בס"ד
בשבוע שעבר כאשר ח"כ בצלאל סמוטריץ הצביע יחד עם האופוזיציה לחוק חיזוק הצפון, הייתה דרישה להעניש אותו על כך. הגדיל לעשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שאיים על הבית היהודי שאם הם לא מענישים את סמוטריץ, אז חוק ההסדרה לא יעלה בכלל לדיון בכנסת. לא ברור את מי רצה ח"כ ביטן להעניש, את סמוטריץ או את ההתיישבות כולה, אבל כשזה מגיע למפלגה שלו, הוא לא ממהר לעשות את זה.
חוק ההסדרה יחד עם סעיף 7 היה יכול לעבור בכנסת למרות ההתנגדות של מפלגת 'כולנו'. אלא שבליכוד יש את ח"כ בני בגין, שתומך בהסדרה של ההתיישבות הבדואית אך מתנגד בכל תוקף להסדרה דומה של התיישבות יהודית. בגין, הודיע לחבריו לסיעה ולראש הממשלה שלא רק שהוא לא ימנע או לא יגיע להצבעה, ואז החוק יעבור עם רוב, אלא הוא יצביע נגד חוק ההסדרה ונגד הקואליציה. אם נחזור שוב פעם ליו"ר הקואליציה, ביטן, הפעם לא תשמעו ממנו לא על עונש ולא על פגיעה בקואליציה. כאשר 'כולנו' לא מתקפלים ובני בגין מאיים להצביע נגד, לנתניהו לא נותרה בררה אלא לקפל את בנט, והוא אכן הצליח בכך.
התירוץ של נתניהו הוא כמובן עלוב. הוא ראש המפלגה של בגין, יש לו את יו"ר הקואליציה שמתיישר עם כל דבר שהוא אומר, ובכל זאת הוא לא יצליח להשפיע על בגין? אלא שנתניהו לא באמת רוצה להעביר את חוק ההסדרה, הוא רק רוצה שבנט לא יעקוף אותו מימין, ושבבחירות הבאות הוא זה שימשיך להוביל את המחנה הלאומי.
ולעניינו של חוק.
נכון, להתיישבות יש פה הישג גדול שאי אפשר להתעלם ממנו. צודקים חברי הבית היהודי שהם אומרים שאחרי שנים של חקיקה, ואחרי אין ספור ניסיונות, סוף סוף חוק ההסדרה מקבל רוב בכנסת ובעז"ה יחוקק, אבל זה נראה שהם לא עשו הכל למען העברת סעיף 7 שיציל את עמונה. הרי פחות מ-24 שעות לפני ההסכם בין נתניהו לבנט, צייץ בנט בטוויטר האישי שלו שאין שום סיכום לגבי הסדרת ההתיישבות ביו"ש ובעמונה. הוא ציין שבמפלגת הבית היהודי מצפים שחוק ההסדרה יעבור במלאו ביום שני כמתחייב מההסכם הקואליציוני. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מתחת פני השטח מתברר שהושג הסכם, ובנט שבידיו היה לו את היכולת לאיים עוד טיפה ואולי להביא לתוצאה אחרת.
זאת הסיבה שתושבי עמונה אינם מרוצים. כתבתי פה את זה לא מעט פעמים שאם כל הצער והכאב, אם חוק ההסדרה יעבור ללא סעיף 7, זה עדיין ייחשב לניצחון בעיני תושבי עמונה. אבל הפעם הם מרגישים שלא נעשו כל המאמצים, במיוחד שלדברי יו"ר מטה המאבק, אביחי בוארון, מפלגת 'כולנו' הייתה קרובה להגיע להסכם על העברת סעיף 7 (כנראה, בגירסה עוד יותר מעודנת, אבל כזאת שתשאיר את עמונה במקומה). גם ההישג של העתקה לשטחי נכסי הנפקדים בעיניהם הוא לא מושלם, כי הרי בכל שלב יכולים להעיף אותם גם משם, כי בכל שלוש שנים יהיה על זה דיון מחדש ובדיקה מחודשת מה דין הקרקע. לכן מבחינתם אין פה הישג, התחושות שלהם הוא שהפוליטיקאים והמנהיגים נהפכו להיות עסקנים קטנים ששוב בחרו בלסגור דילים במקום להתעסק בפריצת דרך, וכל זה נעשה על גבם. בעיניהם זה לא הישג אלא הרווחת רווח פוליטי בכך שהם יצוירו כמגני ההתיישבות בזמקביל לכך שהיד השניה שלהם מחריבה לא רק את עמונה אלא גם תשעה בתים בעופרה ואת נטיב האבות בגוש עציון.
בעיני תושבי עמונה צודקים.
הייתה פה את האפשרות להשקיע מאמצים נוספים שיכול להיות שגם לא היו מובילים להסדרת עמונה בגלל הלו"ז הצפוף, אבל זה לא היה נעשה מתוך התקפלות שמיוצגת כהישג. כך זה שלא פועלים באמת מתוך אידיאולוגיה (גם נתניהו וגם בנט) אלא מניסיון להשיג את הרווח הפוליטי הכי גדול שאפשר, שיעזור לך לצלוח את הבחירות הבאות.
ועוד דבר חשוב שחייבים לזכור.
לעמונה יש פתרון, פתרון זמני מאוד שרק יפגע מהם, אבל זה עדיין סוג של פתרון, אך עדיין יש לנו תשעה משפחות בעופרה שביתם יחרב בגלל ההסכם הזה ועוד את שכונת נתיב האבות בישוב אלעזר שבגוש עציון שגם שם מדובר בבתי קבע שעומדים להחרב. להם כבר אין פתרונות, אלא זה משפחות שעומדות להיזרק מביתם, וכל זה בגלל חוסר המאבק על סעיף 7 בחוק.
