מצורף

http://meyda.education.gov.il/files/noar/zionism23.doc

הוא דן בכל הדעות, ומיישר את הסוגיא יפה יפה

@סתם 1...

(אם מישהו חש שאני עוקץ כאן את @ארץ השוקולדשיעשה תשובה )

עד שהוא נייטרלי מדי (כלומר לא מתחשב בכללי פסיקה כמו רוב חכמה וכו').

המאמר נכתב בשיטה אשכנזית במובהק.

אם אני זוכר נכון, גם את המסקנה הוא כותב בצורה מאוד נייטרלית.

כמדומני שלספרדים וע"מ אין על מה לסמוך.

מחלוקת בפוסקים, מיעוט דמיעוט דהיום מתירים לימוד גמרא. ורובם ככולם לא מהפוסקים היותר מפורסמים.

יש בזה גם טעמים רוחניים.

כל אחד יעשה כפי רבותיו, ויזכור את ההשלכות וידע להתייחס לעצמו

השאלה שצריכה להשאל היא "למה כן?".

אם הסקירה ההלכתית חשובה בעינייך, קרא את המאמר שקישרתי אליו למעלה

המאמר הכי מקיף וישר וחף מפוליטיקה בעיניי - של הרב נריה גוטל - בית המדרש

כל שאר המאמרים במרחבי האינטרנט נגועים לגמרי באידאלוגויות. עברתי על כולם

וגו'.

אין שום דבר יותר גרוע מלימוד תורה סובייקטיבי לכתחילה. למרות שכולנו נגועים, צריך לפחות לנסות להיות אובייקטיבי.

בטח אם אדם רוצה להיות ת"ח. לא אמורים לסמן מטרה ואז לחפש לה הצדקות.

כולנו עושים את זה, אבל זה לא אידאל. וכשאנחנו רואים שלא הצליח לנו להצדיק אידאל, או שאנחנו נגועים בחוסר ישרות, יש להודות על האמת ולוותר. המציאות מראה שאידאולוגים תורניים לעולם לא יעשו זאת. וזה לדעתי הפך המאמר "לעולם יודה אדם על האמת בלבבו".

אידאולוגיה אינה הכרת המציאות בשום פנים ואופן. היא עיוות המציאות למען הצדקת דרכנו בכל מחיר. עושים את זה מימין, משמאל, מהתורה ומהכפירה. לצערנו הרב הדור הזה נעדר מאוד ממידת האמת.

וברור שאי אפשר להגיד ככה...

אחרי שהבהרנו שברור שיש אובייקטיביות, תתפלאי לשמוע שיש אנשים שיצדיקו את דברי החולק עליהם אם ראו שהוא צודק ויקבלו את דעתו ויחזרו בו מדעתם. זה נדיר בדורנו, אבל קיים!

בין אם בדיני שמים בין אם בדיני ממון...

משמעות המושג, בשונה מדעה רגילה, היא שדעת תורה לא מושפעת מגורמים חיצוניים אלא אך ורק מדברי התורה עצמם.

לזה קוראים אובייקטיביות.

ברור שההדרכה של הרב משתנה מאדם לאדם, אבל זה לא מוריד מהאובייקטיביות התורנית שלה.

אבל בגדול את תקבלי את אותה התשובה, רק שבסבך של ההלכה והדעות הרב יתאים את זה אליך בהתחשב בכמה גורמים שלא בהכרח גלויים לכל אדם.

זה עדיין נקרא אובייקטיביות ב"ה.

אובייקטיביות ביחס למה שהוצג לרב.

הכוונה היא שהתורה לא משתנה, אלא קריאת המציאות.

נניח בשאלה הנ"ל. לו יצוייר שבחורה תשאל רב והוא יודע שיש לזה השלכות על צניעות והוא מכיר את הגברת והיא מתקשה בזה, הוא לא יתיר לה.

ואילו רב אחר שסובר כך ולא מכיר את הגברת מספיק עשוי להתיר לה.

ההלכה אותה הלכה.

כנ"ל לגבי הסוברים ההפך, אם רואים שזה מועיל ואין בזה תפלות, יגידו כדברם, ואם הבחורה תציג את זה כמשהו שמיותר ולא רלוונטי לה, בהנחה שהם אובייקטיביים, הם לא יתוו לה דרך לשם.

אבל השורש הוא אותו שורש

כולם מסתמכים על איזה פרסום בעיתון נגד מה שהוא כתב כמה פעמים... לא חושב שלחינם.

אני בורח מהדיון הזה, נראה לי שהוא לעוס. כדאי לעבור על הסוגיא כראוי ולא להסתמך על פרסומים עיתונאיים

הרב אריאל: לימוד גמרא לנשים עלול להזיק להן | כיפה

לימוד גמרא לבנות | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

מפורש בדבריו כדעת המחמירים: "ולכן אם בת מעוניינת בכך אין לחסום אותה אך לא כהדרכה לרבות".

זה קרוב לדעת המקובלים, בגדול מאוד.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243462

עיין בסוגיא (המאמר הנ"ל מעולה, בלי לחלק ציונים) ותבין למה דבריו נחשבים בעיניי לאיסור.

אתה טוען שהרב חזר בו ממה שכתב בשאלה שענה?

נ.ב, אה מוזמן בשמחה לצרף את התשובה מבשבע שדיברת עליה.

מי שאומר אחרת, אומר שלא כדאי בגלל ההשלכות, לא מהטעם הנ"ל.

למידה עצמית אינה הנידון במקרה המצוי

כי לגבי ללמוד ממישהו יש איסור, לגבי לימוד עצמאי לבד (לגמרי לבד), לכל השיטות מותר.

רק שזה סוג-של משימה בלתי אפשרית לרוב בני האדם.

אם תצלחי את המדוכה הזאת של הלימוד העצמי לבד לחלוטין, כנראה שאת מהיחידות בדור שהן כמו ברוריה ויכולות ללמוד

למרות שעל ברוריה מוזכר שהיא למדה כמות לא נתפסת של הלכות ביום חורף (כלומר קצר) אחד, אז יש קצת מקום להגיד שלימדו אותה ממש, אבל זה לא דוחה לגמרי את הסברה שלי

מוזכר במפורש על אשת אחד מגדולי הדור שרצתה ללמוד גמרא, והוא אמר לה שאסור לו ללמד אותה והוא ילמד בקול גבוה כדי שהיא תשמע.

היא כתבה בסוף חידושים על הש"ס, שנחשבים עמוקים מאוד.

ברור לכולם שאלה יוצאות דופן מאוד, אפילו שלגבי ברוריה, שהייתה ענקית מאוד, הסוף העגום מראה דווקא את המקום לאיסור.

אני אומר שכל אחד צריך לשאול את הרב שלו, שפוסק ע"פ הדרך שבה אבותיו הולכים.

מעבר לזה, המלצה אישית שלי מנסיוני, היא שגם אם הרב שלך מתיר לך יש להזהר מאוד כשלומדים גמרא ולשים את האצבע על הדופק.

אני בכל מקרה לא פוסק, ולא מכריע לאנשים בשאלות.

יש כמה דוגמאות מפורסמות שמוכיחות ההפך ממה שכתבת (עניין ידוע לגבי כיסויי ראש למשל)

מעשה רב אינו ראיה בפסיקת הלכה מאז תקופה הגמרא (ויש מקרים בודדים שמביאים את זה כדוגמא), לכן אי אפשר להוכיח מכאן דבר לעניינינו.

בכל אופן הרב מחוייב לשמש דוגמא מדוייקת.

לגבי השימוש, לא מדובר במעשים בלבד, אלא במעשים תוך כדי לימוד, בירור, עיון והבנת הכללים

אסור לסמוך על זה וזה כבר לא נחשב מקור לפסיקת הלכה ומי שפוסק ככה וטועה, אין לו על מי להשען אח"כ

ולכן אין להם יכולת לדייק במעשיהם דיו כדי שהמעשים שלהם יחשבו ראיה.

ובעבר, מתקופת הגמרא ואחורה, כל רב היה נבחן מא' עד ת' בידיעת התורה ולימודה והנהגתה, לכן "מעשה רב" שלהם היה יכול לשמש כראיה תורנית.

נ.ב, הסיבה שהסמיכה לא קיימת היום היא בגלל גזירות מלכות הרשעה ימ"ש

מעשה של בעל הדעה עצמו - אמרינן "מעשה רב" או לא - פורום אוצר החכמה

אם את אשכנזיה מאמריקה, יש מצב שמותר לך.

אם את אשכנזיה משאר העולם, הרוב אסור לך.

אם את ספרדית או מע"מ, אין שום פוסק שמתיר לך...

אם את סוברת כמו הרב עובדיה יוסף והולכת אחרי פסיקות מרן השולחן ערוך ומבטלת את המנהגים, כנ"ל.

כדאי לשאול את הרב שאבא שלך הולך לפיו

מה שאתה מציג פה זאת השקפה של פסיקה בסגנון אמריקאי, וזה לא נכון לגבי כל עם ישראל.

למרות שהרב מלמד סובר קרוב לדעתך.

לגבי המציאות, כבר דנּו בזה רבות, בוא נניח את זה בצד

הבעיה בארה"ב הייתה שאם לא היית מתיר לנשים הן היו עושות מה שבא להן. הנשים האמריקאיות שונות לגמרי משאר הנשים בעמ"י חחח

המציאות הזאת לא שייכת לשאר עם ישראל, ובטח שלא לפה בא"י ובטח שלא לכתחילה.

אבל, שוב, זה דיון לעוס, ודנּו בזה אני ואתה בפרטיות כבר כמה פעמים, מיותר לחזור על זה

ואכמ"ל לגבי ההבדלים בין העדות... זה סתם יעורר שנאה לענ"ד

השיקולים בזה הם מאוד אישיים וגם ההשלכות של זה, לא ההלכתיות, בעייתיות.

מה גם שאם תראי את מה שהמקובלים אומרים, שזה מזיק מאוד לצניעות, תוכלי לשים את האצבע על הדופק ולהזהר בע"ה

אבל ככה אמר מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל וככה אומרים כל הפוסקים המקובלים.

זה דומה ללימוד גמרא לגברים שלא ראויים, הדבר המרכזי שנפגע זה הצניעות. בגלל זה רואים הרבה נוכלים שמתחזים למקובלים שעושים דברים כאלה דווקא

להכריח אותו לקבל את מה שאמרו לי.

רק אם אדם שואל רב, והרב מוחל על כבודו ומרשה לשאול עוד רב או שהשואל התנה מלכתחילה, הוא יכול לשאול רב אחד ולא מחוייב לפסיקתו. אחרת זה מחייב אותו

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.

מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.

ועלינו רק להתפלל ולבקש.

חוץ לארץ = גלות

ארץ ישראל = גאולה

ואם יש בידיך לעשות? תעשה!

יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!