"בית השלום"
האם הדיון יתקיים בבימ"ש פלשתיני?

המוכרים הערבים דורשים להעביר את הדיון לבימ"ש פלשתיני. יהודי חברון מזכירים: בחוק הפלשתיני עצם העיסקה מהווה עבירה שעונשה מוות.

תגיות: בית השלום
עוזי ברוך - ערוץ 7 , כ"ו בחשון תש"ע

בית השלום. ארכיון
בית השלום. ארכיון
פלאש 90

כמעט שנה לאחר שפונה בית השלום בחברון מיושביו, ממשיכה להתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת הבעלות שהגישו הקונים היהודים של הבית, חברת טל השקעות, נגד המוכרים הערבים.

לאחרונה, הגישו הנתבעים הערבים לבית המשפט בקשה תמוהה ומקוממת במיוחד: להעביר את הדיון לבית משפט פלשתיני. במסמך שהגיש עו"ד סאמר שחאדה לבית המשפט נכתב כי "הנתבעים הם תושבי חברון של הרשות הפלשתינית ואין להם כל זיקה למדינת ישראל...הנכס נשוא המחלוקת נמצא בחברון...וככל שבית המשפט הנכבד יבקש לבקר בנכס לצורך התרשמות, יהיה הדבר בלתי אפשרי בשל הסיכון הבטחוני" כן מנויות בו סיבות נוספות בגללן מתבקשת העברת הדיון המשפטי לבית משפט פלשתיני.

בתשובה שהוגשה היום לבית המשפט בשם התובעים, טוען ע"י עו"ד זאב שרף כי הצעת הנתבעים הערבים אינה סבירה, שכן בעוד שתושבי הרשות הפלשתינית יכולים להגיע לבתי המשפט הישראליים באין מפריע, הרי שכניסת ישראלים לשטחי הרשות הפלשתינית נאסרה בצו בשל הסכנה הכרוכה בכך, וכי למעשה "בית משפט בישראל שיישלח גורם ישראלי להתדיין או להעיד בבית משפט שבשטחי הרשות הפלשתינאית, כמו הוציא גזר דין מוות לגבי אותו ישראלי."   עוד מזכיר עו"ד שרף, כי "שיטת המשפט הפלשתינאית רואה במכירת נכסי מקרקעין ליהודים עבירה שדינה מיתה" לראיה הוא מביא תשובה לשאילתא שנתן שר המשפטים נאמן לח"כ אורי אריאל, ולפיה "בהודעות פומביות של התובע הכללי הפלסטיני, הודיע, כי מכירת קרקעות פלסטיניות ליהודים מהווה בגידה שעונשה מוות". הנתבעים הסתירו נתון חשוב זה מעיני בית המשפט – טוען עו"ד שרף – משום ש"גם להם ברור כי חשיפת עובדה זו תחייב את דחיית בקשתם לאלתר." שכן "ברשות הפלשתינאית התקשרותם של המבקשים עם המשיבה בעסקת מכר מהווה עבירה פלילית, שגזר דין מוות עומד בצדה."   "בקשתם של המבקשים היא כי המשיבה תביא תביעתה לבירור והכרעה בפני בתי משפט שבהם נוהגת שיטת משפט לפיה עסקת המכר שאכיפתה מתבקשת בתובענה מהווה עבירה פלילית ("בגידה") שדינה מיתה. ברור לכל, כי בדיון בפני בית המשפט הפלסטיני המשיבה לא תזכה למשפט צדק" – כתב עו"ד שרף.   עו"ד שרף טוען, שדרישתם של המוכרים הערבים נעדרת תום לב, שכן "כשהיו למבקש 1 (המוכר ראג'בי) תלונות וטענות בקשר עם הנכס האמור, הוא לא פנה לרשויות השלטון הפלשתינאי על מנת שאלה יעניקו לו סעד, אלא למשטרת ישראל, לצבא הגנה לישראל ולערכאות השיפוט הישראליות... המבקשים (המוכרים הערבים) ראו ברשויות החוק בישראל, ובכללן הערכאות בישראל, ככתובת לפניותיהם ולטענותיהם לעניין הנכס" ולכן הם "מנועים ומושתקים מלטעון כאילו הערכאות במדינת ישראל אינם הפורום הנאות לבירור התובענה דנא."  

עו"ד שרף תוקף את מצג-השוא שמנסה עו"ד שחאדה להציג לבית המשפט בנוגע למיקומו של בית השלום, ולראיה הוא מביא את הסכם חברון ומסביר את מעמדו המיוחד של האזור הישראלי של העיר. "יש לדחות גם את טענת המבקשים כאילו דיון בפני בית משפט נכבד זה לא יאפשר את ביקורו של בית המשפט בנכס לצורך התרשמות, וזאת בשל "הסיכון הבטחוני". - מוסיף עו"ד שרף, ומפנה את תשומת לב השופטים לאירועי השבת הקרובה – שבת חיי שרה: "ראשית, הנכס נמצא בשטח שהינו בשליטה האפקטיבית של מדינת ישראל, ואין כל מניעה כי ישראלים, ובכללם שופטי בית המשפט, יערכו ביקור בנכס, כפי שעשו  חבריה של ועדת העררים הצבאית. שנית, הנכס שוכן על הדרך הראשית בין קרית ארבע לבין מערת המכפלה, דרך אשר נוסעים בה, בתדירות גבוהה, אוטובוסים של אגד ומאות אלפי ישראלים עוברים בה, הן באופן שגרתי בחיי היומיום והן כמבקרים באזור. רק על מנת לסבר את האוזן יצוין כי בחוה"מ סוכות תש"ע טיילו באזור עשרות אלפי ישראלים ואף בשבת הקרובה (שבת "חיי שרה") יצעדו ויבקרו באזור רבבות ישראלים. בנוסף, הנכס מצוי במרחק של מאות מטרים מתחנת המשטרה הראשית של משטרת ישראל - מרחב חברון – מצד אחד, ובית המשפט לעניינים מקומיים של קרית ארבע – מצד שני."

בסיומו של כתב טענות ארוך מסכם עו"ד שרף וכותב כי אם תתקבל דרישת הנתבעים הערבים לנהל את המשפט בבית משפט פלשתיני, כי אז "ייגרם נזק כבד ובלתי הפיך למשיבה, תישלל זכותה היסודית והבסיסית להליך ראוי והוגן ואף תישלל ממנה זכותה היסודית והבסיסית להגן על קניינה." בשבת הקרובה יגיעו אכן עשרות אלפי יהודים להתארח בחברון לכבוד שבת פרשת חיי שרה, בה נזכרת פרשת קניית מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו בכסף מלא מידי עפרון החתי. השבת מתקיימת תחת הכותרת "מערת המכפלה – הקניין העברי הראשון בארץ" ובקריאה למאבק על זכות הקניין היהודי בחברון ובארץ ישראל כולה. "בחברון הונח המוסד לקניין הארץ...אך דוקא בחברון עומדת זכות הקניין היהודי בפני מכשולים קשים והתנגדות גזענית ומחפירה" – נכתב בעלון הסברה שמפיץ הישוב היהודי בחברון לרגל השבת החגיגית.