
לסוחר מגיבים כמו סוחרים
כלל בסיסי ביותר במסחר מתומצת לפתגם 'רע רע יאמר הקונה'. אם מישהו מסתכל על הסחורה שלך ואומר לך כמה היא נפלאה דע לך שהוא לא מתכוון לקנות. ברגע שיבוא מישהו, יתבונן בסחורה וימנה את פגמיה גדול הסיכוי שלפניך הקונה הנכסף. את רשימת הפגמים הוא מונה רק כדי להוריד את המחיר.
את הכלל הבסיסי הזה, שניתן למצוא אותו בניסוחים שונים גם בתורת המשחקים, לא מכירים כנראה בממשלת ישראל. כמה היללו שם את הסחורה שעוד מעט קט נקבל מנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, סחורת העברת השגרירות לירושלים. חודשים טרם הסרת הלוט מהעל השלט שבחזית מבנה השגרירות בירושלים הציגו בפנינו ראש הממשלה ושריו את מעבר השגרירות כמעט כביאת משיח, חזון הדורות וכיסופי הגלות. שאיפת העם כולו נתלתה בהעברת השגרירות הזו.
חמש דקות אצל פרופ' אומן היו מבהירים לראש הממשלה ולשרים שככל שתפארו ותהדירו את הסחורה שנותן לכם כעת הסוחר טראמפ תצטרכו לשלם עליה מחיר יקר יותר בעתיד. החברים סביב שולחן הממשלה העדיפו להלל ולשבח והדוד-הסוחר שמעבר לים שמע, רשם כל מילה והבין שתג המחיר לסחורה שנתן יכול לעלות.
הזהירו אתכם שהוא סוחר, אז צאו לקורס מזורז בשוק הפשפשים לפני שאתם יוצאים לשיחות המדיניות. האמינו לי, חמש דקות בין הדוכנים שם יספיקו.
ואגב, עוד לא נסתם הגולל. עדיין ניתן לתקן. אם יפסיקו השרים להתייחס לדברי טראמפ בסלחנות ולספר לנו ש"זו רק טקטיקה של מו"מ" וש"הוא בסך הכול רוצה לפצות במילים את אבו מאזן" וש"אנחנו והאמריקאים מתואמים" ו"אל תדאגו מהדיבורים האלה", אם את ההתבטאויות האלה, שאת כולם שמענו עד כה משרים בכירים, יחליפו הצהרות מודאגות מאוד של אותם שרים ואם יהיו שניים שלושה בכירים שישחררו כעסים (שלא לייחוס, כמובן) על התבטאויות טראמפ, אולי יבינו בבית הלבן ששום דבר לא בסדר והידידה מהמזרח התיכון פגועה מאוכזבת וכועסת וכבר אי אפשר ללחוץ עליה עוד.
נאלמו המתחשבנים
לתומי ציפיתי מאז יום רביעי לכך שמישהו מבין מחשבי חשבונו של עולם יכריז על העיתוי המופלא שבו בדיוק באותו יום בו טראמפ מערער על זכותנו על הארץ בהצהרת המחיר הגבוה, מתערער כיסאו שלו בעסקת הטיעון של עורך דינו המצהיר על תשלום שהעביר בשמו להשתקת נשים עימן היה בקשר. משום מה לא שמענו את הקולות הללו. אולי משום שגם החשבונאים הללו עדיין שבויים בקסמו של המשיח האמריקאי-טראמפ-כורש-בלפור וכו'
בינתיים אסור לדבר על זה
אבקשכם להודיעני כשיסתיים פסטיבל אורי אבנרי כדי שנוכל להזכיר לכולנו לאיזה מתווה אסוני הוא רצה להוביל את מדינת ישראל עם הקמת מדינת טרור בליבה, ואיך עבר על החוק כשנפגש עם הרוצח הגדול ביותר מאז היטלר, יאסר ערפאת, ולמרות זאת הדבר הוחלק לו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, ואיך גייס את הזימה והתועבה כדי להפוך את העיתון שלו לרב כוח, ואיך למרות שהתהדר במלחמה במושחתים העדיף להעלים עין מחשבון הדולרים של בני הזוג רבין. עכשיו נראה לי שעדיין אסור לדבר על כל אלה בקול רם. אבל כשיהיה מותר תזכירו לי.
חידת אביגדור ליברמן
אחרי הלוויית המחבל באום אל פאחם וקריאות השאיפה ל'שוהאדה' שנשמעו שם ברמה, פרסם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את ההודעה הבאה: "אתם עדיין שואלים את עצמכם למה אום אל פחם צריכה להיות חלק מפלסטין ולא מישראל? המראות מאתמול של מאות רבות של אנשים המשתתפים בלוויית המחבל מעירם עם דגלי פלסטין, וקריאות "ברוח ובדם נפדה את השהאיד", יענו לכם סופית על השאלה. התכנית שפרסמתי לפני הרבה שנים לחילופי שטחים ואוכלוסיות רלוונטית יותר מתמיד".
קראתי את דבריו של כבוד השר והם אכן תואמים להפליא לתכניתו המדינית משכבר הימים לחילופי שטחים, אריאל לכאן, אום אל פאחם לשם וכו'. הכול מוכר ולא חדש, ובכל זאת אני עדיין מתפלא ומשתומם: איך הצליח אביגדור ליברמן למתג את המפלגה שלו כמפלגת ימין, למרות שמעל כל במה ומתחת כל עץ רענן הוא שב ומכריז על שאיפתו להקים מדינה פלשתינית בליבה של הארץ הזו? ואגב, יתכן שבמפת חזונו של ליברמן גודלה של אותה מדינה פלשתינית יהיה גדול מזו שעליה חלם אורי אבנרי המנוח. מישהו יכול להסביר את הפלא הזה? מפלגה שהיו"ר שלה חולם על חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית, שבמצע שלו מוזכר המינוח מדינה פלשתינית חמש פעמים, שגם בתגובה האחרונה שלו מבהיר שהשאיפה היא ש"אום אל פאחם צריכה להיות חלק מפלסטין", כלומר, לכל מי שלא הבין, מדינה שכזו אכן קום תקום בחזונו של האיש, ולמרות הכול הוא מוגדר כאיש ימין וכך גם המפלגה כולה. פלא. (אגב, בעבר, כששאלתי את השאלה הזו ח"כים מהמפלגה זכיתי לגמגומים במקום מענה)
הכיסא הריק בשולחן הממשלה
שמתם לב לזה שבתקופה הזו, שבה ישראל מותקפת על המתרחש בעזה, באו"ם המזכ"ל מציע לשלוח על ראשינו כוח חמוש כדי שיעשה כאן סדר, בבית הדין בהאג מדברים על עידוד עזתים להתלונן נגדנו, האמריקאים מתכננים להפיל עלינו עסקת מאה ועוד כמה וכמה אירועים מתרחשים ומתרגשים עלינו, בתקופה הזו אין לנו שר חוץ מכהן במשרה מלאה?
נכון, נתניהו נחשב לשר החוץ, אבל נדמה שמשום מה הוא עסוק בלא מעט עניינים אחרים, ובהיעדרה של סגנית השר (חופשת לידה, כזכור. מזל טוב מכולנו, כמובן), אולי רצוי היה שלפחות ימונה ממלא מקום שר חוץ, הרי החלום הנכסף להכניס את יאיר או את בוזי שהתחלף בגבאי לממשלה נגוז והתאדה זה מכבר.
שירים ונפלאות
זה נחמד מאוד שב'יד ושם' החליטו להסיר, בעקבות תלונות המבקרים, את השיר שבו משווה המשוררת בין החייל הנאצי שניצב מול סבתה אלינו, ה"מדכאים". ובכל זאת, אני קורא את תגובת 'יד ושם' לכל האירוע ומתקשה להבין את מקבלי ההחלטות שם:
מה זה "מספר מבקרים בתערוכה הפנו את תשומת ליבנו"? סתם כך החלטתם לתלות שיר על קירות המקום הכל כך חשוב הזה? סתם בלי לחשוב? בלי לקרוא? בלי להבין? צריך שהמבקרים יגידו לכם שהשוואות בינינו לחיילים נאציים הן עיוות מחשבתי ותודעתי שמקומו לא יכירנו בשום מקום, ובוודאי שלא ב'יד ושם'?
ולמה התכוונתם כשכתבתם ש"השיר המוצג בתערוכה עלול להתפרש כאילו הוא מכוון לאמירות פוליטיות"? הוא רק עלול להתפרש כך? ספרו לנו איזה עוד פרשנות יש לכם לדבר הבזוי הזה שבו המשוררת הדגולה רואה את חרפת החייל הנאצי ואת חרפתה שלה, חרפת ה"מדכא", כדבר אחד? מה זה אם לא שיר פוליטי עלוב ומכחיש שואה? שיר רומנטי?
ולמה אתם מתכוונים כשאתם כותבים ש"ככלל יד ושם מתנגד לכל שימוש פוליטי בזיכרון השואה"? אם אכן זו העמדה שלכם לא מתבקש היה שמישהו מכם יבחן את החומרים שאתם תולים על הקירות? או שאולי חשבתם שאף אחד לא ישים לב וסברתם שנבלע גם את הצפרדע האנטישמית הזו בתוך כותלי 'יד ושם'?
יפים ואמיצים
על כל בדל מהומה בחוף ים ברחבי העולם ועל כל שמץ צעקות בעברית על מלצר או דיילת מתהדרים כלי התקשורת שלנו בששון ובשמחה בכותרת הנדושה 'הישראלי המכוער'. קשה לפספס את העליצות והצהלה של העיתונאים שלנו כשהם יכולים לפתוח עוד מהדורה או להכתיר עוד כותרת במונח העבש הזה, הישראלי המכוער.
השבוע נאספו ביום אחד 16,200 דגימות של ישראלים נהדרים ויקרים שהתגייסו להצלת חייה של רוני כהן. השבוע קפץ יוחאי אלקיים אל הגלים כדי להציל צעירה שלא הכיר ושילם על כך בחייו. משום מה לא ראיתי שמישהו בתקשורת שלנו שש להעניק לאירועים הללו את הכותרת 'הישראלי היפה' או 'הישראלים היפים'. יש הסבר למקור התופעה?
הנינג'ה ניצח
אין שום תחכום בתכנית 'הנינג'ה הישראלי'. בסך הכול חזרה מונוטונית של מתמודדים עתירי שרירים על אותו מסלול אתגרי, ואלמלא עמל ההנחיה הכפולה (גם מנחים וגם מנחים ספורטיביים) באמת שלא היה בה כלום, ובכל זאת לא בפעם הראשונה היא מכה בטבלת הרייטינג את המעבדה לניסויים בבני אדם המכונה 'בית האח הגדול', זו שנחשבה עד לפני שנים בודדות לפצצת רייטינג בלתי ניתנת לפיצוח.
מסתבר שנקעה נפשו של העם היושב מול המסך מליבוי היצרים, מהאלימות, היצריות, המיניות, הדורסנות חסרי המעצורים שאותם דאגה הפקת האח הגדול להפיח במתמודדים בתכנון קפדני קלגסי ואכזרי. נמאס לישראלי הממוצע והוא מוכן לספוג כמעט כל דבר אחר, גם את הנינג'ה (וגם את כיבוי המכשיר, אבל על זה לא מדברים).
(להערות ולהארות שלכם: [email protected])
להערות קודמות: