הרב דוד סתיו בריאיון בערוץ שבע הביע את דעתו שהתיקונים במערכת המשפט עלולים להשפיע לרעה על יהדותה של המדינה.
חושבני שכותרת הולמת יותר היא שתיקון מערכת המשפט עלול להשפיע לרעה על דתיותה של המדינה, ולא על יהדותה. מרכיב יסודי ומרכזי של היהדות הוא שהמדינה תהיה מדינה של צדק.
אם קבוצה אליטיסטית שלא נבחרת השתלטה על המדינה בדרכי מרמה, הרי תיקון מערכת המשפט היא החזרת הצדק אל כנו ובמילים אחרות חיזוק יהדותה של המדינה. מה גם שלא יעלה על הדעת שבית המשפט העליון לא יהיה בנוי על כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.
ברגע שביד אלו שעומדים בראש מערכת המשפט נמצאת המילה האחרונה – הכל שפיט, הרי שאתה לא יכול להפעיל מדיניות וברגע שאין מדיניות אתה אינך יכול לעשות דבר לקדם את המדיניות שלך. ואם ההנחה הבסיסית שמדיניות באה לתקן עוולות ולעשות צדק, הרי שמערכת המשפט מונעת צדק, וממילא יהדותה של המדינה נחלשת.
אולם גם הטענה שתיתכן כאן פגיעה בדתיותה של המדינה שהכוונה היא שתופעת החילון תגבר בטוחני שטענה זאת שלא תגשים את עצמה.
הרב סתיו שם את האצבע על נקודה נכונה מצד אחד אנחנו נמצאים בתהליך ארוך ומואץ של גדילה והתחזקות מצד רכיבים מסורתיים ויהודיים בחברה הישראלית, בעיקר בקבוצות מסורתיות יתר, ומהצד השני יש קבוצות הולכות וגדלות שמגדירות את עצמן כחילוניות יותר ואולי אליטיסטיות יותר, המתרחקות מהמסורת היהודית.
תיקון מערכת המשפט לדעת הרב סתיו יביא לכך שקבוצות רבות שכבר עכשיו המרכיב היהודי בזהות שלהם נמוך, מרכיב זה ילך וייחלש והם ינתקו את עצמם מהמסורת היהודית ויבחרו להגדיר את עצמם רק בזהות האזרחית.
חובה עלינו לעשות כל מאמץ כדי שלא להרחיק אף יהודי מיהדותו. התיקון במערכת המשפט לדעת הרב סתיו לא יקרב יהודים לתורה ולמצוות. מסקנתו של הרב סתיו היא שהנזקים שנגרמים היום לאהבת תורה, לברית מילה ולשמירת שבת כחלק מתהליך ארוך שהרפורמה מאיצה אותו, הם מחיר שאנחנו משלמים, ואם רוצים למזער את הנזק עלינו להרבות בשיח ובכבוד לצד השני, לתת תחושה שלא מאיימים אלא מתווכחים וחולקים לצד העמדות הנחושות שקיימות.
כאשר אנו עוסקים בדתיותה של המדינה, הרי שאם נחלק את הציבור לקבוצות המרכזיות שבו הרי יש לנו חילוניים, דתיים (כולל חרדים) ומסורתיים. דומה שמוסכם היום וגם רואים את הדברים בתוצאות הבחירות שהקבוצה הגדולה ביותר היא הקבוצה המסורתית.
קבוצה זאת אינה מגדירה את עצמה דתית, אולם מרכיבים רבים מן היהדות טבועים בתוכה. ברגע המסורתיים ירגיש שהוא מיוצג וגם החלטות בית המשפט תואמות פחות או יותר את עמדותיו, באופן טבעי החיבור לזהותו היהודית יגבר, דבר שיבוא לידי ביטוי גם בחיזוק דתיותו. ברגע שעמדות השמאל הם הדומיננטיות באופן טבעי העמדות הבסיסיות שלו סביב הזהות היהודית נחלשות.
הדברים נכונים לא רק לגבי הציבור המסורתי הם נכונים גם לגבי הציבור המכונה חילוני. הדומיננטיות של דעת שמאל במערכת המשפט וכמו כן בתקשורת מציגה את הציבור הנאמן למסורת ישראל כציבור פרימיטיבי, ומי ירצה לשמוע את קולו של הפרימיטיבי. כל הפגנות השמאל התחוללו בגלל שהם מאמינים שהם בעלי הבית של המדינה ומה שממכונה ימין הם בסך הכל עבדים נרצעים. הם לא מאמינים שגם הימין מאמין בצדקת דרכו ולא מוכן לוותר על עקרונותיו.
יש כאן מאמץ לתקן את מערכת המשפט כמין יציאה לחירות. על כל פנים בסתר הלב השמאל ברובו למעט הקיצונים שבו יודע שההתנהלות שלו אינה תקינה, אולם עד עכשיו לא היה מוכן להיות מזוהה ולו במעט עם החלשים והפרימיטיביים. חכמת המסכן אינה נשמעת. ברגע שמגלים זקיפות קומה ואמונה בצדקת הדרך, התוצאה הטבעית תהיה הערכה רבה לעולם הערכים העשיר של התרבות היהודית.
אנשים יהיו מודעים יותר לחכמה, לצדק ולעדינות של ציבור המתנחלים שהוא עמוד האש ההולך לפני המחנה ורבים שהצד האידיאליסטי קצת הוקפא אצלם ינסו להצטרף לציבור נהדר זה. גם מרן הראי"ה קוק כותב שהתקרבות אל הדת מתחילה בראש ובראשונה מכבוד הדת. כאשר אנו מכבדים כראוי את עצמנו ואת ערכנו באופן טבעי אחינו שבשמאל יזכו לכבוד הראוי להם כשותפים מלאים בבניין המדינה.