באולפן ערוץ 7 מתארח יו"ר 'תקווה חדשה – הימין הממלכתי', השר גדעון סער, ומתייחס לפירוק השותפות עם השר בני גנץ ומפלגתו ולדרישתו להיכנס לקבינט המלחמה.
"השותפות לא הצליחה", אומר סער ומדגיש כי הוא מכבד את גנץ על אף חילוקי הדעות. "הגעתי למסקנה הזו די מזמן. יכולתי לעשות את הדבר הזה קודם. לא רציתי לעשות את זה בתחילת המלחמה, למרות שהייתי אמור להיות בקבינט המלחמה. קיבלתי על עצמי שלמרות שההסכם איתי הופר - יותר חשוב שתהיה ממשלת חירום לאומית למדינת ישראל ולעם ישראל. זה היה חלק מתהליך שהתחיל עוד הרבה קודם. מזמן הגעתי להכרה הזו יחד עם חבריי ועשינו את זה כעת".
עם זאת מדגיש השר סער כי החזון שהוביל את הקמת 'המחנה הממלכתי' היה "חזון של איחוד המפלגות לגוף אחד, דמוקרטי, שבו כל הכוחות הממלכתיים במדינת ישראל, יוצאי הליכוד, הציונות הדתית ותנועת העבודה, מתאחדים לתנועה פטריוטית אחת. הבנתי בשלב מאוד מוקדם, בתחילת הקיץ שעבר, שהדבר הזה לא יקרה", הוא אומר ומעיר כי יתכן ומהלך הפירוק נעשה באיחור - אך מתוך תחושת שלמות עם המהלך.
בהתייחס לחילוקי הדעות האידיאולוגיים בין המפלגות, אומר סער כי בימים בהם התגבש האיחוד הסוגיות המדיניות והביטחוניות היו פחות משמעותיות ולא במרכז תשומת הלב הציבורית - והפוקוס הופנה לסוגיה המשפטית והמשטרית, סוגיות ש"בהם אולי הפערים היו יותר קטנים, אם כי גם פה היו פערים, אבל יותר מצומצמים. כשאנחנו מדברים על הנושאים המדיניים והביטחוניים יש פערים".
"היה ניסוי, רצינו שהניסוי יצליח אבל הוא לא הצליח ופנינו לציבור האמתי שלנו, שבגינו הקמתי את 'תקווה חדשה', הציבור של הימין הממלכתי, ציבור שמאמין ברעיונות שהליכוד תחת מנחם בגין ויצחק שמיר החזיק בהם. מדובר בתפיסת עולם לאומית וממלכתית שהליכוד סטה ממנה, וברגע שהוא סטה ממנה, קיבלתי את ההחלטה הקשה מאוד לעזוב את הליכוד, החלטה קשה יותר מזו שקיבלתי כעת".
סער מדגיש כי בעוד בעבר נושא המדינה הפלסטינית לא העסיק את הזירה הציבורית והפוליטית, הרי שכיום כל המערכת הבינלאומית עוסקת בכך וישראל מוצאת את עצמה תחת לחץ בהיבט זה, "ונדרשת כאן התייצבות מלאה חדה וחזקה. לכן הבהירות האידיאולוגית נדרשת כעת יותר מכפי שהיא הייתה לפני שנה".
באשר לדרישתו מנתניהו לקבל החלטה ולשלב אותו בקבינט המלחמה, מזכיר סער שוב כי מלכתחילה הוא אמור היה להיכנס לקבינט המצומצם יחד עם בני גנץ, כפי שנכתב בהסכם בינו לבין גנץ, בו נקבע כי כל תפקיד שני שתקבל המפלגה בכניסה לממשלה יינתן לו.
"עמדתי באוקטובר בפני החלטה לא פשוטה כי מאז השבת של השבעה באוקטובר הטפתי לממשלת חירום לאומית, והבנתי כבר יומיים לפני ההצטרפות שלנו לממשלה, שלא אהיה בקבינט המלחמה. בכל זאת חשבתי שיותר חשוב שתהיה למדינת ישראל ולעם ישראל ממשלת חירום לאומית. במהלך הזמן נאבקתי על התפיסות שלי לגבי ניהול המלחמה בקבינט, גם השמעתי אותן לציבור, אם כי כחבר ממשלה אתה נושא באחריות, אבל מגיעים לתקופה שבה אתה רוצה להשפיע. אני מאמין שהדברים לא מתנהלים כפי שהם צריכים להתנהל, ואז המקום שבו מתקבלות ההחלטות, המקום שהוא מרכז הכובד הוא קבינט המלחמה".
"הייתי בחמישה קבינטים ביטחוניים. כבר בשנת 99' הייתי בקבינט ביטחוני כמזכיר ממשלה. הייתי פעמיים כמזכיר ממשלה ושלוש פעמים כשר. יש לי הרבה ניסיון, כולל במערכות, כשצה"ל היה בלבנון, בחומת מגן ובהרבה תקופות. מה שקרה כעת הוא שהקבינט דולל והפך לסוג של פרלמנט שבו משמיעים דעה. קשה לי מאוד כשאין הלימה בין האפשרות להשפיע לנשיאה באחריות".
כשהוא מתבקש להצביע על סוגיות הנתונות במחלוקת סביב הכרעות קבינט המלחמה, מציין השר סער את קצב המלחמה. "האם הגיוני שאחרי חמישה חודשים של פעולה קרקעית עדיין לא השלמנו את השלב של הכיבוש וזה ייקח עוד הרבה זמן? כל זמן שאנחנו לא עושים את זה - החזית בצפון פתוחה והתושבים לא יכולים לחזור לבתיהם. זה לא הופך קל יותר מבחינה בינלאומית-מדינית. לכן אמרתי כל הזמן שצריך להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס, צריך להמשיך בהתקדמות, להיכנס לרפיח ולהשלים את המלאכה במחנות המרכז כבר לפני חודש או חודשיים. אלה דברים קריטיים".
"אומר הרמטכ"ל שהוא צריך להוציא כוחות להתרעננות ויש שיקולי כוח אדם שאני מבין אותם, אבל כשהמלחמה מתמשכת הרבה זמן, גם הכוחות על גבול הלבנון שם יותר זמן, כלומר נדרשים יותר כוחות כתוצאה מהקצב הזה. אני חולק על זה באופן עקרוני", הוא מוסיף.
"הדיונים העמוקים יותר שבהם נמסרים הפרטים הם בקבינט המלחמה. כך גם בנושא השמדת היכולות השלטוניות של חמאס. אתה רואה שחמאס משתלט על סיוע הומניטארי, וכך הוא מחזק את הכוח שלו מול האוכלוסייה וחותר תחת היעד שלנו להשמדת היכולות השלטוניות שלו. לא גיבשנו תכנית מספיק אפקטיבית לאיך אנחנו משמידים את הכוחות השלטוניים שלו. לא היינו זריזים בנושא המענה ההומניטארי וכעת זה כבר מונחת מעל הראש שלנו. לכן מה שאני מבקש הוא האפשרות לנסות ולהשפיע בפורום שהוא מרכז הכובד של נתניהו", מדגיש סער.
באשר לטענתם של השרים בן גביר וסמוטריץ' שדורשים לצרף גם אותם לקבינט המלחמה במידה והוא אכן יצורף, אומר סער כי בניגוד אליו - שניהם היו בממשלה מלכתחילה. "הם נושאים בה בתפקידים ביצועיים בכירים. אני נכנסתי רק בשביל המלחמה - אחרת לא הייתי נכנס לממשלה. לכן אני תובע את האפשרות הזו. אין לי שום כעס או טענות. הסברתי לראש הממשלה את הדברים. ניסיתי להשפיע בכל דרך, נפגשתי כמעט עם כל חברי קבינט המלחמה באופן קבוע כי אני רואה בכך את הדבר הגורלי ביותר למדינת ישראל, אבל בסופו של דבר אני רוצה להיות במרכז הכובד של קבלת ההחלטות וניווט המערכה הזו. בנוסף, מבחינת הניסיון יש לי יתרון על אחרים".
בהמשך נשאל סער על עצם ההיגיון שבהחלטה לפנות את תושבי הצפון מבתיהם, והוא משיב שתשובה כעת תהיה חכמה בדיעבד. "כחבר ממשלה אני נושא באחריות. יכול להיות שבקו הראשון של הגבול כן ובקריית שמונה לא, אבל כל זה חכמה בדיעבד. כרגע אנחנו במצב מסוים ולא תוכל להפוך אותו בלי אמון של התושבים שהם חוזרים למקום בטוח, כאשר החיזבאללה הורחק מהגבול, ואגב, הוא הורחק בעקבות המלחמה אבל נצטרך לוודא שזה יימשך. לא יכול להיות שתושב מטולה יראה מהחלון את איש החיזבאללה. כעת תחת האש של צה"ל הם נסוגו אבל השאלה היא איך מקבעים את הנסיגה הזו מקו הגבול גם לאחר המלחמה".
על הסיכוי למלחמה בזירה הצפונית אומר סער כי לתפיסתו "אם אפשר להגיע למקום הזה של שינוי מציאות בצד השני של הגבול ללא מלחמה בהיקף מלא - זה האינטרס שלנו. האם נצליח לעשות את זה? אינני יודע ולא אוכל להיות בטוח. יתכן שנצטרך לעבור דרך מלחמה בהיקף מלא. זו לא ההעדפה שלנו. אם ניתן על בסיס האש שצה"ל מפעיל וההישגים הנצברים ומרחיקים את חיזבאללה מקו הגבול להגיע להסדר, ברור שנעדיף את זה, אבל יש לנו יעד של החזרת התושבים לבתיהם בביטחון ולשם נצטרך להגיע, כך או אחרת".
בהתייחס לדבריו של מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים כלפי ראש הממשלה, נתניהו, והאפשרות שמדובר בשפל חדש ביחסי ישראל ארה"ב, אומר סער כי "יש בארה"ב מערכת בחירות, ומערכת בחירות בתוך המפלגות על המקומות, וכל הדברים האלה נמצאים ברקע. אני לא מומחה בפוליטיקה אמריקאית אבל אני מתייעץ עם אנשים שמבינים יותר ממני בתחום הזה. דבר אחד ברור, אנחנו יהודים וישראלים גאים, מכבדים את ידידנו וגם אסירי תודה להם במידה רבה, אבל יש קווים אדומים להתערבות בפוליטיקה הישראלית. את תאיך הבחירות בישראל קובעת הכנסת בישראל ולא וושינגטון. מי יהיה בשלטון בישראל קובע העם בישראל ולא וושינגטון. את הדברים האלה חייבים לבטא בצורה בהירה ולא משנה מה ההשתייכות המפלגתית שלך".
בחזרה לזירה הפוליטית פנימית, סער דוחה את ההערכות לפיהן המהלך שבו נקט כשנפרד מבני גנץ, נועד להיות שלב בדרך לשיבתו לליכוד. "אין לזה יסוד. הסברתי מה היה ברקע ההחלטה שלנו לסיים את השותפות. אנחנו לא חוזרים לליכוד מטעם מאוד פשוט. עזבתי את הליכוד בדצמבר 2020. כל חיי הבוגרים הייתי בליכוד, תנועה שהייתה ביתי ואהבתי אותה מאוד ויש לי בה עד היום הרבה מאוד חברים, עזבתי מתוך תפיסה מסוימת שהליכוד הלך והתנתק מהשורשים שלו, מהליכוד של יצחק שמיר ומנחם בגין, הליכוד הממלכתי. לא יכולתי להישאר בליכוד יותר, ומאחר שהדברים לא השתנו לטובה מאז דצמבר 2020 ועד היום זה לא יכול לעמוד על הפרק".
לשאלת התקופה שאחרי עידן נתניהו, האם בה קיים סיכוי לשובו לליכוד, עונה השר סער כי "הסוגיה היא לא רק נתניהו. זו סוגיה רחבה יותר, אבל זה לא עומד על הפרק. יש לי תנועה שהתמודדה והגיעה להישגים מאוד גדולים בבחירות המוניציפאליות, עשרה ראשי רשויות מקומיות, למעלה ממאה חברי מועצות, זו תנועה אמיתית עם מוסדות, נציגים ודרך ואני מוביל את הדרך הזו ומרגיש מאוד טוב ונוח עם החברים בדרך שבה אני מאמין".
על האפשרות המדוברת של חבירתו לנפתלי בנט, איילת שקד, יוסי כהן ואחרים למפלגה אחת, משיב סער כי אינו פרשן פוליטי ואינו יודע מה מתרחש במפלגות אחרות ובמסגרות אחרות כאשר עדיין לא ברור כלל מי יתמודד וכיצד. "הימין הממלכתי בראשותי יתמודד בבחירות הבאות עם הדרך שלנו, כפי שהתמודדנו בשתיים משלוש המערכות האחרונות שלנו, אחת לכנסת ואחת מוניציפאלית, התמודדנו והגענו להישגים. כך נעשה גם בפעם הבאה. אינני יודע מי יהיו השחקנים האחרים. יהיו עוד אפשרויות שנצטרך לשקול אותן? אני לא יודע. נעשה זאת בזמן המתאים, אבל אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים לחכות למישהו. אני מברך על כל הצטרפות של מישהו לחיים הציבוריים".
האם הוא רואה בחירות בתקופה הקרובה? סער מזכיר שבקרוב תצא הכנסת לפגרת הפסח וקשה לשער מה יקרה במושב הקיץ. "כרגע זה לא על הפרק", הוא מסכם.