
העיתונאית והפרשנית החרדית שרי רוט מבקרת את התנהלות הציונות הדתית בסוגיית גיוס צעירי המגזר החרדי ומזהירה בציוץ שפרסמה מהאפשרות שבה בממשלה הבאה יהיו החרדים ולא נציגי הציונות הדתית.
לדבריה המהלך עשוי להפוך עליהם את הגלגל ולהוביל את החרדים לקדם חינוך מחדש לכיפות הסרוגות ולמובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
בראיון לערוץ 7 מרחיבה רוט את הדברים ובראשית דבריה היא מדגישה כי דבריה אינם דברי ביקורת אלא דברים הנובעים מלב כואב. "הנושא חותך לי בלב", היא אומרת ומספרת על הקושי האישי לנתק בין עבודתה המקצועית כעיתונאית ופרשנית המסקרת את הסוגייה, לבין תחושותיה האישיות כאשר מול עיניה אותו לילה בו דיווחו לרב שטיינמן זצ"ל על חוק הגיוס שקודם בתקופת בנט ולפיד והוא בתגובה ישב ובכה.
"אני רק כואבת והכאב הוא גדול", היא אומרת. "אני שומעת בימים האחרונים פוליטיקאים מהציונות הדתית, עיתונאים וכותבי טורים וזה קשה לעיכול. יש תחושה שמנסים לחנך את הציבור החרדי ואומרים לו תעשו כמונו, תקימו ישיבות הסדר וכו'. כאן אני חושבת מה יקרה אם יבוא גפני כמשל וינסה לחנך את הציבור הדתי לאומי והמתנחל לערכים שחשובים לו, מה ירגישו שם?".
מוסיפה רוט ומספרת על שיחה עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך שסיפרה לה עד כמה חשוב היה לה שהברית של בנה תתקיים על חורבות ביתה בחומש. היא עצמה לא חונכה על הערכים הללו ועם זאת היא מכבדת את דבריה של סון הר מלך ומזדהה עם הדברים. כך היא מצפה שיקרה גם כאשר מדובר בערכים החשובים לציבור החרדי.
בדבריה מציינת רוט כי יו"ר 'הציונות הדתית', שר האוצר סמוטריץ' הקפיד לאורך תקופה ארוכה לגונן על העמדה החרדית בסוגיית לימודי הליבה על אף שהוא עצמו אינו מחזיק בעמדות דומות לאלה של החרדים, כך גם "תורה היא כל עולמו ואני יודעת שהתורה חשובה לו", ועם זאת בסוגיית הגיוס הוא חש צורך להביע עמדה אחרת. רוט אומרת כי היא מבינה את הצורך הזה של מי שמגיע להלוויות של לוחמים ומוצא את עצמו מול משפחות שכולות, ועם זאת היא סבורה כי יש לנהוג אחרת ולהבין את היות החרדים והציונות הדתית מיעוטים במדינת ישראל, וככאלה לא לאפשר למי שכל שאיפתו לראות בנפילתה של הממשלה, להגיע להישג זה ולהפריד בין שני המגזרים הללו.
"הרי מי שמוביל את המאבק רוצה לראות את הגולגולת הפוליטית של נתניהו זזה הצידה ומוקמת ממשלה אחרת, וממשלה כזו לא תחייך לא לחרדים ולא לציונות הדתית, גם אם החרדים ייקחו בה חלק. אז לאן אנחנו הולכים? למה אנחנו לא יותר חווים אחוות מיעוטים?", היא שואלת.
בהקשר זה אנחנו מזכירים כי מקור כל הצורך הבהול במענה חקיקתי הוא בג"ץ המציב דד-ליין לממשלה, וכאן עולה התזכורת מהימים בהם חשבו בציבור החרדי שהרפורמה המשפטית אינה מענייניו של מגזר זה, והנה משם מגיעה הרעה עבורו.
"יכול להיות שבמבט לאחור הציבור החרדי שאמר שהרפורמה המשפטית לא מעניינת אותו, שהוא מחוץ לעסק, שלא יפגינו לו בבני ברק כי הוא לא בעניין, יכול להיות שאפשר אולי להגיד ביקורת על הכיוון הזה, אבל אני לא חושבת שאם גפני ודרעי היו רוצים רפורמה משפטית זה היה משנה מהסיבה הפשוטה, שממשלת ימין על מלא לא יכולה לשלוט כאן דקה אחת, ואולי צדק נתניהו שחיפש תמיד עלה תאנה מהשמאל והמרכז כדי להיות איתו ולקבל לגיטימציה ציבורית".
"הציבור הדתי והציבור החרדי קרבן לאותה התנהלות שלא נותנת לימין לשלוט", היא אומרת ומזכירה כדוגמא את האופן בו באולפנים מקפידים לערער על הלגיטימציה של כהונת השר בן גביר כשר לביטחון לאומי.
עוד מודה רוט בדבריה כי אכן יש ממש בטענה הציונית דתית כלפי החרדים שלא עמדו לצידם כשגזירת ההתנתקות עמדה לפתחם, טענות שנשמעו בתקופת חבירתם של בנט ולפיד זה לזה לקראת כניסה משותפת לממשלת נתניהו. עם זאת היא תוהה האם נכון לשחק במשחקי האשמות ובכל פעם להיאבק זה בזה.
שאלנו את רוט אם יתכן ולא מדובר ברצון של ציבור אחד לחנך את רעהו, אלא שאכן חסרים חיילים בצבא, ואם רק היה מדובר בלומדי התורה האמיתיים הייתה נכונות להגיע להסכמות, אך כאשר אליהם חוברים רבים שאינם לומדי תורה, ההתקוממות גוברת בעיקר לנוכח מצוקת כוח האדם בצה"ל.
רוט מצידה לא מקבלת את הטענה ומזכירה כי גם חבר הכנסת גפני הבהיר ש"מי שלא לומד בישיבה צריך לעשות משהו עם עצמו. לגבי המה צריך לדון אם הצבא ערוך לכך במסגרות מותאמות וכו'" עוד היא מזכירה את דבריו הנוקבים של הרב שך זצ"ל ולפיהם מי שאינו לומד תורה ומזייף מעמד של תורתו אומנותו יש לו דין רודף. "כעיתונאית חרדית אני לא מגנה על מי שמזייף פתקים ואישורים לפטור שלא כחוק. גם חברי הכנסת שלנו לא נשלחו לכנסת כדי להגן על הנוער הזה אלא על לומדי התורה".
בעיני רוט סוגיית המכסות היא החמורה מכולן שכן אין לדעת מה יהיה מספר לומדי התורה האמיתיים בעתיד, ועד כמה אם חרדית שבנה עדיין לא לומד מתפללת ומבקשת שבנה ילמד תורה בכל זאת, ואולי תפילתה גם תיענה.
שאלנו את שרי רוט אם יתכן והגענו למציאות המתוחה העכשווית משום שלא ראינו את ראשי הישיבות שולחים לגיוס את מי שאינו לומד. אולי אם היו נוהגים אחרת ומפנים את מי שעוסקים בכל דבר אחר חוץ מלימוד תורה לצבא היחס היה שונה. רוט סבורה שזהו אינו תפקידם של ראשי המגזר החרדי, אלא תפקידה של המשטרה לנהוג במי שעובר על החוק באופן תקיף ולמנוע את תופעת המזייפים. "אם יש בקרב עובדי ההייטק מי שמביא חשבוניות כוזבות נסגור את עולם ההייטק?", היא שואלת. "בכל חברה יש מי שהם לא בסדר ומי שכן בסדר לא צריך לשלם על כך".
עם זאת היא מוסיפה ומציינת כי לעיתים בן 18 שאינו מסוגל ללמוד תורה פונה לפקיד ומבהיר לו כי למרות שאין תורתו אומנותו הוא מבקש להישאר בעולם התורה ולא להתגייס כי בצבא אין מסגרת שתשמור על היותו חרדי, וגם את האמירה הזו היא מבינה.
בהקשר זה היא מספרת על טקס השבעה של בן משפחה שהתגייס ל'נצח יהודה'. הטקס התקיים בכותל המערבי והתקווה שלה ושל בני המשפחה הייתה לראות שהמסגרת תואמת את ערכיו של החייל, אך התנהלות הטקס הייתה רחוקה מלהתאים לאורח חיים חרדי. היה ניסיון לטעון שבמקום יש גדודים נוספים, אך בפועל הוכח שהצבא שמעוניין לקבל לשורותיו את החרדים לא עושה הכול כדי להוכיח לצעירים החרדים ולבני משפחותיהם שבמסגרתו הם יהיו מוגנים מפגיע באמונתם ובאורח חייהם. לו היו רוצים להוכיח זאת היה הצבא דואג לאופי אחר לחלוטין של טקס השבעה ולא גורם להורים לומר שאם כך הדברים בטקס מי יודע מה מתחולל בבסיס עצמו ובשגרת יומו של החייל.
"שאלתי בראיון את ליברמן אם הצבא יהיה בעוד חמישים שנה חרדי כמו שגפני רוצה, עם הפרדה, שרב קובע את הנהלים, האם תשלח את הבת שלך לצבא כזה? הוא התחמק ואמר שלא תהיה אז מדינה ולא נוכל לחיות, אבל אין לו תשובה לשאלה כזו", אומרת רוט.
כל זאת באשר לאותם שאינם לומדים, אך לגבי הלומדים, היא אומרת, "אני לא רוצה להעלות על הדעת שהמדינה תשלח ידה באחד מהם. זה לא יקרה, אבל אם זה יקרה, ישיבת חברון תעבור לכלא בצפון, ישיבת פוניבז' תעבור לכלא בדרום, ישיבת אורחות תורה תעבור לכלא במרכז וכו'. מי שירצה ללמוד תורה יידע שהוא הולך ללמוד תורה בכלא שנמצא בעיר פלונית. עם ישראל למד במערות כשהאויב היה בפתח. אי אפשר לשנות אמונה".
"היו יותר מדי מאמרים בעיתונות של הציונות הדתית שמנסים לחנך את החרדים. אורית סטרוק אמרה שכואב לה מאוד שהחרדים לא מבינים כמה זה חשוב ומצווה להתגייס לצבא. גם לי כמי שלא מאמינה במפעל ההתנחלויות כואב למה צריך לגור מול האף של הערבי בשכם. למרות זאת לא אנסה לחנך אותה ולא ארים יד במה שיכול לפגוע במפעל ההתנחלויות, כי אני לא חושבת שזה תפקידי. תפקידו של כל מיעוט במדינה לכבד את רצונותיו של המיעוט השני".
עוד שאלנו אותה אם התרחיש של ממשלת שמאל מרכז חרדים עליו היא כותבת אכן קיים ומדובר, או שמא מדובר במעין איום ותמרור אזהרה. רוט משיבה ומספרת כי היה לה מידע מוצק על כיוון שכזה ואכן היא כתבה על אגדה פוליטית שמסתובבת במסדרונות ובה לפני מושב החורף תפורק הממשלה באי אמון קונסטרוקטיבי כשליברמן יהיה בראש. ליברמן הכחיש אבל השיח החל בעיקר לנוכח ההתקרבות המסוימת בין דרעי לליברמן. "האם זה יקרה או לא? יש לנו שבועיים לראות", היא אומרת ומעריכה כי יהדות התורה לא תחבור לקונסטלציה פוליטית שכזו, אך יתכן ובש"ס תהיה הסכמה למהלך כזה שיקודם תוך מאמץ להפריד בין הציונות הדתית לחרדים בהצעות חוק גיוס מוסכם ותקציבים תמורת חוק התנתקות וכיוצא באלה.
"פוליטיקאים לא צריכים ליפול למלכודת הזו", היא אומרת ומזכירה כי "רב המשותף על המפריד בין שני המגזרים, והניסיון לעשות הפרד ומשול מסוכן לשניהם".