שרת ההתיישבות אורית סטרוק התארחה באולפן ערוץ 7 אחרי סיור שקיימה בחוות ברחבי השומרון ובנימין, אותן הגדירה כמפעל ההתיישבות החשוב ביותר בתקופה זו.
"זה המפעל שנותן פייט למיזם של הרשות הפלשתינית להשתלט על שטחי C, מיזם שבו הרשות הפלשתינית משקיעה תקציבי עתק ומולם עומדים כמה עשרות חוואים נאמני ארץ ישראל נחושים לשמור על הארץ שלנו למען העם שלנו, למען מדינת ישראל", אומרת השרה ומספרת כי במהלך הסיור עלו צרכים ובקשות של תושבי החוות מהגופים הממשלתיים.
הסיור, היא מדגישה, נועד גם להביע את ההוקעה של שרי ממשלת ישראל מהסנקציות הבינלאומיות הננקטות נגד אותם חוואים המוגדרים בפיה כגיבורי ארץ ישראל. פסוקי פרשת השבוע החולפת 'עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה' מתחברים בעיני סטרוק היטב למציאות אותה היא פוגשת בשטח מול המעשים שנועדו לוודא שהארץ תישמר בידינו.
המיזם הפלשתיני, אומרת סטרוק, נועד להביא לנסיגה בפועל של ישראל מהשטח בלי להזדקק להסכם כלשהו, למו"מ כלשהו ובלי ירייה אחת. "הם עומדים בחזית הזו ואנחנו באנו לחזק אותם".
על הסנקציות הבינלאומיות שהגיעו עד לתנועת אמנה, תנועת ההתיישבות, אומרת השרה סטרוק כי מעבר לחומרת האירוע יש לזכור שמקור כל הסנקציות הללו הוא ארגוני שמאל קיצוני שמוציאים דיבה על ההתיישבות, הפעילים והתנועות והמידע המכפיש שהם מפיצים מובילים לסנקציות הללו. ארגונים אלה הפנימו את חשיבותה של תנועת אמנה להתיישבות ולכן סימנו אותה כיעד. סטרוק מעירה כי בעיניה מדובר בתנועה הראויה לפרס ישראל. "לא הייתה התיישבות עוצמתית כל כך ביהודה ושומרון ללא תנועת אמנה וארגוני השמאל מבינים את זה היטב ולכן הם מכפישים אותה. המטרה שלהם היא להשבית את תנועת ההתיישבות החשובה ביותר שיש לישראל, שפועלת לא רק ביהודה ושומרון אלא גם באזורים אחרים ואנחנו כממשלה צריכים לעמוד נגד זה במלוא התוקף".
סטרוק קובעת כי ארגוני שמאל אלה אינם מחפשים את מי שפועל באלימות כלשהי נגד פלשתינים, אלא את מי שמקדם את ההתיישבות ועצם הזיהוי שלהם את אמנה ככזו מהווה עדות לחובתה של ממשלת ישראל לתמוך בתנועה ובמפעליה ההתיישבותיים.
בדבריה מתייחסת השרה סטרוק להחלטת הממשלה אשר חמישה ישובים חדשים ומציינת את המסירות הגדולה שבה נאחזים המתיישבים בארץ ישראל עד שממשלת ישראל הנוכחית מאמצים את הישובים הללו ולאשר אותם. עוד היא מציינת את חשיבות המהלך בשמורה ההסכמית בגוש עציון, שם מעתה ניתן יהיה לאכוף את החוק נגד בנייה פלשתינית פרועה המבקשת לקבוע עובדות בשטח, כך גם בשטחים פתוחים נוספים בהם הרש"פ פוגעת קשות באיכות הסביבה.
על משמעות ההחלטה לישובים אומרת סטרוק כי ניתן לראות כיצד ממשיכים להתקדם ולהתפתח אותם ישובים שאושרו בממשלה בעבר, וכך יהיה גם בהסדרת הישובים החדשים כעת. מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון שבראשה עומד השר סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון תיישם בפועל ובשטח את החלטת הממשלה, אומרת סטרוק. "אנחנו בדרך לבשורות גדולות להתיישבות באזורים שבעבר היינו על סף לאבד אותם לחלוטין".
השרה סטרוק מתבקשת להתייחס לאירוע המקומם של שחרור המחבל שעמד בראש בית החולים שיפא ולחילופי ההאשמות בין הגורמים והגופים השונים. "האירוע הזה הוא חמור ביותר אבל הוא אירוע קצה של מחלה שהמערכת השלטונית הישראלית חולה בה כבר שנים. זו מחלה של ערבוב בין דרג מקצועי בכיר לבין דרג נבחר".
"אנחנו מדינה דמוקרטית שאמורה להיות מנוהלת על ידי הדרג שנבחר בבחירות דמוקרטיות, אלא שלאורך שנים התרגלו אנשי הדרג המקצועי הבכיר בכל משרדי הממשלה שהם מנהלים את העניינים. יש להם יתר קביעות מאשר קדנציה של שר ולכן לאורך השנים זה רק הלך והתדרדר. אנשים חדשים שנכנסים למשרדים כבר רואים בזה נורמה, שהדרג המקצועי הוא המחליט בכל תחום. זה חמור תמיד וחמור שבעתיים כשמדובר בחיי אדם".
לדבריה יתכן בהחלט שמדובר באנשים מקצועיים וטובים שתרמו רבות למדינה, אך הם עדיין לא זכאים לקבל החלטות של מדיניות ואסטרטגיה. הדברים רלוונטיים גם לצבא וגם לשב"כ בין כלל הגופים הללו שתפקידם להציף את עמדתם לדרג הנבחר ולאפשר לו לקבל את ההחלטה, כמו בשאלת הגדרת תקן כליאתם של מחבלי הנוח'בה. על דרגי המקצוע להפנים שלא הם המחליטים וסטרוק מעירה שאינה יכולה להאשים אותם בהתנהלותם, שכן הם גדלו על בסיס תרבות שלפיה הדרג המקצועי הוא המחליט, "וצריך לשים לזה סוף כי אנחנו מדינה דמוקרטית".
סטרוק שיגרה אתמול מכתב למזכיר הממשלה בו היא מבקשת שלפחות בסוגיות הנוגעות לחיי אדם מהלכים לא יבוצעו לפני התכנסות הממשלה שבה היא תקבל סקירות מקצועיות ותכריע כיצד לנהוג. כך נכון לנהוג בשאלות היחס למחבלים הכלואים ושחרורם, "סוגיה שנוגדת את מטרות המלחמה", כדברי סטרוק המזכירה כי מדובר בצעד שגם מקשה על מהלכי השבת החטופים.
נושא נוסף שלטעמה על הממשלה להתכנס כדי להכריע בה ולא להסתמך על הכרעת הדרג המבצעי הוא אופן התנהלות המערכה בהתאם למטרות המלחמה או בניגוד להן. הנושא השלישי אותו הזכירה במכתבה למזכיר הממשלה הוא ההסתה החמורה של מפגיני קפלן וחבריהם הקוראים במפורש לפגיעה בראש הממשלה, במשפחתו ובאנשי ציבור נוספים, בהם גם היא עצמה. סוגיה זו, אומרת סטרוק, זוכה לשתיקה מוזרה, אך לכל הפחות יש לקבוע מדיניות ממשלתית בנושא.
לשאלת מהלכי המלחמה והתקדמותה אומרת סטרוק כי כל היושבים סביב שולחן הממשלה המקבלים סקירות על המתרחש בעזה לא יכולים לומר שאנחנו מתקדמים לעבר חיסול חמאס. "אני מצדיעה לחיילים ולמפקדים שלנו שעושים עבודה במסירות גדולה, אבל אם הכוונה במילה מתקדמים שאנחנו אוטוטו מגיעים ליעד אז אנחנו לא שם. מי ששומע את הסקירות יודע שיש עדיין גדודי חמאס פעילים, לא בכל מקום חיסלנו את היכולות הצבאיות שלהם". סטרוק מזכירה כי מנהרות רבות עודן קיימות, וכך מחסני נשק ואתרי ייצור אמל"ח. "יש לנו עוד הרבה עבודה וזה מה שאני שומעת גם מראש הממשלה עצמו. אנחנו מתקדמים ונמשיך להתקדם אבל אנחנו עוד לא במקום של אוטוטו הגענו".
השרה סטרוק מתבקשת להתייחס גם לשאלת גיוס החרדים והקריאה לציונות הדתית לקחת חלק משמעותי בגישור שבין המגזר החרדי לצרכי הצבא. לדבריה עלינו לשנות את כל נקודת המבט על סוגיה זו. במרכז תשומת הלב צריכה לעמוד שאלת הצורך הצבאי לנוכח מלחמת הקיום שאנחנו בעיצומה ובה אכן הצבא זקוק לכוח אדם נוף ולא רק מהציבור החרדי, אלא גם ממגזרים נוספים כדוגמת 15,000 המשרתים שהשלימו שירות סדיר ולא נקלטו במערך המילואים. "אין סיבה שהם לא יתנו כתף ואין ספק שהם יוכלו להיות מוכשרים ללחימה הרבה יותר מהר".
לתפיסתה של סטרוק כאשר צרכי הצבא עומדים מול עיני המתדיינים בנושא, ברור שגם החרדים וגם מגזרים אחרים יתנו יד ויושיטו כתף לקראת האתגרים במגוון החזיתות שבהם מתמודדת ישראל מול אויביה, ובהתאם דרושות מסגרות בתוך הצבא המותאמות לציבור החרדי. ראיית המציאות כצורך ישראלי בגיוסם של צעירי המגזר החרדי תביא להבנה שלא ניתן להכניע ולהכות אותם. לא זו הדרך שתביא לשיתוף פעולה. "אני צריכה להביא אותם מתוך גישה של שותפות והתחשבות בתפיסת עולמם, והמסגרות צריכות להיות כאלה שבהם אדם נכנס חרדי ויוצא חרדי והן אינן מאתגרות בכהו זה את אורח החיים החרדי ואת האמונה שלהם".
דברה אלה, מציינת סטרוק, תואמים את דו"ח ועדת שקדי הממליץ להכשיר מסגרות תואמות אורח החיים החרדי ואף למנות יועץ מיוחד לרמטכ"ל למגזר החרדי ולנתק את היוהל"מ מהמגזר החרדי על מנת להבהיר שאין כוונה לאיים על אורחות חייהם ולא לחנך אותם מחדש.
עוד היא מזכירה את השירות הלאומי אזרחי, המצוי תחת אחריות משרדה, כחלק מהמענה לסוגיית שילוב החרדים, והדברים פועלים כבר כעת עם מסגרות שחלקן עוסקות בחירום ובביטחון ובהם משרתים צעירים חרדים, כך במשטרה, בשב"ס, במוסד, בשב"כ, במד"א, בהצלה, זק"א ובמגוון תפקידים. "מאז השבעה באוקטובר הגיוס של חרדים למסגרות הללו הוכפל ויותר מכך", אומרת סטרוק ומבהירה כי כאשר מדובר במסגרת שברור לצעירים החרדים שאינן מאיימות על אורחות חייהם, הם אכן מגיעים ומצטרפים.
בהקשר זה של שירות לאומי אזרחי נשאלה השרה אם היא רואה ירידה בהיקף בנות הציונות הדתית שמצטרפות לשירות הלאומי לעומת אלה הבוחרות בגיוס לצה"ל והיא משיבה לשלילה ומבהיר כי המסגרות שתחת רשותה אינן בתחרות עם כל גורם אחר. בין תפקידיה רואה השרה סטרוק את פתיחת האופציות המותאמות לכל בת על פי כישוריה, בין אם בהיבטים אזרחיים חברתיים ובין אם בהיבטים מבצעיים ביטחוניים ואחרים.
"מאז השבעה באוקטובר השירות הלאומי אזרחי נרתם למאמץ המלחמתי. חתמתי על צו שמאפשר להסיט מתנדבים מהתפקיד המקורי שנקבע להם לתפקידים שמסייעים למלחמה ואכן הבנות שלנו עושות עבודה נהדרת בבתי המלון של המפונים. אחת המצטיינות שלנו נרתמה לעזור למשפחה שאבי המשפחה לחם בשבעה באוקטובר ונפל חלל ואם המשפחה נותרה לבדה עם שלושה ילדים", מספרת סטרוק גם על הפגישה עם ראש הממשלה שבה סיפרו המצטיינים על שירותם ואותה מתנדבת סיפרה "עזרתי בה שחיבקתי וחיתלתי וחיממתי את הלב ונתתי אור ותקווה לאימא הזו ולילדים האלה, וזו הייתה התרומה שלי למלחמה".
להערכתה של השרה חשוב שחוק הגיוס ייחקק מתוך הסכמה רחבה שנובעת מראיית הצורך המבצעי והקיומי, "אבל אם זה יותנה בהסכמה רחבה, ברור שלא תהיה הסכמה רחבה, משום שיהיה אתגר קשה לחברי הכנסת של האופוזיציה לתמוך בחוק אתו הם יכולים להפיל את הממשלה. לכן אני מציעה שלא נתנה את זה בהסכמה רחבה, וכשלא נתנה את זה נוכל להגיע להסכמה רחבה. אנשים יוכלו להתייחס עניינית ונוכל להתכנס למשהו שתואם את הצורך הביטחוני קיומי שלנו כפי שחיילים משמאל ומימין לוחמים כתף אל כתף, כך נוכל חברי הכנסת והשרים להתאחד סביב חוק מוסכם".