הרב איתן איזמן, מייסד רשת החינוך נעם צביה, מספר בריאיון לערוץ 7 על דמותה של רעייתו, לאה מלכה ז"ל, שנפטרה השבוע.
בפתח הריאיון הוא מציין כי רעייתו המנוחה עלתה לישראל לשנת הכשרה בקיבוץ יבנה ומשם עברה עם משפחתה לירושלים שם למדה באוניברסיטה ושמעה שיעורים אצל אברכים במרכז הרב, בהם הרב חיים שטיינר, הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב צפניה דרורי ואחרים.
אחד מאותם אברכים היה הרב יעקב פילבר. "הוא היה גם אמן בשדכנות ושידך הרבה מהתלמידות לאברכים במרכז הרב. הוא היה טוב עד כדי כך שהרב צבי יהודה קרא לו 'קהילות יעקב'. אז אנחנו אחת מאותן קהילות יעקב".
"ברוך ה' זכינו להכיר אישה גדולה, עם נשמה ציונית גדולה, עם אהבת ארץ ישראל שאין כדוגמתה ויחד בנינו את ביתנו הגדול והנפלא", הוא מוסיף.
בשנת תשס"ב איבדו בני הזוג איזמן את בנם, ציקי, שנהרג בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו ביחידת אגוז. "ציקי בננו היקר למד במכינה, כשנגמרה המכינה הוא חשב ללמוד שנה נוספת. כשראה שמצוקת הביטחון קשה ביותר ביקש שיקדימו לו את הגיוס. הוא התגייס, היה ביחידת אגוז, ובאחד התרגילים התהפך אחד ההאמרים ושני בחורים נהרגו, ביניהם ציקי".
הרב מספר כי ההתמודדות עם האובדן לו ולרעייתו הייתה קשה מאוד. "הוא היה נשמה כזו גדולה, מלאה ברצונות לפעול, מלאה בחברים. אין לי ספק ששבר כזה עשה אצל רעייתי פגם גדול בנפש ועד כמה שאנחנו יכולים לבחון את הדברים, אפשר לשער שזו הייתה אחת מסיבות מחלת הדמנציה בה הייתה חולה בשנים האחרונות".
ביום מתקפת חמאס בשמחת תורה נפלו שניים מנכדיו של הרב איזמן, האחים נעם וישי סלוטקי ז"ל. "כשהגענו למלחמה האחרונה, התגלו כוחות אדירים שאין כדוגמתם פה בעם ישראל בארץ ישראל. ראית פתאום אנשים יוצאים מגדרם לאחריות האישית שלהם בתוך המפעל הגדול הזה של הקמת המדינה".
"הנכדים שלי, שגרו בבאר שבע, שמעו על המצוקה של היישובים כשהמחבלים נכנסו להרוג בהם - הם ממש שמעו את הקריאה של הקב"ה 'מי לה' אליי' והם צעקו 'הנני', הם קמו, לקחו את המדים שלהם, את הנשק האישי שלהם, את האקדחים ונסעו לנסות להציל את מה שהם יכולים".
נכדיו הגיעו לקיבוץ עלומים שם ניהלו קרב הירואי נגד מחבלים. "כשמצאו אותם אחר כך הרוגים, היו עשרות מחבלים סביבם שהם הרגו בכוחות עצמם עם האקדחים שלהם ואולי גם עם נשק של המחבלים", מספר. "אין ספק שלפי דברי אנשי הקיבוץ הם הצילו את עלומים שהמחבלים דילגו ולא נכנסו אליהם בעוצמה גדולה".
על שנותיה האחרונות של רעייתו מספר כי "לאה הייתה מורה, לכאורה מורה לאנגלית, אבל היא קיימה את המצווה של חנוך לנער על פי דרכו. על פי דרכו של מי? על פי דרכו של כל אחד ואחד. היא למדה להכיר את התלמידים שלה, ידעה בחכמה אישית נפלאה לגשת לכל אחד ואחד ולגרום לו להיכנס למסלול".
לאחר התאונה בה נהרג בנם, מספר הרב איזמן, "היא המשיכה לחנך את התלמידים שלה גם לאנגלית ולהיזהר מתאונות דרכים, מרכבים, מרשלנות. זה היה חלק גדול מהחינוך האישי המיוחד שלה. היא באמת אהבה את תלמידיה. השפיעה עליהם בחוכמתה הצנועה ללכת למכינות, לישיבות, ללמוד ולהגדיל גם בתורה".
"בהספד דיברתי על הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. תמים זה להיות שלם עם המציאות האלוקית, לדעת לחיות את המציאות האלוקית. כשאדם בא לעולם העליון שואלים אותו 'האם נשאת ונתת באמונה? אז אין ספק שהישירות שלה הייתה לשם דבר. אין ספק גם שהיא למדה אמונה, נשא ונתנה בלימוד האמונה והיא עוד זכתה ללמוד עם הרב צבי יהודה זצ"ל שיעורים באמונה שנתנו לה כוחות וכלים להבכין את המציאות שלנו", סיכם הרב איזמן.