דרשו רבותינו, אחת לכמה שנים חל פורים בשישי בשבת, ולמחרתו בשבת קודש, ולמחרת מחרתו בראשון בשבת, ולמחרת מחרת מחרתו אתה ואשתך מתחילין לעשות ארונות לפסח, כנאמר בפרשת תרומה: "ועשו ארון".
ולא עוד, אלא שאשתך תצווה עליך לעמול ולנקות ולהגעיל ולהטביל כלים מכלים שונים, כנאמר בפרשתנו הקודמת: "ואתה תצווה".
ויש המדייקים מפרשתנו "כי תיסע" ואומרים לנשותיהם בואי ניסע לפסח במקום לעבוד קשה, והיא עונה לו בשביל מה, תאמין לי אם כל יום אנחנו עובדים 20 שעות אז עד שריפת חמץ אנחנו מתקתקים את רוב הבית.
ואם תאמר, היאך כתוב "ואתה תצווה" בעוד שבפועל היא זו שמצווה עליך, אל תתמה על כך, לפי שגם במגילה נאמר "להיות כל איש שורר בביתו" וכולנו הרי רואים מה הולך פה.
ואף אלו המשכנעין את נשותיהם לנסוע לפסח לא יינקו מהניקיונות, שבסופו של דבר גם ינקו וגם ימצאו עצמם בליל הסדר אצל חמותם והנה יצא שכרם בהפסדם ומה לי הכא מה לי ככה.
על כן חסד עשה עימנו הקדוש ברוך הוא שנתן לנו השנה עוד יום לחג הפורים, שכל יום נוסף של חג דוחה את העבדות בעשרים וארבע שעות נוספות.
ועל זאת שאלו רבותינו "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע", ולא מצאו תשובה בדבר לפי שנשותיהם מצאו אותם קודם ונתנו בידיהם דליים וסמרטוטים, כנאמר במקורותינו "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר" – אנשים נאמר ולא נשים, לפי שהנשים החלו לנקות עוד במוצאי חנוכה, ואתה, לא נראה לך שהגיע הזמן להחזיר כבר את החנוכייה למקום שלה?
ואותו פורים החל בשישי ובשבת ובראשון נקרא פורים משולש, משולש על שום מה, על שום שהמן הרשע משולש היה, ככתוב בסנהדרין "אם ישראל אין עושין תשובה... הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב", מכאן שתפקידו של המן בעולם להכות על קודקודם של ישראל, ואין קודקוד אלא למשולש, מכאן שהמן משולש הוא. ואף אוזניו משולשות, שעל כן מצווה לאכול בפורים אוזני המן ולומר בהאי לישנא: אוי, זה פרג, הייתי בטוח ששוקולד.
שבע ועשרים ומאה מגדנות
וכעת נבאר מקצת הלכות הנוגעות לפורים המשולש, למען יידעו בני ישראל כיצד לחשב את זוויות החג השונות ולהוציא מהן טנגנס וקוסינוס ושאר מרעין בישין.
א. במוצאי תענית אסתר ילכו לבית הכנסת לשמוע מגילה. והירושלמים הרגילין להתנשא על השפלתיים לא ישפילום השנה כמימים ימימה, שאף הם ייאלצו לרעוב בזמן המגילה ולדחוק בקורא שירוץ מהר עם הקריאה, כנאמר "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך", אל תקרי מלך אלא מלח, בעצם אל תקרי כלום רק תסיים כבר.
ב. הנוהגים לשטוף את בתיהם בליל שישי לא יעשו כן, לפי שממילא מחר הרצפה תימלא יין ושברי בקבוקים ונוזלים אחרים שעדיף לדלג עליהם כרגע. ויש אומרים שאדרבה, ישטפו את הבית מדי חצי שעה למרות שזה לא יעזור אבל לפחות אשתך תרגיש שעשית משהו. ועל כל פנים אין יוצאין בשטיפה זו ידי חובת הכנות לפסח, שהן מתחילות רק לאחר החג ואז אל תדאג, אשתך כבר תשטוף אותך.
ג. נחלקו הפוסקים כיצד יוצאין ידי חובת סעודת פורים המשולש. שהנה מדי שנה בשנה משכימין בני ישראל בבוקר וקורין המגילה ולאחר מכן נשותיהם שולחות אותם לחלק משלוחי מנות מהודו ועד כוש, וכאשר הם חוזרים היא מעמיסה עליהם עוד שבע ועשרים ומאה מגדנות לחלוקה בשאר העולם, ורק בשעות הצהריים המאוחרות מתפנים הם לסעודת יין ובשר אחרי שכל היום נשנשו בסך הכול כמה חטיפי שוקולד קטנים וארבעה ארגזי בירה. או אז נכנסין לסעודתן ואוכלין ושותין ומקיאין כדבעי, עד שבאים תלמידיהם ואומרים להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, והן אינן שומעין להן לפי שאינן יודעין עוד להבדיל בין ברוך המן ובין למה אני ישן על השולחן.
ד. אם כן, מה יעשו בפורים החל בערב שבת? יש אומרים שיקדימו סעודתן ויסיימוה בעוד היום גדול, ויבדילו בין קודש לחול ובין שבת המלכה לאסתר המלכה וכך ייכנסו לשבת כשהן פיכחים, ותימה גדול בדבר לפי שזה משאיר לנו מספיק זמן להתארגן לשבת אז איפה הכיף פה.
ה. על כן יש אומרים שיעשו סעודה לאחר חצות היום, ויש אף המתירין סעודה חלבית בפורים משולש, שהמשולש עצמו הוא חלבי כידוע, כגון בורקס גבינה שהוא משולש, פיצה שהיא משולשת, וכן היקים יוצאי אשכנז שהם אומנם מרובעים אבל שומרים בין בשר לחלב שלוש שעות. ואף המן עצמו היה חלבי, שעל כן הוא משולש, כנאמר במגילה ויימלא המן חמאה.
פורש מפה ומקשקש
ו. ויש החולקים ואומרים חס ושלום לעשות סעודה חלבית, שאוכל אוכלין בה אבל לשבוע אין שבעין בה, כנאמר במגילה: כי איככה אוֹכַל וראיתי ברעב אשר ימצא את עמי. ונראה להכריע שספרדים יקפידו על סעודה בשרית, לפי שאצלם חלבי לאו שמיה סעודה, ואשכנזים יאכלו מה שירצו לפי שאצלם ממילא אין אוכל.
ז. ויש האומרים שיוכלו להתחיל לאכול ערב שבת לקראת חשכה, כשיטת פורש מפה ומקדש. כיצד? קודם השקיעה מתפללין מנחה ונוטלין ידיהן ואוכלין כזית לחם ומברכין בורא פרי הגפן ושותין יין, ומי ששתה כל היום לא יברך, או יברך את אשתו שמסכימה לסבול את זה.
ח. לאחר מכן ידליקו הנרות ויעמדו ויתווכחו מה צריך לעשות עכשיו, לפי שאלה אומרים קודם ברכת המזון, אלה אומרים קודם קידוש, ואלה אומרים לא כי קודם נלך לבית הכנסת ונחזור ונראה כבר. ויעמדו ויתווכחו עד שיפוח היום וינוסו הצללים, וילכו אל בית הכנסת באיחור וישובו לאחר יותר מ־72 דקות ויעסקו בשאלה מה בכל זאת צריך לעשות עכשיו, שאלה אומרים קידוש עם ברכת הגפן, אלה אומרים קידוש בלא ברכת המזון, אלה אומרים ברכת המזון בלא על הניסים ואלה אומרים חלאס, כבר היה עדיף לאכול חלבי בצהריים.
ט. ואלה שאינן מתווכחין לא יפה הן עושין, ולא עוד אלא שיש לבדוק האם בכלל יהודים הם. כנאמר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", צא ולמד שכל שאינו מרבה מחלוקת פוגע באחדות העם.
י. ועל כל פנים יקפיד להגיע לתפילת ליל שבת שיכור קלות, ויש אומרים כלוט, ולא יבדיל בין ברוך מרדכי ובין המנגינה שמתחיל החזן. וישים ראשו על כתף חברו ויישן, ויתעורר באמצע הדרשה של הרב ויחל לזמר לכה דודי לקראת כלה במנגינת ונתנה תוקף, ויתפלל תפילת נעילה בבכי ובתחנונים וינזוף במתפללים שיבקשו ממנו לפחות להניח לחזן לסיים קודם ויכולו, ולאחר התפילה יעשה הקפות ותשליך וישיר הלל בנוסח קרליבך עם תפילת הגשם ויבכה כל הדרך לביתו בשעה שחבריו יגררו אותו, לפי שבידוע שיהודי לא מגרש יהודי.
ובבוקר ראשון בשבת יקיץ, ובחצי עין אל אשתו יציץ, וישאל אותה מי הוא זה ואי זה הוא ואם אפשר כוס מיץ, וישתה מעט ואת השאר ישפריץ, ואחר שיתפכח ישאל: "טוב, אז מה עושים היום?"
"כמו שקבענו", היא תגיד לו, "מתחילים לנקות לפסח".
לתגובות: [email protected]