מאות בני משפחה, חברים ומוקירים מלווים היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים את סרן מעוז ישראל רקנטי הי"ד, אשר נפל בקרב בדרום לבנון והוא בן 24 במותו.
סא"ל נאור עמיחי, סגן מפקד חטיבת גולני, ספד בשם צה"ל: "מעוז ישראל, כבר בשם שלך טמון הרבה. הייתה משענת בשביל כל מי שסבב אותך. היו ברורים לך הערכים שהובילו אותך לאורך השירות ובהמשך חייך הבוגרים".
הוא סיפר: "ביקשת להתמיין ליחידות העילית של צה"ל. כתבת מכתבים והתעקשת לקחת על עצמך שירות צבאי משמעותי ומאתגר. התגייסת ליחידת אגוז ומפקדיך מספרים שכבר במהלך ההכשרה בלטת בקסם הייחודי לך. תמיד היית ראשון. בריצות, במסעות, בסחיבות ובכל משימה שנדרשת".
הוא הוסיף כי "חברך לצוות כינו אותך דוד המלך בשל דרכך הצנועה, ממידותיך הטובות ומהאופן שבו ידעת להוביל אנשים סביבך. שאפת להגדיל את השפעתך ואת האחריות שעל כתפיך ויצאת לקורס אותו סיימת בהצלחה. עם סיום הקורס זכינו לקבל אותך כמפקד מחלקה בגדוד 12 של חטיבת גולני. קיבלת תחת פיקודך מחלקה שידעה לא מעט אתגרים, ובדרך הפיקוד שלך, בגובה העיניים, בהקשבה ובדוגמה אישית, הצלחת לחבר בין האנשים. ליצור קשרי אמון ולהפוך את המחלקה למחלקה חזקה, מקצועית ומגובשת".
ארוסתו רוני ספדה "בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה העיניים שלך. העיניים הטובות שלך. כל מי שראה אותך אמר לי ישר - 'העיניים שלו נראות כל כך טובות'. לא נלחצת מכלום, לא פחדת משום דבר, תמיד רגוע ושלו.
כל כך חיכיתי כבר שנתחתן. שתבוא ותחייך אלי בכיסא כלה. חיכיתי כבר להקים איתך בית. רציתי לראות אותך אבא לילדינו. היית כל כך טוב עם ילדים - התחברת אליהם בשנייה. תמיד אמרתי שתהיה אבא מושלם. אתה הבנאדם עם הלב הכי גדול שהכרתי. אף פעם לא שפטת אף אחד. תמיד הסתכלת על כולם, בעין טובה, בעין אוהבת", הוסיפה.
האם, איילת, ספדה: "איך נפרדים מילד? נולד בחג הסוכות, מיד ראינו שאתה משהו מיוחד, בלי בכי. כישרון אלתור מדהים, וחיבור עמוק לבית. תמיד ברחת מהמסגרות, מעולם לא הכנת שיעורי בית, אבל כולם התאהבו בך, הייתה לך יכולת מופלאה להתחבר, היו לך יכולות הסתגלות נדירים, לב טוב, שמח, מצחיק את כולם, מנהיג, כריזמטי, שקט פנימי, דרשת מעצמך לימוד תורה, צניעות, איש של אמת טהורה ונקייה, בישיבה גילינו עליך הכול, בצבא עוד יותר, מצטיין בכול.
היה לנו קשר מיוחד, הרגשנו אחד את השני, מעוזי שלי ילד שלי אהוב ליבי, היית הדבק המשפחתי, כולם התכנסו שהגעת, גם בתקופה האחרונה שלחמת בגבורה היה חשוב לך לראות את הטוב. מעוזיק, בחרנו לטמון אותך באדמתה של ירושלים כי היית כלל ישראלי, עד הרגע האחרון שלך. רוני זכינו בך ומעוז זכה בך, תמיד תהיי בתנו, כמה הוא חיכה לבנות איתך בית, עוד נזכה ללוות אותך בחופתך ולבנות בית חדש", סיימה האם.
רב הישוב איתמר הרב דניאל לונצר ספד בבכי: "האומה כולה מלווה אותך לקבורה. בדיוק שבוע לפני שעלית בסערה השמיימה בקרב, ביום שישי הקודם, היית אצלי בבית עם רוני, ארוסתך, נרשמתם לנישואין". הרב הקריא את הכתובה עליה חתמו הזוג והוסיף בבכי "ואתה הלכת במעלות קדושים וטהורים".
הסבא הרב אברהם רקנטי תיאר את נכדו כלוחם שפעל ללא פחד ומתוך תחושת שליחות עמוקה. הוא הזכיר את השבת האחרונה שבה שהה מעוז בבית, כאשר שיחק עם אחיינו הפעוט, רגע שנחרט בזיכרונו כסמל לאישיותו החמה והאוהבת.
ראש מועצת שומרון יוסי דגן ספד: "כולך אור ונועם, בערת באהבת ארץ ישראל, באהבת התורה, באהבת עם ישראל. מעוז, התפתחת וצמחת על שורשי ההתיישבות בשומרון, אבל עמדת בפני עצמך עם האישיות שלך, עם הנשמה שלך, בנית את עצמך בעמל, שקט, עניו עם עוצמה והומור, חריף בתורה".
דגן הוסיף: "עמדת להקים בית, בית כל כך טוב עם ארוסתך רוני, בדיוק בדרך הזו שסללתם ביחד - רוני כל עם ישראל הוא המשפחה שלך, כולנו כואבים, מתפללים ויודעים שהקדוש ברוך הוא ישלח לך נחמה".
עוד ספד: "אנחנו נלך בדרכך, נוסיף ונמשיך ונגביר את מה שהתחלת - בצבא, בתורה, בהתיישבות, במידות, אלפים ורבבות מבני הנוער בשומרון ומבני הנוער בעם ישראל יצעדו לאורך, יתרמו לכלל ישראל בדרכך, יובילו במה שהתחלת, נפילתך לא תהיה לשווא".
אחותו של מעוז, תהילה, תיארה את מעוז כאדם רגיש וצנוע, שהיה מקור של שמחה, נתינה וחסד שקט לכל מי שסבב אותו. היא סיפרה על ילד ונער שהיה אהוב בכל מסגרת שבה היה, מנהיג בדרכו השקטה, מלא יצירתיות, טוב לב ורגישות יוצאת דופן כלפי אחרים.
תהילה הזכירה כי מעוז הצטיין במסלולו הצבאי, אך כמעט שלא דיבר על הישגיו. לדבריה, ההצטיינות שלו לא נבעה רק מהיכולת המקצועית, אלא בעיקר מהאישיות, הערכים והלב הגדול שנשא עמו לכל מקום.
אחיו של מעוז, שחר, תיאר בהספדו את דמותו של אחיו כלוחם אמיץ שפעל במשך שנים "בקרב האור מול החושך", מתוך תחושת שליחות ואמונה עמוקה.
הוא סיפר כי בשבת האחרונה לחייו, כשהמשפחה כולה הייתה יחד, הדגיש מעוז בפני בני משפחתו את החשיבות בלהיות "מקצוענים" - לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר גם ברגעים קשים.
שחר סיפר כי לאחר הבשורה הקשה על נפילתו, דווקא הדברים שאמר מעוז המשיכו להדהד בו במהלך השבת הכואבת והקשה. לדבריו, מתוך הכאב וההתבוננות בדמותו של אחיו, התחדדה בעיניו אישיותו המיוחדת של מעוז - לוחם מקצועי שלמד והתפתח בכל תחומי הלחימה, אך לצד זאת נשאר אדם עדין, רגיש ואוהב, שדאג לחייליו כמו אב לבניו והרעיף חום ואכפתיות על סביבתו, במיוחד כלפי אחייניו.
רקנטי הי"ד שירת כמפקד מחלקה בגדוד 12 של חטיבת גולני. הוא נהרג כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ ששוגר לעבר כוחות צה"ל במהלך פעילות מבצעית ביום שישי האחרון.
המנוח הוא החלל ה-20 של צה"ל מאז חידוש הלחימה בגזרת לבנון. הוא הותיר אחריו הורים, שישה אחים ואת ארוסתו רני, שעמה היה אמור להינשא במהלך החודש הבא. ארוסתו למדה במדרשת "תמר" השייכת למוסדות ישיבת איתמר שבה למד, ושם אמו של מעוז שימשה כמחנכת.
מעוז הי"ד היה בן למשפחה שורשית וממייסדי היישוב איתמר שבשומרון, בנם של הרב אליהו ואיילת רקנטי. כמו כן, הוא נכדם של הרב אברהם והרבנית דבורה רקנטי. הסבתא, הרבנית דבורה, היא בת דודו של הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב דוד לאו.
