הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה של ארגון רבני צוהר, השתתף גם הוא בסדרת השיחות והראיונות על השאלות שעליהן צריכה ועדת חקירה לטבח השבעה באוקטובר למצוא להן מענים, והוא קובע כי די בבירור שאלה אחת בלבד, והיא זו שצריכה להנחות את דיוני הוועדה.
"צריך לענות רק על שאלה אחת, והיא איך מתכוננים לפעמים הבאות. לא מעניינות אותי הסיבות שהביאו למציאות הזו משתי סיבות - ועדת חקירה לא צריכה להיות ועדת חיסול חשבונות. את זה צריך להשאיר לצד הפוליטי. מה שצריך להעסיק אותנו הוא איך לגרום לכך שלא נתייצב שוב חלילה בפני מציאות כזו".
"מעבר לכך, יש סכנה שנתכונן למלחמה הבאה לאור מסקנות המלחמה הקודמת. במלחמת לבנון הראשונה התכוננו למשהו אחר ממה שקרה בפועל, בעקבות מלחמת יום כיפור. לכן חקר העבר הוא רק אם הוא משרת את המסקנות שאנחנו צריכים לעתיד, וגם אז תוך תשומת לב לכך שאנחנו מתכוננים למחלחמה הבאה ולא למלחמה הקודמת".
האם ניתן לנבא או לשער את המלחמה הבאה כדי להתכונן אליה? הרב שרלו סבור שלא מדובר בהתנבאות שכן "כל בר דעת יודע לקראת המלחמה הבאה שהנושא המרכזי הוא נושא של טילים וכטב"מים. במקום לחקור את מה שקרה בגבול בשמחת תורה, מה שלא נפיק ממנו תועלת גדולה, עדיף שנשקיע את כל המאמצים בשאלת מה שאנחנו יכולים ללמוד ממה שקרה על אופי המלחמה הבאה. אם נינעל על שאלת התצפיתניות והפעלת חיל האוויר ודברים מעין אלה שהם לקחים שצריך להסיק אבל לא ברמת ועדת החקירה, נשקע בעבר ולא נתכונן לקראת האתגרים הגדולים שמצפים לנו בעתיד".
על הדברים הללו שאלנו אם אין חשש שוועדת חקירה עניינית מסוג שכזה תייצר מציאות בה בעלי תפקידים וסמכויות יחיו בתחושה שאין תשלום אישי וציבורי על ליקויים וכישלונות, משום שאנחנו לא רוצים לסגור חשבונות ומבקשים רק לעסוק בעתיד.
"הסכנה הזו קיימת, אבל ראה מה קרה בוועדות החקירה הקודמות. בשל הרצון להעניש ולמצוא את מי שאחראי, הגיעו כנראה למסקנות נכונות, אבל הדיון האישי-פרסונלי לא קידם אותנו במאומה לקראת הפעם הבאה, כי התרכזנו בשאלת האנשים, עורכי הדין והמסקנות במקום ההתרכזות הלאומית שצריכה להיות לקראת המלחמה הבאה", משיב הרב שרלו ואנחנו שואלים אם משמעות הדברים אינה צורך בשתי ועדות חקירה, האחת שתבחן את האירועים אחורה, והאחרת שתדון בהיערכות קדימה.
"יכול להיות שנצטרך שתי ועדות", אומר הרב, "אבל גם אם נחליט על שתי ועדות, המטרה המרכזית צריכה להיות הוועדה לקראת העתיד, כי שם הדבר החשוב ולא מה קרה בעבר כשבפועל כמעט כולם יודעים מה קרה בעבר, וקשה להאמין שועדת חקירה תגלה משהו חדש לגבי העבר, וגם אם היא תגלה דבר חדש אנחנו עלולים להישאב להילחם את המלחמות הקודמות ולא את המלחמה הבאה".
ומתוך היכרות עם החברה הישראלית לרבדיה ואופייה, האם נסתפק בסוג כזה של ועדה עניינית שאינה מחסלת חשבונות עם האחראים? "יכול להיות שזה חלק מהתיקון", אומר הרב שרלו. "עד כה לא הוקמה ועדה אולי בגלל ניסיונות התחמקות. ועדה שתקום אחרי ארבע שנים תהיה ועדה של חיסול חשבונות. אני מעריך שהחברה הישראלית מעדיפה את חיסול החשבונות ואת הפנייה אל העבר אבל לדעתי זו הסכנה הגדולה".
הרב שרלו מעיר כי מדובר בעמדה הנובעת מתפיסה רוחנית רחבה הרבה יותר שמקורה הוא ב'אורות התשובה'. "לאן מהלכים של תיקון אמורים להיות מופנים? האם בחיטוט בחטאי העבר ובמה שקרה, או שאורות התשובה והתיקון צריכים להיות מופנים כדי שנהיה טובים יותר בעתיד. זה נכון גם בתיקון האישי וגם בתיקון הלאומי".
פרק ראשון: השאלות הנוקבות מהטבח נותרו ללא מענה. סמדר סגל
פרק שני: 'חמאס התעצם והשב"כ עצם עין'. מיכה קובי
פרק שלישי: השאלות עדיין פתוחות. רמי דוידיאן
פרק רביעי: הקלטות ושאלות פתוחות מהיום הההוא. רפאל חיון
פרק חמישי: מחדל המודיעין היה גדול - אך אינו הכול. עוזי דיין
פרק שישי: מהסלחנות לסרבנות ועד טיוח האמת. תא"ל במיל' סולומון