בס"ד
סערת הבחירות המקומיות שפקדה אותנו בחודשים האחרונים, מגיעה לישורת האחרונה בהחלט. ברוב הרשויות המקומיות ברחבי הארץ כבר כמעט ואין זכר למערכת הבחירות שהתנהלה ברשות לפני כשבועיים בלבד, אבל ב55 רשויות מחכים לסיבוב השני שיתקיים (למעט במועצה אזורית חוף אשקלון ששם בצל המצב הביטחוני הבחירות נדחו לאחר ההסלמה) היום החל מ 13:00 עד השעה 22:00. כזכור, ברשות שבה יש למעלה משני מועמדים ואף מועמד לא הגיעה לתוצאה של למעלה מ-40% תמיכה, אז מתקיים באותה הרשות סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים.
גם היום כדאי לשים לב לכמה וכמה מקומות בולטים במיוחד.
העיר שכמובן נמצאת גם היום בראש הכותרות היא כמובן ירושלים. אל פניו נראה שמשה ליאון הוא הפייבוריט המוביל להגיע לקומה השישית בכיכר ספרא. ליאון זכה להכי הרבה קולות בסיבוב הראשון והוא זוכה לתמיכתן של דגל, ש"ס ומפלגות הציונות הדתית ('מאוחדים' של אריה קינג ו'הבית היהודי' של חגית משה), כמו כן דמויות מרכזיות שתמכו באלקין או בדייטש בסיבוב הראשון הודיעו שהם תומכים בו בסיבוב השני. כשמצרפים את זה, ואת החשש שהציבור החילוני שגם כך לא יצא בהמוניו לקלפיות, יביא בסיבוב השני עוד הרבה פחות מצביעים, נראה שסיכויו של עופר ברקוביץ כלל לא גדולים לזכות.
אבל עדיין מוקדם מידי להספיד את ברקוביץ. הפילוג החרדי, שהעמיק במערכת הבחירות האחרונות, יכול לשנות את כל התמונה. קחו לדוגמה את הפלג הירושלמי שתמך בסיבוב הראשון באלקין והביא לו כ 9,000 קולות. הפלג אומנם הודיעו על "יום של תורה", אבל לא מן הנמנע שהם יצאו להצבעה שקטה למען ברקוביץ. בסופו של דבר הם יודעים שבמידה וליאון נבחר, הם יוצאים לחמש שנים מחוץ לתמונה העירונית. לכן, הם יעדיפו הצבעה שקטה ברקוביץ ולסיכוי לשבת בקואליציה, ולבלוע את העובדה שמדובר במועמד חילוני.
גם באגודת ישראל הסיפור לא כל כך פשוט. החסידים מרגישים מאוד פגועים מיום הבחירות. השירה של פעילי דגל התורה "המה קמו ונפלו" והזלזול באדמו"רים הוא בלתי נסלח מבחינתם. החסידים פנו בימים האחרונים לנציגיהם בכנסת שלא יביעו תמיכה בליאון מכיוון שהם לא יוכלו לעמוד בהוראתם ולצאת להצביע לו אחרי כל מה שקרה. אמש (ב'), רגע לפני הבחירות, יצאה ההוראה מטעם האדמו"רים לחסידיהם: "שב ואל תעשה". הפירוש הוא פשוט: אם האדמו"רים היו יכולים לתמוך בפומבי בברקוביץ, הם היו עושים את זה. הרמז אצל החסידים הובן, ובסוף היום כבר אף אחד לא יופתע אם יראו פתקים של ברקוביץ בקלפיות בשכונות החרדיות.
בציונות הדתית אומנם התמיכה היא כאמור בליאון, אבל במטה ברקוביץ מאמינים שחלק מהקולות שהצביעו בסיבוב הראשון לאלקין, יגיעו אליהם בסופו של דבר. כבר בסיבוב הראשון קיבל ברקוביץ לא מעט קולות מהציבור שנחשב יותר ללייט בעיר, ובעזרת הנציגים הדתיים ברשימה שלו שנכנסו לעירייה, הוא מכוון להגדיל את מספרם.
בינתיים במטות של המועמדים עובדים ללא הפסקה. במטה ברקוביץ עוברים מדלת לדלת בשכונות החילוניות על מנת לגייס עוד מצביעים. כאמור, החשש הכבד הוא שהציבור החילוני לא יצא שוב להצביע, גם כי מדובר בבחירות חוזרות וגם בגלל השעה המאוחרת של פתיחת הקלפיות. המטרה הסופית היא לא רק להוציא את אותם המצביעים מהסיבוב הראשון שישלשלו את הפתק של ברקוביץ בקלפי, אלא לגייס מצביעים שכלל לא ראו חשיבות בלצאת להצביע בסיבוב הראשון לשום מועמד. במטה ליאון חוששים בעיקר מהעובדה שהציבור הליטאי לא יצא שוב בהמוניו שוב לקלפיות. הם הרי כבר השיגו את המטרה העיקרית שלהם והיא להראות לאגו"י שהציבור שלהם יותר גדול מהציבור החסידי. עכשיו, אחרי שההישג כבר הושג, הפחד הוא שכבר לא יהיה את הלהט לצאת לקלפיות.
נכון, ברקוביץ עדיין זקוק לניסים על מנת להצליח לנצח את ליאון, אבל בסופו של דבר יש אפשרויות שהניסים האלו באמת יתרחשו והם יובילו אותו לראשות העיר. במידה וזה אכן יקרה בסופו של דבר, ימצא את עצמו ליאון מחוץ גם למועצת העיר, וכנראה יעזוב סופית את הניסיונות להתמודד.
עיר נוספת שקשורה בקשר ישיר לירושלים ויכולה להשפיע על התוצאות, זאת העיר צפת.
אף אחד לא חשב לעצמו שהעיר הצפונית הקטנה תהיה כל כך מרכזית בסיבוב השני לאחר שראש העיר המכהן, אילן שוחט, הפסיד ועל מקומו רבים שוקי אוחנה (מועמד מטעם הליכוד) ונחמן גלבך (מועמד מטעם אגו"י). בתחילה הודיעו בש"ס על תמיכתם באוחנה, אך לאחר שמאגו"י הגיעה המסר תמיכה בליאון תמורת תמיכה בגלבך, הם העבירו את תמיכתם לגלבך. לעומת בדגל התורה לא מוכנים להעביר גם הם את תמיכתם לגלבך, אלא נשארים בתמיכתם באוחנה.
באגודת ישראל אומרים שאם בצפת אפשר להעדיף מועמד חילוני על פני מועמד דתי, אז גם בירושלים אפשר לתמוך במועמד חילוני. במידה והיינו רואים הסכמה בין אגו"י לדגל בשני המקומות האלו, היום היה נגמר עם שני ראשי עיר שומרי תורה ומצוות בשניים מתוך ארבעת ערי הקודש, אך המריבות האלו עלולות מבחינת החרדים לסכל את הכל.
ולעוד כמה ערים שנהיו סוערות במיוחד בשבועיים האחרונים:
העיר הוד השרון עלתה השבוע לכותרות לאחר שמפלגת העבודה הסירה את תמיכתה במועמדת יפעת קריב (ח"כית לשעבר ב'יש עתיד') בעקבות קמפיין שלטענתם תוקף את המועמד השני, אמיר כוכבי, רק בגלל שהוא איש שמאל. קריב טענה מצידה שבהוד השרון קיים סטטוס קוו ברור מאוד בין התושבים, ועליו היא רוצה לשמור.
ברעננה הוביל בסיבוב הראשון המועמד חיים ברוידא על ראש העיר המכהן, איתן גינזבורג, בכמעט חמישה אחוזים. היום מקווה ברוידא לשחזר את ההצלחה ולגבור עליו פעם נוספת ולזכות בכיסא ראש העיר.
בבת ים, בה עסקנו בהרחבה, מתכוננים לקרב צמוד בין ראש העיר המכהן, יוסי בכר, לבין המועמד צביקה ברוט. הסיבוב השני גרם לכך שמערכת הבחירות בעיר, שגם כך הייתה מאוד יצרית, רק החמירה. השיא היה מעצרו בשבוע שעבר של חייל תושב העיר, בחשד שאיים על חייו של ברוט, מה שזיכה את ברוט באבטחה צמודה.
ונסיים עם גוש עציון שם כזכור מתמודד ראש המועצה המכהן, שלמה נאמן, מול משה סוויל. ביום שישי האחרון הודיע ירון רוזנטל, שנתמודד גם הוא בסיבוב הראשון, על תמיכתו בנאמן בסיבוב השני ועל פי הדיווחים הוא יקבל בתמורה את תפקיד מנהל החברה לפיתוח או מנהל החברה לתיירות גוש עציון (נאמן עצמו מכחיש את הדיווחים). התחושה בגוש עציון היא שסוויל מצליח לנצח את נאמן, אך אם זאת חשוב לזכור שאלו היו גם התחושות בבחירות הקומות לפני כשנה וחצי בלבד.
ועוד הערה לסיום -
לא מעט אנשים העריכו שבין הסיבוב הראשון לבין הסיבוב השני, נתניהו יודיע על הליכה לבחירות. זה לא קרה.
אילו אני הייתי מייעץ לנתניהו, הייתי מציע לו לקיים את הבחירות במועדם, עוד שנה פחות שבועיים. בעיני, אמירה של נתניהו שהוא הצליח לשרוד קדנציה שלמה (דבר שקרה בפעם האחרונה לפני כ-30 שנה וגם זה במסגרת ממשלת אחדות) למרות החקירות נגדו, היא חזקה מאוד לקראת הבחירות הבאות. בכך ירביו לא יכולו לתקוף אותו במערכת הבחירות שראש ממשלה תחת חקירה לא יכול לנהל ממשלה, כי עם עובדות בשטח קשה מאוד להתווכח.
עושה - יש שני מועמדים אחד מחוייב לדרעי וליברמן והשני יש חשש כבד שיחלן את ירושלים. למה אני צריך להיות זה שבוחר בינייהם? 







