1.הליכוד ירכיב ממשלה כנראה בראשות ביבי.
2.הערבים כולל אלה שבארץ ישראל ינשמו לרווחה.ׁ
3. הליכוד הנהנתן יפחד מהאג.
4.פגועי ירי ביהודה ושומרון יוגברו.כח ההרתעה ימשיך לרדת.
5. תקציבים לבטחון יהודה ושומרון , לשיפור תשתית התקשורת למחסומים אולי יגדלו על חשבון
איכות החיים של כל המדינה כי הצלת היים יותר חשובה
6.בקיצור בנוגע למדיניות מה שהיה הוא שיהיה.
בהמשך אפרט מה יהיה אם השלטון יתחלף כמו בכל מדינה נורמלית.
1. אל תשפוט אף יהודי כל עוד אתה לא מכיר את חייו ומעשיו. מי כמוך יודע כמה שפטו
את חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.
2. לא הבנתי למה "נוותר על הפירוט"? מה לא נכון.
3. הימין מעדיף לפנות בתים בעמונה וחאן אל אחמר עדין ישוב שריר וקיים.
4. אל תצא מנקודת הנחה שאני אנטי ימין או אנטי שמאל. מה שכן אני מתעב גנבת דעת וחוסר צניעות.
השלטון הקיים שטוף בשני סממנים אלה.
אבל ממשיכי דרכם של המרגלים מעדיפים להוציא דיבת הארץ רעה.
אלא שהיום הם קוראים לעצמם אוהבי א"י...
ידיד יקר, כבר עניתי לך בשרשור "הביקורת מימין ששברה את הכלים"
אצטט כאן שוב:
"כל היישובים שהזכרת הוקמו בזמן שלטון הליכוד בראשות בגין, למעט קריית ארבע שהוקמה בזמן שלטון המערך בראשות גולדה מאיר.
אני משער שכוונתך ליישוב הבדואי שנקרא אום אל-חיראן. נראה שמדי פעם הורסים חלקים ממנו."
"על פי דו"ח כצל'ה השנתי האחרון:
"449,297. זהו מספר היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון לפי נתוני משרד הפנים, נכון לתאריך 31.12.2018 למניינם. מספר זה אינו כולל כ-325 אלף היהודים שמתגוררים ב-24 השכונות שנבנו במזרחה של ירושלים ומעבר לקו הירוק, כגון רמות, פסגת זאב, גילה וכו'."
נוסיף מאתר מועצת יש"ע, שלפני כשלוש שנים כתבה:
"על פי נתוני מרשם האוכלוסין נרשם בשנת 2015 גידול של 4.2% באוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן, שמהווים יותר מפי 2 מהממוצע הארצי (שעומד על 1.9%). הגידול נמשך לאורך שנים רבות בכל המרחב – ועומד על ממוצע שנתי של 4.8% בעשור האחרון."
והעשור האחרון, הוא בשלטון ממשלת הימין בראשות נתניהו."
תוכל להוסיף לו כמה עשורים נוספים בשלטון הליכוד, למשל בראשות בגין, שמיר ועוד.
מן הסתם גם ממשלות השמאל הקימו יישובים. השאלה מי תרם יותר.
לצורך פשטות הדיון נתייחס רק לעשרת היישובים הגדולים ביו"ש:
בזמן ממשלות שמאל (המערך - מאיר ורבין) הוקמו קרית ארבע וקרני שומרון.
אך בזמן ממשלות ימין (הליכוד - בגין ושמיר), הוקמו: מודיעין עלית, ביתר עלית, אפרת, גבעת זאב, אלפי מנשה, קרני שומרון (סתירה בויקיפדיה), אורנית.
בודדים מהיישובים המוזכרים הוקמו בזמן ממשלות שמאל, אך הוכרו רשמית והתפתחו בעיקר בזמן ממשלת הימין.
ההתחלות שלהם היו לפני 77. אבל לא ממש מובן לי איך היה התהליך
מעלה אדומים הוא היישוב המרכזי בגוש אדומים. הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1975 במישור אדומים, והיישוב הוכר רשמית בשנת 1977
בחודש ינואר 1975 החליטה הממשלה להקים מרכז עירוני בשם מעלה אפרים[4]. במרץ אותה שנה עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה[5], ומיד אחר כך הגיעה למעלה אפרים קבוצת התושבים שעמדה להקים את היישוב נתיב הגדוד, ואיישה את המקום.
בסוף שנת 1976 התחילו להבנות בתי קבע עבור היישוב המתוכנן מעלה אפרים, במקום הסמוך ליישוב הזמני. באותו זמן הציע יגאל אלון, שהיישוב המתוכנן מעלה אפרים יהיה עיר ולא מרכז עירוני. באותה שנה הגיעו ליישוב הזמני מעלה אפרים גם חברי הקבוצה שעמדה להקים את מושב תומר, ושהו במקום באופן זמני. בחודש מאי 1977 עברו תושבי המושב נתיב הגדוד למקומם הקבוע בבקעה.
במרץ 1978 החלו תושבים לאכלס את בתי הקבע החדשים במעלה אפרים[6].
לאחר זמן מה עברו תושבי המושב תומר למקומם הקבוע בבקעה, ואת מקומם ביישוב הזמני מעלה אפרים, תפסו חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים שהוקמה במקום[7]. באפריל 1979 עזבה היאחזות הנח"ל את המקום.
בינתיים הם אפילו לא מכירים בירושלים המאוחדת כבירת ישראל...
....לחכמי התלמוד הבבלי, שאתה ואני שוקדים על לימודו, לפרוח ולשגשג בארצם. (ידוע לך ההבדל המתודי בן התלמוד הבבלי לירושלמי).
להזכירך אנחנו עדין בגלות. אפילו בארצנו הקדושה. בשהותי בארץ נדהמתי לראות עצי אשוח בחג המולד בעיר ואם בישראל כמו ראשון לציון. כמו כו שמעתי שמצביעי ישראל ביתנו, מפלגת ימין לכל דבר, דורשים לשים עץ אשוח בעירית אשדוד. וישראל המדינה היחידה בעולם שבה מזכירים בראש השנה האזרחי את שמו של האנטישמי צורר היהודים שלא אזכיר את שמו. אז קצת צניעות וכבוד ליהודים כמוכה שמסיבות שונות ומשונות לא מתגוררים בארץ ישראל.
ממשיכי דרכם של המרגלים בוחרים להוציא דיבת הארץ רעה.
אלא שהיום הם קוראים לעצמם אוהבי א"י...
גם כאן יש הרבה מבני עקיבא שיכולים להעיד כמה השלטון טוב - אקטואליה וחדשות
הבן שלי כרגע שומר על אנשים כמוך ואתה קורא לי מרגל
אם היית כאן בארץ אין ספק שהיית נמנה על המכונים "חמוצים".
אני אקצר:
כל מה שכתבת והרבה הרבה הרבה יותר גרוע.
נכון שהימין של היום לא מציאה גדולה, אבל עדיף סובארו שעובדת ונתקעת לפעמים, מלנהוג בסוסיתא שגם מנסה לזרוק אותך לתהום (וגם מצליחה פה ושם...).
הימין, לפחות מנסה לחיות.
השמאל, כבר מוכן להתאבד.
מה שאני לא מבין זה למה אין זכות קיום למדינה היהודית
יש לנו זכות קיום.
אנחנו מסודרים, הכל טוב.
המצפן המוסרי שלך עובד בסדר.
עים זה זכות קיום אני צינצנת
א. מה בין זכות קיום לעם היהודי, לבין מעצר של כמה יחידים?
1. העם קיים, לעיתים יחידים אובדים.
ב. מעצר איננו שולל זכות קיום. רצח והשמדה שוללים.
ב. נכון, יש תקלות מקומיות, אבל בסך הכל יש זכות קיום.
המעצר אינו זכות הקיום, כשם שצנצנת אינה בית. אבל ייתכן שיש צנצנת בבית, וייתכן שיש מעצר בתוך עם שיש לו זכות קיוםץ
ג. מאיפה בא בכלל הרעיון שאין זכות קיום למדינה היהודית?
נ. ב. לפיד לא יפנה את גוש דן, אפילו לא את גוש עציון..
עים זה היה פעם 1 הינו מדברים
אז אני מניח שגם לך אין זכות קיום.
סה"כ בטח יצא לך לעשות כמה טעויות/חטאים.
יאללא, בואו נשמיד את כווווווווולם!
אם זה היגיון בריא, אני קוקלגר...
...שלטו קבוצות סופר ימניות בעם ישראל. רבי יוחנן בן זכאי איש שמולני בהשקפתו שאם אז היו בחירות הוא לא היה עובר את אחוז החסימה הוא זה שהציל את העם מכיליון טוטלי. אז אל תהיי כל כך בטוחה שהחורבן חלילה וחס יבוא כתוצאה מהשמאל.
אני אחזור על זה בפעם המאה: השמאל מעולם לא החזיר שטחים ולא פינה ישובים. תפנימי את העובדות
בזמן ממשלות לא "ימניות" יהודה שומרון ועזה (ישע) וגם סיני היו תחת ממשל צבאי. אני שרתתי בממשל כזה ומעדות אישית אני יכול לספר לך שהאוכלוסיה הלא יהודית נהנתה וגם היתה אסירת תודה(כל שבת הינו משחקים כדורגל בחוף הים עם הצעירים המקומיים). בד בבד הוקמו ברחבי האיזורים הללו ישובים יהודיים לתפארת ללא מתיחות וללא התנגדות מצד אף אחד. היתה כמובן תקופת המרדפים וטרור בעזה שבה צהל התמודד בהצלחה עם הטרוריסטים בהנהגת אריק שרון ומשה וחצי אבל ככלל היינו בדרך הנכונה לקראת החלום של ארץ ישראל השלמה. מה ששבר את כל זה לטוב או לרע הוא המהפך ב1977 בו מנחם בגין זכרונו לברכה על פלטפורמה של "אף שעל" נבחר וגם לי היה חלק בזה. ההמשך ידוע כמובן .
מי שיש לו פצצת אטום
וחי בהיסטריה קיומית
שמכריחה אותו לעשות "שלום" (שקט זמני..)
עם האוייבים הכי גרועים שיש,
שהשכם והערב חוזרים ומבהירים
שכל "שלום" הוא זמני
עד שיכלו אותו מן העולם,
לא צריך ליברליות,
הוא צריך פסיכיאטר.
וזה, תיאור מדוייק של השמאל.
ובקצרה: סינדרום שטוקהולם.
נ.ב. לר' יוחנן בן זכאי לא היתה פצצת אטום.
היה לו עם רעב ללחם שנתון במצור מול הצבא האדיר והחזק בעולם
בזמן שמחרחרי ריב ומלחמה שרפו בחוסר אחריות את המחסנים.
הניסיון שלך להשוות בין הימין לאותם מחרחרי ריב (נגיד, עיתונאית שמאלנית שמוסרת
מידע לאוייב וכד') הוא דמגוגיה ומניפולציה של מילים.
נא לא לחרטט שטויות בשקל. תודה
....כמו כן הגישה שלך ושל כמוך היא גישה של "אני ועוצם ידי" . אני משאיר לך בידידות כמובן לחשוב לרגע אם גישה כזאת מתאימה ליהדות או לא.
ראשית, תודה רבה לתזכורת.
נשים לב לפסוקים:
"השמר לך פן תשכח את ה' א-להיך ...
ואמרת בלבבך: כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה.
וזכרת את ה' א-להיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל. למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה."
(דברים ח, יא יז וחי.)
מי שאומר 'כוחי ועוצם ידי', 'בזכותנו' וכו', עובר על הפסוק. אבל מי שאומר 'אנחנו חלשים', 'אין לנו כח', כופר בטובה. יש לנו כח, ברוך ה'. הפיתרון היחיד הוא להיזכר בה' אלוקינו, שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל, מתוך מגמה הסטורית של גאולה.
בדומה - "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". כאן ברור לכולם, שבפועל, האדם חי על הלחם. הסביר האר"י: מוצא פי ה' שבלחם.
לא ידיעת הכח מזיקה, אלא שכחת מקור הכח.
נ. ב. אני מכיר טובה גם לאנשים שגרמו נזקים, על הדברים הטובים שעשו.
צריך להכיר במה שה' נתן לנו.
כ"כ, מעולם לא טענתי שאין שום דבר טוב בשמאל או באבותיהם.
אבל המרחק בין השמאל הישן (שמעתי את משה דיין מדבר על פעולות תגמול, שידעו אוייבינו שדם יהודי אינו הפקר... כן כן...) לבין השמאל החדש, שרועד מהצל של עצמו מכל גוי בסביבה ורק נלחם בתוקף וגבורה באחים שלו - הוא כמרחק מזרח ממערב.
שמעון פרס של פעם הוא לא שמעון פרס של לאחרונה...
לא גורע מזכויותיהם כלום.
אבל הם כבר לא רלוונטים להנהגה (אלוהים ישמור..)
ההבדל בניהם הוא שהימין במעשים אף פעם לא ישם את הפלטפורמה עליו הוא נבחר.
"אף שעל" של בגין מול הסכם שלום לא טוב לדעתי כמובן.
"דברים שרואים מכאן לא רואים משם" של שרון כנגד יציאה מעזה ופינוי גוש קטיף.
ישוב שטח E וחיבור מעלה אדומים עם ירושליים. הכל דיבורים.
שלטון "ימין" במדינת ישראל הוא קודם כל אנטרס של כל ערבי שיושב בארץ ישראל
לצערי ולשמחתם הימין הוכיח את עצמו כאימפוטנט.
הם לא רוצים מדינה הם רוצים קודם כל לפורר אותנו מבפנים.
אל תתנו להם את הלוכסוס הזה.
הימין הוא אפשרות גרועה פחות בהרבה(!)
פשוט כי לימין יש לפחות אידיאולוגיה ותפיסת עולם שרוצה לחיות ומוכנה עקרונית להגן על עצמה,
מתוך הכרה שזה או אנחנו או הם.
בלחץ הכלל עולמי, התקשרותי, הכלכלי וכו' - גם הימין עושה שטויות.
אבל בעוד שהשמאל היה מוכר אותנו בשמחה וששון ובחינם, הימין מנסה למזער נזקים תוך כדי.
ברק הציע 97% לערבים(!) זה הם שזרקו אותו מכל המדרגות...
הדוגמה הפשוטה היא, שהשמאל והימין נמצאים על גג.
אף אחד מהם לא יודע איך לרדת.
הימין, נשאר תקוע למעלה. לא משהו, אבל לפחות הוא מכיר את הגג.
השמאל, בלחץ הסטרי של "אלטרנטיבה" פשוט קופץ מהגג בתקווה שלמטה בקרקע יש מזרן עבה ורך.
אז זהו, שלמטה מחכה קרקע קשה ומוצקה.
אים נגיד כל היום אסור להתבאס לא תהיה מדינה יהודית בעולם
את האוטיסטית ולא הבנים של לפיד.
היתבלבלתי וכתבתי בטעות אוטיסטים ורציתי לכתוב אטיסטים[חילוניים גמורים]
סליחההההההההההההההההה
'אתאיסט', שפירושו א-תאיסט, כלומר לא-דתי.
99.9% - שכלום.
שינוי - לטוב או למוטב - לא יבוא מהפוליטיקאים, תשכחו מזה.
אכן כן, השלטון התחלף ובמקום ימין רופס קיבלנו שמאל דורסני, עם מחבלים שיובאו מחו"ל, אוטובוסים מתפוצצים, רדיפת אנשי הימין וכו' וכו'.
המחבל הזה זה לא אותו אחד ששבר את שביתת הרעב נ.ב. אני מופתע מלפיד לטובה שצירף מתנחל לרשימתו
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.
הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".
הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.
(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.
כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.
איך משם הגענו לכאן?
שמתיימרת להתמודד על אמת...
עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא
כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.
(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)
קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.
אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.
ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?
אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.
סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.
מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.
זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.
אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.
איכס.
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
ואגב, אצל חילונים הכי מחפיצים נשים. כמה דברים מזעזעים שמעתי מחילונים על נשים. שלא לדבר על מה שהקפלניסטים עשו בהפגנות עם הבובות.
השני, עיוות מוסרי חמור, שנובע מאי אמונה בצדקת הדרך. אבל גם אם נגדיר את זה כערך, אני לא רואה שהם מקריבים את עצמם בשביל הערך הזה. את הילדים שלהם הם לא שולחים למות בצבא בשם הערך הזה. הם שולחים אותם בעיקר למודיעין, לחיל האוויר, ליחידות מיוחדות, או בכלל למקומות לא קרביים.
זה לא נקרא להאמין בערך.
כשיש מסתננים בדרום תל אביב זה ערך להכיל אותם, אבל ברגע שהם מגיעים לבריכה שלהם בצפון תל אביב- חחח.
מדינה חילונית זה לא ערך. כי חילונות זה לא ערך.
הציבור הדת"ל בכללותו מראה שאפשר להיות דתי ועדיין להיות פעיל בכל הגזרות והמישורים ולעשות המון טוב. מה שנשאר מהחילונות כתפיסה היום זה בעיקר רצון לנהנתנות ורצון לכבוד.
