הבית היהודי עוד צריך להתאושש מהנטישה הפתאומית של המנהיג הבלתי מעורער במשך שש שנים (לצערי הרב), שגם הלך ושאב לעצמו עוד ועוד סמכויות, שהיו אצל שאר מוסדות המפלגה וגם יצר מצג שווא שהוא בכיוון של איחוד מהותי עם האיחוד הלאומי. הנטישה הייתה לא צפויה (מבחינת המפלגה, הוא התארגן בהחלט), כשמי שהיה אמור להוביל פריימריז לרשימה ואת המפלגה לכנסת, לא עשה זאת.
עד עכשיו הכל היה בלחץ ו'תוך כדי תנועה', כשצריך לצלוח מערכת בחירות ובמפתיע מייד עוד אחת. עצם זה שהבית היהודי קיים ולא התרסק לחלוטין - זה נס משמיים, בהשתדלות של הרבה אנשים.
עכשיו בהנחה (?!) שלא תהיה עוד מערכת בחירות בקרוב, צריכים לשבת ברצינות ולראות איך משקמים את המפלגה הדתית לאומית מחדש, בלי להתבייש בזה ועם כלילת כמה שיותר כחות מהציבור.
הצעד הראשון, אותו מבטיחים כבר שנים ובפעל בנט תירפד - איחוד מהותי בין הבית היהודי ל'תקומה'. בסופו של דבר, אחרי כל הפרישות - מה באמת ההבדל ביניהם?
הצעד השני חייב להיות מפקד, שקורא לכל מי שרואה את עצמו שיייך לציבור הדתי לאומי להצטרף.
הצעד השלישי - בחירות מחודשות למוסדות והנהגה, תוך הגדרה מחודשת של חלוקת ואיזון הסמכויות, בין ההנהגה לבין שאר המוסדות, בצורה שמצד אחד תאפשר למנהיגות להנהיג ביום יום ומצד שני תשאיר מספיק איזון של קולות אחרים בציבור, כך שלא שאר הציבור ירגיש שהגורמים שתפסו את ההנהגה, מובילים בכיוון מאוד ספציפי ובכלל לא מייצגים אותם וגרוע מכך (כמו שהיה בתקופת בנט) שאין שום טעם לחדש התפקדות, ממילא הוא מצליח לחסום כל ביקורת.
אם יצליחו להוביל מהלך כזה, סביר שמעגלים רחבים, מכל מיני כיוונים - יחזרו להרגיש שהמפלגה היא שלהם ואת התוצאות נראה גם בקלפי.
נ.ב.
הרב כהנא הי"ד ותלמידיו, תמיד ראו את עצמם בקצה וסביר שהם מעצמם לא ירצו להצטרף לכזה מהלך. למרות שגם להם כדאי לחשבן, שבסופו של דבר, הם גרים באותם יישובים, ילדיהם לומדים באותם מוסדות חינוך וכו'.