הכל טוב. כל אחד בוחר את הדרך שלו.

גם אם זה יותר מההורים שלו בדברים מסוימים

וגם אם פחות.

בקיצור הכל אבל לא לקרוא לזה טוב או רע

אדם שיצא בשאלה, לדוגמה, (זו דוגמה קיצונית אמנם, אבל לצורך העיקרון) ברור שזה שינוי לרעה. וכו'.

"טובה עברה לשמה ממצווה שלא לשמה"

נכון שהבאת פה מצב קיצון אבל חז"ל כבר מסבירים לנו מה סדרי העדיפויות בחיים

עדיף להיות דתלש מלהיות דתי שסתם מקיים מצוות.

דתלש לפחות מברר, אכפת לו, יום אחד הוא יגלה את האמת.

אם כולנו נשאר דתיים סתם ככה בלי לברר מה יצא ממנו?

העבירה לשמה קשורה לפה כמו משפט פיתגורס.

נא לא לצטט ציטוטים לא קשורים..

עדיף להיות דתל"ש? השתגעת??

סקילה.

שריפה.

הרג.

חנק.

מלקות.

כל החיובים האלו שמתחייב דתל"ש בסבבה, הם "טוב" בעיניך?

חיובי דאורייתא, דרבנן, איסורים חמורים שבחמורים, ואתה קורה לזה "שינוי טוב"??

שכינה בוכה, ואתה קורה לזה "שינוי טוב"???

אתה יודע כמה צער יש לקב"ה על כל אדם שמורד בו??

מאיפה הבאת דעות משונות כאלו?

אני בשוק.

בעצם שוק זו לא מילה.

אני לא מדבר על דתל"ש שעזב כי היה לו קשה לקיים מצוות,

אני מדבר על מי שיצא לדרך לחיפוש.

ואותם אני מעריץ!!

יש להם את האומץ לשאול, לבדוק, לחפש ולמצוא!!

לא לעשות כי הרב אמר, לא לפחד מהעונש!!

זה בדיוק הדור שלנו!!

 לעשות מאהבה!!

(מאמר "הדור", הרב)

שוב הציטוטים לא קשורים.

הרב מדבר על כך שהחיפוש נובע מגדלות הדור.

לא שיש משהו טוב בעצם העבירות.

וחבל מאוד על העיוות האומלל הזה שאתה תולה ברב זצ"ל. מי יגלה עפר מעיניו...

להיות דתלש זה לעשות עבירות. מציאות.

זה אולי נובע מחיפוש טוב שמגיע ממקום גבוה. בתכל'ס זה לעשות עבירות, וזה רע. רע. רע. וצער איום ונורא לה'.

ברור שאם אפשר להישאר דתי ולעשות את החיפוש בתוך גדרי ההלכה אז עדיף

אבל זה כבר לא כל אחד יכול.

אם כולם היו יכולים הלוואי!!

אבל זה בדיוק זה!!

אם אתה נשאר בראש של דתי הרבה יותר קשה לחשוב אחרת.

מה הייתי עושה אילו, למה אני עושה ככה?

זה דברים שונים מאשר מחשבות רגילות

"עדיף להיות דתלש מלהיות דתי שסתם מקיים מצוות"

מסקנה:

עדיף לחלל שבת.

לאכול טריפות.

לא לשמור טהרה.

וכו' וכו'.

מאשר להיות "סתם דתי"...

אמרת או לא אמרת?

אתה חושב שמרן הרב היה מסכים עם האמירה המחרידה הזו?

אם אתה חוזר בך עכשיו - אז ב"ה, אפשר לנשום לרווחה.

בהחלט נראלי שכן.

זה נכון שיש עניין לקיום מצוות בעצם המצווה.

ושעברות זה מקלקל אותנו את הנפש והעולם.

אבל בכל זאת.

אם היו נותנים לי אפשרות לבחור בלי להיות נעול על הדת

(כמו שאת מדגימה יפה מאד)

אם הייתי יכול לבחור באמת באופן אובייקטיבי

והאפשרות היתה או ללכת עד הסוף עם מה שאני באמת מאמין בו אחרי ברור עצמי

או להמשיך את הדרך שחינכו אותי ההורים/המשפחה/החברה

ברור לי שהייתי בוחר באפשרות הראשונה!!

כדי לעזור לך קצת להסכים עם מה שאני אומר אני אתן לך תרגיל.

תקראי את זה מחדש, עכשיו רק כשהדיון הוא על חוזרים בתשובה.

הלב דואב, נחמץ. מתפלץ מכאב.

יהודי שומר מצוות שמעדיף בסיטואציה מסויימת שיהודים יחללו שבת, יאכלו חזיר, יאכלו ביום כיפור...ורואה בזה דבר טוב.. דבר מבורך.... מזעזע.

לבכות ולבכות ולבכות.

ולהמשיך לבכות.

וגם לגבי חוזרים בתשובה אני מעוניין שישמרו מצוות, ברור! מה חשבת לעצמך??

ונו באמת, חשבת שאהיה כ"כ רדוד עד שאענה "חוזרים בתשובה זה שונה" ואתה מתחיל להסביר כבר שזה בגלל שאני נעול ובלי לפתוח את החשיבה ומשוחד כי זה מגיע אלי ושאר בלה בלה...

נ"ב, אני בן.

אני כבר יודע את זה. ךצערי.

ולכן הגבתי מה שהגבתי.

אם יום אחד תוכל להכיל מחשבות ורצונות ורגשות של אחרים שהם קצת שונים ממך ומהחינוך שלך מוזמן בשמחה.

נראלי שהעניין מוצה. אם יש לך עוד סברות חדשות שלא נאמרו מוזמן בשמחה.

אפשר גם בפרטי.

יום שאוכל "להכיל" (איזה מילים יפות....) דעות של אנשים ששולחים את אלוקים לחפש ת'חברים שלו....

(אגב, למה אתה אומר שזה "החינוך שקיבלתי"? זה פשוט תוצאות הבירור שערכתי....)

לא, לא אכיל. ממש לא. כל עוד נשמת אלוה באפי ורוחו שוכנת בקרבי.

ובכל זאת אני חושב שאפשר להבין גם אנשים שחושבים טיפה אחרת ולא להאשים ישר בליברליות יתר

אבל אדם שמצהיר שלא התורה מנחה אותו, אלא "שכל אחד יעשה מה שהוא מאמין".

אז ליברלי זה הכינוי המחמיא ביותר שמצאתי לו, ואחסוך את שאר התיאורים המאפיינים אותו.

המדד שלי, לשמחתי, הוא אחד: מה אומרת התורה?

דעה שנגד התורה - אני אכן לא מכיל. ב"ה.

אם הכל אצלך שחור ולבן ואתה לא מוכן לקבל גוונים אז בהצלחה לך אחי.

זה לא נראלי אמיתי,

ובטח לא מה שהרב התכוון.

אם יורשה לי לשאול: מי הרב שלך?

תשמע, אני לא יודע איפה למדת, אבל נשמע לי רב מוזר אם הוא לימד אותכם שדרכה של הציונות הדתית היא לצפצף על התורה. ולומר שכל אחד צריך לעשות מה שהוא רוצה, ושטוב להיות דתלש....

(כן כן, ולקרוא לצפצוף הזה "הבנת מורכבות" ולמי שנאמן לתורה - "שחור לבן"... )

מי הרב שלי? לא חסר..

מרן הרב זצ"ל, מרן ר' אברום שפירא זצ"ל, ועוד רבים.

וכן, הם היו נאמנים לה'.

והם סברו שעבירה זה רע, בכל מצב ובכל מחיר. למקרה שהתעניינת.

התורה עצמה היא לא שחור ולבן.

גם ההלכה מבינה מורכבות.

יש לזה כל מיני שמות ודוגמאות..

אתה מפגיז מנטרות בלי לאותת בצומת...

התורה מורכבת, נכון.

היא לא שחור לבן. נכון.

זה אומר שטוב לעשות עבירות?

מי לימד אותך לוגיקה? ריבונו של פתח תקווה.

אם תלמד גמרא עם שוטנשטיין פשוט, תבין את ביאור הגמרא.

מדובר על אדם שרחמנא ליצלן כ"כ ירד לדיוטא תחתונה, שמנוי וגמור עימו לעשות את העבירה, והוא לא מוכן בכלל להמנע מכך, אז אומרים לו - לפחות אל תלחח שם שמיים, לך למקום נידח, לפחות זה..

האם אתה מסיק מכך שמותר לעבור עבירות?

זה הזוי. סורי.

אלא שזה רק רע אחד של עבירה אחת, ולא שני רע - כי אין את הרע של החילול ה'.

אם בעיניך זה מורכב - כלומר - יש בזה צד טוב, אתה צריך הרבה רחמי שמים.

ובכל מקרה, כבודך שליט"א קבע כאן כמה פעמים נחמדות שזה טוב להתדתלש ולעבור עבירות, יפה שאתה חוזר בך לפחות מהקביעה הנחרצת הזו..

פי' ר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה.

זו עמדה חרדית, כך אמר האיש...

אני מעדיף שכל אחד ילך על פי האמת שלו בלי להכריח אחרים

זה כולל גם יוצאים בתשובה וגם חוזרים בשאלה

חשבתי נשמה זה בת

ושהקב"ה יחפש ת'חברים שלו..

הא?

באופן ציבורי ברור שזה צריך להיות השיח.

אין שום חכמה להגיע לדתלש עם כלים של דתי.

צריך לדבר בצורה הגיונית גם לחילוני פשוט מהרחוב.

דיברנו עכשיו על מה להגיד בחוץ?

דיברנו על אם זה טוב או לא, ואתה הסברת טוב מאוד שאתה מאמין שזו האמת.

לא כך היה?

נראה שאינך החלטי...

שאלת אם אני מאמין בליברליזם.

אמרתי מה אני חושב.

אין קשר.

ועדיין אני חושב שדתלש זה טוב.

לא קשור לליברליזציה

אני כתבתי את זה: נאלץ להמשיך לבכות, יחד עם הקב"ה.... - נוער וגיל ההתבגרות

ואתה הגבת כאן: נראלי שלא כל כך - נוער וגיל ההתבגרות במילים אלו:

"אני מעדיף שכל אחד ילך על פי האמת שלו בלי להכריח אחרים

זה כולל גם יוצאים בתשובה וגם חוזרים בשאלה"

כלומר - זו העמדה שלך!!!

על זה שאלתי כאן: בקיצור - אתה מאמין בליברליזם, איש הישר בעיניו יעשה. - נוער וגיל ההתבגרות

ואתה ענית - שלא, אבל ככה צריך לומר להם, אחרי ששניה לפני אמרת - שאתה בעצמך מאמין בזה, ולכן הסברת למה אתה רואה בדתלש שינוי טוב ומבורך.

אמרתי משהו לא נכון?

זה בכלל לא ליברליזם מה שאמרתי.

ההפך.

זה אמונה שלמה שכל אדם צריך לבחור את מה שטוב לו לעשות.

לא מה שבא לו לעשות.

זה הבדל חשוב.

נכון שזה קצת מטעה.

ראשית, התמקדת במילה אחת ממה שאמרתי, והתעלמת מכל השאר. יודע מה, בא נמחק את המילה "ליברליזם" הדיון יישאר אותו דבר. אתה אמרת שדתלש זה טוב, אני אמרתיש עבירות זה רע, אתה אמרת שהעיקר לעשות מה שהוא חושב. נקודה.

 ולא, אינני רואה הבדל בין "בא לו" ל"טוב לו" בהתחשב בכך שכל הדיון כולו נסוב על ההנחה הנוראה שלך שיכול להיות טוב לעשות עבירות.

ברור שאם אדם רוצה לברר ולהבין באמת הוא לא יכול לעשות את זה בתוך בית המדרש?

זה לא שיש שאלה תשובה שאלה תשובה, זה מורכב יותר.

אתה מוכן לקבל את המונח מורכב?

נו, קח אותי כדוגמה, אני באמת ביררתי, ומחוץ לביהמ"ד. ובכל זאת אני לא מחלל שבת.. מפתיע?

מורכב, כמובן, איך זה קשור? בזכות המורכבות החלטת שטוב לחלל שבת?

מתגובה לתגובה שלך אני מסיק שאתה בעצמך לא סגור על העמדות שלך, ואתה מנחש תוך כדי תנועה...

ואם יש לך משהו ענייני נשמח לשמוע

אני אומר שעבירותז ה רע.

רע. רע. רע.

נקודה. נקודותיים. סוף פסוק. סימן קריאה.

אם זה לא משהו ענייני בעיניך - יש לך בעיה. לצערי. 

או שהחלטת שבכל תגובה תכתוב מנטרה כלשהיא, ולא חשוב אם יש לה קשר או אין לה קשר לנידון?

נראלי קצת הרבה מדי גלשנו פה..

כי אם לא, אז אני שואל שוב - מה הקשר למה שאמרתי?

ואגב, אולי לא עידכנו אותך, אבל דתלשים עוברים גם על איסורי דאורייתא.

ולמקרה שממש מעסיק אותך: "כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"....

אבל עברות לא נעשות סתם, צריך להבין את הבנאדם שמאחוריהם.

לא חייבים להסכים, אבל צריך להכיל את התהליך שאנשים עוברים.

נכון, זה יכול לנבוע מקושי, ויש מקום להכיל את הסובל. 

אבל יש הבדל ענק, עצום! בים להכיל אדם וקשייו 

לבין לעשות מזה אידאולוגיה

ולומר שזה טוב.

(וטרם הוסבר ההקשר לדרגות ודרבנן וכו'..)

לא שאני מצדד בעדו כן?

אבל יכול להבין מאיפה זה מגיע.

הרי אנו לא רואים בחוש או לפחות לא מבינים את הטוב שיוצא מאותם מצוות, את הטעמים שלהם וכו.

לכן אין זה מפתיע שתגובתם תהיה כזאת.

אם תוכל להסביר קצת מה אמרת נשמח

אל תגידי שחוזרים בתשובה זה שונה,

זה רק בגלל שאת נעולה, תפתחי קצת את החשיבה.

לא להיות משוחדים ברגע שזה מגיע אלינו

ברור שיש שלבים בחיים.

אני מדבר על גיל 16/17 לפחות..

אם תסתכל סביבך תראה שכבר בגילי 13/14 יש כאלה שמחפשים את עצמם

ועושים שינויים בחיים שלהם

היום זה כבר לא  מתחיל ב16/17 זה הרבה יותר מוקדם...

מציע לך לקרוא:

אשרייך אשרייך אשרייך! תזכרי שאת גיבורה, ותמשיכי להיות גיבורה - נוער וגיל ההתבגרות

ב"ה, שמח לשמוע.

יצא לי לעשות כמה שינויים מרכזיים בחיים שלי

הייתי מונה לפחות 4 כאלו

שהכל כמובן בע"ה

אמא שלי גדלה בגוש קטיף מגיל 3, התחתנה, גרה שנה בירושלים, חזרה לגור בגוש.

היינו מה שנקרא "ממלכתים - מזרוחניקים", מקפידים על ההלכה הנוחה ביותר, משתדלים להקדיש מדי פעם זמן ללימוד תורה,

ונהנים מהחיים בסך הכל...

אבא שלי שירת בצה"ל, תמך בו, הצדיע לו...

עד הגירוש.

פתאום בבת אחת כל התפיסה של אבא שלי השתנתה.

הוא לא ציפה שדבר כזה יקרה.

ייתכן שהצבא ששומר עליו מפני הערבים בגוש, מספק רוגע ושלווה לביטחון שלו, הצבא שאבא שלי היה מוכן למסור את הנפש על מנת למלא את חובותיו בו, הוא מגרש אותו מביתו שלו?! הוא מכריח אותו להרוס את הבית שלו???

כן, הוא עשה את זה.

יש שיתרצו "לא הייתה להם ברירה", "מה אתה היית עושה במקומם?!" - אפשר לדון בזה, אך אני מדבר על עצם הרעיון.

לאט לאט התחלנו להכיר את הציבור החרדי.

זה מתבטא בכך שבתפילות - שמים חליפה.

מקדישים זמן ללימוד תורה - בהתמדה.

והשינוי הפסיכולוגי שהמדינה היא ממש לא "קודש קודשים", יש לה המון בעיות שורשיות.

לפני כחמש שנים עשינו מהפך משמעותי - נכנסנו לעולם החסידי.

מור אבי התחיל ללכת עם "שטריימלעך" ו"בעקיטשע" (- המעיל/חליפה החסידית).

בשנה הראשונה הלך רק בראש השנה באומן, ושנה אח"כ כל שבת וחג.

מילדים שמגדלים פיאות בעיקר בגלל ה"יופי", המשכנו לגדל אותם על מנת להתפאר בהן.

וב"ה התחלנו לעבוד את הקב"ה כדרך חיים.

נרשמנו לישיבה חסידית לאומית (ישיבה על פי החסידות שמותאמת לדתיים לאומיים - אנ"ש),

והשקענו את כולנו לעבודת ה'.

עזבנו את הסניף המעורב, הקמנו אריאל, וב"ה כיום יש סוג של חבורה של חבר'ה צעירים "דוסים" בישוב שלנו.

וכמובן, שינינו את כל הדעה שלנו כלפי המדינה והצבא.

לא אפרט כאן...

כיום אנחנו הולכים ע"פ תורת החסידות, אדמו"רים, והרב שלנו (שגם הוא חסיד גור).

גם כלפי חיצוניות,

אנחנו שמים "גארטלאך" בתפילות, כיפות גדולות (וחלקן גם שחורות שישה חלקים), ציציות ארוכות עם שני חורים, ויש לי אפ' אח שלובש אף הוא בעקיטשע בשבת.

אגב, אחד השינויים היותר משמעותיים שעשינו הוא בנושא שבת.

(לא אפרט כאן - אין לי כוח... אך אני מתייג את אחי שמבין יותר ויפרט בעז"ה)

@אנא עבדא דקב"ה.

זהו ברמת העיקרון...

עשינו שינוי משמעותי שגם הוסיף למשמעות של החיים שלנו ב"ה!

אנחנו מאושרים מהשינוי, טוב לנו בדרך הזאת.

שזה נשמע כאילו שינוי של כניסה עמוקה לעולמה של תורה חייב ללכת ביחד עם עזיבת הציונות הדתית.

מה שכמובן, כלל לא נכון, ניתן לבקר את הצבא, ואת המדינה, וללמוד תורה בהתמדה, ולחוש ברוממות השבת, ולהיראות כבני תורה, ולהגיע מכובד לתפילה, ולחיות רוחניות, וכו' וכו'. גם בלי להחליט שהמדינה אינה קודש, ולהפוך לסוג של חרדי, וכו' וכו'..... זה בהחלט הולך ביחד, כפי שלימדונו רבותינו הגדולים - מרן הרואה הגדול, הרב זצ"ל, ובנו ממשיכו - רבינו הרצי"ה זצ"ל, וממשיכם - מרן רה"י ר' אברום שפירא זצ"ל, ותלמידיהם, ותלמידי תלמידיהם...

אבל,

לצערנו מרבית הדתיים הלאומיים כיום - לא תופסים בזה כדרך חיים.

ברור שכל אחד שמנסה ומשתדל יכול להרגיש ולחוות את מה שציינת לעיל...

אך פחות קל לעשות שינוי מ"מזרוחניק" ל"דוס".

לא יודע איך הגעת למצב ששאת דוסית,

אם מלכתחילה היית ככה...

אם עשית שינוי בחייך...

אך ממצב "מזרוחניקי" לחלוטין קשה לפעמים לטפס ללמעלה...

נכון, הרוב לא כזה.

אף פעם הרוב זה לא הטופ.

אבל כשאדם מתחזק - הוא יכול להתחזק ולהגיע לרמה הכי טובה - של דוס, בדרכם של רבותינו.

ואין צורך, וגם זה לא אמור להיות יותר קל, להחליט לשנות גם דברים אחרים. ולבחור לגביהם דווקא בדרך ה"פחות טובה"...

אגב, יש לציין, שכמעט כל עולם התורה התורני של הציונות הדתית, עשה בעצם את הדרך הזו, כל מה שאנו רואים מסביבינו היום - לא היה לפני 40-50 שנה!

ללא שום כוונה להיות חרדי

אבל אני חייב לציין שמה שאתה אומר ש"ניתן" זה לא כזה פשוט, התודעה היא דבר מאד חשוב וחזק ואין מספיק תודעת קודש ויראת שמיים פשוטה וברורה בציבור הציוני דתי, והחברה משפיעה מאד מאד ,הרמב"ם אומר לבחור חברה טובה, ובציונות הדתית גם כשיש דברים טובים ו"דוסים" עצם זה שקוראים לזה "דוסי" אומר שזה לא ברור טבעי פשוט וזורם להיות "דוס"-למה לא ברור שצריך הפרדה בין בנים לבנות?! אפילו בחתונה כתוב בשו"ע שאין אומרים "שהשמחה במעונו" כשיושבים מעורב, כי הקב"ה לא שמח, ואינטרנט עם סינון לא ברור, ועלונים בשבת בבית הכנסת ברור שיש, ותמונות של נשים שלא לבושות לפי ההלכה... עכשיו כשאני כותב את הדוגמאות אני שם לב שאפשר לומר שיש לחרדים "השקפה מחמירה בענייני צניעות" ולנו אין,וחבל.. אם אני לא טועה מסופר על הרב צבי יהודה ששיבח את המשנה ברורה אבל אמר ש"היינו מוותרים" על הקולות בענייני צניעות (חצאית שמכסה את הברך ולא יותר אם אני לא טועה) וכמובן שגם הלבוש החרדי משפיע לטובה-למשל הרבנים שהזכרת היו נראים חרדים כלפי חוץ...  

אם ממילא עוברים לחברה אחרת - אפשר לעבור לחברה דוסית וכו'.

ובכלל, ככל שהעולם הפנימי, האמוני, יותר חזק - הניסיון יותר קל.

בעצם זה אחד ההבדלים בין הצה"ד לחרדיות - החרדיות בונה על מסגרתיות - שתהיה חרדי כי אתה כפוי לתוך מסגרת, ולא משנה אם אתה מבין או לא... ואצלנו - עמלים על לבנות עולם פנימי אמיתי, חזק, מוצק. ויש ב"ה המוני המוני בני תורה שכאלו.

ואגב, יש מספיק אופציה ללבוש שמשייך אותך ל"דוסים" לא פחות מאשר מה שלבוש חרדי משייך לחרדים..

למעשה, יש יותר אנשים בלבוש חרדי שאין להם כמעט כלום של יידישקייט, מאשר אנשים חלשים אצלנו שלבושים כמו דוסים..

סוף סוף..

אבל לא חושב שזה אותו דבר, ודאי שאני מרגיש שייכות לשאר הציבור גם אם אני נראה כמו ה"דוסים", וזה שעובדים על עולם פנימי לא סותר את זה שצריך חברה טובה, גם ליפול ולקום זה יכול לחזק אבל אין עניין ליפול לכתחילה..

מקווה מאד שיש "המוני המוני" כמו שאתה אומר, אני לא רואה אבל ברוך ה' רואה בבירור מגמת עלייה בביקוש להיות "דוס"..

נ.ב. דוגמא קלאסית לבעיות שגורמת הציונות הדתית-הטשטוש של מי שהתווכחת אתו כאן "מאמין וזורע" בין קודש לחול. בין מוסר אנושי לאלוקי, שנובע מחינוך ל"קבלה" ו"הכלה" של החילונים בלי הצבת גבולות ברורים, ציוני דתי אמור לרחם על החילונים ולרצות לקרב אותם, לא להרגיש קרוב אליהם ו"בראש שלהם" כי אז-בשביל מה לקרב? הם לא רחוקים ממנו... אני מוכן להתערב שאם הייתי תוקף את החילונים ציוני דתי מצוי היה מתערב לטובתם כי "אהבת ישראל" וכו' אבל אם הייתי משבח חרדים-כנראה "אהבת ישראל" "חבר אני לכל אשר יראוך" "לדון לכף זכות" היו נעלמים, ובמקומם...

אין מה לעשות. תמיד תהיה שייך "לשאר הציבור" כמו שאתה שייך, תמיד, לכלל ישראל.

ואם תכיר את החברה החרדית, תכיר גם בה קבוצות גדולות שלא ממש יעיל לרוחניות להרגיש שייך אליהם...

לגבי הנ.ב. - הסיפור הזה נובע מהאגפים בצה"ד שלא עליהם אני מדבר ולא בהם אני תומך, אם אתה מבין את כוונתי..

אני שמח להיות שייך לכלל ישראל בכלל ולציונות הדתית בפרט, מודע היטב למצב בציבור החרדי (יש לי הרבה קרובי משפחה כאלו) לכן אני ציוני דתי.  אתה סגור על זה שיש הרבה דוסים? אם כן שימחת אותי..

אנחנו רחוקים מאוד משלימות.

אבל ב"ה יש רבים, והם מתרבים עוד ועוד מדור לדור ומשנה לשנה...

תודה על המחמאות.

אגב גם אני דוס ואולי אפילו הרהמורניק. (הקהילה שלנו..)

ובכל זאת נראלי שהצה"ד יותר קרוב לחילונים מאשר לחרדים.

לא טכנית.

ברור שאני מעדיף בן חרדי ולא חילוני.

אבל בהשקפה. בצורת חשיבה.

אנחנו מעודדים לחשוב פתוח כמו החילונים,

ולא לחשוב מרובע כמו החרדים.

אני מאמין בזה לא רק כי ככה חונכתי.

חשבתי על זה הרבה ואני באמת חושב שהמוח צריך להישאר פתוח.

להכיר בטעויות שלנו.

לשמוע דעות שונות מאיתנו.

להבין שלא כל האמת נמצאת אצלנו.

לשים לב למה שקורה בעולם שלנו.

להיות מחוברים לאדמה ולארץ שלנו.

לעודד ולתמוך במדינה שלנו, בצבא שלנו.

אחרי שמבינים קצת יותר מד' אפשר באמת להשפיע.

אנחנו חושבים כמוהם, פתוח.

אבל גם יודעים מה אמיתי ונכון.

ככה אפשר באמת לקרב.

ככה אפשר להתייחס נכון לדברים.

נראלי.. זו דעתי בכולופן..

אתה היית רק דוגמא, אני רחוק מאד ממושלם אבל אני לפחות מודע לבעיה. 

בכל אופן אני מסכים עם (רוב) מה שאתה אומר אבל חושב שזה שלב ב', אחרי שיש יראת שמיים ותורה שמדריכה (כן כן) אפילו את המחשבות שלנו (יש חוקים, איך שואלים מה ומתי, מי שחוקר חופשי "מה לפנים ומה לאחור" או קורא פילוסופיה וספרי מינים לפני שבנה את הבסיס התורני וקיבל שכל של תורה-יתבלבל ולא יהיה מוביל אלא מובל)

אז ודאי שבאנו להשפיע בעולם אבל "אור לגויים" זה יותר אומר לדעתי שאנחנו דוגמא אישית לגויים ולחילונים ולא שאנחנו חיים כמוהם תרבותית (איזה שירים שומעים אצלנו? את מי מעריצים? וכו'..) ורק יש לנו גם איזה מערכת חוקים שקוראים לה תורה. ממש לא. התורה זה החיים שלנו. אין "תורה ו.." יש תורה וממנה יוצאים הרבה ערכים, אין "ערכים", יש "ערכים אלוקיים".

דוגרי-ציוני דתי מתגייס כי זה אידיאל תורני? או כי זה אידיאל חילוני-חברתי (העיקר חלילה לא להיות "פרזיט".. ממתי המדינה קובעת לי את הערכים? אני מיישב את ארץ ישראל גם בצורה "לא חוקית" כי התורה אומרת ולא מעניין אותי שזה מציק להמון יהודים, אז למה בצבא חייבים כי "המדינה אמרה"?) ורק אח"כ הוא גם לומד כמה זה "אורות" להיות חייל?  תחשוב על זה קצת..  יש הרבה דברים טובים שגרוע מאד לעשות אותם ללא בסיס והכנה-כמו חסידות, או "להוציא ניצוצות" מכל דבר חול, "קודש קודשים" בא רק אחרי ההבנה מה זה קודש, שיש בכלל קודש ויש חול (הבדלה בחונן הדעת), אח"כ אפשר להפוך את החול (צבא,מדינה וכו') לקודש קודשים, לא טוב לקפוץ מדרגות והציונות הדתית זה לדעתי סמל לקפיצה לא טובה שכזאת, ועכשיו צריך קצת לשפץ ולתקן דברים שדילגנו עליהם.

הדתיים לאומים אולי חושבים יותר כמו חילוניים אבל יותר מצדדים בחרדים.

ככה זה אצלי לפחות...

נגיד שרואים הפגנות של חילונים אני כועסת אבל של חרדים אני מצדיקה (בדכ)

את ציונית דתית? דוגמא מתחמקת קצת.. יש הרבה הפגנות של חילונים שאת כועסת כי הם שמאלנים, לא כי הם חילונים.. וחוץ מהפגנות נגד מצעד הגאווה שגם בו לצערי יש דתיים או לפחות יש דתיים שמסכימים אתו-לא ראיתי הרבה דתיים משתתפים עם החרדים בהפגנות על השבת או שמצדיקים הפגנות נגד הגיוס וכדו'.. בכל אופן אם את ככה לדעתי את יוצאת דופן.

האמת אני מרגישה יותר קרבה לעולם החרדי מאשר לעולם החילוני.

אני חושבת שיש לנו כציבור הרבה מה ללמוד מהם בנושאים מסויימים (לא אומרת שהם ציבור מושלם, יש לי הרבה השגות עליהם אבל עדיין)

בוא נגיד, כשאני הולכת ברחוב, אני מרגישה הרבה יותר קרובה לאשה חרדית מאשר לאשה חילונית...

אבל כיום אני מוכן להתערב שלא.. את מהיוצאים מן הכלל.

היום הציונות הדתית היא סקאלה ענקית. נכון שהרוב לא כמותה, אבל לא נכון יהיה לומר שהיא מן היוצאים מן הכלל, אלא שהיא מהחלק היוצא מן הכלל שבציבור, כי זה חלק שלם בפני עצמו, לא איש כאן ואיש שם, אלא חלק שלם שהולך וגדל ב"ה.

והתפקיד שלנו - להגדיל אותו יותר....

@א-מ-ת זה תלוי את מי תשאל. אם תשאל דוס באמת דוס הוא יגיד לך אותו דבר כמו "עצמי החביבה". אבל אם תשאל מישהו שכל היהדות שלו מתבטאת בכיפה הקטנה על הראש שלו והוא הולך עם בנות עם מכנסיים וכו וכו שהוא באמת נראה כמו חילוני למהדרין שמנסה להיות כמה שיותר כמו חילוני אז ברור שהוא יזדהה הרבה יותר עם חילוני ויחשוב שהחרדים הם סתם שמרנים בדלנים משתמטי גיוס (לא אומרת שהם לא, כן?)

קראת כל מה שכתבתי בשרשור? מומלץ בחום לכל ציוני דתי, להעלות את המודעות לבעיות ולא רק לטפוח לעצמנו על השכם.. זה לא הבעיה היחידה..  אבל הצחקת אותי כי בסוף כתבת "(לא שהם לא, כן?)" אז את בעצם מכניסה את עצמך לקטגוריה שהזכרת לפני...

אני חושבת שהם כן שמרנים וכן בדלנים ובמושג מסוים הם כן משתמטים מהגיוס. אבל אני מבינה למה הם עושים את זה, ושבדרך הזאת הם מגינים על כל העולם ואני מאוד מאוד מעריכה אותם ואת הדרך שלהם.

הם מסתכלים על זה בזלזול אני מסתכלת על זה בהערכה.

ברגע שאת מבינה שזה ממקום של אידיאל, ומעמדה הלכתית, ואת מעריכה את הדבקות הזו, לא נכון לקרוא לזה "משתמטים".

"במושג מסוים". כי לצבא הם לא הולכים. אין מה להתווכח על זה.

אבל אני מבינה למה (לא משנה אם אני מסכימה).

(כשכתבתי שאני מעריכה התכוונתי יותר לבדלנות ולשמרנות ובכללי לדרך שלהם).

הסתייגתי מהמושג אבל אני לא חושבת שזה אידיאל לא ללכת לצבא אז החלטתי כן לכתוב אותו.

תפתחי מילון על המילה "משתמטים"

את, כבת דתיה, הולכת "להשתמט" מהצבא?

לא.

גם הם לא "משתמטים" וזה לא משנה מה את, או אני, חושבים, אלא מה הם חושבים, מאיפה זה נובע אצלם.

זה ממש צורם לשמוע עליהם "משתמטים".

מה שכתבתי משקף את את מה שאמרת. זה פשוט עניין של הגדרות.

אוקי, צודק.

כל הכבוד!!!

א. תגובה לא במקום ולא עניינית, חבל מאוד.

ב. למעשה, כיוון שכבר כן אמרת מה שאמרת - עשית לי חשק בכל זאת לענות

הבנתי, יש אנשים שמאוד לא מוצא חן בעיניהם שאני לא מתקפל מעמדות התורה גם תחת מתקפה (וב"ה, יש רבים שמעריכים את זה, כפי שנוכחנו לאחרונה...) ולכן משום מה אוהבים לומר שאני לעולם לא חוזר בי או מודה בטעות, ובכן, אחת ולתמיד, תהנו:

לפנייך ליקוט מייצג של הודעות שלי בפורומים, מוזמנת להתרשם.

אכן. טעיתי. - לקראת נישואין וזוגיות

מקבל. טעיתי. - נוער וגיל ההתבגרות

אמת אמת, טעיתי. ייש"כ. - נוער וגיל ההתבגרות

צודק, טעיתי בהכללה. - לקראת נישואין וזוגיות

אמת. טעיתי. - לקראת נישואין וזוגיות

סליחה, טעיתי, התבלבלתי עם תשובה אחרת שראיתי בזמנו. - נוער וגיל ההתבגרות

היה נראה לי שכתבו שכן, טעיתי. - נוער וגיל ההתבגרות

או קיי. מקבל. טעיתי, אבל - אקטואליה וחדשות

בעיקרון אתה צודק. - צעירים מעל עשרים

אוקיי, יש"כ, א"כ אני אכן חוזר בי לגבי דעת המאירי. - נוער וגיל ההתבגרות

והנה תגובה מהזמן האחרון ממש ממש אני חוזר בי. - נוער וגיל ההתבגרות

מספיק?

(יש כאן עוד מישהו עם גדוד כזה של "טעיתי" ו"חוזר בי"? אשמח אם יראו לי...

כמה מצחיק, שאותי מאשימים בכך שאיני חוזר בי ואיני מודה בטעות..)

זה מיוחד.

אשרייך אשרייך..

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.