הכל טוב. כל אחד בוחר את הדרך שלו.

גם אם זה יותר מההורים שלו בדברים מסוימים

וגם אם פחות.

בקיצור הכל אבל לא לקרוא לזה טוב או רע

אדם שיצא בשאלה, לדוגמה, (זו דוגמה קיצונית אמנם, אבל לצורך העיקרון) ברור שזה שינוי לרעה. וכו'.

"טובה עברה לשמה ממצווה שלא לשמה"

נכון שהבאת פה מצב קיצון אבל חז"ל כבר מסבירים לנו מה סדרי העדיפויות בחיים

עדיף להיות דתלש מלהיות דתי שסתם מקיים מצוות.

דתלש לפחות מברר, אכפת לו, יום אחד הוא יגלה את האמת.

אם כולנו נשאר דתיים סתם ככה בלי לברר מה יצא ממנו?

העבירה לשמה קשורה לפה כמו משפט פיתגורס.

נא לא לצטט ציטוטים לא קשורים..

עדיף להיות דתל"ש? השתגעת??

סקילה.

שריפה.

הרג.

חנק.

מלקות.

כל החיובים האלו שמתחייב דתל"ש בסבבה, הם "טוב" בעיניך?

חיובי דאורייתא, דרבנן, איסורים חמורים שבחמורים, ואתה קורה לזה "שינוי טוב"??

שכינה בוכה, ואתה קורה לזה "שינוי טוב"???

אתה יודע כמה צער יש לקב"ה על כל אדם שמורד בו??

מאיפה הבאת דעות משונות כאלו?

אני בשוק.

בעצם שוק זו לא מילה.

אני לא מדבר על דתל"ש שעזב כי היה לו קשה לקיים מצוות,

אני מדבר על מי שיצא לדרך לחיפוש.

ואותם אני מעריץ!!

יש להם את האומץ לשאול, לבדוק, לחפש ולמצוא!!

לא לעשות כי הרב אמר, לא לפחד מהעונש!!

זה בדיוק הדור שלנו!!

 לעשות מאהבה!!

(מאמר "הדור", הרב)

שוב הציטוטים לא קשורים.

הרב מדבר על כך שהחיפוש נובע מגדלות הדור.

לא שיש משהו טוב בעצם העבירות.

וחבל מאוד על העיוות האומלל הזה שאתה תולה ברב זצ"ל. מי יגלה עפר מעיניו...

להיות דתלש זה לעשות עבירות. מציאות.

זה אולי נובע מחיפוש טוב שמגיע ממקום גבוה. בתכל'ס זה לעשות עבירות, וזה רע. רע. רע. וצער איום ונורא לה'.

ברור שאם אפשר להישאר דתי ולעשות את החיפוש בתוך גדרי ההלכה אז עדיף

אבל זה כבר לא כל אחד יכול.

אם כולם היו יכולים הלוואי!!

אבל זה בדיוק זה!!

אם אתה נשאר בראש של דתי הרבה יותר קשה לחשוב אחרת.

מה הייתי עושה אילו, למה אני עושה ככה?

זה דברים שונים מאשר מחשבות רגילות

"עדיף להיות דתלש מלהיות דתי שסתם מקיים מצוות"

מסקנה:

עדיף לחלל שבת.

לאכול טריפות.

לא לשמור טהרה.

וכו' וכו'.

מאשר להיות "סתם דתי"...

אמרת או לא אמרת?

אתה חושב שמרן הרב היה מסכים עם האמירה המחרידה הזו?

אם אתה חוזר בך עכשיו - אז ב"ה, אפשר לנשום לרווחה.

בהחלט נראלי שכן.

זה נכון שיש עניין לקיום מצוות בעצם המצווה.

ושעברות זה מקלקל אותנו את הנפש והעולם.

אבל בכל זאת.

אם היו נותנים לי אפשרות לבחור בלי להיות נעול על הדת

(כמו שאת מדגימה יפה מאד)

אם הייתי יכול לבחור באמת באופן אובייקטיבי

והאפשרות היתה או ללכת עד הסוף עם מה שאני באמת מאמין בו אחרי ברור עצמי

או להמשיך את הדרך שחינכו אותי ההורים/המשפחה/החברה

ברור לי שהייתי בוחר באפשרות הראשונה!!

כדי לעזור לך קצת להסכים עם מה שאני אומר אני אתן לך תרגיל.

תקראי את זה מחדש, עכשיו רק כשהדיון הוא על חוזרים בתשובה.

הלב דואב, נחמץ. מתפלץ מכאב.

יהודי שומר מצוות שמעדיף בסיטואציה מסויימת שיהודים יחללו שבת, יאכלו חזיר, יאכלו ביום כיפור...ורואה בזה דבר טוב.. דבר מבורך.... מזעזע.

לבכות ולבכות ולבכות.

ולהמשיך לבכות.

וגם לגבי חוזרים בתשובה אני מעוניין שישמרו מצוות, ברור! מה חשבת לעצמך??

ונו באמת, חשבת שאהיה כ"כ רדוד עד שאענה "חוזרים בתשובה זה שונה" ואתה מתחיל להסביר כבר שזה בגלל שאני נעול ובלי לפתוח את החשיבה ומשוחד כי זה מגיע אלי ושאר בלה בלה...

נ"ב, אני בן.

אני כבר יודע את זה. ךצערי.

ולכן הגבתי מה שהגבתי.

אם יום אחד תוכל להכיל מחשבות ורצונות ורגשות של אחרים שהם קצת שונים ממך ומהחינוך שלך מוזמן בשמחה.

נראלי שהעניין מוצה. אם יש לך עוד סברות חדשות שלא נאמרו מוזמן בשמחה.

אפשר גם בפרטי.

יום שאוכל "להכיל" (איזה מילים יפות....) דעות של אנשים ששולחים את אלוקים לחפש ת'חברים שלו....

(אגב, למה אתה אומר שזה "החינוך שקיבלתי"? זה פשוט תוצאות הבירור שערכתי....)

לא, לא אכיל. ממש לא. כל עוד נשמת אלוה באפי ורוחו שוכנת בקרבי.

ובכל זאת אני חושב שאפשר להבין גם אנשים שחושבים טיפה אחרת ולא להאשים ישר בליברליות יתר

אבל אדם שמצהיר שלא התורה מנחה אותו, אלא "שכל אחד יעשה מה שהוא מאמין".

אז ליברלי זה הכינוי המחמיא ביותר שמצאתי לו, ואחסוך את שאר התיאורים המאפיינים אותו.

המדד שלי, לשמחתי, הוא אחד: מה אומרת התורה?

דעה שנגד התורה - אני אכן לא מכיל. ב"ה.

אם הכל אצלך שחור ולבן ואתה לא מוכן לקבל גוונים אז בהצלחה לך אחי.

זה לא נראלי אמיתי,

ובטח לא מה שהרב התכוון.

אם יורשה לי לשאול: מי הרב שלך?

תשמע, אני לא יודע איפה למדת, אבל נשמע לי רב מוזר אם הוא לימד אותכם שדרכה של הציונות הדתית היא לצפצף על התורה. ולומר שכל אחד צריך לעשות מה שהוא רוצה, ושטוב להיות דתלש....

(כן כן, ולקרוא לצפצוף הזה "הבנת מורכבות" ולמי שנאמן לתורה - "שחור לבן"... )

מי הרב שלי? לא חסר..

מרן הרב זצ"ל, מרן ר' אברום שפירא זצ"ל, ועוד רבים.

וכן, הם היו נאמנים לה'.

והם סברו שעבירה זה רע, בכל מצב ובכל מחיר. למקרה שהתעניינת.

התורה עצמה היא לא שחור ולבן.

גם ההלכה מבינה מורכבות.

יש לזה כל מיני שמות ודוגמאות..

אתה מפגיז מנטרות בלי לאותת בצומת...

התורה מורכבת, נכון.

היא לא שחור לבן. נכון.

זה אומר שטוב לעשות עבירות?

מי לימד אותך לוגיקה? ריבונו של פתח תקווה.

אם תלמד גמרא עם שוטנשטיין פשוט, תבין את ביאור הגמרא.

מדובר על אדם שרחמנא ליצלן כ"כ ירד לדיוטא תחתונה, שמנוי וגמור עימו לעשות את העבירה, והוא לא מוכן בכלל להמנע מכך, אז אומרים לו - לפחות אל תלחח שם שמיים, לך למקום נידח, לפחות זה..

האם אתה מסיק מכך שמותר לעבור עבירות?

זה הזוי. סורי.

אלא שזה רק רע אחד של עבירה אחת, ולא שני רע - כי אין את הרע של החילול ה'.

אם בעיניך זה מורכב - כלומר - יש בזה צד טוב, אתה צריך הרבה רחמי שמים.

ובכל מקרה, כבודך שליט"א קבע כאן כמה פעמים נחמדות שזה טוב להתדתלש ולעבור עבירות, יפה שאתה חוזר בך לפחות מהקביעה הנחרצת הזו..

פי' ר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה.

זו עמדה חרדית, כך אמר האיש...

אני מעדיף שכל אחד ילך על פי האמת שלו בלי להכריח אחרים

זה כולל גם יוצאים בתשובה וגם חוזרים בשאלה

חשבתי נשמה זה בת

ושהקב"ה יחפש ת'חברים שלו..

הא?

באופן ציבורי ברור שזה צריך להיות השיח.

אין שום חכמה להגיע לדתלש עם כלים של דתי.

צריך לדבר בצורה הגיונית גם לחילוני פשוט מהרחוב.

דיברנו עכשיו על מה להגיד בחוץ?

דיברנו על אם זה טוב או לא, ואתה הסברת טוב מאוד שאתה מאמין שזו האמת.

לא כך היה?

נראה שאינך החלטי...

שאלת אם אני מאמין בליברליזם.

אמרתי מה אני חושב.

אין קשר.

ועדיין אני חושב שדתלש זה טוב.

לא קשור לליברליזציה

אני כתבתי את זה: נאלץ להמשיך לבכות, יחד עם הקב"ה.... - נוער וגיל ההתבגרות

ואתה הגבת כאן: נראלי שלא כל כך - נוער וגיל ההתבגרות במילים אלו:

"אני מעדיף שכל אחד ילך על פי האמת שלו בלי להכריח אחרים

זה כולל גם יוצאים בתשובה וגם חוזרים בשאלה"

כלומר - זו העמדה שלך!!!

על זה שאלתי כאן: בקיצור - אתה מאמין בליברליזם, איש הישר בעיניו יעשה. - נוער וגיל ההתבגרות

ואתה ענית - שלא, אבל ככה צריך לומר להם, אחרי ששניה לפני אמרת - שאתה בעצמך מאמין בזה, ולכן הסברת למה אתה רואה בדתלש שינוי טוב ומבורך.

אמרתי משהו לא נכון?

זה בכלל לא ליברליזם מה שאמרתי.

ההפך.

זה אמונה שלמה שכל אדם צריך לבחור את מה שטוב לו לעשות.

לא מה שבא לו לעשות.

זה הבדל חשוב.

נכון שזה קצת מטעה.

ראשית, התמקדת במילה אחת ממה שאמרתי, והתעלמת מכל השאר. יודע מה, בא נמחק את המילה "ליברליזם" הדיון יישאר אותו דבר. אתה אמרת שדתלש זה טוב, אני אמרתיש עבירות זה רע, אתה אמרת שהעיקר לעשות מה שהוא חושב. נקודה.

 ולא, אינני רואה הבדל בין "בא לו" ל"טוב לו" בהתחשב בכך שכל הדיון כולו נסוב על ההנחה הנוראה שלך שיכול להיות טוב לעשות עבירות.

ברור שאם אדם רוצה לברר ולהבין באמת הוא לא יכול לעשות את זה בתוך בית המדרש?

זה לא שיש שאלה תשובה שאלה תשובה, זה מורכב יותר.

אתה מוכן לקבל את המונח מורכב?

נו, קח אותי כדוגמה, אני באמת ביררתי, ומחוץ לביהמ"ד. ובכל זאת אני לא מחלל שבת.. מפתיע?

מורכב, כמובן, איך זה קשור? בזכות המורכבות החלטת שטוב לחלל שבת?

מתגובה לתגובה שלך אני מסיק שאתה בעצמך לא סגור על העמדות שלך, ואתה מנחש תוך כדי תנועה...

ואם יש לך משהו ענייני נשמח לשמוע

אני אומר שעבירותז ה רע.

רע. רע. רע.

נקודה. נקודותיים. סוף פסוק. סימן קריאה.

אם זה לא משהו ענייני בעיניך - יש לך בעיה. לצערי. 

או שהחלטת שבכל תגובה תכתוב מנטרה כלשהיא, ולא חשוב אם יש לה קשר או אין לה קשר לנידון?

נראלי קצת הרבה מדי גלשנו פה..

כי אם לא, אז אני שואל שוב - מה הקשר למה שאמרתי?

ואגב, אולי לא עידכנו אותך, אבל דתלשים עוברים גם על איסורי דאורייתא.

ולמקרה שממש מעסיק אותך: "כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"....

אבל עברות לא נעשות סתם, צריך להבין את הבנאדם שמאחוריהם.

לא חייבים להסכים, אבל צריך להכיל את התהליך שאנשים עוברים.

נכון, זה יכול לנבוע מקושי, ויש מקום להכיל את הסובל. 

אבל יש הבדל ענק, עצום! בים להכיל אדם וקשייו 

לבין לעשות מזה אידאולוגיה

ולומר שזה טוב.

(וטרם הוסבר ההקשר לדרגות ודרבנן וכו'..)

לא שאני מצדד בעדו כן?

אבל יכול להבין מאיפה זה מגיע.

הרי אנו לא רואים בחוש או לפחות לא מבינים את הטוב שיוצא מאותם מצוות, את הטעמים שלהם וכו.

לכן אין זה מפתיע שתגובתם תהיה כזאת.

אם תוכל להסביר קצת מה אמרת נשמח

אל תגידי שחוזרים בתשובה זה שונה,

זה רק בגלל שאת נעולה, תפתחי קצת את החשיבה.

לא להיות משוחדים ברגע שזה מגיע אלינו

ברור שיש שלבים בחיים.

אני מדבר על גיל 16/17 לפחות..

אם תסתכל סביבך תראה שכבר בגילי 13/14 יש כאלה שמחפשים את עצמם

ועושים שינויים בחיים שלהם

היום זה כבר לא  מתחיל ב16/17 זה הרבה יותר מוקדם...

מציע לך לקרוא:

אשרייך אשרייך אשרייך! תזכרי שאת גיבורה, ותמשיכי להיות גיבורה - נוער וגיל ההתבגרות

ב"ה, שמח לשמוע.

יצא לי לעשות כמה שינויים מרכזיים בחיים שלי

הייתי מונה לפחות 4 כאלו

שהכל כמובן בע"ה

אמא שלי גדלה בגוש קטיף מגיל 3, התחתנה, גרה שנה בירושלים, חזרה לגור בגוש.

היינו מה שנקרא "ממלכתים - מזרוחניקים", מקפידים על ההלכה הנוחה ביותר, משתדלים להקדיש מדי פעם זמן ללימוד תורה,

ונהנים מהחיים בסך הכל...

אבא שלי שירת בצה"ל, תמך בו, הצדיע לו...

עד הגירוש.

פתאום בבת אחת כל התפיסה של אבא שלי השתנתה.

הוא לא ציפה שדבר כזה יקרה.

ייתכן שהצבא ששומר עליו מפני הערבים בגוש, מספק רוגע ושלווה לביטחון שלו, הצבא שאבא שלי היה מוכן למסור את הנפש על מנת למלא את חובותיו בו, הוא מגרש אותו מביתו שלו?! הוא מכריח אותו להרוס את הבית שלו???

כן, הוא עשה את זה.

יש שיתרצו "לא הייתה להם ברירה", "מה אתה היית עושה במקומם?!" - אפשר לדון בזה, אך אני מדבר על עצם הרעיון.

לאט לאט התחלנו להכיר את הציבור החרדי.

זה מתבטא בכך שבתפילות - שמים חליפה.

מקדישים זמן ללימוד תורה - בהתמדה.

והשינוי הפסיכולוגי שהמדינה היא ממש לא "קודש קודשים", יש לה המון בעיות שורשיות.

לפני כחמש שנים עשינו מהפך משמעותי - נכנסנו לעולם החסידי.

מור אבי התחיל ללכת עם "שטריימלעך" ו"בעקיטשע" (- המעיל/חליפה החסידית).

בשנה הראשונה הלך רק בראש השנה באומן, ושנה אח"כ כל שבת וחג.

מילדים שמגדלים פיאות בעיקר בגלל ה"יופי", המשכנו לגדל אותם על מנת להתפאר בהן.

וב"ה התחלנו לעבוד את הקב"ה כדרך חיים.

נרשמנו לישיבה חסידית לאומית (ישיבה על פי החסידות שמותאמת לדתיים לאומיים - אנ"ש),

והשקענו את כולנו לעבודת ה'.

עזבנו את הסניף המעורב, הקמנו אריאל, וב"ה כיום יש סוג של חבורה של חבר'ה צעירים "דוסים" בישוב שלנו.

וכמובן, שינינו את כל הדעה שלנו כלפי המדינה והצבא.

לא אפרט כאן...

כיום אנחנו הולכים ע"פ תורת החסידות, אדמו"רים, והרב שלנו (שגם הוא חסיד גור).

גם כלפי חיצוניות,

אנחנו שמים "גארטלאך" בתפילות, כיפות גדולות (וחלקן גם שחורות שישה חלקים), ציציות ארוכות עם שני חורים, ויש לי אפ' אח שלובש אף הוא בעקיטשע בשבת.

אגב, אחד השינויים היותר משמעותיים שעשינו הוא בנושא שבת.

(לא אפרט כאן - אין לי כוח... אך אני מתייג את אחי שמבין יותר ויפרט בעז"ה)

@אנא עבדא דקב"ה.

זהו ברמת העיקרון...

עשינו שינוי משמעותי שגם הוסיף למשמעות של החיים שלנו ב"ה!

אנחנו מאושרים מהשינוי, טוב לנו בדרך הזאת.

שזה נשמע כאילו שינוי של כניסה עמוקה לעולמה של תורה חייב ללכת ביחד עם עזיבת הציונות הדתית.

מה שכמובן, כלל לא נכון, ניתן לבקר את הצבא, ואת המדינה, וללמוד תורה בהתמדה, ולחוש ברוממות השבת, ולהיראות כבני תורה, ולהגיע מכובד לתפילה, ולחיות רוחניות, וכו' וכו'. גם בלי להחליט שהמדינה אינה קודש, ולהפוך לסוג של חרדי, וכו' וכו'..... זה בהחלט הולך ביחד, כפי שלימדונו רבותינו הגדולים - מרן הרואה הגדול, הרב זצ"ל, ובנו ממשיכו - רבינו הרצי"ה זצ"ל, וממשיכם - מרן רה"י ר' אברום שפירא זצ"ל, ותלמידיהם, ותלמידי תלמידיהם...

אבל,

לצערנו מרבית הדתיים הלאומיים כיום - לא תופסים בזה כדרך חיים.

ברור שכל אחד שמנסה ומשתדל יכול להרגיש ולחוות את מה שציינת לעיל...

אך פחות קל לעשות שינוי מ"מזרוחניק" ל"דוס".

לא יודע איך הגעת למצב ששאת דוסית,

אם מלכתחילה היית ככה...

אם עשית שינוי בחייך...

אך ממצב "מזרוחניקי" לחלוטין קשה לפעמים לטפס ללמעלה...

נכון, הרוב לא כזה.

אף פעם הרוב זה לא הטופ.

אבל כשאדם מתחזק - הוא יכול להתחזק ולהגיע לרמה הכי טובה - של דוס, בדרכם של רבותינו.

ואין צורך, וגם זה לא אמור להיות יותר קל, להחליט לשנות גם דברים אחרים. ולבחור לגביהם דווקא בדרך ה"פחות טובה"...

אגב, יש לציין, שכמעט כל עולם התורה התורני של הציונות הדתית, עשה בעצם את הדרך הזו, כל מה שאנו רואים מסביבינו היום - לא היה לפני 40-50 שנה!

ללא שום כוונה להיות חרדי

אבל אני חייב לציין שמה שאתה אומר ש"ניתן" זה לא כזה פשוט, התודעה היא דבר מאד חשוב וחזק ואין מספיק תודעת קודש ויראת שמיים פשוטה וברורה בציבור הציוני דתי, והחברה משפיעה מאד מאד ,הרמב"ם אומר לבחור חברה טובה, ובציונות הדתית גם כשיש דברים טובים ו"דוסים" עצם זה שקוראים לזה "דוסי" אומר שזה לא ברור טבעי פשוט וזורם להיות "דוס"-למה לא ברור שצריך הפרדה בין בנים לבנות?! אפילו בחתונה כתוב בשו"ע שאין אומרים "שהשמחה במעונו" כשיושבים מעורב, כי הקב"ה לא שמח, ואינטרנט עם סינון לא ברור, ועלונים בשבת בבית הכנסת ברור שיש, ותמונות של נשים שלא לבושות לפי ההלכה... עכשיו כשאני כותב את הדוגמאות אני שם לב שאפשר לומר שיש לחרדים "השקפה מחמירה בענייני צניעות" ולנו אין,וחבל.. אם אני לא טועה מסופר על הרב צבי יהודה ששיבח את המשנה ברורה אבל אמר ש"היינו מוותרים" על הקולות בענייני צניעות (חצאית שמכסה את הברך ולא יותר אם אני לא טועה) וכמובן שגם הלבוש החרדי משפיע לטובה-למשל הרבנים שהזכרת היו נראים חרדים כלפי חוץ...  

אם ממילא עוברים לחברה אחרת - אפשר לעבור לחברה דוסית וכו'.

ובכלל, ככל שהעולם הפנימי, האמוני, יותר חזק - הניסיון יותר קל.

בעצם זה אחד ההבדלים בין הצה"ד לחרדיות - החרדיות בונה על מסגרתיות - שתהיה חרדי כי אתה כפוי לתוך מסגרת, ולא משנה אם אתה מבין או לא... ואצלנו - עמלים על לבנות עולם פנימי אמיתי, חזק, מוצק. ויש ב"ה המוני המוני בני תורה שכאלו.

ואגב, יש מספיק אופציה ללבוש שמשייך אותך ל"דוסים" לא פחות מאשר מה שלבוש חרדי משייך לחרדים..

למעשה, יש יותר אנשים בלבוש חרדי שאין להם כמעט כלום של יידישקייט, מאשר אנשים חלשים אצלנו שלבושים כמו דוסים..

סוף סוף..

אבל לא חושב שזה אותו דבר, ודאי שאני מרגיש שייכות לשאר הציבור גם אם אני נראה כמו ה"דוסים", וזה שעובדים על עולם פנימי לא סותר את זה שצריך חברה טובה, גם ליפול ולקום זה יכול לחזק אבל אין עניין ליפול לכתחילה..

מקווה מאד שיש "המוני המוני" כמו שאתה אומר, אני לא רואה אבל ברוך ה' רואה בבירור מגמת עלייה בביקוש להיות "דוס"..

נ.ב. דוגמא קלאסית לבעיות שגורמת הציונות הדתית-הטשטוש של מי שהתווכחת אתו כאן "מאמין וזורע" בין קודש לחול. בין מוסר אנושי לאלוקי, שנובע מחינוך ל"קבלה" ו"הכלה" של החילונים בלי הצבת גבולות ברורים, ציוני דתי אמור לרחם על החילונים ולרצות לקרב אותם, לא להרגיש קרוב אליהם ו"בראש שלהם" כי אז-בשביל מה לקרב? הם לא רחוקים ממנו... אני מוכן להתערב שאם הייתי תוקף את החילונים ציוני דתי מצוי היה מתערב לטובתם כי "אהבת ישראל" וכו' אבל אם הייתי משבח חרדים-כנראה "אהבת ישראל" "חבר אני לכל אשר יראוך" "לדון לכף זכות" היו נעלמים, ובמקומם...

אין מה לעשות. תמיד תהיה שייך "לשאר הציבור" כמו שאתה שייך, תמיד, לכלל ישראל.

ואם תכיר את החברה החרדית, תכיר גם בה קבוצות גדולות שלא ממש יעיל לרוחניות להרגיש שייך אליהם...

לגבי הנ.ב. - הסיפור הזה נובע מהאגפים בצה"ד שלא עליהם אני מדבר ולא בהם אני תומך, אם אתה מבין את כוונתי..

אני שמח להיות שייך לכלל ישראל בכלל ולציונות הדתית בפרט, מודע היטב למצב בציבור החרדי (יש לי הרבה קרובי משפחה כאלו) לכן אני ציוני דתי.  אתה סגור על זה שיש הרבה דוסים? אם כן שימחת אותי..

אנחנו רחוקים מאוד משלימות.

אבל ב"ה יש רבים, והם מתרבים עוד ועוד מדור לדור ומשנה לשנה...

תודה על המחמאות.

אגב גם אני דוס ואולי אפילו הרהמורניק. (הקהילה שלנו..)

ובכל זאת נראלי שהצה"ד יותר קרוב לחילונים מאשר לחרדים.

לא טכנית.

ברור שאני מעדיף בן חרדי ולא חילוני.

אבל בהשקפה. בצורת חשיבה.

אנחנו מעודדים לחשוב פתוח כמו החילונים,

ולא לחשוב מרובע כמו החרדים.

אני מאמין בזה לא רק כי ככה חונכתי.

חשבתי על זה הרבה ואני באמת חושב שהמוח צריך להישאר פתוח.

להכיר בטעויות שלנו.

לשמוע דעות שונות מאיתנו.

להבין שלא כל האמת נמצאת אצלנו.

לשים לב למה שקורה בעולם שלנו.

להיות מחוברים לאדמה ולארץ שלנו.

לעודד ולתמוך במדינה שלנו, בצבא שלנו.

אחרי שמבינים קצת יותר מד' אפשר באמת להשפיע.

אנחנו חושבים כמוהם, פתוח.

אבל גם יודעים מה אמיתי ונכון.

ככה אפשר באמת לקרב.

ככה אפשר להתייחס נכון לדברים.

נראלי.. זו דעתי בכולופן..

אתה היית רק דוגמא, אני רחוק מאד ממושלם אבל אני לפחות מודע לבעיה. 

בכל אופן אני מסכים עם (רוב) מה שאתה אומר אבל חושב שזה שלב ב', אחרי שיש יראת שמיים ותורה שמדריכה (כן כן) אפילו את המחשבות שלנו (יש חוקים, איך שואלים מה ומתי, מי שחוקר חופשי "מה לפנים ומה לאחור" או קורא פילוסופיה וספרי מינים לפני שבנה את הבסיס התורני וקיבל שכל של תורה-יתבלבל ולא יהיה מוביל אלא מובל)

אז ודאי שבאנו להשפיע בעולם אבל "אור לגויים" זה יותר אומר לדעתי שאנחנו דוגמא אישית לגויים ולחילונים ולא שאנחנו חיים כמוהם תרבותית (איזה שירים שומעים אצלנו? את מי מעריצים? וכו'..) ורק יש לנו גם איזה מערכת חוקים שקוראים לה תורה. ממש לא. התורה זה החיים שלנו. אין "תורה ו.." יש תורה וממנה יוצאים הרבה ערכים, אין "ערכים", יש "ערכים אלוקיים".

דוגרי-ציוני דתי מתגייס כי זה אידיאל תורני? או כי זה אידיאל חילוני-חברתי (העיקר חלילה לא להיות "פרזיט".. ממתי המדינה קובעת לי את הערכים? אני מיישב את ארץ ישראל גם בצורה "לא חוקית" כי התורה אומרת ולא מעניין אותי שזה מציק להמון יהודים, אז למה בצבא חייבים כי "המדינה אמרה"?) ורק אח"כ הוא גם לומד כמה זה "אורות" להיות חייל?  תחשוב על זה קצת..  יש הרבה דברים טובים שגרוע מאד לעשות אותם ללא בסיס והכנה-כמו חסידות, או "להוציא ניצוצות" מכל דבר חול, "קודש קודשים" בא רק אחרי ההבנה מה זה קודש, שיש בכלל קודש ויש חול (הבדלה בחונן הדעת), אח"כ אפשר להפוך את החול (צבא,מדינה וכו') לקודש קודשים, לא טוב לקפוץ מדרגות והציונות הדתית זה לדעתי סמל לקפיצה לא טובה שכזאת, ועכשיו צריך קצת לשפץ ולתקן דברים שדילגנו עליהם.

הדתיים לאומים אולי חושבים יותר כמו חילוניים אבל יותר מצדדים בחרדים.

ככה זה אצלי לפחות...

נגיד שרואים הפגנות של חילונים אני כועסת אבל של חרדים אני מצדיקה (בדכ)

את ציונית דתית? דוגמא מתחמקת קצת.. יש הרבה הפגנות של חילונים שאת כועסת כי הם שמאלנים, לא כי הם חילונים.. וחוץ מהפגנות נגד מצעד הגאווה שגם בו לצערי יש דתיים או לפחות יש דתיים שמסכימים אתו-לא ראיתי הרבה דתיים משתתפים עם החרדים בהפגנות על השבת או שמצדיקים הפגנות נגד הגיוס וכדו'.. בכל אופן אם את ככה לדעתי את יוצאת דופן.

האמת אני מרגישה יותר קרבה לעולם החרדי מאשר לעולם החילוני.

אני חושבת שיש לנו כציבור הרבה מה ללמוד מהם בנושאים מסויימים (לא אומרת שהם ציבור מושלם, יש לי הרבה השגות עליהם אבל עדיין)

בוא נגיד, כשאני הולכת ברחוב, אני מרגישה הרבה יותר קרובה לאשה חרדית מאשר לאשה חילונית...

אבל כיום אני מוכן להתערב שלא.. את מהיוצאים מן הכלל.

היום הציונות הדתית היא סקאלה ענקית. נכון שהרוב לא כמותה, אבל לא נכון יהיה לומר שהיא מן היוצאים מן הכלל, אלא שהיא מהחלק היוצא מן הכלל שבציבור, כי זה חלק שלם בפני עצמו, לא איש כאן ואיש שם, אלא חלק שלם שהולך וגדל ב"ה.

והתפקיד שלנו - להגדיל אותו יותר....

@א-מ-ת זה תלוי את מי תשאל. אם תשאל דוס באמת דוס הוא יגיד לך אותו דבר כמו "עצמי החביבה". אבל אם תשאל מישהו שכל היהדות שלו מתבטאת בכיפה הקטנה על הראש שלו והוא הולך עם בנות עם מכנסיים וכו וכו שהוא באמת נראה כמו חילוני למהדרין שמנסה להיות כמה שיותר כמו חילוני אז ברור שהוא יזדהה הרבה יותר עם חילוני ויחשוב שהחרדים הם סתם שמרנים בדלנים משתמטי גיוס (לא אומרת שהם לא, כן?)

קראת כל מה שכתבתי בשרשור? מומלץ בחום לכל ציוני דתי, להעלות את המודעות לבעיות ולא רק לטפוח לעצמנו על השכם.. זה לא הבעיה היחידה..  אבל הצחקת אותי כי בסוף כתבת "(לא שהם לא, כן?)" אז את בעצם מכניסה את עצמך לקטגוריה שהזכרת לפני...

אני חושבת שהם כן שמרנים וכן בדלנים ובמושג מסוים הם כן משתמטים מהגיוס. אבל אני מבינה למה הם עושים את זה, ושבדרך הזאת הם מגינים על כל העולם ואני מאוד מאוד מעריכה אותם ואת הדרך שלהם.

הם מסתכלים על זה בזלזול אני מסתכלת על זה בהערכה.

ברגע שאת מבינה שזה ממקום של אידיאל, ומעמדה הלכתית, ואת מעריכה את הדבקות הזו, לא נכון לקרוא לזה "משתמטים".

"במושג מסוים". כי לצבא הם לא הולכים. אין מה להתווכח על זה.

אבל אני מבינה למה (לא משנה אם אני מסכימה).

(כשכתבתי שאני מעריכה התכוונתי יותר לבדלנות ולשמרנות ובכללי לדרך שלהם).

הסתייגתי מהמושג אבל אני לא חושבת שזה אידיאל לא ללכת לצבא אז החלטתי כן לכתוב אותו.

תפתחי מילון על המילה "משתמטים"

את, כבת דתיה, הולכת "להשתמט" מהצבא?

לא.

גם הם לא "משתמטים" וזה לא משנה מה את, או אני, חושבים, אלא מה הם חושבים, מאיפה זה נובע אצלם.

זה ממש צורם לשמוע עליהם "משתמטים".

מה שכתבתי משקף את את מה שאמרת. זה פשוט עניין של הגדרות.

אוקי, צודק.

כל הכבוד!!!

א. תגובה לא במקום ולא עניינית, חבל מאוד.

ב. למעשה, כיוון שכבר כן אמרת מה שאמרת - עשית לי חשק בכל זאת לענות

הבנתי, יש אנשים שמאוד לא מוצא חן בעיניהם שאני לא מתקפל מעמדות התורה גם תחת מתקפה (וב"ה, יש רבים שמעריכים את זה, כפי שנוכחנו לאחרונה...) ולכן משום מה אוהבים לומר שאני לעולם לא חוזר בי או מודה בטעות, ובכן, אחת ולתמיד, תהנו:

לפנייך ליקוט מייצג של הודעות שלי בפורומים, מוזמנת להתרשם.

אכן. טעיתי. - לקראת נישואין וזוגיות

מקבל. טעיתי. - נוער וגיל ההתבגרות

אמת אמת, טעיתי. ייש"כ. - נוער וגיל ההתבגרות

צודק, טעיתי בהכללה. - לקראת נישואין וזוגיות

אמת. טעיתי. - לקראת נישואין וזוגיות

סליחה, טעיתי, התבלבלתי עם תשובה אחרת שראיתי בזמנו. - נוער וגיל ההתבגרות

היה נראה לי שכתבו שכן, טעיתי. - נוער וגיל ההתבגרות

או קיי. מקבל. טעיתי, אבל - אקטואליה וחדשות

בעיקרון אתה צודק. - צעירים מעל עשרים

אוקיי, יש"כ, א"כ אני אכן חוזר בי לגבי דעת המאירי. - נוער וגיל ההתבגרות

והנה תגובה מהזמן האחרון ממש ממש אני חוזר בי. - נוער וגיל ההתבגרות

מספיק?

(יש כאן עוד מישהו עם גדוד כזה של "טעיתי" ו"חוזר בי"? אשמח אם יראו לי...

כמה מצחיק, שאותי מאשימים בכך שאיני חוזר בי ואיני מודה בטעות..)

זה מיוחד.

אשרייך אשרייך..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...