האם עכשיו שאוטוטו עומדת לקום לה ממשלת שמאל עדיין אתם אומרים אסור להישען על עבאס?
האם עכשיו שאוטוטו עומדת לקום לה ממשלת שמאל עדיין אתם אומרים אסור להישען על עבאס?
בממשלה
ממשלת שמאל עם הורבביץ' ומיכאלי, לממשלה ימנית ברובה, זה ממש לא אותו דבר
ימניים אלא חוקים בעד להטבי"ם ונגד דתיים ימניים ושאר ירקות
כדוגמת:
ממשלת שמאל מאשר ממשלה עם עבאס שבכל מקרה יהיה שותף בממשלה שתקום
אחרי זה אל תבוא בתלונות
מהסיבה הגשמית והפשוטה, שממשלה שתלויה באחים המוסלמים לא תוכל לקדם שום מדיניות ימין. לא ריסון מערכת המשפט, לא לוחמה בטרור, לא הריסת בנייה לא חוקית ובטח ובטח שלא הרחבת התנחלויות. על כל הצבעה ועל כל חוק, ויהיה זה החוק האזוטרי ביותר, עבאס ידרוש תמורה מלאה. במזומן. ביטול חוק קמיניץ, הבלגה נצחית על רקטות ובלוני תבערה מעזה ולבנון ופיגועים מיהודה והשומרון, הפקרת הנגב, יהודה ושומרון לבדואים ולרשות הפלסטינית וכולי.
מהסיבה הרוחנית וההלכתית, מדינת ישראל, מעצם שמה, היא מדינתו של עם ישראל. אפשר לשתף גם גויים במדינה שלנו, לתת להם זכויות מלאות ואפילו להתייעץ איתם בענייני מדיניות. אבל לתת להם את ההנהגה אסור. ברגע שהשלטון תלוי בגויים (אין 61 אצבעות לקואליציה בלי מפלגות של גויים), הדבר שקול ללמסור להם את השלטון, מכיוון שאי אפשר לעשות כמעט דבר בניגוד לרצונם.
יתרה מכל אלה, אין בכלל צורך להקים ממשלה לא עם מנסור עבאס ולא עם השמאל. אפשר ללכת לעוד בחירות, וממשלת הכלאיים הנוכחית תהיה עדיפה עשרת מונים על כל אחת מהחלופות האחרות. גם אם זו ממשלת מעבר.
ואם, באופן תיאורטי בלבד, באמת לא היה אפשר ללכת לבחירות נוספות והיו חייבים להקים ממשלה? אז שנתניהו יפנה את מקומו, ותקום ממשלה עם האופורטוניסטים מתקווה חדשה וימינה. לנתניהו יש המון זכויות, ואני אשמח שימשיך להנהיג אותנו עוד זמן רב (ובתנאי שיהיה תלוי תמיד במפלגת ימין אמיתית, כמו הציונות הדתית, שתמנע ממנו לפזול יותר מדי שמאלה), אבל כשצריך לבחור בין למנות מנהיג פחות טוב לבין למכור את המדינה לערבים? ברור לי שהאפשרות הראשונה עדיפה.
וממשלת ימין לא היתה קמה בכל מקרה.
ההבדל היחיד הוא שהיתה חותמת כשרות שלנו להישענות של בנט על רע"מ והמשותפת.
שאם היה 61 לימין הוא היה הולך עם ביבי מהסיבה הפשוטה שהוא מעדי להשאיר את הפופלריות שלו..
הזוי בעיני שאחרי שכבר הוכח לך שבנט הוא לא מה שחשבת אתה ממשיך לחשוב שהוא כן.
אולי תפנים שאתה לא קורא אותו נכון?
החבר'ה שאיתו היו כופים עליו את זה
עידית סילמן למשפחות שכולות: אם יהיו שני עריקים אבוא לממשלת ימין
הוא ילך גם ילך לממשלת ימין כו שאמרתי קודם
שוב - אתה לא קורא אותו נכון. - אקטואליה וחדשות
גם לשיטתך, יכולים לכפות עליו לא ללכת לממשלת שמאל אלא לבחירות חמישיות.
ככה אני מרגיש,
כי הוא היה מעדיף לצאת לעו בחירות ולהראות לבוחריו ש"הנה" הוא לא הפר הבטחות ביחחרות..
אבל הוא לא עשה את זה כי סער כנראה לא היה איכפת לו..
אתה מעדיף בחירות חמישיות או ממשלת שמאל?
בנט מעדיף בחירות חמישיות או ממשלה ברשותו?
התשובה ברורה
עכשיו זה מה בנט חושב, וזה מה שהוא חושב,
ומצבעי בנט שעדיין תומכים בו, ברור שלא רוצים בחירות, כי הוא ירד ובגדול
הוא שיקר
ובתכל'ס, מה עושים מזה כזה סיפור, כל הפוליטיקאים שקרנים 
וזה לא משנה אם הוא יצליח או לא. יש סיכוי שיכשילו אותו אחרים.
השאלה היא אם מהלכיו מייצגים אותך.
רק קשה לך לומר את זה ולבקש סליחה.
כמו @בינייש פתוח.
אם הוא או מישהו מחברי רשימתו היו שואלים אותך לפני חודש
אם ללכת עם השמאל או לבחירות חמישיות, מה היית עונה להם?
מה אתה חושב שהם היו עונים לך אם היית שואל אותם את השאלה הזו?
האם התשובה שלהם היתה זהה לתשובה שלך,
והאם מעשיהם תואמים את התשובה שאתה חושב שהיו עונים לך?
אפילו אם עבאס עצמו בסדר, כשהוא הוציא הודעה שקצת מגנה את המחבל מצומת תפוח, כל המפלגה שלו כולל ח"כים התנערו מההודעה הזאת
כי אם סמוטריץ' היה מסכים לשבת עם עבאס לא היה ממשלה גרועה כמו זו שכעת
האשמה של הקמת ממשלת זדון כזאת לא נופלת על כתפיו של סמוטריץ, שהחטא היחיד שלו שהוא עמד במילתו.
אני יודע בכנסת זה מאוד מוזר ויוצא דופן שח"כ מסוים מבטיח משהו ועומד בזה.
ככה זה כשיש אדם אחד בכנסת עם ערכים אמיתיים, שלא מוכן למכור את הכיפה חצי שקל שלו משום ערכים כיסואולוגים.
הוא אולי ראוי לשבח אבל הוא אשם,מה לעשות, אם הוא היה מוכן, הייתה קמה פה ממשלה!
אני לא יודע במי בחרת.
אבל להאשים אדם זכאי בכישלונות ושקרים של אחרים - זה עוול גדול מנשוא.
אני מעדיף שיהיו עוד 15 בחירות חוזרות.
מאשר שלתומכי מרגלים שמקורם בכלא או חמור מכך.
תהיה דריסת רגל בממשלה.
אני אומר שזה בעיה של סמוטריץ', הוא היה יכול לבטל את הממשלה אם היה מסכים לשבת עם עבאסס, נכון נכון, לא הוא אשם אבל שלא יבוא אח"כ בתלונות
הכוונה לא אתה כמובן אלא סמוטריץ'
שמאל לימין, אז סמוטריץ' לא מנע את זה
אז זה ביידים של סמוטריץ'!
אם גם הוא כמוני וכמוך רוצים שלא יהיה ממשלת שמאל אז צריך ממשלה שאפשר שגם עבאס היה בה
הרי זה לא עדיף מממשלת שמאל?
לפחות יהיה אפשר לקדם משהו, וגם במקרה בו עבאס יצא, עדיין הממשלה תשאר כמו שהיא כי גנץ לא יהיה עתיד להתמנות לרה"מ
בנט היה הולך עם השמאל. אתה חושב שלא, אבל גם לא חשבת שילך עם השמאל על פני בחירות חמישיות...
עדיין ממתין שתקרא ותגיב - תשובה מפורטת>> - אקטואליה וחדשות
עדיף לו לשמור על הפופולריות שלו תמורת להיכנס לממשלה.
ועדיין לא ענית על השאלות הללו: שוב - אתה לא קורא אותו נכון. - אקטואליה וחדשות
כי אין איך להקים ממשלת ימין, לביבי היה בדיוק אותו זמן כמו שיש ללפיד
ותקרא את ההודעה שבתחתית השרשור.
אח"כ נמשיך.
אם אתה מתעקש אני יענה
אני ברור שהייתי מעדיף בחירות על פני ממשלת שמאל, וככה גם ימינה (נקטת במילה "ממשל שמאל" שאם הייתה מביא אותה לפני חודשיים בנט לא היה מבין את הכוונה, ברור שהוא מעדיף ממשלת ימין על שמאל)

טעות חמורה של סמוטריץ׳ ובן גביר.
ברור שלצעד כזה היה מחיר ואפילו כואב, אבל אם הוא היה מאפשר לטפל בסוגיות הכי קריטיות ובוערות לעם ישראל, כגון טיפול שורש יסודי במערכת המשפח, הפרקליטות, המשטרע, בעיית המסתננים וכו׳ זה בהחלט היה יכול להיות שווה את המחיר.
גם לך, @מח"פ.
הלבנת המפלגות הערביות והפיכתן לשותף לגיטימי בממשלה היא צעד בלתי הפיך, אל חזור, שישנה את המפה הפוליטית בישראל עשרות שנים קדימה, ישנה את אופיה של המדינה ועלול להטיל צל כבד על זהותה היהודית. חמור פי אלף מעוד עשר מערכות בחירות.
המפלגות הערביות יגדלו בצורה דרמטית ויהיו מכאן והלאה לשון מאזניים שתקבע איך ייראה השלטון במדינת ישראל ומה תהיה המדיניות שלה. זה ילווה אותנו חלילה עשרות שנים קדימה. סביר להניח שבדרך כלל הערבים יחברו לשמאל ויעבירו אליו את השלטון להרבה שנים, וגם אם הם ילכו לפעמים עם הימין (בעיקר משיקולים פנימיים ובשל האיבה הפנימית בינם לבין עצמם והמתיחות בין רע"מ למשותפת), הימין יהיה תלוי בהם ואופיה של המדינה ישתנה מן הקצה אל הקצה. יהיה קשה מאוד להקים ממשלת ימין עם מדיניות ימנית אמיתית.
האירוע ההיסטורי הזה שקול להחלטה שהתקבלה בשנת 1966 להעניק זכות הצבעה לכנסת לערביי ישראל. זה היה צעד בלתי הפיך שהכניס את ערביי ישראל לכנסת והפך אותם לחלק מהמגרש הדמוקרטי לנצח.
ועדיין, גם אז היה ברור שבכנסת - כן, בממשלה - לא. היה ברור שקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות המעשיות ברמת ניהול המדינה לא יכולים להיעשות בידי מי שחותרים לכיוון ההפוך לחלוטין מזה שאנחנו חותרים אליו.
אנחנו, היהודים מימין ומשמאל, רוצים לקדם את מדינת ישראל כמדינה יהודית. לחזק אותה, לפתח אותה, לבנות אותה. אנחנו יכולים להיות חלוקים מאוד על הדרך לעשות את זה ולהתווכח על זה בצורה נוקבת, אבל המטרה של כולנו משותפת. גם הדרוזים לא כופרים במטרה הזו ולכן יכולים להיות שותף לגיטימי.
אבל המטרה של המפלגות הערביות הפוכה לחלוטין. הם שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, וככזו רוצים לפגוע בה, להחליש אותה ואף לחסל אותה. בנקודת המוצא הזו אין שום הבדל בין הרשימה המשותפת לרע"מ ואפילו למנסור עבאס. עד לרגע זה הוא לא מסוגל להוציא מפיו את המילים מדינה יהודית. ההבדל ביניהם הוא בטקטיקה. בדרך. זו מחלוקת טקטית היסטורית בין הזרמים השונים באיסלם אבל היא לא משנה את המהות. כולנו קיבלנו תזכורת לכך בפרעות האוייב הערבי בישראל בשבועות האחרונים. מדהים שגם עכשיו יש עוד עיוורים שמסרבים לראות את זה.
כשעבאס טוען שהוא מעוניין "רק בהישגים אזרחיים" לערביי ישראל זה כמו שאנחנו נאמר שאנחנו מעוניינים רק בסוגיות אזרחיות בהתיישבות ביהודה ושומרון. הרי מה שאנחנו מבקשים זה רק הסדרה תכנונית, מים, חשמל, כבישים וכו'. אין אף אחד בעולם שלא מבין את ההשלכות הלאומיות של "ההסדרה האזרחית" של ההתיישבות הצעירה. ובאותה מידה אין אף אחד שלא מבין את ההשלכות הלאומיות של "ההסדרה האזרחית" וההלבנה של ההשתלטות הבדואית בנגב, של הבניה הלא חוקית של הערבים בצפון (ביטול חוק קמיניץ), ועוד. עבאס, אגב, אומר את זה בפה מלא בשפה הערבית. בעברית הוא בונה על זה שכולנו מטומטמים. וזה עוד לפני תמיכתם בטרור והגדרתם את מהומות הערבים בשבועות האחרונים כמחאה לגיטימית.
בנט ושקד וסער ואלקין יודעים את זה מצוין. לא סתם הם תקפו את נתניהו על קשריו עם עבאס לפני הבחירות והבטיחו שוב ושוב לא להקים איתו ממשלה. הם מוכרים עכשיו את מדינת ישראל בנזיד עדשים בשביל רווחים פוליטיים.
אני לא יודע אם אתם מבינים עד כמה זה דרמטי. כל האופי של המדינה היהודית הולך להשתנות חלילה לעבר מדינת כל אזרחיה. תראו מה עושה התלות של הממשלות באירופה במצביעים המוסלמים לעמדות שלהן נגד ישראל כמעט בכל תחום. זה מה שיקרה גם לממשלות שלנו מכאן ולהבא. תחשבו מה זה יעשה למדיניות ההגירה ולרוב היהודי של המדינה. מה זה יעשה לדיני התכנון והבניה ולמפת ההתיישבות והציונות. מה זה יעשה לזהות היהודית. מה תעשה העברת השלטון לשמאל לעולם התורה, למשפחה היהודית, ועוד ועוד. מכאן והלאה המפלגות הערביות יהיו שותף לגיטימי ואפילו כזה שקשה להרכיב בלעדיו ממשלה. יהיה מאוד קשה, עד בלתי אפשרי, להחזיר את הגלגל הזה לאחור.
(מתוך דבריו של בצלאל היום)
אריאל יוסףאחרונהבס"ד
בהודעה שהוציא ארגון 'יוזמת אברהם' שעוקבת אחרי מספר הנרצחים בחברה הערבית הובא נתון ובו ירידה של 3.2% במספר הנרצחים מהתקופה המקבילה אשתקד. מי שעוקב אחרי ההודעות שלהם רואה שהחלה פה מגמת ירידה ומי שרוצה לשים אצבע יותר ברורה - מרגע שהשב"כ נכנס לתמונה כמו.
אגב, זו הייתה תגובת הארגון למהלך בחודש יוני האחרון.
מיוזמות אברהם, ארגון משותף ליהודים וערבים, נמסר: "הממשלה לוקחת מאות מיליוני שקלים מתוכנית 550 ומכניסה את השב"כ לחברה הערבית. זה לא מאבק בפשיעה, זו הפיכת אזרחים לאיום ביטחוני. פשיעה אינה טרור. במקום משטרה מתפקדת, חקירות ומניעה אזרחית, הממשלה בוחרת להחליש את החברה הערבית ולפגוע בדמוקרטיה".
אם המגמה הזו תימשך, ייצטכו בחברה הערבית לעשות חשבון נפש לא רק האלימות שיש בתוכה, אלא גם מדוע הם התנגדו לכל צעד שיביא לירידה במספר הנרצחים. מי יודע כמה חיי אדם היו ניצלים לו זה היה קורה קודם, וכמה עוד יכולים להינצל לו היועמ"שית תאפשר למשטרה את הכלים שהיא צריכה (כמו לדוגמה לאפשר למשטרה לעקוב אחרי תחלופת ווטסאפים בין חברי בארגוני הפשע).
הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?
בס"ד
גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.
הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.
מתי השבכ נכנס לתמונה?
מה שאני הייתי עושה:
בונה עיר גדולה מאוד בנגב שתפתור את מחירי הדירות הגבוהים.
מפרק לחלוטין את מועצת הדבש החלב והביצים, מוריד רגולוציה ופיקוח על מחירים, פותח את שוק המזון לתחרות וייבוא.
מגדיל את שוק העובדים הזרים ופותח חברות חדשות לחקלאות כדי לצמצם את החוסר בפירות וירקות.
מפריט את ביטוח לאומי.
מעביר חוק שנותן מאסר עולם או גירוש על כל תמיכה מכל סוג בלחימה על הבית.
מעביר רפורמה בחינוך שנותנת לילדים בגיל 14 אפשרות ללמוד מה שהכי מתאים להם, במקום לנסות להעלות רק לימודי מתמטיקה ואנגלית. ומאפשר להם לעבוד במאפייה במשרה מלאה במאפייה בית דפוס וכדומה, בשביל שיתחילו קריירה מוקדמת במקום לבזבז זמן על מתמטיקה ואנגלית עבור מי שלא יהיה מהנדס רופא או עורך דין, שזה בפועל רוב האנשים.
מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.
זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.
כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.
אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.
ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …
חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.
המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.
כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.
להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.
הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.
שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני
מסבבי הקטל הטפשיים
(לא המדברת)
זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.
ע"פ מקורות לא רשמיים סעודיה פנתה לישראל בבקשת עזרה נגד החות'ים, הללו לא מפסיקים לנג'ז להם... (משתלטים על איזור מיצר באב אל מנדב)
סעודיה בכללי במצב בעייתי, הם מוקפים באיראן, החות'ים, המיליציות העיראקיות השיעיות (שמובלות ע"י איראן תכל'ס, ותוקפים את מאגרי ומתקני הנפט שלהם לאחרונה), לא ברור למה אבל גם היחסים שלהם עם איחוד האמירויות התקררו משום מה..., הrsf בסודאן יכול להקרין כוח על הים לכיוונם, האחים המוסלמים (כרעיון) שונאים אותם מכיוון שהם התחילו לעשות כל מיני דברים לא צנועים ומערביים...
מה יהיה גורל סעודיה? ואולי עדיף לנצל אתזה שהיא בדחק, לעזור לה ולחתום איתה כך על הסכם מבלי שתאלץ אותנו לעשות וויתורים למען פלסטין?
(@hamedinai אשמח ספציפית לשמוע את דעתך
)
ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.
יכולים לנשום לרווחה...
והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...
ע"מ לייצר ביטחון אזורי?
כדי שנדע במה מדובר.
ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.
אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.
אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.
ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.
כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.
אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם
אנחנו צריכים את איראן קיימת.
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
תפסיקו להוציא דיבה!
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?
בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.
הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.
ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.
אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.
העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.
ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.
עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...
והיום פחות משליש.
ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.
או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.
המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.
לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.
מה השתנה?
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.