תהייה שלי:
מבחינת המדינה היהודית , המציאות לצערנו רחוקה מאוד ממה שהיא אמורה להיות, ככה שנים,
מה השתנה או הידרדר בממשלה הנוכחית מהבחינה הזו?
אני אשמח לתשובות מפורטות 🙏
שאלה יפה! האמת שגם אני אשמח לתשובה.
- "רפורמת הכשרות", שפתחה פתח מסוכן לזיופים ולהאכלת טריפות.
- "רפורמת הגיור", שבלי פיקוח של הרבנות הראשית תאפשר אפילו לרב אחד שמורד בסמכותה לגייר כרצונו (גם אם זה בניגוד לדעת גדולי ישראל).
- חומש, שמתקרבת לפינוי בכל רגע שעובר.
- חוק החשמל, שמכשיר בנייה ערבית בלתי חוקית בדיעבד.
- חבר קואליציה רפורמי.
- בג"צ אפשר לסוטים (ד"ל) פונדקאות, והממשלה אפילו לא ניסתה למנוע.
- מחיקה של כל ערך יהודי תמורת "שוויון" ו"פלורליזם".
צריך עוד?
אני חושבת ששתיהם אבל ניראלי שיותר בוער הערבים כי אצלהם זה שאלה של הרוגים ומישפחות שלמות שכולות וגם ארץ ישראל פחד ברחובות בנוסךף הערבים גורמים לבעיות היתבולללות יותר קשות בעניי מחוק הגיור (אם הבנתי את חוק הגיור נכון)
ברור שרפורמי.
ערבים גם בני אדם.
כן אבל יש שנאה לערבים בלי קשר למה שעשו ולפעמים שוכחים שמדובר בבני אדם.
אין בעיה בערבים! יש בעיה במחבלים, שונאי ישראל וכו' אבל לא בעצם זה שהם ערבים.
אז לכן הזכרתי שערבים הם גם בני אדם. ואין בכך שום רע.
ולגבי הרפורמים אין שאלה אם הם בני אדם או לא. פה פשוט באמת מדובר על נתון בעייתי.
הבנת אותי?
כן ברור ... אבל חלקם הגדול של הערבים (גם מי שעובד ונמצא בארץ כתושב לכל דבר ) שונא ישראל אז נכון לא כולם מחבלים אבל רובם היו שמחים אומץ לצאת עם סכין לרחוב עיין ערך שומר החומות שגם מי שלא עשה פיגוע הרים את הראש ופיתאום במדינה אין מי שייגן עליך תחושה נוראית (סתם לידע כללי לא נעיים ללכת לישון מפוחד ).
לא יודעת מה האחוזים של שונאי ישראל אצל הערבים אבל זה לא משנה את העובדה שקיימים ערבים שלא רוצים ברעתנו.
ולדעתי חשוב לזכור את זה ולא להכליל.
אתה חיב להכליל כי אי אפשר להיתיחחס לכל ערי וערבי בניפרד כמו שאמרו חז"ל לפי רוב ללכת והצחושה לפחות שיש היא שרוב בערבים הם שונאי ישראל . ונכון שזה לא הוכח מחקרית כי אי אפשר לעבור ערבי ערבי ולעשות לו פוליגרף.
א. כתבתי מה שעלה לי בראש באותו רגע, לא את הכל..
ב. אני לא כ"כ בטוח שאיבוד ההרתעה הוא חדש..
אגב, אם אתה רוצה- אתה יכול לכתוב בעצמך מה רע בממשלה הזו [למרות שנל"ל שאתה חושב שהיא לא].
השאלה הייתה מה רע בממשלה הנוכחית. לכן פגיעה (גדולה ככל שתהיה) שקרתה לפני הממשלה הזו- כואבת, אבל לא רלוונטית לשאלה..
"כל מי שהיה בעסקי הכשרות במשך שנים הבין שהענף זקוק לרפורמה"- אני מאוד מסופק, אבל אין לי כוח להתווכח על שלג דאשתקד. החוק חוקק, נגמר. לפחות עד שישתנו סדרי הכוחות בכנסת.
מה שכתבת על עצי אשוח- נכון לצערנו הרב, אבל זה לא ניסיון שלטוני להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. מה שקורה עכשיו זה שעוד ועוד נקודות נופלות.. פעם זה כשרות, עכשיו זה הגיור, ובקרוב מאוד גם הנישואין.. כבר עכשיו שומעים על זה שעתידים לפתוח ספרי יוחסין כדי לחתן. תראה לאן הגענו.
להמשיך? או שזה עונה מספיק טוב על מה שכתבת?
(אגב: אם כבודו בכלל לא בארץ, מה כ"כ בוער לו שלא נפגין?)

אנחנו יוצאים להפגין על המדינה היהודית זה מה שחשוב לנו.
וזה שלצערינו לא ההינו מספיק ערניים אז זה לא אומר שלא צריך לתקן עכשיו
אבל בכל מקרה למה אי אפשר ליישב את הארץ וליגרום לאהבת חינם?!
מזה משנה איפה אני גרה ?! אני אוהבת יהודים כי הם יהודים .
מעולם לא הייתה הסכמה על ההתיישבות ביו"ש מצד אומות העולם.
מצד השמאל הישראלי- תמיד זה רע; מצד הימין- תמיד טוב; מצד המרכז- מתלבטים.
הקיטוב הזה קיים גם בלי להקים יישובים חדשים..
אני מדבר על שמאל מדיני, לא כלכלי.
יגאל אלון אכן היה ב"מערך", אבל בחלוקה לימין ושמאל מדיניים- הוא ימין..
[ימין- בעד סיפוח, שמאל- בעד "היפרדות", מרכז- מתלבטים/לא החליטו]
פשוט מה שהציבור מכנה כיום "ימין" הוא לא בהכרח ימין כלכלי..
וסיני שונה משאר "הסכמי השלום" ומסירות השטחים האחרות.. או לפחות לא מייצג.
תשאל את יצחק שמיר.. הוא יגיד לך את זה.
לגבי זה שהימין לא עושה מספיק- אמת.
הימין גורם לאיבוד ההרתעה? אני לא רואה קשר בין השניים. תוכיח.
תלוי בגדול בשאלה מתי היית חייל. אם זה לפני ההתנתקות- אז כנראה שזו אשמת שרון הבוגד..
בזקנתו הוא החליט לפעול כנגד החלטת בוחריו ולגרש את גוש קטיף.
חוץ מזה, הצהרות של פוליטיקאים לא תמיד שוות משהו..
ההרתעה ירדה מיד לאחר ההתנתקות [ע"ע לבנון השנייה, גלעד שליט].
נכון שהישיבה בחיבוק ידיים תרמה לכך, אבל זה לא רק היא.
שלהם ואנחנו ננהל את שלנו. לא צריך שהם "יאשרו" לנו לבנות
מרכז ולא אמרתישהו המשלם בעניי. ברור שיש לאן להישתפר מבחינת היתישבות וימין וכו אבל הוא היחידי שהחזיק את המדינה בצורה טובה מבחינה כלכלית והקורונה.
אני א מיתמצא לא העבודה וגם לא בנדלן .
אבל אני עדיין לא מסכימה עם החוק הראשון שלך וגם עם החוק השני.
האום אף פעם לא יהיה בעד לתת לנו את יו"ש .
ואהבת חינם צריכה להיות גם אם הדעות שלנו שונות (זה כל הקטע)
ויש לי שאלה מה אתה מעדיף הרוגים ץמשפחות שכולות, פחד , היתבוללות ושכל העולם יסתכל עליך כבחור נחמד או שלום בארץ אבל יתכלו עליך כאדם "רע " ?
מדובר גם בסחר בינלאומי וסיוע כלכלי מארה"ב, למשל..
כמה מעבירים אלינו מארהב אבל יש לנו הכל בישביל ליחיות לבד הייטק ,צבא בין החזקים בעולם, מיפעלים .
מדינת ישראל לא יכולה לייצר הכל לבד.
תחשבו רגע על תרחיש שבו כל העולם מטיל חרם על ישראל.
מאיפה יהיה לנו דלק? וחשמל?
מחירי המזון ירקיעו שחקים [כי יותר זול לייבא].
או אפילו גרוע יותר: שהאו"ם יחשיב אותנו "פושעי מלחמה" ותתארגן קואליציה בין לאומית שתילחם בנו, כמו בעירק דאז.
להמשיך, או שהנקודה הובנה?
ובכלל ממשלה בכבלי השמאל הקיצוני ועבאס הנצלן.
ראה ערך פרעות תשפא- המשטרה אפילו לא הגיעה והמפכל ההזוי האשים את בן גביר. לא פלא שערבים מכים חרדים ברחוב ומצלמים ומעלים לרשתות החברתיות - יקבלו כבוד ואין פחד מתגובה של ישראל.
הבניה הבלתי חוקית של הבדואים בלי למצמץ זו ממשלת בנט
צריכה להתפנות? נו באמת
וחוץ מיזה כאילו שבמקומותמיושבים וחוקיים אין כאלה דברים אנשים חיים עם כפית זהב . זה לא נכון ילדים בכול הארץ צריכים ליחיות בפחד כשהם רואים ערבי?! מה הם עשו?!
אני בת 14 ואני לא גרה בעוטף ויש לי עדיין תראומות מאזקות כל פעם שמזיזים כיסא אני ניבהלת לזה לא הגיוני!
אני כשההיתי קטנה (עד לא מיזמן) כל החלומותשלי היו על ערבים וערביות שעשו פיגועים .
ונכון ארץ ישראל ניקניית באיסורים אתה יודעה מה היה קורה אם המחתרות היו חושבים כמוך? היום ההיתה בחו"ל בבית יתומים אחרי טבילה .
ולעבור על החוק. ממש הגיוני. וכשהבריטים שלטו פה - זו לא היתה המדינה שלהם. אין שום דמיון למדינת ישראל העצמאית. אין מדינה בעולם שתקבל בהבנה מחתרות של מיעוטים ובנייה בלתי חוקית שלהם, רק כי הם מיעוט במדינה. וכמובן במקביל תפנה ישובים של בני העם שהוא הרוב, רק כי הם לא המיעוט.
נכון, ההתנגדות בליכוד כמעט ולא קרתה- וזה כתם גדול אצל כל מי שהיה שם [כן, כולל ביבי]. אבל זה לא מכשיר את זה בשום צורה- שהרי מתפקדי הליכוד הצביעו נגד ההחלטה.. זו הייתה פשוט הונאה. זה הכל.
מי שעובר על "חוק" כזה, הוא בסדר גמור (מוסרית לפחות).. כי אדמות חומש לא שונות בשום דרך משאר שטחי C, חוץ מזה שאריק שרון החליט משום מה להתנקם בהן. זה עוול לשמו.
כל גבעה לא חוקית צריכה שיסדירו אותה. איך החלה ההתיישבות ביו"ש? וחומה ומגדל? לפעמים צריך לדעת לקבוע עובדות בשטח.. עכשיו תורנו להמשיך את מפעל ההתיישבות הציוני.
"כשתבוא" אית כבר באה ומדינת הלכה לא תרד מהשמיים צריך להלחם על זה
בערוץ 7... עלמא דשקרא
נפתלי בנט: אני עם לפיד לא אשב.
אני מאמין לשניהם במידה שווה.
שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד
בעקבות זה הרחבה משמעותית בזכויות המשפחות השכולות
זה נושא גדול, ואני כמובן לא פסיכולוג, וכותב את זה בתור אזרח מתוך דאגה אמיתית לשלום הלוחמים ומתמודדי הנפש אחרי מלחמה, כי להבנתי היחס הציבורי הוא גורם משמעותי שיכול להשפיע על אדם בנקודת הקצה שלו-
האם אתם חושבים שאין סכנה שזכויות והטבות והוקרה וכבוד למשפחות השכולות, במקרים שבהם הן שוות לזכויות משפחות שיקיריהן התאבד על מדים, לא יכולה לתת מעין פתח למתאבדים עתידיים ח"ו?
זאת אומרת- לפעמים אדם חושב להתאבד ומה שמחזיק אותו להתמודד, לשרוד, ולבחור בחיים זה המחויבות למשפחה הקרובה לו, או לפעמים המחשבה על שמו הטוב ואיך יחקק זכרו, ומה הוא ישאיר בציבור. אבל במקרה כזה שהוא יודע שהוא יקבל כבוד והבנה, ותמיכה גדולה במשפחה שלו- לא יכול להסיר לו מחסומים בדרך אל הוויתור על חייו?
זה נכון גם לעניין קולות הלכתיות וחמלה ציבורית בכבודו של מאבד עצמו לדעת, שצריך עיון ודקדוק שלא לייצר יותר מידי הבנה וחמלה שיכולות להסיר מחסומים בפני האדם שהיד שלו על ההדק ח"ו.
כמובן שגם יד נוקשה מאוד כלפי מתאבד יכולה למנוע ממתמודד לחשוף את הקושי שלו ולהשתקם.
(מזכיר לי שפעם ראיתי נתון (אולי היום כבר לא אקטואלי) שאומר שיש יותר נשים שמטופלות בקשר לנסיון התאבדות מאשר גברים, אבל שיש יותר גברים מתאבדים בפועל מאשר נשים (פערים מספריים ענקיים). המרצה ניסה לתת הסבר שהרבה פעמים הבושה\אגו של הגבר מלנסות ולא להצליח, גורמת לו להיות חד יותר ברגע הקצה (מן הסתם הוא הביא עוד טיעונים, אבל זה זכור לי הכי חזק, ויכול להיות שהוא היה העיקרי יותר)
שנזכה ל "ונתתי שלום בארץ", "ושמחת עולם על ראשם"❤
נ.ב התחלתי לכתוב על התאבדויות בצה"ל, אבל כנראה שהשאלה העיקרית היא כללית- איך היחס שלנו למתאבדים יכול להשפיע על אדם שנמצא בנקודת הקצה?
אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.
אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני.
אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.
בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.
אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.
אחי השמאלני, שאלה אליך בכנות:
אם אתה באמת מאמין שלא הייתה בגידה מבפנים ב-7 באוקטובר, אלא "רק" המצב הבסיסי הזה:
צה"ל לא מסוגל למנוע מתקפת פתע על הגבול, ובשעות הראשונות יש בלבול עצום, קריסת תקשורת, כוחות מפוזרים – ולוקח בערך 10–12 שעות עד שמתחילים להתארגן מחדש בצורה משמעותית,
איך בדיוק אתה לא מפחד ממצב דומה – אבל בסדר גודל הרבה יותר גדול – אם ניסוג גם מיהודה ושומרון?
הרי אורך הגבול עם יו"ש הוא פי 4–5 מהגבול עם עזה (תלוי איפה בדיוק מודדים), וביחד עם רצועת עזה מדובר על פי 6 בערך.
אם מחר בבוקר יקרה משהו דומה – חמאס מעזה + חיזבאללה/ג'יהאד אסלאמי/כוחות מקומיים מיו"ש תוקפים בו זמנית – כמות הקורבנות הפוטנציאלית יכולה להיות פי כמה
כל המרכז (גוש דן, השרון, ירושלים) הופך להיות חזית ממשית, לא רק עורף
אין לאן "להימלט" פנימה כמו ב-7/10
אין מספיק כוחות סדירים שיוכלו להגיע במהירות לכל כך הרבה נקודות פריצה בו זמנית.
אז איך אתה – בתור אחד שמבין ש-7/10 קרה בלי "בגידה" אלא בגלל חולשה מבנית ומבצעית – לא רואה בזה סיכון קיומי ממשי?
מחכה לשמוע את ההיגיון שלך.
התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:
1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי
זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:
* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.
* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.
הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.
2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה
בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:
* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.
* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.
3. הטיעון המוסרי והמשפטי
השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":
* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.
* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.
* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.
4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב
* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.
* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")
אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.
מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.
כל שכן עזיבה צבאית
אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).
אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...
יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.
למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?
האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?
פירוק חמאס מנשקו- בדרך.
השבת כל החטופים- בוצע.
פירוז הרצועה- בדרך.
שליטה בטחונית- הושג חלקית.
ממשל אזרחי- בדרך
אתה הבנת את זה?
וינטר מפקד מצטיין ושם שמים שגור על פיו אבל פוליטיקאי הוא לא, או למצער הוא חסר ניסיון להובלת מפלגה.
מהן עמדותיו, מה יש לו להציע ארגונית, אם בכלל, כדי לרפא את המפלגה הפצועה והכושלת הזו, אין אנו יודעים.
בטרם יעשה את שטות חייו ויסכים להוביל את המפלגה, נזכיר לו את קודמיו שהוצנחו מבחוץ: הרשקוביץ, איתם, הרב רפי, ולהבדיל בנט.
איפה הם היום.
מסתבר שיותר משהציבור סומך על וינטר, הוא פשוט דוחה את סמוטריץ', אין הסבר אחר.
אבל סמוטריץ' לא הולך להעלם, הוא ימוקם במקום השני ויחתור תחת העומד בראש, כי בחתרנות אין שני לו אחר ששמעון פרס נעלם מחיינו.
או במילים אחרות אומר הציבור הד"לי שלושה דברים: לא לפלגנות, כן לסדר יום יהודי, ואי אמון אישי בבצלאל נפתלי סמוטריץ'.
מצד שני מה שטוב לציבור הד"לי לא בהכרח יהיה טוב לוינטר.
קטע.
איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.
קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.
נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.
כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.
כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.
אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.
לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.
מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...
ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.
האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...
מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...
עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.
הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.
הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.
לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.
חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.
כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.
הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...
למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.
המשך יבוא.
השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.
אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.
בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.
בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.
בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...
כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש.
והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.
אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...
כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה.
מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.
במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >
מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...
🤣
מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.
מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.
וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.
שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.
וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס
למה? כי הם ראו איך הוועדה הזו הצליחה להטיל אחריות אישית חד-צדדית על נתניהו – למרות שהוא לא היה אחראי ישירות כלל – והמסקנות האלה דווקא מצאו חן בעיניהם. הם הבינו שזה כלי יעיל: להקים ועדה "ממלכתית", להפוך אותה למכונת האשמות נגד ראש הממשלה, ואז להשתמש בה כנשק פוליטי.
הוועדה של מירון נכשלה בצורה מביכה ומגוחכת כשהטילה אחריות אישית על נתניהו. הרי ברור שיש דרג אחראי ישיר: מפקד האירוע במשטרה. אפשר ללכת דרגה אחת אחורה – למפכ"ל. אפילו שתי דרגות – לשר לביטחון הפנים – זה כבר מתחיל להיות מוגזם. אבל שלוש דרגות אחורה, עד ראש הממשלה? זה כבר הזוי לגמרי. ובכל זאת, הוועדה ה"ממלכתית" הזו עשתה בדיוק את זה, כנראה כדי לרצות את השמאל.
כשמסתכלים על היועצת המשפטית ועל כל ה"ממלכתיות" שלה – מבינים שהמילה "ממלכתי" אצלם הפוכה לחלוטין ממשמעותה האמיתית.
המסקנות של ועדת מירון היו כל כך מופרכות שהן לא עשו רושם רציני על אף אחד.
כשהחונטה הזו ראתה שהציבור לא קונה את הבלוף, הם ניסו להסית את החרדים נגד נתניהו – כי הם היו אלו שנפגעו הכי קשה באסון מירון. אבל גם זה לא עבד; החרדים לא נפלו לזה.
ואז, כנראה, נפל להם האסימון: החרדים לא חשופים לתקשורת המרכזית, אז קשה להסית אותם. אבל אם יקרה אסון נורא ביישוב אחד או שניים מקיבוצי עוטף עזה, ואז התקשורת תציג את ועדת החקירה ה"ממלכתית" כגורם אובייקטיבי ומוחלט – אפשר יהיה לייצר זעם ציבורי עצום נגד נתניהו, כזה שגם הוא לא יוכל לעמוד בו.