מהפסים. לא מרגיש טוב שילדי יקראו מחקרים שטותיים כאלה, וכל הזמן ידחפו את "נאמני" תורה ועבודה. 

( ראיתי שנעלו את השרשור על שפטל, אז לא יכולתי לענות לך, בחורציק. אבל הרמב"ם כותב שמי שלא מאמין שיש שם אלוק או שחושב שיש שניים הוא מין. מה רצית בדיוק שאלמד בישיבת בין הזמנים?)

לגבי הערוץ אבל למי יש כסף לזה?

ואיפה הרמב"ם כותב את זה?

אתן לך תשובה . בכל אופן החילוק שכתבתי הוא וודאי בשיטתו (של הרצ"יה זצ"ל)

הרמב"ם היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אחד הפילוסופים החשובים ביותר של ימי הביניים, מדען, רופא ומנהיג יהדות מצרים.
ללא ספק נחשב הרמב"ם גם לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה היהודית כולה. "ממשה [רבנו]  עד משה [הרמב"ם], לא קם כמשה", נאמר עליו.
למרות, או בגלל, גדולתו, צצו שמועות שהוא בעצם התאסלם בשלב מסוים.
העובדות הידועות: כאשר האלמוהאדין המוסלמים כבשו את ספרד בשנת 1148, הם הציגו בפני הקהילה היהודית בחירה קשה: התאסלמות, גלות, או מוות. רוב היהודים באותה תקופה, כולל משפחתו של הרמב"ם, בחרו בגלות, ולמעשה הוא בילה את עשר השנים הבאות במנוסה בדרום ספרד. בסופו של דבר הוא השתקע בעיר פס במרוקו.
עם זאת, צצה טענה - אשר כיום לא ניתן להפריכה או לאשרה - שהרמב"ם ביים את קבלת הדת האיסלאמית לפני שנמלט . גם לפי סיפור זה, בית דין איסלאמי קבע כי המרה כפויה כזאת אינה תקפה מבחינה דתית.
האחרון שהעלה את טענת ה"התאסלמות" של הרמב"ם היה כתב קול ישראל לעניינים פוליטיים יואב קרקובסקי, בשבוע שעבר. אחד ממרואייניו היה פעיל הר הבית ארנון סגל, אשר סיפר כי הרמב"ם ביקר פעם בהר הבית. קרקובסקי השיב כי זו אינה ראיה מאחר שהרמב"ם גם המיר את דתו, והוא המליץ לסגל "ללכת ללמוד היסטוריה".
למעשה, אפילו הפרופסור מנחם בן-ששון מהאוניברסיטה העברית, הנמנה על מפיצי טענה זו, אומר שהרמב"ם לא ממש המיר את דתו, אלא עשה זאת רק למראית עין.
יש אומרים כי הבסיס לטענת ה"התאסלמות" הוא אהדתו של הרמב"ם ליהודים שנאלצו להמיר את דתם למראית-עין בפני השליטים המוסלמים. ב"איגרת תימן", איגרת שכתב הרמב"ם והיא בעיקרה מכתב עידוד לאותם יהודים, מביא הרמב"ם  מקורות הלכתיים המוכיחים שהם עדיין נחשבו יהודים גמורים.
חוקרים רבים דחו על הסף את הטענות של התאסלמות הרמב"ם, כולל הביוגרף שלו, הרברט דוידסון. חשוב מאד לציין שעל אף שלרמב"ם היו מלעיזים ואפילו אויבים יהודים רבים בזמנו, אף אחד מהם לא העלה האשמה זאת נגדו.
ראוי לציין שהרמב"ם בעצמו  קבע כי בעוד הנצרות  היא כפירה (במיוחד, או אולי רק, האמונה בשילוש), האיסלאם אינו דת פגאנית. מצד שני , הוא כינה באיגרת תימן את מוחמד, בלי לנקוט בשמו, כ"משוגע" שניסה "לשנות את דתנו" [היהדות]. עוד הוא מאשים את האיסלאם בזיוף תורת משה, בזמן שהנצרות מאמינה במקורה האלוקי של התורה.
זאת ועוד: הרמב"ם עצמו כתב כי עצם דיקלום השהאדה (הצהרת האמונה המוסלמית) מותר בשעת פיקוח נפש. למרות זאת, עבודת אלילים וכדומה אסורה בהחלט גם  בנסיבות כאלה – מפני שכאמור, האיסלאם אינה דת פגאנית. מצד שני, היתה לרמב"ם ביקורת קשה נגד האיסלאם, במיוחד בענין מושגי גן עדן שלו השטופים בזימה, ואסר ללמוד תורה עם מוסלמים.
במשך כל חייו, כך נראה, הרמב"ם הוקדיש את ימיו לעם היהודי ולהפצת תורת משה וחוקיה. הוא סבר שהאסלאם, כמו הנצרות, הוא פשוט קרש-קפיצה לאנושות בהתקדמותה לדת האמת: יהדות.
האם יכול להיות שהוא קיבל את האיסלאם למראית עין כדי להציל את חייו, וכפי שההלכה היהודית מתירה? יכול להיות; אף אחד לא יכול להוכיח או להפריך זאת. האם הוא הקדיש את עצמו לחלוטין לאלוקי אברהם, יצחק ויעקב ולעם היהודי? בודאי שכן, לפחות במידה שווה לכל יהודי אחר בהיסטוריה היהודית - ועם הישגים רבים יותר מהם. "ממשה עד משה לא קם כמשה".

הדגשתי את הדברים הנוראיים,מבלי להסביר,החכם בוודאי כבר יבחין מה נוראי בהם.
 

כתבה מזעזעת.

בלעדיה אי אפשר לעשות שאלת רב,

שבלעדיה אי אפשר לקיים את ההלכה בכל תחום מתחומי החיים.

האם את רואה בעיה בלהעמיד את אמיתות התורה על מוצא פיהם של חוקרים? 

ו'ברוך ה'' שיש חוקר שאומר שהרמב"ם התאסלם רק למראית עין...

^^^^^^^^^ לזה הייתה כוונתי. - אקטואליה וחדשות

בשורה השנייה

עוקרים את לב הדברים, את המסורות, את יחס העולם התורני למי שמכונה הנשר הגדול, ומי שחכמים אמרו עליו ממשה עד משה, לא קם כמשה, מנתקים את העובדות מן ההקשר שלהם ובונים תילי תילים של הנחות.

החוקרים יגלו לנו מי היה הרמב"ם.

אם ככה נראה מחקר אקדמי, בבקשה. תחקרי. אל תצפי שנקבל את תוצאות המחקר.

אגב, יש לך שם בקישור שהביא די"מ,, באחת התגובות, קישור נוסף של די"מ למפעל משנה תורה שם הם מפריכים את התיזה של בן ששון.

הללו.ואני יודע (מעריך) שאתה יודע את זה .וזה מכוון גם אליה,וגם מוסיף ומחזק אותך.חוקרים חסרי ירא"ש בכלים פסולים יבואו בדרך מחקר מדעי אנושי לחוות דעתם ויותר גרוע להתיימר לקבוע עובדות בשטח בענייני תורה ואמונה.אבותינו בתנך חזל בתלמודים ורבותנו הראשונים וכ'ו וכ'ו  אבל אין מה להתרגש.אין מה להתפלאות עליהם.רק להזהר שמאחינו בית ישראל לא יפלו אצלם ואחר דברי ההבלים שלהם.

חלילה את אחד מחז"ל אז- טעות שלהם בראיית המציאות.התורה לא נשענת על מחקרים,הוכחות וממצאים ארכיאולוגים. (כמו למשל שהשנה מצאו חוקרים שדווקא המצרים יצאו מארץ ישראל ולא ישראל ממצרים ..בסדר.. ) ומתוך השלילה:כמו שאומר ר"י אלבו בעל העיקרים,שגם אם יקום אותו האיש ימ"ש יש"ו עכשיו,ויעשה אותו וניסים,לא נאמין לו.  כך גם לא נאמין למופתים מחקריים "שכליים" וכדו' שאין בהם לא לעלות ולא להוריד 

היסטוריה-וודאי שכן. אבל ,  לבוא ולשים את הרמבם התנך אבותינו וכדו' תחת מיקרוסקופ ולבחון אותם.לבקר אותם.לומר הוא התאסלם.הוא אהב נשים.לו היו תהיות על הקב"ה. וכדו' דברים שתצלנה  האזניים ואכן נאמרים על ידי החוקרים הללו,באלה עסקינן.והרמב"ם אתה יכול לנחש את הוא היה מכנה אותם.

אני חושבת שאנחנו לא מפחדים מחקירה ודרישה כנות. והראיה, שאם היינו סבורים שהרמב"ם אכן התאסלם חלילה, ולא למראית עין בלבד, לא היינו ממשיכים ללמוד מדבריו...מה שבפועל קורה לפעמים במהלך הדורות לגבי אישיות גדולה זו או אחרת.

אצל הרמב"ם, למיטב הבנתי, כרונולוגית הסדר היה הפוך.

אלישע ב"א ושות' היו מקולקלים  - חילונים. ואילו אתה דיברת על ע"ז והתנצרות מה שתואם יותר לאותו האיש.

מכל מקום אמרת שאין לך בעיה גם ללמוד מאותו האיש,אז אני חושב שהבהרת את דעותיך יפה.

לרמב"ם לא הייתה בעיה ללמוד הברית החדשה? נצרות?   חבר'ה אתם בבעיה קשה!

אבל אם אתה אומר שלמד את זה סתם כך..נצרות?? או ואבוי 

אומנם הרמב"ם היה פתוח לחוכמות אבל למינות?

ומה היה לומד ממנו? כפירה בקב"ה ותורתו?                                       

הנבוכים.

אך לפני חודש אמרתי את זה..מי היה מאמין שכ"כ מהר מתמיכה בקונסרבטיבים,זה יהפך לתמיכה באותו האיש ימ"ש ובנצרות.

העולים להר הבית אסרו עלית יהודים אליו - אקטואליה וחדשות

זה נורא חריג שאני עונה קצר ולעניין בצורה כזו - אקטואליה וחדשות

לא באתי לעימות הרב VS הכומר.

השנייה היא מה שאני אומר.

ואין לך בעיה ללמוד תורה ממוסלמי?

זו הטעות בכתבה. מלבד זאת, אני לא חושב שהמוחאווידון הציעו גלות בתור אופציה בכלל. משני המקומות הם ברחו כשהדבר הזדמן, לא "בחרו בגלות" כאילו שזו האופציה הרשמית שהציעה החליפות.

וראה זה פלא, אף אחד ממתנגדיו לא בא איתו חשבון על שהתאסלם כביכול.

בקיצור, קשקוש בלבוש מבית היוצר של הפרופסור מנחם בן ששון וחבר מרעיו

חיבים לייצר חדשות מעניינות לפעמים.

ואילו המקור של מנחם בן ששון הוא בכתבי היסטוריונים מוסלמים שאף הם לא היו בני תקופת הרמב"ם אלא חיו כ-100 שנים מאוחר יותר.

מתנגדי הרמב"ם לא יכלו לשמוע את ה"שמועה" הזו גם אם רצו, כי היא לא היתה קיימת בשעת הפולמוס ובחיי חיותו של הרמב"ם...

מי הנלוז זב החוטם שהעז בכלל להעלות את זה על דעתו?! מי העלוב שבכלל מבין מי זה הרמב"ם הגאון שחושב שהוא יודע עליו הכל?? זה מראש לא שייך לצבור דתי, וק"ו לחילוני. מעניין מה יקרה אם נגיד שבן גוריון התאסלם, או שהרצל התנצר, או שבכלל מרדכי אנילביץ' היה בודהי שנקלע לשואה..

אבל השאלה החשובה היא מה ישעיהו אמר שם לחזקיה על הברית עם מצרים?

ממשיך את התפקיד של רבשקה

בס"ד

האם יש אפשרות לעמוד על ההבדל מדוע החוק של רוטמן הוא חוק נצרך וייושם לבין החוק של לימור סון הר מלך שהוא "רק הצהרה"? (רוב זה הבדל יפה, אבל לא שייך להבדלים).

בסוף בסוף שניהם עובדים על אותו עיקרון חשוב שקובע דבר אחד: מחבל יצא מהכלא במצב אחד בלבד - מת. או כי הוטל עליו עונש מוות למחבלים, או כי הוא מת כדרכו של אדם.

מה שמילינובסקי ורוטמן עשו, זה לא חוק שקובע שהמחבלים יוצאו להורג (כי אז היתה טענה על חוק רטרו-אקטיבי), אלא החוק שלהם מסדר את הפרוצדרות, כך שהמחבלים באמת יוצאו להורג בטווח זמן סביר יחסית.

ואני לא מזלזל בחשיבות של החוק הזה לרגע. השאלה שלי היא מה ההבדל פרקטית בינו לבין החוק של סון-הר מלך שבנוגע אליו נכתב "רק הצהרה"?

שלא יתלונן אח"כ כשמהפכת ההתיישבות תיעצר, כשימונו לעליון שופטים אולטרא-אקטביסטים, כשבני גנץ יחזור לסיכומים עם אבו מאזן על אי כניסה לערים ויקומו מחדש גדודי גוב האריות, כשבנט יאשר הכנסת עשרות אלפי מרגלים מעזה נגד המלצת גופי הביטחון, כשלפיד ימסור שטחים ריבוניים ללבנון, כשאייזנקוט יוותר על כל הישגי המלחמה, כשנטיעות בנגב יעצרו בגלל מועצת השורא, כששר הבריאות יעסוק בעיקר בניתוחי המרה ויבריז מקבינט רפואי בשיאה של מגיפה כדי לעלות לרגל לרב מרצחים כל שהוא.
 

פייגלין מעל שלושים שנה בפוליטיקה, ניסה מכל הכיוונים. יש לו רעיונות מעניינים, חלקם נכונים יותר וחלקם נכונים פחות - אבל בביצוע, המקסימום שהצליח זה לחסום כבישים, מעבר לזה 0 הצלחות. 

שלא להזכיר את הנזק שתעשה ליגליזציה של סמים לחלק מבני הנוער

הגעתי בעבר לכנס בחירות שלו והוא הצליח לשכנע אותי למה להצביע לו  --- זה הדבר הכי מטומטם שאעשה בחיים שלי.

היכולת המרשימה להציג שאין אמת אחרת חוץ מהאמת שלו, והבכי כאילו כולם רק פועלים נגדו לסקל אותו (כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם, כמובן) שכנעו אותי להתרחק ממנו.

או שינסה את כשרונו מחוץ לפוליטיקה, או שיבין שהוא לא יכול לנהל פוליטיקה עם החלומות שלו

שבו מאשימים אותו בהסתה, כי חמש שנים קודם אמר "מי ששורף את השדות של בארי - ברגע שיוכל ישרוף גם את התינוקות של בארי".

ממילא נוצר בינהם חיבור.

לעניות דעתי, למרות שיש בינהם פער בתפיסה הכלכלית - אצל שניהם לא זו עיקר המשנה.

לפייגלין היתה אפיזודה סביב זהות, בה הוא דיבר בעיקר על כלכלה ומריחואנה, בנסיון לצאת מהמסגרת הדתית לאומית - לא הלך לו. ברגע האחרון הוא חזר לדבר על המהלך האמוני שלו ונכשל - כי אף צד לא קנה את זה. הליברלים לא השתכנעו שהפאנט באמת השתנה והציבור האמוני לא השתכנע שהליצנים ואנטי-דתיים שהכניס לרשימה, באמת מזדהים עם החזון האמוני.

לכן טובת עם ישראל, ששניהם ישארו בתחום הפובלציסטי, האקדמאי והתורני, יכתבו את הרעיונות שלהם, ידברו עליהם יחנכו לידע הסטורי/מדיני, להבין מי זה עם ישראל ומה תפקידו ומי הוא האויב הערבי/מוסלמי ודרכי הפעולה הרצחניים שלו כבר אלף ארבע מאות שנה.

את העשיה הפוליטית עדיף שישאירו לאנשים שמראים הצלחה בשדה הפוליטי.

סתם מעניין על סמך מה אתה אומר שמיכאל בן ארי סוציאליסט.

שכשלו פוליטית לאורך שנים?

נ.ב.

אני לא אמרתי שבן ארי סוציאליסט, @משה אמר. האמת ששמעתי אותו מדבר בסגנון סוציאליסטי אפילו יחסית קיצוני, אבל איני בטוח שזאת משנה סוציאליסטית סדורה ולא יותר רצון לעזור לאנשים, בלי לקחת בחשבון את המשמעות הציבורית של עזרה בלתי מרוסנת על חשבון הציבור.

גם למדתי אצלו פעם.

היהודי הוא דב חנין על סטרואידים. זה כמובן לא אומר שום דבר על עמדותיו בתחומי ידע אחרים ועל הספרים שלו ועל כך ש"חזה" את השביעי באוקטובר. זה פשוט נקודה שצריך להזכיר  כל פעם מחדש שעוסקים בו בדרך לקריירה פוליטית.

אגב, הוא גם הצביע 1-1 יחד עם המפלגות החרדיות כמעט בכל נושא. דרך שבן גביר בגדול די המשיך. אני משער שזה בגלל חסידות חב"ד שהצביעה לו במספרים גבוהים.

(חוץ מהגיוס כמובן, אבל גם שם - כפייה לא תעזור)

(גם אני למדתי אצלו, למדתי ממנו המון ועדיין - בין בנושאים שאני מסכים עליהם ובין בנושאים שלא - איני חושב שהכובע הפוליטי, הוא הכובע שדרכו מתאים לו להשפיע. נראה לי שדרך האקדמיה והפרסום השונים לציבור, הוא משפיע הרבה יותר.

של התחום הכלכלי - תקציבים וקצבאות

פייגלין הביא לבדו מעל 100 אלף קולות(למרות המלחמה העיקשת נגדו מימין ומשמאל יחד), כמעט כמו מה שבנט ושקד קבלו יחד באותן בחירות.

כשהתמודד מול ביבי בליכןד, קיבל מעל 30% (בערך כמו מה שקיבל סער), נכון שבשונה משאר הפוליטיקאים הוא חושב על אידאולוגיה לפני כיסאולוגיה,לכן העדיף לוותר על תפקיד השר לענייני כלום מטעם הליכוד, כדי לקדם אידאולוגיה, בעז"ה הוא עוד יצליח.

בכל מקרה,אין מישהו אחר שמציע מהפכה מרעננת כמותו או בכלל בכיוון.

בכל מקרה 2, גם בגין ניסה 8 פעמים להתמודד ונחשב כמוקיון כל הזמן עד שהצליח, גם לבן גביר לקחו כמה וכמה מערכות בחירות עד שהצליח.

אחרי בחירות פייגלין-בנט, כשביבי הבין שחסרים לו בדיוק שני המנדטים המושמצים של כהנא. לפני כן, זה לא היה . ביבי אפילו שילם לבית היהודי דאז בח"כ על חשבון הליכוד שהתמודד אצלו בגלל מצביעים שנרתעו מעוצמה יהודית.

אחר כך קרו עוד כמה פלאים. כן.

ואז מישהו אחר לקח את הרעיונות שהביא לבמה וקידם אותם.

הכי מוכר היה בנט והממשלה שלו שקידמה הרבה דברים ממש מהספרים של פייגלין (שכמובן לא המציא אותם, זה תאוריות מוכרות לפחות 100 שנה).

מסוגלות לתעדף נושאים אידיאולוגיים עקרוניים שעליהם עובדים, וגם הם - בתוך המסגרת שחבריך לקואליציה מסוגלים לקבל, תוך 'תשלום' לחברי הקואליציה, בתמיכה בדברים שחשובים להם, גם אם מבחינתך הם פחות קריטיים.

פיגלין ובן ארי, היו ח"כים כנסת אחת וחוץ מנאומים - השאירו 0 עגול של הישגים מהקדנציה. בן ארי (ואלדד) לא רצו בכלל להכנס לקואליציה (ובמידה רבה על זה האיחוד הלאומי דאז, התפרק), למרות שכך יכלו להשפיע על תחומים נרחבים. פיגלין, 'עשה שבת לעצמו', תוך צפצוף מוחלט על הסיעה והקואליציה, מה שהביא לדחיקתו מהליכוד.

ממילא, גם אם הם יכנסו לכנסת (ספוילר: לא יקרה), הם יהיו חסרי תועלת מעשית ורק יגרמו לעצירת המהפכים המהותיים שחברי הציונות הדתית ועוצמה יהודית הובילו בקדנציה הנוכחית.

יש חשיבות רבה לאנשים שצועקים את האמת המוחלטת. כפי שציינתי מהר' ד"ר בן ארי למדתי הרבה וגם ממאמרים וראיונות של פייגלין החכמתי - זה לא אומר שהם צריכים להיות בעשיה הפוליטית.

אנחנו הכרנו היטב, את זה שמתנגד לברית מילה, את הליצן שהתפרסם כשעשה צחוק מהתורה וכו'. אלו האנשים שפייגלין הביא. 
 

החוצה ניסה לשכנע (והרשימה די הוכיחה זאת)  שהמטרה היחידה היא לגליזציה ואפילו הכריז שיתמוך בראשון שמתחייב ללגליזציה. אגב גם זה היה שינוי מהמשפט המלוגמני ש"מפלגת זהות (כלומר: אני, משה פייגלין) תמליץ לנשיא רק על העומד בראשה (כלומר על משה פייגלין שמדבר על עצמו פעמיים במשפט בלשון נסתר)".

פנימה ניסה לשכנע שהוא וכל חברי הרשימה (כולל זה שמתנגד לברית מילה) בכלל מחוייבים לחזון האמוני ולבית המקדש.

ישרפו כמה אלפי קולות, וחסל. זה כמו שזליכה יתאחד עם עינת וילף.

* ממשלת ימין (לא אידיאלית ובכל זאת), שממשיכה ביתר שאת את הדברים החשובים שנעשו בקדנציה הזאת ומוסיפה עוד ועוד אחרי שיסורו הטענות (המעוותות ובכל זאת) על 'לא על זה היו הבחירות'.

לבין:

*ממשלת שמאל שתחזיר אחורה את כל הדברים הטובים שנעשו ותהיה תלויה במועצת השורה.

ליברמן הפתיע בתןר שר אוצר וכך גם עודד פורר. סמוטריץ' גילה לנו שבהסכם הקואליציוני הליכוד כפה ביטול הכפורמות הנפלאות במועצות החקלאיות. עד רמה של חבר כנסת שממש נבחר כדי לעזור למונופול הביצים.

בימין מתפצלים.

נראה שבציונות הדתית לבדה ירוצו בששה ראשים.

זאת הבעיה, ולא מונופול הביצים.

דדי שמחי שמשווק את עצמו כאיש ימין הכריז על רשימה שתתמודד בבחירות הקרובות.

היועץ הפוליטי שלו הוא מיודענו איש השמאל הקיצוני אלדד יניב. מן הסתם יעץ לו לשרוף כמה אלפי קולות שיכול שיגרעו מנדט קריטי בימין.

לגבי בנט- אתה צודק ב- 100%

אני פשוט מציג את זה בצורה יותר רחבה. בעיניי לפחות.

כוחות שמנוגדים לחלוטין לתפיסה הכלכלית ההיסטורית, של התנועה הרוויזיוניסטית ומפלגת החירות שהחליפה אותה.

איך אמר עמית סגל, המשפט שנשמע היום טבעי: "נציגי הוועדים בליכוד",

היה נשמע לפני כמה עשרות שנים אמין בערך כמו: "נצגי מרצ בוועד רבני יש"ע".

בסיבוב הקודם הוא תמך באיילת שקד ואחר כך הסיר את תמיכתו.

מצד שני הוא צודק, אם כל זב חוטם מומרץ להתמודד לכנסת ולשרוף כמה מאות קולות, אז למה הם כן, והוא לא.

אילו היה נדרש להפקיד ערבות בסך 5 מיליון ש"ח שיחולטו אם לא יעבור את אחוז החסימה, סביר להניח שלא היה מתמודד, וכמוהו עוד 5-6 ליצנים פוליטיים מסוגו. 

בפוליטיקה הוא לא משהו

אז הרבה אנשים יכולים להיות חברי כנסת או שרים טובים מהם

עוד לא נתקלתי במישהו בפוליטיקה שיודע להסתדר עם השונה

אם היה מישהו משמעותי כזה

לא היינו במצב כזה מפולג 

סובלים מפיצולי כוחות פוליטיים.  

כאשר אנשים צריכים את הדיוק בחיבור לרב שמתאים להם, לפוסק שמתאים להם, אני לא רואה מצב שהם יכולים, פסיכולוגית, להתפשר ולא לדייק בהזדהות מול הפוליטיקאי, המנהיג, אחרי האדם שרץ לראשות מפלגה, שהכי מתאים לו.  

רבים מהציבור הזה האידאולוגי גם מפגינים לדעתי חוסר מחשבה אישי ונצמדים לקו הפוליטי שהרב שלהם, שהמגזר שלהם, הולך אחריו.  

רוב מי שלא טוב במקצוע הזה, לא שורד וחוזר למקצוע המקורי שלו. לעיתים עם שדרוג לא מבוטל בכלל (איילת שקד).

שיכנס כח"כ פשוט ויעבור את המסלול חסר הזוהר (אם אינך טלי גוטליב...) של 'ח"כ פשוט', שאשכרה יושב שעות בדיוני וועדות על תתי סעיפים של הצעות חוק ועל פרטי פרטים של העברות תקציביות. ככה לומדים מקצוע, בלי לקפוץ בראש ולגרום הרבה נזק מפשלות.

יוכיח שהוא יעיל - בקדנציה השניה או השלישית יתקדם ליו"ר וועדה או סגן שר. יתמיד בהישגים משמעותיים, יתקדם עוד.