כמו משכנתא

ובעניין השירות לאומי לא עשיתי בגלל עניין דתי ולא בגלל שלא רציתי!

העדפתי להתנדב שמקומות שאני יודעת שיש לי בהם הרבה סיכוי להישאר מי שאני ולעשות אפילו סוג של שירות לאומי בלי לקבל על זה שקל (וזה מה שעשיתי במשך שנה שלמה..) ולא לעשות דברים שעלולים לפגוע בי מבחינה דתית... וחוץ מזה שההורים גם לא היו בעד..

באסה שזאת המדינה שלנו!!

או מלגות של חרדים.
תלוי מה הסיבה ההלכתית.

בדיוק עשינו משכנתא, ולא זכור לי שהשאלה הזאת עלתה בכלל

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תהיי גאה בהחלטה שלך שעשית לשם שמיים, ואם את מקריבה בגללה אז תתחזקי בזה ש"לפום צערא אגרא".

לגבי המלגות - יש הרבה מלגות שאת יכולה לקבל גם בלי שירות לאומי, אבל גם אם לא - אם תעשי חישוב תגלי שאם את עובדת בשנה שחסכת את יכולה להרוויח פי כמה מכל מלגה שתקבלי אז זה לא כ"כ נורא.

לגבי הקבלה לעבודה - ע"פ החוק אסור להפלות על רקע שירות צבאי ואסור אפילו לשאול אותך על זה, את יכולה פשוט להתחמק (ויש פוסקים שאת יכולה אפילו לשקר ממש, אבל זו כבר שאלה לרב. גם לא בטוח שזה כדאי). וכמו שחפש כתב - גם זה עובר עם הזמן.

לגבי נשק - אני חושב שזה תלוי במקום מגורים, אם את גרה ביו"ש נראה לי שאת יכולה להוציא לפני גיל 27 (ביררתי את זה לא מזמן אבל אני לא בטוח).

אל תתחרטי! זו הייתה הבחירה הכי נכונה מבחינתך לעשות. 

מבחינת מלגות, יש מלגות ללא צורך בשירות: פר"ח, סחלב (משנה ב'), איל"ה (מצויינות).

מבינה את הבאסה. גם לי עושים פרצופים וזה מכאיב. אבל תכניסי לעצמך לראש ותשדרי בראיונות שזה שלא עשית שירות זה לא אומר שאת לא תורמת, או שאין לך מה לתרום! 

זה מזכיר לי, פעם באוטובוס התיישבה לידי אישה מבוגרת, משכילה. כל הדרך לירושלים דיברנו, היא החמיאה לי שאני לא מניחה את התיק על הכיסא לידי וזה יותר נעים להתיישב וכו. ושאני דומה לנכדה שלה. כה וכה. נהיינו חברות. לקראת סוף הנסיעה הגענו לנושא הנ"ל. כשהתברר לה שלא עשיתי ש"ל, היא אומרת לי: את יודעת, את לא נראית בנאדם אגרסיבי.. 

אז זהו זה, את בסדר גמור! לא לפקפק בהחלטה שקיבלת!

אני חושבת שברגע שתשלימי עם זה, יהיה לך יותר קל להתמודד עם ההשלכות. 

שה' יפנה לך את הדרכים הנכונות לך להשיג את מה שאת רוצה ושיהיה טוב עבורך. בהצלחה יקרה!

פשוט אגרסיבית לא היה כ''כ קשור לי למה שהיא אמרה..

(מה הקשר בין מי שלא עושה שירות לאגרסיביות? יותר שייך לי שיגידו שזו אגואיסטיות כי לא משרתים את המדינה ובלב בלה בלה)

ממש לא התכוונתי לפגוע. חשבתי שהתבלבלת במילה שהיא אמרה, זה הכל.

שירות כזה או אחר לא אמור להוות פרמטר מיוחד בקבלה או בראיונות עבודה.

בנתיים עוד לא שמעתי מחברות שנפסלו על סעיף כזה.

שירות הוא מקסימום שנתיים שמוסיפות קצת נפח לקורות חיים: ניסיון תעסוקתי, המלצות טובות וכו'.

לא יותר מזה.

מלגות אפשר להשיג גם בלי השירות. (יש מלא, ממש לא חסר.)

כמובן שהכל תלוי בקורס/תואר ספציפי שאת מעוניינת בו.

בהצלחה!

תגובה פוגענית, מתנשאת וטיפשית כאחת.

לא הגבתי כי קיוויתי שתערוך..

@Admin, מסכים איתך (לפחות לגבי הש"ל).

ראי כאן - שני דברים ובקישור שהביאה שם הולם במיוחד (שאני מודה שפספסתי אותו אז וראיתי רק עכשיו בזכותך, אז תודה לשתיכן).

בשביל להגיד דבר כזה, צריך סטטיסטיקה מאד מדוייקת. וגם אז, נטולת "פרשנויות".

גם בבתי"ח, שהובאו כדוגמה, על אף שאינני מתלהב מש"ל שם,  שמעתי מרופאים על מציאויות במקומות מסויימים, ששינו לחלוטין את העומס עליהם בגלל הש"ל, ולא היה לכך תחליף עד אז ב"כח אדם מקצועי".

ומכל מקום, יש בנות שתורמות בש"ל בצורה יוצאת מהכלל. בכל מיני תחומים. ואין מי שימלא את מקומן בזה. תורמות לחברה, וגם תורמות לעצמן בהתרגלות בשלב ראשוני בחייהן להתנדב למען הכלל.  יש גם כאלה, לצערנו, שמזיקות לעצמן - וממילא גם לחברה. צריך שיקול אמיתי בכל מקרה לגופו.

הבעיה היא שהש"ל בא לתת מענה חלקי ולא מקצועי לצרכים בעלי אופי מקצועי (רפואה, חינוך וכדו') כתחליף לכזה (או לחילופין לצרכים שאינם מקצועיים ואז הם באמת מיותרים ברובם). ההשוואה הנכונה היא למציאות בה הש"ל היה מוחלף בשירותים ממשלתיים ו/או התנדבותיים (כמו במדינות אחרות בהן אין ש"ל).

בנוסף ישנם גם את השיקול של הפגיעה במשק בהוצאה של שנתון אחד או שניים משוק העבודה והשיקול של זמן הנישואין שהרב מלמד מתייחס אליו.

הטענה כמובן היא לא נגד הבנות שבאות מתחושת שליחות ועושות ככל יכולתן לתרום וגם מושפעות מכך אישית לטובה אלא כלפי המפעל עצמו. נכון שיש כאלו שבאמת תורמות מבחינה אובייקטיבית יותר מאשר אם היו יוצאות לשוק העבודה והן מספיק מקצועיות כדי שהשיקול של חיסכון בכ"א יעלה על היתרון של שירות מקצועי, אבל השאלה היא מערכתית וככזאת נלענ"ד שהתשובה ברורה.

שגם בצבא, מהצד התפקודי, חלק מהבנות ממלאות תפקידים חשובים מאד; חלק פוטרות מהצורך להפנות כח אדם גברי לתפקידים שהן ממלאות.

אלא ששם, בכללי, הן בגלל הסביבה והן בגלל המסגרת שאי אפשר לצאת ממנה אם זה לא - אז הבעיה כנראה חריפה יותר מבחינה צניעותית.

וכפי שציינתי, גם בש"ל - הכל תלוי איפה ומי. אבל עקרונית, בוודאי שאי אפשר בהינף קולמוס לבטל תרומתן של בנות רבות וטובות, לחברה, למדינה (כן, המדינה הקדושה הזו), ולעצמן.

הכל תלוי במה מדובר.

בקשר לצבא ובגלל אופי המסגרת דווקא, לא לשירות הלאומי. ועדיין, אני רואה בשטח המון בנות בוגרות וחרוצות שלא עשו ש"ל (ולהיפך...). אין באמת הבדל בין מי שעשתה ש"ל למי שלא, תקן אותי אם אני טועה.

חוץ מזה שאני בכלל לא מבין את הטענה, אתם אומרים שהחשיבות במפעל הש"ל היא החינוך האישי למרות חוסר הפרקטיות שבו? זה כאילו המשך לבית הספר? זה לא העניין של התרומה וכו'?

אם הנתונים מראים שהש"ל לא מועיל למשק אלא להיפך אז מה שייך זה שזה מחנך, וגם - ככה אתה מחנך לתרום, בלהזיק למדינה ולמשק?

זה ממש לא. לכן גם לא התייחסתי עניינית (עניינית עניתי למי ששאלה עניינית, אתה יכול לראות שם).

וזה בכלל לא קשור להסתגרות בד"א של הלכה (הדברים אמורים לא רק לגבי דתיות), יש פה שתי שאלות אחרות - שאלה עקרונית ושאלה פרקטית.

לא נכנסתי לשיקולים של הפותחת.

ואם להתייחס לדבריה שציטטת - גם לשיקולים דתיים יש חשיבות ויש רבנים רבים שרואים בהם גורם מכריע גם אם אתה קורא לזה כלשון חז"ל "התכנסות בד"א של הלכה" או בלשון המזלזלת "השתבללות". ואם יש לזה מחיר - בסדר, להפסד יום עבודה יש מחיר גבוהה יותר, אז מה? לבוא ולהגיד "בחרת בזה אז זה מגיע לך" זה לא שייך... 

https://treasureteen.com/2015/09/1-2/

אבל נער אוצר שכותב משפט כמו "הבעיה היא שזה נעשה בצורה מאוד לא יעילה ומאחורי כל פרוייקט מוצלח יש עוד המון סיפורים על אנשים שסתם מעבירים את הזמן ועל בזבוזי כספים ללא הסבר" - גורם לי מיד לפקפק באמינות דבריו ("קשוט עצמך" וכו'). 

אני לא אומר שהמספרים הללו לא נכונים, אין לי שום פיסת מידע או דעה מוצקה בנושא; אבל הבלוג הזה הוא מבחינתי לא יותר מכתובת מלכותית מודרנית, וכיאה לבירוקרטיה - אחת שנכתבה על ידי פקיד זוטר, ולא על ידי המלך: הפקיד מתלהב מההישגים המדהימים שלו, איך הוא ניצח את כל אויביו בלי שום עזרה, הכניע את כל כוחות הרשע והציל את העולם ממלתעות השאול. לא הייתי סומך על זה כמכתב היסטורי עם מספרים מדוייקים... 

לא חסרות בנות שיודו על כך. זה סוד גלוי מאוד שיש בנות דתל"שיות-לעתיד שמעדיפות לגור בת"א בגלל הקרבה היחסית למועדוני הלילה והתרבות שמציעה העיר הזו.

יש הרבה בנות שהבחירות שלהן הם משיקולים לא ענייניים בכלל וחלקן פשוט רוצות לסמן V. על השירות האזרחי במגזר החרדי אני לא רוצה להתחיל לדבר אפילו.

אני חושב שאם תעשה מחקר עומק על העולם של השירות הלאומי תגלה שליאור צודק בהרבה ממה שהוא כותב, גם אם לגבי הרבה מוסרות נפש זה לא נכון.

אני בכלל לא בטוח שהם ייעלו את המערכת מבחינה כלכלית (מה הוא חושב, שפתאום הפסיקו להיות מאחורי הפרוייקט "אנשים שסתם מעבירים את הזמן" ו"בזבוזי כספים ללא הסבר"? לא. הם עכשיו פשוט נעשים מסכום של X פחות 50 מיליון שקל בתקצוב השירות הלאומי. בדיוק כמו בצבא). זה כל מה שטענתי. מספרים יכולים לשקר. מה גם שאני מפקפק בכך שהמספרים הללו מדויקים. 

לגבי כל שאר העניינים - כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות, והדיון מראש מבוסס על כך שכל אחד מציג לך רק עשרים אחוז מהמציאות וצובע אותה בצבע שהוא מעוניין בו, כך שאני לא מתרגש מהטענות שלך, כמו גם מהטענות של הצד השני. צר לי. 

בשביל לשדרג כלכלית את המדינה הזו צריך לנקוט בצעדים דרסטיים יותר כמו  לבטל את הגיוס בכפיה ולשלם משכורת לחיילים, מה שבתורו ימוטט את הבסיס מאחורי כל הפרוייקטים של "תחליפי-צבא" וישחרר מליארדים של שקלים שיופנו לצרכים אחרים.

את לא הולכת "לאכול אותה כל חייך"..

יש מילגות שנותנים ליוצאי צבא או ש"ל. המדינה, או גופים ציבוריים מסויימים, רשאים להחליט על מתן עידוד למי שנראה להם ששירת את המדינה באופן זה או אחר, בלי להיכנס כעת  כמה באמת עשו זאת באותה מסגרת (והריווח מזה הוא, שערבים לא מקבלים בלי לתרום למדינה). זה לא ש"לוקחים ממך" כסף.  מה גם, שבזמן המקביל, עקרונית בחורה יכולה לעבוד ולהרוויח סכום מסוים.

ב. יש הרבה עבודות שאפשר להתקבל ואף אחד לא שואל מה עשי קודם.

ג. רשיון לנשק - אין למרבית האזרחים. באמת לא הגיוני להבדיל בזה בין ש"ל או לא.

ד. קורס הדרכת טיולים - לא ברור לי מה הקשר לדחות בשנה; אולי רוצים לתת עדיפות במקום למי שכן עשתה. ומכל-מקום, עוד שנה זה לא "כל החיים".. לא להתייאש.

ה. לא שייך לחלוטין לומר "מה שווה הפטור שקיבלתי מהצבא אם הוא לא משפיע לטובה על שום דבר אלא להיפך". וכי הוצאת פטור כדי ש"שיפיע לטובה" בעניינים כאלה?.. מן הסתם החלטת לא ללכת לצבא ולש"ל, כי חשבת שכך עקרונית יותר נכון, ושכך תקימי יותר טוב בית או כד'. אז מה שחשבת - קיים. מה זה קשור ל"מדינה שאמורה להיות יהודית"?.. נכון שלא כל ההבדלים מוצדקים, אך סה"כ, אפשר להבין שהמדינה נותנת עידוד למי ששירת. מי שחושבת שנכון יותר בלי זה, תמצא מילגות שלא מותנות בכך. אני מניח שאפשר למצוא. השאר באמת פחות משמעותי.

בהצלחה.

איך זה קשור למדינה בדיוק... 

מלגות, עבודה, קורס הדרכת טיולים - כל זה קשור לגופים פרטיים. אם מישהו תורם את הכסף שלו ומציב בין התנאים שזה יחולק רק למי שעשה צבא / ש"ל - אני חושב שזו זכותו הלגיטימית לגמרי. זה הכסף שלו והוא יעשה איתו מה שטוב לו ומה שראוי בעיניו. לגבי עבודה - הרבה פעמים מדובר באמת בהפליה, אבל לפעמים אם יש הרבה מועמדים אפשר להבין למה יעדיפו את מי שעשה צבא מבחינה מקצועית (יש הוכחה שהוא יכול לעמוד בלחץ, לדוגמה). הייתי ממליץ לך להכניס בקו"ח את זה שהתנדבת שנה ב-X, זה עשוי לתרום מהבחינה הזאת. 

הדבר היחיד שאני רואה בהודעה שקשור למדינה זה עניין הגיל המתיר נשיאת אקדח. באופן כללי אני הרבה יותר קיצוני ממך בקטע הזה, וחושב שצריך להכניס כאן את התיקון השני לחוקה בארה"ב (הרגולציה צריכה להיות אך ורק ברמת ה"עבר/לא עבר קורס הדרכה", ולא שום דבר מעבר), אבל מכיר בכך שעשויות להיות עם זה בעיות ממש קשות (ריבוי החזקת נשק על ידי בני מיעוטים מסוימים, בלי להזכיר שמות). ולכן - כן, יש הגיון מסוים, אם כבר מטילים הגבלות על נשיאת נשק, לגבי הגיל שבו יתירו למי שלא עשה צבא / ש"ל להחזיק בנשק. 

בקיצור - גם אם התלונות שלך מוצדקות, איני מבין איך זה קשור ל"מדינה שאמורה להיות יהודית". 

את הכלל הזה קבע משרד החינוך והוא תקף לכל הגופים שעוסקים בקורסים האלו! לכן זה כן קשור למדינה..

מלגות גם הן קשורות למשרד החינוך לרוב במיוחד המלגות של שתלויות בשירות לאומי או צבאי.. זה בדקתי מאוד טוב... ועוד יותר נורא שאני גרה בעיר שהמלגות מטעם העיר עצמה תלויות בזה.. לעומת החרדים שחיים בעיר הזאת שאינם מחוייבים בשירות כזה או אחר והם מקבלים את המלגה הזאת רק מכיוון שהם חרדים שלכאורה לא יכולים לעשות שירות לאומי או צבאי...

אם ישנה התחשבות בחרדים שאינם עושים שירות צבאי או ש"ל - אז אין שום בעיה עם 'המדינה'. הבעיה היא שאת נמצאת במסלול בעייתי מבחינתך, ותמיד יש אנשים שנופלים בין הכסאות בבירוקרטיה. 

לא יודע על אלו מלגות ספציפיות את מדברת. ייתכן. חפשי את אלו שאת מתאימה להן. יש עשרות. 

לגבי קורס הדרכת טיולים - אם את אומרת שזו מגבלה של משרד החינוך - אז טוב, זו אכן אשמת משרד החינוך (וזה ככה"נ נובע מניסיון לעודד ללכת לצבא, שגם זה לגיטימי. עובדה שאחרי הגיל של שירות צבאי את יכולה לעשות קורס גם מבלי השירות בפועל). 

בקיצור - השמים לא נפלו על ראשך, ובטח שלא המדינה היא שהפילה אותם על ראשך. 

בכל מקרה, זה קשה להיות המישהי הזאת שנופלת בין הכיסאות וקשה עוד יותר להחזיק מעמד במצב כזה..

מתפללת שה' יחזק אותי ויעזור לי בדרך שבחרתי ללכת בה..

תודה לכולם

אבל כפי שכתבו לך - את בת 20. בעז"ה יהיה בסדר בסוף. ובכל אופן הנפילה בין הכסאות איננה סיבה להתפרץ כך על 'המדינה'. יש מספיק סיבות אחרות... 

בכל אופן: מה אם סתם תצאי לטייל בשנה הזאת בהרבה מקומות, ותתחילי לעשות את הקורס בשנה הבאה? זה עשוי לתרום לך לידע הדרוש לקורס, ולידע הכללי. זה גם יעזור לך לנקות את הראש ולראות כמה יפה בארצנו הנפלאה ב"ה, שגם זה נותן כוחות ומחזק. 

"מיעוטים מסוימים", אתה לא באוניברסיטה העברית פה, תגיד מה שאתה חושב. "אל תתנו להם רובים!!!".

האשכנזים האלה...

רק הבהרה (תרתי משמע...) 

למרות שזה הופך ללא אמין מרגע ששיניתי גירסה. 

מצד שני, חילופי נוסחאות זה דבר שתמיד חביב על אקדמאים שעוסקים בטקסטים... 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא למיעוט מניין

אוחח. אין לי כוח להיכנס לוויכוח על חילופי נוסחאות... 

ואצטט את לשון הרמב"ם ברשותך: "והכת השלישית והם חי ה' מעטים מאד עד שאפשר לקרוא להם כת כמו שאפשר לומר על השמש מין, והם האנשים שנתבררה אצלם גדולת החכמים וטוב תבונתם במה שנמצא בכלל דבריהם דברים המראים על ענינים אמתיים מאד, ואף על פי שהם מעטים ומפוזרים בכמה מקומות בחבוריהם הרי הם מראים על שלמותם והשגתם את האמת".

לא התכוונתי להיכנס לוויכוח (וגם לא נראה לי שאמורה להיות בינינו מחלוקת בעניין).

אם את שלמה עם עצמך שלא עשית זה בסדר גמור. אלא שלכל דבר יש מחיר, וצריך לשלם אותו. את תסתדרי בסופו של דבר. ליאוש אין שום מקום.

בס"ד

זה הניסיון שלנו בחיים , לכאורה  מי ששומר תורה ומצוות כאילו שמפסיד .

מי שלא עובד בשבת גם מפסיד ימי עבודה ,

מי שסוגר את עסקו בזמן התפילה לכאורה הוא גם מפסיד .

אין לך מה לדאוג ואדרבה לא תפסידי מזה .נכון ש

פרנסה נגזרת בראש השנה ,ולא משנה מה נעשה.

אמנם את צעירה ,אבל אם תתבונני בחיים תראי שיש מי שמנהל אותם.

זה ניסיון לא קל אבל כל החיים זה ניסיון אחד גדול.

תהיי רגועה יהיו עוד הרבה ניסיונות

בס"ד

וצריכים לעשות השתדלות לצאת ידי חובת הקללה.

כמו שאם יציעו לך עבודה בשבת ובודאי שלא תעבדי שם ,וגם לא תרגישי שהפסדת משהו ,גם כאן אותו הדבר.

עשית רצון ה'

אפשר לומר שלגברים יותר קל במלגות של החרדים, אולי כדי שהם לא ילמדו תורה אבל בכללי המלגות של החרדים לא הכי עוזרות ממשרד החינוך.

לעומת זאת המלגות הכללי של משרד החינוך כן עוזרות והם מתחילות בינואר נראה לי או אפילו לפני. עכשיו אני שמעתי מכמה חברלך שהם קיבלו תשובות.

להלן הקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Kranot/Hodahot/keren_taldor.htm

משרות של סטודנטים בעיקר הירושלמים לא אמורים להיות קשים משום שחרדים אמורים לקבל חיסיון על מקומות עבודה, כמובן שזה יותר בתאוריה ופחותת במעשה.

להלן הקישור:http://www.csc.gov.il/tenders/jobs/pages/notenderjobs.aspx

אם מישהו היה מביא לי את זה לפני כמה שנים הייתי הרבה יותר ממרוצה. אבל זה נתון לבחירתך.

בהצלחה!

נ.ב. 

לא קראתי את כל התגובות לכן סליחה אם מישהי/ו כתב/ה את זה ולא שמתי לב....

שירות לאומי הוא לא עבירה על ההלכה, יש תקנים רבים שאפשר להשתלב בהם ויש הרבה גיוון. ישנן המון בנות יראות שמיים שעושות ועשו שירות לאומי וכל הכבוד להן, ככה צריך להיות. 

זה א.

חוץ מזה שכמה מלגות שלא מקבלים לא ישתוו לשנתיים של עבודה שאפשר לעשות בהן ים כסף.

חוץ מזה2 - זה לא שלכל מי שעשה צבא / שירות לאומי מובטחת מלגה אוטומטית.

אני חושבת שזה טוב מאוד מאוד ומוסיף לגאווה הלאומית ולעובדה שיותר בנות משרתות וזה מעולה. מגיע להן לקבל על זה הערכה בצורה כזו (גם אם לא היו יתרונות למשרתים בצבא/שירות לאומי בעיניי זו עדיין חובה, אבל זה כבר דיון אחר).
 

בהצלחה 

ובאוניברסיטה הן לא היו נפגעות באותו הזמן? 

יצא לי לפגוש בחיי הקצרים כמה בנות שעשו שירות לאומי. אמנם לא אלפים, אבל איכשהו תורת המספרים הגדולים לא צלחה את המבחן הסטטיסטי המתבקש, ואף אחת מאלו שהכרתי לא עברה התעללות / פגיעה / טרף על ידי ערבי. אז קשה לי להאמין לזה. 

וחלאס עם הסרט, כאילו בנות בגיל 18 הן "רגישות, תמימות ופגיעות" שלא מסוגלות להגן על עצמן. בנות בגיל הזה הן אסרטיביות ויודעות לפתוח פה יפה מאד כשצריך. יש כאלו שעומדות בניסיונות, ויש כאלו שנכשלות בהם, וכאמור - הן היו נכשלות גם אם היו מוצאות עבודה בסניף רמי לוי הקרוב אל ביתן... 

בכל אופן - זה לא הדיון, ולכן לא הזכירו את זה. 

א. זה לא חייב להיות ערבי.

ב. למה שאתה תדע אם מישו פגע בהן?? הן לא יספרו..

ג. תתפלא שגם בנות אסרטיביות נפגעות. ישלך סטראוטיפ בראש לא בהכרח נכון.

א. 'ערבי' היה דוגמה. 

ב. לך יש סטריאוטיפ בראש. אני כן יודע על בחורות אחרות שאני מכיר שנפגעו, לא בשירות הלאומי. 

ג. לכולנו יש סטריאוטיפ בראש. 

ד. לנקודה העיקרית לא התייחסת, והיא שהשירות הלאומי הוא 'היכי תימצי' לפגיעה, ולא מהות. ואם היא היתה הולכת ללמוד באוניברסיטה, ושוכרת דירה רחוק מהבית - היא לא היתה נפגעת? ואם היא היתה הולכת לעבוד היא לא היתה נפגעת? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל זה לא מעיד שום דבר על השירות הלאומי. עובדה שיש בחורות שנפגעות גם במקומות אחרים. אולי באמת הפתרון הוא לכלוא את כל הנשים בבית, אבל באלפיים השנים האחרונות נשים דווקא הלכו והתנגדו לרעיון הזה, אז כנראה זה לא הפתרון... 

ה. כמה בנות את מכירה, וכמה מהן נפגעו בשירות הלאומי? אני בטוח שיותר ממני על שניהם (לפחות על השני זה כנראה ודאי), ועדיין לא נראה לי שזה יוצא בסופו של חשבון 'אלפי בנות'. 

בחורה ששומרת על עצמה מבחינה רוחנית לא תלך בגיל 18 לגור לבד וגם לא תלמד באוניברסיטה. 

בגיל הזה עדיין מגבשים את הזהות וסביבה משפיעה .אי אפשר שלא. 

אני לא יכולה להעיד, אבל יעידו בנות שעשו שירות לאומי:

האם הייתה להן מסגרת תורנית תומכת? האם נכנסו גברים לדירת השירות? היו מספיק ליווי והשגחה שהכל כשורה? עד כמה הרכזות היו בעניינים?

למיטב ידיעתי, לא.

לא התייחסתי ל"אלפי בנות". אני מתכוונת שיש מספיק שנפגעו. המסגרת הזו שנותנת לגיטמציה לבנות צעירות לגור רחוק מהבית בלי מספיק ליווי והשגחה, פוגעת.  נקודה.

(זו הייתה ההדרכה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל)

עובדה שחברותייך ואת הייתן צריכות לחפש מסגרת מתאימה.

שירות לאומי נועד לבנות דתיות, אבל הוא לא באמת בנוי אליהן. זו לא רק דעתי.

ורמת השיפוטיות שיש כלפיי מי שבוחרת לא לעשות לא צודקת בעיני.

יש כ''כ הרבה מקומות שירות שמיועדים לבנות דוסיות ורק להן.

וגם אם תלכי למקום לא דוסי זה לא אומר שתהפכי לחילונית. ואני העדות לכך. אם את מספיק חזקה בדרך שלך ובאמונה שלך- דברים שתחויי לא יערערו את זה.

ואתם פשוט מוציאים שם רע על השירות לאומי וחבל.

גרעינים תורניים למכביר, שירות לאומי בעמותות למינהם שם עושים עבודות קודש, שירות לאומי אצל רבנים ראשיים, שירות לאומי בבתי ספר תורניים, שירות לאומי בשילוב עם מדרשה.

את מבינה? על כל דוגמא שתתני אני יכולה לתת לך 10 דוגמאות הפוכות.

ועל כל דוגמא שתתני לבת שנחלשה רוחנית בעקבות השירות הלאומי שהיה במקום לא מוצלח- אני אתן לך 10 דוגמאות לבנות שהתחזקו רוחנית במקום השירות (יכולה לתת לך שמות וטלפונים)/ בנות שנשארו כמו שהן מבחינה רוחנית אפילו שהלכו למקמות שלא חזקים מבחינה דתית.

הבת בוחרת לאיזה שירות לאומי ללכת, וזה תפקידה לעשות את השיקול הרוחני האם מקום מסוים הוא מתאים לה או לא.

ואם היא חוותה נפילה רוחנית זה לא בגלל המקום אלא בגללה. כי כמו שאמרתי- אפשר להיות במקומות לא חזקים ועדיין להישאר חזקה.

אז להגיד שמקומות השירות הם לא חזקים- זה לא ממש סיבה שמחזיקה.

אם מישהי תגיד לי שהיא לא הולכת לשירות לאומי כי רבותיה פסקו לה שלא תלך- לא משנה מה הסיבות שלהם- אידאולוגית- כלכלית-רוחנית- או שההורים שלה ממש מבקשים שלא תעשה את זה-  אעריך אותה הרבה יותר מאשר בת שתגיד לי שלא הלכה כי "השירות לאומי לא מספיק דוס בשבילה".

כי שירת לאומי זה דבר רחב מכדי להכליל עליו.

לא דומה מקרה אחד למשניהו.

ובמחילה, מזכיר לי את יחס החרדים לצבא, אדם מבחוץ מסתכל ורק מזדעדע כי הוא שומע את הדברים הרעים שקורים בצבא. אבל אם הוא היה נכנס, היה רואה את אלפי הצדיקים שהיו כאלו לפני הצבא ונשארו כאלו אחריה ואת האלו שהתחזקו בעקבות הצבא. כי זה לא הצבא הוא הבעייתי. אי אפשר להאשים מקום בירידה רוחנית. הרוחניות קשורה לאדם עצמו. אם האדם יעבוד עליה מספיק והיא תהיה חשובה לו מספיק והוא ישיב לעצמו תשובות כשיש לו שאלות ולא רק ינסה להתחמק מהם- לא רק שהוא ישאר כמו שהוא- אלא שהוא גם ייתחזק.

אבל מי שלא מתחזק את עצמו, רק נכנס לשאלות ולתסבוכות ולא מחפש תשובות- נו, מה לעשות?

אם אני אסכם במשפט- זה לא המקום, זה אתה.ורק אתה.

יגעת ומצאת- תאמין.

יגעת ולא מצאת? כנראה שעשית משהו לא נכון.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מושפע בצבא? האם זה תלוי גיל?

מעבר לעניין בנים/בנות שהוא חשוב בהחלט. למרות שלא נכנסנו לזה  בעניין הש"ל.

שום מקום שהוא לא "יציב תורנית" הוא לא טוב למישהו שהוא לא יציב רוחנית.

ואני אסביר:

הנקודה שלי היא שאדם שהוא לא יציב רוחנית ונשאר במצב הזה- כי יותר נוח להישאר עם שאלות ואז לזרוק הכל- אז זה תלוי בו. כלומר, סביר להניח שהוא באמת יפול, אבל זה קשור אליו ולא למקום שהוא נמצא בו

מי שיש לו שאלות ויגיע למקום כזה, אבל בניגוד לטיפוס שתיארתי למעלה- לא נותן לזה לשבור אותו אלא מחפש תשובות וגם מוצא אותם- אז זה גם תלוי בו.

ואדם צריך להיות מודע לכוחותיו.

אם אין בך את הכוח לחפש תשובות- אולי באמת לא כדאי שתלך למקומות כאלו.

ואם האדם לא יודע לעשות את זה- אולי כדאי שהסביבה שלו תעזור לו. אבל זה לא מסיר את האחריות מהאדם. בשלב כל-שהוא הוא יצטרך להבין מה מצבו הרוחני, איפה הוא ממוקם ומה כדאי לו לעשות ומה לא.

עכשיו השאלה היא, עד כמה שמיניסטיות יוצאות עם כוחות מעין אלו?

לשאלות? לביסוס הזהות?

מי שעושה תהליך אמיתי, זה לא משנה איפה הוא יהיה.

מי שלא.. גם במקום "טוב" ימצא את הדרכים "להתפזר"

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

2. אני לא אומרת מה האידיאל. אני אומרת מה האידיאלים שלי. 

בכל אופן, הסיבה שלי כנראה לא עד כדי כך קלשיאתית אם יש רבנים גדולים שסוברים כך.

לגביי ההשוואה שעשית, אני לא מצליחה להקביל בין חתונה לשירות לאומי בשום פרמטר.

שירות לאומי היה ועודנו בחירה. הציבור הדת"ל הפך אותו לאידיאל. גם בזה, בל נהפוך את המקרים.

לדעתי, מי שמודה בשמינית שהיא לא מספיק חזקה רוחנית כדי לעשות שירות לאומי - היא הגיבורה האמתית!

בהתחשב בעובדה שיש לחץ חברתי, וזה מובן מאליו שזה מה שצריך לעשות. 

בכנות, הייתה לך התלבטות לפני שהלכת לש"ל? חשבת עד כמה את בשלה רוחנית?

נ.ב. אני מאד מעריכה את הבנות שמשרתות אע"פ שזה לא האידיאל שלי.

מי שהולכת נגד התורה בודאי שלא תורמת לעם ישראל

עבדתי בישיבה תיכונית ,והיו שם בנות שרות בדירה,לכאורה הן גרות לבד,

וה' ירחם מה שהלך שם,

לא שבלי שרות לאומי לא יתקללו ,אך השירות יותר מקדם את הקלקול

כמובן יש המון צדיקות,אך חכמים ציוו לעשות גדר.

גם המדינה מחייבת מיליונים לשים חגורת בטיחות למרות שמעטים מהם יעשו תאונה,וכן מאלה שעשו תאונה רק מעטים ינצלו אך ,זה הגדר ,לא לוקחים צא'נס על החיים, בטח לא על החיים הרוחניים

א. כל הכבוד לך שאת תורמת. אבל יש כאלה שמקדישות שנתיים מחייהן לתרומה ותו לא. לבנות האלה מגיע את ההעדפות שתיארת למעלה, ולו רק בשל רצונן לתרום.  זאת כמובן בנוסף לתרומה בצד העבודה וגידול הילדים, שמגיעה אחר"כ.

ב. ל"בת הרים"- חבל לי לשמוע שהרגשת שהשירות עשה לך עוול. באמת לא נשמע כיף במיוחד. יכולה לספר שאצלי הרגשתי שתרמתי ואני לא מרגישה שנקלעתי למצבים בהם "לא הייתי אמורה להימצא.." בנוסף יכולה לספר גם על חברות שעשו שירות מאוד משמעותי ונתנו יום ולילה את זמנן למען אוכלוסיה נזקקת וכולי הערכה והערצה אליהן. כך שייתכן שזה באמת תלוי לאיפה "את נופלת.."

ג. גם אני ב-4 שנות לימוד לא קיבלתי שום מילגה למעט פר"ח. זה אכן מבאס וקשה אבל בסופו של דבר הרי לא תרמת על מנת לקבל תמורה.

ד. לא האשמתי אף אחת חלילה ברצח וסליחה אם זה התפרש כך. הרצחת וגם ירשת זה ביטוי. וסיטואציה בה אדם חושב שהוא יכול לא לעשות ש"ל ובסוף לקבל מילגות או הטבות ששמורות לבנות שעושות נשמע מתאים לביטוי.

סליחה אם עצבנתי אותך בתגובה שלי.

התחתנתי בגיל 18 והשירות הלאומי דחה אותי מכיוון שהייתי נשואה בשנה ראשונה.

גם אותי הפחידו כמו שמפחידים אותך.

שלא יקבלו אותי לפה, שלא יקבלו אותי לשם

מנגד היו שטענו שהקמת בית בישראל היא השירות הלאומי הכי חשוב, טוב ונכון למדינה. וכדו'.

אני לא ממש התרשמתי מזה.

בשורה התחתונה, זה לא עצר אותי בכלום.

איפה שאת צריכה להיות, לשם הקב"ה יוביל אותך.

בהצלחה!

"מה שווה הפטור שקיבלתי אם הוא לא משפיע על כלום לטובה".

"להיות דתיה ולסבול כל חיי במדינה שאמורה להיות יהודית"

מי שבוחר מסלול חיים אגואיסטי, שלא יצפה למתנות חינם.

ובלי סיפורים "אבל אני תורמת ועושה מזמני כמו איפור, מד"א, עזרה עם ילדים". שנינו יודעים שזה רחוק כרחוק מזרח ממערב בלהיות במסגרת, שבה כל שעות היממה שלך תפוסות, כפופה לשעות וחוקים ותקנות לבין לעשות מעשים פסאבדו-טובים בזמנך הפנוי ובהחלטה מהירה וספונטנית יום אחד לעזור ויום אחד להתפנן.

בפועל, אם כבר החלטת להשתמט, אין שום דבר שאת לא יכולה לעשות אם לא עשית שירות. הדבר היחיד שמונע ממך את הדברים שמנית זה שיווק עצמי. את צריכה לדעת איך לשווק את עצמך. 

אבל למרות הכל ובשביל הדיון, אגואיזם זו תכונה שבא האדם שם את עצמו במרכז ללא כל התחשבות בצרכי החברה שמסביבו.

לא כל מי שלא עושה שירות הוא אגואיסט כמובן. אבל בהנחה ופותחת השרשור היא לא טרולית, אפשר להבין ממנה שהיא בחרה לא לשרת שירות מתוך מניעים של נוחיות.

1. את הולכת תמיד לפי הרב מרדכי אליהו? כלומר הוא הוא הרב שלך וכל מה שפסק את הולכת אחריו? כי זו לא חוכמה ללכת לפי הרב אליהו בנושא הזה, לפי הרב אבינר בנושא אחר ולפי הרב בני לאו בנושא נוסף.

2. אילו עקרונות? העיקרון הוא הדבקות ברב אליהו לא? איזה עוד עקרונות יכולים להיות לבחירה שכזו?

כמו כן, דבר אחד הוא לבחור באי עשיית שירות כמו המקרה שלך ודבר אחר הוא לנופף בגאון בהשתמטות כדי למצות את עצמך ומשיקולי נוחיות גרידא.

הפותחת כתבה את זה בפירוש.

הסירוב שלה לכתחילה היה ממניעים של טובת הנאה אישית. זה כתוב במפורש בשרשור הראשון שלה.

"מה שווה הפטור שקיבלתי אם הוא לא משפיע לטובה על שום דבר".

התגובה השניה שלה היא רק כסות. אצטלה של סיבות דתיות.

שההיפך ממה שהבנת הוא נכון.

היא מלכתחילה כתבה שהפטור שהיא קיבלה לא שווה לה בכלל, מה שאומר לכאורה שעדיף כבר לעשות שירות בלי כל ה"מגבלות" שהיא מנתה. מה קרה, פתאום אין לה בעיה של טעמי דת?

זה שקוף שהסיבה הדתית שלה היא רק כסות. היא משתמשת בזה כקלף כדי להתחמק. לפחות ממה שהיא כתבה.

אגב, יש גם "בינישים" שמנצלים את ההסדר כדי לעשות שירות של שנה וחצי ולא שירות מלא.

אז הם באים וטוענים את כל הטענות הרגילות של בינישים כשהם למעשה רק משתמשים במסלול ככלי להרוויח את הנאתם האישית.

לא עשיתי שירות לאומי בגלל שלא מצאתי משהו שיתאים לי מבחינה דתית ומבחינה אישית. מבחינה דתית ראיתי הרבה מקומות שלא התאימו לי ורציתי להישאר מי שאני.. הגיוני שבת בגיל 18 לא תוכל להחזיק את עצמה מבחינה דתית בלי משענת שמקנה לה יציבות. ובמקרה הזה המשענת הייתה הבית שהיה ברור שהייתי צריכה לעזוב אותו בשביל לשרת (התקנים בעיר שאני גרה בה היו עוד יותר גרועים מבחינה דתית..) והכוונה היא שהדרישות שידרשו ממני לעשות שם לא יתנו לי אפשרות להישאר מי שאני... לא העדפתי ללכת ולשרת שמקום שכל השנה אני יסבול בו רק בשביל לסמן v שעשיתי שירות! העדפתי ללכת למקומות אחרים שבהם אני יכולה לתרום מעצמי בכיף ולא לסבול במשך שנה שלימה במקומות שאני לא מתחברת אליהם. 

לכל המקומות שניסיתי להתקבל כי שם הרגשתי שאני יתרום באמת מכל הלב לא התקבלתי.. ואלה היו 8 במספר. אני אישית לא מכירה עוד בת שניסתה להתקבל לכל כך הרבה מקומות ולא קיבלו אותה והמשיכה לנסות בכל זאת.. אולי בגלל זה טעית לחשוב שעשיתי את זה משיקולים אישיים של נוחות..

תגיד בעצמך, עדיף ללכת לשירות לאומי בהגדרתו במשך שנה שלמה או שנתיים שלמות ולא להנות בהם? לעשות את זה רק כדי לסמן v ולא באמת כדי לתרום??

לי היה ברור שהדרך הנכונה היא ללכת לתרום במקומות שבהם אני יוכל לתת מעצמי הכי הרבה וגם להנות..

וחוץ מזה שהשיקול השלישי היה מצוות כיבוד הורים. ההורים שלי התנגדו מאוד לרעיון של שירות לאומי ואני העדפתי לכבד אותם ולהקשיב להם...

אז מה?? הסיבה הדתית היא כסות??? האם אתה באמת חושב שכל מי שלא עשתה שירות עושה זאת כי לא בא לה או לא נוח לה??? אז זהו שלא!! ולא ביקשתי שישפטו אותי! הצעד כבר נעשה ואתה לא מועיל!!! 

סליחה מראש!

החלטת לתקוף אותי ויהי מה בלי לנסות להבין באמת מה קורה...

שיערב לך.

הקב"ה, בוחן כליות ולב יודע הכי טוב מה עשיתי ומה לא ומה היו המניעים והוא זה שיעזור לי בהמשך חיי להתמודד עם מה שלא תמיד יהיה קל!

ברוך ה' שיש אנשים טובים באמצע הדרך שמסתכלים מבעד למסך בלי לערב מניעים אישיים ויודעים איך להרים את האנשים שצריכים קצת עידוד ולא לרמוס אותם בלי הבחנה..

רק לי זה צורם השרשור הזה? - צעירים מעל עשרים

והרבה תלמידים שנפגעו בישיבה.

פגיעה קיימת לצערנו בכל מקום, מהבית כנסת השכונתי, דרך האולפנא, ממשיך בשירות וכלה באוניברסיטה ובהמשך החיים.

פגיעה היא לא תירוץ לביטול מוסד כזה או אחר. זה קיים בכל מקום, ולא משנה כמה קדוש המקום.

אין שום הצדקה להביא בנות מכל הארץ לשרת בי-ם נניח, ומי-ם בנות לשרת בת"א.

גם בצבא זה עובד בשיטה הזו, וגם שם זה דפוק מאותן סיבות.

עם "שומן עודף".

גם במוסד הרבנות יש "שומן עודף". גם בעולם התורה יש אנשים שלא באמת לומדים תורה ורק משתמשים בזה ככלי להשתמטות. אז מה? זה חלק מארגון ובוודאי כשמדובר בארגון ענק כמו הצבא או שירות לאומי. אם יש לך בעיה עם "שומן עודף" תתמודד בדרך הגונה ולא על ידי ביטול השירות לאומי או לא ללכת לצבא.

לשלם משכורת למי שעושה את העבודה, ולשלוח את השאר לעשות עבודה יצרנית יותר.

את הרבנות צריך להפריט ברובה המוחלט. אני מסוגל להבין שרישום נישואין זה דבר שצריך להישאר שם ואולי גם קביעת תקנים בסיסיים של כשרות בדומה למשרד הבריאות.

כל השאר - להפריט. לא צריך פקיד של הממשלה כדי לחתן או לתת כשרות.

הש.ל כארגון לא צריך להתקיים, ועובדותיו המסורות צריכות לקבל משכורת במקום עלות תפעול המנגנון הזה.

כשאתה מדבר על יעילות, אלו דברים לגיטימיים.

אבל לא כשאתה מדבר על טובתך האישית. בזמן שכולם עושים, אתה לא עושה.

אני למשל, חולק עליך באופן גורף בנושא הזה אבל זה דיון אחר לגמרי ואין כאן מקום לנצלש.

הבעיה שלי עם מה שפותחת השרשור כתבה. שאי השירות שלה לא נובע מיעילות שלדעתה זה בזבוז משאבים או כספי ציבור, אלא פשוט בא לה מטעמי נוחות לא לעשות שירות. עניין הדת זה רק כיסוי.

אם עבודה צבאית היא לא נוחה, אז ישלמו עליה יותר ואז יותר אנשים ירצו לבצע אותה. זה הכל...

קראתי עכשיו שעה ארוכה את כל השרשור הזה ופשוט לא מבינה כמה עניינים-

1. זה נראה כאילו הבנים פה לא יודעים בכלל על מה הם מדברים. כמעט כולם. בהרבה מהתגובות שהרמתי עליהם גבה קלטתי שזה תגובות של בנים. אז לתשומת ליבכם..

2. רק בשירות הלאומי יש כאלה שמתקלקלות? אז לידיעתכם- הנתונים בצבא מדאיגים הרבההה יותר!! אני לאחרונה מתעסקת הרבה עם העניין של צבא ושירות לאומי, וואלה הרבה יותר מדאיג אותי המצב בצבא מאשר בשירות הלאומי. אז מי שפוסל את השירות הלאומי בגלל זה- גם את הצבא אתם פוסלים.??!!?

3. איפושהו באיזור האמצע של השרשור היה תיאור מעורר רחמים של האישה כאילו שהיא מין חלש שכזה שלא יודע להגן על עצמו ונפגע כל הזמן, מערבים וגם לא רק מערבים... היה פה איזה אחד עם שכל שכתב שבנות בגיל הזה הן דווקא אגרסיביות ויודעות להגן על עצמן ולפתוח פה גדול כשצריך, וכתגובה מישהו כתב- גם בנות אגרסיביות נפגעות..

תגידו מה נסגר?? קראתי את הדברים בפליאה רבה מאוד מאוד. אינלי כח לחפש עכשיו את הציטוטים אבל פשוט לא הבנתי באיזה עולם אתם חיים. בנות הן יצור חלש כזה שנפגע בקלות? ש'אפילו החזקות לא יכולות להגן על עצמן..'? what?? תסתכלו בנתונים הסטטיסטיים על נשים שנפגעות ואז תחזרו אלי ותגידו שוב את המשפט הזה. וחוץ מזה- זה לא קשור לגברים כי זה הבעיה של הגברים חולי הנפש ומעוותי השכל, ודבר שני אף אחד לא אמר שהפגיעה היתה בזמן שהנערה היתה בשירות הלאומי. ודבר שלישי זה הרבה יותר מצוי באוניברסיטאות ובמקומות עבודה, אז אל תגידו לי בטיפשות שכזו שנשים לא צריכות ללכת לש"ל כי יש בעיות צניעות..

ואני ממש לא פמיניסטית, כל מי שמכיר אותי יודע את זה. אבל דברים מעוותים שכאלה המון זמן לא שמעתי.

אתה מוציאה את עצמך מהכלל כשאת לא ממלאת חובות ורוצה לקבל על כך זכויות?

אם אני יכולתי לעשות שירותי לאומי כאישה נשואה וכאם לילד, אם מוגבלי ניידות ואנשים עם בעיות קוגנטיביות מתנדבים לשירות משמעותי בצבא אז אין שום סיבה שתקבלי עדיפות על כל אלה או שוויון זכויות כמותם.

המדינה היא זו שמוציאה אותי מהכלל ברגע שהיא לא נותנת לי את האפשרות לעשות שירות חובה במדינה שלנו יחד עם הזכות הבסיסית הדמוקרטית של דת ומצפון!

אם הייתה לי אפשרות מבחינה דתית ללכת לעשות שירות ולא הייתה בעיה הלכתית עם זה הייתי הולכת לעשות שירות צבאי במשך 3 שנים למרות שאני מחויבת רק לשנתיים בתור בת ולא רק שירות לאומי!! וכל מי שמכירה אותי יודעת את זה שאני מאוד תומכת בצבא ובעד שכולם ילכו לתרום שם אם באמת צריך.. אבל שזה לא התנגש עם ערכים שחשובים לכל אחד מאיתנו.. וזה לא יקרה כנראה אף פעם!

יש זכות בסיסית במדינה דמוקרטית שהיא הזכות לפטור מדברים מסוימים מטעמי דת ומצפון. ברגע שאני מקבלת את הפטור אני כבר לא מחויבת!!! לכן גם מבחינה דמוקרטית אני יכולה לקבל את כל הזכויות כי אני כבר לא מחויבת... אבל זה לא בא לידי ביטוי ועל זה אני שואלת. אם אני לא מחויבת וקיבלתי על זה פטור אז למה זכויות אני לא יכולה לקבל??

אז השאלה של חובות וזכויות לא רלוונטית פה... ואת זה לא אני אמרתי אלא חוקי הדמוקרטיה..

ולידע כללי.. ממש לא כולם תורמים! יש מלא משתמטים מהצבא ומהשירות הלאומי.. וזה שרוב החברה החרדית בכלל לא מתעסקת עם העניין של צבא ושירות לאומי. אז זה שבחברה שלנו זה לכאורה נראה יוצא מהכלל זה לא נכון וכנראה נובע מחוסר הכרה בנתונים.

אז יש לי הכרה גם מהצד ההלכתי וגם מהצד ודמוקרטי!! זה לא נקרא השתמטות!!!!!!!!

בשביל מערכת החינוך יש אנשים שלמדו את המקצוע הזה ויכולים לעבוד בו (אגב, מקצוע עם נשירה מטורפת, אבל לא משנה).

לא צריך את רובו המוחלט של הצבא, ואת מי שישאר שם צריך לפתות במשכורת הגונה.

רפואה בחרום - לא משהו שלא יכול להיות צבאי, כנראה

רפואה בשגרה - קופת חולים סטנדרטית, עם או בלי ביטוחים משלימים כמו כל אזרח.

אני לא באמת מבין בזה, אבל די ברור שעדיף להפריט את המערכים שלא מטפלים בלחימה.

אם הרבנות הראשית פסקה כך בכללי, אז זו כבר "טענה הלכתית".. כלומר: עושָה לפי מה שפוסקי ההלכה מורים.

דבר שני: בוודאי שסייגים הם "טענות הלכתיות". כמו לדוגמה, לא ללכת ליד הנהר כשיש דרך אחרת. זה כבר בגמרא.

אתה צודק, שיש כביכול "סיכונים" בעוד מקומות וצריך להתמודד ומתמודדים. אבל כאשר מדובר על מסגרת שהיא קבועה בחובה לשנתיים, ויש בה תערובת של בנים ובנות, וזה לא "ללכת לביטוח לאומי".. "לצאת מהבית"..  אלא מקום קבוע ששוהים בו מרבית הזמן, דומני שזה בעייתי יותר. בוודאי כשמדובר על הוראה כוללת לציבור.

אם זה מבחינה דתית - הלכתית ואם זה מבחינה אישית.

והיו לי מקומות שהייתה לי אפשרות ללכת לעבוד בהם אבל ידעתי שהם למשל עובדים בשבת, או שהחברה שם לא דתית ולכן לא הלכתי אליהם..

ושירות לאומי בבית ספר הוא מסוג הדברים שאם הייתי עושה בהם את השירות לאומי הייתי עושה את זה במשך שנה שלימה רק בשביל לסמן v שעשיתי שירות לאומי.. ולא, זה לא תלוי בי כי מאוד הגיוני שלא בכל מקום אני יהנה לעשות בו שירות לאומי..

לא צריך להגזים.

שירות לכלל, הוא חשוב מאד - כאשר הוא בתנאים מתאימים;

עם זה, אי אפשר להשוות בין שירות כ"אשה נשואה ואם לילד" - שאמנם קשה יותר מצד אחד, אבל לאידך הוא כמו עבודה ללא תשלום - לבין בת רווקה שאמורה להיות במקום שאינו הבית, בסביבה לאו דווקא הולמת.

לא שחייב להיות בתנאים לא ראויים, יש הרבה בנות שמשרתות כהוגן, ועושות הרבה. אבל אם הוראת רבותיה היתה שלא תעשה, ורואים שמשתדלת מאד במקביל לתרום, בחורה טובה, אז אי אפשר להתייחס כך.

לא סותר, שלמדינה מותר להחליט "לצ'פר" מי שעושה; זה לא שהמדינה עושה דברים "נגדה". זה חלק מהחבילה, הכי טוב לא להתפעל מידי.

להדריך בטיולים? לשאת נשק? בהדרכת טיולים, את עובדת מול קהל מעורב, גברים ונשים, הרבה פעמים בתנאי שדה וכו'. כמובן, שאפשר להתנהל בצניעות -- אם רק רוצים! לשאת נשק? -- כתוב בתורה במפורש "לא יהיה כלי גבר על אישה" וכו' -- אבל לך זה לא מפריע! אז למה לא ללכת לשרות לאומי? לכי עכשיו. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אגב, צבא זו מסגרת שבה אפשר לשמור על הצניעות והמצוות הרבה יותר טוב מאשר בשירות לאומי כי המסגרת הצבאית יותר נוקשה ומפקחת עם סאנקציות קשות על התנהגות לא נאותה, ויש גם מסגרות מיוחדות לבנות דתיות בתוך הצבא. בשירות הלאומי, הבת חופשיה לנפשה ללא פיקוח כלשהו. כבר שמענו על בנות שירות לאומי שהתאהבו ברופא ערבי מרשים במסגרת השירות הלאומי בבתי חולים, למשל. ההתנגדות של ההורים שלך קשורה כנראה למצב כפי שהוא היה פעם בצבא. לא היום! השירות הלאומי, הוקם מסיבות פוליטיות וקיים מסיבות פוליטיות. בצבא, בת שיושבת מול מחשב ולוחמת מלחמת סייבר נגד האוייב המוסלמי -- לא עושה שום דבר נגד התורה ועושה הרבה מאוד למען עם ישראל. היא יושבת, למשל, בקריה בתל אביב, ואין בין עבודתה לבין העבודה של בחורה אזרחית שיושבת מול מחשב במגדלי עזריאלי הסמוכים -- שום הבדל! עוד לא מאוחר. את יכולה ללכת או לצבא או לשירות לאומי במקום להתמרמר. נקודה מעניינת: החצאית הצבאית הארוכה -- משמשת כחייץ פסיכולוגי בפני בחורים [כולל חיילים] כשהם פונים לחיילת כזאת. בדיוק כמו שלא מתחילים עם מוסלמית שראשה עטוף היטב, להבדיל, כמובן.

אני מאוד חזקה בדעותיי ותמיד שחיתי נגד הזרם כשהיה צריך לעמוד איתן על העקרונות שלי ועל הדברים שהרבנים שאני הולכת לפיהם פסקו! וזה קרה לי הרבה מאוד בחיים! היו לי מספיק צמתים שבהם הייתי יכולה להתקלקל וזה לא קרה ברוך ה'! אז זה לא העניין אלא נטו פסקי ההלכה של הרבנים שאני הולכת לפיהם...

אני אשמח לקבל מקור כתוב של פוסקים גדולים שמתירים היום לבנות ללכת לצבא ושאומרים שאין בזה בעיה הלכתית..

לפי הרבנים שאני הולכת לפיהם יש בעיה הלכתית מאוד גדולה עם הצבא לבנות והיא לא רק צניעותית ואין שום היתר ללכת לשם.

אל תחששי.

את הולכת לשם-שמיים, יהיה לך מזה בעז"ה רק טוב.

[אני גם לא מכיר "פוסקים גדולים" שאומרים בהכללה שבנות יכולות ללכת כיום לצבא. בפרט שיש פסק ישן של הרה"ר עוד מתחילת המדינה, שאומר שבאופן כללי בנות לא תלכנה. אמנם, למיטב זכרוני, השאירו אז פתח לשאלת-חכם פרטית]

בחרת בחירה מדהימה, מקירבה להקב"ה והבחירה לעשות את רצונו.

נתחיל בזה.

(כמובן לפי המקום בו היית מונחת, לפי איך שאת רואה את הדברים וכמובן שאפשר לראותם שונה אך לא זה העניין. אבל השורש, כמו שהבנתי היה באמת ממקום דתי. 

יופי.)

השם יתברך הוא זה שמנהל את העולם, לא המדינה ולא מוסודותיה, קצת התבלבלנו.

ואני מבטיחה לך שהוא ידאג לך להכל. כי את הבת שלו. ואת משתדלת לעשות את רצונו כמו שאת מבינה כרגע.

הוא ידאג לך לאפשרות למימון לימודים, והוא ידאג לך לעבודה, הוא זה שמנהל את העולם ולא שום בוס כזה או אחר. אני יכולה להגיד לך והרבה מחברי הפורום יעידו שאני עם תואר, ושירות לאומי ולקח לי המון זמן למצוא עבודה. למה? ככה. כי זה מה שהשם בחר ובדרך הייתי צריכה לתקן את מה שהייתי צריכה לתקן לגבי זה.)

וכל דבר בעיתו אחותי, כל דבר.

הקורס הדרכת טיולים, והנשק, והכל. (אגב רישיון נשק, גם מי שעשתה ש"ל צריכה להמתין ל 27. אני מחכה כבר שנים!)
אז את תצטרכי להמתין מעט כדי להגיע לדברים שאת רוצה להגיע אליהם יותר מוכנה ויותר בוגרת.
לא נדפקת, בחרת. ובחרת ממקום טוב.

תהי גאה במי שאת, תהי גאה בדרך שלך בעבודת השם

והכי חשוב שתאמיני בו שהוא סידר מסדר ויסדר לך הכל הכל הכל במדויק.

אם את דתיה אז עליך להאמין באל בורא עולם!

אני לא דתי אך יודע אני שהאל ידריך אותי!

אל יאוש - הכל יסתדר! את רק בת 20 ורק החלת במסע החיים!

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡