מאיפה את יודעת שהיא רוצה שאהיה יותר תורני ממנה?

בס"ד

אם חברה שלי הייתה אומרת את זה הייתי אומרת לה שהיא לא הגיונית.

אי אפשר לצפות ממישהו למשהו שאנחנו לא מצפים מעצמנו.

גם אם בנים יהיו מודעים לזה אני לא חושבת שיש להם סיבה להסכים ומהכרות שלי עם כמה מהם הם גם לא יסכימו בד"כ.

אבל באמת, לא הייתי זורמת עם השיטה הזאת. זוגיות לא נועדה כדי לחזק אותך מבחינה דתית. רוצה להתחזק? לכי למדרשה. בעל מחפשים כשיש לך כיוון ודרך בחיים.

זאת דעתי

אם מישהי רוצה להתחזק זה לא אומר שאין לה כיוון ודרך בחיים

אני יודעת מה אני רוצה להיות, מה הדרך שבחרתי

ועדיין אני רוצה להתחזק ואשמח אם אמצא מישהו שיתן לי מוטיבציה לעלות ולא מישהו שיהיה פחות ממני רוחנית ואני אצטרך להיות המובילה בתחום הזה

בס"ד

אבל יש בעיה גדולה בלצפות ממנו לדברים שאת לא עושה או לא מצפה מעצמך.

כולנו רוצות להתחתן עם מישהו שייתן לנו מוטיבציה להיות טובות יותר אבל זה לא היה נשמע המקרה עליו היא מדברת.

גם אני כזאת

אבל אני לא יושבת בחיבוק ידיים ומחכה לאחד שיבוא ויחזק אותי

אני כן מתאמצת עכשיו להתחזק, אני לא חושבת שמישהו שיהיה חזק רוחנית ירצה מישהי שמבחינתו היא לא.

להגיד 'שיקבל אותי כמו שאני' זאת גישה שאני פחות מתחברת אליה.

אז אולי שגם היא תקבל אותו כמו שהוא ותיקח מישהו פחות תורני?! 

אם היא שואפת לבעל חזק, היא צריכה להיות חזקה בעצמה לדעתי.

ולעלות תמיד אפשר, גם אם שניהם יהיו חזקים...

כן. מודע לזה. לא מפריע לי ואפילו להפך אני חושב שזאת הרגשה נורמלית לגמרי

אחרי הכל הגבר הוא המשפיע.

אבל צריכה להיות איזו פרופורציה.  גם היא צריכה להקריב מעצמה 

לא כמו המקרה שכתבת לדוגמא  שההיא מסתובבת עם ידידים ורוצה שבעלה יהיה בלי

יש גבול לכל תעלול!

הוא אמר שכדאי לחפש מישהו שהוא 5 אחוז יותר חזק ממני.

שימו לב שהוא אמר 5(!) אחוז.

זה פער קטן בעצם.

העצה של הרב שמחה כהן  נשמעת לי כמו עצה איך לחסוך פערים בין בני זוג.

מה שאת אומרת נשמע כמו מתכון לפערים אולי גדולים...

זה לא אומר שאי אפשר לעבוד עם זה אבל כדאי שתהיה מודעות גדולה לנקודה הזו.

פער דתי יכול לבוא לידי ביטוי ביום יום בכל מיני דרכים... לא תמיד מבינים מהם הפערים לפני החתונה.

ואני מסכימה איתך. זה באמת לא דבר מדעי. וממילא יש ב"רמה דתית" הרבה ניואנסים.

נראה לי שהכוונה שלו הייתה "קצת יותר" דתי ממני. דווקא בגלל שזה לא מדעי וקשה למצוא "בדיוק בדיוק" כמוני.

בטח שזה מפריע.

לא הייתי יוצא עם מישהי שלובשת מכנסיים.

ובכלל - מי שאני מבטא כל כך הרבה מהעולם הפנימי שלי,שלמעשה כנראה שהקו מחשבה גם לא יתאים.

שיש מקרים שבהם באמת החיצוניות משדרת דבר אחד והפנימיות היא במקום אחר.

אבל מכאן ועד לומר שאין קשר בין החיצוניות לפנימיות

בעיניי זה ברור שאדם נמדד בעבודת השם שלו גם במובנים חיצוניים.

אפשר לומר שקשה לו באותה נקודה,או שהוא ברמה מסויימת של רוחנית.

אין חיה כזאת שלה יהיו ידידים ולו לא יהי..אין מציאות כזו!!! ולפי דעתי אישה רוצה שבעלה ינהיג את הבית בפן ההילכתי יותר וההנהגתי (מלש' מנהגים) יותא מאשר שהוא יהיה יותר מעליה..לא כך?

אפשרי לשאוף לבן זוג בעל רמה תורנית יותר גבוהה השאלה כמה למעלה את מכוונת

צריך לשים לב לא לקפוץ מעל הפופיק.. 

אם הפער יהיה גבוה מידי זה יכול ליצור בעיות גם אם יש רצון ראשוני.

לי אישית יצא לפסול כמה הצעות על העניין הזה- אחרי הכל את יודעת באיזה רמה את היום אבל מי יודע כמה זמן ייקח לך להגיע לפסגת ההר של הבן זוג המדובר? אם שני הצדדים נמצאים בערך באותה הרמה אפשרי לגשר על ההבדל ולשאוף לעלות למעלה ביחד

שמתאים לבן תורה.

שבאמת רחוקה ממנו.

המהות של בחור תורני זה להיות ת"ח, ואין סיבה שהוא יבחר לצאת עם מישהי שלא הולכת צנוע וכו'. זה נראה ממש מוזר מהצד. קרה לי שהייתי עם בנות משפחה שלי במקומות מסויימים ואנשים חצי העירו לי כי חשבו שאני בדייט. זה לא נעים.

בכל אופן, אלא אם הוא רווק מבוגד ונואש מאוד (אהמ) הוא לא יחשוב על בחורה עם מכנסיים, ואני אומר את זה בתור רווק מתבגר שלמרות שחושב על זה, לא עושה את זה.

אבל זה לא מספיק

זה כמו אלה ש'דתיים בלב' ו'אוהבים את אלוקים'

זה לא מספיק

צריך גם מעשה בפועל

בנתיים התורניים חורקים שיניים וקוצרים פירות.

ואז באה איזה בחורה שמצפה שבחור שמעביר שיעורים יתחתן איתה כשהיא הולכת חשוף... נו באמת.

התורה. מילים יפות של "מקום התורה בחיים " זה חשוב, אבל בלי לקיים את זה (גם באורך החצאית), זה מראה על חוסר חיבור אמיתי לתורה. (דרך אגב זה כתוב גם ברב קוק זצ"ל באורות, שהחיבור למטרות הגדולות של ישראל ולנשמת האומה מתבטא ב"ירידה" ודקדוק בכל פרטי ההלכה בחיים, וכך לקב"ה יש "דירה" בעולם שלנו).

הם יקבלו מישהו שעמל על המידות וקיום המצוות שלו במשך עשרות שנים... ואז כשיבוא הזיווג האמיתי שלהם, שהוא במדרגה שלהם, הם ידחו אותו בגאווה...

בתור בחור תורני, שמסתובב עם בחורים תורניים.

יש תלמידי ישיבה שהם לא תורניים, בעיקר בציבור שלנו.

כל תלמיד ישיבה אמיתי, וכל בן תורה אמיתי, לא יצא עם בחורה כזאת.

אל תסכימי, אבל זאת העובדה בשטח, ואני אומר את זה בידיעה, לא בהנחות וסברות.

אגב: צניעות של אדם (או אישה) הוא המדד הכי טוב בעולם ליראת שמים, ככה מובא בספרים רבים. ככה שכל מי שטוען אחרת, משלה את עצמו למשעי.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

וקיומה לא תלוי בך, הוא תלוי בה'.

וכן, לא הייתי יוצא עם בחורה שמזלזלת במוצהר בתורה וטוענת שזה בסדר שהיא לא מקיימת אותה.

זה לא עושה אותי צדיק, גם אני חוטא, אבל משתדל לעשות תשובה, תמיד.

בכל מקרה, בהצלחה!

יש גדר מי יכול להגיד שהתורה שלו, להלכה ולכל ההשלכות שמסביב לאותו העניין.

מוזכר בגמרא (קידושין? ת"ח שמחל על כבודו, אאלט) 'תורה דיליה' - לקראת נישואין וזוגיות

זה שהתורה נוגעת בך ומשמחת אותך וכו' לא עושה אותה שלך.

זה לכל היותר עושה אותך של התורה. וגם זאת מדריגה

אספר לך סיפור אישי:

כשהייתי ממש קטן היה עץ זית שממש אהבתי לעבור לידו, הייתי מתרגש ממנו,

הייתי אומר שזה עץ הזית שלי, ואז מכרו את האדמות שעליו הוא היה נטוע, והוא הועבר משם (אני מניח, בגלל שאסור בחוק לכרות כמו בהלכה). אז הבנתי שזה שהכרזתי שהוא שלי, ואהבתי אותו, לא עשה אותו שלי.

"ברור שהיא שלי. איזה ערך יש לתורה שלי אם היא לא שלי?
למה באנו לפה אם לא בשביל שהתורה תעבור בי ממש,ותיגע בלב שלי ממש?"

תראה איזה יראת שמיים. 

הכל בסדר. 

מהטחת אמיתות מנומקות ככל שיהיו לא יצא כלום.

הסכוי להרחקה הוא הרבה יותר גדול. 

שלום על ישראל

אבל זה לא עושה אותנו בעלי בית

אנחנו לא אלוהים2

נ.ב,

מהנסיון שלי, ליטוש האמת כדי שתתאים לרגשות של אחד או אחר, בוודאי לא מוליד דברים טובים.

וכבר נאמר "אין ראוי לאמת שתהיה לא פחדנית ולא ביישנית"

את מערבבת בין שני מושגים:

בוודאי שראוי שהתורה תיגע בך. אבל התורה כמו שה' ציוה אותה. לא כל אחד ממציא "תורה" לפי מה שנוח לו. כי אז זה לא תורה. זה רגשות שלו, פילוסופיה שלו. כל עניינה של תורה, זה שהיא תורת ה', תורה מהשמיים.

[אגב, גם לגבי ה"תיגע בי" (התורה), אע"פ שבוודאי יש ענין לחוש כמה שאפשר את נועם התורה ולהזדהות גם בהרגשה, אבל זה לא מותנה. התורה אינה "עבודת עצמנו" אלא עבודת ה'. הדרכה מדוייקת איך אור ה' מופיע. בין מרגישים יותר ובין פחות. אלא שחיבה יתירה נודעת.. לא פחות מאשר אוכל פיזי, תרופה, שפועל בין אם יודעים וחשים בדיוק איך ובין אם לא]

דבר שני, לגבי מה שכתבת מקודם. נכון שגם אם חלילה אינך הולכת בצניעות, זה לא אומר שה' לא חשוב לך. הוא חשוב לך, ב"ה.. , ועדיין אינך מצליחה לקיים את רצונו והדרכתו בדבר המאד חשוב הזה. כמה שתעמיקי יותר בחשיבותו לך - כך זה יעזור גם לכך. כל אחד משתדל לחזק מה שעדיין צריך. בין בלב בין במעשה.

בוודאי שחשוב גם "הדרך והלב והכוונה" וכו' - אבל גם יישומם. אין "אלוקים שלי" ו"אלוקים שלך".. זה רק אצל עובדי אלילים. יש ה' אחד. וציוויו נמצא בתורתו, שבכתב ושבע"פ.

זו בדיוק גדלותה של תורה, שאינה נשארת רק בשמיים, אלא יורדת עד פרטי הפרטים.

ולגבי הפרט של הצניעות לגבי נישואין - אין ספק שזה "פרט" מאד מרכזי בהדרכתה של תורה לאשה, גם פנימית וגם חיצונית וגם מאד ניכר כל הזמן. לכן סביר שבחור תורני, גם כזה שמאד מעריך את הפנימיות ויודע שיתכן שבחורה היא בעלת מעלות נפלאות מעבר לכך - יתקשה לקבל את זה.

ודי כבר להגרר אחרי הרפורמים, פשוט די.

אכן, אני בדעה שהתורה לא שלנו, ולכן אני מתנער מאוד מהנטיה לעוות אותה עד כדי אי-קיומה

(הנ"ל לדעתי כמובן, בהמשך יש את הדעה האמיתית).

זה מוזכר להלכה בדין שאסור להשתמש במי שהוא בן תורה (לומד הלכות ומעלה, בהלכות כבוד התורה ולומדיה כמדומני), אבל השונה הלכות לא יכול למחול לכן אסור להשתמש בו בכלל, כי הוא לא במדרגה שהתורה היא שלו.

ובן תורה שהוא ת"ח בגמרא נחשב שהתורה שלו, אז הוא כן יכול למחול.

אבל אין הרבה ת"ח בגמרא, זאת חתיכת מדריגה (למרות שלהלכה זה מוזכר על כל לומד גמרא שיודע להבין דף כראוי, ומסתמא גבר וזה [כי הוא מחוייב אז התורה יכולה להיות שלו]).

עריכה: כן זה בקידושין כמדומני איזור עמוד ל

זה בדיוק מהסיבה שענו בסקרים "קלינטון". נראה לך היא תגיד לך "כבד לי להיות דוסית"?)

ולכן מחפשות שותף שהוא שוטף מצפון. שותף מצפון.

הנקודת אור שהן מבינות (או לפחות בתת הכרה) שתורני זו הדרך. זה גם משהו.

הבעיה היא שזה מתכון בטוח לכסאח קבוע: הוא בתפקיד השוטר התורנ(י) והיא השביעיסט המרדן התורן(ית)

את הקצפת. 

ידידים/ות זה לחלק את המערכת יחסים שלך לשבבים

מה שנוח לי אבל על בעלי אשים את כל המגבלות שאני לא שמה על עצמי. 

למה? כובע.

אם את חושבת שהכל סובב סביב אכפתיות

צדיקים".

תרגיש צדיק, תתנהג כמו צדיק, תהיה צדיק. זה תהליך, אל תתנצל בפני אף אחד.

בס"ד

הוא אמר שאולי עוד ייצא ממנו משהו, יש הבדל פעוט.

אני אתן לך לבד להבין את ההבדל.

"רחמנא ליבא בעי", הרצונות הם דבר גדול.

היא טובה. יש בה ענוה - רוצה שבעלה "יעלה" אותה.

אבל.. ראשית, את צודקת. בוודאי שהן צריכות בעצמן להשתדל כמיטב יכולתן כבר כעת. לא להסתמך רק על זה שהבעל יגרום להן לשאוף למעלה. זו השערה, שלעיתים מתיישמת ולעיתים לא. ולפעמים הרמה של האשה יכולה לגרום לבעל לשאוף יותר למעלה.

והדבר השני, שזה צריך להיות בגבולות הסביר. הדוגמאות שהבאת מחברותייך הן, לדעתי, אבסורדיות. אע"פ שמראות לפחות על רצון טוב. לא יתכן שבחורה תלך במכנסיים, ותרמה בעל תורני ש"יקבל אותה" כך. מה הבטלנות הזו?... שתעשה גם משהו בכיוון. או מישהי "עם הרבה ידידים" שרוצה שלבעלה לא יהיו ידידות... עוד יותר אבסורד.

גם בנות צריכות להבין ש"בעל תורני", זה לא איזו סיסמה. צריך להשקיע בכך. לא פחות ממה שהיא משקיעה בדברים אחרים לקראת חיי נישואין טובים.

[ואגב, בד"כ "בן תורני", רוצה בצדק מישהי שהיא גם כזאת. לא יצפה ממנה לדעת גמרא כמוהו וכו' - אבל השאיפה, היראת שמיים, היישום כפי מיטב ידיעתה. הגיוני בהחלט]

זה די מה שאמרת חח

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה פשוט שאף רב רציני לא יתיר דבר כזה

לא רק משום צניעות גם משום כבוד

לימוד במדרשה שמוביל למכנסיים.... צ"ע גדול.

אני מניח שזאת מדרשה עם גמרא, מזכיר את מה שאמר מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

שמכנסיים זה טוב הלכתית, בטח לכתחילה. אלא רק בדיעבד בת לא תלך עם חצאית מתחת לברך אבל כן תלך עם מכנסיים ארוכות - עדיף כבר שתלך עם המכנסיים. אבל פשיטא שבת דתיה - ועוד יותר תורנית - צריכה ללכת לכתחילה עם החצאית שעוברת את הברך (לכל הפחות).

מה שכתבת זה ממש דרך פסיקה מסולפת ומעוותת שלצערנו ניתן להגיע אליה אם לא לומדים נכון ולא לומדים בצורה הראויה.

ואין שום רב בעל כתפיים רחבות מספיק שמתיר מכנסיים לכתחילה. בבקשה, תמני לי כאן לפחות 10 רבנים מהפוסקים הרציניים (מה לעשות, לא כל רב שכונה יכול להיחשב פוסק לרבים, ועוד בנושאים כאלו שכל השאר נגדו) שמתירים לכתחילה מכנסיים. אני מחכה...

ואת יודעת, הרפורמים מתירים גם לנסוע בשבת לבית הכנסת ברכב... זה לא אומר שזה מותר.

גם רב שפוסק משהו, בעיקר משהו ששונה כל כך ממה שפסקו לפניו - צריך להביא מקורות רבים מאוד עליהם הוא מסתמך בתשובתו. הרב עובדיה בתשובות ההלכתיות שלו לעיתים כותב 10 עמודי מקורות הלכתיים לפני שהוא מביא את התשובה הסופית. אז איפה המקורות שלך?

ולא, רב שכונה לא יכול לפסוק "כל מה שבא לו". 

תתעמקי כקצת בעולם פסיקת ההלכה ותביני שבהחלט יש כאן היררכיות. בדיוק כמו שאת לא יכולה ללכת לניתוח מוח מסובך אצל רופא שזאת השנה השניה שלו בתור רופא - אלא את צריכה ללכת לרופא בכיר ומומחה כי רק הם יכולים לעשות ניתוחים כאלו - ככה גם כאן. רב שכונה מתאים בעיקר כדי לפרוש את ההלכה הקיימת בפני האנשים שלא מכירים את ההלכה - יש הבדל ענק בין זה לבין לפסוק הלכה חדשה ממוחו, בפרט הלכה שאף רב גדול ורציני אחר לא מסכים איתה.

וכמו שאמרתי - שתביא לי 10 רבנים פוסקים גדולים שפסקו שמותר מכנסיים. בבקשה. אם זה כל כך פשוט אז שתביא... כי לעלות להר הבית, למרות שיש רבנים רבים שאוסרים, בהחלט יש מספיק רבנים בעלי שיעור קומה הלכתי ופסיקתי, שמתירים לעלות הלר ומנמקים את פסיקותיהם בדרך הלכתית. לעומת זאת בנוגע למכנסיים לכתחילה - מצטער, לא מצאתי ולא שמעתי. 

וממתי התחיל כל העניין הזה? מסורת הפסיקה התחילה לפני אלפי שנים, נעים להכיר. גם לאחר עידן הסנהדרין שהייתה הסמכות העליונה - גם אז, היה בהחלט את המושג של פוסקי הדור, ושל פוסקים גדולים אל מול פוסקים קטנים.

לא סתם השולחן ערוך לקח לשולחן ערוך את שלושת גדולי הדור (היו עוד מסתבר אבל הם היו מההכי גדולים) של עידן הראשונים, הרמב"ם הריף והרא"ש - ולא לקח את פסיקותיהם של רבנים מדרג נמוך יותר...

רב אמיתי יודע להכיר במקומו. 

ומצטער שאני חריף אבל זוהי האמת.

אבל הכי קל - עקרונית כמעט לכל רב יש רב שהוא הרב שלו - שיבדוק אותו רב שמתיר האם הרב שלו מתיר את זה גם, ואם לא, שיתעמת איתו וינסה להוכיח למה הוא צודק ולא הרב שלו. 

 זה נקודתי ומקומי כאמור, ולא יכול להוות פסיקה לרבים - והכותבת כאן כתבה כאילו "זאת ההלכה ושמתירים.." לכאורה באופן חופשי, ולא עניין נקודתי של רב שכונה שהתיר לה...

אז אם היא כל כך מאמינה שיש רבנים רציניים שמתירים ללבוש מכנסיים לכתחילה, אז בבקשה שתביא את השמות שלהם והמקורות שלהם כדי שנוכל להתעמת מולם. ככה עובד עולם ההלכה. אי אפשר להגיד "יש רב שהתיר" ולהסתפק בזה. אם רוצים להתיר - תביאו את ההיתר. 

הרב אליהו לא דן בקולות למיטב זכרוני, הוא הלך בדרך הבן איש חי

לא יודע לגבי חצאיות, לא רוצה להגיד סתם

כל המקובלים אומרים שאסור לנשים ללמוד גמרא וקבלה,

מי שלא פוסק לפי הקבלה, גם אוסר.

יש רב אחד והתלמידים שלו שאומרים שמותר.

יש חב"דניקים שנתלים בזה שהרבי אמר שמותר חסידות להגיד שמותר הכל.

הרבי אמר שאם היא תלך ללמוד דברים שיש בהם פילוסופיה או ע"ז אז אפשר, אבל ודאי לא לכתחילה

הרב קנייבסקי בדף של השבוע יצא נגד זה בצורה חריפה.

בכל מקרה זה מזיק לפי המקובלים, בדרכים שבולטות, כמו שכתבו פה בשרשורים כמה בנות על התוצר של הלמידה שלהם (בעיות צניעות ורווקות מאוחרת).

אם כך, זה נכון לגבי עוד הרבה שיטות לא רק החתם סופר

וכל הפוסקים בכל העדות פסקו לפי הקבלה חוץ מהליטאים וגם הם כן

ההבדל הוא, בעיקר למשל אצל הליטאים הוא במקרה שיש סתירה בין הקבלה לתלמוד הבבלי שהוא סוף הוראה ואכמ"ל

ורב אמיתי ועניו יודה, גם ר"מ בישיבה, שהוא לא פוסק הלכה.

כמה שאת אוהבת להתווכח על דברים חח

סביר להניח שכל הרבהנים שאת מדברת עליהם שייכים לזרם אחד, ואני גם יכול לנחש לאיזה, הם סדרתית יוצרים אנשים כאלה עם קולות ושטויות.

אני מכיר רבנים מכל הסוגים ומה שמוסכם על כולם, בד"כ הרבנים מהסוג שלך טוענים אחרת.

וזה צ"ע גדול.

נחכה לקו הסיום, ונראה מה יקרה בבית דין של מעלה.

עד אז את יכולה להמשיך את הוויכוח הזה בכמה שרשורים, אני ארד ממנו.

אני יודע שכל בחור תורני רציני שאני מכיר לא יצא עם בחורה לא צנועה, וזהו.

אם את קוראת ל"בחורים התורניים" מהקו שלך תורניים, זכותך, וזכותי וזכות דומי לחלוק עליהם.

של היותו רופא ולא משנה בכמות הידע והניסיון שצבר, יכול לנתח ניתוחים מסובכים ביותר?

את לא מכירה את העניין הזה של היררכיה בערך בכל מקצוע, של ניסיון, ותק, של ידע שנצבר ושל "גדלות"? ידע תיאורטי בלבד לא מספיק כמעט אף פעם. במצבי חירום, מילא, אבל לכתחילה? אולי ניתן לכל רב לפסוק האם מותר להפיל עובר במצב כזה או אחר או אסור? אולי ניתן לכל רב לפסוק האם מותר לנסוע ברכב בשבת או לא? 

וכמובן - כמו שאמרתי, כל רב שפסוק משהו ובפרט בדברים כל כך שנויים במחלוקת - צריך להביא מספיק מקורות רציניים החל מהראשונים ועד לאחרונים, שמראים למה הוא יכול לפסוק ככה.

הרב עובדיה כותב עשרות ומאות מקורות - אז אני מחכה למקורות של כל אותם רבנים רציניים מספיק שמתירים את זה ואת זה...

בנתיים בכל הדיבורים כאן לא ראיתי יותר מידי מקורות ורבנים שמתירים מכנסיים לכתחילה. אני עדיין מחכה  

גמרא לנשים, הכל סברות מול דינא דגמרא.

לא יודע באיזה עולם פוסקים הלכה רק מסברות בכלל ועוד כנגד גמרא מפורשת.

ועוד ללכת אחרי דעת יחיד בדור מול כל גדולי הדור שגדלו ממנו במניין ואולי גם בחכמה...

ואולי, ואני מקווה, שהרב כתב מאמר לא הלכתי ופשוט הוצא העניין מהקשרו.

כמו שעשו ל"לבוש" ז"ל שכתב ללמד זכות על היושבים ישיבה מעורבת בחתונה, והיום מתנהגים כאילו הוא פסק שזה מותר להלכה. הממציאנים, עפ"ל!

ללמד אותה יש דינא דגמרא וכן זה המקור

וללמוד גמרא בעצמה, גם אם מעיקר הדין מותר, זה עדיין מזיק.

עריכה: לא מבין למה את מזלזלת, בגסות כל-כך גדולה, בדינא דגמרא.

זה גם הובא להלכה במשנה תורה, בין השאר.

זה שאת לא מבינה פשט גמרא ומה המשמעות של ללמד לעומת ללמוד לבד, ומה ההשלכות של ההיתרים ללמוד לבד גם, לא מתיר לך לזלזל בדינא דגמרא שהיא סוף הוראה. רח"ל, צריך לעשות תשובה על דיבורים כאלה.

את לא לומדת לבד, נכון? אמרת שיש לך רבנים שלימדו אותך. אז הם עברו על ההלכה בשם סברות, שזאת לא דרך פסיקות ההלכה.

אין לזה שום פירוש אחר.

את כנראה לא מבינה את ההקשר ההיסטורי של הגמרא.

בזמנו אבא היה היחיד שלימד את הבן והבת שלו (מוזכר במפורש בסוגיא עם "זכור לטוב אותו אחד/האיש"), לכן זה נכתב בלשון הזה.

לא מוזכר באף מקום, בשום ספר שראיתי, באף פוסק, כולל המקילים, את הדעה המוזרה שלך ש"אבא את הבת אסור אז רב לתלמידה מותר".

דמיונייס.

תסגרי מה שאת רוצה עם ה', אבל אל תבואי להתווכח פה עם סברות משונות, ואל תכשילי נשים אחרות בדעות יחיד שאסור לפסוק כמותן להלכה.

הרב קנייבסקי אמר השבוע על נשים שמלמדות גמרא "עפ"ל" שזה "עפר לפומייהו (ן לנשים)", שזה ביטוי אחד החריפים שמוזכרים בענייני תורה, בכל דיון שהוא.

מכנסיים. וכבר הבאנו המקורות וכו'...

בבקשה, אל תגרמו לאנשים לפני עיוור לא תיתן מכשול - הרב עובדיה פסק חד וחלק שחייבים חצאית, ולא זאת בלבד אלא אפילו מכנסיים רחבות, מכנסיים מיוחדות לנשים, ואפילו מכנסיים מתחת לחצאית - אסר. המקום היחיד שבדיעבד מוחלט התיר, זה במקרה הנ"ל שבו למרות כל ההפצרות והבקשות הבנות לא מוכנות לשים חצאית ארוכה והולכות רק עם קצרה , שרק אז לטעמו של הרב עובדיה המכנסיים הרחבות שמתאימות לנשים הן פחות פריצות מאותן חצאיות קצרות - ובדיעבד, אומר להגיד להן לשיםא ת זה.

מצטער, אני לא רואה בן תורה אמיתי שמתחתן עם בחורה ששמה מכנסיים כאלו בגלל שלפני זה הייתה הולכת רק עם חצאיות פריצות קצרות ואז פסקו לה לפי הדיעבד של הרב עובדיה שכבר עדיף שתלך עם מכנסיים כנ"ל... בן תורה אמיתי לא יתחתן עם אישה כזאת. 

לצערנו ההמצאות ההזויות האלה בפסיקת ההלכה, שנובעות מחוסר ידיעה ולמידה נכונה, מביאות את היצור הרפורמי כל דור מחדש.

וזה מה שנקרא "מלמדה תפלות", רוב ככל הנשים לומדות כמו שגברים מסויימים (עיין לעיל) ולאנשים כאלה אסור ללמד, באיסור הלכתי גמור, טעמי הלכה (כן, גם גברים עמי הארצות אסורים בטעמי הלכה, כעיקרון).

קישור להורדה:

img.tapuz.co.il/forums/9427473.doc

ראו המסקנה בסוף.

ובילקוט יוסף:

http://yalkut-yosef.blogspot.co.il/2015/12/blog-post_55.html

סעיפים ח' ו-ט'

וגם מכנסיים זה לאו ועוד החטאת הרבים

ברור שיש היררכיה בהלכה, יש רוב מניין וחכמה. לא כל רב ראוי לפסוק בכל נושא בטח אם לא קיבל הרשאה לזה.

הרב עובדיה לא התיר שום דבר כזה לכתחילה, תפסיקי להנפיץ הלכות

אני ראיתי בכל פוסק שהזכיר את זה שזה לא רצח.

וזה מובא ברש"י על התורה, שזה לימוד מ"כל השופך דם באדם" - איזהו דם שבאדם, זה עובר (ציטוט לא מדוייק).

אם לא הבנת את השקו"ט, זה אומר שזה לא נלמד מאיסור "לא תרצח".

כתבתי הפלת עובר ושמירת שבת בקרבה למכנסיים, ואוטומטית את הופכת את זה כאילו אני "משווה". לא, אני לא משווה. אלו דוגמאות שממחישות שבדברים רציניים ושפחות או יותר מוסכמים על רוב (או רוב מוחלט) של הדעות בהלכה - יש צורך גדול בפסיקה הלכתית מאוד חזקה ובעלת מוטת כתפיים רחבה מספיק.

לגבי הרב עובדיה, כבר הביאטו את המקור מתחתיעי שמראה שאתם סילפתם דבריו, אבל נביא כאן במפורש את דבריו, שמהם עולה במפורש: א. שאסור שום מכנסיים, גם לא רחבות וגם לא שנעשו במיוחד בשביל נשים. הרב עובדיה אף מרחיב יותר מזה, שאפילו מתחת לחצאית עקרונית אסור מכנסיים גם אם נהדו בזה בעבר היתר, צריך לנהוג כיום כמנהג הנשים החרדות לדבר ה'. המקום היחיד שהוא מתיר בו מכנסיים בדיעבד שבדיעבד זה במקום כמו מוסד חינוכי שבו הבנות באות אך ורק עם חצאיות קצרות ולא צנועות, ואף לאחר הפצרות מרובות מאוד של המנהל, הן לא עוברות לחצאיות ארוכות - שאז רק בדיעבד כאמור, אפשר להתיר להן ללכת במכנסיים רחבות שנועדו לנשים - כי המכנסייםה אלו עדיפות על חצאיות קצרות שהן יותר פריצות.

אז אנא לא לסלף את דברי הרב עובדיה, סבבה?

ודברי הרב הרלוונטיים:

ח הדבר ברור שחלילה להתיר לבנות ישראל ללבוש מכנסיים, אפילו אם המכנסים נעשו במיוחד לצורך נשים, ואפילו אם המכנסיים רחבות, שיש בזה משום פריצות ופריצת גדר הצניעות. ואף אם הבנות לובשות אותן כדי להגן מפני הצינה והקור אין להתיר בזה בשום אופן, כי הם בגדי שחץ ופריצות. [יביע אומר ח"ו חלק יורה דעה סימן יד]. ואין להקל בזה גם אם לובשות את המכנסים מתחת לחצאית, שאין זה מן הצניעות להתלבש באופן השונה משאר הנשים החרדות לדבר ה'. ואף שכך היה המנהג אצל יראות ה' ללבוש מכנסים רחבות מתחת לחצאית ארוכה, כיום יש לנהוג כפי מנהג החרדים לדבר ה'. ובפרט שאותן הלובשות מכנסים תחת השמלה עושות זאת לשם פריצות, ולא כמו בדורות קודמים. 
ט בנות הלומדות בבית ספר תיכון [דתי], ובאות בחצאיות קצרות מאד, על המנהל למחות בידן ולגדור פרצה חמורה זו, ולשכנע בכל הדרכים שתבואנה בשמלות ארוכות ובבגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות. ואם ניסה את כל הדרכים ולא הצליח, ויש חשש שהבנות תעבורנה ללמוד בבית ספר חילוני, יש להעדיף במקרה זה שהבנות תבאונה במכנסים המיוחדות לנשים, מאשר שתבואנה בשמלות קצרות. ואף שגם לבישת מכנסים לנשים הן איסור מוחלט, ואין להורות בזה שום היתר ח"ו, מכל מקום אם הברירה היא בין שמלה קצרה למכנסים, ואין דרך אחרת, ויש חשש שהבנות תלכנה ללמוד אצל החילוניים, יש להעדיף באופן זמני את המכנסים על החצאיות הקצרות, ובכל אופן לא ירפה מנושא זה לשכנע את הבנות ללבוש בגדי צניעות על פי ההלכה, כדרכן של בנות ישראל הצנועות והכשרות. [יביע אומר חלק ו' חלק יורה דעה סימן יד] 
 

"וכן אין להתיר לכתחלה לבנות ישראל ללבוש  מכנסים , משום  שהן בגדי שחץ ופריצות"

כמו שכתבו פה בשאר השרשור, רק מציין כדי שזה יהיה ברור לכל מי שמרפרף פה

זאת הבעיה עם מי שלומד כמוך, לומדים הרבה מתפלפלים כמו בריסק שלחלק מהדעות אין בזה אפילו דרוש וקבל שכר (אורחות צדיקים) ולרוב הדעות זה גרוע (רמב"ם, רמב"ן, מהר"ל, גר"א ועוד), ואז לא יודעים שום דבר בהלכה, ואז הופכים לרפורמים אחרי כמה דורות.

חפש בגוגל מקורות בשאלה "מי הוא גדול הדור".

יש היררכיה בהלכה, וזה חלק מכללי הפסיקה בהלכה הבסיסים והראשונים (עוד מהמשנה).

יש המון מקרים בשו"תים במפורש שרב אפילו כתב על עצמו שאפילו שהוא דעת יחיד הוא עומד כנגד דעת הרוב.

ויש המון מקרים ש"הלכה כמותו אפילו מחבריו" (ר' יוסי ור' עקיבא למשל אבל אצל רבי עקיבא זה לא נגד דעת חכמים ואצל רבי יוסי זה גם נגד רוב אבל לא כולי עלמא), ועוד.

לא כל רב ראוי בכלל להקרא דעה או צד במחלוקת.

עריכה: יש פה כמה נגיעות מעניינות בדבר אצל הפוסקים

http://rotter.name/kolot/prime/46153.php#1

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=19703

כי אין באפשרותי כרגע להגיע לספרים שלו בעצמי וכנ"ל של הרב רבינוביץ. 

ובכל מקרה הרשה לי להניח שאף אחת מבנותיו או נשותיו של הרב ליאור (נשותיו כי כזכור הרב ליאור התחתן פעמיים) לא הלכו או הולכות עם מכנסיים... 

ולגבי מה שהבאת מהרב רבינוביץ - ובכן גם אז, במקום (קודם כל צריך להגדיר "מקום" שזה קשה לכשעצמו) שבו רוב הבנות הדתיות לא הולכות עם מכנסיים - פשיטא שגם לגביו אסור ללכת עם מכנסיים... (וכמובן חייבים להגדיר גם מי יכולה להשתתף בקביעת "מנהג המקום" ובמילים אחרות - זה שחילוניות הולכות עם מכנסיים כי אינן מקשיבות כלל להלכה, לא הופך את זה למנהג המקום, לא ככה?)

לגבי הרב עובדיה כבר ענינו, סילפו קודם נוראית את דבריו.

לגבי היררכיית ההלכה, בוודאי שיש. האם אתה ברצינות סובר שרב שאתמול הוסמך לרבנות יכול לחלוק בהלכה מפורשת על רבנים כמו הרב עובדיה, הרב אליהו או הרב קנייבסקי? אני לא נכנס בעניין לרבנים שהזכרת, כמובן, ואני בדרך כלל לא אוהב "לקטלג" רבנים, אבל כל אדם בעל שכל ישר ובעיקר כל רב בעל ישרות לב, ידע להגיד שהוא לא יכול לחלוק על כל רב סתם ככה מדעתו בלי מקור רציני מספיק אחר לסמוך עליו.

כאן:
פוסקים המתירים מכנסיים: - לקראת נישואין וזוגיות

שאתה לכאורה מכליל את הרב עובדיה במתירים מכנסיים.

אז רק חשוב להבהיר שלא מיני ולא מקתי. הרב עובדיה לא התיר מכנסיים. 

שמזה עולה שהוא אוסר מכנסיים. לא לוקח אחריות על מה שנכתב שם שכאמור שוכתב מתוכנית - אבל אם זה

באמת נאמר, מסתבר שהוא אוסר...

 דעת תורה... - לקראת נישואין וזוגיות

קשה לי להאמין מהתגובות שם שהוא אוסר מכנסיים מתחת לחצאית שהוא יתיר מכנסיים לבד...

מרגיש לי כמו המצאות או הוצאות מהקשר

וביקשו ממך לצלם, ולא צילמת

הם ת"ח גדולים וכבודם במקומם מונח, אבל לא מכירים אותם.

ולמרבה הפלא, יש עניין גדול בכמה מכירים את הרב כשמדובר בפסיקת הלכה (ראה לעיל בערך "מי הוא גדול הדור" וכו').

לא זלזול. אל תהיה תינוק ותבכה על זלזול כשאתה לא יכול לעמוד בדיון.

אני מכבד את הת"ח הנ"ל, גם את השני שאני לא מכיר. כל ת"ח הוא קודש קודשים בעיניי, אם קשה לך לקבל את זה שאחד מהם לא מפורסם, אשמתך.

אני אישית, בתור בוגר ישיבה תיכונית, לא שמעתי עליו בחיים עד שהתחלתי ללמוד תורה כמו שצריך.

קדוש ות"ח, אבל לא מפורסם כמו שאתה חושב.

התכוונתי שיש סיבה שלא מכירים את הספרים, כי הרבנים לא מוכרים.

אל תטיל עלי את הרגשי נחיתות המגזריים שלך, בבקשה. אתה מגזים עם היציאות האלה!

ולהבא תקרא פעמיים אם יש ספק שהבנת בכלל מה אמרתי!

כתבתי במפורש שאין את הספרים כי הם לא מוכרים.

זה לא שום זלזול, זאת מציאות.

אני, בתור אדם שמכיר את הרב ליאור, וקורא לפעמים תשובות שלו, לא מחזיק את הספרים שלו בבית, ובכלל לא שמעתי על הספרים שלו עד עכשיו.

ויש לי הרגשה שאתה בכלל לא עוקב אחרי ההשתלשלות של השרשור.

כי אם אתה טוען את מה שהחפץ חיים באמת, אומר אז אין שום מחלוקת.

עדיין נשארו רק עם הדעה של הרב ליכטנשטיין ורבו (לא מכיר את הדעה של הרב סולובייצ'יק, הייתי שמח לראות את המקור).

אני רק אניח את זה כאן, בשביל העקיצה (תמחל לי, אבל הכעיס אותי נורא השקר בשם החפץ חיים).

20161113010518.png

כבר דנו בזה עשרים אלף פעם. וזה לא שייך בכלל לגמרא, כל הפסקה עצמה כולה.

עריכה: אתה יכול לראות אותה במלואה כאן

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32870&st=&pgnum=112

בהמשך ההערה (בדף י"א: ) כתוב ללמוד תנ"ך ומוסרי חז"ל ומנורת המאור.

גם את זה אני לא מכיר מישהו שאוסר, מפוסקי ימינו (למקרה שתקפוץ שוב).

זה לא שקלא וטריא

לרב עם יותר "משקל" (מכמה טיעונים), עקרונית, יש יותר משקל בשו"תים.

לא יעמידו נניח את הרב פיינשטיין עם רב שכונה.

אולי זה לא שייך לרב ליאור. אבל גם רב עיר לא עומד עם נניח הרב עובדיה יוסף.

לא עשיתי ביניהם הקבלה.

הם כמעט אותו הקו בדיוק. דגש על כמעט.

אבל בכל זאת אני אשמח לראות את התשובה שלו, אני די בטוח שהוא לא יגיד את מה שטענת ודבריו הוצאו מהקשרם

אני אוחז ממנו יהודי קדוש

שקר גמור בשם החפץ חיים! הביא להלכה בדיוק כמו שהבאתי למעלה - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא יודע מאיפה העוז להמציא דברים בשם החפץ חיים ככה.

אני לא נכנס לקטע הזה של לימוד תורה לנשים ובעיקר לא לעניין ש"אם אישה לומדת תורה אז היא גם תהיה פחות דתייה/תלך עם מכנסיים וכו'" - זה ממש לא מהדברים שאני מדבר עליהם, אני דיברתי לעניין היחיד של המכנסיים וזה שישנה היררכיה של פסיקה ושבוודאי שרוב גדול וחמור מאוד של רבני ישראל גדולי הדור (וזה לא קשור לרבנים חרדים או דתיים לאומיים. ובכלל, ברוב מוחלט של ההלכות, לא אמור להיות כלל הבדל בין החרדים לדתיים לאומיים ברמה העקרונית, לכל הפחות לא הבדל שנובע מהשיוך המגזרי...

מחזוריות מדי, ואין פה שום דיון תורני.

ואני מדבר בעיקר על הלימוד גמרא וקבלה לנשים, זה סתם מעיק, ואני נתקל בחוסר הבנה בסיסית בתורה.

ולתן טל ומטר, בחיים לא אמרתי שבנות לא צריכות ללמוד תורה. אמרתי במפורש גמרא ומעלה, וזאת לא דעתי הפרטית, הדבר נידון עם מקורות בהמון שרשורים כבר.

אשרי כל הבנות שלומדות תורה, מה שאין אוסרים, ומתעלות ביראת שמים.

רק בטענה ובעניין מסויימים ולא בכל מה שנפתח כאן...

והבנת מהם עקום, גם זה יכול להיות. וזאת התפלות דלעיל.

ובחייך, די!

מיציתי את הדיון הזה, הוכחת פה רק כמה אסור לנשים ללמוד גמרא.

ואני כן תומך ביוצאות דופן שהן ת"ח גדולות, שלא כל אחת זוכה להיות חלק מהן, בודדות בדור (בהימור, אולי 10).

זה לא מעיד כלום על רמתך הדתית, אין לי מד יראת שמים, אבל זה כן מעיד המון על רמה תורנית.

בהצלחה עם חיפוש האמת, אבל באמת.

ללמד נשים גמרא.

הרב סולובייצ'ק הוא הרב של הרב ליכטנשטיין, זאת דעה אחת.

זה כמו להגיד שכל הרבנים שלמדו אצל הרב עובדיה יוסף הם דעה אחרת בנוגע ל"קיבלו הוראת מרן" ושצריך לבטל את המנהגים של כל העדות.

זה לא נכון, וכל גדולי ישראל סוברים אחרת במפורש.

.

בשם כל גדולי ישראל!

ציטוט מדוייק משם:
"וכתבו רבוותא דהיינו דוקא תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב אף שאין ללמדה לכתחלה מ"מ המלמדה אינו כמלמדה תפלות ונם מתורה שבע״פ ח הדינים השייכים לאשה מחוייבת ללמוד".

כתוב שחור על גבי לבן, עם כל הטעמים דלעיל.

עפ"ל המשקרים בשמו.

שנצרכים למעשה, וזה מוסכם ל-כ-ו-ל-י ע-ל-מ-א.

כנראה שלא עקבת אחרי הדיון פה לעומק.

בוודאי לא אומר כלום ממה שאתה אומר.

אתה מזכיר לי פתגם, "חמור קופץ בראש", ראית איזה דיון, ובמקום לעקוב אתה נלחם בטחנות רוח.

כל מה שניסית להגיד, ושיקרת בדרך, ועיותת, נאמר בנ"ל ועם מקורות על-ידי.

אתה לא מחדש דבר, ולכולי עלמא שאמרתי הכוונה לפוסקים בני זמננו.

אף אחד לא אוסר לימוד למעשה, גם לא במנהג שאני הולך בו.

גם לגבי "בית יעקב" למיניהן, אני אומר אתזה בתור אחד שיצא עם בנות משם, בחיים לא שמעתי שלמדו שם גמרא.

המחלוקת שיש, מוסכמת והובאה כאן לכל הצדדים.

הדעת יחיד שיש להגיד שנשים יכולות ללמוד גמרא, לא קיימת ע"פ כללי ההלכה, ולא צריך למחוק אותה, היא מראש לא עומדת.

זה לא עניין אישי שלי.

ובזה זה נגמר,

אתה יכול לא לקרוא באישי עד מחר, ולהמשיך לשקר בשם פוסקים עד מחרתיים.

בהצלחה עם הלימוד תורה המיוחד שלך.

וגם החפץ חיים, ההפך ממה שהוא טען...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

למען יראו וייראו, שדבריו הובאו בשקר,

ציטוט מדוייק משם:
"וכתבו רבוותא דהיינו דוקא תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב אף שאין ללמדה לכתחלה מ"מ המלמדה אינו כמלמדה תפלות ונם מתורה שבע״פ הדינים השייכים לאשה מחוייבת ללמוד".

הוא כותב במפורש שאפילו תורה שבכתב אין ללמדה לכתחילה!

וכל מה שמותר הוא תושב"ע, וגם זה רק במה שהיא מחוייבת ללמוד,

וזה מסתמא הלכות פסוקות עם טעמיהן ולא גמרא עם השקו"ט.

וכן, פתחתי את הסוגיה הזאת כמה פעמים.

אל תהיה חצוף, ואל תכניס לי מילים לפה, תודה רבה.

אתה ממציא המצאות בשם פוסקים, ומשקר בשמם, ואז משקר בשמי, ואז עוד מעיז לנסות להעליב אותי?

קצת דרך ארץ לא תהרוג אותך!

אבל הזלזול בא מצדך מלכתחילה.

כשהחלטת שכל דבר שאתה אומר הוא אמת, למרות ששיקרת בשם פוסקים, והשתמשת בביטויים כמו "אתה מוזמן לחפש אנא אלפביתית שלא למדה תורה מימיה" שהם נלוזים במקרה הטוב.

וכשהזדקעת "אתה מבזה ת"ח" כשאתה בכלל לא יודע הבנת הנקרא... ועוד מאשים אותי בעבירות שחייבים עליהן נידוי.

בקיצור, תתבייש. ותלמד לצטט מקורות להלכה.

ואני בטוחה שפנים מול פנים זה היה יכול להיגמר יותר מהר ויותר יפה... 

אותם כבר והוא סתם מחפש לריב.

אה כן, וגם כי הוא שיקר בשם החפץ חיים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני לא מצפה להוציא מאמר תורני מדוייק, בטח לא באורך הזה.

ראיתי כבר את הפוסקים מהגמרא עד הסוף, לא עוזרות לי הדעות שלך.
בטח לא עם ביטויים כמו "הרמב"ם כתב בפירוש המשנה שמדובר בלימוד שטויות וחסרי משמעות או משלים".

אני אאלץ לוותר על המאמר דלעיל, ברשותך.

אשריך על ההשתדלות של השקו"ט.

קרא את ההקדמה לאגלי טל, הוא ספר טוב למלאכת הפלפול.

אין לי זמן מיותר

את המאמר לא מאמין שאקרא, לעבוד על דעת הגר"ד סולובייצ'יק אשמח (זה הגר"ד הרב של הרב ליכנטשטיין נכון?).

אני מדבר אך ורק על גמרא, ולא תורה שבכתב.

אתה מוזמן להרגע כבר, אתה מתחיל באמת להיות מציק.

המשנה היא הלכה פסוקה, ולא פוסקים ממנה הלכה (אפילו שיש לה כללים ויש לזה כמה סיבות, למשל "דְּאִי לָאו הָכִי, אֵין לְמֵדִין מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר הֲלָכָה בַּמִּשְׁנָה. גְּמָרָא. שֶׁהַתַּנָּאִים לֹא דִּקְדְּקוּ אִישׁ בְּדִבְרֵי חֲבֵרוֹ כוּ'. רַשִׁ"י" בעיקר תוי"ט, מסכת נידה פרק א' משנה ג')

השקו"ט של הגמרא, הוא עיקר הבעיה שלה לא כל אחד מוכן (אגב גם לעמי ארצות אסור ללמד טעמי הלכה, מאותה סיבה בדיוק שאסור לנשים, אבל דין עמי ארצות לא ממש שייך היום שאין כמעט אנאלפתים למיניהם וזה לא ואותו הדין).

זה מה שהוא התכוון

זאת לא התגובה הראשונה ולא השניה שהוא כתב בה בצורה כזאת

ואני לא בדיוק ידוע באיפוק שלי במקרים כאלה, ככה שכרגע אני מרגיש מלאך.
ה' יתן לי כח

ואני כבר לא צוחק, תתבייש.

בשום מקום בכל השרשור הזה לא כתבתי שום דבר על תורה שבכתב. אתה מתבקש להפסיק לשקר, ואני לא אמחל לך גם עם אלף עדים!

אני עדיין מקפיד עליך על הוצאת שם רע.

"חייב מיתה בידי שמים", להזכירך.

חשבתי שאתה בקיא בהלכה:
"ומה אם אלו שלא הוציאו שם רע אלא על עצים ועל אבנים נענשו, ולא עונש מועט אלא עונש מרובה, ולא עונש לשעה אלא עונש לדורות, המוציא שם רע על חברו, כיוצא בו על אחת כמה וכמה" (תוספתא, מסכת ערכין, פרק ב', הלכה ז')

אתה מתבקש להפסיק להתבכיין ולהתחיל לבקש מחילה.

"כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה" (שבת קמט

לא בא לי להשאר מחוץ למחיצת הקב"ה.

לפחות שנה וחצי

אבל אני כבר לא לומד איתו לצערי...

והאמת שכן, יש בזה משהו משחרר!

@ארץ השוקולד אני מוכן לסלוח לך על הוצאת שם רע בזכות הריתחא

הייתי מגיע למצבים שאני קופץ בבית מדרש בימים עברו בישיבה.

אבל לא כל החברותות (האהובות) התחברו לריתחא שלי... חח

מי שסובר שזה לכתחילה הריתחא ברמות האלה.

לדאבוני הרב, לא מצאנו אפילו מפרש אחד שיגיד שזה לכתחילה.

נראה שהרעיון של "את והב בסופה" (בקידושין, שמסיימים כאוהבים) הוא בעיקר דיעבד.

ירד לי המון מהריתחא מאז, מודה שזה מרגיש לי קצת כבוי.

ותכל'ס אין לי הבנה באיך אדם יכול להתנהג עם הרב שלו כמו שיצא לי להתנהג עם חברותות...

היה לי ראש ישיבה אחד שהייתי חולק איתו ככה בלימוד לעיתים ממש רחוקות ויום למחרת חזרתי עם לב כבד וביקשתי ממנו סליחה, מסתמא הוא אמר שזה שטויות. אבל זה ישב לי על הלב כל הלילה וזה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

והראשונים (אם לא כולם, לא זוכר כבר), לא נוגעים בכלל בשאלת הלכתחילה/דיעבד...

בגלל זה אין לזה יותר מדי הסבר.

ובגלל זה צריך להרחיק לכת.

זאת שאלה מוסרית בעיקרה,

ומאכזב לראות שאין דעות שזה לכתחילה,

אבל זה די מובן,

קצת שינה לי את השקפת העולם לגבי לימוד תורה,

אבל ניחא, אנחנו לא כאן בשביל הכיף, אלא לעשות רצון השם.

גם אם זה דורש ממני להוריד את הווליום באיזה 2340%...

הכוונה היא שלא צריך לשאוף לצעקות.

פשוט אם זה קורה, לא להתרגש.

ודאי שיש עליה מפרשים רגילים, הם לא נוגעים בצד המוסרי של העניין פשוט.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

או למצוא דעות שיעזרו גם לי לחזור לצעוק קצת.

סתם האמת שיותר נוח לי עם הקצת עדינות הזאת בד"כ.

ולגבי התמונה דלעיל, זה שיא מיוחד בפורום כאילו? אני צריך להיות גאה בעצמי?

ואז אי אפשר לקרוא כבר את ההודעות כי הכל זה "אות בשורה" כזה

ואז לראות אותו במקום אחר.

אבל צריך לבקש מהבחור מחילה על שמנענו ממנו ככה להיות חלק מהדיון היותר שליו הזה

אני שמח שהגענו (אני לפחות) לקצת ריתחא.

משתדל באהבת ישראל שלמה לאהוב אותך @ארץ השוקולד (לא מתיימר, אבל משתדל).

לכל העניין של ההמצאות בשמי, הריני מוחל וסולח בלב שלם!

אני מקווה שזה יהפך לחיוב, אז אעשה את זה פומבי מול מי שראה

@אוריה, (תודה על הוהב וכו'), @ענבל, @ותן טל

נשמה טהורה, אל תאכזב

ברור שזה ירידה לפסים אישיים וסטייה מהדיון, הייתה יכול לכתוב אותו דבר

בצורה יותר נחמדה.

(ואני לא אומר עכשיו שהוא כן בסדר)

אבל למיטב זכרוני, ויש מצב שהוא מטעני, אני כן בסדר. לא דיברתי מילה ברמה אישית (אלא אם הבינו אותי לא נכון, ככה היה בעניין אחד), עד שהבחור החליט לשקר בשמי למרות שביקשתי ממנו להפסיק.

לא יודע לא חקרתי לעומק, אבל עדיין, נראה לי שאתה מגיב תקיף מידי.

(ואני באמת לא רוצה להיכנס פה לכל המריבה שלכם)

ואני מודה, קשה לי מאוד לצאת מזה שהוא ציטט את החפץ חיים הפך הגמור מהדיון שלו.

ואם צריך גם נסלח

אני עוקבת אחר הדיון העקוב מדם הזה, אבל זה היה מוגזם!.. לדעתי לא שייך, סליחה! 

ולעצם הדיון: מבינה את שני הצדדים, אבל אתם פשוט רומסים אחד את השני. אי אפשר פשוט לקבל?

דרכיה דרכי נועם, לא כך?

קצת רוך ונעימות, קצת... 

ועזבו את הגמרא המסכנה, לא נלמד גמרא בסדר? לא נלמד! רק עזבו את הדיון הזה! 

(ואני נגד שבנות ילמדו גמרא אבל סתם בשביל הרעיון)

רח"ל

כבר היו כאן כמה בנות שאמרו שזה שהן למדו גמרא "הצדיק" להן את לבישת המכנסיים, דבר שברור שאסור. וד"ל.

בלהגיד לך לא ללמוד גמרא?

אני כאילו מרוויח מזה שלא יקרו לך דברים רעים? בטח לא אישית, גם אם אידאולגית.

אני מפסיד משהו מזה שאת לומדת גמרא וסובלת מככה וככה שאמרו כנ"ל (לא רוצה לחזור על זה)...? לא נראה לי.

אם לא היה אכפת לי מהתוצאות של זה, וממך כיהודיה, כל הדיון הזה היה נחסך מלכתחילה.

אמרתי ששורש הדעות שלהם, הוא נטיה אחרי הרגש והפך הפוסקים.

אל תקחי את כל מה שאני אומר אישית. זה כאילו שאני אגיד מוות לרוצחים ותגידי לי אז אמרת לי מוות.

הנזק הוא לא רק חיצוני, וד"ל.

עריכה: צדיק באמונתו יחיה* זה פסוק בחבקוק כמדומני פרק ד'

ואכמ"ל, כי אני מדבר על עניין היסטורי, לא נקודתי ולא בהווה.

לא דיברתי על קבלה, דיברתי על גמרא, ונכון שאין לי שום חובה לדאוג לך לנזק כזה או אחר (גם חיצוני), אבל "לצערי" כן אכפת לי ממך, בין אם תאהבי את זה או לא.

אני לא חושב שאמרתי משהו לא במקום,

לא הייתה שום טענה אישית כלפי אף אחד (עד שההוא הגזים), רק טענות ענייניות שנאמרו בתקיפות.

זה לא נזק שקשור לקבלה, אבל אם את מזלזלת בקבלה, אז אשרייך, אין לי עוד מה לדבר איתך.

רואה בפשטות שהוא לא יכל להתמודד עם הטענות בצורה עניינית וירד לפסים אישיים ומכוערים.

אני לא יכול ולא מעוניין לפרט מה הנזק הלא "קבלי",

זה שייך לעניינים של קדושה (צניעות, לא חיצונית). זה לא דיון לפורום ולא דיון בין גבר לאישה.

לא שלהפסיד בני צדיקים זה לא גרוע.

ולא שמעתי על דבר כזה בחיים, אני לא נוטה להאמין לאיומים בשם גדולי ישראל בלי מקור, או לפחות טעם מתקבל על הדעת.

אנשים נוטים להמציא המצאות בשם התורה על ימין ועל שמאל, אין מה לפחד לחינם.

לגבי מה שנראה בעינייך, את צריכה להסתכל יותר ברור. אני לא טענתי שום טענה אישית עד שהוא הגזים והמציא דברים בשם החפץ חיים ואז החליט גם להמציא אותם בשמי.

אולי הוא מדבר על סוכות גדולות ומעורבות?

עריכה: קשה לי נורא להאמין שהאדמו"ר אמר דבר כזה, נורא.

אפילו שזה "רק" ברכה, זה עדיין נראה הפך מה שאדמו"ר יגיד לפי פנימיות וכו'...

אחיין שלך ממש תלמיד שלו?

הייתי מאוד שמח לפגוש את האדמו"ר אם זה מציאותי

כמו "מנהגים" שהם שיבוש של דעות גדולים.

למשל יש כאלה שלא מעבירים סכין מיד ליד, המקור היחיד לזה שמצאתי הוא באחד מליקוטי הבעש"ט שכתב שאסור "לתת" סכין במתנה לחבר. כלומר נתינה של קניין, והם הבינו שנתינה זה מיד ליד. ככה הבנתי.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אתה באמת מקרב אותי להקפדה

לא נחשבת להלכה. עוד פעם נחזור על זה?

בטח שזה משנה מאיזה רב קיבלו את זה, כי אלף רבנים שבאים מאותה הדעה הם רב אחד, ולא נחשבים כרבים בכלל ההלכתי של "יחיד ורבים הלכה כרבים" !!!!!!!!

התעייפתי מלכתוב את זה שוב ושוב ושוב!!

אני לא טענתי שהגר"ד חלק, זה הבחור השני שטען ככה.

http://havruta.org.il/archives/5501

הוא מזלזל ברבנים בפניהם, והוא אמור לדעת הלכות כבוד ת"ח...

אני רק משתמש בשם שלו כמו שרבנים אחרים השתמשו לפני.

ואם למישהו זה מפריע, אז נניח ש"גדול מרבן - שמו". תהנו.

שיש כמה נושאים שמאוד גורמים ללהט מעצם היותם, 

ומהנושאים האלה צריך מאוד להזהר לשמור על המטרה של הדיון ולא לאבד את זה 

נושאים כאלה הם כמו: דת"ל וחרדי ובין הרבנים בינהם, תורה כל היום נגד לעבוד וללמוד, יום העצמאות וקריאת הלל עם ברכה או בלי, ועוד...

כל הדיונים האלה, מנסיון, לא פועלים שום יראת שמיים ולא גורמים לשינוי אצל הצדדים בד"כ. 

אני בגישה של לפתוח נושאים שגורמים לאהבה וחיבור ולא הפוך, ולדון עד המקום שיש בו תועלת. ולעזוב/להרפות בזמן הנכון.

מהתורה ומעם ישראל.

אבל יש גבול. כשמצטטים פוסקים הפך בדיוק ממה שהם אמרו, כאן כבר זה עובר אותו. איך אפשר להתאפק פגיעה כזאת בתורה?

וכבר דנו בזה... אפשר לחזור למעלה, לא צריך לחזור על הדברים.

אנשים קוראים מאמרים תורניים ועושים מהם הלכות. כבר כתבתי את זה וציינתי את הדוגמא מהלבוש. אנשים יתביישו ממנו בבית דין של מעלה שניסו להקל בשמו בדבר כזה חמור.

לימוד זכות. אשריהם של גדולי ישראל שעושים הכל להציל את ישראל.

מי שמחפש עדויות היסטוריות יראה שבזמן הלבוש, שחי לפני מאות שנים, היו באשכנז כאלה שרקדו מעורב, והוא יצא נגד זה אבל לימד עליהם זכות.

זה לא חידוש של הרב גורן.

זה הדיון שלי בסברות באוויר לגמרי

אנשים עשו חתונות מעורבות הרבה לפני הרב גורן וזה בוודאי עוד - לקראת נישואין וזוגיות

לכן אפשר למעשה [...] להושיב בשמחה של מצוה גברים ונשים ללא הפרדה של מחיצה ביניהן, אע"פ שרואין זה את זו ולהיפך [...] להושיב בשמחה באולם אחד, על כסאות נפרדים, משפחות-משפחות, גברים ונשים וילדיהם ללא הפרדה. אבל חסידים ואנשי מעשה, הנוהגים לא להושיב גברים ונשים בשמחות באולם אחד, או שנוהגים לעשות מחיצה ארעית המפרידה בין גברים לנשים, כדי שלא יסתכלו אלו על אלו, אין זה אלא מידת חסידות, ולא נהגו כן בדורות הראשונים, לא בקראקא בדורו של הב"ח ולא בדורו של הגאון מוה"ר מרדכי יפה בעל הלבושים.

מעניינת העובדה שהרב גורן מעניק משקל רב, משמעותי ואף מכריע לנוהגם המעשי של ישראל ושל גדולי ישראל במהלך הדורות, כמעט אף יותר מאמירת המקורות עצמם.[22] משתמע, שלו הדיון היה נשען רק על מקורות, אזי הרב גורן היה מצדד בהפרדה. אולם מאחר ש"אין בידינו לדחות מנהגם של ראשונים", לכן גם אם "אין בידינו לרדת לסוף דעתם של הפוסקים הללו" ברי שהנהגתם ראויה. למעשה, הרב גורן רואה בהפרדה עם מחיצה הידור של חסידים ואנשי מעשה, מידת חסידות, כזו שלא נהגה "בדורות הראשונים". לעומת זאת, ישיבה מעורבת ללא מחיצה, "גברים ונשים ללא הפרדה של מחיצה ביניהן [...] משפחות-משפחות, גברים ונשים וילדיהם ללא הפרדה", מותרת בשופי.

המקור פה

http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/Pages/oreshet5-7.aspx#_ftnref21

מאמר ממש יפה

גם דעת הרב פיינשטיין וכל המתירים זה לא על ישיבה איש ואישה אחד ליד השני (כשהם לא בעל ואישה מסתמא), זה רק על האם צריך מחיצה, וגם אם זה היה שייך רק באשכנז לפי הרב גורן, שזה מנהג מקומם, זה עדיין לא ישיבה מעורבת.

ועדיין זה דיון צדדי לגמרי להכל.

לא אמרתי כלום על ישיבה מעורבת, רק על הוצאת הדברים של ה"לבוש" מהקשרם, שהוא במפורש אמר שזה לא בסדר, רק לימד זכות כי הם "רגילים".

לא נחשבת להלכה. עוד פעם נחזור על זה?

בטח שזה משנה מאיזה רב קיבלו את זה, כי אלף רבנים שבאים מאותה הדעה הם רב אחד, ולא נחשבים כרבים בכלל ההלכתי של "

טראומה רצינית, בלי להרחיב.

וזה לא דעות שמתירות, זה דעה שמתירה, ואי אפשר לסמוך על דבר כזה!!#!

למה אנשים מוכנים לסכן את עולם הבא שלהם בכזאת קלות, כשלקפוץ מראש של גג הם לא?

לא מבין את זה...

ולא מחקתי אף זרם של אף רבנים, גדלתי בעולם הדתי לאומי, והרבנים שגדלתי עליהם כולם מהזרם הנ"ל. אולי נוטה לחרד"ל, אבל יש לי כבוד לכולם, אני מוחה בתוקף על הייחוס של עבירות שעונשן נידוי לי. תודה!

אוקי יש לך קנאת ה' חיובית 

אבל שים לב תועלת מול נזק ומי עומד מולך.

ולא חושבת שיש עניין לדאוג לעולם הבא של השני באופן שאתה מנסה...

ואיפה בדיוק התייחסתי לדבריו?

תניח את הדברים בצידם.

הוא ביזה את הרב פרומן ואגב את הרב שמואל אליהו בפניהם באיזה גמור דיון נגד התורה, מצולם ומתועד.

אני מעדיף להוביל

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.