היה מדהים.
כמו שלא היה לי באף סדנה של פסיפס לפני כן.
את חלק מהיוצרים יצא להכיר לפני כן, וחלק זאת הייתה היכרות ראשונה.
אבל היה ענק וכיף, והשעון העביר לנו שעתיים של סדנא בלי ששמנו לב.
אשמח מאוד אם תעלו לכאן את היצירות שנכתבו במהלך הסדנה.
ושוב תודה, צור
@נחמיה17 @מאמא צדיקה, תעזרו לי בתיוגים?, לא יצא לי להכיר את הניקים..]
פורום פרוזה וכתיבה חופשית
בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
אז מה, שרשור יצירות מסדנאות הכתיבה שהיו במפגש?L ענק
כאילו אני כן הכרתינחמיה17
וראשית אני רוצה לומר שאותי דוקא כן תייגת זה מחמיא עד אין קץ (כמעט, יש לזה קץ איפה שהוא על הספקטרום של אינסוף)
וגם- לא תיייג לך את @מאמע צאדיקה .
@חלילית אלט- את מתייגת את הנקבות.
אני אשתדל לזכרים.
זכרים-
@סביון (שאני מקוה שהטקסט שלך לא באמת היה תפוז אננס פסיפלורה)
זה מי אני זוכר שהשתתפו
-מחיצה-
לא הוא לאסביון
אעלה אותו עוד מעט בעז"ה
אבל למה אני? 
חלילית אלט
סתם סתם, אני פשוט מקווה שאזכור את כולם.
אז הראשונה והחזשובה ביותר הלא היא @מבול.
@אש קודש שישבה לידי והיתה נהדרת ואפילו הקריאה לנו את התוצר שלה, וחברה שלה שאני לא יודעת אם יש לה ניק.
@מאמע צאדיקה
@אהבת ישראל!!
אעע יש לי זיכרון של דג זהב! שמישי אחרת תתייג
אז הראשונה והחזשובה ביותר הלא היא @מבול.
@אש קודש שישבה לידי והיתה נהדרת ואפילו הקריאה לנו את התוצר שלה, וחברה שלה שאני לא יודעת אם יש לה ניק.
@מאמע צאדיקה
@אהבת ישראל!!
אעע יש לי זיכרון של דג זהב! שמישי אחרת תתייג
איך שכחתי!!חלילית אלט
קטע מקסים ביותר הקראת שם, ובאותו רגע מה שעלה לי לראש זה למה בסדנה שלי לא הקראת את מה שכתבת כי את כותבת יפה כל כך
אני עדיין בלבט אם להעלות אותוסתרי המדרגה
בכל אופן - תודה לכם.
אני הייתי עסוקה בלהיות מובכת מהגמגומים שלי
אני הייתי עסוקה בלהיות מובכת מהגמגומים שלי
תמר 
איזה כיף לשמוע את זה ממך!סתרי המדרגה
משמח ממש.
אני אשמח לשלוח לך באישי את מה שכתבתי בסדנא שלך
אני אשמח לשלוח לך באישי את מה שכתבתי בסדנא שלך
אני אשמח ממש חלילית אלט
יש לך את המספר שלי?סתרי המדרגה
כי לא שמרתי את שלך |קוף|
תשלחי לי ווצאפ ואשלח לך ואל תחסכי ממני ביקורת 
תשלחי לי ווצאפ ואשלח לך
ואל תחסכי ממני ביקורת התכתבנו פעם אז יש לי חלילית אלט
מחכה סתרי המדרגה
נראלי שגםסתרי המדרגה
@קצת ערפל אבל לא סגורה על זה
היא יצאה באמצעסביון
את חמודה ממשאש קודש
אני העלה עוד מעט את הקטע שלי
היי תודה!אהבת ישראל!!
אני עוד מתלבטת אם להעלות ואם כן אז את מה...
אבל עד שלא איבדתי תראש ויצאתי, היה לי ממש מעניין!
אז תודה רבה צור!@L ענק
תעלי! |מעודד נמרצות|סתרי המדרגה
המממ אולי אולי את הראשון...אהבת ישראל!!
נראה...
תודה לך.חולות
א. סליחה שלא אחזתי בסדנה, וחתכתי באמצע...
ב. יצא לי קטע שמאוד אהבתי בתרגיל של 'לעבור את הקיר'. הנה הוא:
אני ארסס עליך גרפיטי צועק, אמיתי.
אתריס אנגח. אמרח אותך בצבע.
עד שתתבלבל, תתהפנט ותפול.
אכסה אותך בפשקווילין 'ככה יעשה במחוזות?' לא עשית כזאת, שלא תעשה כמותך.
תתעבה, תמלא את כל החלל,
עד שתשאר חזק ועומד. אבל בודד.
ואם לא תכפוף קומתך אכתוב שיר.
באופן ישיר.
ומילותי הבודדות יכנסו בסדקיך
עד שלא תהיה אתה אלא אני.
וכבר לא יבחינו בעבר השני.
ב. יצא לי קטע שמאוד אהבתי בתרגיל של 'לעבור את הקיר'. הנה הוא:
אני ארסס עליך גרפיטי צועק, אמיתי.
אתריס אנגח. אמרח אותך בצבע.
עד שתתבלבל, תתהפנט ותפול.
אכסה אותך בפשקווילין 'ככה יעשה במחוזות?' לא עשית כזאת, שלא תעשה כמותך.
תתעבה, תמלא את כל החלל,
עד שתשאר חזק ועומד. אבל בודד.
ואם לא תכפוף קומתך אכתוב שיר.
באופן ישיר.
ומילותי הבודדות יכנסו בסדקיך
עד שלא תהיה אתה אלא אני.
וכבר לא יבחינו בעבר השני.
ובכןסביון
הקטע הראשוני, על הפעולה (ההוא שהצגתי בפירות עד שעברתי לגלוסקה היפיפיה של @נחמיה17. ביטלתי אותה כבר מערב פסח!):
והלכתי לישון, והדלת פתוחה
מי יסגור אותה, מי ישתיק את המהומה?
דממת אחד משישים
שקט בל יתואר
התוכל לעזרני? ולא, סופך יהיה רע ומר
דיבור אל הקיר:
קיר יקר, קיר חביב
זוז נא מעט, או לפחות אל תגיב
כשאני מנסה לעבור דרכך
או בעצם אולי עדיף
שתתרסק בקול תרועה
מהר, חזק, אתה ודאי לא תתנגד
להיטיב את חיי לעד
ואם לא תרצה, קיר יקר
אזי כבר לא תהיה כל כך יקר
ארמוס אותך עד דק, אצלוף בך
עד שתאמר רוצה אני.
עוד קטע (נשאר זמן אז כתבתי עוד אחד):
אני רוצה שתישבר.
כן, פשוט שתתרסק לאלפי חתיכות.
בבקשה, אתה הרי יודע כמה זה חשוב לי,
אני לא מבקש ממך הרבה, בסך הכל
תוכל לשוב לאיתנך מיד כשאעבור לקחת את זה.
אני מבין שאתה לא אוהב את זה, אני יודע.
גם אני לא הייתי אוהב את זה. קשה להתרסק, גם אם רק לרגע.
אבל
אני יכול לתת לך במתנה ערימה של לבנים, כפיצוי
עם טיח סוג א' בייבוא מיוחד מאור כשדים
תיהנה מהם עד סוף ימיך, אם רק תהיה מוכן
לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי.
אך היזהר, כי אם לא תתרצה
אנשוף בך נשיפות קטנות, קצובות
מציקות יהיו הנשיפות
מחלחלות יהיו הנשיפות
עד שתתמוטט מעצמך
ולא תהיה לך תקומה לעולם.
והלכתי לישון, והדלת פתוחה
מי יסגור אותה, מי ישתיק את המהומה?
דממת אחד משישים
שקט בל יתואר
התוכל לעזרני? ולא, סופך יהיה רע ומר
דיבור אל הקיר:
קיר יקר, קיר חביב
זוז נא מעט, או לפחות אל תגיב
כשאני מנסה לעבור דרכך
או בעצם אולי עדיף
שתתרסק בקול תרועה
מהר, חזק, אתה ודאי לא תתנגד
להיטיב את חיי לעד
ואם לא תרצה, קיר יקר
אזי כבר לא תהיה כל כך יקר
ארמוס אותך עד דק, אצלוף בך
עד שתאמר רוצה אני.
עוד קטע (נשאר זמן אז כתבתי עוד אחד):
אני רוצה שתישבר.
כן, פשוט שתתרסק לאלפי חתיכות.
בבקשה, אתה הרי יודע כמה זה חשוב לי,
אני לא מבקש ממך הרבה, בסך הכל
תוכל לשוב לאיתנך מיד כשאעבור לקחת את זה.
אני מבין שאתה לא אוהב את זה, אני יודע.
גם אני לא הייתי אוהב את זה. קשה להתרסק, גם אם רק לרגע.
אבל
אני יכול לתת לך במתנה ערימה של לבנים, כפיצוי
עם טיח סוג א' בייבוא מיוחד מאור כשדים
תיהנה מהם עד סוף ימיך, אם רק תהיה מוכן
לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי.
אך היזהר, כי אם לא תתרצה
אנשוף בך נשיפות קטנות, קצובות
מציקות יהיו הנשיפות
מחלחלות יהיו הנשיפות
עד שתתמוטט מעצמך
ולא תהיה לך תקומה לעולם.
צור. הייתה פשוט סדנה מדהימה! תודה ושוב תודה סתרי המדרגה
שלי צריך קצת שיפוץ, אז אשמח להערות והארות.עמירם
אני מחפש את החוכמה
אין לי מושג איפה היא נמצאת
באמצעות טלסקופ מיוחד אני מחפש, מסתכל פנימה
איפה לסרוק? אני שואל
בכל החדר. הוא עונה.
סורק וסורק, ומאוחרי קיר נסתר צדדי ושחור החוכמה מופיעה.
יש כמה חלונות מיוחדים לא ברורים. בעיה, הם נעולים.
מחפש מנעול בכל העולם, ולא מוצא.
אני הולך לחנות וקונה מקדחה חזקה, עושה חור קטן בקיר, לא יותר.
מרים את המקדחה, ופתאום קופץ החשמל.
אני לא יכול לעבור בחור הזה.
אני מכניס את היד, החוכמה נדחסת ואיכשהו חלק ממנה מצליח לעבור.
אגיב תכף לכולם.נחמיה17
מגניבאחיתופל
וואו.Pumpin blood
מהרגע הראשון היה ברור לי שאני לא קשורה למפגש הזה, כי מה לי וליצירה, אבל בסוף הופתעתי מכמה למדתי.
הסדנא של @חלילית אלט גם חידשה לי הרבה, וגם הייתה פשוט עונג צרוף.
הסדנא של @L ענק הייתה חוויה די מפעימה בשבילי. מראש לא ניסיתי לכתוב, ולא לגמרי התחברתי, ואז הקטעים שהקראתם, הם היו מדהימים.
אהבתי מאוד את הקטע של @אש קודש וההגשה של @סביון חידדה לי לגמרי את הנקודה שצור ניסה להעביר בסדנה. הרגשתי שהבנתי על מה הוא מדבר.
אז זה היה יום מרשים, ומוצלח, ואם הרגשתי שבכל זאת היה משהו חסר קראתי עכשיו את הקטעים של @אגל טל ו@סביון ו-וואו.
לא מצליחה לתאר במילים את ההרגשה שתופסת לה מקום אצלי מאז שסיימתי לקרוא. צריכה לעכל את זה עוד קצת. וואו, אתם מוכשרים ממש.
תודה לכולכם. על הזכות להיות חלק מזה. היום הזה השפיע וישפיע עליי עוד הרבה.
הסדנא של @חלילית אלט גם חידשה לי הרבה, וגם הייתה פשוט עונג צרוף.
הסדנא של @L ענק הייתה חוויה די מפעימה בשבילי. מראש לא ניסיתי לכתוב, ולא לגמרי התחברתי, ואז הקטעים שהקראתם, הם היו מדהימים.
אהבתי מאוד את הקטע של @אש קודש וההגשה של @סביון חידדה לי לגמרי את הנקודה שצור ניסה להעביר בסדנה. הרגשתי שהבנתי על מה הוא מדבר.
אז זה היה יום מרשים, ומוצלח, ואם הרגשתי שבכל זאת היה משהו חסר קראתי עכשיו את הקטעים של @אגל טל ו@סביון ו-וואו.
לא מצליחה לתאר במילים את ההרגשה שתופסת לה מקום אצלי מאז שסיימתי לקרוא. צריכה לעכל את זה עוד קצת. וואו, אתם מוכשרים ממש.
תודה לכולכם. על הזכות להיות חלק מזה. היום הזה השפיע וישפיע עליי עוד הרבה.
תודה,חולות
(אני אמרתי שיהיה כיף)
[אני לא פותח דיון]
[אני לא פותח דיון]
אתה רומז שצריך להקשיב לך יותר? Pumpin blood
צפה תגובה אחרי יומיים חג שאתבחבש עם הרגשות שהקטע שלך הותיר בי.
ואז גם אולי יהיה דיון.
ואז גם אולי יהיה דיון.
את זה את אמרת...חולות
ואם יש שאלות עליו, בכיף...
יש לי סבלנות...
יש לי סבלנות...
תודה לך.סביון
הי!אש קודש
תודה לך
היה נחמד לפגוש אותך
היה נחמד לפגוש אותך
להעלות לכאן גם מהסדנה של צור וגם מהסדנה של תמר?סתרי המדרגה
ואני בעז"ה אעלה אחרי שנשפץ קצת
אני יעלה את הקטע שלי בעז"ה עוד מעטאש קודש
צור תודה רבה! הייתה סדנא מדהימה!
כולם ככ כשרונים וכתבו והביעו ככ יפה.
נהנתי מאוד! תודה לכם!
כולם ככ כשרונים וכתבו והביעו ככ יפה.
נהנתי מאוד! תודה לכם!
הקטע שליאש קודש
קיר יקר
מאחוריך עומד חלומי הגדול ביותר.
הדבר שאליו אני מייחלת כבר מי יודע כמה זמן.
מאחוריך אני עומדת, רופאה בחירה במחלקת ילדים.
עכשיו אנא ממך, כל חיי חלמתי על זה.
כרגע,
אתה הדבר היחיד שמפריד ביננו.
אתה הדבר היחיד שמונע ממני להגיע אל אושר וסיפוק חיי.
אז, אם תועיל בטובך לזוז להנמס או אפילו להעלם,
תוכל לגרום לי להיות מאושרת ולעוד ילדים רבים קטנים ורכים להרפא ממחלותיהם.
לשוב לחייך,
לצחוק
ללכת
לשמוח
לאהוב
לנשום
לאכל
לדבר
להביע
לישון
להרגיש חיים
וכל שאר הפעולות שכל ילד רגיל מבצע בקלות.
כל שנות התיכון קרעתי את עצמי כדי שביום מן הימים אוכל לעזור להם.
למדתי ככ הרבה בשביל שאוכל להציל את נפשותיהם העדינות והטהורות של ילדים אלו.
אותם ילדים השוכבים במחלקה שמאחוריך.
ועכשיו,
אנא ממך אל תעצור בעדי ברגע האחרון.
כשאני כבר ככ קרובה.
תחוס על עמלי ועל רצונם הגדול לחיות,
לנשום ולהיות בריאים ומשוחררים.
בבקשה
אתה אומנם אבן
אבל אני מקווה שהצלחתי לחדור אל ליבך
אנא,
תוכל לעזור לי לעזור להם?
מאחוריך עומד חלומי הגדול ביותר.
הדבר שאליו אני מייחלת כבר מי יודע כמה זמן.
מאחוריך אני עומדת, רופאה בחירה במחלקת ילדים.
עכשיו אנא ממך, כל חיי חלמתי על זה.
כרגע,
אתה הדבר היחיד שמפריד ביננו.
אתה הדבר היחיד שמונע ממני להגיע אל אושר וסיפוק חיי.
אז, אם תועיל בטובך לזוז להנמס או אפילו להעלם,
תוכל לגרום לי להיות מאושרת ולעוד ילדים רבים קטנים ורכים להרפא ממחלותיהם.
לשוב לחייך,
לצחוק
ללכת
לשמוח
לאהוב
לנשום
לאכל
לדבר
להביע
לישון
להרגיש חיים
וכל שאר הפעולות שכל ילד רגיל מבצע בקלות.
כל שנות התיכון קרעתי את עצמי כדי שביום מן הימים אוכל לעזור להם.
למדתי ככ הרבה בשביל שאוכל להציל את נפשותיהם העדינות והטהורות של ילדים אלו.
אותם ילדים השוכבים במחלקה שמאחוריך.
ועכשיו,
אנא ממך אל תעצור בעדי ברגע האחרון.
כשאני כבר ככ קרובה.
תחוס על עמלי ועל רצונם הגדול לחיות,
לנשום ולהיות בריאים ומשוחררים.
בבקשה
אתה אומנם אבן
אבל אני מקווה שהצלחתי לחדור אל ליבך
אנא,
תוכל לעזור לי לעזור להם?
הגבתי לך כבר במפגש, כמה שזה נהדר סתרי המדרגה
הערות פיצפונות:
* כותבים רופאה בכירה עם כ' ולא בחירה עם ח'
* "קרעתי את עצמי" קצת לא מסתדר לי במשלב.
זה פשוט מקסים. איזה כיף שהרצון שלך כל כך חזק עד שהקיר ממש נהיה 'אוורירי' כמו שצור כינה אותו. זה באמת יפה ממש
* כותבים רופאה בכירה עם כ' ולא בחירה עם ח'
* "קרעתי את עצמי" קצת לא מסתדר לי במשלב.
זה פשוט מקסים. איזה כיף שהרצון שלך כל כך חזק עד שהקיר ממש נהיה 'אוורירי' כמו שצור כינה אותו. זה באמת יפה ממש
טוב. אכתוב כמה מילים ואז אעלה, תכף חג אז אקצר, לכל המקסימים-נחמיה17
ראשית אני רוצה להצטרף לכל שאר האנשים ולהודות לצור (@L ענק) הנפלא. היה מקסים מקסים ונהדר. תודה רבה! (והייתי צריך לעשות משהו ב"נפרדים מצור" בזמנו...)
שנית- לגבי הכתיבה של החבר'ה פה.
הרגשתי שהרבה כתבו, ואפילו כתבו יפה אבל אולי פספסו את הנקודה.
בטח בקטע הראשון.
כולם כמעט בקשו. לא שיניתם לשאלה/ שיר הלל/ הודאה/ דרישה /נאום / מסירה / תוכחה. כולם עשו את אותה פעולה.
הדגש היה על הפעולה. אין בעיה שעושים את אותו הדבר אבל בד"כ אנשים רוצים להיות מקוריים כך שאם כולם היו אותו הדבר והשוני הוא במשהו אחר- נראה לי שזה די מראה על פספוס הנקודה. פעולה בכתיבה היא הכרח השאלה היא כמה מעצימים אותה, כמה מתמקדים בפעולה. צור בקש להראות את הפעולה. שהיא תהיה המרכז. משהו שמאוד ספציפי ובוטה.
גם לתרגיל השני.
אני נגשתי לצור באמצע הסדנא ואמרתי לו שאני לא יכול להציג טוב בלי להציג את המצב. יוצא לי מאוד לדבר על המציאות. הרצוי והמצוי ופחות על התהליך שבו בדיבור שלי אני מנסה לגרום לו לקרות.
נראה שזה בלתי נמנע.
ל@אש קודש (עכשיו ראיתי שזו את)
לגבי ה"חידה"-
אם כבר.. בואו נדבר על זה. השירה שלי (לפעמים) - פרוזה וכתיבה חופשית
אולי זה לא עניין של חידה, אולי זה עניין של רומנטיקה. שאי אפשר להגיד כמו תמיד, הרי כל העניין של שפה גבוהה ומילים כבדות זה פשוט מילים שלא הורגלנו בהם, בין אם העדפנו את לשון חכמים על פני לשון כתבי הקודש ובין אם להיפך ובין אם העדפנו את למה על פני מדוע. כל העניין שזה לא כמו שהייתי אומר למישהו ברחוב.
"אוהב אותך, אחותי" זה שונה מאוד מ"אני אוהב אותך" כי זה לא מורגל ברחוב, (למרות שתמיד המילה "אוהב" תשאר רומנטית בין האוהבים). אנחנו מחפשים לפעמים את חוסר ההסבר, את החשיבה לבד, או לחילופין את אימוץ המחשבה כשנפרש לפנינו תיאור של עולם מלא יותר.
יש הבדל בין "אני רוצה לשתות קפה"
לבין "אני רוצה רוצה לשתות קפה, להחזיק בידיי הקפואות את הכוס הנוזל החום הזה המהביל, הקפה- להרגיש את הידיים רותחות בידיעה, שהנה- לא כל העולם כפור, שאצטרך להוריד את המשקפיים לפני כל שלוק כי האדים ושאשתה בלגימות קצרות ונפחדות כי העצבים בפה וזה משנה מאוד שזה קפה ולא שוקו, כי קפה מרדים אותו דבר- אלא אם כן יודעים שזה קפה (ברור שאני מדבר על נס קפה, אני אשכנזי, למען השם!) "
לא יודע, צריך עוד לחשוב על זה, צור- מה אתה אומר?
קיצור יש עוד מה לדבר.
היה נהדר לפגוש את כולכם.
ושוב תודה רבה לצור.
חג שמח ושבת שלום.
ממ..אש קודש
תקשיב, כאן לא היה מדובר בשירה, אלבכתיבת קטע ולכן לא עשיתי את זה חידתי, אני מבינה מה אתה אומר, קוראים לזה עומק. נכון הקטע שכתבתי לא היה עמוק כי לא ראיתי צורך להכניס בו עומק. יש לי בקשה ואני צריכה שהיא תהיה ברורה וחותכת, בלי רמזים. שהקיר יבין בדיוק מה אני דורשת ולמה"ברחל בתך הקטנה.."
אני גם יותר מתחברת לעומק, אבל ספציפית כאן לא ראיתי לנכון להכניס אותו.
בכל זאת אני חושבת שיש לך כשרון כתיבה! ממש וואו! זה היה יפה מה שכתבת, אפילו שזה בסך הכל נס קפה. זה עומק. אבל כאן את ה לא דורש כלום מקיר ולכן מתאים להכניס אותו.
אני חושבת גם שפשוט כל אחד מאיתנו הבין את העניין של הקיר בצורה שונה, ז"א , שאני לקחתי אותו לפשוט קיר מוצק שמפריד בין החלום למציאות.
ולאומת זאת אחרים הבינו אותו במובן העמוק יותר, מכשול בדרך, לאו דווקא משהו מוחשי.
אני גם יותר מתחברת לעומק, אבל ספציפית כאן לא ראיתי לנכון להכניס אותו.
בכל זאת אני חושבת שיש לך כשרון כתיבה! ממש וואו! זה היה יפה מה שכתבת, אפילו שזה בסך הכל נס קפה. זה עומק. אבל כאן את ה לא דורש כלום מקיר ולכן מתאים להכניס אותו.
אני חושבת גם שפשוט כל אחד מאיתנו הבין את העניין של הקיר בצורה שונה, ז"א , שאני לקחתי אותו לפשוט קיר מוצק שמפריד בין החלום למציאות.
ולאומת זאת אחרים הבינו אותו במובן העמוק יותר, מכשול בדרך, לאו דווקא משהו מוחשי.
אוקיי, עשיתי טעות שאני עושה מדי פעםנחמיה17
ולא הסתכלתי לך בכ"א.
את בת 15.
אמרתי לעצמי שאעשה השתדלות ולא אדבר על הבנות במפגש אלא בעניינים הצריכים לתוכן המפגש וכל שכן שלא לדבר על פרטים חיצוניים. אבל!
לא ידעתי את זה כשהגבתי לך, את גבוהה לגילך משהו (זה נדיר שאני זוכר פרטים כאלו). בכ"א- אני לא חושב שעומק זו המילה המתאימה למה שאני מדבר עליו, אני חושב שמה שאני מדבר עליו קיים הרבה אצל שלמה ארצי נניח ואני מסרב להאמין שלשלמה ארצי יש פשר ברב שיריו ובטח שלא עומק
(@L ענק, אם אתה זוכר- דברנו על זה במפגשפסח של שנה העברה. @פיתה פיתה, ניסתה להכנס לנו באמצע ואני נפנפתי אותה באדישות, <צ>. תחיה, אולי את זוכרת? מה נאמר שם? זה היה די קצר, לזכרוני)
בכל אופן, אולי זה יפגע בך, אין בי כונה כזו- הרגשת החסרון שלי נבעה, נראה לי, מצפיות שלא שייכות למישהי בגילך.
פשוט , נראה לי שכתבת פשוט מאוד. ישיר כזה. זה קצת מוריד את הזמרה שיש במילים. לא יודע, ייתכן ואני טועה, ייתכן מאוד.
סליחה על זה בכלופן.
הקטע על הקפה נכתב קולח יחסית ורק עכשיו שמתי לב כמה טעויות הקלדה היו לי. בכל מקרה תודה רבה על המחמאה.
יש עוד מה לחשוב בעניין בכלופן, מה גורם לשירה להיות כזו סוחפת, כזו שירית במקום כמה משפטים ומה הרמות בזה וכו'.
תודה רבה בכלופן.
(כמה פעמים כתבתי בכלופן. שיואו!)
תרגיל א (עשיתי את זה באלתור לחלוטין להתחשבותכם)נחמיה17
-א-
אוף, אתה לא איתי!
שם! מאחורי הפאנטה, נו.
מלח.
אפשר בבקשה?
-ב-
חשבתי על זה- ולא.
לא רציתי את זה עוד מההתחלה
לכו ממני, פשוט תרדו.
תרדו ממני!
לכו!
פשוט- |ףהה|
די!
תרגיל ב (כנ"ל, ונתתי משקל גם לתנועות וכו', ציינתי בכתיבה)נחמיה17
איי איי,
מה בקשתי?!
אוף! לא מבינים שזה לא צריך להיות?! (מצביע עם כל היד פשוטה ואצבעות צמודות)
ממש לא צריך להיות פה!
לא, זה אפילו לא צריך לא להיות פה.
הוא פשוט לא, בעקרון.
אז למה הוא כן?!
יודעים מה? עזבו את גוש החומר העלוב הזה, שיהיה פה.
אני צריך בכלל להיות שם.
שם, אוף. תנו לי את השם לפה. שיהיה פה.
אוך, נו- שיהיה שם באשר הוא שם.
תנו לי אותו (בתנועת "מה שמעבר לקיר") שיעבור משם, אני צריך אותו אצלי,
גם זה לא-
תביאו אותי אל אצלו.
רק את הגוף, אל תפספסו כלי דם, זה נחוץ מאוד.
הרוח? היא כבר שם, זה(! מצביע על הקיר) לא מפריע לה
אבל אני? אני פה, וזה ממש מפריע ל'שמה' אצלי.
(שאיפה), רק אני פה.
...
איך אני עובר את זה?
אני צריך לעבור את זה?
אני צריך. לא ניתן לשאלה.
קרקע, משקל. עצבים, מערכת עיכול, כתפיים! כתפיים! הכל כל כך לא!
לא שם לא שלם.
ועכשיו גם זה!
זה.
זה!
(עיניים נפערות בגילוי)
(פונה לקיר)
אתה!!
תפתח, בבקשה, אני צריך את שם.
אתה מבין אתה מפריע לי, ואני צריך.
לשם.
סליחה, סליחה,
זאת אומרת-
אנחנו
אנחנו צריכים.
וואו!אהבת ישראל!!
זה יפהפה ממש!
מדוייק וכתיבה קולחת וממש רואים אותך אומר אתזה..
אהבתי ממש!
מועדים לשגרה! אז הנה שלי -סתרי המדרגה
בעידודם של @משתדלת יותר @רעיה123 @סביון @חלילית אלט @נגרינסקי ואם שכחתי מישהו אז סליחה, החלטתי להעלות את התוצרים מהסדנה של צור ועוד משהו שגיליתי שהשתרבט לי תוך כדי אין לי מושג מה (תמר או צור, מישהו ביקש לכתוב על מצרים במקרה? כי אחרת אין לי מושג באיזה הקשר זה נכתב |מגרד בראשו|)
1) התרגיל המקדים: (בחרתי 'להתחנן')
עוד מעט ואטבע בים דמעותיי המתחננות,
כל כולי משוועת למעט מים במדבר הנורא הזה.
אגרופיי קפוצים, נאנחת. חסרת אונים על החול החם.
מעליי השמש קופחת, מייבשת את גרוני הניחר.
מילותיי ג ו ו ע ו ת אט - אט.
בנואשות של רגע, בוקעת מתוכי תחינה כצעקה;
הבו לי מים.
ומתוך הצחיחות, ההד עונה לי בתחנונים (תחנוניי שלי הם)
ואני רציתי אד,
שימטיר לי.
2) התרגיל עם הקיר:
אם זה מה שנדרש אני אסדוק אותך אט-אט,
אחבוט בך באגרופיי הקפוצים ללא רחם.
אשלח בך את חרצובות לשוני המשוננות,
אני עוד אראה אותך מתנפץ למרגלותיי.
כשתקרוס, אני אשיר את שירת הים שלי,
אתה עוד תבקע לשניים ואני אעבור בחרבה.
שתדע שאין בי פחד, על אף שאתה סוגר עליי.
זה לא עבד איתך במילים יפות, באמת שניסיתי.
ביקשתי, התחננתי, מה לא הצעתי לך תמורתי.
תמורת פתח לעבור בו אל הצד הנכסף מנגד.
ואתה בעיקשותך, סרבת שוב ושוב, בדבקות.
לא הותרת לי ברירה, אני אכה בך עוד ועוד,
עד שאראה איך אתה מתפורר לנגד עיניי.
אני נדמית בעינייך כחלשה ועדינה, אך אינני כזאת.
טעית בי, אתה שוגה רק משום שכך נוח לך לחשוב.
לא נשאר לי אלא להשתמש בכוח, בעזות ובעוצמה.
זכור - כי אתה ביקשת זאת ממני.
מדוע אני חשה צורך כה עז להתנצל על כך?
זה לא חשוב כעת, כל זה יעלם עוד מעט ממש.
כשאעבור את הקיר.
3) הקטע האחרון שאשמח אם תרעננו את זיכרוני באיזו סדנה הוא נכתב ותחת איזו כותרת/ משימה:
איך יוצאים ממצרים
בחופזה
להרים רגליים
ולצאת,
אל המדבר.
לנשום קצת חוסר וודאות
בחולות המזהיבים,
וללחוש -
יצאנו לחירות.
לדעת שיש עוד ים לקרוע
וארבעים שנים ללכת
ביום וגם בלילה
מוכרחים להמשיך, בתנועה.
עוד במצרים קילפנו את עצמנו
מצטמצמים; קמח, מים
לחם עוני בתרמיל
וגם -
תופים.
כשאני אש,
אעטוף את עצמי
תחת שמיכת עמוד ענן
ואז,
אחזור אל המסע.
אני ממש אשמח לביקורת
1) התרגיל המקדים: (בחרתי 'להתחנן')
עוד מעט ואטבע בים דמעותיי המתחננות,
כל כולי משוועת למעט מים במדבר הנורא הזה.
אגרופיי קפוצים, נאנחת. חסרת אונים על החול החם.
מעליי השמש קופחת, מייבשת את גרוני הניחר.
מילותיי ג ו ו ע ו ת אט - אט.
בנואשות של רגע, בוקעת מתוכי תחינה כצעקה;
הבו לי מים.
ומתוך הצחיחות, ההד עונה לי בתחנונים (תחנוניי שלי הם)
ואני רציתי אד,
שימטיר לי.
2) התרגיל עם הקיר:
אם זה מה שנדרש אני אסדוק אותך אט-אט,
אחבוט בך באגרופיי הקפוצים ללא רחם.
אשלח בך את חרצובות לשוני המשוננות,
אני עוד אראה אותך מתנפץ למרגלותיי.
כשתקרוס, אני אשיר את שירת הים שלי,
אתה עוד תבקע לשניים ואני אעבור בחרבה.
שתדע שאין בי פחד, על אף שאתה סוגר עליי.
זה לא עבד איתך במילים יפות, באמת שניסיתי.
ביקשתי, התחננתי, מה לא הצעתי לך תמורתי.
תמורת פתח לעבור בו אל הצד הנכסף מנגד.
ואתה בעיקשותך, סרבת שוב ושוב, בדבקות.
לא הותרת לי ברירה, אני אכה בך עוד ועוד,
עד שאראה איך אתה מתפורר לנגד עיניי.
אני נדמית בעינייך כחלשה ועדינה, אך אינני כזאת.
טעית בי, אתה שוגה רק משום שכך נוח לך לחשוב.
לא נשאר לי אלא להשתמש בכוח, בעזות ובעוצמה.
זכור - כי אתה ביקשת זאת ממני.
מדוע אני חשה צורך כה עז להתנצל על כך?
זה לא חשוב כעת, כל זה יעלם עוד מעט ממש.
כשאעבור את הקיר.
3) הקטע האחרון שאשמח אם תרעננו את זיכרוני באיזו סדנה הוא נכתב ותחת איזו כותרת/ משימה:
איך יוצאים ממצרים
בחופזה
להרים רגליים
ולצאת,
אל המדבר.
לנשום קצת חוסר וודאות
בחולות המזהיבים,
וללחוש -
יצאנו לחירות.
לדעת שיש עוד ים לקרוע
וארבעים שנים ללכת
ביום וגם בלילה
מוכרחים להמשיך, בתנועה.
עוד במצרים קילפנו את עצמנו
מצטמצמים; קמח, מים
לחם עוני בתרמיל
וגם -
תופים.
כשאני אש,
אעטוף את עצמי
תחת שמיכת עמוד ענן
ואז,
אחזור אל המסע.
אני ממש אשמח לביקורת
..חלילית אלט
אני ביקשתי לכתוב שיר על עבדות פנימית. אולי לזה התכוונת
זה יפהפה. (השיר האחרון)
(זה לא פזמון! אבל זה שיר ממש ממש יפהפה.)
תעלי לפסיפס אולי? הוא מושלם.
הקטע על הקיר, כבר אמרתי לך ואמרו לך כולם שהוא מצוין.
וגם התרגיל המקדים מצוין.
בקיצור את כותבת נפלא ואני רוצה לראות אותך יותר בפרוזה!
זה יפהפה. (השיר האחרון)
(זה לא פזמון! אבל זה שיר ממש ממש יפהפה.)
תעלי לפסיפס אולי? הוא מושלם.
הקטע על הקיר, כבר אמרתי לך ואמרו לך כולם שהוא מצוין.
וגם התרגיל המקדים מצוין.
בקיצור את כותבת נפלא ואני רוצה לראות אותך יותר בפרוזה!
כןכן! לזה התכוונתי סתרי המדרגה
כנראה שהחלטתי שפזמונים זה פחות הצד החזק שלי והחלטתי לפרוע חוק.
אהממ תודה, אבל אני לא מרגישה ברמה מספיק גבוהה לפסיפס |נבוך|
איי תמר, כל פעם שאני ארצה חיזוק לביטחון עצמי אני אבקש ממך
אהממ תודה, אבל אני לא מרגישה ברמה מספיק גבוהה לפסיפס |נבוך|
איי תמר, כל פעם שאני ארצה חיזוק לביטחון עצמי אני אבקש ממך
בטח שלפסיפס!!!חלילית אלט
זה שיר ממש ממש ממש טוב!
תעשי מה שאת הכי טובה בו
את מוזמנת בהחלט יקירתי
תעשי מה שאת הכי טובה בו
את מוזמנת בהחלט יקירתיסתרי המדרגה
נממ אבל אני כותבת כי אני איש של מילים ולא כי למדתי את זה מסודר או משהו. מה פסיפס? זה של גדולים ומכובדים...
הסתכלת שם פעם?חלילית אלט
רוב האנשים שכותבים שם או מציירים או מצלמים לא ממש למדו את זה. הם פשוט אוהבים לעשות את זה. אנשים של מילים וצבעים. אז גם את יכולה.
(מזהירה מראש- לאחרונה חל מיעוט בתגובות)
(מזהירה מראש- לאחרונה חל מיעוט בתגובות)
כן.סתרי המדרגה
לא יודעת, הפורמט מרגיש לי מאיים. אני לא מרגישה מספיק טובה.
(בכלל, איזה הלם שהעזתי להקריא. כמה זמן לקח לי לתת לאנשים לקרוא, ועכשיו פתאום ממש להשמיע)
(בכלל, איזה הלם שהעזתי להקריא. כמה זמן לקח לי לתת לאנשים לקרוא, ועכשיו פתאום ממש להשמיע)
(זה באמת אומץ.חלילית אלט
כשלמדתי כתיבה רק בקורס השני באחד המפגשים האחרונים העזתי להקריא.)
אני פשוט חושבת שאת כותבת טוב ואין סיבה שלא תעזי להעלות. זה גם הרבה פחות מפחיד מלהקריא כי זה וירטואלי. תעשי מה שנוח לך כמובן
אני פשוט חושבת שאת כותבת טוב ואין סיבה שלא תעזי להעלות. זה גם הרבה פחות מפחיד מלהקריא כי זה וירטואלי. תעשי מה שנוח לך כמובן
תודה רבה!סתרי המדרגה
באמת שהמחמאות שלך משמחות ממש
את כותבת יפהסביון
אהבתי במיוחד את השיר מהסדנא של חלילית.
תודה סתרי המדרגה
ארטי,אהבת ישראל!!
הקטע של הקיר מצוין ומדהים!!!!!
ממש ממש אהבתי. הוא כזה מדויק ונוגע...
תודה 
סתרי המדרגה
השיר מהסדנא של חליליתעמירם
הגעתי לשם במקרה
לא ידעתי על זה
לאט לאט נשאבתי
והנה התחילו הלימודים
זה הולך ועוצר
מחכה קצת וממשיך
הולך ועוצר שוב
מקווה שלא ימשיך
נפגש שוב ושוב
מתחבר עם חברים
נפרד וממשיך לדבר
אנשים נחמדים ביותר
זה הולך ועוצר
מחכה קצת וממשיך
הולך ועוצר שוב
מקווה שלא ימשיך
הנה @חלילית אלט
אולי אני אמשיך אותו כי לא הספקתי והיה לי רעיונות לעוד לפחות בית אחד. זה שיר חלקי.
חלילית אלט
מעולה.
באמת עדיף שתוסיף עוד בית, ואם כבר יש לך אותו בראש אז בכלל כדאי.
רואים את ההתייחסות למשקל.
משהו קטן - בבית השני יש לך חרוזים בשתי השורות האחרונות, שזה יפה, ואולי כדאי שגם בבית הראשון שתי השורות האחרונות יתחרזו? יכול להוסיף לדעתי. כי לחרוז שמים לב, אז או שלא שמים אותו בכלל או ששמים אותו באופן קבוע - זה נראה לי חלק מהמשקל הקבוע של הבתים. תחשוב על זה...
סך הכל אחלה שיר, באמת טוב.
באמת עדיף שתוסיף עוד בית, ואם כבר יש לך אותו בראש אז בכלל כדאי.
רואים את ההתייחסות למשקל.
משהו קטן - בבית השני יש לך חרוזים בשתי השורות האחרונות, שזה יפה, ואולי כדאי שגם בבית הראשון שתי השורות האחרונות יתחרזו? יכול להוסיף לדעתי. כי לחרוז שמים לב, אז או שלא שמים אותו בכלל או ששמים אותו באופן קבוע - זה נראה לי חלק מהמשקל הקבוע של הבתים. תחשוב על זה...
סך הכל אחלה שיר, באמת טוב.
אה, וצור (שאר החבר'ה יכולים לראות ולהביע דעתם)-נחמיה17
לגבי ספוקן וורד גופא-
אם היה לי אינטרנט בזמנו אולי הייתי מראה לך את זה:
או את זה:
רציתי לשאול אותך לגבי עצם המושג הזה, נראה לי שהציור שקבלתי עד עכשיו היה לאו דוקא הציור המדוייק של זה.
תמר, הנה השיר מהסדנא שלך. לא גמור אבל אהוב מאוד.L ענק
ארמון חדש ומופלא
וגדול מכל קודמיו
ביקש קיסר סין
שייבנה, מגדול אדריכליו.
והלך האדריכל
בשלווה עמוקה,
לתוך הנייר,
עמוק עמוק
אל בין סיביו.
וחזר אל הקיסר "יצרתי" אמר
ואל ביתו בא הוד קיסריותו
אל שולחן העבודה הוציא גיליון
ובו-
ארמון חדש ומופלא
וגדול מכל קודמיו
אותו ביקש קיסר סין
שייבנה, מגדול אדריכליו.
וכעס הקיסר עד מאוד וציווה להורגו
אך טרם תפסו השומרים-
פתח גדול האדריכלים החכם
את דלתות הארמון
נכנס בם ונעלם
והלך האדריכל
בשלווה עמוקה,
לתוך הנייר,
עמוק עמוק
אל בין סיביו.
(לא שרשרת נכון)נחמיה17
לעיונך.
והנה שיר שכתבתי על התרגיל בהזדמנות אחרת, עוד לא ערוךL ענק
אז אני מעלה לכאן ולא לפסיפס.
מתכון לשבירת הקיר הרביעי
אם כך ואם כך הכתם נשאר על הקיר
אז תעזבו אותו, תתעלמו.
אל תסתכלו עליו, באמת.
אתם יודעים מה- לא, יש לי רעיון יותר טוב.
קחו טוש שחור
ותקיפו בעיגול את הכתם.
שכל אחד יקיף כתם אחר, ותקפידו שאף קו לא יגיע בקו אחר – יפה
עכשיו תקיפו שוב, את החלק שאתם לא מסתכלים עליו, אבל ביותר גדול- קדימה, יש בכם צד פראי,ג'ונג'לי כזה- תקיפו בתנופה גדולה
יפה.
עכשיו לכו לכתם אחר, עזבו את שלכם ותנסו לאט ובכח – למחוק את הכתם
תנו מכות חזקות ונחושות עם היד שלכם
אתם עשויים מאותם אטומים שמהם עשוי הקיר,
כל מכה
כל טפיחה
מורידה שכבה דקה מהקיר. כן, כן כולם. תדפקו
אתם מרגישים אתם מרגישים את הג'ונג'ליות הזאת שבחזה שלכם
אתם יוכלים חזק יותר או בקצב אחיד. הנה
כמו שאני עושה
פם פ-פם פ-פם, פם פ-פם פ-פםץ ביחד איתי
תגידו פם פ-פם פ-פם, פם פ-פםפ-פם, ככה, עם דפיקות היד
כן יפה, שש חושים לאדם
להרים ולטעום
לצחוק ולבכות
למשש ולשבור, ולשבור ולשבור
יותר מהר, יותר מהר פ-פם יותר מהר פ-פם.
תחשבו שכל הקיר זה כתם אחד ארוך, הכתם שלכם-
תהיו פראיים, ג'ונג'לים. תשברו, זה טבע בסיסי שלכם
יריחו, טרויה, ברלין חומות נשברות נשברות אני אומר לכם נשברו-
נשברה.
נשברה.
זה נהדר ממש!סתרי המדרגהאחרונה
איזה קצב, זה סוחף. וואו.
(רק - שישה חושים ולא שש, נראה לי?)
(רק - שישה חושים ולא שש, נראה לי?)
וואוחלילית אלט
זה פשוט יפהפה
קראתי פעמיים, מניחה שאקרא עוד כמה פעמים.
שיר מעולה, תודה!
קראתי פעמיים, מניחה שאקרא עוד כמה פעמים.
שיר מעולה, תודה!
הראשון או השני?L ענק
הראשוןחלילית אלט
את השני לא קראתי לעומק, אבל אקרא ואגיס גם עליו
תפילת האהבה / יומן חלומותחתול זמני
מחלום שחלמתי אתמול, וחלומות בהקיץ אחרים.
///
בבית הכנסת "תפילת השם"
אני מגיע באיחור־מה, החזן במקום אחר, אבל שיהיה
בין עמודי השיש הצחורים (לא מים)
אני אתפלל תפילת שמונה־עשרה של ט"ו באב
או... תפילת חמישה־עשר?
מילים אחרות לחלוטין שלא אזכור עוד
משהו עם אהבה.
והשם מתפלל איתנו, אני שומע זאת בתוך הראש
ואהבת – אהבתי
את – אתכם
ה' – אמר ה'
א־ל אמונה
המאמין בעולם ובאהבה
אנא
עזור לנו להאמין בעצמנו
ובאהבה בכלל.
זו הסתכלות מעניינתנקדימון
הכי רחוק שהגעתי פעם היה לדמיין את ארון הקודש כמו תעלה סודית שאין לה באמת תקרה אלא צינור כלפי מעלה - ההסתכלות שאתה מציע היא מעניינת. אולי אנסה להתפלל כך את התפילה הבאה שלי.
אל תנסו את זה בביתחתול זמניאחרונה
או שכן?
תעדכן אותנו
יופי! להאמין בעצמנו ובאהבה....כל כך נכון.נחלת
אמרי אמת מפורש [שלח תרח"צ]חתול זמני
"אאז"ל היה רגיל לומר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך, נראה מזה שיכולין להיות בכל דרכיך דעהו הגם שאינם נקיים כל־כך, כדאיתא אין לך דרך שאין בו עקמומיות, דהרי כתיב לאחר זה והא יישר אורחותיך, וזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, עולם הזה עלמא דשיקרא, והמרגלים נשתלחו להשיב אמרים אמת לשולחיך, אולם הם אמרו כי חזק הוא ממנו שהיה להם הסתרות וחשבו שאין בכחם להתגבר עליהם, וזה לא היה אמת, שהיו צריכים להתחזק כמו דכתיב ויתחזק דוד בה' א־להיו, שזהו בכל דריך דעהו [...] ואיתא בספר הזכות שאמר להם שיראו הארץ בעין טובה, כי ארץ ישראל היא במדת הדין, אולם בפנימיות כולה חסד, וזה עניין אמונה שצריך להאמין אף אם רואים ההיפך, ולהימשך אחר השי"ת, כדאיתא בילקוט א־ל אמונה ואין עול שהאמין בעולם ובראו"
להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות...אברהם יאיר שטרן
רוב הסיפורים שאנחנו קוראים הם לא סיפורי אמונה למרות שכתוב עליהם סיפורי אמונה...
הם סיפורי חסדך...
הסיפור שמושקה לא הסכים לעבוד בשבת ועף לבור ואז הגיע יהודי עשיר ושילם והיום הוא ראש כולל חשוב בבני ברק וכו'... זה לא סיפור אמונה זה סיפור חסד...
כתוב "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"
בבוקר כשהשמש זורחת אומרים את חסד ה'.. כשטוב...
אבל לפעמים יש לילה, הכל חשוך לא רואים וכו' ואז צריך להאמין...
סיפור אמונה אמיתי זה שמושקה לא הסכים לעבוד בשבת, ואז הפריץ זרק אותו החוצה, והוא עם הילדים שלו שוכבים בשלג קופאים לאט לאט, ואין להם מה לאכול...
בלילה הראשון עברו שיכורים ובעטו בהם בשביל הצחוק... אחד גם הקיא על רבקה אישתו... למזלו הם לא התפתו לעשות בה כל מיני דברים... "למזלו" הם לא התפתו כי היא היתה כחולה והם פחדו להידבק בדלקת ריאות...
ואחרי יומיים הוא מנסה להעיר את התאומים הקטנים חצק'ל ושרוליק, והם לא זזים... חצק'ל נושם לאט בכבדות... הוא כולו כחול... ושורוליק כבר לא יזוז... אף פעם...
אז הם חופרים בור בשלג וקופאות להם האצבעות תוך כדי... הם שמים שם את שרוליק... ותוך כדי לאהל'ה משתעלת כמו טרקטור.... ואז מגיע הפריץ ואומר לו "אתה רק צריך להגיד כן..."
ויום אח"כ שמחה בונים מחליט שהוא נכנע והוא הולך מפנה עורף לאבא לא-לוקים ולהכל... והולך לשתות וודקה כדי להתחמם...
ואחרי עוד יומיים לאל'ה נופלת על הרצפה על הגופה של חצק'ל את הגופה של חצק'ל הם כבר לא קברו כי לא היה להם כוח פיזי... טכנית כבר לא היה להם כוח...
בסוף נשאר רק שמי'ל כי הוא היה צעיר וחזק מספיק כדי לשרוד... הוא עוטף את עצמו בגופות של המשפחה שלו כדי להתחמם... אתמול איוון הסכים להביא לו קצת אש אז הוא הדליק את הבגדים שלהם כדי להתחמם... והפריץ עובר לידו ואומר לו "אתה רק צריך להגיד כן... אני כבר אדאג לכל השאר..." ושמיל מנסה לענות לו "לא" אבל משפתיו יוצאת רק נשיפה קרה, רועדת ובלתי ברורה... הפריץ צוחק עליו וממשיך...
ואחרי שבוע יש בצד השביל ערימה של גופות ומספיק אוכל לחתולים ולעופות הדורסים למשך כל השבועיים הקרובים בשפע...
זה סיפור של אמונה... של מסירות עם ה' עד הסוף... למרות שאין כל סיבה ניראת לעין לעשות את זה...
וגם על זה צריך להודות לה'. ולהגיד אמונתו בלילות...
אני יודע יצאתי חרדי רצחח, אבל הרגשתי צורך לשתף... אז סליחה...
בררר🙈🙈תמימלה..?
הכתיבה מהממת, ויזואלי מאוד, ממש מרגישים שם...(לי אישית היה טיפה קשה עם זה אבל זה רק מדגיש כמה הכתיבה טובה😅)
בקשר למסר אתה צודק, סוגשל, כי סיפורי אמונה שמכירים על ניסים שקרו זה סיפורי אמונה שגררו איתם חסד, הסיפור שאתה כתבת זה סיפור אמונה שלא גורר איתו חסד ולכן פחות ירצו לספר אותו בתור חיזוק לרבים כי הוא לא מחזק, הוא מציב מראה, הוא נכון מאוד אבל לא מחזק, לכן לא שומעים אותו.....
וכן, זו גישה קצת ליטאית מאוד אבל בסדר😅
אמלהה חזק עצוב..ניגון🌿אחרונה
זה לפעמים קשה להכיל שבעבודת ה' יש לפעמים דברים קשים מאודד...
ביחד עם כל האהבה והטוב הזה
יום שישיxmasterx
יום שישי בצהריים בסופר השכונתי, צריך להשלים את מה ששוכחים קבוע
דחוק וצפוף כמו ערב חג
כולם בריצה, עינים ברשימות
ידיים חוטפות הכל מהמדף.
ליד המקרר של הגבינות עומד איש מבוגר
לובש חליפה ישנה מכופתרת, יש לו את הסגנון שלו.
הפוך לגמרי מכל הג'ינס, הטיץ והכפכפים שמסביב.
הוא מחזיק ביד קופסת קוטג' קטנה
מסתכל עליה מרוכז
מסובב אותה בוחן אותה
קורא אותה כאילו זה מכתב אהבה ישן.
בודק את התחתית מחפש עוד כיתוב בפינה חבויה.
כולם עוקפים אותו, נתקעים בו, מימין משמאל
הוא לא זז, עומד עם העגלה הקטנה שלו.
בסוף הוא ניגש לסדרן, נער עם אזניות
אומר לו
'סליחה, אתה יודע אם שינו משהו בעטיפה?
הפסים תמיד היו ככה והבית כל כך קטן?'
העובד מסתכל עליו כאילו הוא הגיע עכשיו מעולם אחר ועונה
'אחי זה קוטג' מה זה משנה?'
מחזיר אזניה וחוזר לעבוד.
הזקן לא נעלב הוא מחזיר את הקוטג' למקרר
באיטיות
מניח אותו עם הפנים קדימה
מסדר אותו
מסדר את החליפה
משאיר עגלה ריקה ויוצא מהחנות בלי לקנות כלום.
בלי להסתכל אחורה
לשמש של יום שישי
(כתבתי עוד פסקה, חשבתי לסגור את זה אבל מפה כל אחד ישלים לעצמו)
מונדיאל תשעה באבימח שם עראפת
יהההה!! תשעה באב הגיע רבותיי!! הנה השחקנים שלנו עולים למגרש, הנהונים, וקדימה, החזן ניגש... אוקיי החזן מורח את ערבית בעצב הנכון, איזה משחק זה עומד להיות!!
שימו לב לאדון משמאל, בשולחן הקידמי!!! אני אומר לכם, הוא עוד יפתיע במשחק הזה! והנה- מתחילים!!! שליח הציבור מתחיל פרק א'!! ו... איזה תזמון מושלם!!! מר חיים כהן, האדון משמאל, פורץ בבכי בדיוק במילים "בכה תבכה בלילה"!!! איזה יופי של מהלך פתיחה!!! רגע רגע! רבותיי!!! יש לנו פייט!!! שתי שולחנות מאחורי מר חיים, אנחנו כבר בפסוק ה', ומר שלום ממרר בבכי קורע לב!!! מר חיים מלכסן מבט, שימו לב רבותיי!!!! עומדת להיות פה התנגשות!!!! כן כן כן כן!!!! מר חיים עוקף אותו בסיבוב, איזו יללה מסמרת שיער!!! כן, חיים, כן!!! איזה יופי אתה בוכה על החורבן!!!
בינתיים באגף הימני קורה משהו מעניין, נראה שהאדון בן ציון מתכונן לקראת פרק ב'!! והנה הוא מצטרף לקרב!!!! שכנו לספסל האדון ברוך מקנח את אפו ברעם שכזה!!! אחח, איך הוא חש את צער השכינה!!!!
באגף האחורי בחורי הישיבה מפתיעים!!! "בתולותי ובחורי נפלו בחרב" והבחורים פה נותנים יופי של צווחות, ממש כתיישים בדרך לשחיטה!!! איזה יופי של משחק!!!!
עכשיו תור הרב!!! שימו לב לזה!!! "אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו" אנחנו בפרק ג', ו... יואוווו!!!! איזה מהלך!!! איזו יללה שוברת לבבות!!! הוא התחיל בתרועה, וחתך לשברים תקיעה תרועה!!! הנה הוא גורף שריקות ומחיאות כפיים מהקהל!!! איזה יופי של בכי!!!!
יללות הבכי גוברות, אנחנו קרובים לשלב הגמר!! פרק אחרון רבותיי!! מר ברוך כבר טובע בדמעותיו, שלום מתגלגל על הרצפה בבכי, והרב!! הרב בוטש ברצפה וגרביו מתמלאים חורים! ותראו את זה! הבחורים באגף האחורי יחפים, כמה מהם הגדילו לעשות ושמו עפר על ראשם!!! איזה משחק מדהיםם!!! אנחנו קרובים לשריקת הסיום, ו- רגע! מי זה שם?! באגף האחורי?! תראו אותו, יושב על כיסא, כאילו לא תשעה באב היום!!! ו- לא יאומן!!!! החצוף הזה לומד תורה!!! בושה וחרפה!!! רגע, הוא אומר משהו, תנו לשמוע...
אוקיי קבלנו דיווח שזהו אוהד שפרץ למגרש, הוא יושב בהפגנתיות על כיסא ולומד תורה, מהאוהד נמסר "די לבכות, בואו לבנות". אבטחה, תוציאו לי אותו בבקשה. יופי, תודה.
ועוד רגע נכריז על המנצח, וזה--- גברת שוורץ!!!!!!! עם יללות מקפיאות דם מעזרת הנשים!!!! איזה יופי, היא ניצלה רגע של בלבול והרטיטה את כל בית הכנסת!!! יש לנו מנצחת!!!!
אנחנו ניפגש שוב בשנה הבאה, אל דאגה, תוכלו להוכיח את עצמכם במונדיאל הבא! הכינו את הדמעות!
חסרים בתי כנסת? תחפש אחד אחרנקדימון
פפפפ לא הבנתימח שם עראפת
נראה לי שכן הבנתינקדימון
אבל אני פשוט חושב שיש ערך אפילו להצגות כאלה
מדויקכְּקֶדֶם
מרתקאנימה
אני אוהבת את הציניות המתפכחת והבלתי מתפשרת שלך
לדעתי זה מה שקורה כשמנסים לכפור בסנדרט של נורמליות ורושם חיצוני, ובסוף נוצרת נורמה של לא נורמליות ומוזרות.
"משתויקקים" זה מושג מתאים?
חן חן גברת.ימח שם עראפת
מושג מתאים, למרות שהוא כמו ציוינים, מושג שראוי להחליף
אני מחזיק בדעהחתול זמניאחרונה
שהחכמה הגדולה היא להיות באותה מדרגה של "החתול שרצה להיות איש" ועדיין לבחור להיות חתול.
יעני, זה קל טילים להיות "אותנטי" ולדעת יותר טוב.
אבל הדבר האמיתי זה לדעת את הכל, ואז להגיע לנקודת המוצא.
///
הרש"ר הירש כותב שהתפילה איננה ביטוי לרגש. תפילה זה מלשון פ.ל.ל, משהו כמו שיפוט והבחנה. אם תפילה היא ביטוי של רגש, אז למה כולם צריכים להתפלל שלוש תפילות זהות, ביחד, באותה שעה, כל יום? אולי יש אנשים שהמאני טיים הרוחני שלהם הוא בדיוק באחת־עשרה בבוקר? בשתיים בלילה? ולמה אותו נוסח? גם ביחס ליחיד המתפלל – וגם ביחס לציבור – הקטן, או הדור כולו – למה לא כל דור מחליט מהם צרכי השעה? המסקנה היא שהתפילה איננה פעולה סובייקטיבית אלא פעולה אובייקטיבית. יש אמיתות נצחיות, שלפחות עד הגאולה השלמה, אמורות להיות מבוטאות ומופנמות.
דווקא מי שלא רוצה להתפלל, הוא הכי זקוק לתפילה, כי כל הרעיון זה להחדיר את העניינים האלה ללב. והתכלית הנוכחית של ט' באב היא חיבור לנקודת השבר הפנימית. בעצם אפשר לקרוא את כל הקינות גם ביחס לירושלים הפנימית, בית המקדש שבלב, נשמות הכהן והנביא שנמצאות בלב כל אחד מול היצרים הצרים, הריחוק, אובדן התמימות. זה ברמה הספציפית.
קיטש קיים אבל לא כל דבר הוא קיטש. ולא צריך להיות אינדיבידואל על־חלל כדי לצאת מהקיטש. זאת הסתכלות עצובה לדעתי שבסוף מוחקת דברים חשובים מדי.
לומד התורה בתשעה באב עושה... מה בדיוק? במה בא לידי ביטוי הבניין שלו? איך העולם נראה לפני ואחרי? האם הוא הביא את הגאולה, כהנים ופרה אדומה, מקדש ומנורה, במו ידיו החשופות? לא נראה לי. אני כן רואה אותו כדמות שמנוגדת לעולם, עסוקה בפנטזיה סובייקטיבית, נמצאת בדיסהרמוניה עם זרמי המציאות, ומניסיון לרוב זה לא מתפתח לכיוונים חיוביים לטווח ארוך, ובעצם גם לא לטווח קצר.
אמי הביטה בינחלת
במבט חרד
קווצת שיער חמקה מהכיסוי
תצבעי את הלבן אמרה
זה...זה לא ראוי!
סליחה?! התמרמרתי בלבי
זה לחלוטין... עניין שלי!
בתשעה באב
עלה פתאום בזכרוני
איך פעם סיפרה (רק לי)
שאמה (זאת סבתי)
היתה עוד צעירה
כשערה הפך לבן.
אז, כשהגיעה שמה
המומה ומבולבלת,
(הסבתא כלומר האמא)
בהינף יד
מבלי הנד עפעף
הוא שלח אותה
מייד ימינה
ט"ז אב
(ממש עכשיו)
אניח על שיער
שכבה עבה של צבע
אדום, ירוק...
לא משנה
א נ י
לא אעשה
את המשגה הזה
וואו🫂תמימלה..?
קטעמשה
לרגע חשבתי שהבעיה זה כיסוי ראש וצניעות.
לא לא זה מעבר לזה בפלנטה אחרת....נחלת
יש צובעים שיער דווקא ללבןשנונימי
אני חושב ששיער לבן הוא מאוד יפה
שלחו ימינהooאחרונה
את הצעירים
ומשגה זה אומר האשמת הקורבן
(שיער לבן זה אחלה
הטבע לא יכול להיות משגה)
שעראשר ברא
בזרה"ק
אני העבד ניצב מנגד.
אני מרגישה שכל עוד אנחנו לא נמצאים שם,
אנחנו ניצבים מנגד.
ושעריך כותנה, ברזל, אריות, שכם, פרחים הם דופקים,
ושער אחד מחכה להיפתח ברחמים.
ואיך אפשר להמשיך להיות ניצבים מנצד?
כשאני העבד!!
רחם.
אנחנו לא העבדשנונימי
בן השפחה (ישמעאל) יושב בארמון
ובן המלך (ישראל) עומד בשער החיצון
לכיסאו ישוב בצדקתו
ינקום נקמת עמו
וישפוט גוזלי מלכותו
נביאי ומבטיחי שקר
טענו לכתר
שימרנו מכולם
שומר ישראל לעולם
אמן!נחלתאחרונה
אֲוִירָאנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך י' באב תשפ"ו 0:06
תיקנתי בעיות ניקוד.
רָאִיתִי אֶרֶץ וּפִרְיָהּ,
מָלְאָה כָּל עִיר יְבוּל שָׂדוֹת;
צְבוּרִים צִבּוּרִים
אוֹ חֳמָרִים חֳמָרִים -
וְהֵם כֻּלָּם דֵּעוֹת.
שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת,
הַמּוּלוֹת וַחֲמוּלוֹת -
כָּל אַחַת הִיא אֵ-ל דֵּעִים.
הָאָמְנָם צָדְקוּ חָזָ"ל
וְאֲוִירָא דְּיִשְׂרָאֵל מְחַכִּים?