היה מדהים.
כמו שלא היה לי באף סדנה של פסיפס לפני כן.
את חלק מהיוצרים יצא להכיר לפני כן, וחלק זאת הייתה היכרות ראשונה.
אבל היה ענק וכיף, והשעון העביר לנו שעתיים של סדנא בלי ששמנו לב.
אשמח מאוד אם תעלו לכאן את היצירות שנכתבו במהלך הסדנה.
ושוב תודה, צור
@נחמיה17 @מאמא צדיקה, תעזרו לי בתיוגים?, לא יצא לי להכיר את הניקים..]
פורום פרוזה וכתיבה חופשית
בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
אז מה, שרשור יצירות מסדנאות הכתיבה שהיו במפגש?L ענק
כאילו אני כן הכרתינחמיה17
וראשית אני רוצה לומר שאותי דוקא כן תייגת זה מחמיא עד אין קץ (כמעט, יש לזה קץ איפה שהוא על הספקטרום של אינסוף)
וגם- לא תיייג לך את @מאמע צאדיקה .
@חלילית אלט- את מתייגת את הנקבות.
אני אשתדל לזכרים.
זכרים-
@סביון (שאני מקוה שהטקסט שלך לא באמת היה תפוז אננס פסיפלורה)
זה מי אני זוכר שהשתתפו
-מחיצה-
לא הוא לאסביון
אעלה אותו עוד מעט בעז"ה
אבל למה אני? 
חלילית אלט
סתם סתם, אני פשוט מקווה שאזכור את כולם.
אז הראשונה והחזשובה ביותר הלא היא @מבול.
@אש קודש שישבה לידי והיתה נהדרת ואפילו הקריאה לנו את התוצר שלה, וחברה שלה שאני לא יודעת אם יש לה ניק.
@מאמע צאדיקה
@אהבת ישראל!!
אעע יש לי זיכרון של דג זהב! שמישי אחרת תתייג
אז הראשונה והחזשובה ביותר הלא היא @מבול.
@אש קודש שישבה לידי והיתה נהדרת ואפילו הקריאה לנו את התוצר שלה, וחברה שלה שאני לא יודעת אם יש לה ניק.
@מאמע צאדיקה
@אהבת ישראל!!
אעע יש לי זיכרון של דג זהב! שמישי אחרת תתייג
איך שכחתי!!חלילית אלט
קטע מקסים ביותר הקראת שם, ובאותו רגע מה שעלה לי לראש זה למה בסדנה שלי לא הקראת את מה שכתבת כי את כותבת יפה כל כך
אני עדיין בלבט אם להעלות אותוסתרי המדרגה
בכל אופן - תודה לכם.
אני הייתי עסוקה בלהיות מובכת מהגמגומים שלי
אני הייתי עסוקה בלהיות מובכת מהגמגומים שלי
תמר 
איזה כיף לשמוע את זה ממך!סתרי המדרגה
משמח ממש.
אני אשמח לשלוח לך באישי את מה שכתבתי בסדנא שלך
אני אשמח לשלוח לך באישי את מה שכתבתי בסדנא שלך
אני אשמח ממש חלילית אלט
יש לך את המספר שלי?סתרי המדרגה
כי לא שמרתי את שלך |קוף|
תשלחי לי ווצאפ ואשלח לך ואל תחסכי ממני ביקורת 
תשלחי לי ווצאפ ואשלח לך
ואל תחסכי ממני ביקורת התכתבנו פעם אז יש לי חלילית אלט
מחכה סתרי המדרגה
נראלי שגםסתרי המדרגה
@קצת ערפל אבל לא סגורה על זה
היא יצאה באמצעסביון
את חמודה ממשאש קודש
אני העלה עוד מעט את הקטע שלי
היי תודה!אהבת ישראל!!
אני עוד מתלבטת אם להעלות ואם כן אז את מה...
אבל עד שלא איבדתי תראש ויצאתי, היה לי ממש מעניין!
אז תודה רבה צור!@L ענק
תעלי! |מעודד נמרצות|סתרי המדרגה
המממ אולי אולי את הראשון...אהבת ישראל!!
נראה...
תודה לך.חולות
א. סליחה שלא אחזתי בסדנה, וחתכתי באמצע...
ב. יצא לי קטע שמאוד אהבתי בתרגיל של 'לעבור את הקיר'. הנה הוא:
אני ארסס עליך גרפיטי צועק, אמיתי.
אתריס אנגח. אמרח אותך בצבע.
עד שתתבלבל, תתהפנט ותפול.
אכסה אותך בפשקווילין 'ככה יעשה במחוזות?' לא עשית כזאת, שלא תעשה כמותך.
תתעבה, תמלא את כל החלל,
עד שתשאר חזק ועומד. אבל בודד.
ואם לא תכפוף קומתך אכתוב שיר.
באופן ישיר.
ומילותי הבודדות יכנסו בסדקיך
עד שלא תהיה אתה אלא אני.
וכבר לא יבחינו בעבר השני.
ב. יצא לי קטע שמאוד אהבתי בתרגיל של 'לעבור את הקיר'. הנה הוא:
אני ארסס עליך גרפיטי צועק, אמיתי.
אתריס אנגח. אמרח אותך בצבע.
עד שתתבלבל, תתהפנט ותפול.
אכסה אותך בפשקווילין 'ככה יעשה במחוזות?' לא עשית כזאת, שלא תעשה כמותך.
תתעבה, תמלא את כל החלל,
עד שתשאר חזק ועומד. אבל בודד.
ואם לא תכפוף קומתך אכתוב שיר.
באופן ישיר.
ומילותי הבודדות יכנסו בסדקיך
עד שלא תהיה אתה אלא אני.
וכבר לא יבחינו בעבר השני.
ובכןסביון
הקטע הראשוני, על הפעולה (ההוא שהצגתי בפירות עד שעברתי לגלוסקה היפיפיה של @נחמיה17. ביטלתי אותה כבר מערב פסח!):
והלכתי לישון, והדלת פתוחה
מי יסגור אותה, מי ישתיק את המהומה?
דממת אחד משישים
שקט בל יתואר
התוכל לעזרני? ולא, סופך יהיה רע ומר
דיבור אל הקיר:
קיר יקר, קיר חביב
זוז נא מעט, או לפחות אל תגיב
כשאני מנסה לעבור דרכך
או בעצם אולי עדיף
שתתרסק בקול תרועה
מהר, חזק, אתה ודאי לא תתנגד
להיטיב את חיי לעד
ואם לא תרצה, קיר יקר
אזי כבר לא תהיה כל כך יקר
ארמוס אותך עד דק, אצלוף בך
עד שתאמר רוצה אני.
עוד קטע (נשאר זמן אז כתבתי עוד אחד):
אני רוצה שתישבר.
כן, פשוט שתתרסק לאלפי חתיכות.
בבקשה, אתה הרי יודע כמה זה חשוב לי,
אני לא מבקש ממך הרבה, בסך הכל
תוכל לשוב לאיתנך מיד כשאעבור לקחת את זה.
אני מבין שאתה לא אוהב את זה, אני יודע.
גם אני לא הייתי אוהב את זה. קשה להתרסק, גם אם רק לרגע.
אבל
אני יכול לתת לך במתנה ערימה של לבנים, כפיצוי
עם טיח סוג א' בייבוא מיוחד מאור כשדים
תיהנה מהם עד סוף ימיך, אם רק תהיה מוכן
לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי.
אך היזהר, כי אם לא תתרצה
אנשוף בך נשיפות קטנות, קצובות
מציקות יהיו הנשיפות
מחלחלות יהיו הנשיפות
עד שתתמוטט מעצמך
ולא תהיה לך תקומה לעולם.
והלכתי לישון, והדלת פתוחה
מי יסגור אותה, מי ישתיק את המהומה?
דממת אחד משישים
שקט בל יתואר
התוכל לעזרני? ולא, סופך יהיה רע ומר
דיבור אל הקיר:
קיר יקר, קיר חביב
זוז נא מעט, או לפחות אל תגיב
כשאני מנסה לעבור דרכך
או בעצם אולי עדיף
שתתרסק בקול תרועה
מהר, חזק, אתה ודאי לא תתנגד
להיטיב את חיי לעד
ואם לא תרצה, קיר יקר
אזי כבר לא תהיה כל כך יקר
ארמוס אותך עד דק, אצלוף בך
עד שתאמר רוצה אני.
עוד קטע (נשאר זמן אז כתבתי עוד אחד):
אני רוצה שתישבר.
כן, פשוט שתתרסק לאלפי חתיכות.
בבקשה, אתה הרי יודע כמה זה חשוב לי,
אני לא מבקש ממך הרבה, בסך הכל
תוכל לשוב לאיתנך מיד כשאעבור לקחת את זה.
אני מבין שאתה לא אוהב את זה, אני יודע.
גם אני לא הייתי אוהב את זה. קשה להתרסק, גם אם רק לרגע.
אבל
אני יכול לתת לך במתנה ערימה של לבנים, כפיצוי
עם טיח סוג א' בייבוא מיוחד מאור כשדים
תיהנה מהם עד סוף ימיך, אם רק תהיה מוכן
לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי.
אך היזהר, כי אם לא תתרצה
אנשוף בך נשיפות קטנות, קצובות
מציקות יהיו הנשיפות
מחלחלות יהיו הנשיפות
עד שתתמוטט מעצמך
ולא תהיה לך תקומה לעולם.
צור. הייתה פשוט סדנה מדהימה! תודה ושוב תודה סתרי המדרגה
שלי צריך קצת שיפוץ, אז אשמח להערות והארות.עמירם
אני מחפש את החוכמה
אין לי מושג איפה היא נמצאת
באמצעות טלסקופ מיוחד אני מחפש, מסתכל פנימה
איפה לסרוק? אני שואל
בכל החדר. הוא עונה.
סורק וסורק, ומאוחרי קיר נסתר צדדי ושחור החוכמה מופיעה.
יש כמה חלונות מיוחדים לא ברורים. בעיה, הם נעולים.
מחפש מנעול בכל העולם, ולא מוצא.
אני הולך לחנות וקונה מקדחה חזקה, עושה חור קטן בקיר, לא יותר.
מרים את המקדחה, ופתאום קופץ החשמל.
אני לא יכול לעבור בחור הזה.
אני מכניס את היד, החוכמה נדחסת ואיכשהו חלק ממנה מצליח לעבור.
אגיב תכף לכולם.נחמיה17
מגניבאחיתופל
וואו.Pumpin blood
מהרגע הראשון היה ברור לי שאני לא קשורה למפגש הזה, כי מה לי וליצירה, אבל בסוף הופתעתי מכמה למדתי.
הסדנא של @חלילית אלט גם חידשה לי הרבה, וגם הייתה פשוט עונג צרוף.
הסדנא של @L ענק הייתה חוויה די מפעימה בשבילי. מראש לא ניסיתי לכתוב, ולא לגמרי התחברתי, ואז הקטעים שהקראתם, הם היו מדהימים.
אהבתי מאוד את הקטע של @אש קודש וההגשה של @סביון חידדה לי לגמרי את הנקודה שצור ניסה להעביר בסדנה. הרגשתי שהבנתי על מה הוא מדבר.
אז זה היה יום מרשים, ומוצלח, ואם הרגשתי שבכל זאת היה משהו חסר קראתי עכשיו את הקטעים של @אגל טל ו@סביון ו-וואו.
לא מצליחה לתאר במילים את ההרגשה שתופסת לה מקום אצלי מאז שסיימתי לקרוא. צריכה לעכל את זה עוד קצת. וואו, אתם מוכשרים ממש.
תודה לכולכם. על הזכות להיות חלק מזה. היום הזה השפיע וישפיע עליי עוד הרבה.
הסדנא של @חלילית אלט גם חידשה לי הרבה, וגם הייתה פשוט עונג צרוף.
הסדנא של @L ענק הייתה חוויה די מפעימה בשבילי. מראש לא ניסיתי לכתוב, ולא לגמרי התחברתי, ואז הקטעים שהקראתם, הם היו מדהימים.
אהבתי מאוד את הקטע של @אש קודש וההגשה של @סביון חידדה לי לגמרי את הנקודה שצור ניסה להעביר בסדנה. הרגשתי שהבנתי על מה הוא מדבר.
אז זה היה יום מרשים, ומוצלח, ואם הרגשתי שבכל זאת היה משהו חסר קראתי עכשיו את הקטעים של @אגל טל ו@סביון ו-וואו.
לא מצליחה לתאר במילים את ההרגשה שתופסת לה מקום אצלי מאז שסיימתי לקרוא. צריכה לעכל את זה עוד קצת. וואו, אתם מוכשרים ממש.
תודה לכולכם. על הזכות להיות חלק מזה. היום הזה השפיע וישפיע עליי עוד הרבה.
תודה,חולות
(אני אמרתי שיהיה כיף)
[אני לא פותח דיון]
[אני לא פותח דיון]
אתה רומז שצריך להקשיב לך יותר? Pumpin blood
צפה תגובה אחרי יומיים חג שאתבחבש עם הרגשות שהקטע שלך הותיר בי.
ואז גם אולי יהיה דיון.
ואז גם אולי יהיה דיון.
את זה את אמרת...חולות
ואם יש שאלות עליו, בכיף...
יש לי סבלנות...
יש לי סבלנות...
תודה לך.סביון
הי!אש קודש
תודה לך
היה נחמד לפגוש אותך
היה נחמד לפגוש אותך
להעלות לכאן גם מהסדנה של צור וגם מהסדנה של תמר?סתרי המדרגה
ואני בעז"ה אעלה אחרי שנשפץ קצת
אני יעלה את הקטע שלי בעז"ה עוד מעטאש קודש
צור תודה רבה! הייתה סדנא מדהימה!
כולם ככ כשרונים וכתבו והביעו ככ יפה.
נהנתי מאוד! תודה לכם!
כולם ככ כשרונים וכתבו והביעו ככ יפה.
נהנתי מאוד! תודה לכם!
הקטע שליאש קודש
קיר יקר
מאחוריך עומד חלומי הגדול ביותר.
הדבר שאליו אני מייחלת כבר מי יודע כמה זמן.
מאחוריך אני עומדת, רופאה בחירה במחלקת ילדים.
עכשיו אנא ממך, כל חיי חלמתי על זה.
כרגע,
אתה הדבר היחיד שמפריד ביננו.
אתה הדבר היחיד שמונע ממני להגיע אל אושר וסיפוק חיי.
אז, אם תועיל בטובך לזוז להנמס או אפילו להעלם,
תוכל לגרום לי להיות מאושרת ולעוד ילדים רבים קטנים ורכים להרפא ממחלותיהם.
לשוב לחייך,
לצחוק
ללכת
לשמוח
לאהוב
לנשום
לאכל
לדבר
להביע
לישון
להרגיש חיים
וכל שאר הפעולות שכל ילד רגיל מבצע בקלות.
כל שנות התיכון קרעתי את עצמי כדי שביום מן הימים אוכל לעזור להם.
למדתי ככ הרבה בשביל שאוכל להציל את נפשותיהם העדינות והטהורות של ילדים אלו.
אותם ילדים השוכבים במחלקה שמאחוריך.
ועכשיו,
אנא ממך אל תעצור בעדי ברגע האחרון.
כשאני כבר ככ קרובה.
תחוס על עמלי ועל רצונם הגדול לחיות,
לנשום ולהיות בריאים ומשוחררים.
בבקשה
אתה אומנם אבן
אבל אני מקווה שהצלחתי לחדור אל ליבך
אנא,
תוכל לעזור לי לעזור להם?
מאחוריך עומד חלומי הגדול ביותר.
הדבר שאליו אני מייחלת כבר מי יודע כמה זמן.
מאחוריך אני עומדת, רופאה בחירה במחלקת ילדים.
עכשיו אנא ממך, כל חיי חלמתי על זה.
כרגע,
אתה הדבר היחיד שמפריד ביננו.
אתה הדבר היחיד שמונע ממני להגיע אל אושר וסיפוק חיי.
אז, אם תועיל בטובך לזוז להנמס או אפילו להעלם,
תוכל לגרום לי להיות מאושרת ולעוד ילדים רבים קטנים ורכים להרפא ממחלותיהם.
לשוב לחייך,
לצחוק
ללכת
לשמוח
לאהוב
לנשום
לאכל
לדבר
להביע
לישון
להרגיש חיים
וכל שאר הפעולות שכל ילד רגיל מבצע בקלות.
כל שנות התיכון קרעתי את עצמי כדי שביום מן הימים אוכל לעזור להם.
למדתי ככ הרבה בשביל שאוכל להציל את נפשותיהם העדינות והטהורות של ילדים אלו.
אותם ילדים השוכבים במחלקה שמאחוריך.
ועכשיו,
אנא ממך אל תעצור בעדי ברגע האחרון.
כשאני כבר ככ קרובה.
תחוס על עמלי ועל רצונם הגדול לחיות,
לנשום ולהיות בריאים ומשוחררים.
בבקשה
אתה אומנם אבן
אבל אני מקווה שהצלחתי לחדור אל ליבך
אנא,
תוכל לעזור לי לעזור להם?
הגבתי לך כבר במפגש, כמה שזה נהדר סתרי המדרגה
הערות פיצפונות:
* כותבים רופאה בכירה עם כ' ולא בחירה עם ח'
* "קרעתי את עצמי" קצת לא מסתדר לי במשלב.
זה פשוט מקסים. איזה כיף שהרצון שלך כל כך חזק עד שהקיר ממש נהיה 'אוורירי' כמו שצור כינה אותו. זה באמת יפה ממש
* כותבים רופאה בכירה עם כ' ולא בחירה עם ח'
* "קרעתי את עצמי" קצת לא מסתדר לי במשלב.
זה פשוט מקסים. איזה כיף שהרצון שלך כל כך חזק עד שהקיר ממש נהיה 'אוורירי' כמו שצור כינה אותו. זה באמת יפה ממש
טוב. אכתוב כמה מילים ואז אעלה, תכף חג אז אקצר, לכל המקסימים-נחמיה17
ראשית אני רוצה להצטרף לכל שאר האנשים ולהודות לצור (@L ענק) הנפלא. היה מקסים מקסים ונהדר. תודה רבה! (והייתי צריך לעשות משהו ב"נפרדים מצור" בזמנו...)
שנית- לגבי הכתיבה של החבר'ה פה.
הרגשתי שהרבה כתבו, ואפילו כתבו יפה אבל אולי פספסו את הנקודה.
בטח בקטע הראשון.
כולם כמעט בקשו. לא שיניתם לשאלה/ שיר הלל/ הודאה/ דרישה /נאום / מסירה / תוכחה. כולם עשו את אותה פעולה.
הדגש היה על הפעולה. אין בעיה שעושים את אותו הדבר אבל בד"כ אנשים רוצים להיות מקוריים כך שאם כולם היו אותו הדבר והשוני הוא במשהו אחר- נראה לי שזה די מראה על פספוס הנקודה. פעולה בכתיבה היא הכרח השאלה היא כמה מעצימים אותה, כמה מתמקדים בפעולה. צור בקש להראות את הפעולה. שהיא תהיה המרכז. משהו שמאוד ספציפי ובוטה.
גם לתרגיל השני.
אני נגשתי לצור באמצע הסדנא ואמרתי לו שאני לא יכול להציג טוב בלי להציג את המצב. יוצא לי מאוד לדבר על המציאות. הרצוי והמצוי ופחות על התהליך שבו בדיבור שלי אני מנסה לגרום לו לקרות.
נראה שזה בלתי נמנע.
ל@אש קודש (עכשיו ראיתי שזו את)
לגבי ה"חידה"-
אם כבר.. בואו נדבר על זה. השירה שלי (לפעמים) - פרוזה וכתיבה חופשית
אולי זה לא עניין של חידה, אולי זה עניין של רומנטיקה. שאי אפשר להגיד כמו תמיד, הרי כל העניין של שפה גבוהה ומילים כבדות זה פשוט מילים שלא הורגלנו בהם, בין אם העדפנו את לשון חכמים על פני לשון כתבי הקודש ובין אם להיפך ובין אם העדפנו את למה על פני מדוע. כל העניין שזה לא כמו שהייתי אומר למישהו ברחוב.
"אוהב אותך, אחותי" זה שונה מאוד מ"אני אוהב אותך" כי זה לא מורגל ברחוב, (למרות שתמיד המילה "אוהב" תשאר רומנטית בין האוהבים). אנחנו מחפשים לפעמים את חוסר ההסבר, את החשיבה לבד, או לחילופין את אימוץ המחשבה כשנפרש לפנינו תיאור של עולם מלא יותר.
יש הבדל בין "אני רוצה לשתות קפה"
לבין "אני רוצה רוצה לשתות קפה, להחזיק בידיי הקפואות את הכוס הנוזל החום הזה המהביל, הקפה- להרגיש את הידיים רותחות בידיעה, שהנה- לא כל העולם כפור, שאצטרך להוריד את המשקפיים לפני כל שלוק כי האדים ושאשתה בלגימות קצרות ונפחדות כי העצבים בפה וזה משנה מאוד שזה קפה ולא שוקו, כי קפה מרדים אותו דבר- אלא אם כן יודעים שזה קפה (ברור שאני מדבר על נס קפה, אני אשכנזי, למען השם!) "
לא יודע, צריך עוד לחשוב על זה, צור- מה אתה אומר?
קיצור יש עוד מה לדבר.
היה נהדר לפגוש את כולכם.
ושוב תודה רבה לצור.
חג שמח ושבת שלום.
ממ..אש קודש
תקשיב, כאן לא היה מדובר בשירה, אלבכתיבת קטע ולכן לא עשיתי את זה חידתי, אני מבינה מה אתה אומר, קוראים לזה עומק. נכון הקטע שכתבתי לא היה עמוק כי לא ראיתי צורך להכניס בו עומק. יש לי בקשה ואני צריכה שהיא תהיה ברורה וחותכת, בלי רמזים. שהקיר יבין בדיוק מה אני דורשת ולמה"ברחל בתך הקטנה.."
אני גם יותר מתחברת לעומק, אבל ספציפית כאן לא ראיתי לנכון להכניס אותו.
בכל זאת אני חושבת שיש לך כשרון כתיבה! ממש וואו! זה היה יפה מה שכתבת, אפילו שזה בסך הכל נס קפה. זה עומק. אבל כאן את ה לא דורש כלום מקיר ולכן מתאים להכניס אותו.
אני חושבת גם שפשוט כל אחד מאיתנו הבין את העניין של הקיר בצורה שונה, ז"א , שאני לקחתי אותו לפשוט קיר מוצק שמפריד בין החלום למציאות.
ולאומת זאת אחרים הבינו אותו במובן העמוק יותר, מכשול בדרך, לאו דווקא משהו מוחשי.
אני גם יותר מתחברת לעומק, אבל ספציפית כאן לא ראיתי לנכון להכניס אותו.
בכל זאת אני חושבת שיש לך כשרון כתיבה! ממש וואו! זה היה יפה מה שכתבת, אפילו שזה בסך הכל נס קפה. זה עומק. אבל כאן את ה לא דורש כלום מקיר ולכן מתאים להכניס אותו.
אני חושבת גם שפשוט כל אחד מאיתנו הבין את העניין של הקיר בצורה שונה, ז"א , שאני לקחתי אותו לפשוט קיר מוצק שמפריד בין החלום למציאות.
ולאומת זאת אחרים הבינו אותו במובן העמוק יותר, מכשול בדרך, לאו דווקא משהו מוחשי.
אוקיי, עשיתי טעות שאני עושה מדי פעםנחמיה17
ולא הסתכלתי לך בכ"א.
את בת 15.
אמרתי לעצמי שאעשה השתדלות ולא אדבר על הבנות במפגש אלא בעניינים הצריכים לתוכן המפגש וכל שכן שלא לדבר על פרטים חיצוניים. אבל!
לא ידעתי את זה כשהגבתי לך, את גבוהה לגילך משהו (זה נדיר שאני זוכר פרטים כאלו). בכ"א- אני לא חושב שעומק זו המילה המתאימה למה שאני מדבר עליו, אני חושב שמה שאני מדבר עליו קיים הרבה אצל שלמה ארצי נניח ואני מסרב להאמין שלשלמה ארצי יש פשר ברב שיריו ובטח שלא עומק
(@L ענק, אם אתה זוכר- דברנו על זה במפגשפסח של שנה העברה. @פיתה פיתה, ניסתה להכנס לנו באמצע ואני נפנפתי אותה באדישות, <צ>. תחיה, אולי את זוכרת? מה נאמר שם? זה היה די קצר, לזכרוני)
בכל אופן, אולי זה יפגע בך, אין בי כונה כזו- הרגשת החסרון שלי נבעה, נראה לי, מצפיות שלא שייכות למישהי בגילך.
פשוט , נראה לי שכתבת פשוט מאוד. ישיר כזה. זה קצת מוריד את הזמרה שיש במילים. לא יודע, ייתכן ואני טועה, ייתכן מאוד.
סליחה על זה בכלופן.
הקטע על הקפה נכתב קולח יחסית ורק עכשיו שמתי לב כמה טעויות הקלדה היו לי. בכל מקרה תודה רבה על המחמאה.
יש עוד מה לחשוב בעניין בכלופן, מה גורם לשירה להיות כזו סוחפת, כזו שירית במקום כמה משפטים ומה הרמות בזה וכו'.
תודה רבה בכלופן.
(כמה פעמים כתבתי בכלופן. שיואו!)
תרגיל א (עשיתי את זה באלתור לחלוטין להתחשבותכם)נחמיה17
-א-
אוף, אתה לא איתי!
שם! מאחורי הפאנטה, נו.
מלח.
אפשר בבקשה?
-ב-
חשבתי על זה- ולא.
לא רציתי את זה עוד מההתחלה
לכו ממני, פשוט תרדו.
תרדו ממני!
לכו!
פשוט- |ףהה|
די!
תרגיל ב (כנ"ל, ונתתי משקל גם לתנועות וכו', ציינתי בכתיבה)נחמיה17
איי איי,
מה בקשתי?!
אוף! לא מבינים שזה לא צריך להיות?! (מצביע עם כל היד פשוטה ואצבעות צמודות)
ממש לא צריך להיות פה!
לא, זה אפילו לא צריך לא להיות פה.
הוא פשוט לא, בעקרון.
אז למה הוא כן?!
יודעים מה? עזבו את גוש החומר העלוב הזה, שיהיה פה.
אני צריך בכלל להיות שם.
שם, אוף. תנו לי את השם לפה. שיהיה פה.
אוך, נו- שיהיה שם באשר הוא שם.
תנו לי אותו (בתנועת "מה שמעבר לקיר") שיעבור משם, אני צריך אותו אצלי,
גם זה לא-
תביאו אותי אל אצלו.
רק את הגוף, אל תפספסו כלי דם, זה נחוץ מאוד.
הרוח? היא כבר שם, זה(! מצביע על הקיר) לא מפריע לה
אבל אני? אני פה, וזה ממש מפריע ל'שמה' אצלי.
(שאיפה), רק אני פה.
...
איך אני עובר את זה?
אני צריך לעבור את זה?
אני צריך. לא ניתן לשאלה.
קרקע, משקל. עצבים, מערכת עיכול, כתפיים! כתפיים! הכל כל כך לא!
לא שם לא שלם.
ועכשיו גם זה!
זה.
זה!
(עיניים נפערות בגילוי)
(פונה לקיר)
אתה!!
תפתח, בבקשה, אני צריך את שם.
אתה מבין אתה מפריע לי, ואני צריך.
לשם.
סליחה, סליחה,
זאת אומרת-
אנחנו
אנחנו צריכים.
וואו!אהבת ישראל!!
זה יפהפה ממש!
מדוייק וכתיבה קולחת וממש רואים אותך אומר אתזה..
אהבתי ממש!
מועדים לשגרה! אז הנה שלי -סתרי המדרגה
בעידודם של @משתדלת יותר @רעיה123 @סביון @חלילית אלט @נגרינסקי ואם שכחתי מישהו אז סליחה, החלטתי להעלות את התוצרים מהסדנה של צור ועוד משהו שגיליתי שהשתרבט לי תוך כדי אין לי מושג מה (תמר או צור, מישהו ביקש לכתוב על מצרים במקרה? כי אחרת אין לי מושג באיזה הקשר זה נכתב |מגרד בראשו|)
1) התרגיל המקדים: (בחרתי 'להתחנן')
עוד מעט ואטבע בים דמעותיי המתחננות,
כל כולי משוועת למעט מים במדבר הנורא הזה.
אגרופיי קפוצים, נאנחת. חסרת אונים על החול החם.
מעליי השמש קופחת, מייבשת את גרוני הניחר.
מילותיי ג ו ו ע ו ת אט - אט.
בנואשות של רגע, בוקעת מתוכי תחינה כצעקה;
הבו לי מים.
ומתוך הצחיחות, ההד עונה לי בתחנונים (תחנוניי שלי הם)
ואני רציתי אד,
שימטיר לי.
2) התרגיל עם הקיר:
אם זה מה שנדרש אני אסדוק אותך אט-אט,
אחבוט בך באגרופיי הקפוצים ללא רחם.
אשלח בך את חרצובות לשוני המשוננות,
אני עוד אראה אותך מתנפץ למרגלותיי.
כשתקרוס, אני אשיר את שירת הים שלי,
אתה עוד תבקע לשניים ואני אעבור בחרבה.
שתדע שאין בי פחד, על אף שאתה סוגר עליי.
זה לא עבד איתך במילים יפות, באמת שניסיתי.
ביקשתי, התחננתי, מה לא הצעתי לך תמורתי.
תמורת פתח לעבור בו אל הצד הנכסף מנגד.
ואתה בעיקשותך, סרבת שוב ושוב, בדבקות.
לא הותרת לי ברירה, אני אכה בך עוד ועוד,
עד שאראה איך אתה מתפורר לנגד עיניי.
אני נדמית בעינייך כחלשה ועדינה, אך אינני כזאת.
טעית בי, אתה שוגה רק משום שכך נוח לך לחשוב.
לא נשאר לי אלא להשתמש בכוח, בעזות ובעוצמה.
זכור - כי אתה ביקשת זאת ממני.
מדוע אני חשה צורך כה עז להתנצל על כך?
זה לא חשוב כעת, כל זה יעלם עוד מעט ממש.
כשאעבור את הקיר.
3) הקטע האחרון שאשמח אם תרעננו את זיכרוני באיזו סדנה הוא נכתב ותחת איזו כותרת/ משימה:
איך יוצאים ממצרים
בחופזה
להרים רגליים
ולצאת,
אל המדבר.
לנשום קצת חוסר וודאות
בחולות המזהיבים,
וללחוש -
יצאנו לחירות.
לדעת שיש עוד ים לקרוע
וארבעים שנים ללכת
ביום וגם בלילה
מוכרחים להמשיך, בתנועה.
עוד במצרים קילפנו את עצמנו
מצטמצמים; קמח, מים
לחם עוני בתרמיל
וגם -
תופים.
כשאני אש,
אעטוף את עצמי
תחת שמיכת עמוד ענן
ואז,
אחזור אל המסע.
אני ממש אשמח לביקורת
1) התרגיל המקדים: (בחרתי 'להתחנן')
עוד מעט ואטבע בים דמעותיי המתחננות,
כל כולי משוועת למעט מים במדבר הנורא הזה.
אגרופיי קפוצים, נאנחת. חסרת אונים על החול החם.
מעליי השמש קופחת, מייבשת את גרוני הניחר.
מילותיי ג ו ו ע ו ת אט - אט.
בנואשות של רגע, בוקעת מתוכי תחינה כצעקה;
הבו לי מים.
ומתוך הצחיחות, ההד עונה לי בתחנונים (תחנוניי שלי הם)
ואני רציתי אד,
שימטיר לי.
2) התרגיל עם הקיר:
אם זה מה שנדרש אני אסדוק אותך אט-אט,
אחבוט בך באגרופיי הקפוצים ללא רחם.
אשלח בך את חרצובות לשוני המשוננות,
אני עוד אראה אותך מתנפץ למרגלותיי.
כשתקרוס, אני אשיר את שירת הים שלי,
אתה עוד תבקע לשניים ואני אעבור בחרבה.
שתדע שאין בי פחד, על אף שאתה סוגר עליי.
זה לא עבד איתך במילים יפות, באמת שניסיתי.
ביקשתי, התחננתי, מה לא הצעתי לך תמורתי.
תמורת פתח לעבור בו אל הצד הנכסף מנגד.
ואתה בעיקשותך, סרבת שוב ושוב, בדבקות.
לא הותרת לי ברירה, אני אכה בך עוד ועוד,
עד שאראה איך אתה מתפורר לנגד עיניי.
אני נדמית בעינייך כחלשה ועדינה, אך אינני כזאת.
טעית בי, אתה שוגה רק משום שכך נוח לך לחשוב.
לא נשאר לי אלא להשתמש בכוח, בעזות ובעוצמה.
זכור - כי אתה ביקשת זאת ממני.
מדוע אני חשה צורך כה עז להתנצל על כך?
זה לא חשוב כעת, כל זה יעלם עוד מעט ממש.
כשאעבור את הקיר.
3) הקטע האחרון שאשמח אם תרעננו את זיכרוני באיזו סדנה הוא נכתב ותחת איזו כותרת/ משימה:
איך יוצאים ממצרים
בחופזה
להרים רגליים
ולצאת,
אל המדבר.
לנשום קצת חוסר וודאות
בחולות המזהיבים,
וללחוש -
יצאנו לחירות.
לדעת שיש עוד ים לקרוע
וארבעים שנים ללכת
ביום וגם בלילה
מוכרחים להמשיך, בתנועה.
עוד במצרים קילפנו את עצמנו
מצטמצמים; קמח, מים
לחם עוני בתרמיל
וגם -
תופים.
כשאני אש,
אעטוף את עצמי
תחת שמיכת עמוד ענן
ואז,
אחזור אל המסע.
אני ממש אשמח לביקורת
..חלילית אלט
אני ביקשתי לכתוב שיר על עבדות פנימית. אולי לזה התכוונת
זה יפהפה. (השיר האחרון)
(זה לא פזמון! אבל זה שיר ממש ממש יפהפה.)
תעלי לפסיפס אולי? הוא מושלם.
הקטע על הקיר, כבר אמרתי לך ואמרו לך כולם שהוא מצוין.
וגם התרגיל המקדים מצוין.
בקיצור את כותבת נפלא ואני רוצה לראות אותך יותר בפרוזה!
זה יפהפה. (השיר האחרון)
(זה לא פזמון! אבל זה שיר ממש ממש יפהפה.)
תעלי לפסיפס אולי? הוא מושלם.
הקטע על הקיר, כבר אמרתי לך ואמרו לך כולם שהוא מצוין.
וגם התרגיל המקדים מצוין.
בקיצור את כותבת נפלא ואני רוצה לראות אותך יותר בפרוזה!
כןכן! לזה התכוונתי סתרי המדרגה
כנראה שהחלטתי שפזמונים זה פחות הצד החזק שלי והחלטתי לפרוע חוק.
אהממ תודה, אבל אני לא מרגישה ברמה מספיק גבוהה לפסיפס |נבוך|
איי תמר, כל פעם שאני ארצה חיזוק לביטחון עצמי אני אבקש ממך
אהממ תודה, אבל אני לא מרגישה ברמה מספיק גבוהה לפסיפס |נבוך|
איי תמר, כל פעם שאני ארצה חיזוק לביטחון עצמי אני אבקש ממך
בטח שלפסיפס!!!חלילית אלט
זה שיר ממש ממש ממש טוב!
תעשי מה שאת הכי טובה בו
את מוזמנת בהחלט יקירתי
תעשי מה שאת הכי טובה בו
את מוזמנת בהחלט יקירתיסתרי המדרגה
נממ אבל אני כותבת כי אני איש של מילים ולא כי למדתי את זה מסודר או משהו. מה פסיפס? זה של גדולים ומכובדים...
הסתכלת שם פעם?חלילית אלט
רוב האנשים שכותבים שם או מציירים או מצלמים לא ממש למדו את זה. הם פשוט אוהבים לעשות את זה. אנשים של מילים וצבעים. אז גם את יכולה.
(מזהירה מראש- לאחרונה חל מיעוט בתגובות)
(מזהירה מראש- לאחרונה חל מיעוט בתגובות)
כן.סתרי המדרגה
לא יודעת, הפורמט מרגיש לי מאיים. אני לא מרגישה מספיק טובה.
(בכלל, איזה הלם שהעזתי להקריא. כמה זמן לקח לי לתת לאנשים לקרוא, ועכשיו פתאום ממש להשמיע)
(בכלל, איזה הלם שהעזתי להקריא. כמה זמן לקח לי לתת לאנשים לקרוא, ועכשיו פתאום ממש להשמיע)
(זה באמת אומץ.חלילית אלט
כשלמדתי כתיבה רק בקורס השני באחד המפגשים האחרונים העזתי להקריא.)
אני פשוט חושבת שאת כותבת טוב ואין סיבה שלא תעזי להעלות. זה גם הרבה פחות מפחיד מלהקריא כי זה וירטואלי. תעשי מה שנוח לך כמובן
אני פשוט חושבת שאת כותבת טוב ואין סיבה שלא תעזי להעלות. זה גם הרבה פחות מפחיד מלהקריא כי זה וירטואלי. תעשי מה שנוח לך כמובן
תודה רבה!סתרי המדרגה
באמת שהמחמאות שלך משמחות ממש
את כותבת יפהסביון
אהבתי במיוחד את השיר מהסדנא של חלילית.
תודה סתרי המדרגה
ארטי,אהבת ישראל!!
הקטע של הקיר מצוין ומדהים!!!!!
ממש ממש אהבתי. הוא כזה מדויק ונוגע...
תודה 
סתרי המדרגה
השיר מהסדנא של חליליתעמירם
הגעתי לשם במקרה
לא ידעתי על זה
לאט לאט נשאבתי
והנה התחילו הלימודים
זה הולך ועוצר
מחכה קצת וממשיך
הולך ועוצר שוב
מקווה שלא ימשיך
נפגש שוב ושוב
מתחבר עם חברים
נפרד וממשיך לדבר
אנשים נחמדים ביותר
זה הולך ועוצר
מחכה קצת וממשיך
הולך ועוצר שוב
מקווה שלא ימשיך
הנה @חלילית אלט
אולי אני אמשיך אותו כי לא הספקתי והיה לי רעיונות לעוד לפחות בית אחד. זה שיר חלקי.
חלילית אלט
מעולה.
באמת עדיף שתוסיף עוד בית, ואם כבר יש לך אותו בראש אז בכלל כדאי.
רואים את ההתייחסות למשקל.
משהו קטן - בבית השני יש לך חרוזים בשתי השורות האחרונות, שזה יפה, ואולי כדאי שגם בבית הראשון שתי השורות האחרונות יתחרזו? יכול להוסיף לדעתי. כי לחרוז שמים לב, אז או שלא שמים אותו בכלל או ששמים אותו באופן קבוע - זה נראה לי חלק מהמשקל הקבוע של הבתים. תחשוב על זה...
סך הכל אחלה שיר, באמת טוב.
באמת עדיף שתוסיף עוד בית, ואם כבר יש לך אותו בראש אז בכלל כדאי.
רואים את ההתייחסות למשקל.
משהו קטן - בבית השני יש לך חרוזים בשתי השורות האחרונות, שזה יפה, ואולי כדאי שגם בבית הראשון שתי השורות האחרונות יתחרזו? יכול להוסיף לדעתי. כי לחרוז שמים לב, אז או שלא שמים אותו בכלל או ששמים אותו באופן קבוע - זה נראה לי חלק מהמשקל הקבוע של הבתים. תחשוב על זה...
סך הכל אחלה שיר, באמת טוב.
אה, וצור (שאר החבר'ה יכולים לראות ולהביע דעתם)-נחמיה17
לגבי ספוקן וורד גופא-
אם היה לי אינטרנט בזמנו אולי הייתי מראה לך את זה:
או את זה:
רציתי לשאול אותך לגבי עצם המושג הזה, נראה לי שהציור שקבלתי עד עכשיו היה לאו דוקא הציור המדוייק של זה.
תמר, הנה השיר מהסדנא שלך. לא גמור אבל אהוב מאוד.L ענק
ארמון חדש ומופלא
וגדול מכל קודמיו
ביקש קיסר סין
שייבנה, מגדול אדריכליו.
והלך האדריכל
בשלווה עמוקה,
לתוך הנייר,
עמוק עמוק
אל בין סיביו.
וחזר אל הקיסר "יצרתי" אמר
ואל ביתו בא הוד קיסריותו
אל שולחן העבודה הוציא גיליון
ובו-
ארמון חדש ומופלא
וגדול מכל קודמיו
אותו ביקש קיסר סין
שייבנה, מגדול אדריכליו.
וכעס הקיסר עד מאוד וציווה להורגו
אך טרם תפסו השומרים-
פתח גדול האדריכלים החכם
את דלתות הארמון
נכנס בם ונעלם
והלך האדריכל
בשלווה עמוקה,
לתוך הנייר,
עמוק עמוק
אל בין סיביו.
(לא שרשרת נכון)נחמיה17
לעיונך.
והנה שיר שכתבתי על התרגיל בהזדמנות אחרת, עוד לא ערוךL ענק
אז אני מעלה לכאן ולא לפסיפס.
מתכון לשבירת הקיר הרביעי
אם כך ואם כך הכתם נשאר על הקיר
אז תעזבו אותו, תתעלמו.
אל תסתכלו עליו, באמת.
אתם יודעים מה- לא, יש לי רעיון יותר טוב.
קחו טוש שחור
ותקיפו בעיגול את הכתם.
שכל אחד יקיף כתם אחר, ותקפידו שאף קו לא יגיע בקו אחר – יפה
עכשיו תקיפו שוב, את החלק שאתם לא מסתכלים עליו, אבל ביותר גדול- קדימה, יש בכם צד פראי,ג'ונג'לי כזה- תקיפו בתנופה גדולה
יפה.
עכשיו לכו לכתם אחר, עזבו את שלכם ותנסו לאט ובכח – למחוק את הכתם
תנו מכות חזקות ונחושות עם היד שלכם
אתם עשויים מאותם אטומים שמהם עשוי הקיר,
כל מכה
כל טפיחה
מורידה שכבה דקה מהקיר. כן, כן כולם. תדפקו
אתם מרגישים אתם מרגישים את הג'ונג'ליות הזאת שבחזה שלכם
אתם יוכלים חזק יותר או בקצב אחיד. הנה
כמו שאני עושה
פם פ-פם פ-פם, פם פ-פם פ-פםץ ביחד איתי
תגידו פם פ-פם פ-פם, פם פ-פםפ-פם, ככה, עם דפיקות היד
כן יפה, שש חושים לאדם
להרים ולטעום
לצחוק ולבכות
למשש ולשבור, ולשבור ולשבור
יותר מהר, יותר מהר פ-פם יותר מהר פ-פם.
תחשבו שכל הקיר זה כתם אחד ארוך, הכתם שלכם-
תהיו פראיים, ג'ונג'לים. תשברו, זה טבע בסיסי שלכם
יריחו, טרויה, ברלין חומות נשברות נשברות אני אומר לכם נשברו-
נשברה.
נשברה.
זה נהדר ממש!סתרי המדרגהאחרונה
איזה קצב, זה סוחף. וואו.
(רק - שישה חושים ולא שש, נראה לי?)
(רק - שישה חושים ולא שש, נראה לי?)
וואוחלילית אלט
זה פשוט יפהפה
קראתי פעמיים, מניחה שאקרא עוד כמה פעמים.
שיר מעולה, תודה!
קראתי פעמיים, מניחה שאקרא עוד כמה פעמים.
שיר מעולה, תודה!
הראשון או השני?L ענק
הראשוןחלילית אלט
את השני לא קראתי לעומק, אבל אקרא ואגיס גם עליו
חברה הראתה לי. מה חושבים?שלום לך ארץ
משפחה יקרה!
ראיתי אותו רץ
בדמי חייו, אחרי כלנית או כלב שובב
מנסה לחזר למרות המשבר
מצא אהובה בתוך הכאב
ראיתיו שטוף בזיכרונותיו על חבריו שאין הם עוד כאן
ולך אימא רציתי לומר
שאיתך אני אבלה
קרעתי את הדש
וישבתי על שרפרף
הלב שבור
שתיים מדם
ועוד אלפים, אלפים מהאומה הגדולה
ישבתי, ובכיתי, ונקרעתי לגזרים
את הלב שלי אפחד כבר לא ישלים
כעסתי, את העולם שברתי.
איתך אבא כבר לא דיברתי
דיברתי כמו אומללה
מה נראלך? אתה משוגע? אתה בכלל לא מבין מה לקחת!
רציתי לשבור אותך בחזרה
את הלב שלך. שלי. בעוצמה.
לנקום על מה שנלקח ולא אקבל לעולם
אבל נמשכתי אליך בחזרה
אל הלב של אבא
למרות שלקבל ממך כבר לא יכולתי יותר
אז רציתי לספר שהלב נשאר שבור. מרוסק לחתיכות.
גם אם את זה קשה לראות
אבל מה לעשות שכבר אמרת
"אין דבר שלם יותר מלב שבור"
אז אבא שתדע שלמרות הכל אני סולחת'ך
גם אם מה שעשית לא צודק
כי מה לעשות אתה חכם פי אלף.
נב. אז אותך מדינה, עליך עדין חולמת.
בך אקים משפחה לתפארת.
אך תמיד אשאיר בך חותם
שעליך נקבר אהובי ולא חזר
היא כתבה, שומרת על זכויות יוצריםשלום לך ארץאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מדבראני הנני כאינני
מחפש מוצא, אולי איזו דרך
פתחתי פתח, האם יש בזה ערך?
שוב נפלתי, מי יקימני?
וכל כך התחננתי, פניך אנה ממני
מאמין בהסתר, בכל התפאורה
ואין עם מי לדבר, לזרוק בו מרה
ואם אשבר, כבר לא נותרה בי צורה
וכיצד אתחבר, אמצא כנגד עזרה
נזרקתי בבור, אין פנים אין אחור
רק עקרב ונחש, מעורפל מהשחור
שדים וקליפות, פרשת אחרי מות
מול עדשת מצלמות, תופפות עלמות.
והנפש במנוסה, מאלקים התביישה
המרחק שוב כיסה, ערוותה הלבושה
והוא קורא לה שובי, זהו שמה (מ)מכבר
שכחה זהותה, בשטטה במדבר.
"ולמוות לא נתנני"תמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ו 18:16
ראיתי כופר אחד, מת באיוולתו,
קרבן על מזבח מולדתו.
שורות שורות באו לסופדו ולבכותו.
"זה העלם! הצעיר בשנים – בכיר בניו של ריבון העולמים!
והוא כתכשיט בהיכלו! קדוש יאמר לו!"
ואני מהרהר...
הרי בחייו היה כה שחור,
ובמותו – הרב אומר: "אין כמוהו צחור!"
"אם פשע וסרח – כעת הריהו מלאך!"
"מותו – כפרתנו, מותו – כפרתו, ונפלאית נחלתו"
ואני??
אלוהים, יודע תעלומות
– האין אני כופר, פושע וסורח??
ומה לי בעולם כזה להיות גורלי כאורח
בשבט עברתך מזדעק וצורח?
אם גם למעלה יש ניסים ואנשים הופכים לקדושים
בגופה מחוללת
– לכזאת נפשי מייחלת.
ואם על כל פשעים יכסו חיים המשתתקים
– הנה כל סעיפיי משתוקקים.
אלוהים אתה ידעת,
גופי ונפשי – כבר שבורים...
אך רוחי ונשמתי עדיין רק אליך הם עורגים,
קח אותי אליך! כאותם ההרוגים.
אם זו המשמעות, להיות רק שלך,
טהור, נקי, דבוק בשלימות
– אני כבר לא יכול לחכות למות...
...רחל יהודייה בדםאחרונה
יש בזה משהו שמעביר רטט
חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
...רחל יהודייה בדם
והפחד.
הפחד מהריק הזה.
הדבר הריק הזה שרוצה שאהיה כמוהו.
שאבלע בתוכו.
שאבלע את עצמי.
הפחד שיחזור.
הפחד שהוא שם.
אורב. עדיין מחפש אותי.
איזה נאמנות.
אנשים כל כך רוצים נאמנות כזו אה?!.
ואני רק רוצה שייתן לי. ייתן לי להישאר אני.
ייתן לי מקום. ישאיר אותי אני.
והפחד הזה נמצא שם.
ואני מרימה את הראש.
וממשיכה.
לתפוס מקום. שאני אני.
חזקזיויק
...רחל יהודייה בדם
תודה..
יפה. נסתר. גבוה.טויוטה
תודה.
...רחל יהודייה בדם
תודה..
יפייפה וכל-כך נכוןידידיה ג
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה..
מנהל? אפשר להעביר שירשור שלי לפה?תמהון לבב
בלתי אפשרי 😐אני הנני כאינני
כנס להודעה שםארץ השוקולדאחרונה
תלחץ על עריכה, תלחץ על בחר הכל, העתק ואז תפתח שרשור כאן.
(אל תעשה גזור כדי שלא יימחק לך בטעות)
אחר כך אתה יכול שוב לערוך שם ולמחוק את התוכן
תנועהמוריה.
הידית עולה אט אט ובסיבוב יורדת מטה. ועוד סיבוב: למעלה במאמץ ודחיפה חזקה למטה.
היא מתנשפת, אבל לא פוסקת. זוהי מלאכתה ואין לה אלא לעשותה בלי להתלונן. כל יום היא כאן, ניצבת על המשמר. דוחפת, מסובבת, מסיעה את הידית שוב ושוב על צירה בסיבוב.
כל תנועה שלה, כל דחיפה ולו הקטנה ביותר מקדמת עוד ועוד את המנוע, כל סיבוב וחצי סיבוב, מניע את העצם. בסוף כל יום היא מאשרת, אכן נראית התקדמות. היא סוקרת בעיניים מצומצמות את המרחק בין המקום בו היתה בתחילת היום לבין המקום בו היא כעת לאחר עבודה של יום תמים. אז היא מתמלאת סיפוק ונחת. אז היא יכולה לפרוש לנוח, להרוויח בביתה עם היקרים לה ולדעת כי עשתה את מלאכתה להיום.
ישנם ימים שהכל חלק והסיבוב פשוט הוא, כאילו מעצמה מסתובבת הידית. לעומתם יש ימים שהידית שחוקה וקשה לה לאחוז בה, שהיד האוחזת עייפה, או שהגלגל כבד עד מאד. לעיתים קרובות קורה שידיים נוספות בוחשות איתה בקלחת, ומסובבות ידיות הפוכות. אבל כל אלו, כמו אינם נוגעים לה, היא מגיעה בכל יום בשעת בוקר מוקדמת, מתייצבת בעמדתה ומסובבת, והידית נעה, והסיבוב מניע.
היא לא מנסה להיאבק, היא לא מוכיחה לאיש דבר, היא נוכחת ומסובבת ומניעה. אף כוח בעולם לא יוכל לה, אף כוח בעולם לא ימנע ממנה למלא את תפקידה במסירות. אף כוח בעולם לא יעצור אותה מלסובב ולהניע.
ויש התקדמות, וישנה תנועה.
תמיד ישנה תנועה.
° ° °
אלוקי, נשמה נתת בי, והיא אינה פוסקת מלסובב ולקדם אותי.
אתה בראתה, אתה יצרתה, ונפחתה בי והיא מניעה אותי אליך.
כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך עליה.