המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום בית המדרש (עמוד 178)

בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
שרשור חדש
דיון בנושא פתיחת פורום לבנים בלבדאנונימי (פותח)
שלום לכולם
לי בתור בן דתי יש כמה נושאים שמאוד מעסיקים אותי ואני רוצה להתייעץ עליהם ורוצה לקבל עצות הילכתיות עליהם.
הבעייה היא שיש כמה נושאים בנושא הפרט שהם רק לאוזני הבנים והיא אפשר להתייעץ עליהם בפומבי.
הייתי שמח אם היה כאן פורום שאפשר לדבר בו בפתיחות על הכל ובעיקר על בעיות שבנים חווים (כמובן בגבול מסוים)
נודע לי שהבנות פתחו פורום כזה  לבנות בלבד וטוב שכך.
יכול להיות שיש פה בכלל פורום כזה ולא ידעתי על קיומו?
 אשמח לתגובות, מה אתם אומרים? לי זה מאוד יועיל!
 
"אל תשכחו להיות בשמחה תמיד!!!!"
אין דעות בעניין?אנונימי (פותח)
אני מצטרף...כל הזמן שמח
בכבוד, למה לא?הבעטליר החמישי
יש כבר פורום כזה..אמת מארץ
בס"ד
 
שלח מסר אישי ל"מלמעלה אלוקים"
הוא כבר לא כ"כ מתפקד..בכ"מ, תוכל לנסות..אוהבת את אבא
בס"ד לק"י

מה שאני יודעת, שהברנש כבר לא מתחבר ולא כ"כ מציאותי לתפוס אותו.
אבל איך שתרצה.
לא חושב שיש סיבה באמת, אם תפתח אני אכתוב מדי פעם.הרועה
אני בעד פתיחת פורום כזהב.ש.
הטענה שלו בהחלט צודקת.
 
חחח... ודווקא היום אמרתי שאני יקפוץ לביקור... מלמעלה אלוקים
טוב אז כך, קיים פורום כזה אבל הוא ממש לא פעיל אפשר וכפי שאני רואה אפילו צריך להחיות אותו א-ב-ל הוא זקוק למנהל.
עד למחר אתם יכולים ומוזמנים לשלוח לי הצעות למנהלים ומחר בלנ"ד הוא כבר יהיה פעיל.
קוראים לו "לפני המחיצה" והוא הוקם בעבר כמשקל נגד למאחורי המחיצה...
(זה היה סוג של שיגעון של אנשים משועמים וניסינו להפוך את זה לאידיאלי... )
 
עד אז להצטרפות לפורום ניתן לשלוח אלי בקשות.
 
זהו בנתיים נתראה מחר...
שיר חיים.
אם אתה רוצה לשתףgolaniאחרונה
 - אז רעיונך טוב רק שקיים כבר אחד כזה.
אם אתה רוצה לשאול יש מספר מוקומות ברשת שמתאימים לכך(חברים מקשיבים, שאל את הרב בכיפה ואתר ישיבה ויש מצב שיש עוד) אבל קח בחשבון ששם גם בנות גולשות ולכן כדאי שתכתוב בכותרת "לבנים בלבד".
כשרות.דניאלה .ד.
איזה כשרות טובה באוכל קנוי כמו מוצרים למיניהם?
אני לא יודעת מה בקשר לחלב נוכרי יש על זה הרבה חילוקי דעות..!
ומה בקשר לבשר? איזה כשרות טובה?
אני יודעת שבקשר למוצרים אז חתם סופר זה טוב, מחפוד, יורה דעה, בד"צ של העדה החרדית, מהדרין.
תקנו אותי לגבי הטעויות אם יש.
 
עוד שאלה והיא הגורלית!
 
2 -הסבתות שלי מאוד מאוד חמודות, ואתם יודעים מזה סבתות שהדת אצלהם היא רק המסורת.. הכלים לא טבולים, אני משתדלת בעיניין הזה ואתם יודעים מזה לקחת המון כלים מסבתא וללכת לטבול לה?
 
 
 
יסודות:דני-יהונתן
1. כל אוכל עם כשרות שאינה מזויפת הוא כשר. שאם לא כן, הרי את מוציאה לעז על הרבנים נותני הכשרות שזהו איסור דאוריתא החמור יותר מדקדוקי כשרות. היסוד הוא- עפ"י הירושלמי- הרוצה להחמיר יחמיר ובלבד שלא יבזה אחרים. אין טעם להחמיר מתוך אופנה אלא מתוך בירור אמיתי ואם לא- לא לעלות במעלות שלא שלך. הרב משה ביגל, הרב של הישוב מיתר ומרבני צוהר מומחה בנושא כשרות. את יכולה לשאול אותו: 052-2391763
 
2. בעניין טבילת כלים, בשעת הדחק, ניתן לסמוך על הדעה שאורחים אינם חייבים לאכול מכלים טבולים, כפי שמבואר בשו"ת באהלה של תורה לר' יעקב אריאל חלק א יורה דעה סימן יט. ותמיד- תפעילי בנוסף אינטואציה ושכל ישר. 
 
בהצלחה
תשובה 1.כל הזמן שמח
1.אני לא מבין כל כך מה שאמרתה לעניין הכשרויות כי זה יכול ליהות שזה כשר אבל רק בדיאבד אני שאלתי רב שנותן הכשר והוא אמר לי שאדם דתי שלא יוכל את האוכל הזה שהוא נותן לו הכשר אז תשאל למה הוא נותן על זה בכלל הכשר הוא אמר לי כי אם אני לא יתן אז יוכלו כאן ממש אוכל אם תולעים(זה היה חנות פלפאל)ולפחות ככה אני מציל אותו מיזה לכן דעת רוב הרבנים שאוכלים רק מהדרין(רבנות)חוץ מהרבנות צפת והרבנות השומרון שהם גם מאוד שומרים בלי מהדרין או בד"ץ ויש כאלה שנוהגים רק בד"ץ של א"י.
כל מאכל עם אישור הרבנות הראשית- כשראלעד
יחד עם זאת, אנו כיהודים נצתווינו להיות קדושים ולהזהר ולהתרחק מכל דבר תועבה וחשש, ולכן עדיף ומומלץ לצרוך מאכלים שאין בהם פקפוק וחשש איסור. לדוגמא: הרבנות מסתמכת על דיני רוב וחזקה לעניין טרפות בעופות, ולכן העופות כשרים ומותרים באכילה, וגם אם עוף מסויים לא כשר- הרי הוא כשר.  אבל אנו כיהודים שמנסים להטהר ולהזדכך ולהקפיד ולהדר, ננסה להמלט מהקולות הללו ולאכול מאכלים מבוררים וכשרים למהדרין.
 
לעיצים קרובות אישור הרבנות הראשית טוב יותר מכשרויות לא מוכרות של בדצי"ם שאינני רוצה להזכיר כאן. רק אציין שבשבוע שעבר נתקלתי באישור בד"ץ מזוייף שבעל חנות התהדר בו, וזה לא המקרה הראשון שחשפתי רמאויות של בד"צים קיקיונייים שמנצלים את תמימות הציבור ומאכילים אותנו איסורים של ממש
 
לשאלת קונקרטיות ניתן לחייג לארגון כושרות או לעומד בראשו בטלפון 0525665260
תודה רבה!דניאלה .ד.
לא להעליב את סבתא.עוזיה
גם לא מאחורי הגב.
בטח לא כשמדובר בטבילת כלים, שלרוב הדעות זו בעיה של בעל הכלים, ואין איסור לאכול בהם.
אז ככה...חשבשבת
בקשר לכשרות של הרבות- פעם שאלו את הרב גרליק למה חב"ד לא אוכלים הכשר רבנות? והרב הראשי אמר שאם  יאכלו אז זה יחזק את המפעל של הכשרות.
ענה הרב גרליק: הכשרות של הרבנות זה דבר חשוה רק שזה ליהודים בדיעבד ולא ליהודים מלכתחילא.
 
כשרות מהודרת זה :לנדוא, בד"ץ ירושלים ורובין.
 
לא הבנתי תשאלה השניה..אם אפשר הסבר
אוי ואבוי.עוזיה
אין כשרות יותר טובה מרבנות מהדרין.
חשבשבת יקרה..אוהבתותך
בס"ד בר"ה

ההכשרים שהבאת לעיל התור מהדרין הם לשיטת חב"ד בלבד.
ישנם הכשרים נוספים מהודרים לא פחות...

(ובטח שלא ניכנס כאן לפוליטיקות שהביאו לפסילת הכשרים אחרים...)
אה צודקת בהחלטחשבשבת
קפץ- ^^ יש אתחשבשבת
אגודה, חתם סופר ובעלז ועוד כל מיני הכשרים מהודרים
 
סורי..
זה מה שאני מכירה בכולופןחשבשבת
ברור שלא אעליב את סבתא שלידניאלה .ד.
לכם שאלתי!!! תודה לכולם!!!
נושא שצריך ללמוד. קשה לענות על רגל אחת.חסיד של הרבי
ב"ה
הנקודה היא מאד פשוטה: כל הכשר שאושר על ידי רב ירא שמים שיודע את ההלכות, האוכל הוא כשר.
אם הייתי מכניס את האוכל הזה לפי? בשום אופן לא.
למה? כי בדיוק כמו שלא הייתי מניח כל תפילין בעלות אישור כשרות, או שולח ילד יהודי לכל מוסד חינוך דתי.
כיהודים מאמינים ושומרי תורה ומצוות, אנחנו צריכים ואמורים לתבוע מעצמנו יותר.
הרבנות סומכת בדרך כלל (כפי שכתב אלעד) על הדעות הכי מקלות בהלכות טרפות ורוב בכשרות.
בעניין חלב נוכרי-שיראל.
למיטב ידיעתי זה לפי המסורת.זותומרת-אם ההורים שלך אוכלים,את אוכלת,אם לא-את לא (כמובן,את יכולה להחמיר,אבל מותר לך בהחלט).
 
וסתם הזכיר לי בעניין הכלים-אמא שלי במקורה נתנייתית,וכשהייתה בתהליכי התחזקות,היא שמעה על טבילת כלים,ויום אחד-כשאף אחד לא היה בבית-היא פשוט לקחה ת'כלים והלכה לים..טבלה אותם,וחזרה..
מאז,כל פעם כשאנחנו באים לסבא שלייש לנו כלים טבולים למהדרין..
*שלי יששיראל.
כשרות בסיסיתמושיקו
בעיקרון זה נחלק לכמה דברים ואשתדל לפרט את רובם
 
1)בשר - יש שיטת בית יוסף ושיטת האשכנזים - שזה חילוק מאוד גדול שמי שספרדי יש דברים שאסור לא לאכול אפילו שלשטית האשכנזים זה מותר, ועדיף הכשרים מהודרים (לנדא/עטרה/מחפוד/עדה חרדית) כי בקלות יש טריפות בזה, אם כי יש מה להקל שע"ז יש הכשרים של רבנות רגילה, אך ברוב חלקי הארץ זה לא בעיה להשיג בר עם הכשר טוב.
 
2)מוצרי בסיס כגון אורז שמן סוכר מלח פסטה-מקמח ומים בלבד - שכמעט כל כשרות - אפי' רגילה - היא טובה לזה.
 
3)מוצרי מזון מורכבים ומוכנים ואילו לחם- זה חייב כשרות בסיסית.
 
4)חלב - בארץ ישראל זה לא בעיה להמנע מחלב עכו"ם - ומומלץ - בשביל הנשמה היהודית.
 
5)ירקות - חוץ משנת שמיטה אפשר לקנות בכל מקום ללא כשרות ולעשר (זה ממש לא בעיה - אבל חובה ללמוד אצל רב את כל פרטי הדינים שבזה).
 
6)פירות - עדיף עם הכשר כי יש בזה הרבה בעיות של כשרות של ערלה שביעית נטע רבעי וכו'.
 
בכשרות יש הרבה דינים הלכות ומנהגים, ולכן מומלץ לקבוע רף כשרות מה קונים ואיזה כשרויות אוכלים (בבית ומחוצה לו) כל אחד בעצת רבותיו.  
 
ומנסיון של סבתות - שמסבירים את זה בדרכי נעם והעיקר עם חיוך! זה מתקבל בהבנה ועם קצת מאמץ אפשר לדאוג לטבול כלים, או לדאוג לכלים חד פעמיים
חלב עכו"ם - לא רק מומלץ.חסיד של הרבי
ההיתר הידוע עליו מסתמכים כולם, הינו מר' משה פיינשטיין. אלא שהוא עצמו כותב שם שהוא מתיר רק לנשים מעוברות, חולים וכדומה. אני לא יודע אם הוא היה מפרסם את הפסק הזה אם הוא היה יודע שזה יוביל לכך שאנשים דתיים יאכלו חלב עכו"ם.
לנחם אותך..רות014
אצלי בבית הכלים לא טבולים..
וכל נסיון לשכנע את ההורים שלי לטבול עולה בצחקוקים..
ושאלתי רב בעניין והוא אמר שבעזרת ה' שאני יקים בית אני יטבול את הכלים..
וכעת אין ברירה אלא ללכת לפי הגישה של המקלים..
 
באיזה כשרויות יש בעיה?
בכמעט כל כשרות יש בעיה...חסיד של הרבי
למעשה, בכמעט כל כשרות יש בעיה, בהנחה שאת מגדירה 'בעיה' כשאלה שהתעוררה בפוסקים ויש בה כמה צדדים, ולמעשה לא הוכרעה להלכה, או ש(יותר גרוע) הוכרעה כאסורה עם יש מקילים במקרה של הפסד מרובה. ברוב הכשרויות (רבנות וכדו') כיום סומכים על היתרים כאלה.
ישנם בד"ץים שאוסרים ברוב המקרים הנ"ל, אבל גם הם יקילו במקומות שכתוב שירא שמים יחמיר וכדומה. ההכשר היחיד שידוע לי שמנסה להחמיר ככל האפשרי בכל דבר, הוא הרב לנדא.
משם ואילך, שכל אחד ישאל את רבותיו (בתנאי שהם מבינים בכשרות) כיצד לנהוג, ובכל אופן כדאי לנסות ללמוד את הנושא לבד.
ואם תטבלי ללא ידיעתם?מושיקו
שהם יצאו ליום חופש לחתונה או סתם הזדמנות שהם ערב לא בבית
רעיון טוב.. אשתדל בע"ה.דניאלה .ד.
תודה לכולם עזרתם לי!
שה' יברך אתכם!!!
כמה נקודות...אריאל יוסף
הערה כללית-רוב ככל הדברים שאכתוב בע"ה הם ע"פ מה ששמעתי בקורס כשרות של 'כושרות' מפי ראש הארגון הרב משה כץ.
אגב-מומלץ מאוד להיכנס לאתר שלהם-יש שם שפע חומר בתחום: http://www.kosharot.co.il/
א. הגדרה: 'הכשר טוב' הוא הכשר שמקיים פיקוח אדוק על המקומות המושגחים ולא בהכרח הכשר עם דרישות גבוהות-יכול להיות הכשר שדורש את כל ההידורים האפשריים אבל המשגיחים לא מבינים בכשרות/מגיעים למקום המושגח פעם בשבוע או פחות מזה... האם ההכשר טוב?
מובן שלא. (יכול להיות שהמזון שתחת פיקוחו טרף לחלוטין...)
מצד שני, יכול להיות הכשר עם דרישות מינימליות (רבנות רגילה) אבל עם מנגנון פיקוח טוב שדואג למשגיחים מקצועיים ו'יושב חזק' על בעלי העסק... טרף -בטוח לא תאכלו שם!
ב. הכשרים טובים ככלל: רבנות צפת, רבנות אזורית שומרון, רבנות קרית שמונה-הרב דרורי, רבנות בני ברק-הרב לנדא. זה מה שאני זוכר כרגע-יש עוד.
בד"צים: עדה חרדית, הרב רובין (-'בד"ץ מהדרין'), הרב מחפוד (-'יורה דעה') בד"כ גם 'בית יוסף'.
ג. ירקות עלים-פורסם לאחרונה פלייר עדכני של הרה"ר בנידון. ניתן לצפות בכתובת: http://www.kosharot.co.il/media/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D%20%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%94.pdf
ד. בשר בקר-כאמור בתגובה קודמת, לדעת ה'בית יוסף' בשר שאינו חלק הינו טרף ועל כן הספרדים אוכלים בשר 'חלק' בלבד. גם לאשכנזים כדאי מאוד להקפיד על כך כיוון שבבשר 'חלק' בהכשר הרבנות -מחמירים יותר בכל העניינים ועל כן ניתן לקנותו ללא חשש. (על עופות אינני זוכר כרגע, רק אציין שבנקניקיות/ נקניקים מכניסים-פעמים רבות-שומן בקר וגם הן צריכות הכשר 'גלאט' (='חלק')).
ה. מוצרי חלב-במוצרי חלב בארץ בחברות הגדולות (-טרה, תנובה, שטראוס) יש רמות שונות של כשרות. לשבחו של הרב וייטמן - רב 'תנובה', יאמר שאתר האינטרנט שהקים מספק את כל המידע הדרוש לגבי כל מוצר ממוצרי תנובה וכל אחד יכול לשוטט באתר, לבחון את המוצרים, את ההכשרים, את ההידורים וה'קולות' שיש בהם ולהחליט-ע"פ הדרכת רבותיו כמובן-במה הוא מיקל ובמה הוא מהדר. (אבקת חלב נוכרי, חליבה בשבת, ג'לטין ועוד תחומים השנויים במחלוקת
 הפוסקים) כתובת האתר: http://www.kashrut-tnuva.co.il/
ו. לגבי ברירת קטניות-ניתן לראות באתר 'כושרות' הנ"ל. למעלה 'מאמרים'- 'כשרות הבית'- 'איך בוררים קטניות'.
ז. לגבי מצוות התלויות בארץ (הפרשת תרו"מ, ערלה וכו')-ניתן למצוא מידע רב באתר 'מכון התורה והארץ': http://www.toraland.org.il/
ישנן בעיות נוספות בכשרות שאינן מצויות בבתים פרטיים אך מצויות מאוד במקומות ציבוריים (מלונות, מסעדות, אולמות וכו') כגון בישולי גויים וכו'-ראו באתר 'כושרות'.
בל"נ אשתדל לשוב לכאן בימים הקרובים לכתוב מידע נוסף.
לילה טוב! 
אבל'א..רות014
יש כשרויות שממש אסור לקנות מהם?
או שכל דבר שכתוב עליו כשר הוא פשוט מהמקלים?
כי כרגע לא איכפת לי להקל בגלל שאין מצב להחמיר.
השאלה אם יש משהו שממש אסור
תשובה לרותאריאל יוסף
ישנם גופים שמספקים השגחה בלא שניתן להם אישור לכך מהרה"ר.
כגון: 'שמן המשחה', 'נזר ההידור', 'כתר הכשרות', 'נחלת יצחק' ועוד.
סביר בהחלט שהמזון הנמכר במקומות אשר זו ההשגחה היחידה עליהם הוא טרף!
(הרב אליעזר מלמד שליט"א כתב על כך בעבר ב'בשבע' וצירף עדות של עובדת דתיה במקום המפוקח ע"י אחד הגורמים הנ"ל. בין השאר, היא סיפרה שהמשגיח היה בא פעם בחודש לקחת את הצ'ק ותו לא...)
באופן כללי, הבעיות קיימות בעיקר במסעדות, אולמות וכו' ולא במפעלים.
מי שקונה מצרכים לבית במקום מסודר ומפוקח-קשה להאמין שיקנה מוצרים שאינם כשרים כלל.
מ"מ, תמיד כדאי לקרוא את העידכונים של הרה"ר בהם מפורסמים כל המקומות/המוצרים אשר מרמים בענייני כשרות או שהוסרה מהם הכשרות. כתובת: http://www.dat.gov.il/שירותי+דת/כשרות/עדכוני+כשרות/default.htm
גם לגבי מסעדות וכו'-גם מי שקצת בקיא בהלכות ובפרטים -יוכל בקלות בשיחה קצרה עם המשגיח במקום לברר אודות הכשרות. הדרכה בנושא ניתן לקרוא באתר 'כושרות' למעלה 'מאמרים' -'לאכול מחוץ לבית'.
זה לא גזל?golani
מדוע גזל?אנונימי (פותח)אחרונה
רבנות זה כשרות שבאופן בסיסי היא טובה.golani
יש כאלה שמחמירים יותר ובשבילם יש את מחלקת רבנות מהדרין, לרבנות יש עד כמה שידוע לי יכולת אכיפה והרתעה יותר מהבדצי"ם למיניהם.
אין לי כוח כברבעל התפילה
^^^^כל הזמן שמח
לא אני כתבתי את זה רק העתקתי את זה ממקום שבדיוק ראיתי זה נירא לי ממש מתאים: בהצלחה!!!!
 
 
ניגון הירח

הירח שלח אלומה קפואה אל העמק, את דממת הלילה ניסרה נעימת כינור. בראש ההר בבקתת עץ ישנה ישב זקן הכפר והתענג מנעימות ענוגות שצבעו את העלטה. את זהות המנגן, איש לא ידע.

באחד הלילות, בעוד מיטיב הזקן את כסאו כדי להקשיב אל נעימת הכינור, קולות בכי עלו מן הדממה. בבהילות וזהירות ירד הזקן אל העמק והנה נער בוכה, בידו האחת כינור ובידו השניה מנגב הוא את הדמעות. מה לך נערי כי תבכה? התעניין הזקן. הן נעימותיך כה נפלאות אשר חדרו אל ליבי כקולות מים רבים. "הבט איש יקר" מירר הנער ושלח יד אל עבר הירח. "בלילות הראשונים בהם התחלתי לנגן, עמד הירח במלא הדרו ושלח אלי אור גדול, ומאז, הולך הוא ומתמעט. האמן שאני משתדל לנגן בכל כשרוני, שמא הירח אינו נהנה מניגוני?

הו נערי, מחה הזקן דמעת התרגשות גדולה, דע כי בלילות הראשונים, עת התחלת לנגן, שלח לך הירח אלומת אור גדולה כדי שתוכל להבדיל בין המיתרים, וככל שעבר הזמן ונעשית לאומן, עמעם הוא את אורו כדי שתחוש שניגון זה, שלך הוא! ודע כי הירח עומד שם במלא תפארתו, זה רק אורו שמתמעט ואם תתבונן תגלה שמה שנותר ממנו הוא, חיוך גדול.

גיל ההתגברות..

כולנו לא אוהבים קשיים. ברגע שיגיעו, מיד נרים את ראשנו לשמים ונתהה, רבש"ע, היכן אורך הטוב? הנה, כשקיבלתי החלטה טובה, אור עצום שטף את ליבי, חשתי את ידיך המחזקת את החלטתי. אך דווקא כאשר הצלחתי לשנות את הרגליי המגונים, פתאום נותרתי לבדי. ההתמודדויות נעשו למורכבות, הניסיונות התרבו והייאוש מאיים להשתלט על פסגת הצלחתי. הוי רבש"ע, אני כה בודד במערכה, בקשיים, בלבטים, שמא אינך נהנה מניגון חיי?

כדי להבין מהו תפקידם של הקשיים, עלינו לעשות לעצמנו סדר בחשיבת החיים. חייו של אדם הם כמסלול מכשולים רצוף באתגרים. המכשולים הוצבו לכל אדם באופן שונה וזאת לפי ייעוד תיקונו בעולם. לאחד יהיה קשה בעניין הכעס, לשני יציבו מכשול בלימוד, לשלישי בעניין הקנאה או הגאווה וכן על זה הדרך. חשוב שנזכור, "אדם לעמל יולד", אין אדם שיוכל להימלט מתפקיד חייו, זה שיחפש קיצורי דרך יתקל במהמורות שייאלצו אותו לשוב אל מסלול ייעודו.

אם תנסה לבדך לתקן את מידותיך המגונות, תגלה שהן קשות מנשוא. לכך, עוטף הקב"ה ברוב רחמיו את צעדיך הראשונים באור גדול, אור המעניק לך את היכולת לדדה את הצעד הראשון, הנה התגברת על מידת הכעס! הפקת צליל חיים כה נפלא, אך לא כזה שהוא כולו שלך. כדי שתדע לצעוד בכוחות עצמך, לתקן מידה שתהיה לך לעזר בחיי עולם הזה והבא, צריך לעמעם מעט את האור. הנה לך קושי יותר גדול, אתה מתאמץ, מצליח ואז עולה לדרגה הגבוהה ביותר, קושי אמיתי! כעת נכונה בידיך ההחלטה, לבכות על "מר גורלך" או להודות להקב"ה על העונג הצרוף שבהפקת צליל טהור, כזה שהוא כולו שלך!

גם דוד נמלך חש קשיים עצומים בחייו, גם אליו הגיע יצר הרע ולחש על אוזניו, "הקושי מסמל את סילוק האלוקים ממך, אנא, התייאש לך". ודוד הפיק צליל עמוק מתוך נבלו ושר, "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עימדי". כיבוי המאורות אינו אומר שהקב"ה הסתלק מחדר הלב, כי אתה עימדי!

קושי הוא רגע הפסגה, רגע בו מכריז עליך הבורא כי הפכת לאומן וביכולתך לשנות מידה! רגע של אהבת ה'' עליך, "כי את אשר אהב ה'' יוכיח", יוכיח לך שאתה מסוגל לכבוש את יעדי חייך בכוחותיך שלך! לכך, עיקר משברי החיים מגיעים לאדם דווקא בגיל ההתבגרות, אלו חבלי הלידה להיותך אדם. חכם, מנצל את הקשיים ללמוד מהם סודות חיים ובכך סולל הוא לעצמו ולסביבתו חיים בריאים, שלווים ומתוקנים.

ויהי כנגן המנגן
נמצאים אנו בעיצומן של ימי הקיץ המורכבים, הבט אל הקשיים כהזדמנות חיים. למד את אמנות הניגון, הולך את מקל הכינור ומשוך בו מעלה, זכור כי גם בעת ירידת המקל מטה, קול ניגון מופק. משוך בו במהירות שוב כלפי מעלה למען לא יופסק הניגון. אם תעצום את עיניך תוכל להבחין באבא המציץ מן החרכים, מייחל להצלחתך. מתענג מצליל אותו הפקת, אתה, באמצעותו תלווה את עתיד חייך. והוא אותו ניגון שיעשה בו הקב"ה מחול לצדיקים.
הקושי, יעשה את שלו..

מודה שקראתי רק את הסיפור.הוא יפהיפה.בקטנה
ממש תודה על הסיפור ועל הדברים-שיש לי נטיה לשכוח...אריאל יוסףאחרונה
ממש הייתי זקוק לזה!
תודה רבה!
אני צריך מקורות לסוגיות האלו בעיקר לשניהעדיאל
האם להעיף ילד שעלול לקלקל את שאר התלמידים או לחנך אותו
 
האם טוב ללכת לשליחות במקום לא דתי כדי לקרב אפילו שעלולים להפגע רוחנית
יש כלל שאומר...חשבשבת
שמי שמשפיע לא מושפע...
ולומדים את זה מבשר שכשאשר ממליחים אותו אפשר לשים חתיכות של בשר אחת על השניה כי אין חשש שהדם יעבור מאחד לשני מכיוון שהם מומלחיםץ
 
וכשהולכים בכח המשלח אז בוודאי מצליחים להשפיע.
 
שיחת פר' חיי שרה תשנ"ב:
. השייכות של עבודת השליחות (של השלוחים שנתאספו לכינוס השלוחים העולמי) עם משיח צדקנו - תובן בהסברת שייכותו של משיח עצמו עם ענין וגדר השליחות בכלל:

על הפסוק[5] "שלח נא ביד תשלח" (שאמר משה להקב"ה כשהקב"ה שלחו להוציא את בני-ישראל ממצרים) אומרים חז"ל[6]: "אמר (משה) לפניו, ריבונו-של-עולם, שלח נא ביד תשלח - ביד משיח שהוא עתיד לגלות". ועל-פי זה יש לומר, שבמשיח יש גדר של שליח על-פי תורה. משיח הוא השליח ("שלח . . תשלח") של הקב"ה לגאול את ישראל[7].
........כל יהודי הוא שליח- השליות היחידה הכנת העולם לקבלת  פני משיח
תודה! אני צריך יותר מקורות מאשר סברותעדיאל
סבבהחשבשבת
אשתדל למצוא אבל יש מאגרים שלמים של שיחות של הרבי בנושא בהם הוא מסתמך על מקורות שונים מחזל
 
בין השאר הבאתי את הענין שמשה היה שליח במצרים משיח שליח וכל יהודי הוא שלים למלא את שליחותו
 
אשתדל להעלות זהמשך
 
יום טוב!
 
זה רעיון יפה אבל..אביעד הנחמד
המציאות לא מתאימה עם הכלל הזה וזכור לי שזה אפילו לא נכון - אלא כל אחד מושפע מהסביבה שלו -בלי יוצא מהכלל!!! (כמובן , אפשר להיות מושפע באופן מנוגד לסביבה)
 
אם אני לא טועה אז אפשר למצוא לזה מקור באחד הכרכים של תחומין (מצטער.לא זוכר איזה).אל תטרח הרבה בחיפושים כי ייתכן שאני טועה וזה היה במקום אחר.
יש שם מאמר ממש בנושא השא- האם עדיף לגור במקום של לא שומרי תורה ומצוות (למשל כגרעין) ומשם להשפיע או שעדיף להצטרף למקום שומר תורה ומצוות. הסיום הוא שהאפשרות השנייה עדיפה ואפילו שזה נראה כמו הסתגרות בתוך בועה, למעשה דווקא שם משפיעים יותר.
ויש לזה ראייה מהמציאות - החרדים מסוגרים בינם לבין עצמם (הכוונה כחיים ממש . לא כערכים וכד') ובכל זאת מצליחים להשפיע לא רע.
 
לגבי הנושא הראשון - עלה לי מקור שאולי שייך : הסיפור על רבי אלעזר בן עזריה שעלה לנשיאות והכניס גם תלמידים שאין תוכם כברם.
ועד כמה שזכור לי ההוראה איך ללמד אותם היא הפוכה ממה שהרבה נוהגים כיום.
בד"כ את מי שמפריע שמים קרוב ואת הילדים הטובים שמים בסוף כי הם יהיו שקטים.
אבל חז"ל אמרו להיפך- את הטובים בהתחלה - ככה הם ישתתפו בשיעור ויהיה שיעור כמו שצריך. ואת ה"חלשים" בסוף.
מנסיון אישי - הרבה פעמים לא זוכים לראות את התוצאות אבל אני יכול לספר שבתור אחד ה"פושטקים" של הכיתה , הדמות של הרב שלימד אותי מלווה אותי עד היום. הוא כמובן לא יודע את זה..
הרב יהושע שפירא...כל הזמן שמח
 תפתח כאן-אולי זה יענה לך על התשובה הרב מדבר כאן בעניני תשובה שיעור ממש יפה
מה זה כאן?עדיאל
תלחץ על זה,זה קישור(תפתח כאן)כל הזמן שמח
תודה!עדיאל
כתוב בתוספות במסכת שבת (לא יודע איפה במדויק)...הבעטליר החמישי
שמותר לעבור עבירה קטנה בשביל למנוע עבירה גדולה ממישהו אחר. למרות שאני לא יודע מה זה "עלולים להיפגע ברוחניות" אני משער שאפשר ואפילו מצווה ללכת לשליחות הנ"ל. אני חושב שמה שאביעד הנחמד אמר נכון אבל לא דומה למקרה הזה. אצל חרדים הדרך היא להתגדל, ומתוך כך להשפיע. אני חושב שבגיל שלך התגדלת מספיק בשביל להפיץ את האור....
בעניין הסוגיה הראשונה - תלוי כמה הוא מקלקל. אני אישית מכיר מקרה כזה והיה קשה למדריך מאוד להעיף אותו (הילד היה בעייתי מבחינה רצינית). תלוי מי הילד הזה ומה הגיל שלו ושל הילדים האחרים. במקרה שאני מכיר לדעתי צריך לשמור על גבולות ברורים בסיסיים שאם הוא לא עומד בהם הוא מועף. אבל קשה לקבוע בבירור...
 
ועוד משו בשם אדמו"ר הרש"בחשבשבת
 
 
רבי יוסף יצחק (האדמו"ר הריי"צ) מליובאוויטש

במהלך התוועדות חסידית, שיחזר רבי יוסף יצחק (האדמו"ר הריי"צ) מליובאוויטש את השיחה הבאה:

במסיבה אצל אבי, רבי שלום דובער, שאל אותו אחד החסידים: רבי, מהו חסיד?

השיב לו אבי: חסיד הוא פנסאי – האיש שהולך ברחובות כדי להדליק את פנסי העיר.

[בימים עברו, היו פנסי הרחובות דולקים בנפט. על-מנת להדליק את הפנסים בלילה, היה אדם מיוחד שתפקידו להסתובב בחוצות העיר עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, והוא היה מדליק את הפנסים]

והוסיף אבי: זהו חסיד. הוא מתהלך עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, אך הוא יודע שהאש אינה שלו. תפקידו הוא להשתמש באש זו כדי להדליק את הפנסים.

שאל החסיד: ומה אם הפנס נמצא במדבר שמם? האם גם אז יש לטרוח כדי להדליק אותו?

השיב לו הרבי: כן. יש להדליק את הפנס כדי שיראו שזהו מדבר שמם. והמדבר אף הוא יתבייש בפני הפנס.

ואם הפנס נמצא בים? לא הרפה החסיד.

יש לפשוט את הבגדים, לקפוץ לים ולהדליק את הפנס. השיב הרבי.

האם זהו חסיד? התפלא השואל. הרבי הרהר לרגע והשיב: כן. זהו חסיד.

אינני רואה פנסים! התלונן השואל.

מכיוון שאינך פנסאי. אמר הרבי.

וכיצד נעשים לפנסאי?

ראשית-כל יש לעדן את עצמך. כשתראה את הפנס שבך, תוכל לראות גם את הפנס באחרים. השיב הרבי.

הרבי ביאר את הסיפור כך:

תפקידו של חסיד הוא לדאוג לטובת הזולת. לפיכך, עליו להסתובב ברחובות ולהדליק את ה"פנסים" – נשמותיהם של יהודים נוספים. יחד עם זאת, אין לו להתגאות במעשיו כי "האש אינה שלו", כל יהודי רוצה הוא פנס בעצם; תפקידו של החסיד הוא רק לגלות זאת בלבו של היהודי, ואז הפנס יבער מעצמו, ללא צורך בסיוע של ה"פנסאי".

החסיד לא מרפה, ושאלותיו עמו: ומה עם הפנס נמצא במדבר שמם או בתוך ים?

ה'מדבר' וה'ים' מייצגים שני סוגים של יהודים איתם מתקשה הפנסאי. המדבר מייצג יהודי במצב נמוך כל-כך, שהוא מכונה בשם מדבר, מקום שומם. גם בו יש להדליק את הפנס, אמר הרבי. ראשית כדי שאחרים ידעו שלא להתנהג כמוהו; ועוד, אולי סוף-כל-סוף גם הוא יידלק ויאיר.

ה'ים' מסמל יהודי במצב הפוך לחלוטין: הוא לומד תורה, אך התורה לא השפיעה עליו. הלימוד הוא רק מן השפה ולחוץ. כאשר באים להשפיע על יהודי כזה, יש "לפשוט את הלבושים": אי-אפשר לדבר אליו באמצעים סטנדרטיים; יש לדבר אליו לעצמותו, לעצם היהודי, ורק כך ניתן להשפיע עליו.

וזהו החסיד.

דף ג או ד, עמוד א.עוזיה
אין אומרים לאדם תחטא על מנת שיזכה חברך.
עיינתי והנה המקור:הבעטליר החמישיאחרונה
שבת, ד.
גמרא: "...וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך?..."
תוספות: "...והא דאמר ב"כל מערבין"(עירובין לב:ושם) רבי סבר ניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה"
תרגום מילולי לתוספות: רבי סובר :נוח לו לתלמיד חכם לעשות איסור קל (ומתוך כך) לא יעשה עם הארץ איסור חמור.
תעיינו שם, מן הסתם זה כתוב ביתר פירוט.
תודה רבה לעוזיה על המקור.
ווא ווא איזה יסוד, חם -- לא לפספס השבוע.. אח..
אהלן לכולם!
 
 
מי שרוצה גרסה יותר "בראש צעיר", יש ממש פה.
 
 
"ויקח קורח וכו' ודתן ואבירם וכו' ואון בן פלת בני ראובן"
 
 
טוב, כולנו מכירים את הסיפור עם קורח. הוא מחליט להתלונן על משה,
יש מחלוקת, ואז בהמשך האדמה פותחת את פיה...
 
אבל - און בן פלת, מי מכיר? הוא זה שהיה בהתחלה עם קורח במחלוקת.
אבל וואלה, הבן אדם נעלם מהמחלוקת. מספרים חז"ל מה היה שם:
"חכמת נשים בנתה ביתה", זו אשתו של און. למה? מה עשתה?
אמרה לו: אם משה יהיה לראש, אתה תהיה תלמידו. אם קורח יהיה הראש,
אתה תהיה תלמידו = אתה תמיד תשאר תלמיד, אז למה לך לריב? מה תרוויח?!...
קיצור, הצליחה לשכנע שלא ימשיך במחלוקת. בזכותה, הוא וואחד ניצל.
 
 
אבל יודעים מה הכי מוזר פה? מז"א שהיא אומרת לו -"מה תרוויח מזה"...?!
סליחה?! את היית צריכה להגיד לו - "אסור (!) לך לחלוק על משה", שהרי אחד מיג' עיקרים זה
שנבואת משה היא אמת. ו - היא? היא באה ואומרת לו ממניעים אישיים "לא כדאי לך"...
בואנה, מה זה פה?! את צריכה להגיד לו שההלכה אומרת - אסור, אז זה אסור.
אבל יודעים מה הכי מוזר? שחז"ל (?!) עצמם - שיא הדוסים בעולם - משבחים אותה על זה.
"חכמת נשים", הם אומרים עליה. ובא לנו לצעוק - חז"ל, וואו, מה קורה פה?
על זה שהיא מציעה לו שלא כדאי לו ממניעים אישיים לצאת נגד משה, על זה אתם משבחים?...
 
 
אהה, תנו לי רגע לנשום, צריך הכנה לפני היסוד הבא.
טוב, נמשיך. אז ככה:
 
און ידע שאסור לחלוק על משה. אבל מה? יצר הרע אמר לו שהוא רוצה.
אז מה אנחנו רוצים שאשתו תצעק עליו  - "שייג'צ, אסור", אבל מה יעזור?!
מי לא יודע שה' מנה את משה ושהוא אדון הנביאים? הוא יודע שאסור לחלוק על משה.
שתמשיך לחפור לו בשכל שזה אסור? לא יעזור. כי הוא רוצה (!) לחלוק, אז לא מעניין
עכשיו ת'כלס מה האמת. אני רוצה = אז זה מה שאני עושה, זה מה שמבחינתי אמת.
באה עכשיו האשה החכמה הזו ואומרת את הדבר הכי מועיל בזמן הכי מתאים.
"עזוב, אתה רוצה הנאה, אבל אתה לא תקבל. לא מכאן. אם משה יהיה אדון -
אתה תהיה מנקה רחובות שלו. אם קורח - אז תהיה מנקה רחובות שלו, בשניהם,
אתה לא תרויח כלום. אז עזוב אותך"...
 
שימו לב איזה יסוד קנינו פה:
יצר הרע נלחם איתנו? בואו נשחק במגרש שלו. כן מלך טמבל, ספר לי מה אתה רוצה?...
האא, שאעשה את העבירה ההיא? טמבל, אבל אם אני אעשה אותה, אני אפסיד!
אפסיד כבר בעולם הזה הנאות, זה לא יתן לי שום דבר בחיים! אוך, אתה פשוט אדיוט מושלם,
הנאה אתה מוכר? ישקרן, אפשר להנות יותר טוב, אבל אתה רוצה שאפסיד!...
(הרב אביגדור נבנצל שליט"א)
 
יצר הרע רוצה גם שנפסיד את העולם הזה. לא נכנס עכשיו למה, אבל זו ת'כלס המציאות
שאומרים לנו חז"ל. מי שיקשיב לו, פשוט יפסיד, הנאות וכיף הכי טובות בעולם הזה.
 
 
דוגמאות מהחיים?
 
1) פעם ישבתי עם חבר. פתאום הוא מתחיל להגיד לי - אתה רואה ת'רב שם? אני מזה שונא אותו. אני אפוצץ אותו. הוא מעצבן אותי. אני אשתגע עליו....!
"אחי, אקדח יש? לא. אז מה יעזור לך עכשיו לצעוק? אתה יודע שכעס = להעניש את עצמך על שטויות של אחרים. אז מה קורה? רוצה לבוא איתי עכשיו ולהביא לו בעיטה? בא אחי, אני בא איתך. אבל כל עוד שאתה סתם מתעבן בדיבורים, וואלה אחי, בשביל מה לך להעניש את עצמך. עזוב, תראה כמה הוא רחוק ממנו עכשיו - 5 מטר. די, הוא שם. שחרר אחי, שחרר"...
 
 
2) חברה. בנינו, יש משהו יותר כיף לשחנ"ש עם בת שהיא רק שלך עד השעות הקטנות של הלילה?! לא, שיא הכיף שיש לך חברה. אבל יודעים, יצר הרע אומר באמת, קח לך נערה חמודה בגיל שלך, תראה לה את הלב והנשמה, שיא הכיף שבעולם.
אבל אז, אז אני חושב לרגע על אשתי בעתיד. מדמיין אותה ופשוט זורק לעצמי ת'משפט -
"אהבה לאשתי בעתיד, מתחילה מעכשיו = אני מוותר על ההנאות בשביל ה-הנאה עוד כמה שנים". הרי ת'כלס לכל מי שיש עכשיו חברה או לכל אחת שיש לה חבר או ידיד, בנינו - שוחקת לעצמה את סף הרגש. עיור יכול להסתכל על השמש? לא. ככה גם היא לא תתרגש מדיבור "פשוט" עם בעלה בעתיד. כי הרי היא כבר דיברה שחנ"שים טוב טוב עם בחורים מהשמינית...
קיצור - "סף הרגש" נאכל ע"י החברות. לכן אני עוצם עיניים ברגעים הקשים ואומר לאשתי - שאני אפילו לא יודע מי זו תהיה, שוואלה, אני כזה אוהב אותך, שמוכן בשבילך, להשקיע כמה מעכשיו. לשמור את עצמי בשבילך, שתזכי ביד ראשונה, שאת הראשונה שנוגעת ומקבלת את הלב שלי לעולם...זו, זו המתנה שאתן לאשתי אחרי החופה. את הלב שלי שלא נגעה בו אף אחת, במתנה. ו - יודעים מה? שם זה שיא ההנאה בעולם, אם שמרת על עצמך, אז עם בעלך, את תהני הכי בעולם. הנאה ת'כלס פה בעולם הזה...
 
 
אז תגידו,
היצר לא שקרן וטמבל ומחפש להרוס ת'כיף בחיים?...
 
אגב, מי שכבר נפגעה ומכרה את הלב שלה לבחור אחר, ומתחרטת כי הלב שלה כבר נשבר ובעלה יקבל שברים,
פססט, את מוזמנת ללחוץ ממש פה.
 
 
 
קיצור חברים, בואו נשמור ת'נשק הזה בזמן המתאים.
נדע לדבר עם היצר הרע בשפה שלו. זה אחד הנשקים הכי עוצמתיים שיש.
אנחנו רוצים הכי הנאה בעולם - יש ליצר הרע להציע ת'כלס ת'הנאה הכי מקסימלית?
לא. לא? אז שיחפש ת'חברים שלו...
 
 
 
 
ת'כלס - הכיף הפיזי, בעולם הזה, בשמירת המצוות.
שנזכה. שבת שלום ומבורכת מלאה התחדשות ורק ברכות בעז"ה.
א-מ-ן-!
 
ישר כח!רציתי
בעיקר אהבתי את החידוש ה-זה שלך: "ת'כלס - הכיף הפיזי, בעולם הזה, בשמירת המצוות".

שב"ש.
בהחלט זה יפה,אח..
אבל זה לא שלי...
זה מובא בספר של הרב נבנצל שליט"א.
וכמובן, זה עוד ה' אומר - (משהו כמו) "לטוב לכם כל הימים"...
זה היסוד של טעמי המצוות, להטעים את המצוות...
 
 
כל טוב.
שבת שלום ומבורכת!
מדהים ממש!!(=טליה=)
היי..שלזי
ואואי זה ממש יפה.. אהבתי.. )
האמת,אני חדשה פה פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה.. ודווקא נראה טוב!!..
מדהים...שמני כחותםאחרונה
אחלה דוגמאות...
סוגרים שנה, איזו התרגשות ענקית.. [ד"ת]אח..
אם אתם רוצים גרסה יותר "בראש צעיר" - אז תלחצו פה.
 
 
אני לא מאמין. כמעט בטוח - עכשיו אנחנו "סוגרים שנה ש-ל-י-מ-ה" של ד"ת כאן ביחד.
וואי, אתם לא מבינים כמה אני מתרגש...
אז קודם כל, מגיע לכולנו "מזל טוב" אדיר. ויישר כח ל-כ-ם, בזכות התגובות שלכם,
בזכות המילים החמות שנותנות כוח, החזקנו והצלחנו ביחד שנה שלימה... =)
ו - בברכת, שנזכה לשבת הבאה... (לא, אל תמישכו את השיר, מה קרה לכם אתם? עוד 119 שנים פה בפורומים?!...)
 
 
שנה נפלאה ומתוקה החזקנו ביחד,
אז ממשיכים ביחד!
יאלה --->
 
בפרשת השבוע (חוקת, חמישי) כתוב:
"ויאמר ה' וכו' על גבול ארץ אדום לאמר: יאסף (ימות) אהרון וכו' כי לא יבא אל הארץ וכו' על אשר מריתם את פי למי מריבה".
 
 
שאלה: מדוע ה' לא נותן למשה ואהרון לעלות לארץ ישראל?
תשובה: רש"י עונה - בגלל שעמ"י התקרב יותר מידי לאדום - לגויים. 
הפסוק עונה - כי משה ואהרון חטאו בחטא מי מריבה. (שמשה הכה את הסלע במקום לדבר אליו...)
 
לא מובן. רש"י, הפסוק עצמו עונה, אז למה אתה גם עונה? ו - אתה עוד עונה תשובה אחרת?!...
הזוי ממש.
 
בומבה של יסוד:
שופט בבג"צ שמכניס נאשם לכלא - מתחשב בדמעות של אמא שלו? בבכי הילדים שעכשיו יצטרכו לחפש אוכל ברחובות? בכאב של אשתו של הנשאם שלא עשתה שום דבר רע?
לא. שכל אנושי - לא מסוגל לחשב את כ-ל "חישובי תוצאת העונש" בכדי שלאחרים שלא מגיע להם עונש, שלא יקבלו אפילו איזה צער קטן מאיזו שמועה שמישהו אחר (!) נענש...
מישהו עבר על חוק? בום. מענישים אותו. מה עם השאר שלא מגיע להם להצטער?
מצטערים, אין אפשרות להתייחס אליהם...

א-ב-ל >>
כשהקב"ה, מלך מלכי המלכים, שופט אדם כלשהו - הוא מתיחס לכל פרט ופרט!
ו -- גם לקרובים  של אותו אדם!! כי ת'כלס אם - ח"ו לא על אף אחד מישראל - אדם מסוים חולה,
גם הקרובים שלו סובלים, נכון? אז אפשר לשאול למה מגיע לקרובים של האדם לסבול?!
אבל על משפט ה' שהוא "אל אמונה ואין עול", א"א לשאול את זה כי הוא מתחשב בכל הדברים עד הפרט האחרון. אם יש קרוב משפחה חולה בארה"ב, אז אם א-ת מצטערת, זה משום שהצער הזה מגיע גם ל-ך. קיצור? עומק של דין שאי אפשר להבין, שיא האמת לאמיתה.
 

עכשיו נחזור לפרשה --
מה רש"י פרש? שהעם חטאו בהתקרבות שלהם לגויים. מה הקשר למות אהרון ומשה?...
מה הוא רצה לומר לנו? הוא רוצה להגיד לנו מדוע העם סבל מזה שמשה ואהרון מתו.
הרי לכאורה, אם משה ואהרון חטאו, אבל העם, מה מגיע לעם שיקחו ממנו כאלו מנהיגים גדולים?!...
אלא, שגם העם חייב לתקן את הדברים שבו. העם הצטער וקבל מכה שלקחו לו את גדולי הדור, כי זה באמת מגיע לו, כי הוא חייב לחזור יותר לאבאל'ה יותר קרוב.

 

 

 

וואו, בדיוק רק עכשיו, באמת שלא תכננתי כלום - עולות לי המחשבות,

הרב-מרדכי-אליהו-זצ"ל.

וכל מילה נוספת מיותרת...

 

 

 

----

 

 

 

חברים, עוד משהו חביב ואשתדל לעשות את זה שיא הקצר.

 

פרה אדומה.

מי לא מכיר ת'סיפור של דמא בן נתינה?

בקצרה הסיפור: גוי שהיה לו "אבנים יקרות" שחז"ל באו לקנות ממנו אותם, כי היו צריכים אותם בשביל מצוה.  הוא הלך להביא את המפתח לכספת, אבל אוו'ץ - אבא שלו ישן על המפתח...

לא מעיר את אבא, אמר הגוי. גם אם זה להפסיד ככה הרבה כסף? יאפ. מכבד את אבא שלו.

לאחר כמה זמן נולדה לו פרה אדומה. חכמים בואו אליו לקנות ממנו.

ו - הוא בקש מהם סכום כסף על הפרה, כמו מה ש - "הפסיד" על האבנים הטובות.

מסקנא: לא מפסידים מעשיית מצוות...

 

 

אבל עזבו לרגע ת'מסקנא הזו. בואו נשאל שאלה. למה ה' לא נתן לדמא הזה,

נגיד ---- אבן טובה (בתמורה לזה שויתר אז על הכסף) שיקנו ממנו חכמים? או אולי איזה 2,000 כבשים שימכור אותם? או לא יודע מה, אולי איזה סוס יפה ונהדר? או אנאערף נגיד איזה קישוטים לסוכה, נשמע יותר מתאים מאשר - "פרה אדומה"....? מה העניין דוקא בפרה אדומה? [כי תכל'ס עדיף שיהיה מידה כנגד מידה בדבר שהפסיד, בו ירויח - נגיד איזה אבן טובה...]

 

 

תשמעו איזה וורט לא יודע בדיוק של מי, אבל של חכם אחד -

 

כשדמא בן נתינה עשה את מצות "כיבוד הורים" בכזו הקרבה, היה קיטרוג מצד מידת הדין על עם ישראל. ככה גוי עושה מצוה בכזו דבקות ומוכן להפסיד על זה אלפים? איפה אתם עם ישראל שמחוייבים מצד התורה? אתם מקריבים ככה?...

כך אמרה מידת הדין לקב"ה. לכן בא ה' והביא לאותו הגוי פרה אדומה שהוא ימכור אותה באותו הסכום (!) שהוא היה מוכן לוותר אז בשביל כיבוד הורים, ואז - אז ה' יחזיר למידת הדין את הדברים הבאים:

פססט, מידת הדין, שומעת?

הגוי היה מוכן להשקיע ולהפסיד אלפים על מצוה שכלית = כיבוד הורים.

עכשיו בואי תראי מה עמ"י מוכן להשקיע על מצוה בלי טעם = פרה אדומה.

אה מידן הדין? יש לך עוד משהו לומר על עם ישראל?....

זו הסיבה שה' נתן לדמא בן נתינה דוקא פרה אדומה, ושימכור אותה דוקא בסכום שהפסיד.

בשביל להשתיק את מידת הדין ולומר - "כן, בטוחה שאת רוצה לדבר משהו על עם ישראל?"...

 

 

 

איזה חמוד זה. מזה אהבתי..

אם גם אתם like - אז שימ בבקשה ככה איזה V טוב בתגובה,
בשביל שהשרשור יקפוץ וגם אחרים יוכלו להנות...

 

 

 

 

 

טוב חברים, חייבים לסיים, אז בואו רק נזכור כמה לקחים מהשבוע ונשתדל ליישם -

לזכור שהכל מאבאל'ה מחושב ממש, גם אם זה לא נראה ככה. הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך בדיוק זה קשור אלינו. חשוב מאוד מאוד - כיבוד הורים . כלל בחיים - ממצוות - בחיים לא מפסידים. ובאחרונה - עם ישראל זה עם מדהים ויעיז מישהו לפתוח עליו את הפה...

שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!

א-מ-ן-!

 

ישר כוח אחינו!אוסקר
>>> אגב, זה לא קשור למה שהיה היום בבג"ץ..אח..
 
לא אמרתי שום דבר בעד או נגד ההפגנה,
שום דבר לא קשור לזה.
 
 
רוצים? תחליפו את ה - "בג"ץ" שם, ב -
מלך מצרים. או אם תרצו, אז להבדיל, "בית דין של מטה"...
 
 
 
מקוה שהובנתי. בשורות טובות.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
לשמח ת'משפחה על שולחן שבת?...אח..אחרונה
שבת שלום ומבורכת!
"חייב אדם לברך על הרעה...."שרית..
איך??
לדוג': נגיד ילד נותן לי כאפה, עכשיו סבבה,
 אני מסתכלת על זה  בחיוביות וחושבת על "מה שלא הורג אותך מחשל אותך", וסבבה עכשיו עם ערבי יתן לי כאפה אני כבר יותר מחושלת אני יוכל להרוג אותו, ואז אני מודה לה' על זה שאני מחושלת!
אני לא מודה פה על זה שהילד נתן לי כאפה. איך הפשר להודות על הרעה??? זה נשמע לי ממש דבילי (וזה ברור שאני מציגה את זה בקיצוניות אבל עדיין) שמישי תעליב אותי ואני יגיד" תודה ה' איזה כיף שהיא פגעה בי.... מממש משמח"
לא נשמע לכם דפוק?!?!
לא, בכלל לא..שמחה ואמונה
כל דבר רע שבא אליך זה בא כדי לומר לך משהו..
אדם הולך ברחוב נקע באבן  ונופל..
אבל מליוני אנשים עברו ברחוב הזה ודווקא הוא נפל מהאבן.. למה??
זה בא לחשל אותך?.לא נראה לי..
ה' בא לומר משהו.. אולי אותו אדם מתגאה יותר מידי אז ה' רומז לו ע"י  נפילה..
צריך להודות על זה לה' כי את אשר יאהב יוכיח[אני מקווה שלא טעיתי בפס']
מי שה' רוצה להעלות אותו בדרגות הוא מנסה עוד ועוד בדרכים שונים.. אצלנו זה מתבטא ב"דבר רע"
לנו זה אולי נראה רע אבל באמת באמת.. זה בכלל לא..
הבנת?..=]
בס"דאוסקר
אני מציעה לך לקרוא את הספר "בגן האמונה המבואר" מאוד.
 
כל טוב.=]
מסכימה עם שמחה ואמונה ותוספת קטנה..יעל =)
בע"ה

מכירה את כל הסיפורים על אנשים שפספסו את האוטובוס בזמן האינתיפאדה ובסוף בדיוק באוטובוס הזה היה פיגוע?
זאת דוגמא לדבר רע שאנחנו יכולים לראות בזמן קצר למה בסופו של דבר הוא היה טוב.
אבל - אם לא היה על האוטובוס הזה פיגוע, לא היינו מבינים למה זה היה טוב שפספסנו את האוטובוס, נכון?
אז אנחנו צריכים להאמין שבכל מקרה - כל דבר שקורה לנו פה הוא לטובה.
ה' לא רוצה שיהיה לנו רע סתם.
לפעמים אנחנו יכולים להבין ישר למה מה שקרה לנו עכשיו, שבמבט ראשון נראה רע, היה בעצם לטובתנו. אבל  לפעמים לא - ובפעמים שלא אנחנו צריכים להאמין שאבא שבשמים, כמו כל אבא,  לא רוצה להכאיב לילדים שלו סתם!
ובע"ה כשיגיע המשיח אנחנו נדע למה כל דבר ודבר שקרה לנו בעולם הזה בא לטובתנו..

וגם -
לפעמים הייסורים, הדברים הרעים שקורים לנו, באים כדי לכפר על העוונות שלנו.
יש סיפור על אדם אחד שהיה עני מרוד וחולה, שהיו לו יסורים רבים. יום אחד הוא החליט לנסוע אל הרב כדי לגאול אותו ואת משפחתו מהיסורים הרבים.
היה תור ארוך אצל הרב, והאיש התיישב על אחת הכורסאות, ונרדם.
בחלומו, הוא ראה את עצמו מגיע לשמים למשפט שאחרי המוות.
השופט קרא: "כל המלאכים הטובים שהאדם יצר - שיגיעו לכאן"
האיש ראה מלא מלא מלא מלאכים לבנים, שנבראו בעזרת המצוות שהוא עשה. חלק מהמלאכים היו גדולים יותר, וחלק גדולים פחות, חלק מושלמים, וחלק פגומים באחד מהאברים שלהם - כי כאשר האדם עושה מצווה מכל הלב הוא בורא מלאך שלם, מתוקן, אבל כאשר הוא לא ממש מתכוון במצווה - נברא מלאך פגום. כל המלאכים עמדו על כף מאזנים גדולה.
האיש הסתכל על כל המלאכים שיצר וחשב ש.. וואלה. כל הכבוד לו - הוא שיא הצדיק!
אבל אז השופט קרא: "כל המלאכים הרעים שהאדם יצר - שיגיעו לכאן!"
וואו. עכשיו הגיעו מלא מלא מלא מלאכים שחורים, שכמו המלאכים הטובים - חלקם גדולים יותר וחלקם גדולים פחות.
היו פשוט מלא מלאכים שחורים שנוצרו מהעבירות של האדם. הגיעו עוד ועוד ועוד, עד שהם כבר הטו את הכף של המאזנים לצד הרע.
האיש היה בשוק מעצמו. הוא פשוט לא ידע מה לעשות - הוא רואה עכשיו שרוב המעשים שלו היו רעים..
ואז, אחרי שכל המלאכים הרעים סיימו להגיע, השופט קרא: "ועכשיו, תביאו את הייסורים של האדם".
ושוב הגיעו המוני מלאכים לבנים כשלג שנוצרו מהייסורים שהאדם סבל.
מלא מלא מלא מלאכים לבנים הגיעו, וממש עוד מעט הם הצליחו להטות את הכף של המאזנים לצד הטוב.
אבל אז - נגמרו המלאכים הלבנים.
האדם שיא הפחד, וצעק: "תביאו לי עוד יסורים! אני רוצה עוד יסורים!!"
וכך הוא התעורר בתור אל הרב, כשהוא צועק: "אי רוצה עוד יסורים!! תביאו לי עוד יסורים!!"
האיש הבין שכל היסורים שהוא סבל כיפרו לו על כ"כ הרבה עונות, ולכן - הבין את הרמז וחזר לביתו בלי לדבר עם הרב.

את מבינה איזה ענק זה?
כל דבר רע שוקרה לך  - חברה שלך נתנה לך כאפה, פספסת את האוטובוס, קיבלת מכה - הכל מכפר לך על העוונות.
ואם את תאמיני שהכל לטובה - המלאכים הלבנים שיווצרו מהמעשים שלך יהיו יותר בריאים, יותר כבדים..
אז עכשיו בינינו - לא בא לך לסבול קצת?

יש כאן טעות בפירוש המילה "לברך"דני-יהונתן
עייני בארוכה בספר נפש החיים שם הוא מבאר שהכוונה במילה ברוך היא לא להלל ולשבח אלא להודות שה' הוא מקור כל המציאות וההיסטוריה ומה שקורה בעולם. לכן, כשקורה דבר רע מותר לי להיות עצוב אלא שצריך לקבל את זה מתוך נקודת מבט של אמונה כשם שברור לנ בדברים הטובים שהם מה'. "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך". המדרגה של השמחה בהכל היא מידת חסידות, שצריך לשקול אותה כל פעם מחדש. תחשבי שאדם שומע על פטירת הר' אליהו ומתחיל לצהול משמחה כי חייב אדם לברך על הרעה... - הוא משוגע! צריך להיות בנ"א נורמאליים
יש דברים שבאים לאדם באשמתושמי תכלת2
צריך להזהר ולא להגיד אוטומטית שהכל מה'.
אדם שמביא לעצמו צרות שלא ישליך את זה על ה'.
לשמי תכלת. ועדיין, אנו מייחסים הכל לה'דני-יהונתן
שמי תכלת- הכל מה'שמחה ואמונה
גם הדברים הרעים..
אדם שמביא על עצמו צרות-מה' ורק מה'.
יש לך טעות יסודית פשוטה:עוזיהאחרונה
מבחינת הפשט, הכוונה היא לא "לברך" במובן של להודות, אלא לקבל סמכות "ברוך דיין אמת".
דברי תורה חקת + דף מעוצבאמת מארץ

בס"ד

דבר תורה נקודתי

בפרשתנו אנו קוראים על פרה אדומה, התורה קוראת למצוות זו בשם "חוקה". ישנה חלוקה מפורסמת בין סוגי המצוות שבתורה, המחלקת בין המצוות הרגילות – להם ניתן הסבר ברור, לבין ה"חוקים" – המצוות שטעמם נסתר מאיתנו. ישנם מספר סיבות לכך שטעמם של מצוות אלו נסתר, אולם ברצוני להתייחס לנקודה אחרת, וממילא תתורץ גם שאלה זו.

ישנם דברים להם האדם צריך לקבל הוראות, אבל ישנם מעשים שכ"כ שייכים הם באדם, שהם ברורים מאליהם. אף אחד מאיתנו אינו מחכה לציווי בכדי לנשום, אין איש מאיתנו שליבו נזקק לפירוט לצורך פעולתו התמידית – מלאכות אלו נעשות בצורה טבעית.

לשם שניתן בתורה למצוות אלו – "חוקה" ישנו משמעות נוספת. יש שפירשו מילה זו מהשורש ח.ק.ק. דינים אלו - להם לא ניתנו טעמים, הינם דינים החקוקים בקרבנו, טבעיים לנו ומהותיים בנו – ולדבר טבעי כ"כ, אין צורך בהסברים וטעמים.

מידי שנה בשנה מגיעים אנו לפרשת חוקת, פוגשים אנו את היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל כולו. פרשת חוקת מזכירה לנו כי המצוות חקוקות הינן בנו, הן שייכות לנו ושורשם נעוץ עמוק בנשמתנו. לקח חשוב נלמד מפרשה זו, נזכור ולא נשכח את הקשר העמוק שיש לנו למצוות התורה.

שבת שלום!

 

 

דבר תורה מעמיק

בפרשת השבוע אנו קוראים על אחת המצוות המופלאות שבתורה. בפרשתנו, התורה מפגישה אותנו עם מצוות "פרה אדומה". "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" אמר החכם מכל אדם – שלמה המלך, על מצוות פרה אדומה. התורה מלמדת אותנו כי אדם הנמצא במגע עם נפטר, נטמא בטומאת מת. כחלק מדיני טהרתו, על האדם להזות על גופו מספר פעמים מים ובהם אפר של פרה אדומה. דינים רבים ומפורטים קיימים במצווה זו, הקפדה מדהימה ישנה על צבע עורה של הפרה, על כך שהיא לא עבדה מעולם בשום מלאכה ופרטים רבים נוספים. דיני פרה אדומה הינם פלאיים ומפתיעים. האדם עליו מזים את מי הפרה נטהר מטומאתו, ולעומתו האדם המזה מהמים – נטמא בעצמו.

דיני פרה אדומה מציבים אותנו מול שאלה נוקבת. צריך להבין מה הטעם של מצווה זו, כיצד הזאת אפר פרה מטהר אדם מטומאה, מדוע הקפידה התורה על צבע עורה של הפרה ועל פרטיים טכניים רבים נוספים, ויותר מכל – כיצד פעולה מסוימת יכולה לטהר טמאים ולטמא טהורים?

לכל מצוות התורה ניתנו טעמים. חכמי ישראל שבכל הדורות לימדו אותנו את הסיבות העמוקות והרמזים הנפלאים הנמצאים בכל מצווה ומצווה. ספרים רבים נכתבו על נושאים אלו, והם מסבירים לנו את הנקודות העמוקות שבכל דין ודין. מצוות פרה אדומה, שונה היא. טעמה של מצוות פרה, המטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים לא נתגלה ולא נתבאר. מצווה זו כ"כ עמוקה, מורכבת וסבוכה שטעמה אינו ידוע.

למרבה ההפתעה, התורה אינה רואה את האבסורד-לכאורה, וקשיי ההבנה של דיני מצווה זו כחיסרון. התורה מציינת פעמים רבות את העובדה שלמצווה זו לא ניתנו טעמים, ואף מדגישה זו בשם הפרשה "חוקת".

האדם אוהב להיות מעודכן. אנו חייבים להרגיש בכל רגע נתון שהכל תחת שליטתנו. כל אחת ואחד מאיתנו מכירים את התחושה כשאנו הולכים בחושך – לפתע אנו מרגישים חסרי אונים, קטנים, שפלים ונשלטים. פחד איום מלווה את האנושות כולה. חרדה נסתרת מדריכה את צעדי המדע וקובעת את קצב התקדמותו המסחרר -  הפחד מהרגע בו נאבד שליטה על העולם.

האדם אכן שולט. בורא עולם הטיל עלינו את המשימה "לקחת פיקוד" על העולם: "ורדו בדגת הים ובעוף השמיים". האדם חייב לנהל את העולם, גם כצורך פנימי שלו וגם ככורח המציאות. העולם מוכרח להיות מנוהל ע"י גורם כלשהו, פן יהיה כאוס מוחלט. האדם חייב לדאוג לעולם ולנהל אותו.

השליטה של האדם מסכנת אותו, ומציבה את העולם כולו במקום מסוכן. כשהאדם שוכח את תפקידו ומאבד פרופורציה בקשר אליו הוא עלול להתגאות ולטעות בשיקול דעתו. הוא עלול לאבד את בטחונו בה' ולפעול כאילו הוא יחיד בעולם. תופעה מוכרת היא בבעלי סמכות, שהם שוכחים את העם שהביא אותם למצב הרם בו הם מצויים, הציבור שנתן להם משימה – לדאוג ולסייע לו.

אחד מחכמי ישראל כתב בספרו משפט מופלא: "תכלית הידיעה לידע שלא נדע". הדרגה הכי גדולה של ידיעה שהאדם יכול להגיע עדיה, היא הזכירה והידיעה שהוא אינו יודע. העובדה הפשוטה שככל שאנו מתקדמים, אנו מבינים עד כמה רחוקים אנו מחקר המציאות והבנתה, מפנימים אנו את הנשגבות של הבריאה, העוצמה והגדלות שלה וכמובן – עוצמתו האינסופית של בורא העולם.

התורה אינה רוצה לאפס את האדם, ואין בכוונתה להמעיט בערכו של נזר הברואים. אולם, התורה רוצה להזכיר לו בצורה ברורה: יש אדון לבירה. יש מלך לעולם. הוא זה שברא אותך, הוא המחייה אותך בכל רגע ורגע, והוא זה שמולו תעמוד למשפט באחרית ימיך. משפט על כל מה שתעשה בזה העולם.

האדם חוקר את טעמי המצוות, ומגיע למקום שנעלם מבינתו. את הטעמים לשאר המצוות הוא יכול להבין, אולם ישנה מצווה אחת הנעולה בפניו. נקודה זו - אומרת התורה לאדם, נמצאת מעל לבינתך - "במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור".

הסתרת טעמה של מצווה זו מהאדם לא נועדה בכדי להתעלל בו ולהקשות עליו, כדי להבליט את המגבלות שלו או מסיבה אכזרית אחרת חס ושלום. טעם המצווה נסתר מהאדם כדי להזכיר לו את העובדה הפשוטה - יש דברים שמעל לבינתך. חשוב לתורה להזכיר לאדם שיש מציאות מעליו. מציאות אליה הוא לא יכול להגיע.

לקח חשוב מאין כמותו נלמד מפרשת חוקת. רושם עז תשאיר עלינו מצוות פרה אדומה - טעמים לכל שאר המצוות אנחנו יכולים לחפש - ולמצוא. אולם מצווה אחת שטעמה נסתר, מזכירה לנו שאף אנו נבראים. שגם הבנתנו שלנו מוגבלת ומצומצמת ומוטלת עלינו החובה והזכות להישמע לבורא עולם.

שבת שלום!

 

 

דברי התורה, מעוצבים ומסוגננים:

https://docs.google.com/fileview?id=0B4-LdY_lo466MTQ1MzQ0NTItYWYxNC00MTcyLWI5Y2YtMDIyMDU3Zjg5NjZm&hl=iw

 

3 שאלות על התפילה:שיראל.
1.למה כורעים ב"לכה דודי" קדימה ולצדדים?
 
2.בנות לא צריכות לקרוא ק"ש בטעמים,נכון?
 
3.למה תמיד,כאילו מתוך עיקרון,אנשים קמים ב"קדיש יתום" אחרי ה"יתגדל ויתקדש שמה רבה",ולא רגע קודם (ולא,זה לא שהאינסטינקטים שלהם איטיים,יש מספיק זמן לקום לפני..[אני לא קמה-ספרדייה...]) ?
 
 
תודה רבה לכולם
תשובותכל הזמן שמח
1.לכבוד שבת המלכה מקבלים אותה.
2.נכון גם בנים.
3.כי זה כבר סוף התפילה ואנשים עיפים.חחח..
>>>שיראל.
1.אז למה לכל הכיוונים?
2.לא נראלי שגם בנים.אבא שלי אמר שבנים צריכים בטעמים (לפחות ספרדים,לא יודעת לגבי אשכנזים).
3.ממש לא.קדיש יתום נמצא גם באמצע ובהתחלה..
בס"דאוסקר
1.כמו שבעושה שלום בתפילת 18 אנחנו משתחווים כל הכיונים לתת שלום לה' כך גם בשבת כדי לתת שלום לשבת.
2.כן,לכתחילה.
2.נועמיק
עדיף באמת בטעמים,כי הם מפסקים את הפסוקים בצורה הנכונה ועוזרים להבנה.

אבל מי שקריאה בטעמים מפריעה לו להתרכז בקריאה,עדיף שלא יקרא בטעמים.
בחיים שלי לא קראתי קריאת שמע בטעמים.golani
יש בתי כנסת בעדה מסוימת שלא נוהגים ליכרועהBreathing Fire
בלכה דודי בכל זאת ליכרועה ???
^^ לא נראלי.."אל תפרוש מין הציבור"..שיראל.
אבל אפשר להגיד את זה ^^ גם כשאתה בציבור חילוני שעוה משו אסור,ואז בוודאי ש"אל תפרוש מין הציבור" לא שייך לשם,אז יכול להיות שגם פה זה לא שייך..צריך לברר.
וגולני-זה שלא קראת כך,לא אומר שלא קוראים כך שיראל.
כן אבל כיוון שגדלתי במסגרת דתית ומעולם לא חינכוניgolani
 - כך אני מניח מדובר בעוד שמועת שווא שלמרבה הצער הסתננה ליהדות.
למה שמועת שווא?שיראל.
בבקשה:
 
א.הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים:
 ויקרא קריאת שמע בטעמים כמו שכתוב בתורה (שוע" ס"א סע' כד).
[מתוך ויקיטקסט-קיצו"ש י"ז]
 
ב.ילקוט יוסף סימן סא:
צריך לקרוא קריאת שמע בטעמים, כמו שהם בתורה. [וכתב הרמ''א שלא נהגו כן במדינות אלו, ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך]. וידקדק מאד באותיותיה, ויתן ריוח בין הדבקים, דהיינו כל מלה שסופה כמו תחלת המילה שלאחריה, כגון על לבבכם, יתן ריוח ביניהם בכדי שאות אחת לא תיבלע. וכן כל מלה שסופה במ''ם והמלה שלאחריה מתחלה באות א' כגון וקשרתם אותם, וכיוצא, יזהר באות האל''ף שלא תיבלע. [ואף בפסוקי דזמרה יש לדקדק בזה]. [ילקו''י, תשס''ד, ספר על הל' פסוקי דזמרה סי' סא הערה י', עמוד תקמג. שאר''י ח''ב עמוד קעד].

 

וחוץ מזה,לא שאלתי עליכם,רק רציתי לדעת לגבי..
 
טעיתי.....כל הזמן שמחאחרונה
טעיתי את צודקת(פשוט לא ידעתי חזק וברוך ותודה!!!)
 
שאלה ששאלו את הרב זלמן מלמד:
 

שאלה:
האם נכון יותר לאמר את קריאת שמע בתפילה עם טעמיה או שמא יש חשש להיסח הדעת?

תשובה:
בהחלט יש מעלה לומר קריאת שמע בכוונה ובטעמים ואם הטעמים מפריעים לכוונה העיקר הכוונה
כוזריצ.מ.צ
בס"ד

בכוזרי בסוף מאמר ראשון, החבר אומר לכוזרי שגר לא יכל לקבל נבואה. הוא ממשיך לדבר ואז הוא מזכיר את בלעם (שהיה גוי וקיבל נבואה). 
אם גוי יכול לקבל נבואה, למה שגר לא יוכל לקבל נבאה?
בלעם קיבל נבואה בשל סיבה אחרת לגמריאלעד
כדי שאומות העולם לא יוכלול להתלונן ולהצטדק בחטאיהם כיון שלא קבלו נביא, לכן הקב"ה מעניק להם את המתנה הזאת, לבלעם (וגם לאביו, למעשה).
 
אם כבר אז אפשר לשאול כיצד עובדיה קיבל נבואה, הרי היה גר אדומי
וכן כיצד יחזקאל קיבל נבואה בהיותו בגולה, הרי לפי ריה"ל (בעל הכוזרי) אי אפשר להתנבא בחו"ל
בסדרצ.מ.צ
אז אתה יכול להסביר לי איך עובדיה קיבל נבואה?
לגבי יחזקאל אומרים שהוא קיבל נבואה בשביל ארץ ישראל (או משהו כזה).
בסיעתא דשמיא!אוסקר
בנוגע לבלעם הוא התחיל להתנבא לפני שמשה התפלל שלא תשרה שכינה על אומות העולם.
 
בנוגע לעובדיה יש 2 תירוצים:
א.ששם היה עניין מיוחד שיתנבא על אדום שבא ממנה,לכן שרתה עליו נבואה.
ב.יש דעה בגמרא שעובדיה לא היה גר אלא יהודי גמור ואולי הכוזרי סובר כמוהו.
 
בנוגע ליחזקאל,גם הוא התחיל להתנבא בא''י.
 
כל טוב.
תודהצ.מ.צאחרונה
נשמה יכולה למות?בעל התפילה
בס''דאוסקר
לדעת הרמב''ם כרת הכוונה שהנשמה מתה,רוב המפרשים האחרים חולקים וסוברים שנשמה לא יכולה למות.
 
כל טוב
אבל..בעל התפילה
בס"ד
אם תהיה מלחמה,ויהודים ימותו(ח"ו,ח"ו),אז לאן הם ילכו?
בס''דאוסקר
אם היו רשעים נשמתם תתוקן בעונשים ואחר כך לגן עדן.
זה ההבדל בין יהודי לגויחשבשבת
ליהודי יש נשמה שממשיכה גם כביכול אחרי המוות כי היא חלק אלוקא ממעל ממש
 
הנשמה של היהודי מגיע לבית דין של מעלה ושם מתחילה מחדש את מסלול חייה הרוחניים.
--בעל התפילה
בס"ד
אבל אומרים שתהיה מחלמה,
ואחרי זה,יבוא משיח ,והעולם יהיה מתוקן,
ומי שלא חזר בתשובה ,לא יזכה..
ואז הוא ילך לגיהנום?לנצח?
יש פה משהו חשוב:אח..
 
 
לדעת מזה בכלל גן עדן, מה זה גהנום וכו'.
כדאי להסתכל שם.
 
 
 
בשורות טובות.
שבוע מבורך ומלא שמחה בעז"ה!
תסתכל כמה שירשורים למטה..חשבשבת
הבאתי מאמר של הרב גינזבורג בנושא
 
כל היהודים יגאלו אפילו דור המדבר שלא נכנס לארץ
שכתוב: "לא ידח ממנו נידח"
 
ושוב....אוסקראחרונה
בס"ד
 
מי שלא חזר בתשובה/רשעים  נשמתם תתוקן בעונשים ואז לגן עדן.
 
 
למה אנחנו כ"כ רוצים משיח?..<שאלה>שמחה ואמונה
הרי אנחנו יודעים שיש עוד הרבה שלא חזרו בתשובה.. זה אומר שכשיבוא המשיח בעז"ה ימותו הרבה.. הרבה מאוד..
לא חבל?..
הם באמת מסכנים, הם לא יודעים.. אז למה אנחנו רוצים משיח עכשיו?..
לא עדיף שנחכה עוד וניתן הזדמנות לכולם לחזור בתשובה?..
לאחשבשבת
בגאולה העתידה יגאטלו כולם שכתוב לא ידח ממנו נידח
אף אחד לא ישאר בגלות
 
נכון שעדיף לחזור בתשובה לפני כן אבל גם מי שלא חזר בתשובה יגאל
ואפילו אלו שמתו במכת חושך יקומו לתחיה
 
הרבי שליט"א אומר: שאפילו יהודי שלא ירצה ליגאל יבואו אומות העולם ויביאו אותו מצתנה למלך המשיח.
 
אנחנו רוצים שיבוא הרגע שיגאל אותנו כי סבלנו מספיק ונמאס לנו.
 
 
מי שלא יחזור בתשובה עד הגאולה מת..שמחה ואמונה
מאיפה הבאת את מה שאמרת?. אני לא מכירה את זה...
זוהר, מדרשיםחשבשבת
שיחות דבר מלכות של הרבי מלובאווטש שליט"א תשנ"א- נ"ב
 
כמובן שהכי טוב שיחזרו אבל גם אם לא הם יגאלו.
 
שבשלום!
בזוהר ובמדרשים זה כתוב?..שמחה ואמונה
אתה יכולה למקד אותי יותר?.. איפה בזוהר\מדרשים?..
תודה רבה
ושבת שלום.=]
בס"דאוסקר
שלום לך יקרה,
 
אף אחד לא יודע מי יחיה ומי ימות או מה יקרה כשיבוא המשיח.                                                           אם ה' הבטיח לנו שהגאולה טובה לנו,אנחנו מאמינים לו ומצפים לה.
 
בעז"ה שתבוא במהרה!
כל טוב
אין ספק.golani
יש לך עוד פרטים לעדכן אותנו מלשכת יחסי הציבור של הקב"ה?
נו באמת, כמה פעמים צריך להסביר את זה? אי אפשר לדעת מה שיקרה אז עד שיקרה (הרמב"ם).
במחשבה שנייה הייתי צריך לכתוב את זה כךgolani
אין ספק.|כותרת|
נו באמת, כמה פעמים צריך להסביר את זה? אי אפשר לדעת מה שיקרה אז עד שיקרה (הרמב"ם).
----------------------------
מתנצל על הניסוח הקודם.
ראוי להערכה..שמחה ואמונה
אבל אני לא ממציאה כלום..
בא אלינו משהו לאולפנה ואמר לנו את זה.. הוא הביא לנו הוכחות מהכתובים..
הייתי בטוחה שזה ידוע לכולם..
אבל אני אמצא את זה ואביא בלנ"ד
 
כמובן שהוא מבין בזה יותר מהרמב"ם.golani
 
מה אמר הרמב"ם?..שמחה ואמונה
הנהgolani

"וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שבארנו"

(ציטוט מהערך בוויקיפדיה "מלחמת גוג ומגוג")

נ.ב. ההדגשות שלי.

מאיפה הבאת את זה שכל אלה שלאאורושקוש
חזרו בתשובה ימותו?
אף אחד לא יודע מה בדיוק יהיה.
כשזה יקרה-נדע.
אבל צריך לזכור שאם הקב"ה אמר שזה יהיה טוב לנו-אנחנו צריכים לחכות למשיח בלי לחשוב על מה שיקרה.
תראי מה שצריך להיות נר לרגלנו...חשבשבתאחרונה
זה התורה ובתורה כתוב "לא ידח ממנו נדח"- ז"א שכל הנדחים שחושבים שזה שהם יהודים זה מקרי בהחלט, גם הם יגאלו.
 
השאלה באיזה שלב- זו שאלה שדנו בה פוסקים רבים- ויש מחלוקת אם זה יהיה בשלב ראשון או שני- אבל זה יהיה.
 
בכולופן צריך לבקש להתחנן שזה יקרה עכשיו.
 
יש פה קישור למאמר של הרב גינזבורג בנידון, עם מראי מקומות:
 
 
ושיחה של הרבי מה"מ שליט"א:
 

עוד מעלה בכניסה לארץ בגאולה האמיתית והשלימה – בנוגע לשלימות העם, שכל בני-ישראל ממש יכנסו לארץ, כולל – מתי מדבר, שגם הם יכנסו לארץ, ביחד עם משה רבינו:

דור המדבר לא זכה להיכנס לארץ, ונשארו כולם במדבר, ולא נשאר מהם "כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון" שהם "חיו מן האנשים ההם", כולל הפירוש – ש"נטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים", ואילו כל השאר – נשארו במדבר.

אמנם "מדבר" זה אינו "מדבר" סתם אלא "מדבר סיני", ושם נמצאים "מתי מדבר" באופן ש"דמו כמאן דמסבמי", כידוע גודל ההפלאה שבדבר, אבל אף-על-פי-כן, לא זכו למעלה הכי נפלאה שבכניסה לארץ.

ומכיוון שנשארו במדבר – הוצרך גם משה רבינו להישאר עמם, כדאיתא במדרש: "אמר לו הקב"ה למשה, באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ . . שבחך הוא שהוצאת שישים ריבוא וקברתם במדבר . . אלא תהא בצדן כו'".

...ומסיים במדרש שם: "ותבוא עמהן (לעתיד לבוא) שנאמר כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה", כלומר, "לכן ספון המחוקק משה שם, בכדי שיתא ויבוא בראשי עם", היינו, שבגאולה העתידה יכנס לארץ גם משה רבינו, וביחד עמו – כל דור המדבר.

וזהו דבר פלא שלא שמים לב אודותיו:

בדרך כלל מבואר שהגאולה העתידה תהיה "כימי צאתך מארץ מצרים" היינו, שאפילו יהודי אחד לא יישאר בגלות, כפי שהיה ביציאת מצרים, שאפילו יהודי אחד לא נשאר בארץ מצרים (מה שאין כן בשאר הגאולות שביניהם כו').

אמנם, תכלית היציאה ממצרים היא – לא רק "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים גו'", כי אם "והבאתי אתכם אל הארץ", ומכיוון שעניין זה לא היה בשלימותו בגאולה דיציאת מצרים – שהרי שישים ריבוא בני-ישראל שיצאו ממצרים נשארו במדבר ולא זכו להיכנס לארץ – ויושלם רק בכניסה לארץ שתהיה בגאולה האמיתית והשלימה, נמצא, שאמיתית ושלימות הגאולה דכל בני-ישראל (שאפילו יהודי אחד לא נשאר כו') היא – בגאולה העתידה.

וזהו אחד הטעמים לכך שבליל הפסח שותים ד' כוסות, כנגד ד' לשונות של גאולה, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ונוסף לזה יש כוס חמישי, כוסו של אליהו הנביא, כנגד לשון החמישי – "והבאתי", שכוס זה מניחים אמנם על השולחן אבל אין שותים אותו, כי למרות שגם הלשון החמישי, "והבאתי", נאמר בקשר ליציאת מצרים, מכל מקום, עניין זה לא היה בשלימות, ושלימותו תהיה בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, לאחרי שיבוא אליהו הנביא, "מבשר טוב".

(התוועדויות תשד"מ כרך ג, עמ' 1974. בלתי מוגה)
נושאים נוספים
התקשרות גליון 777 - כל המדורים ברצף
העבודה עם העולם זקוקה לנתינת כוח ממשה רבנו
גאולת כל ישראל ממש
ליובאוויטש וסוכטשוב
פרשת שלח
"חלק לעולם הבא"
תספורת בערב שבועות / לוי במקום כהן / נמצא טעות בעת הקריאה / ביקור אצל שאר צדיקים
משו שמאוד קשה לי להבין.. זה עושה לי רע-אורושקוש
למדנו היום את פרשת מטות..
אז בהתחלה יש את העניין עם הנדרים. דווקא אהבתי את זה שהבעל והאבא אחראי על האישה וכל עוד הבעל לא מסכים לנדר-הוא בטל. אבל פתאום בא משו שעיצבן אותי והיה קשה לי להבין אותו.
יש את המלחמה עם המדינים ו..חלק מהשלל זה נ ש י ם.קשה לי להבין את זה..
צֹאן, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף--וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
וּבָקָר, שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.
וַחֲמֹרִים, אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.
וְנֶפֶשׁ אָדָם--מִן-הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר:  כָּל-נֶפֶשׁ, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
ואני באמת לא מבינה! זה בני אדם רבונו של עולם!!!!!!!!!!!ככה,רשימה של שלל והשבויות כמו החיות..
מה? הן עמדו שם השורה וןכל אחד לקח לו כמה והלך?! אני באמת לא מבינה את זה!
נכון,במקרה הזה הנשים הם אלה שהחטיאו את עם ישראל.. אבל במקרים אחרים עמ"י כמו כולם-לוקחים את הנשים לעצמם. זה נראה לי נורא.
וכואב לי. כ"כ הייתצי רוצה שזה היה אחרת שעמ"י לא היה עושה את זה.
חוץ מזה תחשבו שניה על האישה של היהודי שבבית. פתאום מביאים לה איזה מישי מדינית הביתה!
לא יודעת מה נשים אחרות היו עושות אבל אני הייתי תולשת לה את השעות מגלגלת אותה במדרגות ואת בעלי אחריה..
אני יודעת שפעם מעמד האישה היה שונה..אבל תמיד אמרו שעמ"י תמיד היה יותר טוב לנשים וזה..וכשאני רואה את הסיפור הזה-קשה לי! איך זה יכול להיות?! זה עמ"י?!
 
אני אשמח אם מישו יענה..
אני עצבנית על זה.והייתי רוצה לא להיות.. אני רוצה שמישו ינסה להצליח להסביר לי. אני מרגישה שלי זה סטר בפרצוף-כי אני מאמינה בכל דבר שכתוב בתורה ויודעת שזה נכון וצודק אבל קשה לי..כאילו זה באמת המעמד של הנשים?! אנחנו כמו חיות?!
 
טוב,אז לא הבנת.אורושקוש
כן,להיות שייכת למישו זה כיף.
לא, לא להיות שייכת למישו כאילו אני שפחה לא לזה התכוונתי.
מבחינתי גם בעלי יהיה שייך לי.
אני חושבת שזה באמת רק לטובת האישה שהבעל אחראי על הנדר שלה.אולי יש בזה קצת במחשבה ראשונה משו מעצבן אבל זה לא. תאמינו לי.
אם הבעל שונא את אישתו אז אולי באמת באסה לה..אבל אני מניחה שבעל שאוהב את אשתו לא יבטל לה סתם נדר כי בא לו. אם הוא רואה שהיא כ"כ חשוב לה אז אני מניחה שהוא ישאיר.בסך הכל יש לו הזדמנות אחת לבטל. ברגע שהוא שומע. ואני מניחה שהיו כאלה שפספסו את ההזדמנות. ומי שממש לא רוצה שהבעל/האבא ידע יכולה גם להסתיר את זה בהרבה מקרים..
אבל אני שוב חוזרת-להיות שייך למישו-זה טוב,זה כיף. כשאתה לא שייך אתה מרגיש כלום,אפס.
כשאשה תבוא ממקום של שפחה גם יתנהגו אליה כמו אל שפחה. אבל אם אישה תבוא ממקום של בת מלך,של מלכה יתייחסו אליה כאל כזאת.
יכול להיות נדר של גבר שישפיע על אשתו. אבל בסופו של דבר כן,לבעל יש אחריות יותר על הבית. גם לאבא שיש יותר אחריות על הבת שלו מאשר הבת שלו על האבא. נכון,אם הבעל/האבא נודר נדר שקשור בבת,זה לא נעים-בכלל לא. ודווקא מהסיבה הזאת אני חושבת שעדיף לבת ככה,לגבר-אין דרך חזרה. לאישה-יש.
 
הייתי ממשיכה לכתוב אבל אין לי כוח..אולי נמשיך מחר...
לילה טוב.
 
 
הרב יצחק ברנד מסר  שיעור בהר הבית. וידאואנונימי (פותח)
מורנו הרב שליט"א מסר שיעור לתלמידים בהר הבית בנושאי ארץ ישראל ונגד היתר מכירה - וידאו
רבנים חרדים עלו להר הבית: "מכינים את הקרקע להקרבת הקרבנות" / מורנו הרב שליט"א מסר שיעור לתלמידים בנושאי ארץ ישראל ונגד היתר מכירה

http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=67864&kw=%E4%F8%E1-%E9%F6%E7%F7-%E1%F8%F0%E3,,%E4%F8-%E4%E1%E9%FA,
??-יהודית-
מה זה בכלל דבקות בקב"ה??
 
 
הבנתי שדבקות זה בעצם לראות בכל דבר ודבר בחיים, אפילו הדברים הקטנים, החלון, הדשא והכל, במשך כל החייים שהכל מה'... אבל לאידעת, לא ממש התחברת. כאילו זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה הדבקות בקב"ה??
 
 
[אוףף.
לא כ"כ הצלחתי לנסח ת'שאלה, מקווה שתענו על מה שהתכוונתי...]
----אח..
 
תסתכלי שם הוא מביא מקורות מהתורה ל - "דבקות", בה'.
 
 
ת'כלס, זה פשוט להיות קשור (מילה 'קצת' נרדפת לדבוק) לה' בכל מה שעושים בחיים.
לראות, לקיים, לעשות, להאמין, לנשום, לחיות את ה' בכל רגע ומכל דבר בחיים.
 
 
כן, זה הדבקות בה'.
קחי את המשל של "שיר השירים", דבקות בין בעל לאישה,
ככה גם יש דבקות בין כנסת ישראל ה'. ובסופו של דבר,
כל אחד ואחת מאיתנו צריכים להבדק (= אין אפשרות להפריד...) בקב"ה.
 
 
 
 
מקוה שקצת עזרתי.
יישר כח על השאלה. שבת שלום ומבורכת!
 
 
 
אוך.-יהודית-
לא ענה כ"כ על השאלה.
לא יודעת איך לנסח,
 
בע"זה אולי אשאל משהו בע"פ..
 
שבת שמחה ומבורכת!
ו-תודה בכל מקרה
זה חז"ל מפורש- והלכת בדרכיו, מה הוא חנון...דני-יהונתן
דבקות ב-ה'? זה ר-ק מה שצריך לעשות?אוהבת את אבאאחרונה
בס"ד לק"י

הופ. הופ. אחותי, זה ר-ק מה שצריך לעשות?
וואו. כנראה הגעת לשלמות,
אני מקנאה
---
כפי שכתבת את זה, זה היה ניראה שזה מתחיל באיזה "דבק סטיק" 
ונגמר בוואלה, הדבק הזה מזה לא מדביק טוב..
כאילו, דבקות ב-ה' זה לראות את ה' בכל דבר בחיים, בחלון,
באבן, בדף, ולדעת שהכל מ-ה' וכל לטובה..
וואלה, זה רק מה שאנחנו צריכים לעשות? זה דבקות ב-ה'?

לדעתי זה לא רק. זה וואחד דבר. זה גדול. עצום.
להידבק= זה ללא שום מחיצות. ללא שום דבר שמפריד.
פשוט להיצמד. להיות דבוק.

אם אנחנו לוקחים את זה כ"תכלס, זה קל, פשוט לראות את ה' בכל דבר.."
אחותי, יש קשיים, יש ניסיונות, 
האם אנחנו באמת חושבים על ה' בכל דקה ובכל רגע?
האם אנחנו באמת מנסים לחיות בקדושה ובאהבה?
האם אנחנו באמת יודעים ואומרים שהכל לטובה ומקבלים זאת?
יאללה, בוא נהיה כנים.
זה קשה. קשה מאוד..
זה בהחלט לא ר-ק.
ואחותי, צריך לשאוף אל זה, ולנסות להתחיל לחיות את זה,

מה שכתוב בטל חרמון:

"יש הוגים באומות, האומרים שדבקות בה' וקדושה היא למעלה מהמציאות האנושית הרגילה.

יש מהם הטוענים, שדבקות בה' תיתכן רק לאחר המות

או אצל אנשי מעלה המנתקים עצמם מן החיים.

תורת ישראל אומרת את ההיפך הגמור: "ואתם הדבקים... חיים כולכם היום":

חיים - ולא אנשים מחוץ לחיים

כולכם - ולא יחידי סגולה

היום - ולא באחרית הימים"


להיות דבוק בה' זה לאנושות, לעמ"י והיום. ולא באחרית הימים.

צריך להבין את משמעות צירוף המילים כדי להבין שזה באמת מציאות עליונה שנמצאת במציאות האנושית.

לראות את ה' בכל מצב, בכל דבר, בדבר הכי פיצפון עד לדבר הכי בומבסטי.

להרגיש אותו. לחוש אותו. לחיות איתו.

באהבה ואמונה. וכמובן, בדבקות.

ללא מחיצות, ללא הפרדה.

פשוט, להיות דבוק. 

לאבא.

תפילת רבים לא ימאס!ה' הוא המלך!
בעזרת ה'
 
תפילת רבים לא ימאס

אנחנו מכריזים על תפילה משותפת ביום שישי כ"ט סיוון הבא עלינו לטובה בשעה 11.00 בבוקר 11/6/10
בעזרת השם יתברך נאמר יחד תיקון הכללי ולאחר מכן נתבודד ונתפלל יחד חמש דקות של בקשת רחמים ולימוד זכות עבור עם ישראל.

אנא צרפו חברים נוספים לתפילתנו.

"כל הצרות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהן המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקדוש ברוך הוא, בוודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם. ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומק הלב".
(ה"חפץ חיים", "ליקוטי אמרים" פרק י' עמ' מ"ז)
"עשה לך רב"שרון אבורביע
אני רוצה לעשות לי רב.
איך זה עובד? לפי מה 'בוחרים'?  לכל אחד צריך להיות רב?
בן כמה אתה?אליסף ט
בעניין עשה לך רבדני-יהונתן
להלן מס' נקודות:
א. זו עצה טוב של חז"ל אך לא הלכה ולא נפסקה בשו"ע בטור או ברמב"ם.
ב. ועדיין, טוב יעשה אדם שאין לו כתפיים להכריע בין הלכות פסוקות ו"יעשה לו רב" כדי שלא יאבד בסבך המחלוקות המרובות בכל עניין ועניין.
ג. רב זה, על פי סברת השכל, אמור להיות רב (1) שיש לך גישה אליו (2) שפחות או יותר השקפתך התורנית תואמת לשלו [לא בריא שאדם חרדל"י יעשה לו רב מנטורי קרתא,- כשם שלא בריא לחילוני להתחתן עם דתיה]. (3) אין הכוונה ללכת אחריו כעיוור באש ובמים כמו שכתב הרב משה  צוריאל באוצרות המוסר, אלא שאותו רב יהווה את עמוד השדרה הרוחני שלך.  במקרים מיוחדים, כל עוד אינך הולך "חוץ מההלכה" - רשאי אתה ללכת כפי פסיקת רב אחר, ותשתדל שלא תהיה בבחינת "הרב נוח מקל", אלא האמת תורֶה דרכך.
ד. שאר פרטים- עיין בהפניות בשו"ת שאילת שלמה (במפתח) חלק ד' מהדורא תניינא.
זה מאוד תלוי בן כמה אתה..889
דבר ראשון היא בת.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י

דבר שני, אני משערת שלא עברת את גיל 18.
לכן, אני אישית חושבת שהרב שלך זה או ראש האולפנה או הרב של המשפחה.
לא בטוחאליסף ט
ובשביל זה שאלתי מה הגיל.
יכול להיות שעדיף לבחור רב שאליו רוצים להגיע בהמשך הדרך,כלומר,בחור בן 17 עדיף שכבר יבחר לו רב שיוביל אותו אחרי התיכון,וכדו'.
אני בת 16שרון אבורביעאחרונה
הרב מרדכי אליהו נפטר!!!חיים שלמה
ברוך דיין האמת.
ברוך דיין האמתקלמנטינה
איי. ברוך דיין האמת.אוהבת את אבא
ברוך דיין האמתאמת מארץאחרונה
איגרת הרמב"ן-גירית
1. נכון שכתוב "ה'", אז איך צריך להגיד- ה', או את שם המפורש?
2.ונכון די בסוף של האיגרת כתוב פעמיים 'ב"ה', אז זה ברוך ה', או ברוך הוא?
3. וזה נכון שזה סגולה להצליח במבחנים? גם אם לא אומרים את זה שבוע?
 
תודה רבה!
בנוגע לאיגרת הרמב"ןדני-יהונתןאחרונה
1. אפשר להגיד שם השם המפורש (כשם שאפשר לומר בזמירות שבת וכשם שאפשר לומר "יהי רצון מלפניך השם (-בשם השם) ...- ולהמשיך באיזו בקשה שתרצי.
2. כנראה שלא ידוע. זה לא כל כך משנה.
3. לא שמעתי שזה סגולה להצליח במבחנים. מה שבטוח שזה סגולה לתיקון המידות... (סגולה להצליח במבחן- ללמוד...)
>>>שיראל.
הרמב"ם כותב:"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא דברים אלו,אין הדבר כך....שהרי ר' עקיבא חכם וגדול מחכמי המשנה היה,והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך,והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח,ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח,עד שנהרג בעוונות.כיוון שנהרג נודע להם שאינו,ולא שאלו חכמים לא אות ולא מופת,ועיקר הדברים ככה הן,שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן (לפירוש הרב אבינר:לא כתוב בתורה שמלך המשיח יעשה אותות ומופתים,לכן אין לצפות זאת ממנו,שהרי בזה נוסיף על דברי תורה)" (רמב"ם הלכות מלכים י"א א').
 
ועכשיו לשאלה-
איך ר' יעקב ששפורטש ועוד איזה רב (לא זוכרת מי) טענו על שבתי צבי שהוא לא משיח אמיתי,אלא משיח שקר?
[נכון,בימינו אנחנו רואים שהם צדקו,כי הוא התאסלם,אבל איך הם ידעו זאת מלכתחילה? על סמך מה פסלו אותו?]
 
יש כמה (?) סיפורים --->אח..
כמדומני מספרים על רב אחד שנכנס אליו, יצא החוצה תוך ממש שניות או משהו כזה ואמר -
הוא לא המשיח.
 
למה? כי הוא ישן על הבטן או על הגב.
שלפי ההלכה זה אסור.
והמשיח, אמור להיות ת"ח גדול שלא עובר על דברי תורה אפילו הקטן ביותר.
(יש אומרים שזה היה שהוא קשר את שרוך ימין לפני שמאל או משהו כזה...)
 
 
ח  [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.
 
 
 
 
מקוה שקצת עזרתי.
שבוע מבורך וכל טוב!
לא נראה לי שהמשיח צריך להיות ת"ח,שיראל.
אחרת-למה ר' עקיבא (שבטח ידע ת'הלכה הזאת ) חשב שבר כוכבא הוא משיח (בר כוכבא לא היה תלמיד חכם מאוד גדול..)?
ר' עקיבא לא ראה ת'רמב"ם.... <צ>אח..
הרי הוא היה אחריו, לא?...
סתם סתם.
 
עייני ברמב"ם.
זה לא אומר שהוא צריך להיות "גדול הדור" שיושב כל היום ועוסק בתורה,
אבל בהחלט אדם גדול בתורה.
 
ח  [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.
 
 
מי שכופה אחרים לדבוק בתורה, מסתבר שהוא מאוד דבוק.
וכתוב "הוגה" - מקביל ל - "והגית בו יום ולילה".
 
 
מי אמר שבר כוכבא לא היה ת"ח גדול?!... (מאוד? מי הוסיף ת'מאוד?...)
ושוב, לא הכוונה "גדול הדור" שיושב כל היום ולומד, כותב שותי"ם וכדו,
אלא הכוונה אחד אחוז מאוד בתורה. גדול בתורה.
אחד שלא עובר על דברי תורה.
 
 
 
מקוה שהובנתי.
שבוע מבורך וכל טוב!
 
אין לי תשובה אבל יש לי חיזוק לשאלהשלומי20104
במפורש בגמרא כתוב שהוא לא היה "צידיק גדול" בלשון המעטה לדוגמא הוא אמר לכל גיבוריו בתור מבחן כניסה לנשוך ולקרוע את האגודל נ"ל הימני עד שחכמים אסרו עליו.
יש גם ת"ח שאני לא זוכר מי הוא שהוא בעט בו.
לשמחתי אני יהיה היום ומחר בישיבה אני ינסה לברר.
רבי אלעזר.עוזיה
לא, בר כוכבא ממש לא היה צדיק, אבל כנראה שזה בדיוק מה שהוביל את הרמב"ם לפסוק נגד דעת המיעוט של רבי עקיבא.
שבתאי צבי ביטלעוד מישהו
1חלב של חיה 2  תשעה באב 3אמר שם המפורש שהיה מותר רק לכ"ג ביה"כ
ונביא שאמר לעבור על מצווה מהתורה לא שומעים לו
4לא היה גוג ומגוג 5לא היה משיח בן יוסף
 
לא היה בהיסטוריה משיח בן יוסף וגוג מגוגעוד מישהו
בס"דאוסקר
ישנו ספר יפה מאוד על רבי יעקב ששפורטש, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק, ואני מאוד ממליצה לך לקרוא אותו.
בקריאה בספר תוכלי להבין הייטב תשובה לשאלתך.
 
אין ספק שגדולי ישראל ניחנו בכשרון רב. אנשים שכל חייהם עסוקים בבירור עמוק של התורה, בבירור אמת, יודעים לזהות שקר.
 
לאנשים פשוטים היה קל לטעות אחר שבתאי צבי, שכן הוא היה נראה ממש משכנע, אבל צדיקים גדולים ידעו לעבור את המטפת הזו ולדעת מי באמת האדם.
 
 האם אנו הקטנים יכולים לדעת בדברים אלו? בשביל זה יש את גדולי ישראל שמנהיגים אותנו ומלמדים אותנו איך להתייחס לדברים, מה לדחות ומה לקבל.
 
כל טוב
ואף אחד מהםעוזיה
הוא לא עילה לפסול את המשיח.
 
אגב, מה המקור לכל מה שציינת (בהתעניינות, לא בהתקפה)?
אני לא יודע אם ידעו  את זה אז.golani
אבל שבתי צבי היה כופר בעיקר.
נ"ל שההבדל בין בר ככוכבא לשבתאי צבישלומי20104
זה השאלה מה הם עשו.
כלומר:
(סליחה שאני חופר אבל השאלה הזאתי הפריעה לי הרבה השבוע ולכן ביררתי קצת)
המהות של בר ככוכבא היתה מסירות נפש על עמ"י בא"י ולכן ר' עקיבא להבדיל מכל שאר חכמי הדור לא חיפש שהוא יהיה צדיק אלא חיפש מוסר את הנפש(לשאלה למה זה מספיק מוסר את הנפש הרי הרמב"ם כותב שצריך שגדול בתורה שבכתב ותורה שבע"פ יש הרבה ניסיונות תשובה ששמעתי השבוע אף אחד מהם לא סיפק אותי, אולי שהרבי עקיבא היצטרף עליו והם ביחד הביאו את הבשורה)(ע"פ שמונה קבצים קובץ ח נ"ל שכחתי איזה פיסקה)
הרצי"ה קורא לזה "מילטרסטיות של קדושה"(שיחות הרצי"ה מועדים על ל"ג בעומר).
כלומר היחוד של בר ככוכבא זה מסירות נפש על עמ"י וזה מה שראה בו ר' עקיבא.
וזה מה שלמדו ממנו הרב קוק והרצי"ה.
שבתאי צבי לא מסר נפשו על כלום הוא פשוט נהיה סוג של גורו.
תודה רבה לכולם שיראל.אחרונה
דברי תורה "שלח"אמת מארץ

בס"ד

 

דברי התורה השבת מוקדשים להצלחת עם ישראל, ולרפואת חיילי השייטת.

 

 

דבר תורה נקודתי

בפרשת השבוע אנו קוראים על חטא המרגלים. 12 מרגלים שלח משה לבדוק כיצד ניתן לכבוש את ארץ כנען, כולם אנשים חשובים וצדיקים. כשחזרו המרגלים למחנה ישראל, הם החלישו את העם וסיפרו בגנותה של הארץ. יהושע וכלב שהגנו על כבודה של ארץ ישראל ויצאו נחרצות נגד דברי שאר המרגלים, קיבלו בתגובה מהמון העם הזועם אבנים וגידופים, צעקות וקיטורים.

העונש על חטא המרגלים היה חמור ביותר, כל דור המבוגרים נפטר בתוך 40 שנה, ורק יהושע וכלב זכו להישאר בחיים ולהיכנס לארץ יחד עם בניהם של בני דורם.

רק אדם היודע לעמוד על שלו, להילחם על דעתו ולצעוק אותה בקול רם. רק אישיות היודעת כי דבר ה' הוא הצודק, ומוכנה להסתכן למען אמירתו בגאון – רק אנשים כאלה הם הזוכים להמשכיות ולקיום, הם הראויים להיכנס לארץ ישראל- ארץ הקודש.

מדהים לראות את התאמת פרשתנו לאירועי הזמן. שעה בה העולם עומד נגד עם ה', זמן בו אומות העולם יוצאות נגד זכותנו המוסרית והבסיסית להגן על עצמנו. לקח חשוב נישא עמנו מכלב ויהושע. מסר הכרחי לנו כיחידים וכאומה. נלמד לעמוד על שלנו, להילחם למען האמת מתוך מוכנות לשלם מחירים, וכך- ורק כך, נזכה לשבת לבטח בעז"ה.

שבת שלום ומבורך!

 

 

 

דבר תורה מעמיק

קוראים אנו השבת את פרשת "שלח". בפרשתנו, משה רבנו שולח 12 מרגלים לבדוק את ארץ כנען. מצווה עליהם משה לבדוק את הארץ אותה ינחיל להם ה' בבוא השעה, להסתכל על מצב העם היושב בה, לבחון את טיב ההתיישבות שלו, את מעמדו הצבאי והכלכלי, ונתונים שונים שיעזרו לעם ה' לנחול את ארצו. המרגלים היו צדיקים גדולים וקדושים מראשי בני ישראל, והיוו את ההנהגה של העם.

במשך ארבעים יום מסתובבים המרגלים בארץ הקודש, הם בוחנים את המצב ומתכוננים לעדכן את משה רבנו.

יום חזרתם של המרגלים היה אמור להיות יום שמח במיוחד. חגיגות גדולות היו אמורות לפרוץ, ואולי אף היה נוסד "חג ארץ ישראל". אולם באופן מפתיע ביותר, האירוע נגמר אחרת לגמרי. המרגלים חזרו והציגו בפני העם תמונת מצב כוללת של החיים בכנען. הם סיפרו על הפירות המשובחים הגדלים בארץ, ואף הביאו עמם דוגמאות מרשימות של ענבים, רימונים ותאנים. סיפרו על החוזק הצבאי של התושבים, ועל הביצורים הגדולים שהם בנו במקום. עם ישראל שומע את דברי המרגלים ומתמלא ייאוש, בני ישראל מתחילים לבכות ולהתלונן על משה ואהרון. מדוכאים ונרגנים מתחילים אנשים בעם לדבר על אפשרות של חזרה למצרים.

ה' כועס מאוד על עמו וחושב להשמידו. לאחר תפילתו הנרגשת ומסירות-נפשו של משה רבנו, מודיע ה' לבני ישראל כי כל הדור הבוגר ייפטר מן העולם במשך 40 שנה, והם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל. מלבד יהושע וכלב שהגנו על כבודה של הארץ, כל שאר המבוגרים לא יזכו לראותה.

צריך להבין מדוע חטאם של המרגלים והעם היה כזה גדול, והוא גרר אחריו כעס וחולשה כ"כ גדולים. המרגלים הצטוו לתור את הארץ, וזה אכן מה שהם עשו, האם ייתכן שכל עונשם ועונש העם הוא בגלל שהוסיפו מספר משפטים בגנותה של הארץ?

אלא, שאכן דיבור בגנות הארץ הוא חמור ביותר, אולם חטאם של המרגלים היה עמוק בהרבה, וחמור בהרבה. חטאם של המרגלים והעם היה בפרשנות שהם הביאו לדברים. משה שלח אותם לבחון את המציאות העובדתית, מי ביקש זאת מידכם לתת פרשנות? מהיכן קיבלתם סמכות לקבוע מי יהיה ומה לא?

הפרשנות מעידה על חוסר אמונה במשה רבנו, היא נובעת מפקפוק בהנהגתו. כשאר המנהיג מקבל תמונת מצב על המציאות, מחליט הוא האם לשתף את העם בדברים, ועד כמה להכניס אותם לעומקו של עניין. לפעמים ידיעת הפרטים עלולה להלחיץ ולהחליש, ולכן על המנהיג לבחור את מי לעדכן וממי להסתיר. הפרשנות שנותנים המרגלים לדברים היא אנושית ובסיסית, אולם העובדה שהם מפרסמים אותה לכל העולם מעידה על פקפוק במשה.

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – האמונה בה', והאמונה למשה-לנביא, קשורה הן זו בזו בקשר אמיץ. כשעם ישראל נותן פרשנות למצב בארץ, כשהוא מתייאש בראותו את חוזקם של העמים – הוא בעצם כופר בהבטחת ה' להנחיל לעמו את הארץ.

הקב"ה הבטיח לנו את הארץ, ואנו אכן נקבל אותה. חובה עלינו לעשות כל השתדלות ומאמץ כדי להכיר את השטח, להכין תוכניות כיצד לכבוש ודרכי פעולה אפשריות, אולם חובה עלינו לזכור שאחרי הכול ומעל הכול- אנו מאמינים בהבטחת ה'. אנו מאמינים בהשגחה פרטית - בידיעה האלוקית המוחלטת, אסור לנו להיכנס לחשבונות מיותרים בעקבות מציאות קשה ומסובכת.

אנו נמצאים בימים בהם העולם כולו עומד נגד ה' ועמו. מצויים אנו בתקופה בה מדברים על אתגר בטחוני גדול שאנו ניצבים בפניו. חובה עלינו לעשות כל מאמץ והשתדלות, צריכים אנו להיות ערניים וזהירים, חזקים ואמיצים. עלינו לקחת אחריות על עתידנו ולא לסמוך על הנס. אולם לאחר כל זה, חייבים אנו לזכור את השגחתו של בורא עולם עלינו. צריכים אנו להבין כי הוא המנחה את צעדנו, ולשנן את העובדה שאם נפעל נכון, הוא יקיים לנו את כל הבטחותיו.

את המציאות עלינו לבדוק בקפדנות וביסודיות, ולכלכל את צעדנו בהתאם, אולם את הפרשנות למציאות, את ההחלטה האם נצליח או לא – נשאיר לבורא עולם.

נכונים הדברים במישור האישי, כמו גם במישור הלאומי. יהי רצון שנשכיל לעשות כך, ובעז"ה נשב על אדמתנו לבטח - כיחיד וכרבים.

שבת שלום ומבורך!

 

 

 

האם כלב ויהושע אכן היו צריכים לסכן את עצמם בשביל דעה?

האם יש משהו במושג "ארבעים יום"? (משה בהר סיני, המרגלים בארץ ישראל)

עד כמה חובה עלינו להשתדל, ומאיזה שלב יש להאמין?

כיצד הצליחו המרגלים לסחוב עימם פירות ענקיים כ"כ בלי שהתושבים ישימו לב?

 

כל השאלות, כל התשובות...

כמידי שבת, אתם יותר ממוזמנים לדיון הפתוח שלנו על פרשת השבוע. זה המקום שלכם לשאול ולתרץ, להקשות ולענות, להבין ולהתעמק.

אל תחמיצו:

http://www.facebook.com/topic.php?topic=13962&uid=160950736023