(פוצל בהסכמה משרשור אחר - נכתב במקור כתגובה להודעה הזאת: התורה מספרת את סיפור סדום כי יש בכך תועלות, - בית המדרש )
בתנך (יהושע שופטים שמואל מלכים עזרא דברי הימים) עוסקים רק בעם ישראל (וגם הנביאים למעט יונה עטסקים בעם ישראל ובאופן צדדי כתובים נסואות על הגויים וזה גם בהקשר לעם ישראל. וזה נביאים, לא 5 חונשי תורה שבברור עוסקים בעם ישראל) ובוודאות ספר בראשית עניינו האבות. פרשות בראשית-נוח זה פשוט הקדמה כרקע וכפרולוג לעיקר התורה. גם פרשת בלעם זה בגלל עם ישראל נכתב.
אם מטרת התורה היא רק לסםר על הנהגת ה' בעולם ולהעביר מסרים אוניברסליים, אז היה אפשר להכניס את איוב לתורה, ובכלל לא חסר צדיקים מהאומות לספר עליהם כהעברת מסר וסיפורי השגחה ואפילו על השגחת ה' על עמים.
ברור מקריאה הפשוטה ביותר שהתורה מטרתה לעסוק רק בעם ישראל.
אין סיבה לדעת בתורה מה המקור של עמון ומואב,למעט ההבנה על ההפרשה של מואב מישראל, וההבנה מהו עם ישראל לעומת מואב (מה שחוזר על עצמו בעקביות בתולדות ישמעאל ותולדות עשיו ומאבקו עם יעקב, והרי יעקב מקבל את שמו יעקב וישראל כחלק ממאבק עם עשיו).
גם לטעון שזה סיפור להזכיר איך ה' גומל חסד לקרובי האבות, לא מספיק. שהרי התורה בחרה מעט מאוד מסיפורי חיי האבות, ולמה שסיפור זה יקבל 38 פסוקים לזכרוני? כאשר למשל מאורעות חשובים מסופרים בקצרה).
סיפור אליעזר מוצג בגלל שהוא הסיבה איך יצחק ורבקה התחתנו. סיפור הגר הוא הפרשת ישמעאל ממשפחת אברהם כהתגבשות עם ישראל והרי כתוב "גרש האמה הזאת כי לא יירש עם יצחק" וכמו שעשיו קשור מובהק להווצרות עם ישראל שהרי יעקב ריבל את 2 שמותיו ממאבק עם עשיו.
לכן הצגתי את 2 צדדי ההתלבטות: האם סיפור לוט וסדום קשור בעיקר להפרשת מואב מישראל, או בעיקר כשורשו של דוד?
לא דיברתי על תפילת אברהם על סדום שזה סיפורישיר על אברהם.
נכון שמסדום אנו לומדים הרבה מסרים, אבל מסרים דומים התורה היתה יכולה לכתוב על סיפורים רבים ברחבי העולם, והרי בסוף רק סיםורי עם ישראל נכתבו בתורה.
לגבי נחלת עמון ומואב זה מסתדר רק אם: אם הכוונה שזה ארץ ישראל לעתיד לבוא, אז מובן, וזה מתקשר קצת כמואב שורשו של דוד וחלק יהודי עתידי.
אם זה כדי להבין שארץ ישראל=נחלת אברהם פחות 3 ארצות עמים אז זה מתקשר להבנת מהו ישראל על פי הפרשת אדום מואב עמון וישמעאל ממשפחת אברהם.
לכן מה שנשאר זה רק 2 צדדי ההתלבטות: האם מדובר בעיקר על סיפור הפרשת חלק ממשפחת אברהם כבירור פסולת להצגבשות ישראל, או כסיפור שורש יהודי עתידי?
(יש גם אפשרות פחות סבירה: סיפור סדום הוא חלק מ3 נפילות האנושות הקודמות לאברהם שעל רקעם הוא מגיע: המבול, מגדל בבל וסדום. אבל אז זה לא קשור לסיפור הצלת לוט
ועוד אפשרות פחות סבירה: סיפור סדום קשור להבנת פוטנציאל החטא של מגורים בארץ ישראל. ואכן הנביאים תמיד משתמשים בסדום לייצוג הסכנה שעם ישראל יישקע בגשמיות ארץ ישראל ויסתאב. זה גם אפשאות אבל טפלה לראשונות. ולא קשורה להצלת לוט).
(הסברה היחידה לטעון שכן יש סיפורים בתורה שלא על ישראל, זו הסברה רציונאלית-טכנית בסגנון הרמב"ם. שאז באמת אפשר לטעון שבמקרה זה הסיפור הכי יעיל חהעברת מסר, כמו שלא נתהה למה בשבחי הבעש"ט נכנס סיפור המעביר מסר דרך השכן הגוי של הבעש"ט, או כדוגמת טעם התורה על קרבנות לפי הרמבם, שזה טעם טכני. או כמוהסברה הטכנית של הרמבם שכל תולדות עשיו נכתבו בשל סיבה הלכתית שנדע מיהוא עמלק ומיהו אדום)
וגם את הפסקה הראשונה בתגובה הראשונה שלי
