שרשור חדש
שימוש חכמים אצל רב חרדישלג דאשתקד

אפתח ברקע קצר על עצמי: גדלתי בקהילה חרדית, כילד-נער די חנון, והיה לי קשר עם כל מיני רבנים. אני לא ראוי להעיד על עצמי, אבל סה"כ אהבתי ללמוד תורה והעריכו אותי.

עם השנים, כמו רוב האנשים, השתניתי מאוד. אני מאוד אוהב ונהנה ושמח ללמוד וללמד תורה, אבל שיטת הלימוד ותחומי העניין שלי מאוד שונים מהתפיסה החרדית; אני הרבה פחות מחובר (בעיקר נפשית) למגזר החרדי, הדעות שלי מאוד שונות ממנו, ובקיצור, אני מאוד אוהב ומכבד אנשים אבל גם מאוד רחוק מהתפיסות החרדיות, בדגש על השמרניות שבהן.

עד כאן ההקדמה ומכאן לשאלה: אחד הרבנים שהיה לי קשר איתו בעבר, פוסק הלכה ידוע וחשוב מהזרם שמרני יחסית של הציבור החרדי (הוא לא מגדולי הדור, אבל רב חשוב בהחלט, ובאחריות שאין כאן אחד שלא שמע עליו). בשנים האחרונות הוא הזקין קצת ונהיה סוג של אדמור, אני מאוד מעריך אותו כתלמיד חכם אבל אישית מאוד לא התחברתי לאדמורות שלו (זה לא פרסונלי, אני שונא גינונים מוגזמים, מכל סוג). יש לו קהילה גדולה ויש לו כל מיני מעריצים ותלמידים הדוקים. לאחרונה הוא מנסה בכל מיני דרכים שיהיה לנו קשר אישי ונלמד ביחד וכו', ואני קצת מסופק כיצד להגיב לעניין.


להלן הצדדים של שאלתי:

מצד אחד, מדובר ברב חשוב ותלמיד חכם גדול, ואולי אני יכול באמת לזכות לקבל ממנו חוכמה (אני מסופק בעניין הזה, כי הלימוד שלו ושלי די שונה, וגם תחומי העניין).

בנוסף, אולי זה יאפשר לי קידום ופרסום מסוים שיכול לסייע לי ללמוד וללמד תורה.


מאידך, אני לא רואה מפגש נורמלי בינינו. הוא מכיר אותי על בסיס מה שהייתי לפני הרבה מאוד שנים. לא נראה לי שיש לי בכלל שיחה איתו כיום ואני אפילו שואל את עצמי אם לא על זה נאמר "והבאתי עלי קללה ולא ברכה"...

בנוסף, אני לא באמת מבין מה הוא חושב שהוא ילמד אותי (הנושא של חברותא איתו עלה כמה פעמים, אי שם וגם עכשיו, ובכל הפעמים הייתה לי הרגשה שהוא לא מבין מי אני ומה הצרכים שלי ובוודאי לא מה הוא יכול לתרום לי).

כמו כן, אני לא משוכנע שזו לא עוד פרקטיקה להרחבת החסידות שהוא יוצר סביבו, ובהנחה שזה ליבת העניין - אני ממש לא בקטע לשתף פעולה עם זה.


(למותר לציין שאין לי כ"כ זמן לדברים מיותרים, ובוודאי שלא בא לי להיכנס לכל מיני קשרים שאין דרך להיפתר מהם)

לא יודע. לא מספיק מביןקעלעברימבאר
תודה בכל מקרה, על הרצון הטוב שלג דאשתקד
הוא יוזם את החברותא?!נקדימון
אתה בעצם אדם די מוכר בציבור החרדי?!


אמנם יש לי אח התרחד לפני שנים, אבל אני לא מבין בדינמיקות שאתה מתאר. על פניו הייתי אומר לך לא ללכת על זה כי החששות גדולים מהיתרונות שאתה מתאר (בספקנות רבה, יש לומר) - במיוחד שאתה מתאר את עצמך כאדם שאינו קוטל קנים באגם. האם עיקר התועלת מצידך תהיה במעמד שלך וביכולת שלך ללמד תורה? עד כמה אתה "תסבך" את עצמך אם תרצה להפסיק את הלימוד? לי זה נשמע שהדינמיקות הפנימיו. של המגזר הן יותר הנושא בשאלה שלך, אבל זה דבר שהציבור שלנו באופן כללי, ואני באופן אישי (כביכול כי אחי הוא חרדי) פחות נוכל להביע עליו דעה. זו רזולוציה אחרת.

תשובהשלג דאשתקד

דבר ראשון, אני לא אדם מוכר בשום מקום, ברוך ה'

 

הרעיון של חברותא הוצע כשהייתי בחור צעיר ולא באמת היה לי זמן, וגם זה היה משהו חריג. לקבוע איתו במצבי היום חברותא זה בדרך כלל פריבילגיה של יחידי סגולה אבל לא משהו לא קיים

אני מבין שלא שייך לדבר איתו בפתיחותטיפות של אור
אולי לשבת ללמוד איתו פעם אחת? פשוט כדי לשמח יהודי מבוגר. תהנה תמשיך לא תהנה תפסיק


(כמובן זה לגמרי שלך, אם לא שייך אז לא)

נכון מאודשלג דאשתקד

אני לא רואה אפשרות שזה יהיה משהו נדיר או חד פעמי או נתון לשינוי.

זה לא סותר שהקשר בינינו קיים אבל מרוחק, עם מדי פעם קצת דיבורים והתכתבויות. זה המצב בכל מקרה ולא על זה שאלתי.

למה כל ההתעסקות עם תוויות?שם פשוט

הוא יהודי מבוגר תלמיד חכם גדול,

עם נסיון חיים וחכמה שרוצה ללמוד איתך תורה.

אז אולי הוא משתמש בך לקבל עוד פרסום לעצמו? למה הוא צריך אותך? ונניח וכן, זה לא מה שאתה מנסה לעשות? לקבל דרכו פרסום וכבוד, לפרסם את לימוד התורה שלך? אולי את האדמוריות שלך?

אה, סליחה, אצלך זה לשם שמים ואצלו חלילה זה בשביל להאדיר את אדמוריותו?

נשמע נוטף תחושת עליונות והתנשאות קרה.

שהוא ילמד אותך? מה פתאום.

ב"ה אתה הרי רחוק מהתפיסות החרדיות ואתה לומד אחרת ואתה כבר לא צריך את זה.

מה קרה לכבוד לבני אדם ולתורה? 

אתה מכיר את נבכי העולם החרדי?נקדימון
פותח הפוסט מכיר. מה איתך? אתה מכיר?


הוא לא השתמש בשמות, הוא עצמו לא מזדהה בשם, ופורום ערוץ 7 הוא מקום עם תפוצה מעניינת אבל בעיקר שולית.


אז מאיפה מגיעות נסיונות ההאשמה שלך וההתנפלות עליו? הוא כותב במפורש שהצד הראשון בשאלה זה החוכמה שהוא יקבל מאותו רב, אז מאיפה ההאשמה המרושעת שלך שהוא כביכול אומר ש"שהוא ילמד אותך? מה פתאום"?


לא אהבת את השאלה, את. יכול להגיד. אבל לטפול על מישהו באשמות כל כך חסרות בסיס ונטולות רציונל, כאשר הטקסט של הפותח פרוש לפנינו, זה חוצפה ממדרגה ראשונה. תתבייש.

תודה על עזרתךשלג דאשתקד

רק להוסיף על הסנגורעה שלך, שגם כשכתבתי ש*אולי* זה לא יחכים אותי, הסברתי באופן מפורש שזה בגלל שאותו רב לא מכיר את אישיותי באמת ושתחומי העניין שלנו שונים. ממש לא חלילה לזלזל באותו רב גדול.

יש עוד דברים שניתן להאיר את תשומת ליבה של המשיגה היקרה, אבל באמת הדברים שנאמרו מדגישים את הכלל, שהקריאה הייתה קצת שיפוטית ולא נכונה אפילו ברמת הבנת הנקרא.

אגב, נושא אחר-קעלעברימבאר
איזה תפוצה יש בפורום ערוץ 7?
חחחחנרשםכלפעםמחדש

הנקודה פה היא תחומי העניין

איך זה יכול להיות פרקטיקה להרחבת החסידות שלו?אדם כל שהוא

אם אין לך השפעה ציבורית, נשמע לי מוזר מאוד שהוא ישקיע כ"כ לצרף עוד מישהו בקהילה.

נשמע לי יותר שהוא הכיר אותך כמישהו שאהב ללמוד תורה וכו', ודווקא בגלל שהוא מבין (לפחות במידה מסויימת) שאתה נמצא במקום שונה ממה שהיית אז, הוא רוצה לעזור לך להמשיך להיות קשור ללימוד.

 

אפשר לנסות לקבוע חברותא לעיתים רחוקות, לבוא בראש פתוח להפגש עם משהו קצת שונה בתחומי עניין ובסגנון, לא להרגיש מחוייב לקבל את כל מה שהוא אומר, או מאויים על ידי מה שהוא אומר.  את מה שתרצה לקבל ממנו תקבל, את מה שלא לא. אין מן הסתם טעם להתווכח איתו על דברים שאתה לא מסכים איתו, או להציג בהרחבה את דעותיך בנושאים נפיצים.

לקחתם את זה קצת קיצונישלג דאשתקד

הוא לא מאוד משקיע בזה... פשוט יש לו השפעה עליי מהרבה כיוונים אז הוא דיבר עם כמה אנשים שידברו איתי, כל זה ביחד לקח לו 5 דקות

בהנחה שהמטרה היא להרחיב את שורות החסידות, אז ההנחה היא שהוא קורא ככה להרבה אנשים וחלקם נהנים מזה ואכן נכנסים לסוג של קהל מעריצים שלו (בתור רב חשוב, יש לו כבר מזמן ובלי קשר לכלום, מספר אנשים כאלה. לגבי העבר הרחוק, אני משער שמדובר באמת בתלמידי חכמים שלמדו אצלו והתפתחו). וככה מגיע עוד אחד ועוד אחד, וכ"יד לוחצת יד", אותם פרוקסי מתכבדים בו ובדיעבד הם מכבדים אותו - וככה זה מגדיל את ה"חסידות" שלו.

כאמור אני לא בטוח שזו המטרה שלו, אולי הוא באמת חושב שניתן ללמד ולהחכים אותי וכו', אבל עדיין אני מסופק לגבי מחיר/סיכון מול תועלת של זה.

בטח רוצה לקרב אותך קצתנרשםכלפעםמחדש

הבן אדם הציע לך חברותא וכמעט כתבת על זה ספר

מה אתה היית עושה במקומי?שלג דאשתקד

שאלתי כי זה משמעותי עבורי, ודווקא כחרדי אתה יכול להבין שאם מחר אתה מקבל פנייה מהרב עמר ללמוד איתו חברותא, סביר שתשקול את זה בכובד ראש. זה לא סתם חברותא. הרב עמר הגדול מפנה אליך שעה-שעתיים בשבוע, וכנראה גם אתה תוכל להתהדר ולהתפתח כחברותא של הרב עמר (כמובן שאני כותב כאן שם לדוגמה; אין שום קשר לסיפןר שלי).

אז שאלתי, היו כמה הצעות כאן והגבתי להן.

לדעתך אני לא בסדר שאני מסביר את עצמי? אשמח באמת להבין...

הסברת את עצמך בסדר גמורנרשםכלפעםמחדש

עד כדי כך שברור לי שאתה לא מתכוון ללמוד איתו וכל הדיון מיותר.

תמהנישלג דאשתקד

בשלמא אני, שבאמת אובד עצות בין שתי אפשרויות מאוד משמעותיות לעתידי, מובן למה אני נכנס ומקשיב ומסביר וכו'.

אבת כתה  שהכל ברור לך ואתה יודע את העובדות לעומקן לפני אחרי ותוך כדי, למה אתה טורח להיכנס ולהגיב? בשביל זה להירשם עוד פעם מחדש?!

אם המצב היה כדבריך, אז אדרבהנרשםכלפעםמחדש
כתבתי, יקירישלג דאשתקד

אני לא יודע מה המצב, כי אני מאוד מסופק (אגב די קיבלתי החלטה, ואשתף כשייצא).

אבל אם יודע בדיוק מה המצב, בוא תספר לנו בדיוק ובאופן מפורט, איך זה התחיל, מה חשב כל אחד, מה קרה בכל רגע במציאות ובמחשבות של כול הצדדים המעורבים, מה המטרות והפרקטיקות של כל המעורבים, מה הולכת להיות ההחלטה ומה תהיה התגובה של הצד השני, ואיך כל זה ישפיע על העולם כולו.

יאללה, כולי אוזן!

אני מגיב על התגובה שלישלג דאשתקד

לא מחקתי את מה שכתבתי, אבל כן פוטר אותך מהתייחסות. מרגיש לי ששוב אנחנו משחקים ב"בחדרי חרדים".

כאן מבחינתי, יש פשטות וכנות וישירות. אין לי עניין להתיפייף ולהתנצח, בשביל זה יש פורום אחר שהזכרתי לעיל את שמו. לך לשם ותמצא הרבה פרטנרים משועממים שבמקום לנתח את דעת אביי באיזו סוגיא עמוקה, עסוקים בלנתח איזו מימרא של מישהו כבר שכח שאמר; אולי ככה יתכבדו קצת בקלונו של מישהו.

אני לא שם ונראה לי שכך רוב הכותבים כאן. אין לי עניין להתנצח איתך (ולפחות במקרה הזה, בכנות אני לא מבין מה אתה חושב ומה אתה אומר והטם יש קשר בין הדברים). לשמחתך עברתי את הגיל הזה.

ביי!

כמה האשמות והצטדקויות..נרשםכלפעםמחדש

לרגע לא חשבתי שאני חייב להתייחס. שחרר

אז למה התייחסת?שלג דאשתקד
אני מניח שמדובר על אדם עסוק...אדם כל שהוא

לכמה חברותות כאלה, עם אנשים שלא קשורים אליו בלאו הכי, יש לו זמן?

כתבת שיש לו קהילה גדולה, לא נשמע לי סביר שהוא משקיע בצורה כזו בשביל הסיכוי שעוד כמה אנשים בודדים יצטרפו לקהילה.

הערה עניינית מאודשלג דאשתקד

ותודה עליה!

כמובן שאם מכירים את הסיפור עצמו, יותר מבינים את התמונה המלאה. ובכל מקרה, אחת הטענות ששמעתי, שפשוט אותו רב הזקין והאציל את רוב תפקידיו לאנשים אחרים (מדובר בניהול של כמה ארגונים דתיים גדולים, שחלקם חובקי עולם), ולכן הוא אכן נהיה מאוד פנוי...

אם התפנה לו זמן, אז אפשרי שבשביל הלימוד שלו עצמו..אדם כל שהוא

הוא מחפש חברותות.

אבל גם כך, לא נשמע לי סביר שהוא עושה את זה בשביל הגדלת הקהילה. 

אם רעבעל'ע שמתאמץ לגרד מניין, היה לומד חברותות כדי לצרף אנשים לקהילה, הייתי אומר שזו השקעה משמעותית מצידו .

אבל עבור רב מוכר עם קהילה גדולה, שכבר מזדקן, להשקיע כך בצירוף מספר קטן של אנשים, זה נשמע בלתי סביר בעליל.

יש שיטות הרבה יותר מקובלות לפרסום ציבורי.

 

אגב, ייתכן שה'חסידות' זו מבחינתו דרך לשמר את המוסדות, כאשר הם מנוהלים על ידי אנשים אחרים. על ידי ה'חסידות' הוא משאיר את המוסדות תחת ה'מותג' המוכר, וגם  יוצר קבוצת אנשים שהמוסדות חשובים להם.

זה לא שחור ולבןשלג דאשתקד

בכל מקרה הותשתי מלהסביר את כל האירוע, וזה גם לא ממש משנה.

תודה רבה על החשיבה בכל מקרה

לימוד חברותא או "שימוש"?ליפא העגלון
אם הוא באמת מורה הוראה ופוסק עם ''קליינטים''- ''שימוש'' יכול להיות מעניין ורלוונטי. אם זה סתם חברותא - אפשר להבין למה זה פחות מלהיב.
ודאי לא שימוש כמשמעושלג דאשתקד

לצערי אני בעצמי לא למדתי ולא הוסמכתי להורות, בדגש על הלכות שדורשות שימוש.

יתכן שאם אכנס לנישה הזו אולי אמצא את עצמי גם לומד ומשמש את אותו רב (יש לו שיעורים מסודרים ובטח גם שימוש, לרוב מאן דבעי), אבל לא על זה מדובר כעת.

אם יש נושאים הלכתיים מעשיים שלמדת..אדם כל שהוא

ואתה זוכר, גם אם לא נבחנת עליהם בצורה מסודרת, אז אפשר להפיק הרבה תועלת מלראות איך פוסק הלכה לוקח את הדברים האלה ומשתמש בהם למעשה, [ובפרט כשאפשר לדון איתו בדברים ולקבל ממנו הסברים]. 

יישר כח!שלג דאשתקד

זה באמת חשוב מאוד.

בגדול ההחלטה שלי, פשוט להגדיר את התהיות שיש לי ולפנות לאחד החברותות של אותו רב לאורך השנים ולשאול אותם מה דעתם.

השאלה מי בוחר את הנושא הנלמד אכן מאוד חשובה ואולי היא מה שבעיקר יכריע אם כדאי מאוד או שאין טעם.

תודה שעוררת את תשומת ליבי!

הייתי קופץ על זה בשתי ידיים. (מתוך נסיוני) בפרספקטמילואימניק

בפרספקטיבה של שנים אחורה נראה לי זו תהיה זכות עבורך שלמדת עם ת"ח גדול, ואם 'קנה' לך חבר, קל וחומר ששווה לשלם מחירים בתחומים שונים כדי לזכות חברותא עם ת"ח גדול.

מאידך תישאר עם אצבע על הדופק, ואם תרגיש שהמחירים הופכים להיות נפשיים כבדים, תדע גם לעצור.

תודה רבה על העצה!שלג דאשתקד

זה בדיוק הספק שלי, מצד אחד זו הזדמנות להכיר וללמוד מקרוב מרב גדול ומנוסה (גם בעמקות החומר וגם בפסיקה על פיו), ומצד שני זה יכול להגביל אותי ברעיונות שלי ובדרך שלי.

וכן, יש את המקום של היוקרה וההכרה שיכולה לקדם אותי (שאלו כמובן דברים חיצוניים).


וכל הכבוד שגם אחרי כ"כ הרבה זמן במילואים, אתה עדיין יכול לקפוץ על שתי הידיים שלך

ברורקגג
עבר עריכה על ידי קגג בתאריך י"ט בחשוון תשפ"ו 14:16

שתיקח את הרעיון הזה, אני גם לא מתחבר לזרם החרדי אבל ללמוד עם תלמיד חכם?! זה זכות עצומה!

ללמוד תורה אפשר מכל אחד... מהרב אליקים שלעזינגער שליט"א (רב שמוכר בהתנגדות לציונות ולמדינה) עד הרב דב ליאור שליט"א (רב מוכר שמחובר מאוד לארץ ולמדינה, בעד ההתיישבות)

 

וידוע כי הרב צבי יהודה היה אומר שללמוד תורה אפשר ורצוי גם מהאדמו"ר מסאטמר!!

 

מי שלא לוקח הצעה כזאת מדהימה, שיתבייש ללכת גם לרבנים אחרים וללמוד תורה עם אנשים אחרים!!

 

ועל הסוגריים - אפשר להיפטר מכל קשר עם כל רב אבל אני לא הייתתי מוותר על קשר גם לרב שאני פחות מחובר לדרכיו, למשל: אני עולה להר הבית ומאוד תומך בעלייה ואני לפעמים שואל שאלות רב שמתנגד מאוד לעלייה להר, כי בתורה כולם תלמידי חכמים, לא משנה אם אתה חרדי או ציוני לא משנה אם אתה ספרדי או אשכנזי אם אתה עולה להר או לא מכל ציבור יש תלמידי חכמים...

 

אם הייתי תקיף מדי כלפיך ופגעתי בך מתנצל מראש!

תודה רבה!שלג דאשתקד

העברת מסר ברור ואתה מאוד צודק.

הסיפור הוא שאני כן יושב על הגדר, זה לא שאני מראש בא כציוני (לדוגמה) וברור לכולם מה אני, ואז גם הגבולות של הציפיות ממני ברורים.

אני ביום יום יכול להיראות כמו כל חרדי אחר, ואני ממש לא יודע מה אנשים באזור ילדותי (ובכללם אותו רב) יודעים עליי. כך שבקלות ניתן לראות בי או לנסות להפוך אותי לאיזה פרוקסי של מישהו.

אולי זו בעיה שלי, אבל בינתיים זה נוח לי ואין משהו  שמחייב אותי. לכן אני קצת פחות רוצה להגיע לרגע שיצפו ממני למשהו (ובפרט אותו רב, שהוא ת"ח ענק אבל אוטוקרט קיצוני - מה שאיפשר לו לנהל אאגוני ענק, אבל גם לא פעם מקשה על אנשים).

בכל מקרה אני באמת אתייעץ עם אנשים שכבר עברו את המסלול הזה של קרבה לאותו רב (יש כמה כאלה, חלקם חנונים שכנראה הם הגטרמים לי לחששות אבל יש גם ת"ח רגילים שלא השתנו לכבוד מישהו). אנסה להבין מהם איך זה הולך ומה התועלת ומה המחויבויות וכו' ואחשוב.


אגב הזכרת את הרב אליקים שלזינגר והרב דוב ליאור, אבל יש עוד רבים כאלה. גם הרצי"ה עצמו היה בקשר טוב עם הגרי"ז מבריסק והאחרון מאוד העריך ואהב אותו (שמעתי על זה גם מבריסק'רס קיצוניים). כך שזה תמיד נכון.

ושוב תודה!

יפהנוגע, לא נוגע
כל רב שהוא איש תורה אמיתי אפשר ורצוי ללמוד ממנו
באחריות לא שמעתי עליוימח שם עראפת
במקרה הזה מיל"מ.shindov

פירושו. מה יצא לי מזה. תן לעצמך את התשובה. אבל תנהג לפיה. ותהיה שלם עם עצמך.

אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ.eilonb3אחרונה

אז אם ליבך לא חפץ בחומר שתלמד אצלו או בצורת הלימוד שלו  את החומר הזה (בגלל תחומי העניין שלך) לא תהיה לך ברכה בלימוד הזה וממילא נראה לי שלא כדאי. השיקול של האדמו"רות לא רלוונטי בכל מקרה 

למה כשאברהם אומר לאליעזר לקחת אשה מארצי וממולדתי,קעלעברימבאר

אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.


הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"

ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים

מהלך מוכר אומר שכל השינויים נועדו ללמד אותנו איךטיפות של אור
להיות שליח. להעמיד את המטרה מעל הטובה האישית


במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים

אז:קעלעברימבאר

א. וזה מצדיק לשקר?

 

ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?


 

ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי

 

ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט

 

ה. בשם מי הרעיון שכתבת?

אה אז כבר הייתה לך תשובה...טיפות של אור

כרגיל אין לי עניין בוויכוחים

 

שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו

יש לי תיאוריה חלקית, אבל אשמח לשמוע רעיונות, ואיךקעלעברימבאר
אתה מסביר את רשי שכתבתי ב ד?
שגם לוט וישמעאל ממשפחת אברהם, אבל פחות,טיפות של אור
ובכל מקרה הם לא כנענים
אז למה בתחילת הפרשה אברהםקעלעברימבאר

לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?

כאמור אין לי עניין בוויכוחים יש על זה אריכותטיפות של אור

במפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל

ענר אשכול וממרא זה לא מהמדרש?קעלעברימבאר
לא שאני מכירטיפות של אור
אוליטעמי🍫
יתכן להגיד שרשי מפרש את דברי אברהם דווקא לענר אשכול וממרא בגלל שאברהם יודע שבנות לוט כבר לא פנויות ושצאצאי ישמעאל לא מתאימים ליצחק, בעוד שאליעזר לא יודע את שני הדברים האלו ולכן כשרשי מפרש את דברי אליעזר הוא כותב את בנות לוט וישמעאל
הגיוני. אבל לאור ההבדל בין ציוויקעלעברימבאר

אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.

בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.

 

כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים. 

 

ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.

 

@טיפות של אור  אגב, זה התשובה שלי לשאלה

 

 

גם אני שמתי לב. אמצעי שכנוע.חסדי הים
ובגלל שזה אמצעי שכנוע התורה כתבה את זה ועודקעלעברימבאראחרונה
חזרה על הסיפור פעמיים? אם התורה חוזרת על סיפור פעמיים כנראה שיש הבדל מהותי בין הראשון לשני,וההבדל המהותי הוא ההבדל בין ארצי ומולדתי לבין משפחתי ובית אבי (ועקב כך גם עיתוי נתינת התכשיטים ועוד רמזים דקים). זה הבדל אדיר אם הכחה צריכה להיות ממוחלת אברהם לבין ממשפחתו. וגם ה' עשה נס שדווקא הראשונה שתשאב חגמליו היתה במקרה ממשפחת אברהם, סביר יוצר שאליעזר הבין בעקבות הנס ששליחותו לאברהם היא לקחת כלה דווקא ממשפחת אברהם.


גם דברי חזל שהפרשיה נכפלה פעמיים כי יפה שיחתן של עבדי אבות, מראה שצריך לדקדק בשינוי של שיחת העבד מאשר המקרה המקורי, כדי לראות מה החידוש שם

יש עם או שבט בתנך בשם הגרים או הגריים. האם זה קשורקעלעברימבאר
להגר? האם זה שבט ישמעאלי, או שמא מבני קטורה וזה מקושר לכך שקטורה היא הגר במדרש? השבט מתואר כשוכן המדבר ממזרח לארץ ישראל מקום בני ישמעאל וקטורה. מצד שני בפדט קטורה אינה הגר. וכתוב גם "לבני הפילגשים אשר לאברהם" משמע שני פילגשים הגר וקטורה. מצד שני זה יכול להיות כמו "ובני דן חושים" או כמו "בני דודים" למרות שגם הם אם הם מדוד אחד
לא קצת דחוק לומר שהיו לה בנים מבעל אחר?קעלעברימבאר

לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני

עוד מראי מקומות (שחולקים)טיפות של אור
(מצאתי בחיפוש, אני הכרתי רק שזה בני הגר)


MikraotGedolot – AlHaTorah.org


MikraotGedolot – AlHaTorah.org


MikraotGedolot – AlHaTorah.org

מסתבר שהם כן מבני הגר, כי יוסף בן מתתיהוחסדי הים
כותב ששבטי ערב שנולדו מהגר גרו באזור הזה.
ישמעאלים גרו באזור הזה בלי קשר, יטור נפיש ונודבקעלעברימבאר

מוזכרים יחד עם ההגריים בדברי הימים באותו אזור. ייתכן שכשם שנודב זה שבט ישמעאלי חדש שלא על פי תבנית 12 בני ישמעאל, גם ההגרים זה כך

אז מסתבר שבני הגר גרו איתםחסדי היםאחרונה
רד"ק תהלים פג, ז:חסדי הים
והגרים - שאר בני הגר , שהיו לה מבעל אחר; או מאברהם , אם היא קטורה
תפילה ללידה קלהחירטטתי
אשמח אם תוכלו להתפלל ללידה קלה לנעמה בת רבקה 
שיהיו בשורות טובותליפא העגלון
קול ה' יחוללחסדי היםאחרונה
משניות זרעיםלעבדך

האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?

שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?

רוב תודות..

 

אתה יכול ללמוד על הסדר. חוץ מקצת מתמטיקה אין מעכבפתית שלג

(בעיקר בפאה\כלאיים).

ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.

לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.

בהצלחה! תעדכן כשסיימת

לדעתי תשקיע בידע המקדים של המושגיםזיויק
וככה תוכל ללמוד על הסדר.


למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.

מבחינת ידע קודם..אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך כ' בחשוון תשפ"ו 16:57

נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.

לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.

סדר זרעים לא מסודר כמו שאנחנו רגילים לסדראחד איש

נגיד כדאי ללמוד תרומות שזה בסיס לתרומות לפני דמאי שזב כבר סעיף של הלכות תרומה

באמת ברמבם זה מסתדר שונה

תרומות והלאה לא קשות, אבל גם כלאיים שנחשבת קשה בפועל זה עולה לסך כמה משניות מתוך כל המסכת

ככלל המסכתות קצרות ומובנותשלג דאשתקד

אולי מסכת מעשר שני, ביכורים, חלה וכדו' יותר פשוטות.

אכן כדאי ללמוד תרומות ודמאי ומעשרות ב"חדא מחתא". שים לב שתרומות קצת יותר מסובכת (וגם את דמאי אפשר ללמוד בעמקות אם רק רוצים).

בכלאיים יש כמה קטעים שיותר קשה לחשב (אאל"ט הבולטים זה פרק ג משנה ג ופרק ה משנה א). אבל בקטע מסוים היא דווקא מעניינת יותר.

שביעית היא מסכת מעניינת אבל כדאי להבין פרטים, להיות מסוגל להבין מה ההבדל בין כל מיני פירות ומטעים וכדו'.


באופן כללי הייתי ממליץ לך, אבל זה נכון על כל לימוד שחשוב לך. לא לגרוס, לא לסיים. להיות מספיק פנוי ומרוכז לשאול שאלות פשוטות ולהיות מסוגל לקבל עליהן תשובות טובות. זה לא קשה ולרוב לא יגזול המון זמן, אבל זה הבדל ענק בהבנה ובהנאה שלך!

על הסדר עדיף. הכי קל להבנה ברכות הראשון והאחרוןחסדי היםאחרונה

ביכורים.

[פרק ד בביכורים זה לא מהמשניות אלא תוספתא.]

קמפיין ישיבת מצפה יריחועולה חדש
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"א בחשוון תשפ"ו 8:51

שלום,

אני תלמיד בישיבת מצפה יריחו, אני מקבל מהישיבה המון, אם ברוחניות, אם בלימודים ואם במידות.

 

 

עריכה:

שלום, אסור לפרסם בפורומים.

 


 

דפי מקורות מפורטים וסדרת שיעורים ללימוד הלכות שבתעיתים לתורה

שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.

כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.

ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.

 

בהצלחה רבה!

 

כבוד ועונג השבת

הדלקת נרות שבת ודין אורחים

 הלכות קידוש

הלכות הבדלה

ממצוא חפצך ודבר דבר

איסורי קריאה בשבת

הכנה משבת לחול וליום טוב

 

איסור מוקצה

מבוא להלכות מוקצה

מוקצה מחמת גופו

מוקצה מחמת חסרון כיס

כלי שמלאכתו לאיסור

בסיס לדבר האסור

 מבטל כלי מהיכנו

 

בישול בשבת

יסודות בישול בשבת

בישול בעירוי ובכלי שני ושלישי

בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה

איסור שהייה בערב שבת

גזירת הטמנה בערב שבת ובשבת

חזרה ונתינה בשבת ודין פלטה

 

הנאה ממעשה שבת

 אמירה לנכרי והנאה ממעשיו

מעשה שבת של ישראל

מלאכה על ידי קטן בשבת

 

מלאכות שבת

מלאכת מלבן - ניקוי בגדים בשבת

מלאכת בונה

 בנין בכלים

סתירה בכלים ופתיחת אריזות

אוהל ומחיצת ארעי בשבת

 מלאכת צד

מלאכת הקושר והמתיר

מלאכת בורר

מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת

 מלאכת טוחן

מלאכת לש

תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין

מלאכת תופר והדבקה בשבת

מלאכת הכותב והמוחק

מלאכת צובע

מלאכות ממחק וממרח

 

רפואה בשבת

רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים

פיקוח נפש בשבת

חולה שאין בו סכנה וקטן בשבת

 

כללי מלאכות שבת

מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה

מלאכת מחשבת ב' – שינוי ומקלקל

גרמא במלאכת שבת

 

 

דפוס מעניין שראיתי בבראשית:קעלעברימבאר

האבות מדגישים את המשותף והאמהות את ההבדלים.


אברהם מדגיש את המשותף בין יצחק לישמעאל ואת המימד האוניברסלי של ישראל כאור לגויים.

שרה מדגישה את המימד של ישראל כעם נבדל ושונה מהגוים ולכן מגרשת את ישמעאל.


יצחק מדגיש את המשותף בין יעקב לעשיו ובחינתו חשב ששניהם יהיו באותו עם.

רבקה מדגישה את ההבדל ביניהם, שני גויים בבטנך יפרדו.


יעקב מדגיש את המשותף בין 12 השבטים, כולנו בני איש אחד אנחנו.

רחל ולאה מדגישות את המגמות השונות בעם ישראל ואת חלוקת השבטים

יאאמחפש שם

חזק!

מתחבר לתנועת הזכר והנקבה- זכר מסתכל מלמעלה דרך עולם רוח ואיחוד והנקבה נמצאת בתוך העולם ולכן מפרידה ותובעת את הגבולות.

יפה🙂 ! אני חשבתי על כך שאצלקעלעברימבאר

 האב הוא מוליד רק ילד גלמי ולכן יש פחות הבדל מבחינתו בין בניו והוא הצד המאחד ביניהם , בעוד שהאמא יולדת ילד מוגמר וכל ילד שונה מאחיו ולכן מבחינת האב זה יותר ילד א שלו, ילד ב שלו, ילד ג שלו. בעוד שמבחינת האמא כל ילד שונה איכותית ולא רק כמותית ולכן זה יוסי, דני, בני וכו'. ולכן ההבדלה בין האחים היא מצד האמא.

לכן בכור מהאב נקרא על שם זה שהוא ראשון ראשית אונו,  בעוד שבכור מהאמא הוא שוני באיכות משאר האחים הוא פטר רחם הראשון שפתח את הרחם ולכן רק הוא הוקדש.


 

לכן נגיד מבחינת יצחק יעקב ועשיו הוא חשב שהם באותו עם, אבל רבקה שהרתה אותם והתם התפתחו בבטנה לתינוקות מוגמרים ואז התחילו ההבדלים בינינם והתרוצצו, לכן רבקה ידעה שיעקב ועשיו הם עמים שונים (כי לגבי ישמעאל ויצחק או בני יעקב היה אפשר להסביר שיש כאן כמה אמהות לאחים. אבל אצל רבקה זו אמא אחת לשני הילדים)

יפהנוגע, לא נוגע
למרות שאצל יעקב הוא דווקא לא השווה ביניהם אלא הדגיש את יוסף.


ומעניין שאנשי יהודה ברכו את בועז שאשתו תהיה כרחל וכלאה. כלומר חיברו בין ההבדל למשותף לפי איך שהסברת.

אבל גם אצל יעקב, הקיטוב מראש בין יוסףקעלעברימבאר

לאחיו היה קשור לקיטוב בין בני רחל לבני לאה (ורואים שבני בלהה שפחת רחל לא יוזמים במכירת יוסף וגם יוסף היה מקורב אליהם לפי הכתוב, וכנראה השפיעו על בני זלפה. וגם עדיין בני השפחות הם מאמא שונה אז בכל זאת יש קיטוב בין יוסף לבינם. ויוסף רוצה לבדוק שיהודה אכן מוכן למסור את נפשו על בנימין בן רחל). ויעקב העדיף את יוסף בגלל שהוא הבן של רחל אז זה כן בגלל האמהות ולא האבות.

 

אצל רחל ולאה עוד יותר בולט השוני בין השבטים מאשר יעקב. האמהות קוראות לשבטים (חוץ מיהודה שהוא גרעין הלאיות ויוסף שהוא גרעין הרחליות) על שם המחלוקת שלהן וה"תחרות" מי תהיה קרובה יותר ליעקב, בדומה ל2 ת"ח ש"מתחרים" ונלחמים כביכול במחלוקת כדעת מי תפסק ההלכה.

 

אנשי יהודה ברכו את רות שיהיה לה גם את הייתרון של רחל וגם של לאה, כי יש ייתרונות מגוונים בשבטי ישראל בגלל שהם מכמה אמהות. בסוף בתוך ישראל האחדות גוברת על הפירוד , לעומת ישראל מול האומות. לכן רחל ולאה אחיות, בעוד שרה והגר לא


 

 

כן, אבל לפי זה יעקב "זרם" עם הראש של הקיטובנוגע, לא נוגע
וברור שיהיה קיטוב מסויים לפחות בין שתי הנשים, הרי הן מתחרות על אותו בעל.


מה שכתבת מתבסס בעיקר על רבקה כי גם אצל שרה ברור שתהיה לה סלידה מילד של שפחתה שזלזלה בה (אגב זה בדיוק הנקודה עם האיסלאם- שהוא מרים את הראש כנגד "גבירתו"). רק אצל יצחק ורבקה אלו שני ילדים של שניהם.

גם זה שהקיטוב נובעקעלעברימבאר
מ2 נשים לאיש אחד יכול להיות מקושר לכך שעצם זה שניתן (טבעית, והלכתית לא אידאלית) שלאיש אחד תהיינה 2 נשים, זה אומר שאשה קשורה לצד המחלק והאיש לצד המאחד (חכמה זה המאחד ונקראת אבא, בינה זה המחלק ונקראת אמא).


לכן יעקב היה צריך לשאת 2 נשים, כדי שעם ישראל האחד יתחלק ל12 שבטים. כי אם היתה רק אשה אחת אז אחדות ישראל לא היתה מאפשרת שיהיו כמה שבטים(כך זוכר שהמהרל אומר בפירושו על מדרש הסעודה לעתיד לבוא של מי יזמן, שיעקב אומר לא אזמן שנשאתי 2 אחיות).


ורבקה מוכיחה שגם ב2 ילדים לאותה אשה יש צד מחלק מצד האמא

👍נוגע, לא נוגעאחרונה
מה אני מפספס?בנות רבות עלי

הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד .. 

 

בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..

 

זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.

 

רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי.. 

כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך. 

 

אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.

שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.

שאלה ליתיון
מה אנחנו יודעים על הנשמה שלנו? האם יש לנו איזו גישה ודרך להבין לגביה דברים?


פתאום קלטתי שאנחנו יודעים עליה מי ההורים שהיא בחרה לרדת אליהם.., שזה דבר גדול. רציתי לשאול אם יש עוד אמרות שמיוחסות להשמה ונותנות עליה מידע🫢

הנשמה בחרה את ההורים או נוצרה מנשמותיהם?קעלעברימבאר
..שפלות רוח

לגבי אחד איני יודע, לגבי 2, הנשמה לא "נוצרה מנשמותיהם" הנשמה קיימת ועומדת למעלה ומחכה לזמן שלה לרדת, ההורים בשעת הזיווג מלבישים עליה צלם, הצלם הזה יש בו כח לטוב ולמוטב(בעקבות ההתקדשות או הזלזול של ההורים במצווה ח"ו)להשפיע על הרוחניות ומתוך כך בהכרח גם על הגשמיות של האדם בעולם הזה. הכל בספר של הרב מאיר אליהו מרכבות קודש..לגבי איך הנשמה עצמה נוצרת במרום זה בחלקים א' ו-ב' של הרב בסדרת הספרים "מעשה מרכבה" שעוד לא זכינו להם 

כתוב לדעתי שיש 3 שותפים לאדםזיויק
הקב"ה, אבא שלו ואמא שלו.


אבל הרב שלך מביא אותך לעולם הבא, וההורים לעולם הזה.

מי אמר שיודעים?ליפא העגלון

העובדה שנעלם מכל אדם מיהו באמת, מבססת את הבחירה החופשית שלו. זה לא באג, זה פיצ'ר.

עם זאת, אחרי עבודה מאומצת אפשר להיחשף בצורה יותר ברורה לרבדים הרוחניים של האדם. אבל נתחיל קודם בהיכרות עם הנפש והרוח לפני שנגיע לנשמה...

גם אם אדם יטדע את שורש נשמתו , עדייןקעלעברימבאר
יש לו בחירה האם להקשיב לנשמתו או לתאוותיו
תלוי עד כמה יודעליפא העגלון
היכרות עמוקה מכרסמת בבחירה ומובילה לדטרמיניזם במידה זו או אחרת. אבל לא משנה, ממילא אנחנו לא שם
כן יש הגיון בזה. מצד שני ישראל עשו עגל אחרי הר סניקעלעברימבאראחרונה
אתגר: איך קראו לאשתו של לוט?רק אמונה
מה שמעניין השאלה אם היא היתה ילידת סדום?קעלעברימבאר

כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.

 

לתשובה, פלוטית או עירית, לא?

לפי הת"י היא מבנות סדוםטיפות של אור

ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה

(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)


לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים

יישר כוח , חידשת לי🙂קעלעברימבאר
מהרב הדרי שמעתי שהמדרש שנעמה היא אשת נחטיפות של אור
מלמד שאין רע גמור, וגם מהשושלת של קין יצא דבר טוב


אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.

יפה🙂קעלעברימבאר
מהמדרש משמע שלא רק שאפשר להוציא מסדום משהו טוב, אלא,שחובה להוציא זאת ועד בירור זה מלכות ישראל לא תהיה שלימה. ושהמשהו טוב הזה הוא הנתן את הכוח והחיוניות לסדום, לפי גישת הקבלה וחלק מהפסיכולוגיה, שהרע לא יכול להתקיים ללא נקודה טובה שתעמוד בבסיסו. ולפי הקבלה שכל רע בעולם הוא בעצם טוב שעוות ונכנס למקומו ושעתו הלא נכונים, שהרי אין לך דבר שאין לו מקום ושעה. ולפי הכלל של חזל שכל דבר שקר שאין לו קצת אמת לא מתקיים.


"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו

עיריתadvfb

הרמב"ן אומר

אז מי זו פלוטית?קעלעברימבאר

ומעניין עם עירית.מלשון עיר

לא מכיר אותהadvfb

אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש

הגיפיטי אומר שפלוטית היא בתו של לוטקעלעברימבאר
פלוטית הבת של לוטשפלות רוח
רוצים לדעת מניין הידיעות שלי? ממשכן שילה
דוקא אני מכיר שזה עידיתפתית שלג
אמתלאי או אמתלא?קעלעברימבאר
צללפונית או הצללפוני?
לזכרוני המנהג לא לקרוא לאדםקעלעברימבאר

על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך.  כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת

 

 

גרסאות במדרשיםטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 20:17

בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית

שאלה על מדרש בשל מקור מסוים העוסק בגיוס ת"ח.דג כחול

בע"ה.


מה אתם עושים כשיש סתירה בין המדרש לפשט..??


בין שלל המקורות לפטור תלמידי חכמים מגיוס , ישנו גם המקור הבא: (סליחה שאיני מצטט במדויק..).

"אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה... "


ילמדונו רבותינו..

איך המדרש הזה לא סותר פסוקים מפורשים בשמואל א-ב שדוד השתתף *בעצמו* במלחמות?

איך יש להבין את המדרש?

דוד לא השתתף במצור על רבת בני עמון אלאקעלעברימבאר
רק בסוף המצור ככתוב במפורש.


מגיל מסוים דוד כבר לא יצא למלחמה כי התעייף בקרב ואמרו לו עבדיו "לא תצא עוד למלחמה ולא תכבה נר ישראל". ככתוב בסוף שמואל לגבי אחי גוליית.


ב7 חדשים שיואב הכרית כל זכר מאדום כתוב שיואב עשה זאת. גם במלחמה שעמון שוכרים את הדדעזר מלך ארם צובא אז יואב ואבישי מפקדים על המלחמה לא דוד.


דוד היה מלך והצטרך לשבת בעיר בירה לקבל החלטות ולשפוט את העם ולנהל את כל המערכות, הגיוני שלא בכל מלחמה הוא היה יוצא.

המדרש שציטטת דורש את הפסוקים משמואל ב פרק ח:טיפות של אור

"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא"

 

בפרק כא מבואר שהיו שתי תקופות: "וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד... אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל"

 

אז בזכות מי דוד נלחם לפני כן? בזכות התורה שהוא למד תוך כדי והמצוות שהוא עשה, או בזכות האחרים שכבר לא יכלו להלחם ועשו צדקה ומשפט ולמדו תורה

 

בהשלכה על סוגיית הגיוס: אם כל הצעירים ילכו לצבא, מי ילמד תורה? המבוגרים

גם דוד כצעיר למד תורה. זה לא סותר, שהריקעלעברימבאר

הוא לא נלחם כל שניה. וחוץ מזה שאז תורה גם נלמדה בדרך ולא בבניין בית מדרש, כדוגמת אלישע שהלך אחרי אליהו וישרתהו. אמנם היה בניין בית מדרש לנביאים אצל אלישע בגלגל, אבל זה היה יותר משיקולים טכניים.

 

דוד לא היה יכול לקבל רוח הקודש בתור צעיר (והרי חלק ממזמורי תהילים ברוח הקודש היו כשברח משאול) ללא היותו תלמיד חכם עצום. והרי כתוב שנחה עליו רוח ה' ישר כשנמשח.

 

מה גם שבימינו צעירים צריכים ללמוד צורה כדי לפתח את עולמם הרוחני. והמבוגרים הרבה פעמים טרודים בפרנסת המשפחה. אבל זה כלל לא סותר חובת גיוס כמובן.

 

ואגב גם כשדוד לא יצא למלחמה , הוא השתתף במלחמת מצווה, רק פיקד עליה מהמפקדה ולא מהשטח. כדוגמת הרמטכ"ל בבור או חייל ב8200. והרי חלק היושב על הכלים וחלק היוצאים למלחמה יחלקו בשווה

אני ממש כתבתי:טיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"א בחשוון תשפ"ו 14:14

"אז בזכות מי דוד נלחם לפני כן? בזכות התורה שהוא למד תוך כדי והמצוות שהוא עשה, או בזכות האחרים שכבר לא יכלו להלחם ועשו צדקה ומשפט ולמדו תורה"

 

בנוגע לפיתוח עולם רוחני של צעירים ופרנסה של מבוגרים - זה טענות שקשורות לסוגיית הגיוס אבל לא למדרש הספציפי. אפשר לפתוח שרשור אחר על גיוס

 

כדי לא לבזבז תגובה אני אחדד את מה שכתבתי: המדרש בא ללמד שבזכות החסד והמשפט (ואולי גם התורה) הצבא מצליח. הוא בכלל לא מכוון לשאלת 'מי צריך להתגייס'. זה לא הנושא שלו. הוא מתייחס במקרה למציאות שבה מסיבות צבאיות דוד כבר לא היה בצבא

ועוד הערה על קריאת מדרשליפא העגלון

צדקו החברים מעלה כשדייקו על הפסוק שעליו מדבר המדרש ודפח''ח

עם זאת ראוי לציין נקודה חשובה על היחס בין מדרש לפשט: טעות לחשוב שהמדרש (בכל דרשה) בא לתאר לנו מציאות ו"מה בדיוק קרה". לפעמים זה בסדר, ולפעמים - במקרה הטוב זה לא עולה בקנה אחד עם הפשט ובמקרה הפחות טוב זה תיאור תמוה ומשונה. ואז הרבה פעמים נאלצים לקבל את מה שהמדרש אמר מתוך יראת שמיים. הבעיה מתחילה כשלא מבינים את תפקיד המדרש, את ההקשר הריאלי שבה הוא נאמר ואת תפקידו במערכת הפרד"ס. 

..שפלות רוחאחרונה
סנהדרין צ"ה, מובא שם מתי ולמה דוד הפסיק להשתתף במלחמות ישראל והיה יואב עושה את המלחמה ע"ש כל המעשה ממש מעניין דווקא.
האם בפשט בוני מגדל בבל חטאו?קעלעברימבאר
רוב הפרשנים הפשטנים נטו יותר לדעה שלאטיפות של אור

אבל לפי מה שאני מכיר הארכיאולוגים נוטים לזהות את מגדל בבל עם אחד הזיקורתים שלא הושלם, ובראש הזיקורתים היה עבודה זרה, שזה במפתיע הפירוש של רשי על פי חזל

שמעתי רעיון שמתיישב עם מדרשי חזל והפשט יחד:קעלעברימבאר

הרי חזל רואים את נמרוד כבונה המגדל, ומולו כאנטי-תזה אברהם שמתנגד אליו ומקים את עם ה'.

 

נכון שבפשט הרצון של בוני המגדל היה רק ליצור קולקטיב תמים "פן נפוץ על פני כל הארץ". אבל זה בדיוק העניין, כשאומות העולם יוצרות קולקטיב לאומי זה יהיה קולקוטיב לאומי שמיוסד על בסיס הטבע או רעיון אנושי, בניגוד לעם ה' שיוצר אברהם שהוא קולקטיב לאומי שבסיס האתוס שלו זה אלוקים.


 

לכן מגגל בבל זה חטא, לא חטא במובן הפשוט,אלא ביטוי לתרבות שהתכנים הלאומיים שלה הם לא אלוקיים אלא טבעיים, ובעצם כל אומה באומות העולם חוטאת בחטא הזה אוטומטית.


 

לכן חזל אומרים שהם רצו להלחם בה', כלומר העמידו ערך אנושי לבסיס הקולקטיב שיהווה אלטרנטיבה לערך אלוקי, שזה בעצם סוג של מלחמה בה' לא מודעת. לכן גם נמרוד מייצג את האלילןת לפי המדרש של כבשן האש, הוא טוען שצריך לסגוד לערכים טבייים או אנושיים, למים לרוח לעננים לשמש לאש וכו', בניגוד לאברהם.

אחת הפרשנויות המוכרות גורסתטיפות של אור

שהבעיה ב'פן נפוץ' הייתה עריצות. רצון למנוע דעות אישיות, שהוביל למחיקת הפרט. ('אם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים')

 

אם נלך לכיוון שלך, בהנחה שהעריץ עבד עבודה זרה, אנחנו שוב מתקרבים למדרש חזל

 

(רדק: "ובבראשית רבה: לשם עבודה זרה נתכוונו. אמרו 'לא כל הימנו שיבחור לו את העליונים, בואו ונעשה עמו מלחמה'. וזהו 'ומגדל וראשו בשמים'. וזה אינו כמשמעו, כי לא היו טפשים לעשות מלחמה ממש, אלא המלחמה הזאת באמונה היתה לעבוד זולתו, וכיון שנתפזרו בטלה הסכמתם")

 

הםשט לא מציין כרדק, איןקעלעברימבאר

שום אזכור על חטא ממשי ,לא אזכור של ע"ז, לא ויחר ה' , לא חטא ועונש. רק סיבה ותוצאה.

 

לגבי עריצות, זה אמנם נכון, ועדיין לא מובן למה חזל רואים עריצות כמלחמה בה' כאשר החמס במבול לא מתואר כחטא מרידה בה' או סדום או על חטא אחר.


 

זה נכון שאחרי שמבינים שהבעיתיות כאן היא קוחקטיב גויי טבעי שלא מבוסס על ערך אלוקי, במילא קולקטיב כזה ייצור אחידות ועריצות וביטול הפרט ומחיקתו (להרחבה ראה פרק "הכלל והפרט בישראל" באורות ישראל. אני יכול להאחיב אבל זה יאריך. אהל רק בישראל יש קשר מהותי בין הפרו לקולקטיב , כך שהקולקטיביות לא רומסת את הפרט, שברי התפיסה בישראל היא שאדם נשמתו יהודית, בניגוד לאומןת שאין בתפיסתם נשמה אנגלית יפנית או כורדית).


 

עריצות+ע"ז עדיין לא מתרצת, כי זה סלט של 2 דברים שונים. העריצןת לא באמת נובעת מהע"ז אלא בסיבתיות טכנית, ותיאורטית זה היה יכןל להיות עריצות לבנות מגדל לשם ה'. קשה לומר שהתורה סתם תביא מקרה טכני שלא מדבר על תופעה מהותית באנושות, ורק בגלל עניין כזה ה' יפיץ את שפתם (מה גם שכנראה זה סגנון מיתי לדבר על מאורע היסטורי. כנראה לא היתה הפצת שפות בשניה אחת, אלא זירוז מצד ה' של פיצול השפות בעולם. מה שמסתדר עם ההיסטוריונים והארכאולוגים). ובעצם הפצת השפות באורח נס נמשכת עד היום, שהרי למרות הנטיה שהיתה תמיד לעןלם גלובלי ולהליכה אחרי העדר בתכנים תרבותיים של התרבות השלטת (פרסית, יוונית רומאית או מערבית) עדיין רואים שכל עם שומר על שפתו גם כיום ולא מתבולל לשונית בניגוד לתרבות, ואין שפה אחת שמשתלטת על כל העולם בניגוד לתרבות שכן. זה בגלל קול ה' בנפש האדם האומר לו לשמור על שפה מפוצלת וזה הכוונה "הבה *נרדה* ונבלה שם שפתם".

 

עומק הפשט כן כרדק, שהרי כל קולקטיב גויי הוא כעין ע"ז שהרי מבוסס על מרכיב טבעי אנושי ולא על ה' (ולכן בתפילה כל הגוים נקראים עובדי פסילים וערלים , גם המונותאיסטים שבהם, כמאמר חזל שהנודר מערלים אסור בכל הגויים), ובעבר כל אומה גויית היתה מבוססת על מיתולוגיה לאומית או אליל לאומי ממש.

לא סלט, שני רבדים, שלמרבה הפלא התקיימו שניהםטיפות של אור

והפשט בחר להתמקד ברובד אחד במכוון, כדי להנכיח אותו.

 

(כשהשאלה היא איך חזל ידעו על הרובד הלא מפורש - אולי כי הרמבן צודק ברמז שלו עם 'נעשה לנו שם', כפי שראיתי שגם ארכיאולוגים אומרים. או מסורת כלשהי. או סברה. או אפשרות אחרת)

אשאל בשאלה פשוטה, למה התורה כתבה בכלל את הסיפור?קעלעברימבאר
הרי היו הרבה מאורעות היסטורים שהתורה לא תיעדה
כדי ללמד אותנו רעיון כלשהוטיפות של אור
אז איך לשיטתך התורה מלמדת רעיוןקעלעברימבאר
אחד, ואילו חז"ל מלמדים רעיון אחר לגמרי. כאשר אין זה מדרש צדדי (בניגוד לדוגמא לרכיבת חזל על המאורע של הרג הזכרים באדום של יואב, שחזל "רוכבים" על המאורע ללמד הלכות לימוד תינוקות בחיידר) אלא ההסבר העיקרי של חזל לחטא מגדל בבל.


חזל פשוט היו יכולים להסביר את רעיון הפשט, ואילו את רעיון הע"ז לשים במדרש צדדי.


העובדה שחזל בחרו להתעלם מרעיון הפשט, ובמקומו לשים רק את רעיון הדרש, מלמדת שרעיון הדרש הוא פשוט עומקו של רעיון הפשט.


דבר שמתיישב עם הכתוב, שהרי סיפור מגדל בבל מהווה רקע מיידי להופעת אברהם, והתורה מציינת לנו שעבר אבי אברהם ואבי העברים קרא לבנו דווקא פלג על שם פילוג הארץ. ואברהם מגיע מעבר הנהר, האזור שבערך התרחש מגדל בבל

אבל עבודה זרה היתה גם לפני המגדל, אזקעלעברימבאר

מה זה משנה אם עובדים ע"ז במגדל או בלי מגדל?

ולמה זה לא מוזכר בכתוב "ויאמרו הבה נעשה לנו מקדש. הבה נעשה לנו אלוהים" וכו'

לפעמים 'פשט' וריאליה לא זהיםטיפות של אור
מה שיכול להוביל להערכה מחודשת של המושגים 'פשט' ו'דרש'
לא הבנתי מה הכוונה.קעלעברימבאר
ולמה שהתורה תטרח לספר לנו מכל המאורעות ההיסטורים של התקופה מאורע צדדי שכל העניין בו שבמרום חעבוד עבודה זרה במקדש רגיל, הם עבדו עבודה זרה במגדל. ולמה הצורה חא כוצבת במפורש זאת. ולמה לא כתוב "ויחר ה'" או התייחסות כלשהי לחטא או לעבודה זרה. ובמקום זה יש פשוט התייחסות לה' רק לעניין של רצון הבונים לא לפוץ על פני כל הארץ "ויאמרו הבה נבנה לנו מגדל *פן נפוץ על פני כל הארץ*... "ויאנר ה הן עם אחד ושפה אחת לכולם *וזה החילם לעשות* ועתה *לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות* הבה נרדה ןנבלה שם שפתם". זה נדמע בפשט לא כמו חטא ועונשו, אלא כמו בעיה ופתרונה.


לכן נראה לומר שאם היה כאן חטא , הוא חטא מעצם הדרישה לא לפוץ על פני כל הארץ. החטא של ספורנו שמסביר שהם התנגדו לציווי מחאו את הארץ לא מסםיק כדי להסביר למה חזל רואים זאת כחטא של מרידה ומלחמה בה' ולמה זה חטא שמשווה למבול, ולמה נמרוד מייצג אותו לעומת אברהם שמתנגד. גם ההסבר של הרב אשכנזי מניטו לא מספק, שהרי אין מרידה ומלחמה בה' בלטעון לאחידות.


גם בפשט שעצם זה שהחטא מגיע שניה לפני סיפור אברהם ולך לך, שזה בעצם העניין העיקרי שרוב התורה מספרת על עם ישראל והאבות, לא על כל האנושות, מראה שזה חטא שמהווה רקע להווצרות עם ישראל, וכן לפי המדרש שכוכבו של אברהם דורך על רקע התנגדותו לנמרוד בונה המגדל.


לכן נראה שההסבר הכי הגיוני לחזל ופשט גם יחד, זה שעצם החטא קשור ליצירת קולקטיב גויי. זה לא "חטא" במובן הפשוט אלא ביטוי לבעיתיות מובנת אצל אומןת העולם עד שיתוקנו, שבסוף מהווה כעין "מרידה" בה', והיא מוצגת כרקע ליצירת קולקטיב אלוקי "להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך" "אשר חלק ה לכל הגוים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה כיום הזה" "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם...כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו".  


הדרש של חזל לא מחייב התרחשות בפשט, אבל כן יציג את הלך הרוח של הדברים ועומקם. ואם כן מה הכוונה שהם מרדו בה' ורצו לעלןת השמימה ולהלחם בו? ולמה נמרוד מייצג זאת ומייצג את האלילית כאויב אברהם?


אחרי זה נכנס בתוך חטא זה ההסבר של ספורנו ומניטו, כי בעצם קולקטיב טבעי ייצור או אחידות או מלחמה, ואילו קולקטיב אלוקי יכול להוות לב באברים, וליצור אחדות שלא מחייבת אחידות באנושות ומאפשרת לפוץ על פני כל הארץ.


את ההסבר הזה ראיתי ב"למהלך הפרשיות בראשית" של הרב בלייכר, אני מעריך שזה על פי הרצי"ה, אבל לא בדקתי בשיחות הרצי"ה בראשית.

...טיפות של אור

(אני מבין שבעיקר רצית לחלוק את המהלך שראית, וזה בסדר גמור

 

במקום להתווכח אני אגיב את התחושות שלי: אני לא חושב שהתורה חשבה במונחים כאלו של מהויות מטאפיסיות, ולא חושב שהם אמיתיים

 

אולי שימוש במושגים אחרים היה מיישב את הדברים על ליבי. לרב זקס לדעתי יש פירוש כזה - התנך רואה בכוח הפוליטי בעיה. הוא מוביל לעריצות, נוסח משפט המלך. האלטרנטיבה היא ברית בין עם לאלוקים, כשהמלך אם ישנו משרת את העם ולא להיפך, ובאמת ההוגים שיצרו את הדמוקרטיה המודרנית שאבו במוצהר את הרעיונות שלהם מהתנך. וכו')

לא דיברתי על מטפיסיקה, אלא על סוציולוגיה.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בחשוון תשפ"ו 10:10

השאלה האם קולקטיב כלשהו מבוסס באתוס הסוציולוגי שלו בעולם הזה על אלוקים או לא, והשאלה האם מבחינה *סוציולוגית* אותו קולקטיב מדבר על שיוך בנשמה לאותו העם (או בתנ"ך זה פשוט ההבדל המהותי בין עברי בנו של ה' לבין בן נכר (במקום עיסוק בנשמה), הבדל מהותי שלא קיים באתוס של עמים אחרים.


 

ייתכן שהבנת את דבריי מטפיסית בטעות ולא סוציולוגית.


 

גם התנך מדבר על ההבדל הסוציוחוגי בין ישראל לעמים, שבעוד ישראל הם עם ה' הגויים לא.


 

הפוליטיקה היא סדר טכני של סידור חברתי , אבל סגנון הפוליטיקה ומשטר מדינה בדרך כלל מושפע הרבה גם מסוציולוגיה, כלומר מאופי תרבותי ואתוס של עם נתון.   הבקשה של בוני המגדל לא היה רק ליצור רק מדינה אחת, אלא גם עם אחד. לעם יש זהות רגשית קולקטיבית, ואילו למדינה שאין בה עם (נגיד בימינו קניה למשל) אין את זה, אלא רק סדר משטרי טכני.

 

הסוציולוגיה עוסקת באתוס ורגש קולקטיבי השייך לתחום הנפש והתודעה והרגשות, אך לאו דווקא למטפיסיקה

 

והבהרה:קעלעברימבאר
כשאני מקשה קושיות, אני באמת מקשה אותן. לא כתירוץ לחלוק מהלך "יפה" שריאיתי.


וכשאני ברוב המקרים כותב מהלך. זה לא כי הוא יפה או מוצא חן בעיני, אלא כי לפי בירור ההיגיון הוא נראה כמתיישב הגיונית עם הפשט (בתנך) או רוח חזל (אם זה מדרש מרכזי וחא צדדי).


הקושיות שכתבתי הן רציניות, לא משאלת לב שרעיון יפה ששמעתי יהיה האמת

דברי הרב זקס נכונים, אבלקעלעברימבאר

ברית פוליטית חייבת לבוא על רקע אומה עם רגש קולקטיבי נתון נכון.

 

גם האיסלאם ניסה לחקות את עם ישראל ביצירת משטר פוליטי. אבל בגלל שלא היתה אומה נתונה עם אופי נכון, זה מעולם לא הצליח לצאת לפועל (עיין מושג הראשידון או 4 החליפים ישרי הדרך באסלאם).


 

באופן כללי מהתרשמות קטנה שלי משיטת הרב זקס זצ"ל (ואולי אני טועה כי לא קראתי מספיק את כתביו), אני עפר לרגליו. אמנם זחלתי ואירא, אבל האמת אהובה מכל.  הכל אצלו מושלם, חוץ משיטת האבחונים הסוציולוגים-לאומיים שלו, שלוקה בחוסר מהותי (בניגוד לתורת הרב קוק) ומשדרת ריח חריף של תורה גלותית שמציאות לאומית יהודית לא טבעית לה ולא מסוגלת להתעלות מעל "מדעי המדינה" לעבר הסוציולוגיה, במחילה ממש מכבוד תורתו זצ"ל.


 

אבל האבחון הפוליטי עצמו מושלם אצלו, אלא שחסר את המימד הסוציולוגי שמאחוריו (למשל הטעות שאומה זה קבוצת אנשים שיש להם חזון משותף ותו לא, או על אמנה חברתית ותו לא).

דווקא הכוח הפוליטי לכשעצמו יותר קשורקעלעברימבאר

לחטא המבול שהמלכים שהכריזו על עצמם כבני אלילים חמסו.     בדור המבול היה רק מלכים ללא עמים.

 

מגדל בבל הוא ניסיון ליצור עם, לא רק מדינה

עוד דבר מהותי ששכחתי לכתובקעלעברימבאר
מתוך הרעיון של הרב בלייכר:


בוני המגדל שאפו לאחד את האנושות סביב ערך אנושי ולא אלוקי (ולכן חזל אומרים שאמרפל זה נמרוד בונה המגדל, ובעצם 4 המלכים הם אב טיפוס למלכויות אומות העולם האימפריות).


בעוד אברהם ועם ישראל הם אנטי-תזה, של איחוד האנושות סביב ערך אלוקי, כאשר במרכז יש את עם ה' שמהווה לב לכל העמים המאוגדים כל אחד לעצמו על ידי ערך טבעי-אנושי.


(מהזכרון אז לא מדויק)

בפשט החטא הוא בסירוב לפוץ על פני הארץהסטורי
כשהקב"ה אמר למלא את הארץ.


אגב, בפשט, בספר בראשית אין בכלל עבודה זרה. אולי רק התרפים של לבן, שדווקא שם אחת הפרשנויות היא שהם רק למזל או ניחוש.


כמובן, בדרש יש עבודה זרה כל הזמן. אבל בפשט - עבודה זרה מופיעה לראשונה אלוהי מצרים בספר שמות.

זו אבחנה ממש יפהטיפות של אור
(שבספר בראשית עבודה זרה היא לא נושא)
בעצם יש חריג אחד ואגבי. מענייןטיפות של אור

לפני שיעקב חוזר לבית אל, הוא מבקש מאנשי ביתו להסיר את אלילי הנכר שבידם וקובר אותם מתחת לאלה

כן אבל בדרש החטא הואקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ד' בחשוון תשפ"ו 2:47

 

 

 

 

לא סתם ע"ז, אלא רצון לעלות השמימה ולהלחם בה'.

 

הרי לפי חזל אנוש הוא ממציא האלילות, לא בוני המגדל.

 

וחוץ מזה חזל לא אומרים שבמבול ובסדום היו עבודה זרה, רק במגדל בבל.


 

ובאמת גם זה דורשני למה נמרוד הוא גם בונה המגדל וגם מייצג האלילות וזורק את אברהם לכבשן ודורש ממנו לסגוד לאלילים במדרש.


 

(אגב יש בבראשית ע"ז - הסירו את אלוהי הנכר. יעקב אחרי הריגת שכם).

 

בפשט נראה שהמסר העיקרי של אברהם הוא לא מלחמה ישירה בע"ז, אלא המסר שהאל העליון בורא העולם יורד ארצה לשכון בעם שהוא יצר ומתערב בעולם (וממילא הע"ז נשללת מאליה) "הרימותי ידי ל*ה'* אל עליון קונה שמים וארץ" בניגוד למלכיצדק שלא מזכיר את שם ה' אלוקי ישראל (או אלוקי אברהם), אלא רק טוען שאברהם ברוך לאל עליון.

 

לכן אברהם מיוצג כמנפץ הפסלים. עצם האמירה להקים עם שבורא העולם שוכן בתוכו ומתערב בעולם, זה עצמו ניפוץ סגידה לכוחות חלקיים.

בעוד שמלכיצדק אמנם מעודד לעבוד אל עליון שבורא העולם, אבל לאו דווקא אנשים עובדים אותו כאל שמתערב בעולם שוכן בו ומקים לעצמו עם, אלא כאל רחוק מהעולם שלא מתערב. לכן הגיוני שנראה לי הראבד אומר שבניגוד לאברהם, לשם ועבר לא הזדמן לשבור פסלים. כלומר מלכיצדק הוא שם עודד עבודה לבורא העולם, אבל לא לבורא עולם מתערב ונוכח , ובמילא עיקר העבודה והאמונה הופנתה אצל בני האדם לכוחות הטבע האליליים עד ימי אברהם.

 

בכל מקרה אצל אברהם זה די ברור למה חזל הכניסו את מלחמת אברהם בע"ז. כי אם מקימים עם שיהיה עם ה', זה עצמו שקול אוטומטית למלחמה בע"ז. בעוד שסירוב לפוץ על פני כל הארץ לא מקושר אןטומטית לע"ז, ולכן צריך חייב להיות הסבר למה חזל ראו בחטא המגדל עליה השמימה להלחם בה'


 

 

לגבי אלהי הנכר, אתה צודקהסטורי
כלומר חוץ מהטרפים, גם אחרים הביאו משהו. אם כי גם שם חלק מהמפרשים מסבירים שלא כפשוטו אלא שלקחו דברים שאולי לא ראויים לפי מדרגתם.


בדרש אתה צודק לחלוטין, חז"ל מוצאים רמזים לע"ז מיבל ויובל ודור אנוש ובעוד אין ספור מקומות.

יש גם בפשט אבל לא בתורהקעלעברימבאר

אלא בנביאים. בעבר הנהר ישבו אבותיכם ויעבדו אלוהים אחרים. ואקח את אברהם.

 

זה מעניין שהתורה בכוונה לא מזכירה את עניין הע"ז. בדיוק כמו שאין הזכרה לעבודת אלוהי מצרים בידי ישראל במצרים , בתורה. למרות שביחזקאל זה מוזכר

השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!גבר יהודי
אל תשאל "האם הם חטאו" אלא "במה הם חטאו"
איזה עונש יש בפשט?קעלעברימבאר
בפשט פשוט ה' אומר שאם לא נבלה שפתם אז הם ימשיכו לעשות אשר יזמו. ולכן לטובתם מבלבל את שפתם. מה העונש כאן?
שמעתי פירוש שמסדר את הכל בפשט של הפשטירחמיאל

(אני חושב שזה בשם הקאור החיים' אבל אני לא בטוח)

הם אמרו "פן נפןץ",

הם רצו להשאר בייחד ולא להתפזר בעולם

אבל הקב"ה צווה את נח ובניו בצאתם מהתיבה לרבות בארץ, לישב את העולם

 

הם לא רצו לקיים את הצווי אלא העדיפו להשאר באותו מקום אז ה' אמר שאם זה לא הולך לבד אני אעזור להם,

 

ואז ה' בלבל את השפות - וזהו. אי אפשר לחיות ביחד כשלא מבינים אחד את השני.

והם נפוצו בארץ

(אפילו לא חיייב לומר שזה חטא ועונש אלא סיבה ותוצאה, הקב"ה אמר להם להתפזה בעולם, הם לא רצו אז הקב"ה עזר להם / הכריח אותם לעשות את זה

מצוין בפשט. אבל למה המדרש מדברקעלעברימבאר
על מרידה בה' ועלייה השמימה להלחם בו? גם אם המדרש לא כפשוטו הוא מייצג רעיון
זה המלחמה בקב"ה, אני הצגתי את זה כסיבה ותוצאה, אבלירחמיאלאחרונה

אפשר להציג את זה גם כחטא ועונש,

 

מצידם:

 

הקב"ה אמר לנו לפוץ על פני הארץ, ואנחנו נלחמים בו ומוצאים לנו בקעה ומתיישבים שם ואם חלילה מישהו ילך לאיבוד ועלול לא למצוא אותנו ולהתישב במקום אחר (לפוץ בארץ) אז נעשה מגדל גדול וכך נלחם בקב"ה שככה לא יהיה אפשר להאבד, רואים את זה מכל האיזור

שאלה שהתעוררה בשבת אחרי קה"תנפש חיה.

הרי שרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות

אז היא ידעה שיהיה לה בן?

אז למה היא צחקה

ועוד "ננזפה" על כך?  

הסבריםפ.א.

אכן חז”ל אומרים (במדרש וברש”י על בראשית כ"א, י"ב):

“כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה”

ומכאן למדו ששרה גדולה מאברהם בנביאות.


אבל זה לא אומר שהיא ידעה את כל פרטי העתיד, אלא שנבואתה הייתה מדויקת וברורה יותר, או שהיה לה רוח קודש עמוקה יותר. נביא לא יודע כל דבר - אלא מה שה’ מגלה לו.


בפסוק (בראשית י"ח, י"ב):

“ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדני זקן”


חז”ל מסבירים בכמה דרכים:

•פשט: היא צחקה כי זה נראה לה לא טבעי, כמעט בלתי אפשרי - היא כבר חדלה מלדת.

•רש”י: היא צחקה בלבה, לא בזלזול אלא בתמיהה פנימית.

•רמב”ן: שרה לא ידעה שהאורחים הם מלאכים- חשבה שהם נביאים או אנשים צדיקים, ולכן לא הבינה שדבריהם נבואה ודאית מאת ה’.

•ספורנו: שרה לא צחקה מתוך כפירה אלא מתוך השתאות – איך אפשר שהטבע ישתנה?


אז האם שרה ידעה שיהיה לה בן?

אחרי דברי המלאכים – כן, היא כבר הבינה.

אבל לפני כן - היא לא קיבלה נבואה ישירה על כך, ולכן צחקה כשהשמעה לראשונה.

רק מאוחר יותר, כשה’ דיבר במפורש (בראשית י"ח, י"ג–י"ד), היא הבינה שזו גזֵרה אלוקית ממש - ושם כבר אמונתה שלמה.


למה ה’ כביכול “נזף” בה?

“ויאמר ה’ אל אברהם: למה זה צחקה שרה…”

•נזיפה חינוכית – ללמד שגם ספק קטן בנבואת ה’ אינו ראוי למדרגה כזו.

•כבוד לאברהם – שרה לא דיברה בגנותו (“ואדני זקן”), אך ה’ שינה את דבריה (אמר “ואני זקנתי”) כדי לשמור שלום בית.  ללמד כמה חשוב השלום.

•מבחן אמונה - שרה נבחנת אם אמונתה שלמה גם כשהבשורה נראית בלתי אפשרית.


גם אם היא גדולה מאברהם בנבואה בסך הכל, עדייןקעלעברימבאראחרונה
יש סוגים שונים של נבואה, ובכל אחד יש,ייתרונות שונים
מישהו מכםכל קול קן כן

יודע אם זה נכון שאחד מנושאי הכלים

בטור שולחן ערוך נכתב על ידי אישה?

(בת או אישה של אותו פוסק...

נהגה\הועתק\נערך? בכל מקרה לא מכירפתית שלג
לא נושא כלים, ובכל זאתדרור אל
אומרים העולם שספר ה"כלבו" (מהראשונים) נכתב על ידי אישה.


כמו כן, המג"א מביא כמה הלכות מאמו.

קטעכל קול קן כן

מעניין עד כמה ה"אומרים" הזה נכון

יש הרבה קטעים זהים בין הכלבו לאורחות חייםטיפות של אוראחרונה

(לרבי אהרון הכהן מלוניל)

 

לפי מה שאני זוכר החוקרים מתווכחים האם בעצם האחד הוא קיצור של השני, ולחילופין טיוטה ("מהדורא קמא" ) שרבי אהרון הרחיב אחר כך

כנל שמועות על האורחות צדיקיםטיפות של אור
(אבל אחרי שקראתי אותו אני לא מאמין בזה. יש שם קטעים שלדעתי משונה שאישה תכתוב)


המשותף לשני הספרים שאף אחד לא יודע מי חיבר אותם... 

מניח שמוכר - אשתו של מחבר הסמע/הפרישה/הדרישהדג כחול

כולם ספרים של אותו מחבר..

הייתה תלמידת חכמים.

לכן לישיבה לבנות קוראים דרישה?קעלעברימבאר
למה התורה כתבה את כל סיפור סדום והצלת לוט?קעלעברימבאר

הרי התורה מספרת רק על ישראל והאבות. בלי קשר לתפילת אברהם על סדום.

 

האם סיפור הצלת לוט קשור להפרשת לוט מאברהם, כמו הםרשת ישמעאל מיצחק (שילוח ישמעאל והבאר) ומאבק יעקב ועשיו וסיפור תולדות עשיו. ובעצם כדי לדעצ מי זה עם ושראל צריך לדעת מי ואיך הופרשו ממנו הפסולת?

 

אפשר גם לראות שממש יש השוואה בין אירוח אברהם את המלאכים לאירוח לוט, וממש יש פה "מצא את ההבדלים" שנבין מה זה אברהם לעומת הבעיתיות של לוט.


 

מצד שני לוט לא בן אברהם ומעולם לא היתה  הווא אמינא שיהיה חלק מהעם, בניגוד לישמעאל ועשיו. מה גם שסיפור לוט וסדום כפול פי 2 מסיפור ישמעאל. והרי ידוע שהתורה מקמצת במילים ומספרת בעיקר על האבות.


 

או שמא כל הסיפור על לוט בתורה הוא לספר לנו איך נוצר דוד המלך, ובעצם בראשית זה לא סיפור על 3 האבות אלא על 4 האבות, אברהם, יצחק, יעקב ודוד? (וכן חזל אומרים מצאתי דוד עבדי , מצאתיו בסדום)

התורה מספרת את סיפור סדום כי יש בכך תועלות,טיפות של אור
כמו בשאר הסיפורים בספר בראשית. ספר בראשית לא עוסק רק בשלושת האבות - למרות שמפרשת לך לך הוא מעביר את המסרים שלו בעיקר דרך סיפורים שקרו להם ולאנשים שקשורים אליהם (משפחה, שפחות, עבדים)


הסיפור מלמד על הנהגת ה' בעולם; על שכר ועונש ומשפט; על האם ראוי למחות עיר רשע שיש בה צדיקים; על כוחה של תפילה; על שמירת ה' על צדיקים ועל קרוביהם; על המקור של עמון ומואב; ועוד ועוד


מהרב נבנצל שמעתי פעם רעיון מעניין, שגם הוא נובע מהסיפור: ה' מבטיח לאברהם ארץ עשרה גויים. ובאמת הארץ של שבעה מהם ניתנה בסוף לישראל, ושל השלושה הנותרים לאחרים ממשפחת אברהם - עמון מואב ואדום (לפי רשי)

פוצל מכאן דיון על האם התנך עוסק רק בעם ישראלטיפות של אור

וודאי שהתורה וכל ספרי התולדות - בית המדרש

 

כדי שאנשים ששותפים להנחת היסוד של השואל (שכן) יוכלו להגיב על השאלה המקורית

לגבי הסוף- הרב בזק מסבירנוגע, לא נוגע

שהתורה כתבה בפירוט את מלחמת ארבעת המלכים עם החמישה, בגלל שאברהם אבינו ניצח את אלו שכנראה היו בעלי הברית של חמשת המלכים- הרפאים, הזוזים וכו', ובזכות זה זרעו וקרוביו קיבלי את נחלתם (מעשה אבות סימן לבנים) בעבר הירדן המזרחי- שניים וחצי השבטים, עמון, מואב ואדום.

ואכן רק בפרק שאח"כ מוזכרים ארץ עשר גויים וגבול א"י מנהר מצרים ועד הפרת (והשווה לפרק יג, יד- יז). . כלומר- בזכות מלחמתו של אברהם הורחבו גבולות הארץ.

השאלה היתה על סיפור סדום והצלת לוט מסדום בוירא,,קעלעברימבאר
לא על מלחמת 4 המלכים עם סדום. שם די פשוט למה נכתב, כי אברהם הביס את 4 המלכים השביל לוט. השאלה באמת למה ההשגחה סיבבה שאברהם יהיה בצד של אנשי סדום במלחמה
שמתי לב לשאלהנוגע, לא נוגע

רק התכוונתי להרחיב לגבי מה שהוא כתב בסוף.

וזה שאברהם הביס זה לא מספיק כדי להסביר את כל האריכות של הסיפור.

כן, מסכים. רק אמרתי שהשאלהקעלעברימבאר
מראש נשאלה על סיפור שתמוה איך הוא קשור לאבות ישירות, כמו הצלת לוט. בעוד שעל מלחמת 4 המלכים אין תמיהה למה קשור לאבות. אלא איך הוא קשור
ראיתי עכשיו שהרב גורן בתורת המקרא מסבירנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ט"ו בחשוון תשפ"ו 13:06

ע"פ הפסוקים ורש"י, שמי שישב בסדום אלו הכנענים שכבשוה מידי בעליה- בני שם, וכדרלעומר מלך עילם היה מזרעו של שם ומלך על בני שם ורצה להשיב את נחלתם, ואברהם נלחם נגדו כי אחרי שה' נתן לו את א"י הוא היורש של בני שם והארץ שייכת לו ולא לכדרלעומר.

לפי"ז ההשגחה סיבבה שאברהם יהיה בצד של סדום כי המאבק האמיתי הוא עם כדרלעומר.

 

יפה. נראה לי גם הרמבןקעלעברימבאר

אומר שמלחמת אברהם עם המלכים זה מעשה אבות למלחמת ישראל והמשיח ב4 המלכויות לעתיד (שמעניין שאינם מבני חם).

 

ייתכן לומר ש4 המלכים נלחמו בסדום כי זיהו את הניצוץ הארץ-ישראלי של הכנעניות שיועלה על ידי ישראל בישיבתם בארץ. ואברהם תופס צד עם ארץ ישראל. ייתכן גם שניצוץ זה מיוצג על ידי דוד שנמצא בלוט שנמצא בסדום שנמצא בכנען. כלומר מי שנלחם בכנען נלחם בדוד המסתתר שם פוטנציאלית. 

נכון. הוא גם מקשר ביניהן ממשנוגע, לא נוגע

מה הניצוץ הזה?

בכנעניות-עוצמת החיים האלילית בגשמיותקעלעברימבאר

שיונקת באופן נסתר ומעוות מהקודש, שטבעי לארץ ישראל בה הגשמיות קדושה והכנענים היטו עוצמה זו לטומאה "הארץ אשר אתם באים שמה ארץ נידה היא" ומבוטא הן בענקים שסיפרו על עצמם שהם בני מלאכים שהתחתנו עם בנות אדם (קודש נפול בגשמיות) ומכאן עוצמת טומאתם, והן ברחב שמייצגת את הזנות אבל היא היפה בעולם ויהושע נשאה והעלה את ניצוצה.

הכנעניות שונה מהמצריות שבעוד המצריות אמנם סוגדת לעיוות הקודש שבטבע (אלילות) אבל כשמה כן היא מצרים מלשון מיצר, הם כבולים בטבע ולא פתוחים לקודש הנבדל והאינסופי, כי הם לא נושאים עיניהם לשמים לגשם כי הנילוס תמיד משקה את אדמתם ללא חשש מבצורת. לכן אליל מצרים זה שמש וכבשה, בעוד שאליל כנען זה אל הגשם בעל. המצרים הכבילו הכל לטבע שאפילו המתים כפופים באופן מלא למצב הגופות והמומיות ואין מנוס מכבילה לטבע גם אחרי המוות. לכן מכות מצרים באו לשבור את הסגירות של הטבע להראות שיש קודש נבדל ואינסופי. ולכן מצרים טמאה מכל הארצות ואסור לשבת בה.

בעוד הכנענים אמנם מתועבים מהמצרים אבל פתוחים לאינסוף, ולכן אליעזר שהיה כפוף לאברהם יצא מארור לברוך, והתיקון של כנען זה עבד עבדים יהיה לשם, וכשארץ ישראל נכבשת ביד ישראל עוצמות הקודש מתועלות לטהרה במקום לטומאה והאלילות.


בסדומיות - סדום העמידה את תרבותה על דין ולא חסד "שלי שלי ושלך שלך". והיה חוק לא להכניס אורחים ולא לתת צדקה. בקדושה זה מלכות בית דוד שהמלך בישראל במשפט יעמיד ארץ ולא רק בחסד, ועושה חוק שחייבים לתת צדקה לפי ההלכה שכופין על הצדקה,  ולפי התיאור במדרש שדוד חייב את ישראל לפרנס אחד את השני כשאמרו לו שיש עניים. וכן יהושע בן גמלא עשה חינוך חינם מגביית מיסים ציבוריים, וכן מיסי צדקה בקהילות ישראל. כלומר צדקה לפי דין ולא רק לפי חסד

יישר כחנוגע, לא נוגע
אתה מתכוון שהם קינאו בעוצמת הטומאה שלהם ורצו גם ולכן יצאו להילחם בהם, כן?  
האמת שצריך לחשוב מה הניע אותם להלחם. אבלקעלעברימבאר

כאילו התכוונתי שהמלחמה שה' גלגל מייצגת מלחמת 4 המלכים נגד פוטנציאל ישראלי. האם 4 המלכים הרגישו זאת באינטואיציה? צריך לחשוב על זה.

 

הדבר היחיד שעולה לי כרגע לראש שתרבות בבל היא תרבות נהר כמו מצרים ומתנגדת לתרבות גשם שפתוחה לאינסוף כמו כנען, אבל זה לא מסתדר ביחס בין שם לבין חם-כנען. ויש גם הבדל בין תרבות נהר של מצרים חמית לתרבות נהר של בבל שמית, אף על פי ששניהם לא זקוקים לגשם ולא נושאים עיניהם לשמים.

 

מצד שני זו מלחמה אחרי העלאת מס, כלומר 4 המלכים רצו לשעבד את כנען כלומר שהכוח הכנעני יופנה לאינטרסים שלהם, אז צריך לעיין

בפשטות, הם רצו עבדים וידעו שכנען התקללנוגע, לא נוגע

אז הם שעבדו אותם. ובפרט אחרי שבחוצפתו של כנען הוא בא וכבש חלק מנחלת שם.


בכל מקרה הם לא צריכים את הכח הכנעני כי הוא לא השורש, אלא את הכח של א"י (שהרי הכנענים עצמם קיבלו את מה שכתבת זה בגלל ישיבתם בארץ).

בנוסף לכך, לגבי מה שכתבת קודם על המלאכים ובנות האדם- בפשטות זה היה בבבל, לא בא"י. 

נכון שהיה בבבל. אבל הגיבורים בכנעןקעלעברימבאר

שיקרו וטענו על עצמם שהם בני אלוהים , כדי להפחיד את אויביהם. כלומר היתה תרבות כזאת בכנען של קודש ממקור אלוקי שעוות לגבורה של טומאה, בין אם זה נכון או לא. גם המרגלים משקרים לישראל ואומרים ושם ראינו בני ענק מן הנפילים

👍נוגע, לא נוגעאחרונה
יישר כח
עוד ראיה לכך שסיפור גיבוש העם המואבי מהווה סיפורקעלעברימבאר

שורש בית דוד - בנבואה בירמיהו על מואב, פתאום ירמיהו באמצע הנבואה עובר לעסוק בכינון כסא בית דוד. מה שלא הוזכר אצל נבואות גויים אחרים.

 

כלומר אסוציאטיבית אצל עם ישראל בתקופת הנבואה אזכור מואב התקשר כשורש בית דוד, ולפני דוד כבשורה כלשהי למלוכה בישראל וכעם שמהווה צל נלווה לעם ישראל ותולדותיו, שהרי הוא קרוב שלו ושכנו ודובר בשפתו ובעל תרבות דומה.

 

זה כמו שכיום כל אזכור של פולין יוליד אסוציאטיבית מחשבה על יהדות פולין, כך בתקופת הנבואה כל אזכור של מואב הוליד אסוציאטיבית מחשבה על מלוכה בישראל 

כדי שנבין את הציווידרור אל
שנבין את הציווי מדוע אסור להתחתן בהם ולדרוש שלומם וטובתם
יפה. אבל עדיין לא מובן למה זה חלק מסיפורי האבות,קעלעברימבאר
והרי ספר בראשית מספר על האבות, לא על נימוקים לכל מצווה שיש
לאו דווקאדרור אל
בריאת העולם למשל, אינה סיפור על האבות. מטרתה כדי לשמש נימוק למצוות השבת (רשב"ם) או לחזק על זכותנו על הארץ (רש"י) או על האמונה (רמב"ן).
למה בכל בראשית חוזרת הסיסמא "ונברכו בך כל משפחותקעלעברימבאר

האדמה" בכל הבטחה ל3 האבות. בכל חומש בראשית.

 

אבל בשאר חומשי תורה חוץ מבראשית כמעט אין התייחסות לתפקיד האוניברסלי של עם ישראל?

קודם מתן תורהנרשםכלפעםמחדש

מובא בדרך ה' חלק ב' פרק ד' שאברהם אבינו יכול היה להכניס תחת הברכה והאילן שלו כל גוי שרצה להתברך ולהיות חלק מאיתנו, ושזו כוונת הברכה הזו, ולכן הברכה הזו היתה שייכת אז באופן אישי לאברהם אבינו ולזרעו. אבל אחר מתן תורה נצרך גיור וכו'. 

השאלה היתה למה בשאר חומשיקעלעברימבאר
תורה כמעט ולא מוזכר העניין של עם ישראל כאור לגוים, לעומת ספר בראשית.


קשה לומר שונברכו בך שחוזר על עצמו כל הבטחה לאבות זה גיור, אלא ברכה מישראל לאומות. "ונברכו בו כל גויי הארץ" האם כל הגויים מתגיירים? "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" סימן שזה כולל גם את זרעו כלומר עם ישראל אחרי מתן תורה

ונברכו בךנרשםכלפעםמחדש

זו ברכה, וברמח"ל הנ"ל מובא שהברכה היא החיבור לעם הנבחר שמתאפשר בקרבה אל אברהם וזרעו, כמו שבעתיד יתאפשר בכניסה המורכבת יותר לעם ישראל. אולי הכוונה שכל השפע הבא לעולם יורד דרכו ובזכותו אבל אין ברכה כמו קירבה לה' , ולכן היא העיקר. 

 

ולאחר מתן תורה עדיין הברכה באה מעם ישראל והכניסה בצורה מורכבת של גיור, אלא שכבר לא נחשב לברכה עבורנו שהרי כבר נעשה הבדל בין עם ישראל לעמים ואין עניין לגייר ולקרב לעם ישראל אלא אם כן הגוי בא מעצמו.

 

 

 

 

אבל רוב הגויים לא ייתגיירו בעתיד. כנבואתקעלעברימבאר
זכריה שהגוים יעלו רק לחג הסוכות ולא ל3 רגלים. סימן שהם גויים בעתיד.


ובאופן כללי אין מקום לכל הגויים לגור בארץ ישראל שאינה יכולה להכיל 7 מליארד איש.


לפי הסוד גרים הם רק נשמות יהודיות שנולדו בגוף גוי. לא כל גוי מיועד לגיור.


לפי הפשט והמדרש ורשי ונברכו הכוונה או הגויים יתברכו בגלל עם ישראל , או שהגויים יברכו אחד את השני "תהא כישראל" וירצו להדמות לנו, שזה היינו הך.


מה ששאלתי למה המימד האוניברסלי חוזר בבראשית, בעוד שבשאר התורה לא חוזר כמעט. וגם שחוזר זה בעיקר למען עם ישראל "וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך", "והלווית גוים רבים ואתה לא תלווה והיית רק למעלה", "ונתנך ה עליון על כל גויי הארץ" "כי היא חכמתם לעיני הגוים אשר ישמעון ואמרו רק עם חכם הגוי הגדול הזה" וכדומה.  


בעוד שבנביאים בנ"ך המימד  האוניברסלי כן חוזר על עצמו המון כאור לגויים. (להבדל בין התורה לנ"ך בעניין זה יש כבר תשובה של הרב אבינר. אני שואל על ההבדל בין בראשית לשאר התורה. יש לי תאוריה לתשובה לזה אבל לא בטוחה)


נו תשתף אותנונרשםכלפעםמחדש

הרמח"ל אמנם מבאר את הפסוק שהבאת בדרכו וכחלק ממהלך שלם, אבל בטוח שיש עוד הסברים ויש מקום לחידושים

באשרקעלעברימבאר

לתשובה של הרב אבינר למה בתורה אין הרבה התייחסות למימד האוניברסלי (הוא לא מתייחס כאן לחילוק בין בראשית לשאר) ובנביאים יש הרבה אז הנה (מ: ד. עם סגולה)

 

 

וההמשך: (עד ה. לא כולל)קעלעברימבאר

מתוך טל חרמון פרשת כי תבוא.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ט"ז בחשוון תשפ"ו 1:23

 

 

 

 

(להרחבה אפשר לראות בכל פרק סגולת ישראל באורות ישראל בעיקר פסקאות ג ד (כאשר סגולה שם הכוונה ערך שחשוב מצד עצמו ולא רק מצד תועלתו הרוחנית). המחלק בין ערכם העצמי של ישראל והתורה לבין ערכם השימושי רוחני תועלתי.

 

גם בעין איה על מחלוקת בית הלל שמאי בנרות חנוכה במוסיף והולך או מוריד מספר נרות, גם מרחיב על ההבדל בין הערך העצמי של ישראל לבין הערך השימושי תועלתי של ישראל לעולם).


 

האמת שהסתכלתי באורות הקודש איפה שמופנה בהערה 12, וזה פרשנות רק למה שכתוב שם ולא וודאי, אפשר להבין שם הבנה אחרת גם שעיקר השפעתו של ישראל לעולם היא בצורה סגולית ולא בצורה מעשית.  ולא עיסוק בנושא מה חשוב יותר ערכו העצמי של ישראל או ערכו השימושי.


 

באשר לשאלה שלי למה בבראשית חורז את הספר הערך האוניברסלי ובשאר הספרים לא: נראה לי שלמרות ש5 חומשי תורת משה לא עוסקים הרבה בערך של ישראל שנועדו להיות אור לגוים, אלא בערך העצמי. ספר בראשית הוא פס הייצור של עם ישראל, וכדי ליצור עם אלוקי, חייבים ליצור אותו באווירה ששוללת שוביניזם לאומי, אלא לייעד אותו מראש להיות אור לגויים. כי מכיוון שה' הוא בורא הכל וברא את העולם במידת החסד של רצון להיטיב לכל, אז כדי שישראל יתגבשו להיות עם ה' הם חייבים להתפתח כעם שייעודו כאור לגויים. גם אם בסוף ייעודם העיקרי הוא עצם היותם ולא התועלת הרוחנית שהם מביאים לעולם.

משל למלך שרצה לשאת אשה שתהיה טובת לב, אז הוא אימן אותה בחסד ועזרה לזולת, כדי שתהחה טובת.לב ומתאימה לו. נכון שגם בעתיד היא תעזור לזולת, אבל עיקר עניינה הוא להיות אשתו של המלך וצריכה להיות טובת לב מפני הערך העצמי שבדבר, לא רק כי זה יביא תועלת לממלכה. כך ה' כל הבטחה לאבות מדגיש להם את ייעודם האוניברסלי של אור לגויים. אבל אחרי בראשית שפס הייצור מסתיים אין כבר צורך לחזור על זה הרבה כי עיקר עניינו של עם ישראל זה ערכו העצמי (כנל גם תורה עיקר יעודה הוא ערכה העצמי , ולא המידות הטובות שהיא יוצרת בנו למרות שגם זה חשוב).

 

יוצא שהרצון של ישראל להיטיב לאומות הוא ערך עצמי, בין אם תתממש ההטבה הזאת או לא.  כמו אדם צדיק באי בודד שרוצה להיטיב למישהו, אמנם אין לו למי להיטיב, אבל עצם זה שהוא רוצה להיטיב זה חשוב יותר מהתוצאה עצמה.

יפה מאד! נרשםכלפעםמחדש

(הייתי שם את הנקודה על רגע מתן תורה, 

שעד אז העם בהתהוות ומשם ואילך יש הבדל בין עם ישראל לשאר האומות)

 

אבל גם בבבשורה של ה לישראלקעלעברימבאראחרונה
בפרשות שמות-בשלח לא מוזכר הרבה העניין האוניברסלי
מישהו יכול להסביר את המשפט הזה בהתאם למציאות?הודעה1

ירושלמי עבודה זרה ג,א:

העולם עשוי ככדור. א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה. בגין כן ציירין לה בכדורא בידה. ויצורינה קערה בידה? אינו שליט בים אבל הקב"ה שליט בים וביבשה מציל בים ומציל ביבשה

הכוונה שאלכסנדר כבש את רוב העולם המיושב הידועקעלעברימבאר
בזמנו. או בלשון אחרת "שלט בכיפה (של כדור הארץ. כי חשבו שרק חצי אחד מיושב)".


אם תיאורטית עולים למעלה בטיסה אז רואים את הקימור של כדור הארץ. כמובן זה משל כאן שהחזיק את כל כדור הארץ כביכול בידו (ולכן פסלו מלכים מחזיקים בידם כדור רמז לשלטונם בעולם)


מי שנוסע לצפון הרחוק רואה שהימים קצרים משמעותית והשמש נמוכה בחורף ומבין שכדור הארץ עגול. אבל דווקא אלכסנדר כבש לכיוון מזרח לא לצפון דרום אז זה לא שייך.

ככה:טיפות של אור


זה יותר הגיוני כשאמריקה לא קיימת

לא הבנתי עדיין,קעלעברימבאר
הקערה זה כאילו הצורה האגרטלית של הים שעוטף את היבשה?


איך זה קשור לכדור? זה לא הכוונה שהיבשת בצורת מטבע, אלא שהעולם הוא כדורי כלומר כדור הארץ, עם הים שבתוכו

הציור הוא חתך מהצדטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט"ו בחשוון תשפ"ו 9:08

הנה בתלת מימד, באדיבות gemini

(רק שלא אמור להיות הפרש גובה כזה בין האוקיינוס לאדמה. בחתך זה יותר טוב במובן הזה)

אה יפה🙂קעלעברימבאר
אז השאלה של חזל למה מחזיקים כדור ולא כדור בתוך קערה?


מזל שיש גיפיטי תלת מימד😅 חבל שלרשי בציוריו לא היה

השאלה שאחרי המשפט המודגש? כןטיפות של אור
כן השאלה הזאת.קעלעברימבאר
אז מלך אנגליה צריך להחזיק בהכתרתו לא רק כדור אלא כדור בקערה כי הבריטים שלטו בימים😉
תודה רבה, יפה מאד!! חריף אתההודעה1
איזה כיף שעזרתי 😊טיפות של אור
כן זה עזר מאוד🙂 גם אני לא הצלחתי להביןקעלעברימבאראחרונה

את הגמרא שכותבת קערה שם, עד להסבר שלך

פי' ים אוקינוס שמקיף את כל העולם:פתית שלג

תוס' ע"ז מא

 

להבנתי שהעולם ככדור והים מקיף את כל היבשות, כמו קערה שעוטפת את מה שבתוכה

אז איך אמורים לצייר את אלכסנדר עם כדור עם קערהקעלעברימבאר
לפי זה? ההסבר התלת מימדי של טיפות של אור הכי הגיוני
שיעורים חדשים בהלכות ריביתעיתים לתורה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 19:51

הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

דוגמאות בשיעור: 
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים? 
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר? 
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי? 
ועוד...

נושאים בשיעור: 
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי

נושאים בשיעור: 
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית ברכישה בתשלום דחוי

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת

וכן ב הלכות ברכות 

בהצלחה בלימוד

 

האם ההפרדה בין המים העליונים לתחתונים ויצירת חללקעלעברימבאר
פנוי ממים, ויצחרת מים תחתונים שמנותקים מהעליונים על ידי רקיע, זה בעצם משל לסוד הצמצום?
אין לנו עסק בנסתרות אני הנני כאינני
יש לזה אבל המרה לנגלה:קעלעברימבאר
שהעולם מסתיר את ה' אבל מגלה אותו בתוך ההסתר. כדוגמת הטבע - המים התחתונים.


וגם נפש החיים והתניא עוסקים בצמצום

אם כך היה אמור להיות ממש בהתחלהנרשםכלפעםמחדש

אולי יש דמיון גם לזה, 

אבל מובא שזה מקביל לצמצום השני שהיה בעולמות, למסך שמפסיק בין האצילות לעולמות שאח"כ וכדו'

זה לא בהתחלה, כיקעלעברימבאר

כשנברא האור ביום הראשון זה בריאת אור אינסוף. לפני צמצומו.

 

אם כך מה שהצטמצם זה המים המוארים, לא המים החשוכים שהיו לפני בריאת האור. אולי זה רמז למה שאומרים שהצמצום היה באור ולא במאור, ולכן הצמצום הוא לא כפשוטו אלא לשון העלמה והסתר כמו "צמצמה פניה".  ובעצם המים החשוכים של היום הראשון מעולם לא צומצמו אלא נשארו גם בחלל האוויר, אלא שלא רואים אותם כי הם חשוכים. כך גם בעצם אור אינסוף מעולם לא נעדר מהעולמות, אלא מסתתר, אבל בעצם מצד ה' אין כלל עולם אלא הכל אלוקות

הדברים שאתה אומר נכוניםנרשםכלפעםמחדש

ואפשר לפרש כך בצורה חסידית בדרך רמז, כי ידוע שגם הדברים המאוחרים מרמזים על שורשים גבוהים יותר

אבל מקובל שהתורה מדברת מעולם האצילות ולא קודם 

לא מבין בזה האמת.קעלעברימבאר

אגב לא רק בחסידות, גם נפש החיים (וכנראה הגרא) טוענים שהצמצום לא כפשוטו. (והניסוח שלי היה דווקא לפי נפש החיים "מצד ה' " ולא כחסידות. שהרי שיטת הגר"א עיקר והחסידות משנה לה)

 

 

נדמה לי שזו הסכמת המקובלים כולםנרשםכלפעםמחדשאחרונה
ואגב,קעלעברימבאר

בהמשך לזה אפשר לראות את העניין שאחרי צמצום המים העליונים, ה' עשה כביכול ארובות בשמים כדי שהמים העליונים ירדו טיפה בתור גשם כדי לתת חיות לעולם, כמשל לקו שנמשך מהאור אינסוף לחלל הפנוי להאציל לברוא ליצור ולעשות את העולמות.

 

ואילו המבול הוא הסרת הצמצום וביטול העולם שיחזור להיות אור אינסוף בשיווי

מעניין השוואת הכנסת האורחים של אברהם ללוט, והשוואתקעלעברימבאר

הנימוס של יעקב לעשיו.

 

נשמע שאברהם מכניס אורחים מתוך חסד טהור, ואילו לוט מתוך נוהל "כי על כן באו בצל קורתי".


 

כנ"ל נימוס. נשמע שיעקב מדבר מנומס מתוך ענווה "קום נא ואכלה מצידי" נא לשון תחנונים ואביו לא חייב לו משהו. בעוד שעשיו מדבר מנומס כי זה הנוהל, לדבר בגוף שלישי דיסטנס אבל לא מתוך ענווה אלא מתוך פקודה "יקום אבי ויאכל מציד בנו".


 

יש עמים גומלי חסדים, אבל חלק מגמילות החסד שלהם זה נוהל שנוצר מאינטרסים חברתיים (למשל מנהג הכנסת האורחים נפוץ בכל העולם, אבל חלקו נוצר כסוג של חברת ביטוח, מכיוון שהיו שודדי דרכים והיה מסוכן לשאת כסף לשכירת מלון, פותח נוהג שכולם מכניסים אורחים כדי שיהיה להולכי דרכים איפה לישון בחינם). לכן יש בתרבויות קודים מדויקים לנהלי הכנסת אורחים.


 

יש עמים ביישנים עם נימוס, אבל גם שם חלק מהנימוס הוא מאינטרסים, כלומר נעים לחיות בחברה שבה לא מתחצפים, אז מחנכים ילד כמו תוכי לומר תודה ובבקשה וסליחה, בלי שהוא מבין את הערך האמיתי של זה.


 

אברהם לעומת לוט, ויעקב לעומת עשיו, מראים שהם גם גומלי חסדים וגם ביישנים (וממילא רחמנים, כי היכולת לפנות מרחב לשני עם רצון להטיב יוצרת אמפתיה), לא מתוך אינטרסים, אלא מתוך דבקות במידות מוסריות אלו