כאשר נותנים לאדם בחירה בין שתיים או יותר אפשרויות ליחס למציאות זה דורש חקירה ודרישה.
זה אחד הדברים היפים שהקב"ה שם בעולם, וזה גם מדהים.
מה שכן, זה בהחלט גורם לכך שאדם לכאורה צריך לבחור בדרך או החלטה אחת כגישה כללית.
אבל, לאחר שאדם עובד קצת מעט בחיים הוא תופס שזה נכון לתפוס כמה גישות וכדאי ורצוי לבחור דרך אמצע כלשהי.
אתן דוגמא מהשבוע האחרון.
פנה אלי מכר וסיפר לי שהוא ממש מתבלט לגבי החזון הרוחני שלו כיהודי.
וכשניסיתי להבין למה ומה הוא הסביר לי שהוא מצד אחד מסתכל על עצמו כיליד אבותיו ומהצד השני הוא אדם בפני עצמו עם רצונות מחשבות ותפיסה שלימה.
מצד אחד הוא מחוייב לדרך אבותיו אבל מהצד השני יש דברים שנראים לו יותר שייכים ומתאימים ונכונים ממשפחות ומאבות אחרים בעם ישראל.
מבחינת הגישה שלו היא באופן כללי מבוססת על ה"ציונות" אבל מהצד השני הוא רואה שהוא בעצם הרבה יותר "חרדי".
וגם, הוא מתלבט לגבי הילדים שלו, מה הוא רוצה לתת להם? האם הוא רוצה לתת להם בדיוק מה שהוא קיבל או שמה איזה שהוא "מיקס"?
אני מאמין שאם יש לאדם אפשרות לשבת זמן מסויים בבית המדרש כדי לבנות את דרכו שלו ואת עצמו כדי לפחות לתפוס "איפה הוא נמצא" מבלי לקחת עמדה מעשית, הדבר מבורך.
דרך אגב, נכספתי לא מזמן שיש באיסלאם כשלוש גישות או נתיבי דרך שונים.
יש להם איש אמונה, איש ספר\הלכה וסתם דתי.
וייתרה מזאת, באיסלם יש לא מעט מסורת ולא מעט חכמה!!!
אני מאמין שהקב"ה לא מצפה ממני אישית ללכת ולגאול את כל ישראל ולקבץ אותם לארץ ישראל ולהקים מלכות ולבנות את בית המקדש באופן מעשי.
מה שכן, צריך כן ללמוד מה שאפשר מכל עם ישראל.
יש פה שאלה אחרת כגון האם רפורמים וזרמים אחרים הם יהודים מבחינת לימוד התורה ויחס לתורה, אבל, בהחלט אפשר לאמר שיש מספר ציבורים שרצוי ללמוד מהם כי הם רציניים.
ולעומתם, אחרים שהם רק עושים רעש.
מאיך שאני רואה מלבד שלוש עבירות החמורות ביותר שמהן גם אחת מהן מותרת במקרים מאוד מסויימים הכלל הוא "וחי בהם".
זאת אומרת, שאם התורה הורגת את האדם, ייתכן שהוא למד במקום שלא בונה אותו וראוי לנסות להחליף מקום או לפחות לנסות שנות אווירה.
זהירות בתגובות 
