עבר עריכה על ידי דנון בתאריך כ"ז באב תשפ"א 16:01
בעזה"י הערב (שישי) תחול הילולא חשובה ועצומה עד מאוד
של האדם הגדול בענקים מגורי הראי"ה ותלמידו המובהק
חסידא קדישא ופרישא לישראל ובעל רוח הקודש
אשר עליו אמר רבי יוסף דוב סלובייציק (נצר לר"ח מבריסק)
שהקורא בספריו חש כאילו הבעל שם טוב כאילו בעל התניא מדבר אליך
והיה לרבם של ראשי ישיבת חברון בקבלה
הרב הגדול הגאון המופלג החכם בכל חכמות הטבע בשלמות
רבי דוד הכהן המכונה הרב הנזיר
על גודל גאונותו נספר מקצת ממה שמפורסם,
אם כי מספיק לומר שהתקבל ולמד בישיבת וולז'ין וזה יהיה די
(אם כי אחר פטירת רבן של ישראל (שכל גדולי ישראל המה תלמידי תלמידיו)
מרן הנצי"ב מוולז'ין שגם הוא מרן ראש הישיבה הילולת קדשו ביום המחר - שישי)
שעוד קודם גיל בר מצווה נבחן על כל מסכת בבא מציעא בע"פ ובמבחן סיכה,
והעיד שבעודו ילד קטן כבר התחיל ללמוד גמרא
והשאלות הקשות שהבחורים המבוגרים היו מסתבכים בהם ולא ידעו לענות הוא היה בא ועונה
וכן העיד שבימי בחרותו עת שהסתובב בין ישיבות רבות (כישיבת החפץ חיים וזכה אף לשמוע ממנו שיחות והדרכות)
כל מעייניו היה בלימוד התורה והיה מחדש חידושים רבים בעיון התלמוד בכל זמן באכילתו בשנתו ובהליכתו
וכן בזקנותו הרב הראשי דאז (כמדומה הרב הרצוג או גורן אינני זוכר)
שהיה גאון בעצמו היה מדי פעם ניגש לרב ולבקש ממנו מקורות לדינים והלכות או מדרשים והיה עונה על אתר,
ובלימודי חול נגיד שורה אחת, שאחד מהפרופסורים הגדולים מאוד באוניבירסיטה (ראש מכון)
היה מדי פעם בא להתייעץ איתו בחכמות ואף בעת ששהה בנכר ולמד את החכמות הללו היה מעיין בהם כל כך חזק ומסכם אותם לעצמו שהשאלות שהיה שואל את הפרופסורים שם על החומר שהם בעצמם לימדו לא ידעו להשיב לו ולהגיע לתכלית עמקותו
ובראדין דאז בהיותו בגיל 15-16 בלבד הוא וחבריו היו דורשים במוסר והשקפה לאנשי העיר מוסר כל כך חזק שהעיד רבי דוד שאנשים היו בוכים שהיו שומעים את המוסר שלו (וזאת אמר על דרשתו הראשונה ביום שבועות שנמשכה כשעתיים, לא יאמן כמה זה משקף את גודל חסידותו כבר אז כנער צעיר)
ועל גודל קדושתו אין לשער שכל חייו היו בשתיקה שעליה אמר רבו מאור הגולה 'רבי דוד דברן גדול הוא'
ועדויות רבות וסיפורים רבים על רוח קדשו הנפלאה
(מאחרים! והפליא לספר אף על עצמו שהיה רואה ושומע דברים כידוע ואף חזה את השואה שנתיים לפני כן)
ואף ראה בשחרור הכותל עין בעין את רבו לבוש לבן, והיה בקיא בשרשי נשמות כפי שהעיד אחד מתלמידיו
ואמר שיודע את כל שורשי נשמות החבריא קדישא שאיתו, וכן היה בקיא בשמות הקודש ובהשבעת מלאכים
וסיפר אחד מתלמידיו שבימי המנדט הבריטי מי שהיה יוצא אחר שעת העוצר היה מקבל יריה
ואמר לתלמידו לך לביתך ואל תפחד לך ישר בכיוון מסויים וכו
וכך עשה הלך, ולפתע באה למולו מכונית צבאית בריטית ובנס הסתובבה סביבו והמשיכה,
והעיד פעם שאם היו מוליכים אותו באוויר מחוץ לא"י ואליה היה יכול לחוש אם הוא בארץ או בחו"ל,
וסיפורים רבים שהיה ממש יודע הכל כל מי שבא אליו היה מקבל תשובה בלי שבכלל יאמר בשביל מה בא,
ופעם בשנת בצורת בא"י פתח את ההיכל והחל לבכות ולבכות וכשהתחיל שירת הים מיד החלו גשמים עזים לרדת,
ואף ניבא את שנת פטירת רבו הראי"ה באותו בוקר של שבועות שהעיד על האקדמות שקרא הרב "הרגשתי שזו היא שירתו האחרונה"
ואם אמשיך לספר ממופתיו ונפלאותיו ורוח קדשו לא אגמור ונסיים כאן מסוגיא זו.
נמנע כל חייו מאכילת בשר ושתיית יין ולא גזז שערות ראשו מיום היה לאיש
והיה צם ומתענה רבות עד שאפילו הרב קוק היה מעיר לו ובהקשר זה היה עונה לו הרב הנזיר
"הרב נאה דורש ולא נאה מקיים" - כידוע שהרב קוק היה צם תעניות רבות בלי שאף אחד היה מרגיש
וכ50 שנה החזיק בסגפנותו וחסידותו הקיצונית והיה לפלא בעיני כל רואיו והיה יפה תואר ויפה מראה
ונסיים במקצת מהתיאורים שתיאר אותו רבו מאור הגולה הראי"ה קוק במכתביו
"רבי דוד רוח אלוקים בו יש בו תמימות של חסידי עולם עם עמקות אמונה
איש הבוער כולו באהבת קודש לעמו ולאלוקיו
רק מעטים זוכים למדרגה גבוהה שכומותו הוא מואר באור עליון של אמונה וכו"
דמעות זולגות מעיני כל חי בראותו גודל כיסופיו ודבקותו באלוקיו
וללא ספק היה מהל"ו צדיקים שבדור המקבלים פני שכינה בכל יום אשרי כל חוכי לו
ונעתיק מיומנו האישי קטע קצר
"הנני חש קרוב קרוב אני לפתח שער בית השם הוא עומד מאחרי הכותל ואני על סף הפתח מבחוץ דופק וקול דודי הנאה הנכסף כיסופא דכיסופין הולך ונקשב ממני וכו אבל אתה השם שאהבה נפשי אתה שהנני מבקשך ומחפשך כל היום אנא האר פניך אל עבדך עשה עמי אות לטובה ויכונו דרכי הראני דרכיך ואדעך לעולם אל תרחק ממני אנא השם כלתה נפשי ואין בכי כוח ליפול עוד וכו הנני עומד על פני כותל הדביר שואל שאלה קצרה ושומע בקרבי קול התשובה זהו אחד משישים בנבואה וכו"
והעידו תלמידיו ושומעי לקחו שבבוקר עת אשר עלה השחר עת אשר היה מתבודד ושר שירי קודש לאלוהיו היו מרגישים קדושה נוראה החופפת את האוויר וכשירת המלאכים שירתו.
ונסיים בפרק תהילים החביב עליו ביותר המשקף את דמותו המופלאה רבת ההוד
מִזְמוֹר לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה:
ב אֱלֹהִים! אֵלִי אַתָּה - אֲשַׁחֲרֶךָּ, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.
ג כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ.
ד "כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים" - שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.
ה כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי, בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי.
ו כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי.
ז אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי, בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ.
ח כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן.
ט דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ.
י וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי, יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ.
יא יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב, מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ.
יב וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים, יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ, כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר.
עין ראתה ותאשרהו אשרי לו חלקו יהיה חלקנו עימו הוא ימליץ טוב בעדנו אדוננו רבי דוד
(רוב הדברים נכתבו בע"פ מתוך זכרוני ע"פ הספר הנפלא 'איש כי יפליא' למר שמחה רז והגברת היקרה הילה וולברשטין הוצאת הספרים בית אל 'אריאל' שיחיו לאורך ימים טובים)
