פורום בית המדרש (עמוד 57)

למעט מקרה שהוא לא מיועד לטעם בכלל. עיקר זה לאו דווקא כמות אלא חשיבות.

לדעתי ודאי אין מקום לברכה אחרונה, אאכ כמות ענקית שאין שום ספק שהיה קמח כשיעור

וברכה ראשונה אפשר להחמיר לברך מזונות על משהו אחר. ואם אין לא הייתי מברך מזונות

מ"ב, סימן ר"ב סקמ"ו, וביה"ל (שם) כתב שכן סוברים לבוש, אליה רבה, גר"ז וחיי אדם,

אני מבטא כמו האפשרות השנייה.

אבל באופן כללי, כל עוד אתה מבטא וזה נשמע טוב, אז זה קביל.

 

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hagmul/4-4.htm (סעיף 47-44 במספור שם).

אני תוהה האם יש משהו באגרות או משהו כזה

הרמב"ן מביא שני מקורות מדברי הרמב"ם:

1. 'כל הרשעים שעונותיהן מרובין, דנין אותם כפי חטאיהן ויש להם חלק לעולם הבא'

דנין אותם כפי חטאיהן - בעולם הזה? בעולם הבא?


2. 'ואולם גיהנם הוא כינוי על עונש הרשעים, ולא התבאר בתלמוד איך יהיה זה העונש. אבל מקצתם אומרים כי השמש תקרב אל הרשעים ותשרפם, ויביאו ראיה מן הפסוק "הנה יום בא בוער כתנור" וגו', ומקצתם אומרים כי חמימות נפלא תבער בגופם ותשרפם, כדכתיב "רוחכם אש תאכלכם".'

שתי ההצעות נשמעות כעונש בגוף, לא בעולם הנשמות...

אם העונש על העבירות הרגילות הוא רק בעולם הזה, אז מה זה "ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו"?

(ועדיין תימה שלא הזכיר לפני כן ששוקלין בשעת המיתה. מעניין האם הזכיר במקום אחר)

הלכות תשובה פרק ו, א:
'בזמן שאדם אחד או אנשי מדינה חוטאים ועושה החוטא חטא שעושה מדעתו וברצונו כמו שהודענו ראוי להפרע ממנו והקב''ה יודע איך יפרע. יש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו על חטאו בעולם הזה... ויש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו לעולם הבא ואין לעובר עליו שום נזק בעולם הזה. ויש חטא שנפרעין ממנו בעולם הזה ולעולם הבא'
אמנם לא כתוב פה מה העונש, אבל די ברור שזה לא תמיד כרת.
אולי אפשר לומר כפי שכותב בשמונה פרקים פרק ז, שהעוונות - החסרונות בהשכלה ובמידות - הן שמבדילות בין האדם לאלוקים. אם כן, בעולם הבא שעניינו השגה בחכמה האלוקית, כל אחד זוכה לזה לפי מספר הזכויות שלו והעוונות שלו..
לעניין המושג 'כרת' יש לכאורה הבדל בדברי הרמב"ם בין שני סוגי כרת.
מצד אחד הוא מסביר שכרת האמור בתורה הוא שהאדם אינו זוכה לחיי העולם הבא שאחרי המיתה בעולם הזה, אלא מת ונאבד. כמו בהמות. ומצד שני כשהוא מונה את רשימת האנשים שאין להם חלק לעולם הבא (הלכות תשובה, ג, ו. ואילך), הוא אינו מונה את כל השלושים ושש כריתות, ומונה אחרים תחתיהם.

(באמת ראיתי אחרי זה שההגהות מיימוניות מביא את ההוכחה שלך.

וגם בהלכות רוצח, הרמב"ם כותב שהמאבד עצמו לדעת עונשו מסור לשמיים.

הבעיה שבשני המקרים אפשר לומר שהכוונה בכל זאת לכרת, או שמנקים לאדם מזכויותיו, או משהו כזה :/ במיוחד לאור המקור שהבאת בסוף)

לפי תוספות גורסים 'השית היה נקוב עד התהום ועליו כרה דוד', וזה מה שרבי יוסי דרש - שדוד חצב.


ראיתי עכשיו שיש גם גרסה אחרת -
'מששת ימי בראשית נבראו ועליהם כרה דוד',
ואז אולי באמת הלימוד הוא רק שה' ברא אותם

השיירי קרבן מתרץ שעושים גזירה שווה:
יקבי המלך זה אוקיינוס, אז יקב זה מי התהום

והמתא דירושלים עושה גזרה שווה אחרת:
מ'חצבה עמודיה שבעה, היינו העמודים שתחת הארץ'

מאיפה עושים גזרה שווה?

 

בזכריה כתוב שירושלים תגיע מ'מגדל חננאל עד יקבי המלך'. (פרק יד פסוק י)

בפסיקתא דרב כהנא דרשו שהכוונה: 'עד אוקיינוס, יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים ברוך הוא' (מובא גם ברש"י על הפסוק שם)

שיסדו \קבעו נביאים

לעומת "מנהג נביאים" שרק "הנהיגו את העם, ולא תקנו להם, ונפקא מינה דלא בעיא ברכה, דליכא למימר וצונו"

אם אני זוכר נכון, הרמב"ן מסביר שהמטרה היא לשמור על יציבות המשפחה. שלא יהיו זוגות שכל יומיים יתגרשו, יתחלפו ביניהם הזוגות, יתגרשו, יחזרו וכן הלאה.

הסבר אפשרי נוסף, הוא שכשאישה מתגרשת עדיין נשאר בה חותם כל שהוא של הבעל הראשון. כשהיא נישאת לבעל שני, אז הקשר בינה לבין בעלה הראשון נטמא, כמו כאשר היא מזנה, ואז היא לא יכולה לחזור אליו.

בדקתי שוב בשבת, והוא מופיע ברמב"ן.

זה חידוש בשבילי
כאילו הכל פה בהיתר, לא חשבתי שתיהיה בעיה

את מתכוונת האם לבנות אסור להסתכל על גברים בלבוש מצומצם?

וגם על נשים שלבושות בלבוש מצומצם

יש בעיה לנשים להסתכל על גברים אך לא נראה לי שיש בעיה לנשים להסתכל על נשים אחרות בלבוש מצומצם אך הייתי ממליץ לבדוק עם עצמך אישית האם זה גורם לך להרהורים או לא. אם זה גורם לך להרהורים את לא צריכה שיהיה איסור מפורש אלא לא להסתכל בעצמך.

הסתכלות בעלמא.

כמו שהולכים כרגיל ברחוב, בלי למשוך תשומת לב מיותרת ובלי להסתכל על אנשים יותר מידיי

הרי איסור יש רק בבהיה

וביחס לחלוקה בין גברים לנשים, אינני בקי מספיק ולא מכיר

הרי לנשים יש את איסור ולא תתורו אך אין איסור "ונשמרת" כמו אצל גברים, מה שמוביל לנפקא מינות פה.

פעם אחרונה שבדקתי, אני בן ולכן לא התעסקתי בשאלות כאלה.

שהן חייבות + עוד "ונשמרת". מה שנאסר מצד ולא תתורו אסור גם עליך באותם גבולות וזה רלוונטי מאוד.

לא לבהות ולא להסתכל בהסתכלות מכוונת לשם הנאה (יצרית?)
ולא להרהר במחשבות על עניינים שבינו לבינה.

מכל מקום, זה פשוט אור כמה איסורים אתה עובר ולדעת מי, והאם זה דאורייתא או דרבנן שזה מאוד רלוונטי (כי לדעת רבים משמע שזה דאורייתא ולא תתורו דווקא, לגבי ונשמרת פה יש לדון).

גם לבנות אסור - נוער וגיל ההתבגרות

אבל תכל'ס אני מסכים עם זה לגמרי.

האם זה יצרי או תמים

לא אכנס לזה כאן כי כבר היה על זה שרשור מזעזע באורכו, אבל בעיקרון נשים מצוות על "ולא תתורו" כמו גברים מה שגורם לכך שיהיה אסור להן להרהר בעבירה ממשית, אבל לא אוסר עליהן על עוררות כללית שלא קשורה לגבר ספציפי.

בקשר להאם אסור לאישה להנות מיופי האיש - יש שאומרים שלא אסור (הרב עובדיה [אם כי אומר שזה לא חיובי], הרב קרליץ [שאותו לא פתחתי במקום אז לא יודע מה יחסו הכללי לכך]) ויש שאומרים שכן אסור (שו"ת משנה הלכות לרב קליין). מכל מקום לדעת כולם זה בכל אופן לא חמור כמו אצל גברים שחייבים באיסור נוסף שממנו נובע עוד איסור הסתכלות בכוונה להנות.

 

מומלץ לשאול את רבך בנושא.

 

אשרייך!

"מגרה יצר הרע בנפשיה" - אפילו לשיר שירי עגבים. כ"ש הרהור של ונשמרת.

מצד מגרה יצה"ר בנפשיה. או שהטומאה היא סימן ולא סיבה.

ובמקום אני יכול לומר שר' משה פיינשטיין מוציא מזה מפורשות בתשובה המפורסמת שלו על דרכא אחריתא.

ומצד מגרה יצה"ר בנפשה, השאלה היא יצר הרע למה. זה חייב להיות רק יצר הרע לולא תתורו בעיקרון.

את הסברה של מגרה יצה"ר מביא המשנ"ב.

ומאיזה טעם.

המשנ"ב הוא הפוסקים.

כי יש לזה נפקא מינות. מה גם שלא בטוח לדוג' שלגבי אישה להסתכל ביופי זה נחשב לגרות יצר הרע.

קל וחומר משירי עגבים.

לא ראיתי מישהו שחולק בזה על המשנ"ב (שיש בזה מגרה יצה"ר).

לרוב הפוסקים בכל מקרה יש איסור עצמי בהסתכלות (ופשט שו"ע שבכל הסתכלות של הנאה עוברים על לא תתורו).

 

איך מותר להסתכל באשתו נידה (הטעם משום שהיא מותרת לו לאחר זמן)? האיסור העצמי חייב להיות מקסימום דרבנן ואז יש מקומות שלא גזרו... ואז אולי יש גדר הרחקה דאורייתא ואיסור עצמי דרבנן. ואז גם יכול להיות שאת הדרבנן לא גזרו על נשים.

יש נפקא מינה כי זה לא קל וחומר משירי עגבים, עם כל הכבוד. להנות מיופי של גבר זה לא אותו דבר כמו לשמוע שירים מיניים. מלבד זאת, מי אמר שלדעת המשנ"ב זה ממש איסור? אולי זה סתם דבר שלילי מבחינתו? מה הלשון שלו?

כי זו שיטת השו"ע כאמור, ור' יונה בשערי תשובה.

אין סיבה להניח שלא גזרו על נשים - השווה הכתוב איש ואשה לכל לאווים.

וכן כתבו רוב הפוסקים.

 

טוב, זה עניין של נקודת מבט. בעיני זה ק"ו ברור. הלשון היא איסור ממש.

 

הרי הוא אומר במפורש שלוקים על זה מרדות שזה דרבנן. הבית שמואל מסיק שזה דרבנן מבחינתו באמת כמו שהוא מבין את הרמב"ם, אבל העצי ארזים מעיר שבהחלט יכול להיות שזה גם ולא תתורו רק שלא לוקים על זה מהתורה כי זה לאו שאין בו מעשה. לדעת כולם אפשר להבין שברור שזה חטא להסתכל דאורייתא, אבל זה מצד דין הרחקה מהאיסור (יש רף התרחקות מאיסורי עריות והרף הזה הוא הסתכלות), ולדעת השו"ע והרמב"ם לוקים על זה דרבנן ואז יש איסור עצמי דרבנן. ולכן גם השאלה לעיל נפתרת.

יש גם שיטות שהסתכלות לשם הנאה שאינה לשם זנות אלא רק נהנה זה יוצא מונשמרת ולא מולא תתורו בכלל, אגב.

יכול להיות שהתבלבלתי והשו"ע לא כותב במפורש שזה לא תתורו.

בכל מקרה, אפילו אם זה דרבנן, זה דין בריחוק מעריות (לא תקרבו) שנשים חייבות בו כגברים.

ולר' יונה יש בזה וודאי לא תתורו.

והרב עובדיה שהם לא באמת חולקים, ושניהם אוסרים הסתכלות לשם תאוה אבל סתם הסתכלות של התפעלות מיופי מותרת אם זה לא משביע את יצרה של האישה.

גם על התשובה המפורטת שלעיל

אין שום היתר לפגום בעניים בשום דבר נגד התורה

לכן גם כל תמונה שהיא נגד ההלכה אין שום היתר,

ישר כוח על השאלה.

את בעצם אומרת שאסור לפגום בעיניים...אסור להסתכל על כל דבר שהוא נגד התורה? על כל איסור בעצם?
על אדם שאוכל חזיר..? על מישהו מחלל שבת? למה את מתכוונת?

וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם.

"שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו, ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה... והמצוה הזאת באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטומאות... ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות".

אותך הצליחו לשכנע, יפה

שני ימים לאומיים (אחד כנגד זכור ושני כנגד שמור) שנדחים כמעט בכל שנה מפני כבוד השבת (לפעמים בשלושה ימים) זה משהו שאף אומה לא עושה אפילו בצחוק.

השבת חשובה לעם היושב בציון, זה לא אומר שאין מה לשפר אבל בהחלט חשובה.

 

תגיד על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב יצא לך לשמוע?

התכוונת לעבודות התשתית והפיתוח?

אני לא בדקתי אילו מהן, אולי עבודות התשתית באמת היתה כוונתו.

שנזכה תמיד לראות את המעלות ולדעת כיצד להשתפר מתוך הערכה

הזזת יום העצמאות ויום הזיכרון היא מעשה יפה ונכון, אבל אין בו הקרבה גדולה עבור אנשים שמבחינתם אין סגולה מיוחדת בתאריך, וחיי היום-יום שלהם לא מתנהלים לפי הלוח העברי.

 

העדר תחבורה ציבורית בשבת, למשל, כן מכביד בפועל על חלק גדול באוכלוסייה.

וגם בדברים חיוביים משמעותיים, שיש להם מניע חיובי, כדאי לשים לב מהו, למשל, האם הוא כבוד ליהדות או התחשבות בדתיים.

זה בגלל שאתה טועה ולא בגלל שאיננה כזאת.

משמעותית מבחינת התוצאה.

מבחינת רצון, מלמדת על רצון של הרבנות הראשית למנוע חילולי שבת, אף שאינם נעשים ע"י דתיים. מבחינת המחוקק, לדעתי היא קשורה יותר להתחשבות בדתיים [שזה דבר יפה כשלעצמו], ולא על רצון למנוע חילול שבת.

 

בעצם, אולי לגבי טקסים בשבת עצמה, השיקול של צביון יהודי משמעותי גם לחלק מהחילונים. שאר הדחיות למניעת חילול שבת נלווה, לא נראה לי שלאנשים שבחייהם הפרטיים אינם שומרים שבת, אכפת שההכנות לטקס יום הזיכרון יערכו בשבת.

 

אבל מעט מאוד אנשים מרגישים יש כאן הקרבה גדולה, ופגיעה ביום העצמאות ויום ירושלים, ובפרט אנשים שלא מתעניינים בשאלה כמה לחודש אייר היום.

וציינתי שיש דברים אחרים, שכן כרוכים בהקרבה.

אם היום ל' אלול או א' תשרי כי יכול להיות שיקדשו במהלך היום. לכן היו שומרים את ל' מספק שמא יהפוך לא', ובמקרה שלא קידשו אז חגגו גם את יום המחרת שהתברר שהוא א'.

ומאחר שכך היה (לפחות עקרונית) בזמן חכמים קבעו שגם היום יחגגו יומיים כדי לזכור למתי שיחזרו לקדש לפי הראייה שזה העיקרון.

אם אפשר הסבר יותר קל בבקשה.

כל חודש הוא או 29 ימים או 30. בזמן שהיו מקדשים את החודש לפי הראייה (אנשים היו רואים את המולד, כלומר את הירח של החודש החדש, והולכים להעיד בבית דין) בית דין היה מכריז באמצע היום שהתחיל כיום ה30 של החודש הקודם שהחודש מקודש והיום הוא בעצם א' של החודש החדש. יוצא שמתחילים יום ב-ל' של חודש אחד ומסיימים אותו ב-א' של החודש הבא.

 

בכל החודשים זה בסדר שהתאריך משתנה באמצע היום, אבל בחודש תשרי יש חג בא' לחודש ככה שלמעשה שמתחיל יום ל' באלול יש מצב שהוא יהפוך פתאום לא' תשרי ויתברר שזה למעשה חג...

מה עושים? מתחילים לשבות ממלאכה כבר ב-ל' אלול למקרה שהוא יהפוך ל-א'.

הפך ל-א'? סבבה, מחר זה כבר ב' תשרי וזה יום רגיל.

לא הפך ל-א'? אז למחרת הוא א' וחוגגים אותו, כך שלמעשה חגגו יומיים.

 

ככה היה כשקידשו את החודש לפי הראייה, היום אנחנו יודעים את התאריכים מראש כי החודשים קבועים לפי החשבון ולא לפי הראייה, אבל חכמים קבעו שעדיין יחגגו יומיים כדי לזכור את כל התסבוכת שהסברתי בפסקה הקודמת.

אני מבין שהבנת.

 

(יש עוד רובד להסבר, אבל זה העיקרון הבסיסי)

זו שאלה טובה. איך אנחנו מבינים את ההלכה או את רצונו. ועל כך אינני יודע.

אבל מה נראה לנו פחות משנה הלכתית.

א.לאכול דברים מתוקים וכדו' לסמל שנה טובה ומתוקה.

 

ב.לא לאכול דברים שמרבים ליחה וכו' ויפריעו בתפילה..

 

ג.לא לאכול שמסמלים חטא וכדו' בגימטריה או במהות שלהם

 

 

ייתכן שיש כאלו הנוהגים להימנע.
במקרים כאלו ההנחיה המקובלת היא שאם במשפחתך אין מנהג ספציפי בנושא הזה, אין צורך להימנע (ובפרט אם מדובר במשהוא שישיבית את שמחת החג).

ומתייחס לזירות החיים השונות

וגם לישם יחד, תרגילים שהוא אומר

אבל נראה לי שלרוב האנשים קב הישר פחות מתאים.

הוא שם דגש משמעותי על יראת העונש, ויש עוד סיבות שנראה לי שהוא פחות מתאים לרוב האנשים.

 

ארחות צדיקים שעוסק בענייני מידות נראה לי יותר מתאים, ואם את מחפשת ספר להלהיב לעבודת ה', אולי יסוד ושורש העבודה.

סיימנו פלא יועץ ויעלזו חסידים.

שפה קצת מסובכת אבל את יכולה ללמוד עם פירוש של הרב לונדין (יש עוד מלא ביאורים אבל עליו אני פשוט יודעת שזה ביאור ולא פירוש) ממש רלוונטי ואת גם יכולה לבחור מה שנוגע לך.

נגיד אורות התשובה - על תשובה, אורות התורה - על התורה, מוסר אביך - נראה לי על מידות לא סגורה על זה.

ועוד הצעה: מסילת ישרים אבל פחות מובן

לא כתבת איזה נושאים מעניינים אותך, אז קשה לדעת מה יתאים למטרה הזו.

בעין אי"ה יש מגוון של נושאים, אז אפשר לבחור שם פסקאות מתאימות.

ממליץ בחום על יש לך כנפי רוח.

פתח לי עולם

 

🔑🌍

סתם.
מניין לנו לדעת מה מעניין אותך ומה רלוונטי לחייך?
כשהייתי בגילך ההמלצות היו עין איה, אגרות ראיה, מדבר שור.
היום יש הנגשה גדולה של כתבי הרבב קוק גם בספרים וגם בשיעורים מוקלטים, הוציאו 4 ביאורים לאורות התשובה כספרים, הוציאו ספרים חדשים כמו מציאות קטן ולנבוכי הדור, ומה מעניין אותך ורלוונטי לחייך? אולי כדאי שתחפשי שיעור באינטרנט שימשוך אותך לפני שאת מסתער על ארון הספרים?

מה מעניין אותך ורלוונטי לחייך?

-כמעט כל דבר שהוא פרקטי ומעשי ופחות באוויר.

 

אולי כדאי שתחפשי שיעור באינטרנט שימשוך אותך לפני שאת מסתער על ארון הספרים?

- ייאשת אותי, אני לא מספיק זמן במחשב? לא הגיע הזמן שאפתח ספר כמו אבותינו הקדומים?

 

ותודה על המידע הכללי.

 

(נ.ב. מזה ראש מילין ומשפט כהן?🤔)

לא מהספרים הפופולארים של הרב קוק.

 

אם את מחפשת משהו פרקטי מעשי אולי מקבצי הפסקאות שמנסים לקבץ בספרות הרב קוק המחודשת כמו "ניצוצות" "פסיכולוגיה של מעלה" בהוצאת ראש יהודי, הוציאו גם את "חזון הצמחונות והשלום" בשתי הוצאות בעשור האחרון כספר (אם זה הקטע שלך) הרב קוק עצמו לא היה צמחוני כי הרופאים אסרו עליו אגב.

 

ספר נוסף לא של הרב קוק אבל מעשי ונותן פרספקטיבה על תפיסת עולמו ונכנס לש"ס הלבן- ספר "הסנגוריה במשנת הרב קוק".

מתלמידי הרב צבי יהודה המליץ בגילך על פרקים יד טו באורות התשובה
פרקים יותר מעשים ופחות כלל הוייתיים תאוריטים

1,הקב''ה זן את העולם מתשרי עד תשרי

תשרי ר''ת תלמוד תורה,שבת,ראש חודש,ימים טובים,

שכל ההוצאות מקבלים חזרה.

2 אלול ר''ת איש לרעהו ומתנות לאביונים.

3 אלול ר''ת את לבבך ואת לבב,

4 כמובן גם ר''ת  אני לדודי ודודי לי

"הלא ימים אלו הם ימי הרחמים והרצון בהם מתגלה הרחמים והרצון מלעילא לאין ערוך כמבואר בספרים הקדושים

(כנגד 40 ימי הרחמים, שבסופם, ביו"כ, נאמר למשה "סלחתי כדברך", על חטא העגל, וקיבל לוחות שניים)

עד שאמרו שמה שמשיגים בשאר ימות השנה ע"י התאמצות ויגיעת נפש עצומה, אפשר להשיג בימים אלו בנקל, וכל זה לגודל רחמי האב על בנים, וכן איתא מהרב הקדוש בעל שו"ע הרב ובעל התניא זי"ע שימים אלו קדושתם כה גדולה לצד מדת הרצון והרחמים עד שהיה תמה למה לא קבעוהו כימי חג ומועד ולכל הפחות כחוה"מ, וכל זה לסיבת גודל מעלת הימים בהם אפשר להתקרב אל ה' לעבודתו ויראתו באופן שאין לה אח ורע ודמיוון לשאר ימות השנה"

 

("מרבה חיים")

 

 

 

"והמשל, כמו חולה אשר יאמר לו הרופא בימי אייר אשר המזג טוב מאד, יעסוק ברפואה ויבדיל עצמו ימים עשרה או עשרים, לא יעסוק בשום דבר רק יעסוק כדי להבריא את גופו ברפואות וכדומה ואכילת דברים בריאים, והאיש אשר שומע בקול הרופא וכאשר יעברו ימים אלו והוא חוזר לאכול דבר המזיק לגופו כפי מזגו, בוודאי שלא תועיל לו לרפואתו...

אבל איש חכם וישמור אלה שלא יאכל אח"כ אף שכבר גופו בריא, כי אם דברים הבריאם לגוף למזגו.

 

וכן הדבר ברפואת חולי הנפש, כי ימים אלו אלול ותשרי, עלולים למאוד לרפואה ולרפא כל פצע וחבורה ומכה טריה, כאשר ישים האדם ללבו לעסוק ברפואות ובשלימות תשובה כראוי. וכאשר יעברו ימים, הפיקח משמר עצמו מכל עבירה, לבל ישוב למחלתו כבראשונה"

 

('יערות דבש')

יש בPDF בחינם (לשימוש אישי)-

מראות עירובין להורדה בקובץ PDF לשימוש אישי בלבד בכפוף לתנאי השימוש - חנות קול הלשון

בע''ה מאוד יעזור לנו (:

מראות עירובין להורדה בקובץ PDF לשימוש אישי בלבד בכפוף לתנאי השימוש - חנות קול הלשון

זה אכן יכול לעזור לבנתיים אבל אני כן מעדיף ספר גם משום שזה יותר נוח וגם בשביל שבתות חגים וכו

ספר מראות עירובין, המחשות על מסכת עירובין (הוצאה שניה, אספקה במשך שבוע הבא) - חנות קול הלשון

בהצלחה.

הספר עולה 35 ומשלוח עולה 35. פחות משתלם. הבנתי שיש נק מכירה לאיסוף עצמי רק לא יודע איפה.

שהבעלים מתייאש ממנה, לכן מותר.

עובדה שבאופן רשמי אין דרך להוריד שירים מיוטיוב.
הא למה זה דומה (בצורה קיצונית) לבעל מכולת שהשאירו לו סחורה ליד החנות השכם בבוקר. האם נאמר שמותר לנו לקחת משם?

א. מן הראוי היה לומר שזו דעה יחידאית.

ב. מה שהרב ליאור מדבר עליו, הוא מקרה ש, למשל, מישהוא יעלה שיר לפורום פה, והשאלה היא האם לי מותר להוריד אותו ללא רשות מהמבצע. אבל יוטיוב, שהוא אתר שבהגדרה לא אמורים להוריד אותו, אין סיבה לדון אותו כנהר.

פשוט הרב ליאור הוא העקרי ולפיכך מביאים בעיקר אותו.
ב. שמעתי שיעור שלו על זה, והוא אומר זאת על כל שיר שעולה לאינטרנט, גם יוטיוב.

אבל אם אפשר להוסיף על הצד העיוני. כי קצת קשה לי על החילוק של הרב יעקב אריאל שהרי יש בגמרא מחלוקת אם יאוש בגזלה קונה או לא. הגמרא שם מסבירה כי הצד שהוא לא קונה זה מצד שהגיע לידיו באיסור. התוס' בסוכה(ל', ד"ה קרקע אינה) כותב טעם זה גם להלכה אלי' דרב יוסף וז"ל: "...הא טעמא דיאוש לא קני משום דבאיסורא אתא לידיה כדמפרש במרובה (ב"ק דף סו.) והכא גבי קרקע נמי כבר נתיאש קודם שהחזיק בה הלוקח...". אם כן גם הכא היאוש הוא אמנם בגלל הגזלנים, אך הבעלים מתייאש עוד לפני שנכנס לידי הגזלן ולא שייך טעמא דאתא לידיה באיסור, ולפי"ז י"ל דלכו"ע כאן היאוש יקנה.

כל הדיון הנ"ל אינו להלכה אלא רק על צד העיון.

אין דעתו נוחה שמשתמשים בהיתר הזה.

שאלה

האם יש חשש של גזל בהורדת שירים מיוטיוב?

 

תשובה

שלום וברכה

כל שהחוק מאפשר הורדת שירים אלו, אין בהן חשש גזל.

בברכה,

בנימין שמואלי  

 

נ.ב.א את זה אני מוסיפה,יש כאלה שמחמירים,ויש כאלה מתרים רק אם זה היה הרבה זמן ביוטיוב

ולא חדשים,

 

רוב השירים ביטיוב החוק לא מאפשר.

הוא אומר שמותר להוריד מיוטיוב אך ורק שירים שהזמר עצמו העלה או שזה צילום של הופעה חיה.
בהצלחה!

משום שלא מצוי ככ שמוכרים דיסקים של שיעורים.
מעלים ליוטיוב שיעורים שלא נמכרים בדיסקים ובכוונה תחילה- כדי שאנשים יוכלו לצפות ולהוריד.
שמיעה מהנה וכשרה!