הם לא חייבים לדעת מה יש לך בנגן..

שומע בקול בפנימייה.
בנגן ברור שאני ישמע מה אני רוצה... חחחחחחח

איזה ישיבה זו?

לפי זה אפשר למצוא לך זמר/להקה חסידית..

(אני מכירה קצת מאח שלי...)

אז ככה אם יש זמר חסידי שאני אוהבת זה אודי דוידי אחלה זמר אחלה שירים!!!

חחח

יוני-דברים כאלה אומרים רק באייסי.. מסכנה פידאחת אותה!!!

מרדכי בן דוד, אהרון רזאל, גד אלבז, אברהם פריד(אני אישית לא אוהבת...), שלהבת, חיים ישראל, יש עוד אבל אני לא זוכרת...
בעיקרון יש את האתר חסידיסק שבו יש את רוב(אם לא כל) השירים החסידיים...
האתר: http://www.chasidisk.com/default.asp
באתר יש מיון של השירים גם לפי סגנון מוזיקה(קצבי, רועש, רגוע...) תבחר לפי מה שאהוב עליך.

לשמוע מוזיקה חסידית בתשעת הימים אני צודק?

אסור לפי מה שידוע לי!!

אבל לפי כל מיני רבנים וזה יש התרים למוזיקה מסוימת כגון מוזיקה חסידית עצובה וזה...

אבל אני לא לומדת שם.
למה?

‏..

אני אצל סבתא שלי השבת...
בדיוק חשבתי למה לא פתחו עוד כזה שרשור...

וואו אשרייך!! לנו יש יציאה מהישוב לשם כל שבוע <או שזה היה בעבר, אני לא מעודכנת מי יודע מה..>

כל מי שהולך לשבת בחשמונאים שיהנה...אשריו...וגם מי שלא שיהנה בשבת!!
שתיהייה שבת מלאה בקדושה, יראת ה',ושמחה!ובעז"ה כווולם באים לסיבו"ש ולחומש!!

שיהיה לכולם שבת כפית ומלאת קדושה!!!!

שבת שלום לכולם! שבת של קדושה,אמת,ויראת שמים..

שבת מברכין- ר"ח אב! בעז"ה שנזכה לחזות בבנין אריאל!

בדודהשלנו באה- אז יהיה נחמד!!

אצלינו עושים ארוחה כל השבט =]]

אצל המדריכה שלי!!
התכוונתי שכל השבט אוכל ביחד!!

יש לנו שבת גיבוש בשבט!

הייתי אמורה להיות אצל סבא וסבתא שלי אבל בסוף אני נישארת אצל חברה שלי בישוב...!

שבת של התעלות רוחנית בע"ה ורק טוב לגאולה שלימה

כולם רושמים אותו דבר אולי תגונו....
יאללה בייי (ושבת שלום...)

היה ממש ממש יפה!!! כמו כל שבת שם!!! באמת מקום מיוחד, ואוירה מיוחדת! היה מאד 'מרומם'.

ואולי מחר בעז"ה נפגש (עם האנשים בפורום בכללי, לא מישהו ספציפי) שוב מחר. לילה טוב לכולם!

חח...

הייתם מאמינים עליי?

גישה חופשית לקבר רחל בתוך כשבועיים
בפגישה שנערכה היום בכנסת, בין ח"כ אורי אריאל לשר לביטחון הפנים אבי דיכטר, הבטיח דיכטר לפתוח את קבר רחל לתנועת אוטובוסים חופשית.


בפגישה שנערכה היום בכנסת, בין יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל אורי אריאל לשר לביטחון הפנים אבי דיכטר, הבטיח השר כי בתוך שבועיים יפתח קבר רחל לתנועה חופשית של אוטובוסים, גם לא ממוגנים.

על פי דברי השר דיכטר, לאחר שהושלם מיגון האתר, החל מיום רביעי י"ז במנחם-אב (1.8) תאפשר המשטרה לכל האוטובוסים, גם אלו שאינם ממוגנים להגיע למקום.

כלי רכב פרטיים לא יוכלו להיכנס בחופשיות בגלל שחומות האבן הגבוהות שהוקמו במקום, הותירו שטח חניה קטן מאד. במקרים חריגים כמו נכים או קשישים תתאשר גם כניסת של כלי רכב פרטיים לפי המקום.

ח"כ אריאל בירך על ההחלטה המהווה צעד חיובי ראשוני, אך אמר כי הוא לא יסתפק בכך, וימשיך להיאבק למען תנועה חושית גם של כלי רכב פרטיים למקום.

לפני כחצי שנה, נפגש השר דיכטר עם כל חברי הכנסת של האיחוד הלאומי-מפד"ל, וכבר אז הבטיח לזרז את הסדרת התנועה החופשית לאתר.

לפי דעתי עדיף להתעסק כרגע אך ורק עם חומש ולהיות מוכנים לעלייה.

פרטים בבקשה...

אני לא מזלזלת בהפגנה...ח"ו...אבל חומש יותר חשוב...וצריך להיות מוכנים לקריאה כל רגע...אז עדיף עכשיו להתעסק בעינייני חומש..
טובב...קדחתי..

זה לא שחור לבן, באים גם להפגנה וגם עולים לחומש!

נכון, יש דבר אחד שבו צריך להתמקד והוא: התורה!

קלה כבחמורה..כבר שכחתם? תרי"ג מצוות..לא א' לא ב' ולא ג' מצוות..אנו צריכים להילחם על כל איסור ואיסור..על כל מצווה ומצווה קלה כבחמורה!

ובנושא החקלאים יש יותר מדי איסורים שאנו לא יכולים להתעלם מהם!

היום ההפגנה ומחר נעלה לחומש..זה לא "או או"..

תהיו אמיתיים עם עצמכם..

ואל תתמקדו במצווה אחת..

להתמקד בחומש" צריך להתמקד בתורה..ובכל הציווים שבה! קלה כבחמורה...

יש מיליון דברים לעשות, ואי אפשר לעשות הכל בבת אחת - כי אז כלום לא יצא לפועל. זה לא עניין מהותי - אלא טכני לגמרי.

נראה לי אבל שזה הסתיים לא?

אני לא הייתי בעצרת הלכתי לחלק פליירים על הכביש , בהתחלה החזקתי שלט שמישהו שם כתב "אריק, קום לתחיה החקלאים מחכים"

ואז מישהו מאחד הרכבים צעק "שישאר ככה..." חח חמוד..

וואי והיה איתנו מישהו תותח!!!!! אלחי נפש מנווה דקלים..תקשיבו אנשים..מי שלא פגש את הבן אדם הזה לא יודע מה זה מלך!! הילד (כולו חמשוש..) מתחיל להריץ שם צחוקים עם כל הנהגים.. תותח על!!! אם בעזרת ה' עוד כמה שנים תשמעו את השם הזה באיזה כנס של הסנהדרין..זה הוא!

חבל שלא באו יותר- זה באמת היה חשוב. כל הכביש היה אמור להיות מלא וחסום! זה היה מבייש לראות כמה אנשים היו שם..

אבל היה טוב..ברוך ה' הועלתי קצת למישהו..

יום טוב (וסורי על ההקפצה)

500 אנשים זה כלום? עם הכמות הזאת את יכולה לעשות מהפיכה במדינה - בריבוע!

לא הכמות היא המכרעת [אם כי היא חשובה ומקדמת מהלכים] אלא האיכות. אני זוכר שהייתה פעם הפגנה של נשים בשחור [לא ביום שישי - כמו תמיד.. לפני איזה שנתיים +] בכיכר פריז/צרפת. עמדנו מולם שלושה בחורים עם משרוקיות. הם [גם גברים] היו בסה"כ איזה 30... ואפילו לא ניידת אחת ריתקו לאיזור. רק הגענו, תוך פחות מ5 דקות עשרות רכבי משטרה ויס"מ עושים צרות, מאבטחים אותנו וכו'.... עם שלושה בחורים יכולים לרתק 20 כלי-רכב משטרתיים עם עשרות רבות של לוחמים [ב... לוחמים במפגינים. שיהיה..] מה 10 יכולים לעשות? מה 100? חמש מאות!!!!!!!!!!! מה הם מסוגלים לעשות? לא ייתכן שעשרה יס"מניקם מצליחים לפוצץ ולפזר הפגנה בת 200 אנשים! [והעובדה היא שהם מצליחים.. שניה אני חוזר וממשיך].

היו מנהיגי-אמת, כבר מזמן היינו מסיימים את חבלי-המשיח הארורים האלו.

אם היו מתנהגים בחצי מאחוזי ההתפרעות של שוטרי היס"מ, עם מינימום 50% שכל, היה אפשר לשתק את המדינה הזאת ממזמן. לא "להם הכוח". יותר נכון "מהם הפחד" / "הם החוק". בחור, לא משנה כמה פנאט וזייגר שהוא יהיה, [ואני מדבר על אחד שפוי. ואני מתפלל שאנחנו כאלה] כל עוד הוא יודע שהשוטר הוא שוטר, ולא סתם שמאלני במדים של שוטר, כמה שאותו שוטר יכסח אותו, הוא לא "יתחרע" על אותו השוטר. למה? כי גם אם הוא "לא יכיר בסמכות ביהמ"ש" הוא נדפק. כל עוד המנהיגים הלא מוצלחים, והרבנים שדורשים אבל לא מראים דוגמא - לא יוציאו מעצמם את המקסימום, [מינימום כמו שהגאב"ד של העדה החרדית מוכן לחטוף מכות בשריפת פחים - אבל כולם רואים שהוא עושה את זה. ואין להם סנטימנטים כלפי אפחד. הבעיה היא.. שגם לא כלפי הילדים שלהם שנושמים את הפיח...] כל ההתכתשויות האלו לא יעזרו. לדעתי לפחות. אדרבא - איפשהו הם כן מתישים.

מזה יס"מניק? לא. לא שאני איזה בריון. אבל אני פשוט נזכר במקרה כ"כ מצחיק שהיה לי ולחבר לפני איזה שנה סמוך לבית ראש הממשלה. בסמוך לכיכר פריז. איכשהו עיכבו אותנו. סרבנו לעיכוב בטענה שהוא חסר בסיס [גם סיבה לא נתנו] אח"כ התנגדנו פסיבית למעצר שהיה לא חוקי כלל! וזכותינו החוקית להתנגד לו. מי היו שם? ארבעה יס"מניקים, רולות כאלו מול שני בחורים. תבינו; כמה שיס"מניק יהיה בריון, כשהוא ימשוך בעוצמה בפיאות של בחור, והבחור ייכנס לאטרף, שום אלה לא תעצור אותו. תראו את הערבים שגם שיורים להם כדור בבטן כל עוד הם לא איבדו את רוב הדם שלהם.. הם ממשיכים לזרוק אבנים ולהתפרע...!!! איכפת לו שיש לו כדור בבטן? הנה.. הוא יצא מהצד השני.. ביג-דיל.. לסיכום; המצב הוא, וזה מצב בהחלט לא הגיוני: שעשרה יס"מניקים מקפלים 200 בחורים.

יש להם מנהיג.
יש להם משמעת.
יש להם אחדות.
יש להם מטרה ואין להם סנטימנטים.



והמפקד שלהם לא צועק עליהם? - בולשיט!
תראו איזה צעקות ומכות ובושות, הם מקבלים ברחוב - באירוע, כלום לעומת מה שהם מקבלים ממנו בתחנה. אחד רוכב אופנוע יס"מניק, חרדי גרם לאופנוע לקבל שריטה, המפקד של אותו יס"מניק כמעט דפק לו אלה בראש - לזה השוטר.

אמרתי שאני מתביישת שרק 500 איש הזיזו את עצמם למאהל הזדהות ומחאה הזה!
איפה כל אותם האנשים הבוכיים למראות הגירוש האיומים? רק לבכות מותר? רק להתלונן ולהגיד בלחש "איזו מדינה" רק זה???

יאללה תזיזו את עצמכם ותראו נוכחות!

אז למה לא להעביר את השבת בשבי?
ככה יש פחות סיכוי'ם שיעצרו את האנשים בדרך.

בפעם שעברה - בשבת שלאחר העלייה - נגרם חילול שבת. ודאי שהעולים לא אשמים ח"ו, השאלה היא מה לעשות עכשיו, והאם יש הערכות מה יהיה.

רק במוצש"ק ויום ראשון מתחילים לעלות...

בחסדי ה'
חוזרים לחומש
ההשבת ארוח בישובים סביב חומש
יום א' כולנו בעליה הגדולה

לשבת והסעות 159954444

בט' באב אין לומדים תורה כרגיל כיוון ש"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", אך מותר ללמוד דברים העוסקים בעניינו של היום- החורבן ובתיקונו

על קמצא ובר קמצא ומה שביניהם
מערך ללימוד עצמי לתשעה באב

מספרת הגמ' במסכת גיטין נה,ב (בתרגום מארמית):
"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים.
היה אדם אחד שאהב את קמצא ושנא את בר קמצא. עשה סעודה. אמר לשמשו: לך והזמן לסעודה את קמצא, שאותו אני אוהב.
הלך השמש והביא בטעות את בר קמצא השנוא.
מצא בעל הבית את בר קמצא יושב ליד שולחנו. אמר לו: הרי אותו האיש שונא אותי. מה אתה עושה כאן?!
השיב בר קמצא: הואיל ובאתי הנח לי ואתן לך דמי האכילה והשתייה שלי.
אמר לו בעל הבית: לא! צא מכאן.
- אתן לך דמי חצי סעודתך.
- לא
- אתן לך דמי כל סעודתך.
- לא
נטלו בידו, העמידו והוציאו החוצה.
אמר בר קמצא: הואיל וישבו שם חכמים ולא מיחו בידו כנראה שנוח להם בזה. אלך ואלשין עליהם לפני המלך.
הלך ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים.
אמר לו: מנין לי?
אמר לו: שלח להם קורבן ותראה שלא יקריבו אותו.
שלח בידיו עגל. כשבא להקריב הטיל בו מום בשפתיים ויש אומרים בעין, במקום שעבורנו זה נחשב למום, ואצל הגויים אינו נחשב למום.
חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו בעלי מומין קרבין על המזבח".
חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין לקיסר. אמר להם רבי זכריה "יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג".
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"

שאלות להתבוננות
א. "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" - איך ייתכן שבגלל מריבה מקומית בין שני אנשים יקרה אסון לאומי עם משמעות לדורות כמו חורבן המקדש?
ב. אפשר להבין במה מאשימים את בר קמצא. אבל במה חטא קמצא שבגללו חרבה ירושלים?! הרי הוא לא היה מעורב כלל בכל הסיפור, לא היה נוכח בסעודה ולא ידוע שהיה מסוכסך עם אף אחד (ואם תגידו – 'אין הכוונה שהוא אשם, אלא פשוט הסיפור כולו קרוי על שמם של האנשים שבגללם התחיל העניין'. אם כך, האם לא היה מתאים הרבה יותר לקרוא למעשה על שם שני אנשים אחרים – בר קמצא ובעל הבית – שני 'הגיבורים' העיקריים בסיפור, ולא להכניס גורמים צדדיים?).
- נקודה למחשבה – מעניין שלכל אורך הסיפור שמו של אחד משני ה'גיבורים' הללו נעלם לגמרי ולא מוזכר אפילו ברמז - בעל הבית עורך הסעודה! מה פשר הדבר? (ננסה להציע לכך תשובה בסוף).
ג. למה בר קמצא מגיע בכלל לסעודה אם הוא יודע שמדובר בשונא שלו? וכי מריבות של שנים נמחו ברגע?
ד. למה שתקו החכמים שישבו בסעודה ולא התערבו?
_______________________________

אם היו שואלים אתכם מי האשמים במה שקרה שם בסעודה מן הסתם הייתם מציינים את בעל הבית על שבייש יהודי ברבים, את בר קמצא על ששכנע את הקיסר שהיהודים מרדו בו, ואולי גם את החכמים על שלא ניסו להתערב ולהרגיע את הרוחות. אך למעשה האחריות רחבה עוד יותר.
קודם כל, השַמָש. איך קורית לך טעות איומה שכזו? אתה הרי עובד קבוע אצל אותו אדם, מכיר בדיוק את האויבים והאוהבים שלו. תיזהר יותר! אתה חייב לדייק ולבצע את השליחות כמו שצריך (דרך אגב, האם התופעה של 'הקטנת ראש', 'אני עושה מה שאמרו לי/כתוב בתקנון ולא מעניין אותי שום דבר', מוכרת לכם מן החיים ממקומות נוספים?).
בר קמצא – למה הגיע לסעודה של אויבו הגדול? ניתן לשער שחשב שהשונא משכבר הימים מעוניין להשלים איתו.
בסדר גמור. אם כך, תיכנס, גש אליו, תגיד שלום, לחץ את ידו. תשלימו. הרי מריבה של עשרים שנה לא נמחית ברגע.
ומה קורה בפועל?
הוא מגיע אבל במקום לעשות מה שצריך על מה הוא מתנפל? על האוכל... וממילא כעבור חמש דקות כשבעל הבית משוטט לו בין האורחים את מי הוא מופתע לגלות בעיצומה של זלילה כשהסטייק נעוץ בין שיניו?...
בעל הבית – שמתם לב שהוא פונה אל בר קמצא בגוף שלישי? האם זה מרוב כבוד? מסתבר שלא. השנאה רבת השנים לא נעלמה לאף מקום. בסדר, אתה לא חייב לארח את מי שאתה לא רוצה, אבל אתה גם לא חייב להשפיל ולבייש בן אדם לפני אולם שלם (נסו להוכיח מתוך הסיפור עד כמה היציאה החוצה באמצע הסעודה הייתה דבר מבזה עבור בר קמצא).
החכמים היושבים בסעודה- מה עבר במוחם שמנע מהם להתערב? ניתן רק לשער. אולי חששו שההתערבות רק תלבה את הרוחות ותעצים את המריבה. אולי פחדו שבעל הבית יזרוק גם אותם. לא ברור. מכל מקום ייתכן שגם מהם היה מצופה לא לשבת בחיבוק ידיים אלא להתקרב, להרגיע ולנסות לפשר.
קמצא - ואם חשבתם שלפחות הוא יוצא נקי מהעניין, לא בטוח בכלל. אומנם הוא לא נוטל חלק פעיל בכל ההתרחשות, אבל אולי זו בדיוק הבעיה. נניח שהחבר הכי טוב שלך עושה אירוע של שמחה ולא קיבלת הזמנה. מה תעשה? תשאל אותו, תברר אולי הייתה תקלה בדואר. לא נעים לך? תבדוק דרך מישהו אחר.
אם אתה לא נמצא לצד חברך הטוב ברגע כל כך חשוב עבורו, האם זה לא מעיד משהו על החברות שלכם?...

ומכל מה שלמדנו עד כה עולה תשובה לתמיהה הגדולה שפתחנו בה. 'על קמצא ובא קמצא חרבה ירושלים'.
אומר המהר"ל מפראג - לא ייתכן שדבר גדול כמו חורבן בית המקדש יתרחש בגלל מריבה קטנה בין שני אנשים.
חז"ל בדבריהם באו להצביע על מציאות כללית מקולקלת שהייתה קיימת בירושלים, שהיא זו שהביאה לחורבן.
במילותיהם המדוייקות הם הגדירו בקצרה ובחדות את הבעיה - "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" - בגלל התופעה השלילית שלכל אדם יש מין 'קמצא' ו'בר קמצא' משלו– שונא, אותו הוא מתעב ומוכן לעשות הכול כדי לפגוע בו ולהרע לו, ואוהב שאיתו הוא כורת ברית (ואולי גם זה – רק כדי להילחם יחד בשני...).
ייתכן אפילו שההבדל בין האוהב לשונא אינו גדול. שתי אותיות מבדילות ביניהם בסך הכול. אך זה לא מונע מהמחלוקת, הסכסוך והעוינות להרקיע לשחקים.
רק כדי להמחיש את המציאות בירושלים באותם הימים – חז"ל מספרים שבזמן המלחמה על ירושלים היה בתוכה את כל הדרוש כדי להחזיק מעמד אל מול האויב גם במצור ממושך. לשלושת עשירי העיר היו מחסני מזון וציוד ענקיים שהיו יכולים להספיק לעשרים ואחת שנה (!) של עמידה במצור. בזמן כה ממושך האויב כבר היה מתייאש מזמן והולך לו.
ומה קרה בפועל? הכול עלה באש!
המחסנים נשרפו בכוונה בניסיון להשפיע במריבות הפנימיות שהיו בירושלים בין הפלגים השונים. התוצאה - ירושלים נפלה במצור בגלל הרעב והחולשה.

ועוד הערה חשובה. כשיש תופעה של מריבות, סכסוכים ובריתות הגנה, גם האהבה עשויה להיות אינטרסנטית. מה שחז"ל קוראים - תלויה בדבר. כל מטרתה היא להתאחד יחד כנגד הצד האחר. כשזה כבר לא משתלם – גם היא לא תחזיק מעמד.
_______________________________

בואו ונתבונן שוב בחלקו השני של הסיפור:
"הלך קמצא ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים. אמר לו: מנין לי? אמר לו: שלח להם קורבן ותראה שלא יקריבו אותו.
שלח בידיו עגל. כשבא להקריב הטיל בו מום בשפתיים ויש אומרים בעין, במקום שעבורנו זה נחשב למום, ואצל הגויים אינו נחשב למום.
חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו בעלי מומין קרבין על המזבח".
חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין לקיסר. אמר להם רבי זכריה "יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג".
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"

שאלות להתבוננות
א. לעומת כל הדמויות האחרות בסיפור איך אתם מתרשמים מהתנהגותו של הקיסר?
ב. האם אתם יכולים להציע משמעות סמלית להטלת המום דווקא בפיו או בעינו של הקורבן? (האם יש קשר בין זה לבין מה שקרה בסעודה?)
ג. מדוע מאשים ר' יוחנן את ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס? לא היה מתאים יותר לדבר על הססנותו או אולי עקשנותו? מה המובן של 'ענווה' בהקשר הזה?
_______________________________

למרבה הפלא, מי ש'יוצא טוב' (הכול יחסי, כמובן) מכל הסיפור הזה הוא דווקא...הקיסר. כשהוא שומע את ההאשמה כנגד היהודים הוא לא מתעצבן, לא מתלהם אלא פשוט מבקש מברר את הדברים. אם אפשר ללמוד כאן ממישהו זה ממנו.

המום שהוטל בקורבן היה בפה או בעין, ואולי רמוז כאן באופן סמלי במה נפלו ונכשלו כל המעורבים בסיפור:
בחוש הדיבור - לא לדבר מה שלא צריך ולא לשתוק כשצריך לדבר.
ובחוש הראיה - כשאתה רואה דברים שצריך להתייחס אליהם לא להיות כאילו לא ראית
הגמרא גם מציינת שאלו דברים שאצל הגויים אינם נחשבים למום, אך אצל ישראל כן. ללמד אותנו שלנו יש רף רוחני אחר. מעם ישראל נדרשת רמה מוסרית גבוהה יותר משאר העמים. וכשישראל מתדרדר, מסתאב ויורד אף מתחת לעמים, גם החורבן שעלול לבוא עליו גדול יותר.
והגורם האחרון כאן בסיפור - ר' זכריה בן אבקולס שמואשם על ידי ר' יוחנן על 'ענוותנות' שאינה במקום.
מה הייתה הבעיה שלו?
במצב קריטי וגורלי לעתיד עם ישראל כמו שהיה אז נדרשה הכרעה אמיצה ומהירה.
כל מה שהוא עשה היה בדיוק ההפך מלהחליט. להטיל ספק, לפקפק, להעלות חששות וסיכונים, אך לא להציע שום דבר מעשי בתמורה. ייתכן שזה נבע מביטחון מופרז בה' במקום בו הייתה נדרשת דווקא השתדלות נמרצת מצד האדם, ייתכן שזה בא מענווה יתירה ( 'מי אנחנו שנקבל החלטות כבידות כאלו?!'). כך או כך, בסופו של דבר מה שהיה צריך להיעשות לא נעשה, והחורבן התרחש.
_______________________________

קמצא ובר קמצא – אלפיים שנה אחרי
שאלנו בתחילת הדרך מדוע לכל אורך הסיפור לא מוזכר שמו של בעל הבית.
אין ספק שחז"ל לא 'השמיטו' אותו במקרה.
ייתכן חכמינו לא ציינו את שמו כדי לומר לנו שהאדם הזה פשוט יכול להיות כל אחד!
אני, אתה ואת.
הגמרא לא מתארת כאן סיפור פרה-היסטורי שנשלף ממרתפי המוזיאונים. מדובר במציאות שעלולה להיות אקטואלית עד כדי כאב, כאן ועכשיו. לא משהו שרק קרה, אלא שממשיך לקרות כל הזמן, ובגללו עדיין אין לנו בית מקדש אלפיים שנה אחרי. האם שנאת חינם זה דבר שעבר זמנו? האם אהבות ושנאות, סכסוכים ומניפולציות חלפו מן העולם? האם אוזנינו לא שומעות מדי יום מילים שלא צריכות להיאמר ופינו לא משגר חיצים שבשוגג (או במזיד) ננעצים בליבו של מישהו אחר? האם לא קורה שאנו שותקים ומעדיפים לעצום עיניים במקום בו צריך לקום ולעשות מעשה? שאנו מעדיפים 'לבטוח בה'' ולגלגל אחריות כלפי מעלה בזמן שתפקידנו להשתדל ולעשות מעשים? מצוי מאוד להיכשל בגאווה, אבל האם לא קורה גם שנכשלים בענווה שאינה במקומה?
ודבר אחרון - פתגם ידוע אומר: מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם. זה ודאי נכון. אך הגמרא שמספרת לנו על קמצא ובר קמצא מלמדת אותנו דבר חשוב נוסף - צריך עוד הרבה אנשים מסביב שיניחו לזה לקרות.

"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב", אמרו חז"ל. אך אולי דווקא היום הזה, יום החורבן, עשוי להיות זמן של חשבון נפש והתחלה חדשה. קודם כל, כל אחד בעצמו ובמעגלים הקרובים אליו, וכולנו יחד במהלך כללי שיוביל את כולנו לחדש ימינו כקדם ולראות בבניין בית המקדש, במהרה בימינו. אמן.



כתב: יוני לביא, "חברים מקשיבים"
לתגובות: yony@makshivim.org.il
(תודה לשי מנלה, שחלק מהרעיונות כאן לקוחים ממנו)

בט' באב אין לומדים תורה כרגיל כיוון ש"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", אך מותר ללמוד דברים העוסקים בעניינו של היום- החורבן ובתיקונו

על קמצא ובר קמצא ומה שביניהם
מערך ללימוד עצמי לתשעה באב

מספרת הגמ' במסכת גיטין נה,ב (בתרגום מארמית):
"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים.
היה אדם אחד שאהב את קמצא ושנא את בר קמצא. עשה סעודה. אמר לשמשו: לך והזמן לסעודה את קמצא, שאותו אני אוהב.
הלך השמש והביא בטעות את בר קמצא השנוא.
מצא בעל הבית את בר קמצא יושב ליד שולחנו. אמר לו: הרי אותו האיש שונא אותי. מה אתה עושה כאן?!
השיב בר קמצא: הואיל ובאתי הנח לי ואתן לך דמי האכילה והשתייה שלי.
אמר לו בעל הבית: לא! צא מכאן.
- אתן לך דמי חצי סעודתך.
- לא
- אתן לך דמי כל סעודתך.
- לא
נטלו בידו, העמידו והוציאו החוצה.
אמר בר קמצא: הואיל וישבו שם חכמים ולא מיחו בידו כנראה שנוח להם בזה. אלך ואלשין עליהם לפני המלך.
הלך ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים.
אמר לו: מנין לי?
אמר לו: שלח להם קורבן ותראה שלא יקריבו אותו.
שלח בידיו עגל. כשבא להקריב הטיל בו מום בשפתיים ויש אומרים בעין, במקום שעבורנו זה נחשב למום, ואצל הגויים אינו נחשב למום.
חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו בעלי מומין קרבין על המזבח".
חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין לקיסר. אמר להם רבי זכריה "יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג".
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"

שאלות להתבוננות
א. "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" - איך ייתכן שבגלל מריבה מקומית בין שני אנשים יקרה אסון לאומי עם משמעות לדורות כמו חורבן המקדש?
ב. אפשר להבין במה מאשימים את בר קמצא. אבל במה חטא קמצא שבגללו חרבה ירושלים?! הרי הוא לא היה מעורב כלל בכל הסיפור, לא היה נוכח בסעודה ולא ידוע שהיה מסוכסך עם אף אחד (ואם תגידו – 'אין הכוונה שהוא אשם, אלא פשוט הסיפור כולו קרוי על שמם של האנשים שבגללם התחיל העניין'. אם כך, האם לא היה מתאים הרבה יותר לקרוא למעשה על שם שני אנשים אחרים – בר קמצא ובעל הבית – שני 'הגיבורים' העיקריים בסיפור, ולא להכניס גורמים צדדיים?).
- נקודה למחשבה – מעניין שלכל אורך הסיפור שמו של אחד משני ה'גיבורים' הללו נעלם לגמרי ולא מוזכר אפילו ברמז - בעל הבית עורך הסעודה! מה פשר הדבר? (ננסה להציע לכך תשובה בסוף).
ג. למה בר קמצא מגיע בכלל לסעודה אם הוא יודע שמדובר בשונא שלו? וכי מריבות של שנים נמחו ברגע?
ד. למה שתקו החכמים שישבו בסעודה ולא התערבו?
_______________________________

אם היו שואלים אתכם מי האשמים במה שקרה שם בסעודה מן הסתם הייתם מציינים את בעל הבית על שבייש יהודי ברבים, את בר קמצא על ששכנע את הקיסר שהיהודים מרדו בו, ואולי גם את החכמים על שלא ניסו להתערב ולהרגיע את הרוחות. אך למעשה האחריות רחבה עוד יותר.
קודם כל, השַמָש. איך קורית לך טעות איומה שכזו? אתה הרי עובד קבוע אצל אותו אדם, מכיר בדיוק את האויבים והאוהבים שלו. תיזהר יותר! אתה חייב לדייק ולבצע את השליחות כמו שצריך (דרך אגב, האם התופעה של 'הקטנת ראש', 'אני עושה מה שאמרו לי/כתוב בתקנון ולא מעניין אותי שום דבר', מוכרת לכם מן החיים ממקומות נוספים?).
בר קמצא – למה הגיע לסעודה של אויבו הגדול? ניתן לשער שחשב שהשונא משכבר הימים מעוניין להשלים איתו.
בסדר גמור. אם כך, תיכנס, גש אליו, תגיד שלום, לחץ את ידו. תשלימו. הרי מריבה של עשרים שנה לא נמחית ברגע.
ומה קורה בפועל?
הוא מגיע אבל במקום לעשות מה שצריך על מה הוא מתנפל? על האוכל... וממילא כעבור חמש דקות כשבעל הבית משוטט לו בין האורחים את מי הוא מופתע לגלות בעיצומה של זלילה כשהסטייק נעוץ בין שיניו?...
בעל הבית – שמתם לב שהוא פונה אל בר קמצא בגוף שלישי? האם זה מרוב כבוד? מסתבר שלא. השנאה רבת השנים לא נעלמה לאף מקום. בסדר, אתה לא חייב לארח את מי שאתה לא רוצה, אבל אתה גם לא חייב להשפיל ולבייש בן אדם לפני אולם שלם (נסו להוכיח מתוך הסיפור עד כמה היציאה החוצה באמצע הסעודה הייתה דבר מבזה עבור בר קמצא).
החכמים היושבים בסעודה- מה עבר במוחם שמנע מהם להתערב? ניתן רק לשער. אולי חששו שההתערבות רק תלבה את הרוחות ותעצים את המריבה. אולי פחדו שבעל הבית יזרוק גם אותם. לא ברור. מכל מקום ייתכן שגם מהם היה מצופה לא לשבת בחיבוק ידיים אלא להתקרב, להרגיע ולנסות לפשר.
קמצא - ואם חשבתם שלפחות הוא יוצא נקי מהעניין, לא בטוח בכלל. אומנם הוא לא נוטל חלק פעיל בכל ההתרחשות, אבל אולי זו בדיוק הבעיה. נניח שהחבר הכי טוב שלך עושה אירוע של שמחה ולא קיבלת הזמנה. מה תעשה? תשאל אותו, תברר אולי הייתה תקלה בדואר. לא נעים לך? תבדוק דרך מישהו אחר.
אם אתה לא נמצא לצד חברך הטוב ברגע כל כך חשוב עבורו, האם זה לא מעיד משהו על החברות שלכם?...

ומכל מה שלמדנו עד כה עולה תשובה לתמיהה הגדולה שפתחנו בה. 'על קמצא ובא קמצא חרבה ירושלים'.
אומר המהר"ל מפראג - לא ייתכן שדבר גדול כמו חורבן בית המקדש יתרחש בגלל מריבה קטנה בין שני אנשים.
חז"ל בדבריהם באו להצביע על מציאות כללית מקולקלת שהייתה קיימת בירושלים, שהיא זו שהביאה לחורבן.
במילותיהם המדוייקות הם הגדירו בקצרה ובחדות את הבעיה - "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" - בגלל התופעה השלילית שלכל אדם יש מין 'קמצא' ו'בר קמצא' משלו– שונא, אותו הוא מתעב ומוכן לעשות הכול כדי לפגוע בו ולהרע לו, ואוהב שאיתו הוא כורת ברית (ואולי גם זה – רק כדי להילחם יחד בשני...).
ייתכן אפילו שההבדל בין האוהב לשונא אינו גדול. שתי אותיות מבדילות ביניהם בסך הכול. אך זה לא מונע מהמחלוקת, הסכסוך והעוינות להרקיע לשחקים.
רק כדי להמחיש את המציאות בירושלים באותם הימים – חז"ל מספרים שבזמן המלחמה על ירושלים היה בתוכה את כל הדרוש כדי להחזיק מעמד אל מול האויב גם במצור ממושך. לשלושת עשירי העיר היו מחסני מזון וציוד ענקיים שהיו יכולים להספיק לעשרים ואחת שנה (!) של עמידה במצור. בזמן כה ממושך האויב כבר היה מתייאש מזמן והולך לו.
ומה קרה בפועל? הכול עלה באש!
המחסנים נשרפו בכוונה בניסיון להשפיע במריבות הפנימיות שהיו בירושלים בין הפלגים השונים. התוצאה - ירושלים נפלה במצור בגלל הרעב והחולשה.

ועוד הערה חשובה. כשיש תופעה של מריבות, סכסוכים ובריתות הגנה, גם האהבה עשויה להיות אינטרסנטית. מה שחז"ל קוראים - תלויה בדבר. כל מטרתה היא להתאחד יחד כנגד הצד האחר. כשזה כבר לא משתלם – גם היא לא תחזיק מעמד.
_______________________________

בואו ונתבונן שוב בחלקו השני של הסיפור:
"הלך קמצא ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים. אמר לו: מנין לי? אמר לו: שלח להם קורבן ותראה שלא יקריבו אותו.
שלח בידיו עגל. כשבא להקריב הטיל בו מום בשפתיים ויש אומרים בעין, במקום שעבורנו זה נחשב למום, ואצל הגויים אינו נחשב למום.
חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו בעלי מומין קרבין על המזבח".
חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין לקיסר. אמר להם רבי זכריה "יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג".
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"

שאלות להתבוננות
א. לעומת כל הדמויות האחרות בסיפור איך אתם מתרשמים מהתנהגותו של הקיסר?
ב. האם אתם יכולים להציע משמעות סמלית להטלת המום דווקא בפיו או בעינו של הקורבן? (האם יש קשר בין זה לבין מה שקרה בסעודה?)
ג. מדוע מאשים ר' יוחנן את ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס? לא היה מתאים יותר לדבר על הססנותו או אולי עקשנותו? מה המובן של 'ענווה' בהקשר הזה?
_______________________________

למרבה הפלא, מי ש'יוצא טוב' (הכול יחסי, כמובן) מכל הסיפור הזה הוא דווקא...הקיסר. כשהוא שומע את ההאשמה כנגד היהודים הוא לא מתעצבן, לא מתלהם אלא פשוט מבקש מברר את הדברים. אם אפשר ללמוד כאן ממישהו זה ממנו.

המום שהוטל בקורבן היה בפה או בעין, ואולי רמוז כאן באופן סמלי במה נפלו ונכשלו כל המעורבים בסיפור:
בחוש הדיבור - לא לדבר מה שלא צריך ולא לשתוק כשצריך לדבר.
ובחוש הראיה - כשאתה רואה דברים שצריך להתייחס אליהם לא להיות כאילו לא ראית
הגמרא גם מציינת שאלו דברים שאצל הגויים אינם נחשבים למום, אך אצל ישראל כן. ללמד אותנו שלנו יש רף רוחני אחר. מעם ישראל נדרשת רמה מוסרית גבוהה יותר משאר העמים. וכשישראל מתדרדר, מסתאב ויורד אף מתחת לעמים, גם החורבן שעלול לבוא עליו גדול יותר.
והגורם האחרון כאן בסיפור - ר' זכריה בן אבקולס שמואשם על ידי ר' יוחנן על 'ענוותנות' שאינה במקום.
מה הייתה הבעיה שלו?
במצב קריטי וגורלי לעתיד עם ישראל כמו שהיה אז נדרשה הכרעה אמיצה ומהירה.
כל מה שהוא עשה היה בדיוק ההפך מלהחליט. להטיל ספק, לפקפק, להעלות חששות וסיכונים, אך לא להציע שום דבר מעשי בתמורה. ייתכן שזה נבע מביטחון מופרז בה' במקום בו הייתה נדרשת דווקא השתדלות נמרצת מצד האדם, ייתכן שזה בא מענווה יתירה ( 'מי אנחנו שנקבל החלטות כבידות כאלו?!'). כך או כך, בסופו של דבר מה שהיה צריך להיעשות לא נעשה, והחורבן התרחש.
_______________________________

קמצא ובר קמצא – אלפיים שנה אחרי
שאלנו בתחילת הדרך מדוע לכל אורך הסיפור לא מוזכר שמו של בעל הבית.
אין ספק שחז"ל לא 'השמיטו' אותו במקרה.
ייתכן חכמינו לא ציינו את שמו כדי לומר לנו שהאדם הזה פשוט יכול להיות כל אחד!
אני, אתה ואת.
הגמרא לא מתארת כאן סיפור פרה-היסטורי שנשלף ממרתפי המוזיאונים. מדובר במציאות שעלולה להיות אקטואלית עד כדי כאב, כאן ועכשיו. לא משהו שרק קרה, אלא שממשיך לקרות כל הזמן, ובגללו עדיין אין לנו בית מקדש אלפיים שנה אחרי. האם שנאת חינם זה דבר שעבר זמנו? האם אהבות ושנאות, סכסוכים ומניפולציות חלפו מן העולם? האם אוזנינו לא שומעות מדי יום מילים שלא צריכות להיאמר ופינו לא משגר חיצים שבשוגג (או במזיד) ננעצים בליבו של מישהו אחר? האם לא קורה שאנו שותקים ומעדיפים לעצום עיניים במקום בו צריך לקום ולעשות מעשה? שאנו מעדיפים 'לבטוח בה'' ולגלגל אחריות כלפי מעלה בזמן שתפקידנו להשתדל ולעשות מעשים? מצוי מאוד להיכשל בגאווה, אבל האם לא קורה גם שנכשלים בענווה שאינה במקומה?
ודבר אחרון - פתגם ידוע אומר: מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם. זה ודאי נכון. אך הגמרא שמספרת לנו על קמצא ובר קמצא מלמדת אותנו דבר חשוב נוסף - צריך עוד הרבה אנשים מסביב שיניחו לזה לקרות.

"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב", אמרו חז"ל. אך אולי דווקא היום הזה, יום החורבן, עשוי להיות זמן של חשבון נפש והתחלה חדשה. קודם כל, כל אחד בעצמו ובמעגלים הקרובים אליו, וכולנו יחד במהלך כללי שיוביל את כולנו לחדש ימינו כקדם ולראות בבניין בית המקדש, במהרה בימינו. אמן.



כתב: יוני לביא, "חברים מקשיבים"
לתגובות: yony@makshivim.org.il
(תודה לשי מנלה, שחלק מהרעיונות כאן לקוחים ממנו)

http://upload.kipa.co.il/media-upload/aviay/aviay3574.DOC

???

לא חשבתי על זה.

מעניין שאפחד לא אמר לך משהו על זה שאתה פותח כל שניה שירושים חדשים......

כי בדרך כלל כו מעירים למישהו שעושה את זה...
לא חשוב ניראלי שעדיף שהשירוש הזה יחסם ותעתיק לשירוש הקודם..

ב. מי אמר לך שלא העירו לי?
ג. למה כל שניה? מתי היה האחרון?
ד. נראה לי שגם בי חושדים. מי שרוצה לחשוד - שיחשוד. יש כמה בפורומים שקצת מכירים אותי, ומי שחושד מוזמן לדבר איתם. האמת, אולי גם הם יחשדו, אבל לא נראה לי.
ה. חשוב לי להבהיר: כתבתי בצחוק איזו שטות, ואולי הובנו מזה דברים שלא כהלכה. ולכן אומר: אני לא 'נוער כהנא', אין לי מושג מזה, ועכ"פ זה לא אני. מי שרוצה להאמין - שיאמין, ומי שלא - בעיה שלו.

א. מה הקשר אלי? ב. כשהאשימו את י' בזה שהוא ש.ב.כ אז אני היחיד..(טוב לא הייתה בררב ערכתי תרישום לקבוצה והיתרוצצתי בן הבנים לבנות..) ששמרתי מרחק מהעניין.. ואמרתי לכולם כבדהו וחשדהו.. וד"א חומש תחילה חושבים על מ"מ ועל עוד אחד שזה חסוי ביותר.. שמעתי במקרה בישיבה שלהם..

מצטער אם הבנת כך. פשוט היא שאלה אותי למה לא פתחתי את זה בשרשור שפתחת - כי זה בערך אותו נושא.

אמרתי את מה שאמרתי בגלל שמידי פעם מישהו פותח הרבה שירושים ויש מישי שאחראית על זה ומעירה לאנשים שעושים את זה.....
ב.יכל ליהות שהעירו לך..אז למה אתה ממשיך?
ג. אולי השירושים שפתחת הם מצויינים אבל....
ד.את השירוש הזה היה מטומטם לפתוח...<מה שנאמר בו אולי לא...אבל למה לפתוח חדש אם יש אחד על אותו נושא קיים כבר?

ובזמן האחרון לא פתחתי כזה הרבה.

לדעתי זה בהחלט נושא ששוה שירשור.
זה פשוט זוועה איזה השפלה נוראית עברו כמה אנשים מסויימים בגלל שחשדו בהם חינם שהם סוכני שב"כ.
אני מאמינה שיש עניין כזה של כל הנוער היותר פעיל בושא א"י של 'לדמיין שב"כים'. אני בטוחה שבכל מצב יש שב"כניק, ושבכל מצב יהיה שב"כניק. אין מה לעשות. ב"ה, לצבא שלנו יש יכולות. ועכשיו בהיגיון- אם הם מצליחים לעלות על רשתות טרור מקצועיות שלמות בערים עוינות למה שהם לא יעלו על 100 בני נוער בהנהלת מתנדבים <ואני ממש לא מזלזלת>? בכל אופן, זה ברור שיש סוכני שב"כ, ואפשר לחשוד, אבל ממש ממש להיזהר לפני שמפיצים דבר כזה ולפני שמחטטים לו בדברים וכו'.
הכי גרוע, זה להתחיל לספר לכולם שההוא וההוא או ההיא וההיא היא סוכנת שב"כ. אם יעש לך חשד, תשב ותחשוב ברצינות על הבנאדם, לך דבר איתו, תברר מאיפה הוא ואיפה הוא לומד, חפש לפי המידע שהוא מוסר על עצמו בשקט מישהו שמכיר אותו או את אח\חבר\בנדוד שלו. אם אין כזה, יש מקום לפנות למארגנים ולספר להם על החשד. אין צורך בשום מצב לספר את זה ל200 אנשים. גם אם הוא סוכן שב"כ, עדיף שהעניין יגמר בשקט.
חוצמזה- חבל, כי יש אנשים מסויימים <הגיחוך על פני ברגעים אלה הוא מושלם ממש>, שכבר לא נותנים אמון ומפחדים כל הזמן- וברור שזה לא חיובי.
בכל אופן, אני אישית נהנת ממש להסתלבט על אנשים שחושדים בכל שיח אומלל שיש בו מצלמה נסתרת או מתקשרים 7 פעמים ביום למארגנים לספר על שב"כניק חדש, או שבהפגנות וכאלה ממציאים כינויים אחד לשני. לפעמים זה כבר ניהיה מחוק לגמרי.

ואת לא צודקת... עצרו אותי לפני כמה חודשים על שריפת ביתן ש.ב.כ (בסגנון ק.ג.ב) כמובן הוכחתי כל קשר (וגם עד אז צחקתי על כל אלה שהיו עושים מכל עכבר פיל..) עד שהחוקר הוציא מהתיק תמונה.. ושואל "אתה מזהה את עצמך?" הייתי ל2 דקות בהלם מוחלט...

ויש עוד הרבה דברים שלא אפרט.....דוגמא 1 הבאתי.. נכון????????????.

הם ידעו בכל מקרה, אז תחסכו את הלחץ.
לא אומרת לא להסגיר מישהו שהוא 90% סוכן שב"כ, אבל אפשר לנשום עמוק להוריד פרופיל בנושא.

למה שסוכני שב"כ יכתבו בפורום הזה? מה יש להם להרוויח?
ולמה-בכלל-נראה-לכם?

חשבתי בטעות שאתה מישהו אחר, והבנתי שלא, אז סליחה.

עוד שניה ינעלו את זה חחחח

וכל הזמן פונים אלי בלשון זכר...

טוב שהעלית תנושא ומקבלת את זה

חח הילדה בסך הכל הייתה ברגע שיא של חוסר שפיות זמנית- זה קורה במשפחות הכי טובות!

צדיקה!

שימי פס!

תדע מאיפה היה למחבל את המודיעין איפה כל דבר, ברוב היישובים שהיו חדירות לערבים הייתה ידיעה מוקדמת על כל דבר, ונחשו מי נתן להם את המידע??????????? אולי הרבש"ץ של היישוב או אולי הרב של היישוב????????!!!!

עד שזה מגיע לכלל הקרבה עצמית. וד"ל.

לעבוד בהם ואז הברירה היחידה שנשארת זה ערבים שיעשו ת'עבודות האלה ואתה לא יכול לסגור אותם כבר באיזה אתר בניה כל היום ולא לתת להם אפילו לצאת לקנות אוכל

בכל מקרה, לדעתי, בלי קשר, צריך לצאת דחוף נגד זה שערבים יעבדו ביישוב!!!!!
גם כי זה מפרנס אותם ושווה להם ליישאר לגור באזור וגם כי אני לא יכולה לצאת מהבית לבד כשיש ערבי שעובד בסביבה!!! אין לכם רחמנות עלי?????

חשבתי בהתחלה שנחמן זה בכלל שם של בן...מתברר שטעיתי

אבל אל תזלזל!!! לא אחרי מה שעברתי!!!!!!!!!!!!!!

ואני ממש מסכימה איתך שזה מפחיד ומעצבן אבל זה די בעיה של הישוב
אם אתה רוצה לתקן משהו למרות שאני חושבת שאין לך כ"כ סיכוי אז תפנה למזכירות של הישוב שלך אולי בכל זאת תצליח.... יאללה בהצלחה

אני רצה......

מסכנה עוד זה היה ערבי....

זה לא לא לא לא לא היה זה!!!!!!!!!! אייייייייייככככככככסססססההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!-למה נראה לך??????????????????????????????????????

כאן. זה בסדר יש יותר מסכנות ממך במדינה אני חושב שכשחבר כנסת עושה את זה זה יותר גרוע מערבי

גם אם זה היה קורה לי לא הייתי משתפת אותך, וזה לא לא לא קרה לי פסיכי!!! הוא ערבי, ע-ר-ב-י!!!! למה אתה כ"כ רוצה שהוא אהה...???

זה היה סתם בצחוק

אתה לא יודע איך זה מעצבן שבן חופר על זה...!!!!!!

שיסתובבו שם מדי פעם?

במקום שאחין שלך יפחד ממנו שהערבי יפחד לעבור ברחוב זה לא בעיה יש דרכים מגוונות ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא ב . . .

שערבי יהיה בהישוב שלי נקודה

במקום שאחין שלך יפחד ממנו שהערבי יפחד לעבור ברחוב זה לא בעיה יש דרכים מגוונות ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא ב . . .

במקום שאחין שלך יפחד ממנו שהערבי יפחד לעבור ברחוב זה לא בעיה יש דרכים מגוונות ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא ב . . .

במקום שאחין שלך יפחד ממנו שהערבי יפחד לעבור ברחוב זה לא בעיה יש דרכים מגוונות ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא ב . . .

כי בניגוד לחומש ולהרבה דברים אחרים, המחאה שם נעשית בצורה שברור לחלוטין שאינה נעשית בגלל 'התורה'. וממש כבר אין לי כח להסביר, אך הדברים די ברורים וד"ל.

אם כבר נדברים, אז הייתי שם כבר, ונראה לי שאני בין היחידים מפה שהיו שם.

אתה אמור להגיע לפעילות בגלל התורה - זה לא משנה למה עושים את זה!
אם העליה לחומש תתבצע מתוך אידיאלים (שזה הסיבה שרוב האנשים עולים בגללה), לא תעלה?!?!?!

תלמד קצת תורה ותגיע להבנה מהי האמת, ולא פחות חשוב - תקיים אותה.

במקרה אני חושב שאני יודע מי זה "שמח שאני יהודי". ולא במקרה אני יודע מי אתה. אז קצת לכבד את האנשים. תודה.

לדעתי זה די ברור. ובכל אופן, אני הייתי שם.

אני רוצה לדעת אם זה היה מכוון אלי, זה חשוב לי. אם תוכל לענות - אודה לך מאד. (יש לי בעיה מסויימת: אני לא מאד חכם, ולא מבין רמזים. לחכם - די ברמז. אני לא כזה.)

וזה היה בתגובה לאיזה נושא כאן, אבל אולי לא ראו:



יא-רבנן... כמה שטויות באשכול אחד..!!

- "ימ"מ בדרך אלינו"... אז מה? זה יותר מכאיב מיס"מ/מג"ב? זהו - שלא! באותו אופן שיס"מניק תוקע אגרוף בראש, ככה איש ימ"מ תוקע. העניין הוא שעל הרובה של זה האחרון יש עוד 30 איבזורים והקנה הוא הדבר הטפל כאן... בעוד שליס"מניק יש רק חמישה שיפצורים... קיצור ולעניין - זה לא שהם יודעים ללכת כזה יותר טוב מכות מיס"מניקים.

- אני הייתי בקבוצה שיצאה משבי בשלב כלשהו. לאחר עיכוב כלשהו. יצאנו 40 ומשהו, בפחות מחמישית הדרך [בסבסטיה] כוח משטרה-מג"ב חטף כמחצית מהקבוצה. ביניהם את שני מלווי-הנשק ואת המדריך. מישהו בקבוצה שנשארה נטל פיקוד והדריך את הקבוצה לעבר חומש. בשלב כלשהו נאלצנו לכבות את מכשירי הפלא בהוראת המדריך, כיוון שהיו חששות שמישהו/י מבין הקבוצה הוא 'משגיח' מטעם...
נתפסנו באמצע העיקול שעולה לחומש - בכניסה לבורקא כשהיינו אמורים לחבור לקבוצה אחרת. וזה היה כשעלינו על הכביש.
שאר הפרטים הרבים שמורים במערכת.

- נעשה מעשה חמור ביותר! ולי אישית זה גורם לחשוב לעזוב את כל מה שקשור למטות המארגנים של חומש. לא רק אלו שנושאים את השם חומש בתוספת מילה כלשהי, אלא גם ארגונים אחרים שקשורים בעניין העליות וכו'... [!]
בחור שלא נראה כמו ה"זייגרים" ושאר ה"קילרים-הפנאטים"... שאולי הוא לא נראה שגדל מילדות בתוך איזה ישוב ונושב ריח יס"מניקים כל יום, והספיק לעשות הרבה מאוד דברים טובים ששאר האנשים שם, אני מאחל להם שיספיקו-ביחד, לעשות ולהגיע לחצי מהכמות הדברים הטובים שהוא עשה והועיל לעמ"י!
כשגדי ב"ז שוחח עם הנוער בערב יום שני, והיו דברים שהיו אמורים לא-לצאת החוצה, ויצאו... ואותו אחד התעסק בפלאפון, החלו לומר שהוא שבכניק. עד שכמה בחורים ניגשו אליו, ואני מכיר יחסית טוב - את רובם! ודיברו איתו על כך שחוששים ממנו ושיעזוב. הבחור עזב.
הם תירצו לי את העניין בכך ש {מילים שלי} "היה קונצנזוס רחב של חשדות נגדו ולא יכלו להשתיק את העניין אז דיברנו איתו שיעזוב".
ואחד האנשים ששמו הוזכר ע"י כל מי שרק היה בישוב שבי באותם שני הימים, ניגש אליו ובעצמו אמר לו "אתה.. מאיפה אתה???" כאילו הוא רומז שהוא באמת משת"פ עם כוחות הרשע.
אז לעניינינו:
אם הוא שב"כניק - גם אני שב"כניק. ואני לא אומר את זה סתם. אז למה נגדי אותם אלו לא יצאו ככה? נכון. באותו הערב לא הייתי שם. ב"ה הייתי יוצא נגדם, ובמקרה הצורך גם אגרופים היו מתעופפים. מא לעשות - לפעמים רק ככה אנשים לומדים.
אני יכול להביא משהו מאוד מעניין שקרא לי אישית בכניסה לשבי בעניין כזה. וגם לגבי הצעדה לחומש. מקרה בעניין. זה אחד הדברים הגרועים והחמורים ביותר להאשים אדם בדבר שכזה. מילא - אין לי בעיה שתחשבו שאני שב"כניק. אתם לא תהיו הראשונים. אבל אתם זבלים! מנובלים! כן! מי שעשה את זה וכשיראה אותו לא יתנצל בפניו, הוא אפס אחד גדול! אפס מאופס שלא שווה יריקה! ויש לי הרבה מה להוסיף. כרגע אני מעדיף לשתוק. פשוט בושה!

- אני אישית גם לא מסכים באופן מלא עם ההתנהלות של המטה המארגן - מטה חומש תחילה. אפשר ונכון אם רואים שזה באמת נכון, לצאת נגדם. אבל יש גבול. אל לנו לזלזל בהם. הם עושים הרבה. והרבה טוב. ומי שלא מבין, ובנוסף לכך יש להם דפקט בשליחת ההודועת [לדוגמא: למי שהזיכרון בפלא מלא או שזה איטי, אז יש טקסט חסר... ואז הוא לא קיבל את סוף ההודעה שלהיות ערניים ולצפות לעדכונים.. ז"א שלא, לא להגיע לשבי ולהתקדם לחומש. אדרבא - כן להגיע! ולהודיע לחברים].
הייתי מציע שכל אחד ייקח את כל הטלפונים הקשורים בעניין. אם זה המוקד המשפטי, ואם זה בירור ישיר בטלפון.
קיצור - מה שרציתי לומר הוא, שלא לצאת נגדם ככה... הם לפחות ברובם המכריע, ואני מדגיש ברובם - לא כולם! אנשים טובים, עם כוונות טובות. והעיקר - עם דרכים מעשיות טובות ומועילות! ברובן! [הדרכים..]

- כלל לא הבנתי את הקבוצה בת 170 איש שכשהצטרפנו אליה, והוחלט ע"י מי שהחליט לרדת ל'שבי', לחפש להיעצר בכוח. לא! אני לא מדבר על המעצרים שעצרנו את הקבוצה שלנו ועזרנו לנו. ולא בגלל שזה אנחנו. פשוט שנכון הדבר הוא לעזור. אני מדבר על כך שבאופן שיטתי לאורך כל הדרך, חיפשו [ואל תבלבלו לי את השכל שזה לא נכון!] באופן-שיטתי! איך להרשים את ה... ואת .... ואיך להיעצר בכוח ללא סיבה. ועוד כשכל אדם כאן, חופשיותו ואי-היותו-בבית-מעצר הכרחית לעליות הבאות בעהקו"ב בקרוב מאוד בינ"ו אמן! ואני לא ארחיב.. אבל זה ממש ככה.

אמשיך בהמשך.
יום טוב ומעולה לכל היהודים הנאמנים.

שמי שבא מתוך התורה לא עושה דברים כאלה (לרוב)...

אבל נראה לי שהם ממש לא בכיוון של 'מתוך תורה'. לא משנה. כמדומה שהעניין די מוצה.

שכמעט כל מי שעלה עלה בשם התורה, ובשבילה.
אלא, כמו בכל דבר, קל לסטות מהמטרה.

אני קיבלתי את הרושם, שכמעט כל מי שעלה עלה בגלל "ארץ ישראל", "חברה" ועוד אלף ואחת סיבות.
בגלל זה כתבתי את הנ"ל.

היו שם באמת חב'רה רציניים...ניראה לי פשוט שילבו את הכל...אבל ברור גם לי וגם להם שהתורה זה הדבר העיקרי פה...

ונראה לי שמה שנכון לגבי לימוד תורה - נכון גם לגבי קיומה. אינני בוחן כליות ולב. אנשים עושים מצוה חשובה - ישוב ארץ ישראל ומלחמה ברשעה - אני מעריך שכוונותיהם טובות.

מזכ"ל המפד"ל:מאבק חקלאי גוש קטיף הוא עניין הומניטרי

מזכ"ל המפד"ל, שר שלום ג'רבי, ביקר אמש באוהל המחאה של חקלאי גוש קטיף וקבע, כי "העם בישראל, ללא הבדלי דת, גזע, מין או דעה פוליטית, צריך להפנים כי מחאתם ומאבקם הצודק של חקלאי גוש קטיף איננו עניין של ימין ושמאל אלא עניין הומניטרי, שאל לחברה הישראלית להתעלם".

ובכן, אם זה נקרא 'מתוך תורה' - אז אני צנצנת. ואח"כ עוד מתלוננים על העולים לחומש.

אם אתה רוצה אז אולי לך לשבת הזו בחשמונאים

לענ"ד מחובתנו למחות מול בתיהם של ש"א וש"ר - התומכים בפירוש במינויו של הקלגס ניסו שחם למפקד מחוז י-ם במשטרה. כמו שמחו, ובצדק, מול הרב-צר לשעבר, כך עלינו להפגין כעת מול אלו שעתידים להביא אותנו למחוזות שאיננו רוצים לחשוב עליהם, באם אכן אותו בריון אלים ימונה לתפקיד אליו הוא מיועד. כשבאים אנשים שהם כביכול מ'שלנו' - ובשמנו מעודדים אנשים אלימם - מחובתנו למחות על כך!!!

להתפלל ולפעול בפועל כל אחד בדרכו אבל לפעול אפילו רק להוסיף כמה מילים בתפילה על העיניין אבל להראות שאכפת לנו צריך להשתדל יותר וכמה שפחות לשבת בחיבוק ידיים..
הצדק איתך..

לגאולה שלימה ולביניין ביהמ"ק במהרה בקרוב אמן..

עם הנצח -לא מפחד מדרך ארוכה !!צ אנחנו עוד ננצח..

חבר הכנסת צבי הנדל (האיחוד הלאומי-מפד"ל) אמר בתגובה לאירוע: "אמנון דה-הרטוך הוא אדם רציני, ישר דרך ואידיאולוג המהווה דוגמה וסמל של חתירה לממשל נקי כפיים. מעטים האנשים שהיו מסוגלים להתאפק ולא לתת סטירה אם אכן אמנון בחר 'להעניק' אותה לח"כ כהן", אמר הנדל, "אני מציע לכולנו לנשום עמוק ולא להתלהם".

הבנתם? כך מתבטא ח"כ 'דתי' לאחר איוע כה חמור, בו נותנים סטירה ליהודי. ואגב, ע"פ עיתון 'יתד נאמן', שלעניין הנ"ל נאמן עלי הרבה יותר מהתשקורת הכללית, הרי שאותו אלים הוא זה שכינה קודם את הח"כ 'גרמני', ועכ"פ כולם מודים שקרא לו 'בהמה'. לכאורה, אולי באמת אין כ"כ מקום להכנס למה בדיוק אמר כל אחד, אך אני רק רוצה להראות שהרבה פעמים שמענו ביטויים שונים וחמורים מח"כ כלפי ח"כ אחר - אך דבר כזה לא זכור גם לא בויכוחים הקשים ביותר!!! ומילא, השמאל האנטישמי תומך באלימות - זה לא פלא - אך אדם עם 'כיפה' שמדבר כך, זה כבר באמת... אני פשוט לא יודע מה לומר. מזעזע!

היה שם איזו כתבה על זה ובפנים היה משהו של יאיר שפירא שהוא רמז שדי מגיע לו...

שהם השחיתו את הגוף ואילו אלו רוצים להשחית גם את הנפש. זה היה אחרי שאותו אלים כינה את הח"כ החרדי 'בהמה', ואיים עליו בנתינת סטירה. החרדי אמר: בא ותיתן, כי הוא לא האמין שהוא באמת יתן...

אבל הפגנות כבר לא עוזרות......באמת...צריך לחשוב על משהו אחר..עצומות עם מליוני חתימות לא עוזרות..כלום..
ברור שתפילות יעזרו אבל צריך לעשות גם משהו בפועל....

ובקשר ל'מה לעשות - בא נאמר כך: כמו שארגנו הפגנה על המג"ד ההוא - שיעשו כנ"ל כפי שכתבתי בקשר לניסו שחם. אם הפגנות לא עוזרות - מדוע הפגינו השבוע פעמיים?

שוטר או חייל שרק יחשוב להרים יד - צריך שיהיה לו ברור שמקומו בבית הסוהר! העובדה שאותו מנוול (דה הרטוך שר"י) העז לסטור בפומבי על פניו של אותו חרדי - מעידה שלאותם פושעים (ובמיוחד בעלי הכיפות) אין ממש גבולות - ולכן עלינו להראות להם שזה לא יעבור בשתיקה. קלגסים כמו ניסו שחם עדיין מסתובבים חופשי - עלינו לדאוג שהם יפחדו להסתובב חופשיים בחומש - שמא... והאמת, פיזית הם יותר חזקים, אך עלינו להיות יותר נחושים מהם - והאמונה והנחישות ינצחו בעז"ה את האלימות.

ערבים פצעו חרדי באורח בינוני לאחר שהלה העיר להם
שלושה ערבים נעצרו היום אחר הצהרים בירושלים ע"י כוחות יס"ם לאחר שהיכו אברך חרדי ופצעו אותו באורח אנוש. הפצוע פונה ע"י מד"א.
האירוע החל בשעות הצהרים ברחוב מלכי ישראל בשכונת גאולה לאחר שהאברך החרדי שנסע יחד עם הערבים בקו האוטובוס מספר 1 העיר לערבים על הנהגותם הבלתי נאותה. במקום פרץ ויכוח קולני שתוך דקות הפך לתגרת ידים בהמלכה היכו הערבים מכות נמרצות את האברך. נוסעים באוטובוס מיהרו להזעיק את המשטרה ולמקום הגיעו כוחות משטרה ויס"ם שעצרו מיידית את המכים. האברך פונה ע"י אמבולנס של מד"א כשהוא סובל ממכות בכל חלקי גופו. המשטרה עצרה את המכים והעבירה אותם להמשך החקירה במרחב ציון בירושלים.

ימח שמם של הערבים! אסור לנו לשתוק!!!

ואני בטראומה..הייתי שם לייד שמעתי את היריות..וראיתי את הבנאדם שניפצע....פחד!!! יש לי תמונות..אבל זה בטח לא מעניין פה אפחד..

בנאדם פתח חנות חדשה...והיום ירו בו..מסכן..

התחילו עם בנות יהודיות באוטובוס אז האברך העיר להם והם תקפו אותו והוא נפצע בינוני ואז היסמניקים הגיעו ולקחו ת'ערבים לחקירה

הבנדם שירו עליו...נפטר אתמול....
הוא ***************** באחת העובדות שלו..ואז אח שלה או חבר שלה בא..ופשוט יירא עליו....פחד!!

איזה עולם אכזר...

דתי, שהרדיפה החרדית כלפיו פשוט הוציאה אותו מדעתו ואיבד שליטה.
משך שנים הבחור נרדף יום יום על ידי העיתונות החרדית ואין שם של צורר שלא הוצמד לו. המן, אנטיוכוס, היטלר!!. לא שזה מצדיק, אבל אפשר להבין אותו.

א. הוא באמת אנטישמי, כך ע"פ הבנתי. ב. שום דבר לא יכול להצדיק כזו אלימות, ואם כן - אז חצי מחברי הכנסת והממשלה היו צריכים כבר מזמן לחטוף כמה סטירות - והרבה הרבה יותר מכך. חבל שזה לא קורה.

אני לא מכיר את הדה הרטוך הזה, אבל מספיק לי שיוסי ביילין,
השופט הנואף חשין וכל קליקת התשקורת יצאו כחומה כדי להצדיק אותו.

השמאל תמיד מייצג את הפקידונים הכוחניים כמסכנים למרות שההיפך הוא הנכון.

ואולי יותר מזה: ב'בשבע' כתב פרח בשם יאיר שפירא משהו בנוסח 'חבל שהוא הולך' - על ההרחקה של דה הרטוך מהכנסת. וזה בעיתון המתיימר לייצג את ציבור המתנחלים. מה הם היו אומרים לו היה איזה פקיד נותן סטירה להנדל או בני אלון? (אם כי חובה לומר יישר כח לאורי אריאל, שהיה בין היחידים, מלבד הח"כים החרדים,שקרא לפטר את דה הרטוך לאלתר).

שופך התה המפורסם על החומץ בץ חומץ (דוקא אולי חומץ היה מתאים יותר..., וזה גם לא חם..) מדבר על פרשת הבריון האלים דה הרטוך, שסטר לח"כ החרדי יעקב כהןעל פניו בעת ויכוח.
בראיון מיוחד ל'בקהילה' הוא אומר:
"אם דה הרטוך לא מקבל 3 שנים בכלא, לא אתפלא אם מחר חבר כנסת ערבי ישלוף סכין נגד חבר כנסת יהודי תוך כדי התלהטות הויכוח". לדרמן אומר עוד כי לגבי פרשת התה "התקשורת שחיפשה דם הציעה לדיין להפנות לבית החולים 'הדסה' ושם כביכול גילו שהיא נכוותה, וזאת למרות ששעה קודם לכן היא הופיעה בתוכנית תקשורת והתנהגה כרגיל. התקשורת מבחינתה השיגה את מטרתה והושיבה אותי בכלא לשנתיים ושלושה חודשים".

עד כאן דברי ישראל. ואני שואל: מדוע על מזיגת כוס תה, שחוץ מחוסר נעימות ומעט רטיבות וכתם בבגד - לא גרמה דבר, מוליכה אדם לישיבה של יותר מ-3 שנים בכלא, ואילו מכה שבעטיה נזקק אדם לטיפול רפואי - מותירה את המכה בסך הכל עם 'הרחקה לצמיתות'. אבל במדינת ישראל אינני מתפלא.

אם הם רוצים להצליח צריך להתנהג כמו החסידים. במצעד הגאווה הקודם, לא האחרון, כשאמרו לא לצאת להפגנות, ערב אחד יצא הגאב"ד בקריאה "נוראה ואדירה" לצאת ולהתפרע, וכהוכחה לחשיבות ולהצלחת הקריאה, יצא ועשה מעשה ברחובה של עיר.
והעניין מובן.

אבנים....כי הם יותר חזקים מימנו..ולא אותו מטרה בכלל!וזה גם לא אותו תנאי שטח!
הם היו ברחובות מסודרים...ואנחנו צכים להיתעמת [באמצע הדרך..וגם בחומש עצמה]מותשים אחרי הליכה קשה וכו וכו
קיצור תפסיק לחושב שאתה הכי חכם...כי אתה לא!

- לא צריכים לפוצץ תחנות [לא מה שאני אמרתי לעשות ולא הצעתי! כתבתי שזאת דרך כלשהי. גם לא כתבתי שאני מסכים איתה. נכון - לא פסלתי. זה עדיין לא מחייב], רק בגלל שהם יותר חזקים ממנו? לא! זה לא שיקול בכלל!

- מה לא תנאי שטח?

- מי היו ברחובות מסודרים?

- אנחנו צריכים להתעמת? אמצע דרך? חומש? - לא הבענתי.

- איפה הבנת שאני כותב/חושב שאני הכי חכם? את טועה. אני לא חושב דבר כזה, גם לא כותב דבר כזה, לא בגלל שאנשים לא ישתכנעו... פשוט כי אני יודע שכמעט ההיפך הוא הנכון. אבל בקצת שיש לי, אני כותב את מה שאני רואה לנכון. כן! כשזה נצרך ואמיתי, גם אם זה כואב לאי-אלו אנשים!

יום טוב.

שיבוא הוא לחומש ואז יגיד לנו לעלות!!!, מחרפן אותי שאנשים אומרים לעשות משהו כשהם ל עושים אותו...

א. הוא עושה. ב. בואי נחשוב בהגיון. יש קבוצה הראש שלה נעצר כל הקבוצה מושבתת! כנ"ל הרבנים.. אני הבאתי גם בתלונות עד שחשבתי.. יש איזה רב שבטח את מכירה שהוא מארגן נושאים גדולים ביותר! אבל לשטח קצת בעיה בשבילו להגיע.. א. הוא לא צעיר ב.יש לו אחריות! יש מבין?

זה פשוט עיצבן אותי באותה שנייה...

משה- תמחק בבקשה...

האתרים המומלצים:
1. מטה צפון (נראה לי שהקישור בסדר, פשוט האתר לא ממש עובד כרגע - אני לא יודע למה).
2. רוטר.
3. ישע ניוז
4. ערוץ שבע.
לשלושה הראשונים פשוט חפשו בגוגל, והתוצאה תהיה הראשונה או מקסימום מהחמש הראשונות. יש גם את אתר החדשות 'פרש' המרכז בתוכו עדכוני חדשות שוטפים, אך בו רוב הדברים הם 'סתם חדשות'.

משהו חדש על חומש. מופיע בערוץ 7.

כתבו 'ישראל הפעל' פלוס שמכם למס' 1315. אם אינני טועה - כל הודעה עולה כחצי שקל.

הוא מדהים!!!!!!
חובה לראותותו

כל העולים חומש פונו הלילה ע"י הצבא.

והיה שם קבוצה די גדולה של חיילות <ועל הייד שלהם היה תג של מ"צ... שיתהפך הרכב שהם עליו!!!-חחח הם היו איתנו על הסטפארי ופשוט ירדנו עליהם כל הזמן....יש לי תמונות של הבנות...אז מי שמזהה...ש....
היה הרבה עצורים?? וזה היה מעין עמונה 2<כאילו לא באותו רמה אבל..

וואי כל הגוף שלי טפוס מה עושים?

הגזמת..היה מכות לא כזה.. ניסו לעצור איזה ילד ששפך מיים על נאצי חתפתי מכות חבלזמן כולי שריטות...

וואי כל הגוף שלי כואב...ימ"ש של המג"בניקית הזאת..!!

יש קבוצה עכשיו בדרך לחומש ומנסים לתפוש אותם..תפללו שיהיה ניסים...

אם אפשר לעדכן אותנו בנעשה שם. (אגב, 2 בנות מסרבות להזדהות, ואני מקוה ששתי הבנות ששמם פורסם בפורום הוא של שתי הבנות האחרות, שכן הזדהו).

זה חברות שלה

אבל הם היו ניראות כאלה שהולכות להחטיף מכות...

זאת M.H.R

מתי שהקבוצה מחומש(שלכם)הצטרפה אלינו?

אנחנו היינו הקבוצה הראשונה...שיצא משביי שומרון בשלוש בלילה..<ישתבך שמו הייתה שם גם...וגם חמסית...> אנחנו היינו שם הראשונים...כאילו אחרי הבנים.....

הכי באסה זה שהמדריך קבוצה שלנו קיבל הוראה לא להמשיך בדרך ולא לעולות לחומש...זה היה כ"כ מעצבן..כי היינו ממש קרובים לחומש....וזה היה סיוט להיות ולחכות שם...ואז הקבוצה מחומש הגיעה אלינו והיה תידרוך ואז יצאנו לכיוון שבי..היה מצחיק בטירוףף....

סלילה או אחרי?? אני ראיתי אותכן!!!

ואז ב-3 התחלנו ללכת לכיוון חומש...(היינו אמורות בהתחלה ללכת דרך שבי אבל בסוף לא הגענו לשם...)..
מגניבב...איפה ראית אותנו?

אלה שיצאו מקדומים בשלוש בלילה.....
היה הרבה שישבו במסיק זיתים ולא יודעת למה חיכו....
והיה את הבנות ואולי שלוש בנים שעלו מייד לגיבעה שהיינו עליה...והבנות חילקו את הצ'ופרים..<בנות מנוף אילון... חברות שלך לא?!

פיספסתי את הבנות האלה...ז'תומרת הם היו קדימה ואני הייתי מאחור..ואז לא ראיתי שהח'ברה האלה עלו...
ואז ישבנו והתייבשנו שעות(!!!)..זה היה כ"כ מעצבן...
וישבתי איזה 6 שעות ואכלתי ת'לב....כל החברות שלי היו עם הקבוצה הזאתי שעלתה....ושנה התחננתי למדריך שלנו שהלך לשם שאני יבוא איתו..והוא לא הסכים..וזה היה כ"כ מעצבן...

שלא לעלות בנתיים עד לעידכון חדש...חיכנו שעתיים עד לעידכון הזה ובסוף אמרו לנו שלא עולים...הזמל שלי שנרדמתי לאיזה 3 שעות בערך...לאנורא...היה פסדר...

אמרו שיש קבוצה של 100 או 150 במסיק זייתים..
כמה הייתם...?

היו בקבוצה עם שובר הגלים נדמה לי. במעיין - לא?

וגם לא הבנתי בדיוק את השאלה שלך אז....

שעלו...אז נישארנו שם בערך 70 חב'רה...

שתזכו לעשות לו ברית בזמן..
בריאות. אושר ונחת.

יה"ר שירבו..

רק שזה לא באמת הולך ליקרות לפני שאני אהיה בת 20 ומשו=(..איזה עצוב זה!!!

מזל טוב ענק איזה שמחה ב"ה..
מתעלייך..
נדבר איתך.סורי שלא התקשרתי

תוודהה=]

עד 120 אחיינים חחח

לי זה לא יקרה בקרוב...חחח

אני עדיין מחכה...

הלוואי עלי.. אמן שבקרובבב... חחחח כן?!

הדברים לא קורים מעצמם את צריכה לפעול למען זה..

אם כן איזה שוס....

בקרוב אצלי...