פורום לקויות למידה (עמוד 6)

או לחילופין לשאול רופא, אם יש אפשרות.

וחסויה בריבוע,לפעמים זה חשוב לשתף, והשיתוף יוכל להועיל

לקויית למידה אבל כותבת מ ה מ ם!!! ממש מהלב מושלם!!!

את יכולה כמובן לחלוק עלי ואני אנסה להבין,

אני לא לקוית למידה.

אבל-- חשוב שתביני, לכל אדם יהיו פעמים שהוא שכח מה רצה לומר ושהסיח את דעתו רעש כלשהו. שהוא יצטרך לקרוא שוב שאלה או משהו כזה. לא הזוי.

וכן, זה מעלה תהיה שילדה שמצליחה להתגבר על קושי לימודי ומצליחה מאוד טוב בלימודים תקבל הקלות. זה מוזר.

אני יכולה מאוד להבין מורה, שסה"כ עומדת מולה תלמידה טובה, שלא תדאג לה להקראה או דברים כאלה. היא לא מבינה למה זה חשוב אם את תלמידה טובה.

שתהיה לך הרבה הצלחה. מצטערת אם דברי פגעו. הכל נכתב מרצון אמיתי להסביר לך למה הדברים האלה קורים.

אה ועוד דבר שהייתי ממליצה לך, אולי כדאי שתראי את זה למישהו כדי שזה יהיה באמת יעיל.. ליועצת/ מנהלת פדגוגית או אפילו למורה כלשהי.. 

אני מודעת לכך שיש "לכל אדם יהיו פעמים שהוא שכח מה רצה לומר ושהסיח את דעתו רעש כלשהו. שהוא יצטרך לקרוא שוב שאלה או משהו כזה. לא הזוי."

אבל למישהו עם לקות למידה כמונים זה קורא פי 10 ממך וכשאני צריך לקרוא שוב אני גם צריך לכתוב מחדש את כל התרגיל/ התשובה...זה מתסכל ואם זה היה קורא פעם / פעמיים אפילו 3 זה אחלה ומתמודדים אבל לי זה קורה הרבה הרבה יותר....

וזה שאני ילדה טובה / חכמה לא אומר שאני יכולה להסתדר בלי הקלות...

ובלי ההקלות שמגיעות לי הציון שלי יכול לרדת בכ 20 נקודות ... 

זה לא הגיוני...

אני מודעת ומבינה שלא פשוט לדאוג לילידים עם לקויות למידה בתוך מערכת החינוך, אבל זאת בעיה וצריך לטפל בה...
 

אבל כשהייתה לי משאלה שיהיה לי מלאך לפחות כמו המורה בכוכבים על פני האדמה שיעזור לי 

אז אמרו לי שמלאכים יש רק בסרטים

וצריך לדאוג לעצמך אז זהו חחח לא משנה הלימודים העיקר שלא מתייחסים אליהם כעל מדד עצמי

נשמע הפוך, אני יודעת.. אבל בגדול זה מגביר את ייצור הדופמין שזה גם מה שהריטלין עושה, ככה שזה בד"כ עוזר.

ריצה לפני הישיבה ללמוד. או כל פעילות אחרת.. אני מכירה מישהו שנכנס לרכב ושם מוסיקה מקפיצה על פול ווליום, זז עם זה קצת ומגיע נמרץ ומרוכז..

לימוד אינטרקרטיבי. אם אתה מקריא בקול, מסביר לעצמך כאילו יש שם עוד מישהו, אפילו קורא לעצמך בראש אבל בטון דיבור מותאם זה גם עשוי לעזור.

בהצלחה

האם הבעיה היא בייצור הדופמין [ושאר נוירוטרנזמיטורים קשורים] או במעבר שלהם בין התאים [תפקוד הנוירוטרנספורטרים] (כן, זה מגניב אותי להשתמש במילים מגניבות כאלה. זה גורם לי להרגיש שאני יודעת על מה אני מדברת)

ואולי כולם צודקים וההפרעה הנוירולוגית שונה אצל אנשים שונים..

בכ"מ, פעילות גופנית זה משהו שתמיד טוב.. ותכלס, לא מזיק לנסות. זאת טכניקה שעוזרת לפעמים.

סרטונים תחת הכותרת brain gym

ן - senam otak

הסרטונים מראים תירגולי ריכוז.

בקצה ועל קצה קצה קצה המזלג: תרגילי הצלבות למיניהם מסייעים לתיאום עבודה בין שתי האונות של המח: ימין ושמאל.

התמדה בתירגולים תראה שיפור ניכר תוך שבועיים.

תשאלי רב

או נוירולוג ירא שמים.

יש לי חברה שאם היא לוקחת ב8 בבוקר היא ב10-12 בלילה מותשת ולא נרדמת, לרוב היא עושה לילה לבן מהכרח

חשבתי שאני כתבתי את זה

בד"כ להיות מחונן, כמו שהבנתי, בא ביחד עם היפריות וקשב וריכוז... (לא בטוחה לגמרי, אבל ככה שמעתי)

המורה דיברה על הציונים ואז אמרתי לה שזה לא הוגן שאין אפשרות לעשות מבחן חוזר כי למדתי מלא זמן ובסוף לא הצלחתי ואז חברות שלי ירדו עליי ואמרו שאני סתם מגזימה אז צעקתי על המורה שנגמר לי מהמקצוע הזה וברחתי מהכיתה עם דמעות ואז נרדמתי והפסדתי שלושה שיעורים ועכשיו אני כועסת על עצמי.

אוווףףף!!!

שונאת ביצפר!

שונאת תמורה!

שונאת את משרד החינוך!

שונאת חוסר רגישות!

שונאת ת'צמי ות'שיגעונות שלי!

שונאת לימודים!

אבל אני אוהבת ללמוד בעצמי מה שמעניין אותי!

ניסית לדבר איתם?

אולי משהו חלופי?

אבל הם לא מקשיבים. הם רק רוצים שאני אשב בשקט וילמד!

גם לאחותי עשו את זה בבית ספר וזה ממש גבל בהתעללות. 

ממעט הנסיון האישי שיש לי עם ריטלין, יש הבדלים משמעותיים בין מינונים שונים וסוגים שונים, שווה לבדוק תחליפים.

בהצלחה רבה. 

אפשר אולי לקבוע לשבת ולדבר על העיניין נראלי שבסה"כ הם רוצות רק לטובתך. שיהיה לך טוב,שתצליחי

תחשבי על זה...אם זה לא יעזור אני ינסה לחשוב על רעיוןבהצלחה

אל תאמיני לקשקושים הטבעיים, שום דבר לא עובד. 

תנסי קונצרטה, ואם עדיין לא טוב תנסי אדרל (Adderall) למרות שזה כדור יקר ולא בסל הבריאות.

אפשר גם לנסות להפחית במינון.

אני שונאת שאומרים לי לקחת... 

אז מי שאומר לי אני אומרת לא שיקח הוא יראה כמה סבל יש בזה ואז יגיד לי לקחת!

את כל כך צודקת שאת לא רוצה להיות אדישה!! את בעצם לא מוותרת עלייך ועל החיים הנפלאים. נשמע מתוך הדברים שלך שמאוד קשה לך עם זה.. 

מצד שני נשמע שהאנשים שקרובים ואוהבים אותך חושבים שבלי זה זה לא אפשרי.. וגם נשמע שיש "דיבור" ביינכם על הדבר הזה.. 

אני רוצה להציע לך שתי הצעות:

1. לא לוותר על הרצון הטוב לעזור לעצמך ולדבר עם האנשים הקרובים לך- יש סוגים שונים של ריטלין שיש להם תופעות לוואי שונות ויכול להיות שזה ענין של התאמה.. כדאי מאוד מאוד להתייעץ עם ניורולוג ילדים או מבוגרים (לא יודעת בת כמה את..) ולספר לו איך את מרגישה אני יכולה להמליץ לך על אחת מדהימה.. 

2. להמשיך לדבר עם הורים, מורים, יועצת.. חשוב מאוד לעשות תהליך כזה יחד איתם!!

ואל תוותרי!!!
 

בפרט יום שלא לומדים בו.

אבל אפשר לנסות קצת שינוי. למשל, אם את לוקחת sr, להתייעץ עם נוירולוג עם לא עדיף la. יש כאלה שהsr עושה אותם ככה, יש כאלה שהשני לא טוב להם. צריך להגיד להורים שיש הבדלים, ולהתייעץ עם הרופא. כך גם לגבי המינון.  הריטלין במצב הראוי שלו, אמור להביא לשיפור הריכוז, ללא הרגשת "קיפאון" בהפסקות, עם החברות, וכד'.

דברי עם הרופא - ולנסות עד המצב האופטימלי.

הצלחה רבה.

נעים להכיר!

מורה ביסודי.

בשישי האחרון קיימתי שיחה עם תלמיד ואמו בנושא.

הוא גם שונא!!!מאותן סיבות.

מה עושים? כשהוא לא שותה הוא מרביץ/מפריע, ממש הורס שיעורים לכל הכיתה.

מורות מקצועיות אומרות לי שכולם לומדים ורק הוא לא נותן להם ללמד.

מפוזר ושוכח דברים, מקלל.

הוא עצמו אומר שהוא לא יודע למה זה קורה לו שהוא לא רוצה להפריע אבל הוא נדחף לצעוק/לשיר לצאת בלי רשות.

כל החכמים שיודעים לומר אל תשתי ריטלין יודעים גם לתת פיתרון למורה שדואג לתלמיד שיוצא בלי רשות ומסתובב בחוץ ואני לא יכול לדעת מה יקרה לו????

אנחנו חיים במדינה שתקעו את כולם באותה כיתה ומצפים מכולם להיות כמעט אותו הדבר, דבר שאיננו הגיוני לגמרי, אני מאמין שיש תלמידים שהיה מתאים להם לא להגע לביה"ס ויתור לשחק בחוץ, אך זה המצב הנתון.

במצב העקום הנתון לא נמצא פיתרון אחר חוץ מהריטלין (ושלא יגידו לכם שתרופות צמחיות למינהן עוזרות...).

אני חושב שצריך לבדוק שאכן התלמיד זקוק לריטלין ולא שסתם תוקעים את זה לכל ילד שמפריע.

בהצלחה לך, תחזיקי מעמד, עוד מעט תסיימי תיכון ולא תזדקקי לזה.

תזונה בלא עמילנים וסוכר, ספורט יומיומי, ולנסות מדיטציה קצרה. הכדורים זו אופציה אחרונה. קודם כל, לנסות בלי כדורים, ובשעת הצורך, לצרוך המינימום האפשרי. את הסוכר היומי לקחת מפירות. לא ממתקים, לא דגנים מעובדים. לא לחם קנוי. אם יש צורך ללחם, שיהיה משיפון וכוסמין. אם דגני בוקר, מעט שיבולת שועל מלא עם פירות. בלי סוכר. לאכול בשר בהמה, קפוא, מיובא מדרוםאמריקה. עוף בלא אנטיביוטיקה, נקרא עוף טוב. לא לשתות משקאות ממותקים. רק מים או תה ירוק. לא חטיפים.

חומוס, טחינה, ירקות, מרוצים מאוד. לא לחשוב שאנו חייבים משהו לחברה, להורים או למורים ומנהלים של בית הספר. רק לעשות ולקיים כפי יכולתנו ורצוננו. בלי לחץ, בלי פורמאטים. לנסות לשמוח כמה שיותר. לקרוא בתנ"ך סיפורים מעניינים ולהאמין חזק שהשם אלוקים הוא טוב, ואין הרעות יורדות מלמעלה. הוא מקור הטוב ורוצה ואוהב רק טוב. מייחל לנו טוב. ואנחנו מנסים להדבק לטוב הזה ולקבל ממנו רוגע ושלווה, חמלה ויושר. מייחל לך בריאות ושמחת חיים. 

זה לא עוזר לכולם, וגם אם עוזר- לא כולם מסוגלים לזה (קח בחשבון שנערה רווקה זה אומר שזה מעיק מאוד על ההורים שלה/היא באולפנה עם פנימיה ולא יכולה) 

אני רואה שזו הודעה יחידה שלך ומשערת שלא אקבל תשובה...

למה זה מפריע לך עכשיו?

אומרים ש60-90 % מהצאצאים [תלויי אם להורה אחד או לשנייהם יש לקויות קשב..] של מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז יהיו גם הם עם הפרעות קשב ברמה כזאת או אחרת.

אבל הפרעות קשב וריכוז מושפעות גם מכל מיני גורמים חיצוניים כמו תזונה, פעילות גופנית, חשיפה לגירויים, חינוך וכו'..

אולי ההשפעה החזקה ביותר על הביטויי של הפרעת קשב וריכוז בחיים היא חינוך. 

הביטויי של ההפרעה במהלך החיים תלויי בחינוך להתמודדות איתה.

בתוספת שסימפטומים של הפרעות קשב יכולים להופיע גם אם אין קצר ניורולוגי.

יותר דופמין משפיע.

ממש כמו פעילות גופנית, אצל לקויי קשב היא תכפה על ההפרעה. אבל היא עוזרת גם למי שלא לקויי..

בדיוק מה שאמרת, זה בהתאמה לפערים.

מי אמר שמי שאין לו הפרעת קשב לא רואים אלו פערים?

ובלי קשר, משימות יומיומיות ומשימות לימודיות במסגרות הקיימות היום הם לא תנאי מעבדה של משימה משעממת כמו במבחן TOVA

תעשי איבחון פרטי עולה הרבה כסף אבל משתלם. לבית ספר אין כח לטפל בקשי למידה או מעדיף 2 ואז הוא "יצא לידי חובה"

בס"ד

המערכת הזאת היא שמעוותת לגמרי!

אם בכיתה אחת יש 8 ילדים שצריכים ריטלין,
ועוד ילדים שצריכים הקלות,
וילדים שבאים בלי חשק,

וילדים שלא מצליחים להבין את החומר,

ולעומתם ילדים שלא יודעים מה לעשות עם השעמום כי הם כבר הבינו מזמן את כל החומר..

מי שצריך שינויים זה המערכת.

ובא לי לצעוק בקול הכי גדול (אני מבוגרת, כן?)

בית ספר מבחנים והשגים זה לא הכל בחיים!!

וכואב הלב על ילדים שכל הילדות שלהם נהרסת בגלל המסגרת המטופשת שלא מוציאה את הכוחות האמתיים מאף אחד.

אלא שמסוגלים ליותר - לא ממצים את הפוטנציאל,

אלא שזקוקים לעזרה אמתית- נופלים בין הכיסאות,

התלמידים "צריכים" ריטלין,

והמורים צריכים צפרלקס.

די.

תחשבי על עצמך.

בשביל מה את צריכה בית ספר?

מה את אוהבת לעשות?

את רוצה ללמוד משהו עיוני ולעסוק בזה בחייך?

אני היום בת שלושים מסתכלת על בית ספר ולא מבינה איך 12 שנים מהחיים שלי הלכו בצורה כל כך מבוזבזת.
לימודים שלמדתי- וזוכרת עד היום,

אך מי צריך את זה?

מה אכפת לי שקליגולה קיסר רומא היה משוגע?
מה מעניין אותי מה אמרה מרי אנטואנט לנתיניה לפני שרצחו אותה?

בשביל מה אני צריכה לחקור פונקציות?

להוציא אינטגרלים? (טוב האמת מתמתיקה אהבתי זה היה כייף. אבל לחיים מה זה נותן? לי כלום בכל אופן)
מה אכפת לי שיש מוזיאון שעווה באנגליה??

מה אכפת לי מזג האוויר בסינגפור?? (שעל קו המשווה ויש שם מזג אוויר אחיד כל השנה..)

איך זה קידם אותי בחיים?-  כל אינסוף הפרטים חסרי המשמעות שהמוח שלי אוגר....

תורה, משנה, הלכה, מחשבת נ"ך- כל זה לפחות מצווה של קיום תורה.
אלו באמת נכסים לחיים.

קצת ביולוגיה- גם טיפה שימש פה ושם.
אבל ככלל- כמות אדירה של חומר לא רלוונטי.

תחשבי על עצמך.

מה את צריכה.

מה את רוצה.

עזבי מי אוהב או לא אוהב אותך.

את אוהבת את עצמך!!!

תפנקי את עצמך.

פרגני לעצמך להשקיע במה שעושה לך טוב.

אם יש לך תועלת אמתית בלימודים - פתחי את זה.
אם יש לך רצון שתעודת הבגרות שלך תפתח לך דלתות של לימודים אקדמאיים- פרגני לעצמך-

כי זה מגיע לך.

אבל אם החלומות שלך לעיסוק עתידי קשורים לתחומים אחרים,

קחי את הלימודים בפרופורציה אחרת.

ואל תתני לשום ציון, בשום מקצוע, לספר לך משהו על הערך העצמי שלך.

בתור מישהי שהוציאה תעודת בגרות מושלמת אני אומרת לך-

הציונים משקפים לכל היותר כמה כמות של חומר לא רלוונטי בעליל ישכון במוחך.

(וזה בניגוד לרוב חברתיי שלא זוכרות כמעט כלום אחרי שמסיימות את המבחנים)

ואחרי שהוצאתי את כל הרגשות שעלו בי נוכח הכתיבה שלך-

אני בטוחה שיש הרבה מבוגרים שאוהבים אותך ומקבלים אותך איך שאת.
אם הורייך דואגים מה לעשות איתך זה כי את חשובה להם.
אולי יש דרך יעילה יותר לשתף אותם במה שעובר עלייך.

אולי היועץ בבית הספר, מורה מחנכת, מישהו שתוכלי לבקש ממנו עזרה מעשית.
כי הם לא באמת אנשים חסרי רגש, חלקם מתקשים לקרוא את המציאות.

אם תשתפי במה שבאמת עובר עלייך אולי יהיה קל יותר להבין אותך ולעזור לך איפה שאת באמת צריכה.

בהצלחה יקירה!!

הפעם באמת נמאס לי והייתי שבורה כי השקעתי המון והמורות כועסות כל הזמן.. כי זה עדיין לא כמו כולם

אבל סיפרתי להורים שלי והם ממש תמכו והם אמרו בדיוק כמוך שהבית ספר זה דבר ממש קטן מהחיים ותעודת בגרות לא תשפיע על החיים כאילו לא צריך למות בגללה

ואז היועצת (וכל הצוות דיברו איתי )רוצה שאני יעשה רק ארבע בגרויות במקצועות שאני מסתדרת איתם כי ישלי פערים בכל המקצועות

הבעיה שיש לי שכל.. פשוט אי אפשר לנצל אותו מהקשב וריכוז.. 

קיצור.. למדתי שחייבים לשתף

ושבית ספר זה דבר חרה חחח

אבל את רואה למשל את גדולה את יודעת מה את תעבדי ואם תצטרכי תעודה או לא.. אז קל לקחת בפרופורציה. חוצמיזה כשכל היום חושבים על לימודים זה רודף אותך לכל מקום ומוציא לך תהגיון;)

טוב שוב באתי והתפרקתי כאן חחח סורי

ובאמת תודה!!

בס"ד

לדעתי כדאי גם שתנסי להקשיב לעצמך, ולחפש מה את אוהבת.

איזה תחום מעניין אתך.

צילום, אומנות, בישול, גרפולוגיה לא יודעת. סתם כותבת דברים בלי קשר.
12 שנות לימוד מכניסים את הילד לתלם,
שהוא צריך ללמוד כל מיני דברים כי מישהו החליט בשבילו שזה חשוב.

אח"כ אנשים יוצאים בגיל 18 מהמערכת ולא יודעים מה הם רוצים מעצמם.

גם לא אחרי שירות לאומי.

ולפי המחקרים יש אחוז גבוהה מאד של אקדמאים שלא עובדים במקצועות שלמדו, למרות התואר שלהם.

ואחוז עוד יותר גבוה של אנשים שהתחילו ללמוד תחום אחד ועזבו, ולפעמים ככה כמה פעמים.

כל זה כי מאלצים אותנו כל הזמן להיות משהו, שאף אחד לא בדק אם הוא בכלל מתאים לנו.

ואת היכולת להקשיב פנימה, לברר מי אני, ומי אני רוצה להיות... שוחקים ומפספסים.

גם לילד שלי רוצים שאתן ריטלין, ואני שואלת מי שמכם???
מי החליט שהוא חייב בכלל בגרות? וללמוד באקדמיה?

אם הוא לא מסוגל לשבת וללמוד בכיתה ב',
והוא לומד רק תוך כדי תיפוטף, תנועה, נדנוד כיסא וכ',

וזה משהו אובייקטיבי במבנה המוח שלו,

אז למה שאני אתערב בזה?

נכו עם ריטלין הוא יכול להיות רופא.

אז מה??

מי אמר שזה תפקידו?

אם יש קשיים אובייקטיביים להסתדר עם הדרישות,

צריך לבחון האם יש טעם בכלל לעמוד בדרישות האלו.

לרגע להתנתק מהכל ולבדוק מה את אוהבת?

עבודה עם הידיים יותר?

עבודה עם ילדים?

אני לא מדברת כרגע על פרנסה אלא תחומי עניין.

תפתחי אותם!

תקשיבי לעצמך.
למה את כן נמשכת?

תפתחי את הכישרונות שיש בך!

לפעמים צריך קודם לגלות ורק אז ניתן לפתח...

כדי שלימודים,

ותסכולים מלימודים לא יתפסו חלק כל כך משמעותי בחיים שלך,

כדאי שתתני מקום לדברים נוספים.

ולפעמים דווקא שם, באותם התחביבים שאת מאמצת, מפתחת ומגלה את עצמך מחדש, 
טמון גם הכוח לךהתפרנס בכבוד כשיגיע הזמן.

ובכל מקרה עצם העיסוק במה שאת אוהבת מעניק שמחה,

סיפוק, והצלחות. באמת מנסיון של המון המון נשים,

זה גם מה שבסוף היה שימושי.

(חברה שלי למדה תואר בהוראה עבדה בזה שנתיים ברחה, וכעת היא עושה מה שתמיד היתה טובה בו-

ספורט. קבוצות ריצה לנשים וכד'. חברה אחרת גם בגלל שהיא גאון אמתי 5 יחידות מתמתיקה וכ',
למדה משהו מתאים הנסה ביו רפואית היום גננת עם ילדים בגיל הרך, כי את זה היא אוהבת.
מישהי אחרת שלמדה עודה סוציאלית והיות היא צלמת- גם אחרי 3 שנות תסכול בעבודה הסוציאלית.
המורה שלי למוסיקה למד תואר מהנדס, כי אביו לחץ עליו שממוסיקה לא עושים כסף, וכיום הוא מורה למוסיקה ומתפרנס מזה בכבוד... משותף לכולם- כולן לפני שלמדו את התארים כתחביב עסקו בהתנדבות בתחומים שבסוף חזרו אליהם..
ספורט, עבודה עם ילדים, צילום מוסיקה- ויש עוד הרבה .

תקשיבי לעצמך.

למדי להזין לרצון של הנפש שלך.

יש לך שכל. כמובן.

מי אמר שרק בלימודים עיוניים ומשעממים עד מוות צריך שכל?

בשכל שלך בע"ה את משתמשת יום יום שעה שעה. 
אבל חפשי את מה שאת אוהבת, מה שיעשה לך טוב,
ותראי איך בע"ה תתחילי לפרוח.

בהצלחה רבה!!!

המון המון הצלחה!

למחות על זה 

מה החוק הטיפשי הזה לפי אחוזים אם שובצתי בכיתה שאחוז הילדים עם אבחון גבוהה אז זה אומר שאני לא צריחה אבחון?!

הם סתומים ולא יודעים מעצמם כלוםםםםםםם והורגים תלמידים על הדרך

שום דבר לא נכנס לראש?

הציון, מצביע על מה שלמדת? אולי הוא מצביע על כמה הצלחת לקלוע למה שהמורה חיפש במבחן? 

חשבת פעם, אולי את בסדר? אולי רק קצת שונה. אז השיטה של כולם לא מצליחה לך? אולי מבחן בעייתי? אולי יש משהו לעזות כדי להוציא ממך את מה שאת כן יודעת?

מכירה את הסרט "מורה לחיים"/"סיפורו של רון קלארק" [זה אותו סרט..]?

בתחילת הסרט יש סצינה יפה על תלמיד שאמרו לו שהוא לא יכול ללמוד כלום.

 ובלה בלה בלה.

וחשוב לך הלימודים, משתדלת לעמוד בכללים.

דברי איתה בנחת. בלי כעס. 

בע"ה יעזור.

בהצלחה

יש לי את השיעורים של המחנכת אז אני כזה מרחפת ואז בשיעור מטמטיקה וחשבון אני כולי עם אנרגיות אני מפריעה ומתפרעת! זה לא בכוונה זה שפשוט יש מורות שמוציאות לי את האנרגיות

לפחות לא בזמן הלימודים...

ואבחון זו בעיה כי ההורים לא רוצים

ו@אופל מה את עושה עם זה?

וגם- יוצא לכם שאתם מקשיבים ממש ממש ואז פתאום אתם מתנערים כזה וקולטים שפיספסתם חצי ממה שהמורה אמרה?

ולפעמים כיף להשתחרר

גם אם זה בא על חשבון אחרים...........

מתחילת שנה ועפת כבר לפחות שלוש פעמים מהכיתה

אל זה שקראתי למורה שלי שקרנית ובפעם השניה שבאתי עם חצאית קצרה וחולצה פתוחה

וזה באמת לא היה נכון אז זה בטעות נפלט לי......

אם אפשר

כי תלות זה עניין של תחושה.

אפשר להגיד שאני תלויה במשקפיים או בקוביות שבשיניים.. וברור לכולם שזה שונה..

לי היה ככה בהתחלה אחרי 10 שניות איבדתי  אותם, אח"כ אחרי 20 שניות... ככה לאט לאט זה משתפר...

ברגע שאת קולטת שאיבדת את הקטע שמיעה תנסי להכנס לזה שוב...

והכי חשוב לתרגל והרבה...

ואם אפשר, לחלק את הזמן ככה שאפשר לקרוא את השאלות לפני השמיעה.

לתרגל קטעי שמיעה, לראות סרטים בלי תרגום, לשמוע שירים בלי תרגום, להקשיב לדוברי אנגלית..

אני חושבת כשמבינים את השפה פחות קשה לעקוב. ויותר קל לחזור להתרכז אחרי שמאבדים קשר.

אולי את שמחה וקפיצית כי זה יותר נעים לך עם ריטלין?

ריטלין נקרא אצל חלק מהאנשים סם דיכאון, מה שכן הוא ממשפחת הממריצים ולכן משפיע כמו קוקאין (או קפאין), ככה שיכול להיות שתרגישי קצת בהאי ולחלק מהאנשים זה אומר שהם לא צריכים ריטלין (אני יודעת על מישהי שלקחה ריטלין בלי שהיא צריכה וזה המריץ אותה), במקרה שלך אני משערת שאת רואה שיפור עם הריטלין, לכן ההשערה שלי היא שסתם זה משמח אותך כי את יכולה לצאת מהקשיים של היומיום... אבל אני ממש לא מומחית... אז קחי את התשובה שלי בע"מ... (זה סיכום של כלמיני דברים שקראתי...)

כמו קפאין. 

לכן קשה להרדם תחת השפעת ריטלין, ולכן תופעת לוואי נפוצה שלו היא חוסר שקט. 

בכל זאת במקרים של היפר אקטיביות בדרך כלל הוא מרגיע, ולפעמים גם גורם להשפעות שליליות מהסוג שהזכרת.

נראה לי נורמלי שזה ישפיע בצורה משמחת, ראי בקישור לשרשור אחר (זה לא התגובה היחידה באותו שרשור שמתארת השפעה כזו)

לי הוא עושה שמח - נוער וגיל ההתבגרות

יש לך רק הפרעת קשב וריכוז, ולא היפראקטיביות? _(אני מנחש שזה יכול להיות קשור, אבל לא יודע).

אבל אם זה לא סתם מצב רוח טוב, אלא משהו קיצוני יותר, נראה לי חשוב לפנות לרופא.

אני לספר רק על עצמי ידעתי

א. אני לרוב עושה מבחנים עם ריטליןו, לפעמים גם לומדת איתו- אבל משתדלת פחות כי הוא מציק לי , היו מבחנים שעשיתי בלי ריטלין והיה לי קשה- כי ראיתי איך אני מסוגלת עם הריטלין (שהקפיץ לי את הציונים ב60 נקודות בממוצע!) ופתאום בלי זה מוזר

ב. תלוי בך, ליח אחרי שפגה ההשפעה של הריטלין לרוב כמה שעות אני לא ככ מצליחה לישון ומרגישה רע וכו', אבל זה תלוי בך, 10 מ"ג נראלי לא אמור להפריע כ"כ, אבל שוב- זה תלוי רק בך

ג. ההנחיה בארץ היא לא לתת לילדים כל הזמן (לפעמים בשבת לא לתת, לפעמים בחופשות, תלוי), בארה"ב מי שמתחיל עם ריטלין- נשאר איתו לכל החיים... אבל זה לא אמרו להיות מסוכן

אין הוכחה לכך שמטופלים עם ADHD מתמכרים לריטלין, או שהם נוטים להתמכר לסמים או לתרופות בשלב מאוחר בחייהם. 

[אני לא יכול להתחייב לנכונות הדברים, אבל זה נראה לי מקור די אמין].

כמו שכבר אמרו פה, זה בעיקר תלויי בך.

ההשפעה של הריטלין על פעולת הניאוטרנספורטרים [נכון מילה מגניבה?] במוח שווה אצל כל בני האדם.

אבל התרגום של זה להשפעות בחיי היומיום שונה אצל אנשים שונים..

לא מתמכרים לריטלין. זה לא חומר פסיכואקטיבי כמו סמים.

אבל בהחלט אפשר להתרגל לריטלין.

לפעמים אחרי שמתרגלים להעזר בו, מגלים שבלעדייו עוד יותר קשה. [ממש כמו שמסתדרים נהדר בחיים עד שעושים משקפיים, אבל אחרי זה כל עלייה של חצי מספר כבר מפריעה..]

תופעת הלוואי של קושי להרדם היא רק אחת התופעות של ריטלין. שווה לבדוק את זה.. יש כאלה שגם אם לוקחים בבוקר לא נרדמים בלילה ויש כאלה שגם שעתיים אחרי שלקחו כדור אין להם בעיה להרדם. פשוט מנסים

[עוד תופעת לוואי של ריטלין היא תחושת עייפות. כשזה בא ביחד עם קושי להרדם זה ממש מחרפן]

לא מסוכן לא לקחת בקביעות. יש כאלה שאומרים דווקא לא לקחת על הזמן, רק רק רק כשממש צריך.

כדי לא להתרגל לזה. כדי להמשיך לפתח כלים להתמודדות בלי זה.