אני רואה בעיני רוחי את עצמי נמצא ליד הקלפי ובא להצביע ג', ולא מסוגל. דמותו של ליצמן נוסע לים המלח ומאשר בכך את הגירוש עומדת מול עיני. דמותם של גפני וחבריו שהצהירו כמה פעמים שאין להם בעיה עם השמאל עומדת מול עיני. לא אני לא מסוגל להצביע להם.
אני מעביר את היד לפתק של ש"ס, ואז רואה בעיני רוחי את דרעי שבגללו עבר הסכם אוסלו, ואלפי הרוגים הגיעו על ידי כך.. לא.. אני לא מסוגל.
אני ניגש לפתק של 'ימינה' ואז רואה בעיני רוחי את בנט ושקד מתפלגים וחוברים ליאיר לפיד ולליברמן, אני רואה בעיני רוחי את צווחות המעונים במרתפי השב"כ בגיבויים, אני רואה את רחבת הכותל הפרוצה ר"ל, ואת התמיכה בלהטבי"ם וברפורמים.. לא.. אני לא מסוגל.
אז אולי ליכוד? ואז אני נזכר שאת הגירוש מגוש קטיף עשה בעצם הליכוד.
אני ניגש לפתק של עוצמה, וזה בדיוק מה שמתאים לי, שלימות התורה שלימות הארץ ושלימות העם, אבל אז אני נזכר שחלק מהרבנים אסרו להצביע למפלגה שיש ספק אם תעבור את אחוז החסימה.
אז אולי פשוט אשאר בבית? האמת נשמע הגיוני, אבל מה לעשות שהרבי ציווה באופן ברור וחד שחייבים ללכת ולהצביע, ששום קול לא ילך לאיבוד. כך שזה גם לא אופציה.
עכשיו אני יכול להבין טוב יותר, את אותו סיפור על היהודי שהגיע לרב שלו, ושאל אותו, האם זה מצוה ללכת ולהצביע? הוא ענה לו כן. הוא שאל אותו, ממש מצוה כמו אכילת מצה? הוא ענה לו: לא, כמו אכילת מרור..
תכל'ס מה אני עושה? לא ברור לי. הלואי ועד הבחירות יהיה ברור יותר שעוצמה עוברת את אחוז החסימה ואוכל להצביע להם ללא חשש. ואם לא? לא יודע..