עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך כ"ט בתשרי תשע"ו 10:43
עריכה: שינוי מפה.
בס"ד
הגברת נוכחות הצבא בשטחי יהודה ושומרון מאז הפיגוע של משפחן הנקין הי"ד, לא עושה עלי כלל רושם. זה תמיד כך. יש פיגוע, יש הרוגים ולאחר מכן שבועיים או מקסימום חודש הצבא מקבל הוראה להגביר את הנוכחות שלו ואז הכל חוזר לשגרה, וחוזר חלילה. זהו לא יותר מהצגת נתינת תגובה לטרור. הצגה שכלל לא עובדת בשטח.
לא פועלים עד שאין הרוגים
בהודעת השב"כ לתקשורת לאחר תפיסתם של רוצחי משפחת הנקין נכתב שחלק מהחוליה השתתפו כחודש לפני כן בפיגוע הירי על רונן אדרי בצומת ג'ית בשומרון. הפיגוע הזה נגמר רק בפציעה קלה, אך זה נגמר כך רק בניסי ניסים. אבל אם היו מתייחסים לזה כבר אז כפיגוע לכל דבר וכבר אז היו משקיעים את כל האמצעים לעצור את חוליית המחבלים וגם היו עורכים נוכחות קבועה של צה"ל בצמתים השונים ולא רק פותחים כבשישים ומחסומים לתנועת ערבים, יכול בהחלט היה להיות שהרצח הזה היה יכול להיות להימנע.
דפוס פעילות חוזר
את סיפרו של רונן שמעתי ממנו עצמו ועל מנת להבין את מה שארע שם מצורפת מפת האזור של הפיגוע:
(צילום מסך מ'גוגל מפות')
זה היה ביום ראשון. רונן, שעובד כאדם עצמאי, יצא מביתו בשבי-שומרון בשעות הבוקר כשהוא בדרכו לפגוש לקוח במרכז. כשהוא עבר את אזור התעשייה בראון (1) הוא הגיע למאחורי רכב שנסע לאט מאוד. חוץ מהם לא הייתה עוד תנועת רכבים בכלל בכביש אבל בכל זאת הוא החליט שלהישמע לקו הלבן ולא לעקוף את הרכב הזה. בהסתכלות לאחור מספר רונן שיכול להיות שדווקא זה הציל את חייו, כי המחבל ששכב בספסל האחורי באותו הרכב חיכה לכך שהוא יעקוף אותו ואז יפתח עליו באש. כיום אנחנו יודעים שזה אותה דרך של פעילות כמו שהיה אצל משפחת הנקין.
הנסיעה נמשכה כך במשך קילומטרים בפורים בלבד עד שהם הגיעו לצומת ג'ית (2) שם ראה רונן את הרכב מאותת ימינה (לכיוון היישוב קדומים), הכיוון אליו גם רונן היה צריך להמשיך, אבל במקום שהרכב יצמד לימין ויתחיל בפנייה ימינה הוא המשיך לנסוע ישר לתוך הצומת לכיוון הגדר ביטחון שממול ורונן התחיל לפנות ימינה בעצמו ואז התרומם המחבל מהמושב האחורי והחל לפתוח עליו באש.
כשמז"פ הגיעו לזירה הם מצאו ברכב למעלה מעשרה כדורים באזור בו הוא ישב שרק בניסי ניסים פספסו אותו בסנטימטרים ספורים. כדור אחד אף פגע לו ביד ופצע אותו באופן קל. בתחנה שבצומת נמצאו עוד כמה עשרות קליעים שפספסו את הרכב. ברכב נדלקו כל מיני נורות אבל בכל זאת ולמרות הירי הצליח רונן להמשיך בנסיעתו לעבר קדומים כשבדרך הוא נאלץ לעבור בין ילדים ונערים ערביים שבדיוק סיימו ללמוד ועברו על ידו. כאשר הגיע רונן לשער לחטמ"ר אפרים שנמצא בכניסה לקדומים, נכבה הרכב והפסיק לעבוד.
רונן זוכר הכל מהפיגוע. את סוג הרכב, צבעו, וחלק נכבד מהמספר שלו, אבל כל זה לא היה מספיק על מנת להביא לתפיסת הרוצחים. בכללי הפיגוע הזה עבר ללא התייחסות מיוחדת וישר עברו לשאר הדברים שעל סדר היום, והסיבה לכך היא פשוטה - כי ב"ה הפיגוע הזה נגמר בטוב.
לצערנו אנו עדים בתקופה האחרונה שרק פיגועים בהם יש הרוגים, רק אז מושקעים כל הכוחות על מנת להביא את הרוצחים לדין. זאת הגישה של הממשלה (רה"מ, שר הביטחון וכו') וכנראה גם של שרותי הביטחון שאולי אם הם היו חוקרים כבר אז כמו שצריך ובמשך החודש בין הפיגועים היו כבר עולים על עקבותיהם של החוליה, אולי והרצח של משפחת הנקין הי"ד היה מיותר.
דבר אחד אמר אז רונן למח"ט איתו דיבר, שאם הן לא יטפלו בזה עכשיו, זה לא יגמר אלא ימשיך. היום כולנו יודעים שרונן צדק.
(וזה רק בנתיים, צריך הרבה תפילה על הפצועים קשה, שחס וחלילה לא...)
