ובנט כנראה שותק.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/479/283.html?hp=1&cat=404

לאחר הצהרתו של סגן השר דני דנון כי הממשלה אינה מעוניינת בפתרון שתי המדינות פנו בכירים ב"התנועה" ל"יש עתיד" והציעו לקיים ישיבות משותפות בנושא. במפלגתו של לפיד שוקלים לקבל את ההצעה שתאפשר חידוש מו"מ עם הפלסטינים.

בס"ד

בחודשים האחרונים סוערת המערכת הפוליטית בעקבות הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים, אלה סוגרים דילים עם אלה, אלא מטילים וטו על אלה והם מחזירים, ובכלל, מצב שלדעתי הוא לא אידאלי ומבזה את מוסד הרבנות הראשית. לעיתים זה נראה שהפכו ח"ו את המעומדים לתפקיד למניות הנסחרות בבורסה. הם סוחרים ברב הזה והם משקעים ברב השני ואחרים בכלל מנסים להפיל את הכול והעיקר שהם ירוויחו.

אם אתם שואלים אותי, אני חושב שאין עניין לערב פוליטיקה בבחירות לרבנים הראשיים. זאת אומרת שלא חברי הכנסת, ראשי ערים, נשים ואני לא יודע מי עוד הם אלה שיבחרו מי יהיה הרב הראשי ומי יהיה הראשון לציון, במיוחד לאור העובדה שאצל חלק מרשימת הבוחרים אין קשר בינם לבין מוסד הרבנות והדת בכלל. אז למה הם צריכים להיות קשורים? רק כי הם חברי כנסת?

לדעתי מי שצריך לבחור את  הרבנים הראשיים זה מי שעוסק בזה ביום יום – הרבנים בעצמם, הם מכירים הכי טוב את העניינים. פעם אחת ולתמיד יאלצו להחליט איך ואיזה רבנים יהיו בעלי מנדט להצביע (רבני ערים, רבני רשויות מקומיות וכו' שעובדים תחת הרבנות הראשית) וכך זה יתנהל: לקראת סוף זמן כהונתם של הרבנים הראשיים, יתכנסו אותם הרבנים שקיבלו את המנדט ויחליטו על ידי בחירות (כי ע"י הסכמה של פה אני מסופק אם זה יצליח) מי יהיו המעומדים ושלום על ישראל. זה לא צריך להיות עסק פוליטי. זה לא אמור לעניין כל שר או כל ח"כ מי נבחר. כמו שלא שואלים אותם לגבי בחירות לראש עיר ואין להם זכות ויכולת להתערב שם, כך גם צריך להיות בנושא הרבנות.

אבל הדבר הכי חשוב שצריך לעשות, גם אם משאירים את הבחירות לרבנות במתכונת הנוכחית, זה להפסיק עם הביזיון הזה של תהליך הבחירה. שעיתונאים חצופים מתחילים להשתלח ברב כזה או אחר, זאת בעיה חמורה! כשקמים כל מיני ארגונים ומתחילים לעשות שלטי חוצות ומודעות בעיתון ברב שהם תומכים, זה ביזיון וזה ממש לא כבוד תורה. אנשים כנראה שכחו שמאחורי הרבנים הראשיים עומדת התורה, וכל הפסטיבל שעושים סביב (חלק!) מתהליך הבחירות האלה הוא מבזה ולא ראוי כלל. 

הוכחה נוספת לכך שכל המדעים הלא-מדויקים אינם מדעים כי אם פתח לגזילת כספי הציבור: מחקר שנערך בשיתוף עם האוניברסיטה העברית קובע שמתורגמן יכול לעזור למשפחה ערבית בחדר מיון. פששש, איך לא חשבנו על זה!

20130610103005.jpg

הדבר האחרון שהיה חסר עכשיו למפעל ישיבות ההסדר, זה קיצוץ נוסף, שרק הרע עוד יותר את מצבן הכלכלי הקשה המתדרדר בשנים האחרונות. רבות מישיבות ההסדר בארץ נמצאות במצב כלכלי רעוע - ואחת מהגדולות שבהן - כך נודע לכיפה - פשוט הפסיקה לצלם דפי מקורות לשיעורים, כי אין לה כסף לשלם על נייר ודיו. מספר מוסדות החליטו להפסיק לקיים שבתות תלמידים, בשל עלויות האירוח הגבוהות.

כשמשכורות ר"מים מתעכבות וכשאין חשמל למזגנים, הקיצוץ הקרב עשוי לסגור את שעריהן של לא מעט מוסדות לימוד תודה ועשייה חברתית שזכו בעבר בפרס ישראל על תרומתם למדינה - ישיבות ההסדר.

"זה מצב שלא יכול להימשך והייתי חייב לעשות קיצוצים בר"מים וכוח אדם והמשמעות היא פגיעה בתלמידים", אומר בגילוי לב הרב דוד בוצ'קו, ראש ישיבת ”מעלה אליהו“. בראיון לכיפה הוא אומר כי "נאלצנו להיפרד מר"מים ולפגוע בפת הלחם שלהם וזו אמירה חינוכית קשה. ישיבה לא יכולה להוציא כסף שאין לה והתקציב שאנו מקבלים פר תלמיד גם ככה אינו מכסה את ההוצאות. ישיבות היום מתקיימות מתרומות וחרף כך יש לנו מדיניות ברורה לקבל גם תלמידים ממשפחות חלשות כלכלית שאינם יכולות לעמוד בשכר הלימוד, יש לנו בציבור הרבה משפחות ברוכות ילדים שאין להן אפשרות לשלם ואנו כישיבה לא מונעים מילדיהם ללמוד תורה".

מספריו המדויקים של הקיצוץ הקרוב עוד לא ממש ברורים אך ברור לכל כי מדובר בקיצוץ רחב מאוד. בעוד משרדי הממשלה סופגים קיצוץ של כ-5%, ישיבות ההסדר ניזוקו בשיעור של כ-40%-60% מתקציבן. בפועל מדובר על קיצוץ של 600 מיליון שקלים כאשר 200 מיליון יקוצצו כבר השנה ו-400 נוספים בשנה הבאה. 

עוד לפני חתימת תקציב המדינה, עם תחילת שנת הכספים הנוכחית, קוצץ תקציב הישיבות בכ-20% מהתקציב שהיו מקבלות עד עתה ובחודש מאי האחרון אף קוצץ בכ-20% נוספים. תלמיד ישיבת הסדר משלם בשנה כ-11 אלף שקלים אך עם מדיניות קבלת תלמידים מעוטי יכולת יורד סכום זה לכ-6 אלף בממוצע. ישיבות ההסדר מקבלות מהמדינה כ-1,200 שקלים פר תלמיד בחודש - משרד הביטחון מעניק 583 לתלמיד (רק בתקופת השל"ת) ומשרד החינוך מעניק 695. אלו הם מספרים נכונים לשנה שעברה, כאמור, עם תחילת שנת 2013 כל אותם המספרים יורדים משמעותית כך למשל אם משרד החינוך היה מעניק סכום של 695 לתלמיד הרי שהשנה העניק רק 540 ש“ח לתלמיד ובשנה הבאה גם סכום יסבול מירידה ניכרת נוספת. 

משכורת הר"מים בישיבות משתנות בהתאם לישיבה: במרבית ישיבות ההסדר מי שמחנך את התלמידים יקבל משכורת של מתחת ל- 10 אלף לחודש. מדיווחים שקיבלנו ממספר ישיבות עולה כי סכומים אלה אינם מספיקים לכסות את הוצאות הישיבה ועל אף מדיניות כלכלית מצומצמת וזעירה ישיבות הציונות הדתית נתונות לחסדי תורמים נדיבים.

”ר“מים בישיבות היו כנראה מרווחים יותר בכל עבודה אחרת, הם מוכשרים וחכמים“, אומר הרב בוצ'קו, "אנשים הופכים לעניים על אף שהם עובדים במסירות. סדר בוקר וסדר צהרים שנמשכים עד שבע בערב, ולאחר מכן עוד יש שיחות אישיות עם תלמידים. להיות ר"מ זו עבודה סבב השעון ואנחנו לא מתפשרים, מדובר על הוראה ברמה מאוד גבוהה, להכין שיעורים וכל אלה הופכים את היום למאוד עמוס". 

האם פנית לחברי כנסת על מנת להציל את תקציב הישיבות?

”אני עוסק בחינוך, לא בפוליטיקה. אבל יש טובים ממני שעוסקים בנושא ואני מקווה שיצליחו. אני מבקש להדגיש, כולנו מבינים שכל אחד צריך להשתתף בקשיים של המדינה כי המדינה היא אנחנו ואנו בהחלט מבינים את זה אבל מה שקורה בישיבות, והקיצוצים שכל שנה עולים באחוזים הם מעל ומעבר לכל מגזר אחר. יש לזה גם מסר לא נכון שלימוד התורה הוא לא כל כך חשוב“.

”אנו מאמינם שחשוב לחנך את הדור הצעיר לנאמנות, למדינה ולתורה, ועולם ישיבות הציוניות תורם תרומה אדירה להרמת קרנה של הרוח והעם במדינה וצריך לקחת בחשבון. תלמידי שיבות הסדר הם ציבור שלומד, משרת בצבא, עובד ועושה הכל. ברור שגם אנחנו צריכים לשאת בעול הכלכלי אבל לא בצורה שהיא מעבר לכל פרופרציה".

ח”כ עמרם מצנע מצליח להפתיע לא מעט אנשים בזירה הפוליטית ומחוצה לה | קורא לבטל את המושג “דחויי שירות” ולאפשר לחרדים לצאת לעבודה | שוויון בנטל זו צביעות, בואו נביא לשינוי חברתי אמיתי

פיצוץ ועדת פרי אמש, גורר אחריו היום קולות התנגדות נוספים ואף מפתיעים. הפעם מדובר בח”כ עמרם מצנע, יו”ר ועדת החינוך של הכנסת. מצנע טוען לצביעות כל המושג הנקרא בפי כל “נשיאה בנטל” ומצליח להפתיע בהצהרתו לא מעט אנשים. “שחררו את החרדים משירות, עדיף שייצאו לעבוד”. הוא אומר.

“האם מתקיים שוויון כיום בין ציבור המתגייסים”? שואל מצנע בנאומו בכנסת. “האם אנחנו מודעים לעלויות הכספיות המתחייבות מגיוס החרדים והרחבת התקנים לשירות הלאומי/אזרחי? האם אנחנו מבינים את השינויים שיהיו באופי של צה”ל כצבא העם (גם חילוניים ונשים הם חלק מהעם)?”

“האם אנחנו בנויים לעמוד בפני תמונות של צעירים חרדים נגררים בציציותיהם ע”י שוטרים צבאיים לכלא?” ממשיך ושואל ח”כ מצנע. “אני מניח שלא נתנו תשובות אמתיות לשאלות הללו. עלינו להציב מטרות ריאליות וממוקדות ע”מ ליצור תהליך הדרגתי ליתר שוויון בנשיאה בנטל”.

נשמע כי מצנע רומז לתמיכה בצבא מקצועי בנוסף לביטול שירות חרדים בצבא. “בטלו את המושג “דחויי שירות”. אפשרו את יציאתם של החרדים לעבודה ולפרנסה”. בהמשך, הוא מציע, ליצור מערכת תמריצים חיוביים למתגייסים, “אני מאמין שבתהליך מתמשך יותר ויותר חרדים יתגייסו”.

לחברי וועדת פרי לשוויון בנטל, הוא קורא: “בואו ונסיר קורה מבין עינינו, נפסיק עם הצביעות, נשים הצידה כוחניות ואלימות מילולית ביחסינו לאחרים ואז נביא לשינוי חברתי”.

פצצה בכותל המערבי - סרטון על נשות הכותל, רפורמים, בר בר מצווה לכלב, חתונה בין גבר לגבר - בחסות הרפורמים - מומלץ להוריד, לצפות ולהפיץ
העתיקו הורידו, הפיצו סרטון בקישור זה
http://tov1.net/cotel

http://www.youtube.com/watch?v=VPHeHJwwdSY

נסיון לפיגוע דקירה בחברון,חיילי מג"ב הצליחו לסכל....

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/257090

כל הרעיון המגניב הזה של רב ראשי אחד.

הרי אם הוא יהיה אשכנזי ירעישו את העולם, אז הוא יהיה מוכרח להיות ספרדי, זה באגב.

מה בנוגע לפסיקה? 

הוא יפסוק כל הזמן לאלה ולאה?

(או שלרב ראשי אין באמת פסיקות שיש בהן מחלוקת בין עדות..?)

אתר חדשות 0404 העלו לדף הפייסבוק שלהם סרטון של חיילי צה"ל בורחים לאחר שזורקים עליהם נעליים. לפי חדשות 0404 הסרטון הזה מופץ בעולם הערבי בכוונה להשפיל את צה"ל ולעודד את הערבים לצאת לפגוע בחיילים בידיעה שהם לא יפגעו בהם. 

בתגובות לכתבה עולים שוב ושוב קריאות ליהודים להגיב במקום הצבא וקריאות להקמת ארגון טרור יהודי נמחקות שוב ושוב. קריאות לחיילים להפר פקודה ולפתוח באש חייה על מחבלים לא נמחקו. 

וזה רק חלק קטן.. 

אני מקווה ששר הביטחון יעיף את ניצן אלון לכל הרוחות כי הצעד הזה הכרחי גם בשביל לעצור את הטרור הערבי וגם בשביל להחזיר את האמון של האזרחים בצבא. 

הסיפור של בשבע עם הבית היהודי הוא קצת מוזר אבל איכשהוא תמיד "בשבע" תמיד גרם לי לאהוב את הבית היהודי...

בהתחלה שהם די התנגדו אליהם - ראיתי את הפחד והבנתי כמה אנשים מנגד אוהבים את הבית היהודי

אחרי זה שהם תמכו בהם - כפשוטו

השבת  - (ושמישהו יסביר לי מה עכשיו שינה להם את העמדה?!) האמת ששבת שעברה הופתעתי מהשינוי כיוון שלהם אבל השבת הבנתי שתמיד הם ימשיכו לעזור לי לתמוך בבית היהודי ...

הטור הפותח - שפתח בשאלה " ככה בכלל בוחרים רב?" - בהתחלה קצת התבאסתי שהבית היהודי לא היו בסדר, אבל אחרי קריאה מעמיקה הבנתי שהכותרת והפתיחה סתם באים לגרום לכה לחשוב משהו מסוים בעוד שהעובדות קצת שונות..., הבית היהודי לגמרי תמכו ברב אריאל, הבינו שזהה לא ילך, הטילו וטו על חוק שטרן והכריזו על הרב סתיו, די לגטימי גם כל סיפור ה"שחיתות" לכאורה, מנופח לגמרי, בקריאה מעמיקה של הכתבה אתה מבין שהכל חרטות.

מה שממש עצבן אותי הייתה ה"הבהרה" על הסקר משבוע שעבר שאם הם היו הוגנים היה מוצג באותו מקום שהוצג בשבוע שעבר ולא באיזה דף פנימי ,שם הובהר שבתכלס רוב הציבור לגמרי תומך בבית היהודי רק בסוגית הרבנות 66% לא אוהבים את ההתנהלות-לא סוף העולם.

ניצן אלון שר"י?

קלמן ליבסקינד:
"למי שחשב שהוא ראה כבר כל מה שאפשר לראות בתקשורת הישראלית, הגיש הבוקר ידיעות אחרונות שי נאה. מתחת לכותרת המספרת על "חוק חדש שיעניק לרשויות המדינה סמכויות חסרות תקדים נגד מבצעי פיגועים", הובאה תמונה שבאה להמחיש איך נראים הפיגועים האלה. בצד אחד, זה של הטרור הפלשתיני, האוטובוס בקו 2 שהתפוצץ בירושלים בשנת 2003 והותיר אחריו 23 נרצחים (מהם 7 ילדים) ו- 130 פצועים. ומולו, המקבילה היהודית...כתובת נאצה על קיר מסגד בירושלים.

ח... שתה לשוכרה, שיסף את גרונה של חברתו לחיים... (דעה)

קוראים לי יוסי, חרדי בן 38, נשוי ואב לחמישה, אני גר בשכונה חרדית, וסדר היום שלי מתחיל כל בוקר ב5:45, אני שם את פעמי לבית הכנסת לתפילת שחרית, ב6:45 אני מניע את הרכב ונוסע לתל-אביב לעבודה, את המסלול הזה אני כבר עושה כ15 שנה. גם לאשתי, אבי ואמי ואחיי מסלול דומה...

בשנה האחרונה כשאני מדליק את הרדיו ברכבי בדרכי לעבודה, אני מבין שכנראה סדר היום שלי הוא אחר, אני כנראה באמת חרדי שלא עובד, לא מייצר, לא תורם, לא משלם מיסים, חי על חשבון ה"אדם העובד"... פרזיט... ועוד שלל ביטויים.   והגירעון שמדינת ישראל נתונה בו, הוא בכלל תלוי וקשור בזה שאצא סוף סוף למעגל העבודה.

״טוב נו, אתה לא בדיוק חרדי כמוהם...אנחנו מתכוונים לחרדים ממש ה...שחורים...״

סליחה... אני חרדי! תמיד הייתי כזה, נולדתי כזה, אני אפילו, גאה בכך ומחנך את ילדי בדרך הזו, על פי התרבות היהודית, על כל מצוותיה ומנהגיה, לטעמי זו דרך מעולה לחוות חיים מלאי תוכן ומשמעות, לווסת ולו במעט את הרדיפה האובססיבית אחר ה'חומר', ולהכניס במקומה קצת 'רוח'. לא ללכת בעיניים עיוורות אחר הכמות, אלא להתמקד ולו במעט באיכות, להוסיף משמעויות ורבדים עמוקים לחיים, במקום להסתנוור תמיד רק מהגודל.

הדרך הזו, הדת היהודית האוטנטית, מוערכת בכל מקום בעולם, היא הדת שלימדה ומלמדת אנושיות ומשמעות לחיים, לכל הדתות.

ה"לא בדיוק חרדי" בתחילת משפטכם, הוא קצת שונה, אני בדיוק חרדי! רק מה שלא בדיוק הוא, שאיני מכיר ברדיוס של השכונה החרדית בה אני מתגורר הרבה אנשים שלא עובדים, ומייצרים ותורמים!!!

אני חושב שבשביל שתוכלו קצת להיכנס לאווירה, אציב מולכם מראה ואנסח את עצמי בכמה כותרות רק מהתקופה האחרונה, רק שאוסיף להם מילה, שבמקרה גם נכונה: ״חילוני רצח את גרושתו והתאבד״, ״חילוני שיסף את גרונה של אמו ודקר את חברתו לחיים״, ״חילוני רצח את הוריו וטשטש עקבות כדי לזכות בכספי הירושה, עקב התמכרות להימורים״, "חילוני נכנס לסניף בנק, ורצח 4 אנשים", ״תלמידים חילונים היו שותפים לאונס נערה בת גילם״, ״מכת מדינה, ילדים חילונים בני 13 שותים לשוכרה, באופן שלא הכרנו״, "50% מהגברים בישראל בגדו".

ובאם בכל אופן אתם הקוראים, שהשקפת עולמכם היא מערבית חילונית, לא שיספתם את גרון אמכם, לא רצחתם אף אחד, וילדכם בן ה13 לא שותה לשוכרה, ואפילו אתם לא קשורים לסטטיסטיקה המדברת על כך ש"50% מהגברים בישראל בגדו".

״אהה אז כנראה אתם "לא בדיוק" חילונים כמוהם...״

"מה לעשות", מטיחים בפני, "מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא, שאחוז גבוה של הגברים החרדים, לא עובדים, לא מייצרים ולא תורמים למשק"...ועם נתונים כידוע אין להתווכח...

איזה מזל שהלשכה המרכזית קיימת. אותה לשכה תוכל לספק לנו גם נתונים לגבי בגידות, בעילות אסורות, פשע, רצח, כמות האסירים היושבים בבתי הסוהר בארץ בחתך וביחס לאוכלוסייה דתית וחילונית?

אז כל מה שאני מבקש מכם, שאם באמת "באתם לשנות", - תתחילו בסביבתכם הקרובה, אותה אתם חשים ומכירים לפני ולפנים על מעלותיה וחסרונותיה, תשקיעו את מרצכם ורצונכם לשנות את הדרוש תיקון בה, כמו גם לשמר את יתרונותיה,

עם ובלי קשר לכך, אנו החרדים מחויבים לאותו דבר, לשנות במקומות שקרובים לנו ושאנו מכירים לעומק מה יש ונדרש לשנות... "השינוי צריך לבוא מבפנים". וכבר אמר אדם חכם אחד: "האדם היחיד שאתה צריך לנסות להיות יותר טוב ממנו (לשנות אותו) הוא האדם שהיית אתמול".

אך כנראה שבימים טרופים אלו "לשנות" הכוונה, להציב פנס גדול ומאיר מול החצ'קון של השכן, מאשר לטפל בזה שעל מצחנו...


החרדי העובד במרכז

זה מצחיק  

מה מצחיק? ערבים מכניסים פלאפון ל*** בשביל להבריח אותו לתוך הכלא 

שלום, אברך חרדי, עשה את הבלתי יאומן: הוא הקדיש חמש שנים מחייו ללימודי מקצוע קשים, אך למרות המחיר שהוא שילם – ועדיין משלם – עבודה הוא אינו מוצא; המסקנה שלו חדה וכואבת: מדברים רבות על השתלבות החרדים במעגל העבודה, אך אין באמת נכונות לקבל חרדים לעבודה

“אז תגיד, למה באמת אינך עובד?”

את השאלה הזו אני מפנה לחבר ותיק, שלום שמו (אמיתי, לא בדוי) שמזה שנתיים ‘מחלטר’ ואינו עובד בעבודה מסודרת. מאחר שמדובר בבחור עם ראש על הכתפיים, מוכשר באופן לא רגיל, חרוץ ושקדן ובעיקר מסודר עם תואר של רואה חשבון, מוזר בעיניי שהוא עדיין לא השתבץ בעבודה מסודרת.

“רוצה באמת לשמוע?”, הוא מפתיע: ובכן, יש לי בעיה – המעסיקים משום מה לא רוצים אותי.

הקשבתי לסיפורו שאותו אני מביא כאן, ואחרי שתשמעו את הדברים שאני מביא כהווייתם וכפי שיצאו מפיו, אשמח אם יאיר, נפתלי או כל היתר שרוממות הדאגה לציבור החרדי בגרונם, יידעו להסביר לי, או לשלום או לשכמותו, איך בדיוק הם רוצים לגרום לציבור החרדי “לצאת למעגל העבודה” באמצעות תמריצים מעודדים בדמות קיצוץ חד בקצבאות וסגירת הכוללים, הכל מתוך דאגה כנה כמובן, כל עוד היציאה אינה מובילה לשום מקום.

שלום הוא אברך בן 35. לאחר כמה שנים שבהן עבד בעבודה תורנית, החלט לממש את כישוריו ופנה ללימודי ראיית חשבון. לשם כך היה עליו ראשית להשלים בגרויות, והוא עשה זאת במכינה. ביום המשיך לעבוד בעבודתו, בערבים למד מתמטיקה ואנגלית ובערבים השלים פערים. כל זאת, כשהוא מפרנס יחיד למשפחתו שמנתה אז חמישה ילדים.

בשנים הבאות הוא נכנס למערכת לימודים תובענית. אחרי הכל ראיית חשבון זהו מקצוע קצת יותר מורכב מלימודי משפטים או הנדסה, אך שלום, שכפי שציינתי הוא גם ברוך כישרונות, אבל בעיקר אדם עם עצבי ברזל, עושה את הבלתי יאומן והוא שורד. שורד שנה ועוד שנה של לימודים, מסיים בהצלחה מבחן ועוד מבחן, ואבל לצד הציונים הגבוהים המינוס דווקא מעמיק, ההלוואות תופחות.

ההורים מנסים לעזור, הגיסים תומכים, גם המשפחה עצמה מצטמצמת ומנסה לחיות ממה שיש, הדרך אמנם קשה אך שלום ומשפחתו יודעים שאחרי השנים הצחיחות תימצא בסופו של דבר העובדה ששכרה יהיה בצדה ואז הם יפוצו על השנים הקשות שקדמו לה.

הלימודים מסתיימים כששלום הוא מהיחידים בכיתה שהחלו את הלימודים וגם סיימו אותם בהצלחה, ואז מתחילות שלוש שנים של סטאז’. יום יום נוסע שלום לירושלים, שם הוא מועסק במשרד רואה חשבון יוקרתי וידוע שם. הוא עושה חיל ומטפל בלקוחות הגדולים של המשרד, אך בניגוד למחמאות שהוא מקבל מהבוס, השכר הוא של סטאז’ר, מעט יותר משכר מינימום.

הוא מקבל כמו יתר הסטאז’רים האחרים שעובדים עמו במשרד, אך ההבדל הקטן-גדול בינו לבינם הוא שהם רווקים צעירים, ואילו הוא מטופל במשפחה המונה ששה ילדים. הילדים צריכים מעילים לחורף ונעליים לקיץ. ספרי לימוד ומשחקים. המחיה עצמה לא קלה, מה גם שלגדול צריך לחגוג כבר בר מצווה שאף היא – חרף העובדה שהיא נערכת במתכונת משפחתית מצומצמת – עולה כסף. ועם שכר כזה לא גומרים את החודש.

חלפו השנים, תקופת הסטאז’ מסתיימת ושלום, עטור תעודות מצוינות, מצויד במכתבי המלצה חמים של המעסיק ושל הלקוחות שבתיקיהם טיפל, אפילו שנים של ניסיון כבר מאחוריו, יוצא סוף סוף לדרך. הוא משגר קורות חיים לכל יעד, וזה בעצם מה שהוא עושה כבר שנתיים. מנסח שוב ושוב את קורות החיים שאותם הוא שולח בוקר צהריים וערב, בינתיים ללא תוצאות.

“למי לא פניתי?” הוא מספר בכאב. “לחברות, למשרדי ממשלה, למוסדות. בשלב מסוים החלטתי לקבל כל משרה שתוצע לי, ולו של מנהל חשבונות פשוט, על אף שסיימתי לימודים של רואה חשבון, העיקר שתהיה לי עבודה שאוכל באמצעותה להכניס קצת כסף הביתה. אבל אף על פי שהיו לי כמה פידבקים מעניינים, עבודה עדיין אין לי”.

“ולמה. איך תסביר זאת?”

“פשוט מאד. אחד המעסיקים הפוטנציאלים לא התבייש לומר לי, שכשאני מוסיף בקורות החיים את המילים המפלילות ‘השכלה: ישיבתית’ אני גורם לכך שאוטומטית המסמך יועבר לתחתית הערימה. מה לעשות, הציבור הישראלי לא בשל עדיין לתעסוקת חרדים. כשהוא מריח ריח של חרדי, הוא נרתע מיד”.

“זו האשמה חריפה”.

“נכון, אבל זו המציאות שאני נתקל בה מדי יום. פגשתי כבר כמה כמוני שנמצאים במצב דומה, וגם הם אומרים את אותן מלים: מדברים היום הרבה על תעסוקת חרדים, אך בוא נראה את המפעל הראשון – זה שמפעיל קווי ייצור מיוחדים לציבור החרדי שנחשב לצרכן העיקרי שלו – שיסכים לקלוט חרדים במשרד. החרדים נתפשים – בזכות הכתבות המחמיאות בתקשורת – ככאלו שלא עובדים, שעושים בעיות, שיחפשו עצמות בחצר ויצעקו שבת ביום שני. אז למה להכניס אותם לתוך המשרד?

“לא תאמין. היו לי כבר כמה פעמים שקראו לי. הגעתי לראיון, והמזכירה שרואה אותי נכנס היתה בטוחה שהגעתי להתרים לצדקה… הרי אין הסבר אחר לעובדה שאברך עם חליפה שחורה ומגבעת נכנס למשרד מלבד קופת הצדקה שהוא לוטש לה כנראה עיניים. אבל גם אחרי שעברתי את המשוכה הזו וכבר נכנסתי לראיון, אני שם תמיד לב להלם הראשוני ולמבטים שאומרים ‘רגע, אבל איך הדבר הזה בדיוק נופל כאן’. אז אני מציג תעודות, מראה ציונים, חושף את ההמלצות החמות (ראיתי אותן, וניכר כי כותביהם באמת יצאו מגדרם, י.ה), אבל מקבל תמיד את התשובה הצפויה כעבור כמה ימים בתיבת הדואר: מצטערים, אבל לא התקבלת. כנראה שבישראל של 2013 מראה של זקן ופיאות עוד מרתיע. מה לעשות, זו המציאות”.

וזהו זה, כך זה נמשך שנתיים. שנתיים שבהן הוא פה ושם עושה עבודות פרטיות לבתי עסק שמבקשים לסדר את המאזן בסוף השנה, ובעיקר צובר חובות. הכנסות אין, ולחיות כידוע עולה כסף. אין פלא ששלום, כמו אשתו שמזה שנים חושקת שפתיים בכל פעם שהיא מבקשת לקנות משהו נחוץ הביתה אך מגלה שהדבר אינו אפשרי, מתחרטים מאה פעם על הצעד שעשו. עדיף היה להם להמשיך עם העבודה התורנית שאמנם הכניסה שכר נמוך, אך לא סיחררה אותם בהרפתקה ששאבה שנים יקרות וכספים רבים מבלי שהם רואים את האור בקצה המנהרה.

ויש להם מסר אחד לאברך החרדי שחושב להתפתות להצהרות המקסימות של נפתלי בנט ושות’, על חשיבות ההשתלבות בהכשרה מקצועית ולימוד לתואר שאמור להביא כסף: רק את הטעות הזו אל תעשו. אם אחרי הלימודים אין עבודה, למה לפנות לכיוון הזה?

זהו, עד כאן סיפורו של שלום. כעת, למרות שאני סקפטי (או ריאלי, איך שתרצו) אני מפרסם כאן את כתובת המייל שלי mgold105@gmail.com בציפייה לתגובות. אם בתוך מאות הטוקבקים והתגובות הצפויות והענייניות בנוסח “לכו לצבא פרזיטים/מגדלים זקן כמו בימי הביניים ועוד יש לכם טענות/מי ביקש מכם להביא ילדים” וכו’, אמצא גם מייל אחד שיגלה שהמסקנה אינה נכונה והוא יציע מקום עבודה לשלום, הכל היה שווה ואני בנוסף לכך גם אהיה כאן שוב כדי לעדכן, ולהתנצל.

אבל כל עוד שזה לא קורה, אין לכם ברירה אלא להביט מול המראה שהציב מולכם שלום, ולהסכים עם המסקנה העגומה שלו שרבים בציבור החרדי כבר הפנימו אותה מזמן: המטרה אינה להוציא את החרדים לעבודה, אלא להוציא אותם מעולמם.

הטור פורסם ב’דה מרקר’. הכותב הוא כתב כלכלה וצרכנות בעיתון החרדי “המודיע”

'בנט, הטל מיסים על המפעלים הפלשתינים'

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/257051

האמת היא שעיקר בעיית העבודה הערבית נובעת לא מרמות השכר, אלא פשוט מהמיסוי. הערבי שמקבל שכר מינימום במפעל הישראלי יכול לפרנס בו משפחה ברווח. הם לא משלמים ארנונה, המכוניות אצלם עולות חצי (בישראל מחיר המיסוי על רכב הוא כ-51% ממחירו הסופי, כלומר מעל 100% מס), וההתפרעות הפרועה שלהם על שטחים גדולים חוסכת להם עלויות רבות שמוטלות על האזרח הישראלי.

מחירי השכירות ברשות הפלסטינית ומחירי הדירות שם זולים בסדרי גודל, ואם לא- אז תמיד אפשר לבנות על אדמה ריקה. דיור הינו בערך שליש מתקציבה של משפחה ישראלית ממוצעת.

במקום "בנט, הטל מיסים על הפלסטינים" צריך לקרוא "בנט, הסר את המיסים מהישראלים".

יאללללה!!!

שמאלנים!

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/256977

הלוואי שאכן זו תהיה האחרונה ושהיא לא תצלח

אח.. ציפי, הו' ציפי..