פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 95)

בס"ד

לא מעט גבות הורמו ביום שבו אלקין הודיע שהוא עובר לסער. כולנו זוכרים איך אלקין התבטא אך לפני חודשים מעטים בעד ראש הממשלה ופתאום התהפך בבת אחת. "נתניהו לא ילך לשום מקום". אמר אלקין של הליכוד לפני קצת יותר משנה כתשובה לשאלה האם ישנו ניסיון להזיז את נתניהו. אלקין שלא נשמע אותו מדבר כך גם היום.

אלקין לא לבד. דמות ליכודיניקית נוספת שאומנם הייתה מחוץ לכנסת, אבל מזוהה מאוד מהמפלגה שערקה למפלגה אחרת היא אלון דוידי, ראש עיריית שדרות שהוצב במקום השלישי ברשימת ימינה. דוידי אומנם העביר לא מעט ביקורת בשנים האחרונות על המדיניות הביטחונית של ראש הממשלה, אך עם זאת הוא עשה את זה מתוך כבוד רב ונאמנות לליכוד. נזכיר כי שבוע לפני הצטרפותו לימינה, עוד שהחלו השמועות על הצטרפותו לפוליטיקה הארצית של דוידי, ירד נתניהו לשדרות להיפגש איתו והיה חמימות קרובה מאוד בין השניים.

כעת מתברר שמדובר בתוכנית שנקרמה לילה אחד, רגע אחרי פרישתו של סער, בישיבה דחופה שהתכנסה במעון ראש הממשלה בבלפור. בישיבה נכחו בכירי הליכוד, שרים ויועצי המפלגה שדנו איך למנוע מסער להגשים את חלומו לגבור על נתניהו ולהגיע לראשות הממשלה. אנשים שהיו בחדר מספרים כי היה שלב שבו נתניהו שקע בערעורים בזמן שכולם עוד היו בלהט הדיבורים כשלפתע השתיק את כולם.

"יש לי רעיון", אמר נתניהו אחרי שכולם השתתקו, "סוס טרואיני". "כן, סוס טרויאני" הוא אמר שוב בראות מבטיהם המשתהים של שאר הנוכחים בחדר והחל לפרט את תוכניתו. "הרי הבעיה הגדולה שלנו בבחירות האלו הם סער ובנט. הם עלולים לקחת קולות יקרים ולהקים איתם ממשלת שמאל עם לפיד וחולדאי. מה עם נשתול שם מועמד משלנו שאחרי הבחירות יפרוש מהרשימה ויעבור אלינו בחזרה לליכוד וכך נוכל להקים ממשלה בעזרת הקולות שלהם" אמר נתניהו על פי גורם בכיר שהיה מעורב בשיחות.

"אבל מי יכול להתאים למהלך שכזה?" שאל נתניהו בקול מהורהר. "אני" נשמע קולו של אלקין מקצה החדר. "תחשוב על זה" הוא אמר "אומנם הצבעתי לך בפריימריז, וכידוע לך זו הייתה תמיכה אמיתית, אבל לא השתתפתי בכנס נגד סער ולכן אולי הוא יזכור לי את זה לטובה". "נשמע מעניין", אמר נתניהו, "אבל מה עם כל הדברים שאמרת עלי?" הוא שאל. "עזוב, זה שטויות, ברגע שאני עוזב את המחנה שלך, הכל יסלח לי" אמר אלקין וחייך. ההחלטה התקבלה והמגעים עם מחנה סער החלו.

גם דוידי נבחר בקפידה רבה למשימה. שדרות היא עיר ליכודניקית וסקרי עומק שנערכו בעיר בדקו האם הצבתו של דוידי במפלגה אחרת תגרום למצביעי הליכוד ללכת בעקבותיו. מרגע שהגיעה התשובה השלילית, ניתן אור ירוק למהלך ודוידי החל לחכות לפניות הרבות שמגיעות אליו גם כך מידי בחירות. את סמוטריץ', שניסה ראשון, הוא כמובן סינן. הציונות הדתית בכל מקרה תלך עם ראש הממשלה. שהגיעה ההצעה של בנט הוא כבר החל לשחק את המשחק עד שלבסוף הוא נעתר לבקשה והוצב כאמור במקום השלישי והמכובד.

אבל לא רק זה. בליכוד בונים על כך שברגע שאלקין ודוידי יחברו שוב לליכוד, הם יצרו איתם תנועה של דמויות נוספות שיעברו יחד איתם. אחת מהדמויות שאיתם מתנהלים מגעים שקטים, גם הוא מימינה, זה מנהיג השולמנים, אביר קארה. גם הוא היה במגעים אם נתניהו ובליכוד החליטו להפסיק ללחוץ עליו להתחבר אליהם ולתת לו לחבור לבנט. אחרי הבחירות הלחץ יגבר שוב ובליכוד מקווים לעריקה גם שלו. גם אצל סער סומן עריק פוטנציאלי נוסף, השגריר לשעבר דני דיין שהיה בעבר ביחסים טובים עם נתניהו וגם איתו מתנהלים מגעים שקטים.

לאחר הבחירות שהמפה הפוליטית תתבהר ומדגמי הטלוויזיה יתפרסמו, אל תשכחו את ארבעת המועמדים האלו שעומדים להעניק לנתניהו כהונה נוספת. זה לא עומד להיות מיד אחרי פרסום התוצאות הרשמיות, אלא הם יחכו קצת ולאט לאט יעברו לליכוד תוך כדי שהם מצדיקים את זה בכך שזה עדיף על מערכת בחירות חמישית.

מסע הנקמה של גנץ

כבר נכתב כאן בעבר שגנץ לוקח הימור ומתמודד שמא אולי נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, וראשות הממשלה תעבור אליו מכוח חוק הרוטציה. אלא שלאט לאט מתברר שלא אלו המניעים של גנץ, ואף הוא עצמו לא מאמין שהוא יעבור את אחוז החסימה, אלא יש לו מטרה אחרת שלשמה כחול לבן רצה, ותמשיך לרוץ עד הסוף, והמטרה היא - מסע נקמה.

בשבועות האחרונים נעשו לא מעט פניות לגנץ או לגורמים מכחול לבן על מנת לבקש מהם להסיר את רשימתם מהמועמדות לכנסת. "זאת הדרך הבטוחה להבטיח את סיום שלטון נתניהו" נאמר בשיחות אלו שמגיעות מצד כל המפלגות בגוש רק לא ביבי. במפלגתו של סער אף מוכנים להרחיק לכת ומציעים לגנץ תפקיד שר חיצוני בתמורה להסרת המועמדות והבע  תמיכה במפלגת תקווה חדשה שבראשותו. אלא שהמגעים הופסקו עוד לפני שהוצע תפקיד ספציפי, גנץ אוטם אוזניים ומסרב לשמוע כל הצעה.

יכול בהחלט להיות שגנץ שבע הבטחות ולכן הוא לא מוכן להקשיב לכל אותן הבטחות חדשות שמבטיחים לו חדשות לבקרים. אבל כאמור, בימים האחרונים מתחדדת ההבנה במערכת הפוליטית שיש כעת דבר אחד שמעניין את בני גנץ וזה נקמה. לא, לא נקמה בנתניהו שהוא הפיר את ההבטחה שלו לרוטציה, זה הוא כבר מבין שזו הייתה בעיקר טעות שלו, אלא מדובר בנקמה בשמאל הישראלי, זה שנטש אותו ברגעיו הקשה.

בסוף השבוע האחרון התראיין גנץ לאמנון אברמוביץ' בחדשות 12 והוא היה נשמע פגוע מתמיד. אברמוביץ' היה בין הפרשנים שלפני שנתיים טיפח את דמותו של גנץ, אבל מאז שהאחרון הלך עם נתניהו הוא נהפך גם באולפן 12 להיות שק חבטות. "אתה כועס עלי?" שאל אברמוביץ' את גנץ בראיון. "מאוד כועס עליך" גנץ לא מתבלבל ועונה פעמיים. גנץ גם מסביר בכתם אישום משלו: "מה שעשיתם לי בשנתיים האחרונות, חבל על הזמן. פגעתם לי במשפחה, פגעתם לי בשמי הטוב, פגעתם בי באופן אישי. אתה, ושכמותך, גורמים לכך שבמדינת ישראל הדבר היחידי שמותר בפוליטיקה בישראל זה תחמנות שקרנות, מלוכלכות ומניפולציות. אתם לא משאירים מקום בלבד לממלכתיות, דרך ארץ, ליושר".

ששומעים את הדברים הללו אפשר להבין את הסלחנות של גנץ כלפי נתניהו והכעס שלו כלפי התקשורת. הוא חווה על בשרו איך בבת אחת כולם מתהפכים נגדו רק בגלל שעשה מה שמבחינתו היה תרגיל ההצלה של המדינה. הוא פתאום הבין על מה נתניהו מתכוון כשהוא מדבר שירדו לו למשפחה ולעניינים אישיים. לכן, על הכעס שלו על ראש הממשלה הוא מוכן להבליג, אבל על הכעס שלו על השמאל הוא לא מוכן לסלוח ולא לרגע אחד.

זאת הסיבה שבמטה כחול לבן החליטו לרוץ עד הסוף, למרות שבסקרים פנימיים שהם ערכו, אין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה. גנץ החליט שהוא נוקם בשמאל וזורק מתוך ידיעה ברורה קולות יקרים לפח, כאלה שיבטיחו את ממשלתו הבאה של נתניהו. הוא מעדיף לראות את נתניהו ממשיך לקדנציה נוספת, מאשר לראות את לפיד מתיישב על כיסא ראש הממשלה ונכנס לבלפור. הנקמנות, מסבירים בכירים בכחול לבן, זה הדבר היחידי שמניע את גנץ והוא מוכן לשלם כל מחיר של השפלה למענה, העיקר שהשמאל לא יקבל את השלטון.

אם לפני כמה שבועות נכתב כאן שאם הסקרים ימשיכו לא להאיר פנים לגנץ הוא יחליט לפרוש מהמרוץ, כעת מתברר שככל שהם לא יאירו לו פנים כך הרצון שלו לרוץ עד הסוף יגבר.

הערה לסיום

פורים שמח!

*הדברים שנכתבו כאן אינם משקפים את האמת ונכתבו באווירת חג הפורים בלבד. כל הקשר בין מה שנכתב למציאות, מקרי בהחלט.

שתי מפלגות סרוגות נכנסו לכנסת בפעם האחרונה לפני שהעלו את אחוז החסימה. 

במועד א' יצא בנט להרפתקה שהסתיימה בפיאסקו.

במועד ד' שוב שני מחנות, והפעם מסתמן שסמוטריץ' ישאר בחוץ. האיש שזלזל בחגית משה ("0.3 אחוז") הולך לשלם מחיר כבד. לו היה משכיל להתפשר איתה הוא היה גורף את המיינסרים הדתי לאומי, ובנט היה חוזר לועדת הבחירות לחפש פתקים. נראה שהפעם סמוטריץ' יקבל תדרוך מבנט המנוסה.    

משהו בהתנהלות של סמוטריץ' בשבע האחרון מעורר תמיהה רבתי.

הנה כמה דוגמאות: 

א. ההתנהגות המתנשאת משהו מול נציגי הבית היהודי. יכול להיות שהוא צדק בדרישותיו, אבל משהו ביחס ובגישה כנראה עורר עליו הרבה אנטי. והתוצאות רק מוכיחות את זה.

ב. בכל הראיונות הוא מדגיש שהחיבור עם בן גביר הוא טכני בלבד, ונבע מתוך אילוצים. בסדר. הבנו שאתה רואה את עצמך כמנהיג הציונות הדתית והחיבור הזה לא בא לך בטוב אלא רק נכפה עליך.. כעת תסתכל קדימה ותדגיש את העקרונות המשותפים - שלימות התורה העם והארץ.

ג. האמירה היום, הלא חכמה, שמדינה יכולה להכריח אזרחה להתחסן..

אתה לא מבין שבזה אתה מבריח ממך כמות ענקית של מצביעים? מה ההיגיון לומר את זה? גם אם אתה חושב ככה, אתה ידוע שזה נושא שנוי במחלוקת. זה לא שיש לך 15 מנדטים בטוחים ואתה יכול לשחק עם זה.. אתה די על הגבול..

מה שמפלגת 'הציונות הדתית' צריכה לעשות מכאן ולהבא - להתמקד אך ורק בייחודיות שלה על שאר המפלגות, על זה שהיא מבטאת קול תורני, ערכי, ימני ללא פשרות, יהודי, ולא להיכנס לכל מיני פינות לא נכונות.

אני אצביע להם רק בגלל זה, ואני מאמין שגם רבים נוספים.

.

אני חושבת שמקומנו בפוליטיקה הוא נטו לדאוג לעצמינו ולא לנסות לחולל שינויים משם 

השפה שלהם היא לא השפה שבה אנחנו שואפים לדבר וכל ניסיון לשנות משם

רק גורם לנו להראות (וגם להתנהג..)גרוע יותר ויותר 

וזה מתקשר גם לתפקיד שלנו בתור יהודים מה הדרך הנכונה (בעניי)

ולכן אני חושבת שלהצביע למישו זה נטו בגלל שהוא ידאג לציבור שלנו 

ולא בגלל שאני מסכים עם כל דרכיו.. 

אין צורך לנופף באידיאלים ולצאת קרחים מכאן ומכאן 

שנאמר 'אל תהיה צודק תהיה חכם' ואכמל.

(לפתוח פה שירשור, איזה שפל)

מה אתם חושבים על זה? מוזמנים לכתוב בתגובות את דעתכם האם זה נכון ולמה

@אריאל יוסף @מרדכי

בן גביר פרסם סרטון, ועורר מלחמה פוליטית - כיכר השבת

תקרא את התגובות לסרטון

בס"ד

כבר לפני מספר שבועות נכתב כאן שכדאי לשים לב על מה שקורה במפלגת העבודה מאז בחירתה של מירב מיכאלי לראשות הרשימה. ממפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה שרבים הספידו והקדימו את מותה, היא עומדת בסקרים השונים שפורסמו בשבוע שעבר בין חמישה לשבעה מנדטים. אבל כידוע, ההצלחה של האחד באה על חשבונו של האחר, ובמקרה הזה של מפלגת מרץ.

באותו הסקר שקיבלה מפלגת העובדה שבעה מנדטים, מרץ נמחקה לחלוטין. שאר הסקרים מעניקים לה ארבעה מנדטים בלבד, למעט הסקר בישראל היום מיום שישי האחרון שבו הם עמדו על חמישה מנדטים. אבל האמת, הסיבה למהפך בשמאל זה לא רק מיכאלי. מי שמסתכל על רשימת מפלגת העבודה מתקשה למצוא את ההבדלים בינה לבין מפלגת מרץ, חוץ מהפנים החדשות שיש בראשונה. לעומת זאת ברשימת מרץ אין שום חידוש, אותה הנבחרת ואותם הפנים בדיוק. יוצא מכאן שמפלגת העבודה היא הפנים החדשות של מפלגת מרץ הישנה, זאת שהצהירה על עצמה בגאון שהיא מייצגת את השמאל הישראלי ולא מתביישת בכך. עכשיו זאת מיכאלי שמרימה את הדגל הזה.

למחיקה של מרץ יש משמעויות רבות. על פי אותו סקר של כאן חדשות, בפעם הראשונה לנתניהו יש אפשרות להקים ממשלת ימין יחד עם סמוטריץ' החרדים ובנט, ועל האחרון עוד ידובר בהמשך. בכלל, תוצאות הבחירות האלה יקבעו ככל הנראה על ידי מי שתהיה המפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה. אם זאת תהיה מרץ, או אולי כחול לבן, שלא יעברו את אחוז החסימה, נתניהו בדרך לממשלה נוספת. לעומת זאת, אם סמוטריץ', שאומנם ברוב הסקרים כבר מגיע לחמישה מנדטים מאז האיחוד עם עוצמה יהודית ונעם אבל עדיין הוא נמצא באזור המסוכן, לא יעבור את אחוז החסימה אזי הימין בבעיה. בבעיה גדולה מאוד, יש לומר.

אבל זה לא הזמן להספיד את מרץ. אחרי ניקוי הרשימות בשמאל ערב סגירת הרשימות, מצביעי המחנה לא יתנו לכך שקולות כה חשובים לא יעברו את אחוז החסימה וילכו לפח. לכן, ברגע האמת יתגייסו בשמאל להציל את מרץ ולא לתת לה להימחק. כך, כזכור, קרה גם בבחירות מועד א'. זה היה נראה שהעבודה ומרץ בדרך להימחק, אבל ברגע האחרון התגייסו בשמאל להציל את הקולות האלו ושתי המפלגות עברו את אחוז החסימה, כאשר המצביעים שלהם מצהירים בקול שזאת הסיבה שבגללה הם הצביעו להן.

לא כך המצב בנוגע לכחול לבן. בתחילת השובע פרסם הכתב הפוליטי של וואלה, יקי אדמקר, שעל פי סקרים פנימיים של שלושה מפלגות מרץ עוברת את אחוז החסימה, לעומת כחול לבן נמחקת. כך גם עולה מסקר פאנלס פוליטקס שפורסם אתמול (שני) ברדיו 103FM. את גנץ, בשמאל לא ימהרו להציל. הם כבר תלו בו בעבר תקוות והתאכזבו. גם עכשיו הם לא ממהרים לסמוך עליו, למרות ההצהרות הלוחמניות שלו נגד נתניהו, שהוא לא יפנה אליהם שוב את הגב וילך להיות זה שמשלים את לנתניהו לממשלה תמורת תיק הביטחון.

נקודה מעניינת אחרונה בנושא היא שבבחירות הקודמות נאלצו העבודה ומרץ להתאחד ביניהם יחד עם אורלי לוי על מנת לצלוח את אחוז החסימה, והם אכן קיבלו שבעה מנדטים. הפעם יהיה מעניין לראות האם שבעת המנדטים יגיעו כולם למפלגת העבודה ומרץ תמחק, או שמא הם יצליחו להגדיל את כוחם ושתי המפלגות יעברו את אחוז החסימה. ובאשר לאורלי לוי? היא לא דואגת למקומה בכנסת ששוריין לה על ידי הליכוד.

תרגיל הרוטציה?

לפני חודשיים, שגדעון סער עוד היה בליכוד ומספר המנדטים של בנט נסק, נשמעו לא מעט תדרוכים שבנט מתכוון לדרוש מנתניהו רוטציה ואף להיות הראשון בה תמורת הקמת ממשלה. מאז לא מעט התשתנה, סער נסק ובנט צלל, ואז גם סער צלל וכעת לפיד הוא זה שממקום על פי הסקרים כמפלגה השנייה בגודלה. בנט נמצא רק במקום הרביעי והוא מתקרב למספר חד סיפרתי כמו בסקר חדשות 13 שפורסם אתמול שימינה מקבלת בו 11 מנדטים בלבד.

זאת הסיבה שבשבוע שעבר החלו לחזור התדרוכים שבנט הוא יהיה זה שימליך מלכים. הסקרים האחרונים מראים שאומנם מצבו כבר לא מזהיר כפי שהיה בהתחלה, אבל הוא זה שמשלים את החסר לשני הצדדים, נתניהו ולפיד, להקים ממשלה. בזה אחר זה עלו הפרשנים הפוליטים ודבררו את התדרוכים העדכניים ולאחר מכן נשלחו גם חברי הרשימה להתראיין בנושא. זאת הסיבה שבריאיון לערוץ 20 בשבוע שעבר אמר נתניהו שיותר לא תהיה רוטציה על תפקיד ראש הממשלה ומאז הוא חוזר על כך גם בסרטונים שונים וכן בראיון אתמול בחדשות 12.

אבל האמת היא שככל הנראה נתניהו לא צריך לדאוג. בנט יודע היטב שרוטציה עם 12 או 11 מנדטים לא באמת עומדת על הפרק. אגב, גם חבריה ללפיד ולהקים איתו ממשלה יחד עם העבודה ומרץ לא באמת אופציה עבורו למרות שהוא מצהיר שהוא לא פוסל אף אחד, ציוני כמובן. בסופו של דבר הוא יודע שחבירה לממשלה שכזו תרחיק ממנו לא מעט מצביעים שכרגע נאמנים לו, ובהיעדר בייס טבעי זה משהו שלא כדאי לוותר עליו כל כך מהר.

אז מדוע בכל זאת הוא מתדרך שאלו כוונותיו? הסיבה לכך לדעתי היא פשוטה, נמאס לו לקבל אחרון את הטלפון מנתניהו שמזמין אותו לשבת בממשלתו, ונמאס לו להיות האחרון שאיתו סוגרים הסכם קואליציוני. הפעם, כך בנט חושב, אם הוא יאתגר אותו עם רוטציה ואיום ללכת למחנה השני, הטלפון הראשון של נתניהו יהיה אליו, ולא רק זה, אלא נתניהו יאלץ לסגור איתו בסיס להסכם קואליציוני עוד לפני שמגיע הרגע שבו מתייצבות המפלגות אצל הנשיא ומודיעות לו על מי הן ממליצות.

כך מקווה בנט להגיע להישגים ממשיים מבלי לבזבז זמן יקר. אבל מנגד, הוא גם דואג לשמור על יחסים פתוחים עם הצד השני. אם לנתניהו לא יהיה סיכוי להקים את הממשלה הבאה, אז הוא לא רוצה למצוא את עצמו שוב פעם באופוזיציה. היה נכון ללכת לשם פעם אחת בשביל לאתגר את הממשלה ולצמוח מחדש, כפי שאכן קרה, אבל זה לא משהו שהוא רוצה לעשות לאורך זמן.

ולמה לא רוטציה? ממשלת רוטציה זה רק במקרים שממש אין ברירה ושתי המפלגות הגדולות נמצאות במצב זהה שלא מאפשר להן להקים ממשלה. לכן חשוב לזכור שעצם העבודה שהדרישה לרוטציה מגיעה עכשיו ממפלגה שמגיעה לפחות מ-15 מנדטים, היא בעייתית ופוגעת בדמוקרטיה.  אם לא יעצרו את זה עכשיו, אז גם מפלגה עם ארבעה מנדטים שהם אלו שמשלימים ל61 אולי גם תדרוש לעצמה שליש קדנציה. זה לא נכון לדמוקרטיה ולא נכון למשילות.

הערה לסיום

אתמול הגיע ראש הממשלה נתניהו לראיון אולפן במהדורה המרכזית של חדשות 12. מערכות הבחירות האחרונות הרגילו אותנו שנתניהו לא מרבה להתראיין לכלי התקשורת בזמן הקמפיין, אלא רק בשבוע-שבועיים האחרונים בלבד. רק אז חורש ראש הממשלה את כלי התקשורת הגדולים והקטנים, הכללים והמגזריים, ועושה בליץ ראיונות שבד"כ המסר שלהם זאת זעקת הגוואלד המפורסמת.

ואולי זו הסיבה לביקור המוקדם אתמול של נתניהו אצל יונית לוי. אחרי מספר מערכות בחירות בהם נתניהו שידר פחד מפני איבוד השלטון הפעם הוא לא צועק גוואלד, אלא ההפך – 'אנחנו מנצחים, בואו להיות חלק מההצלחה'. זאת הטקטיקה החדשה של קמפיין הליכוד, לשדר ניצחון, לשדר הצלחה ולא עוד פאניקה ופחד. יכול להיות שיש לזה קשר לקורונה שבו הפחד שולט ואנשים מחפשים תקווה, אבל מה שבטוח שהריאיון הזה הוא פתח של עוד ראיונות רבים שיהיו בחמשת השבועות שיש לנו עד הבחירות, ונה נה נה נה.

היא כבר לא רלוונטית בעידן הבג"צ אז למה ממשיכים עם זה?

בעקבות חשיפת ערוץ 20 כך שאיימן עודה קיבל במהלך ביקור בפריז מעטפות כסף מאש"ף כתרומה לקמפיין הבחירות של מפלגת חד"ש – הגיש היום עו"ד איתמר בן גביר בקשה להוספת הפרסום כראייה נגד עודה

איך אמר טראמפ בשעתו כשנכנס, תתעייפו מרוב הנצחונות שאביא לכם!!...  ונתקיים במילואו כמו שאמר בעת שנזרק מחולאי השמאל בטריקים שלהם, פעלתי במועד זו יותר מכמה נשיאים בכמה מועדים....

ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

ונקוה שהלייטים וכו' יצטרפו עכשיו למסע הנצחון של החשמונאים בשעתם עד שמשיח יעמוד בגג הבית המקדש ויגיד לנו ראו כי כבוד ה' עלייך זרח!!

כחלק מההסכם שלהם :

מפלגת ימינה, בכניסתה לממשלה או בהרכיבה את הממשלה הבאה,

תדאג למינויה של חגית משה לשרה בממשלה שתהיה אמונה על ענייני הציונות הדתית

ובכללים נושאי החינוך הממלכתי-דתי, הגרעיניים התורניים, השירות הלאומי,

ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות והחטיבה להתיישבות.

והשאלה שלי, איך יכולים למנות מישהי שהיא לא חברת כנסת?

כי היא כביכול סתם אזרחית היא לא חלק ממפלגה, לא?

Yair Cohen

כל מלה זהב!!!