פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1010)

בס"ד

 

התובנות שלך- אכן נראות נכונות וצודקות מצד עצמן.... אבל לא בטוח שזה מה שהרב זצ"ל התכוון ...

אבל זה לא משנה- זה לא 'חבורה' עכשיו בכתבי הרב זצ"ל, העיקר שזה עזר לך להעלות תובנות נכונות וצודקות מצד עצמן .

 

בהצלחה ✔✔.

על נימי הנפש של כל אחד. מצליחים בגאונות ועדינות מופלאה להגיע לכל אחד. שכל אחד לוקח אותם למקום שלו.

תודה בכולופן.

באיזה עבודה צריך לקרוא את זה?

פיספסתי עבודה כלשהי?!?!

זה בעבודות של המדרשה, לא שייך אלייך

אם כבר עבודות מדרשה..
את קיבלת ציונים על העבודות של המדרשה של שנה שעברה?
כי אני לא ..

כתבת דברים נחמדים מאד, שימחת ועודדת.
תודה!

וגם התובנות שלך מקסימות, למרות שאני לקחתי את מה שהוא אמר למקומות אחרים לגמרי.

האמת- לקחתי את זה מויקיטקסט... (משהו אדיר. כותבים בגוגל את המקור וזה פשוט עולה בויקיטקסט. כל סוגי הטקסטים. משתמשת בזה כל הזמן. הרבה יותר פשוט מפרוייקט השו"ת...)

רוצה להיות גם חברה שלי?

לפעמים לא צריך להגיד/לנחם, פשוט להיות שם בשבילה.
להקשיב, להכיל.

כשקרה לכמה חברות שלי, הרגשתי שמה שהן הכי צריכות, זה שאני פשוט אהיה, בלי לדבר או לשאול..ואם הן רצו אז דברנו עלזה..כאב לי מאוד מאוד בשבילן..חשבתי עליהן המון, אבל באמת הכל מדוייק מלמעלה..ובעז"ה שכולן תמצאנה את זיווגן בקלות ובלב שמח!!

 

כי פעם ראשונה לפעמים מתרגשים או סתם לא הכי מאופסים ולמראה לפעמים מרגישים שאפשר להתרגל...

היה לי לא מזמן. ניסינו פעם נוספת ואחרי זה סיימנו.

בס"ד

 

יש דברים שפשוט צריך לראות איך הם, והאם הם ממשיכים/ לא ממשיכים גם בדייט השני..

 

לגבי מה שכתבת- מראה ואינטראקציה אלו שני דברים שונים..

 

לגבי מראה- 

היו פה כבר הרבה דיונים בנושא אבל לדעתי לא נכון לפסול ישר על המראה..

לכן לדעתי כן חשוב פה הפגישה השניה כדי לראות האם זה באמת מפריע וכמה, והאם לא התאכזבת בפעם הראשונה כי בדמיון שלך היה לך מראה מסויים- והבחור בפגישה לא התאים לאותו מראה... יכול להיות שאולי בפגישה השנייה תראי כי זה כבר פחות מפריע או שאת יכולה להתחבר למראה הזה..

מה שכן- אם זה עדיין מפריע אז אין סיבה להישאר בכוח בקשר....!

 

לגבי האינטראקציה-

מן הסתם הייתי נותת עוד צ'אנס כדי לראות איך האינטראקציה ביננו תהיה כשניפגש שוב (בכללי אני מאלו שדוגלות בלתת עוד צ'אנס וניסיון..)

יחד עם זאת, הייתי בודקת עם עצמי במה לא התחברתי באינטראקציה..

יש פה ככ הרבה דברים שיכולים להיות (לדוגמא- לא התחברתי כי הוא היה ביישן, לא היה ככ על מה לדבר וכו')

בגדול- אני יודעת שיש דברים שהייתי מאוד מעוניינת לראות איך הם יהיו בפגישה השנייה, ויש דברים באינטראקציה שאני יכולה כבר לזהות שכנראה זה לא יתאים ביננו...

 

וברצינות- תלוי באיזה רמה זה מפריע. ככל שיפריע יותר- פחות פגישות.

רציתי תשובה יותר ספיציפית לעד כמה כדאי לתת צ׳אנס
ולא על חשיבות המראה וכו...

בכל מקרה, החלטתי כבר.. אפשר מבחינתי לנעול.

חשוד קצת...

באמת היה מוזר:/

בס"ד

 

ואני חולה כבר שבוע.. והיום בכלל אני על הפנים..!

אז כייף שמשהו מעלה חיוך....

 

תרגישי טוב נסיכה

זה הקבלת פנים שלך לאורחים?

פנק אותו באיזה תפוח.. 

 

(: 

ברוך הבא!

 

מוזמן לספר על עצמך.

בשרשור למעלה. 

 

(: 

שומר נפשו ירחק...

לא חבל שזה גורם לדמיונות של ''אם.. ואם. ?"

יכול להיות שלך ולאשתך, בכלל לא יהיו את הקשיים שיש אצל זוגות אחרים.

לפעמים כשרווקים שקועים בעיקר בחלומות ובדברים הטובים. וזה קצת עוזר להיות מוכנים ולדעת לקראת מה הולכים, ושיש גם קשיים.
ובעיקר- שזוגיות זו עבודה קשה. זה עוזר לחשוב מה אתה היית עושה במקרים כאלו, וגם מה לא לעשות.
בכללי זה גם נכון, גם מהתבוננות בזוגות שאתם מכירים, לא רק פה בנשואים טריים..

ללשמוע ולהיות מודע להרבה בעיות של זוגות אחרים, שיכול להיות שלא תתקל בזה בכלל בחיים האישיים שלך.

אאני משתדלת ללמוד בעיקר מהתגובות שם.

יש שם המון אנשים חכמים ובעלי ניסיון, שבאמת נותנים עצות טובות!!

אבל למה להיכנס מראש לשמוע על בעיות שיש מצב גדול שלא תתקלי בהם?

אני יודעת שאני מקצינה, אבל זה כמו שלא תכנסי לפורום של בני נוער עם בעיות של התמכרות, כדי לראות עצות טובות של אנשים שעונים להם..

לנישואין- בע"ה כן.

ולא הכל שם כ"כ מוקצן ונוראי. הרבה פעמים יש שם קשיים של יומיום, ועצות איך להתמודד איתם.

וזה בדיוק מה שאמרתי - כשנגיע לגשר, נחצה אותו

ברור שלא בהכל נתקל. ובעז"ה מקווה שבכלל לא, אבל זה מכניס קצת לריאליזם.
אני מאמינה שמי שיחשוב כל הדסרים האלו קודם, יגיע הרבה יותר מוכן לעבודה ולזוגיות בכלל.

לא לחיות באשליות, ולהיות מודע לזה שנישואין זה לא רק לבבות פורחים באוויר.
זה משהו אחד. שאני מסכימה איתכן עליו.

'להיכנס' לבעיות של זוגות אחרים בחיי הנישואין שלהן זה משהו אחר.

1. שוב, לא בטוח שבכלל תתקלו בבעיות שנמצאות שם, וסתם חבל לחשוב על זה לפני. לא נראלי יעיל ו/או תורם.

2. אני ספציפית מרגישה חדירה לפרטיות. אני יודעת שהם מודעים לזה שהבעיות מועלות בפורום פתוח וכולם יכולים לראות.. ובכל זאת, בית, משפחה, זוגיות וכל הנלווה לזה. אמור להיות פרטי שלהם. לא מרגיש לי נכון לקרוא שם, במיוחד שאני עדיין לא בעמדה של לעזור ולהבין כי אני לא במקום שלהם.


~ תמיד אפשר להחכים ולמנוע מראש בעיות כשמודעים. השאלה היא מה היחס של היתרונות מול החסרונות.

אני לא אוהבת, ומרגישה שזה לא מתאים.
אתן לא חייבות להסכים איתי..

לא מדובר רק על להיכנס ספציפית לנשואים טריים, אלא בכללי להיות מודע לבעיות.

בד"כ אנחנו פחות מתעסקים בזה, וזה אחלה הזדמנות לשקף לנו את הנקודות האלו. 

 גם רוב האנשים במציאות לא יפתחו את כל הבעיות שלם מולנו, ויש דווקא יתרון ששם הכל הרבה יותר גלוי ופתוח בגלל האפשרות לשמור על פרטיות גם כשהבעיות נחשפות.

זה גם נותן אפשרות לגבש דעה, ולבוא לקראת הבעיות, כשמבינים ממש את הדקויות, כמו גם שיש שם דברים באמת פשוטים ויומיומיים.

 

אבל בשורה התחתונה, נראלי פשוט שכל אחד יקח את הדרך שנראית לו הכי טובה ומתאימה, שתאפשר לו להיוודע לקשיים ולצורך בהכנה ובעבודה לפני שמתחתנים.

זה מכניס לפרופורציות. וזה כמובן אמור לבוא ביחד עם החלומות הוורודים, ולא לפגוע בהם...

לפעמים זה מה? איך הגעתם למצב כזה, אם לא יותר גרוע

 

ואז שמיגים לנישואין חצי מהבעיות לא קיימות.

 

 

במקום לחיות רווקות הוללת לנסות לעבוד להיות רגישים לזולת ולסדר בחיים

שהגעת לתובנות הללו. אני עוד לא
זה דווקא דיי הרתיע אותי מלרצות להתחתן בקרוב

אומנם עולות שם סיטואציות לא קלות, אך זה לא מפחיד אותי.
השירשורים שם בעיקר מחדדים לי שוב ושוב כמה חשוב לפתח מידות טובות.
ענווה, הקשבה, רגישות, עין טובה, אכפתיות...
כמה זה כ"כ קריטי בזוגיות!

אז אני לומדת לפתח את זה בעצמי, בכלל כי זה דרכנו להידמות לבורא, וגם בשביל הבית שאבנה בע"ה.
ולומדת שאלו דברים קריטיים גם בבן הזוג ולכן לשים לב אליהם ולא להתפשר בזה. (אף אחד כמובן לא מושלם, העיקר לראות שיש עבודה עצמית ורצון להשתפרות תמידית)

עוד דבר שאני לומדת מה"פורום אחד מטה" זה החשיבות של התקשורת.
לדברררר !

סה"כ רוב מה שעולה שם קשור לנק' האלה.

וכן, טוב להכניס לפורופורציות את החלום הורוד עם ההבנה שהוא כולל גם הרבה עבודה משותפת.

שנזכה...

כי זה נותן לי פרופורציות, ואני יכולה לבחון את עצמי מה הדעות שלי במקרים מסויימים.

זה מוציא אותי מהאשליה שהכל ורוד (מה שאני יודעת כבר), והתגובות שם ממש נותנות כלים לעבודה...

מה שאתה רואה שם זה מקרים לא רגילים.
סתם יעשה לך רע לקשר את המציאות שמתוארת שם לא פעם למציאות של הבית שלך בעתיד.

לדעתי..

אימצתי!

 

סלח לי שלא המשכתי לקרוא,

הביטוי שפך אותי

מצד אחד, זה טוב שאנשים יבינו שיש פער גדול בין הפנטזיות הרומנטיות שלהם לגבי חיי נישואין וזוגיות לבין המציאות האמיתית. אנשים חושבים שבעל ואישה זה יון ויונה. הפירוש של מה שאמרו חז"ל 'מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות'  מדבר על כך שבזיווגים זה תמיד אחד ההפך מן השני. פירוש שהאישה היא אש, גבורה. והאיש מים, חסד. בדרך כלל זה כך, יש גם ההפך. והגבר צריך למתק אותה ואז הם נכללים ביחד.

 

מצד שני, זה לא באמת הולך לעזור בצורה משמעותית לקרוא מאמרים וספרים ואשכולות אין ספור. כמובן שלשאוב מניסיונם של אנשים חיים שכותבים מתוך מיצוי הנפש והחוויה האישית שלהם זה טוב לאין ערוך. משום שרוב ספרי הזוגיות של מפורסמים למיניהם הם ספרי הבל פופוליסטיים בשביל האספסוף. לא רק שהם לא עוזרים, הם מלאים בשטויות וזה מזיק ומטמטם לקרוא את ההבלים האלה ולעכל את הרעלים שבהם.

 

כל זוגיות היא אינדבידואלית ומיוחדת, וממילא אי אפשר להתכונן לכל המצבים שיכולים לקרות ולהיות בזוגיות ובחיים בכלל. תבלע ותקיא אין ספור מאמרים וספרים, אתה לא תשיג כלום חוץ מבזבוז הזמן והחיים שלך. כדי להגיע להישגים אמיתיים צריך לעבוד קשה. מה לעשות, לבלוע ולהקיא ידע לא מצריך כשרון יוצא דופן או אישיות מיוחדת. אולי תהפוך להיות פרופסור לזוגיות, תקבל שבחים ועטרות על התגובות המלומדות שלך בפורומים, פינת רדיו ברשת ב', אבל בזוגיות ובחיים אתה לא תבין כלום.

 

טעם החיים משתנה מרגע לרגע, ישנם אינספור סיטואציות ומקרים שיכולים להיות, ושום דבר לא מובטח או בטוח. להסתמך על חכמה גדושת מליצות כלפי חוץ ועל דרשות ועל מילים זה כמו להיות סירה מקושטת אך מלאת חורים. אם תעמיס אותה בבני אדם ותשים אותה על הקרקע, היא תעמוד ותראה יפה, תקטוף שבחים. תשים אותה במים והיא תפגוש ברוח ובגלים, והיא תטבע. לכן אמרו בפרקי אבות שכל שחכמתו מרובה ממעשיו וכו'. ואין שם שום הבדלה בין חכמת התורה לשאר חוכמות, גם אם אתה חכם גדול בתורה אתה עדיין יכול להיות אחד שבלע והקיא גמרות והלכות ופירושים. חכמה זה טוב, אבל בים החכמה אפשר לטבוע, ואפשר לשחות.

 

היה שלב מסוים אצל רבי נחמן מברסלב, שבו הוא התחיל לספר סיפורי מעשיות. המעשיות האלה ממוקמות מעל הספרים, מעל הדרשות, מעבר להסברים ולמילה הכתובה. לא מדובר בסתם סיפורים – המטרה של רבי נחמן בסיפורי המעשיות הייתה להביא את האדם לידי כך שהוא לא יצטרך ספרים או הסברים, שהוא יוכל להבין ולקלוט עקרונות רוחניים, להבין תופעות ואנשים, וכן הלאה, בלי ספרים.

 

כדי להבין את המעשיות, צריך לחיות אותם. אין דרך אחרת, אי אפשר פשוט לקרוא אותם ולחשוב שאתה מבין. המעשיות האלה כוללות בתוכן את כל הפנים של התורה, את כל הפנים של אלוהים כפי שהן יכולות להתגלות על ידי כל אדם ואדם. מה אתה חושב, מי יבין יותר את המעשיות, מי שעבר הרבה צירופים בחיים שלו, ומסעות וחוויות ולמד וראה וצפה, או מי שדילג בין קוגל לבבא מציעא תחת המזגן?

 

 

דווקא אנשים לא מלומדים אלא כאלו אשר חוו על בשרם חוויות שונות ומשונות ויצאו כשידם על העליונה ( או לפחות שרדו ולא יצאו מפרופורציות) יכולים לשפוך אור על מצבם הנפשי של אחרים מזווית "אמיתית" יותר, ולהבין אותם בצורה טובה יותר מאשר כל מיני פרופסורים ויועצים.

 

ישנם אנשים שהייתי הולך להתייעץ איתם לפני שהייתי פונה לכל מיני אנשי מקצוע ויועצי נישואין. ובכלל, אף אחד לא יכול באמת להבין את המצב בין איש לאישה. הקשר בין איש לאישה זה כמו הקשר בינך לבין אלוהים. אף אחד לא יכול להבין, אף אחד לא צריך להתערב. כי זה רק יעשה נזקים.

 

בקיצר, מי שרוצה להגיע מוכן צריך לעבוד קשה ולרכוש כלים נפשיים ורוחניים, וזה דורש מאמצים ועבודה קשה והתמדה. התקן עצמך קודם, קשוט עצמך קודם וכו', ואז תוכל גם להיות עם אחרים בצורה נכונה.

 

יש לי הרגשה שמוצמדת לו מנגינה.

ואם לא, אז הוא חייב אחת כזאת דחוף.

אפשר שאלה?
למה כל השירים שלך באים באשמה *אליה*?
למה תמיד השיר מכיל כאבים? למה תמיד היא אשמה?

יכול להיות שכולם מופנים על מקרים מהעבר, ויכול להיות שלא.
בכל אופן, הייתי שמחה לקרוא שירים גם מפן אחר שלך. שלא רק היא זאת ששברה את ליבך או להיפך..

(סתם אמירה/ הארה כללית. אם זה לא במקום- תמחק).

בהמשך הוא מנסה לדרבן אותה להיפתח אליו, אך לפני כן- האשמה מופנית אליה.

נראה שהוא מתאר אותה כפגועה ומתגוננת משמע מישהו גרם לזה...
ומצד שני, יכול להיות שאת צודקת ואולי מה שיועיל לו זה לנסות לחוות את הדברים מנקודת מבטה ולקחת בחשבון שלא בטוח בכלל שבהכרח קלט אותה ואת תמונת המצב כמו שחושב שקלט...

את חושבת שכל מה שהוא כתב קרה במציאות? אולי. מעניין אם כן.
אני ניתקתי את המציאות. התייחסתי רק לתוכן השירים שכתב.

הוא כתב כמה שירים שמעבירים מסר דומה ,נאז אני מניחה שכן...
בואי באמת נשמע אןתו...

קודם כל, אני חייב לומר שזה נורא מעניין ומעשיר לראות איך אנשים מנתחים משהו שכתבתי מהצד..

דבר שני, זה לא כל השירים... יש שירים אחרים שהעלתי כאן, שדברתי על מקום אחר בנפש. זה תלוי במקום הנפשי שבו אני נמצא ביחס לכתיבה עצמה. יש מצבים שבהם אתה מרגיש שאתה רוצה לצעוק משהו מסויים לעולם - כי חשוב שידעו. יש מצבים שזה בא מתוך חשבון נפש והתבוננות עמוקה פנימה בתוכך. כל דבר כזה - מביא משהו אחר החוצה.

 

לגוף הטקסט, תסתכלו מה שכתבתי בתגובה למטה..

בס"ד

קודם כל אני חושבת שלצאת במצב שהיא עוד שקועה בעבר זה עוול עצום לבחור אבל אני גם לא חושבת שצריך להפנות אליה אצבע מאשימה.
נכון, עדיף מוקדם ממאוחר.
נכון, צריך לשחרר את העבר.
אבל האם אתה יודע כמה זה קשה לפעמים?
האם אתה יודע כמה הזכרונות כואבים?
ואם זאת הייתה אהבה עמוקה ופנימית אז בכלל.
צריך לשחרר, אבל להגיד את זה זה קל.
יודע מה? גם לא תמיד צריך לשחרר.
לפעמים המצב הנפשי שמתאים לי ברגע נתון הוא עדיין לאהוב, עדיין לרצות, עדיין לקוות ועדיין להאמין.
אתה צודק שזה לא צריך להיות ככה כשיוצאים עם מישהו אחר, אבל באופן כללי בחיים זה ככה.
להתנתק מאהבה ומאינטימיות זה לא פשוט, אל תצפה ממנה לעשות את זה כ"כ מהר.
בקשר ללהפוך שוב לפגיעה, לדעת שאולי אעבור את הכאב הנורא הזה שוב, זה לא קל ולא נחמד לאף אחד. אי אפשר לומר למישהי- יאללה, קחי בסבבה, כולה נפרדתם, מה קרה??. לא, זה לא עובד ככה. פגעו בה, מישהו שהיא אהבה פגע בה. אני לא יודעת אם אתה יכול להבין את התחושה כשמישהו פוגע בך. במיוחד שזה מישהו שאת כ"כ אוהבת.
גם כאן אתה צודק. צריך לשחרר, צריך לתת צ'אנס, הרי כולנו בסופו של דבר רוצים להתחתן. אבל צריך גם לתת לנו את הזמן שלנו. אם ייקח לנו שנה או שלוש זה בסדר, זה מותר וזה לגיטימי.
אהבה היא לא דבר פשוט להתגברות.
כנ"ל פגיעה.
אל תציג את זה כאילו זה סבבה ויאללה זורמים.
זה לא.

והיא פגועה ומתקשה לסלוח ולתת צ'אנס נוסף...

מממ..
מעניין מה הסיפור האמיתי שמסתתר ...

כאן אני דווקא חלוק עלייך. 

 

את צודקת לגמרי שזה קשה. ואת צודקת לגמרי שלכאורה האמירה 'יאללה, תתגברי' היא חצופה קצת. אבל - 

 

ככה זה כשעוברים טראומות. צריך להילחם בהן כדי לא לשקוע ברחמים עצמיים וכדי להצליח להשתחרר מהן. אז בהחלט - יאללה, תתגברי. אם את רוצה אותי ('את' ו'אני' הגנריים, אלו שהשיר מתייחס אליהם) - את תיאלצי להילחם. כי לי לא תהיה שום סיבה (או יכולת, למעשה) להילחם את המלחמה הזאת. לא בשבילי - בשבילך, את תיאלצי להתגבר על הטראומה. כי לשבת ולהתבכיין על כך שפעם אחת נפגעת מזה לא יעזור לאף אחד. 

 

ובמקרה אני דווקא מכיר היטב את התחושה של מישהי שאהבת והיא נפרדה ממך אחרי שנחשפת בפניה. סיפרתי על זה כאן כבר כמה פעמים. אבל שבוע לאחר הפרידה כבר התחלתי לשמוע הצעות חדשות, כי ידעתי שאם לא אעשה את זה - אז אשאר פצוע, מוכה וחבול ויהיה לי קשה מאוחר יותר לחזור ל'שוק'. והיום אני ממש שמח על זה. עזר לי להתגבר, וכרגע אני בקשר מצוין (וחברה שלי אומרת שאני האדם הפתוח והמשתף ביותר שהיא מכירה בערך...). גם לי היו חששות שאני אולי עושה עוול לבחורה שאני יוצא איתה, אבל בדיעבד הכל בא על מקומו בשלום, ברוך ה'. 

בס"ד

תודה על התגובה. יעזור לי לחדד את דבריי.

בס"ד

מקסימום אם אראה שהשרשור נעלם עד שנזכרתי אז אשלח בפרטי אם תרצה)

בדיוק עכשיו נמצאת במקום של קשר שנגמר, ואני פגועה מאוד ובאמת לא יודעת איך מהמקום הזה אני אוכל להיפתח שוב למישהו ואני יודעת ומאמינה שזב יקרה בסוף בעז"ה אבל זה ייקח זמן וידרוש כנראה הרבה סבלנות והבנה מהבחור שיהיה בעז"ה..
אז אם היא חשובה לך, תנסה לחכות בסבלות, לעודד אותה ולא להאיץ בה כי זה רק יפגע בקשר שלכם.. (וברור שלחכות בסבלנות בגבול הטעם הטוב..)

בהצלחה!

בס"ד

 

נכון שקשה מאוד, הזיכרונות כואבים ומפחיד לחשוב בכלל על להיפתח למישהו אחר ולהתחיל את כל התהליך מההתחלה.. נכון שקשה מאוד להתנתק מהקשר הקודם- יש יותר מידי זיכרונות, חוויות ורגשות שפשוט מחזירים אותך לזה בכל רגע ורגע..

אך יחד עם זאת, זה לא טוב להישאר בעבר..! צריך להצליח להשתחרר מהטראומות ומהחוויות הכואבות, ולא רק כדי להתחתן אלא בראש ובראשונה בשביל עצמך..! 

בתור אנשים אנחנו תמיד שואפים להיות בתהליך של התקדמות- אם זה לדוגמא כשמישהו עובד בעבודה מסויימת הוא רוצה להתקדם בעבודה ולהגיע לתפקידים יותר בכירים.. בתור אנשים דתיים אנחנו לומדים עוד סוגיות והלכות חדשות, מקבלים על עצמינו להתחזק ולהתקדם בדברים- ככה אני מאמינה שצריך לשאוף קדימה בכל תחומי החיים, וכן גם בקשרים זוגיים...

אני מבינה שיש פגיעה והתחושה קשה, ונכון, לא צריך לבוא באמירה שנאמרת כלאחר יד ולהגיד- "יאללה תתקדמי, תעברי את זה וכו'.." כי זה לא כך!! אני מאמינה (במיוחד אחרי קשר עמוק שנגמר בצורה כואבת) שההתקדמות היא לאט לאט ונעשית בתהליך..!

בתהליך הזה גם מאוד קשה (ולכן מאוד חוששים להיכנס אליו..)- אם את רוצה לצלוח את התהליך את צריכה להתמודד, לעמוד חשופה מול המחסומים בדרך, מול הקשיים ומול פחדים ישנים וחדשים שעולים.. אבל כשאת מצליחה עוד משהו ועוד משהו קטן- את גדלה! את צומחת! לומדת להכיר את עצמך ברוודים חדשים ולסמוך יותר על עצמיך! ובסוף התהליך את זוכה לראות איך הפכת לאדם גדול יותר באישיותך...

אני חושבת שלא סתם הקב"ה שולח להרבה מאיתנו נסיונות כאלו ודווקא בתקופת הדייטים. אני מאמינה שהקב"ה יודע מה התכלית של כל אחד, מי הבעל/ אישה המתאים ביותר לכל אחד, ומהו הבית שכל אחד צריך להקים.

ולכן- הוא מעביר אותנו את הדרך הזאת - אומנם כואבת - אבל מצמיחה ומגדילה באישיות ומקדמת לקראת הבית שנקים בעז"ה.

 

 

*בהערה קטנה- כבר כמה זמן שאני זוכה להודות לקב"ה על קשר שהיה לי שנגמר בצורה מאוד כואבת, אך זכיתי לראות איך דווקא מהקשר הזה הקב"ה כיוון אותי למקום יותר גדול וטוב בעצמי..

 

 

תגובה מחזקת

מה טבען של בנות, איזו תגובה?

אבל - לא אהבתי את ה'אצבע המאשימה'.
כי זה לרוב לא עוזר.
עדיף תמיד לבוא בגישה חיובית - לעודד, לתמוך, לאהוב.
לגרום לה לצאת מזה בצורה טובה. כי יש מישהו טוב יותר בשבילה(:

דווקא ה"אצבע המאשימה" פה מאוד עדינה, יש פה הרבה ניסיון לעידוד, אבל עדיין אי אפשר להתעלם ממה שקרה. ולכן זה מוצג כאן, אבל לא בצורה אגרסיבית..

תודה לכולם על התגובות והניתוחים - זה כיף לקרוא וזה מעשיר ומחכים מאוד!

אשתף אתכם, שכתבתי את הדברים גם על מקרה ספציפי, אבל למען האמת שיש כאן נקודה שאני רואה שחוזרת על עצמה אצלי ואצל חבריי המון פעמים. העניין הוא לא כלפי קשר ספציפי, לא לגבי בחורה שנפגעה ממני אישית. אלא, בחורה טובה ומוצלחת מאוד - איכותית, רק שעד היום לא מצאה קשר שיכול ללכת ולהתקדם. בפעמים הראשונות היא זרמה ונתנה לעצמה להפתח. אבל אחרי שהקשר נכשל הפתיחות הזו הפכה לכוויה. כל כוויה כזו - יוצרת מצב שבו הבחורה בוחנת מלא פעמים את הקשר לפני שהיא מאפשרת לעצמה להיות בו לגמרי. התוצאה הישירה של זה - היא קשרים לא מעטים שהבחורים מרגישים שהבחורה סגורה וקשה להם עם זה. הם נפרדים - והנה לנו כוויה נוספת. זה קורה לא מעט. אפילו הרבה. בחורות שנפגשות לא מעט זמן וחסומות רגשית כי עד היום הם נפתחו לשווא.

מה שאני רוצה לצעוק בשיר הזה - אין ברירה. בסוף חייבים להפתח. יש לזה מחירים רגשיים, אין ספק. אבל אם לא נעשה את זה - זה אולי נראה ונתפס כהגנה על עצמנו, אבל בפועל זה מביא רק לפגיעה גדולה יותר ולהרחקת היעד המבוקש - חתונה.

על זה שבנים לא אוהבים תהליכים??

באותה מידה שיש הרבה בנות חסומות ריגשית, אני נתקלתי בהרבה בנים שלא מוכנים לעבור תהליך, לא אוהבים את זה, חסרי סבלנות, ואם אחרי 5 פגישות אין פתיחות מירבית מצד הבחורה והם לא מרגישים כלום- אז הם מסיימים את הקשר.
רוב הבנים לא אוהבים תהליך.
לא מבינים שבשביל להפתח צריך הדדיות, עזרה של שני הצדדים, ולפעמים גם קצת זמן או חוויות משותפות.
בנות צריכות להרגיש איזשהי תחושת בטיחות בסיסית בקשר, בשביל להפתח בצורה הזו כמו שאתה מדבר עליה.
לפעמים זה קורה מיד, יש חיבור והתאמה והבת רואה עתיד משותף. ולפעמים זה קורה בתהליך משותף...
אתה בעצמך כתבת שקשה לבחורים עם זה שהבחורה סגורה ואז הם חותכים... זה מין מעגל כזה.
אז תודה שהעלת את זה למודעות שלנו, ואני לפחות לקחתי את זה לתשומת ליבי. אבל נראה לי שגם אתם הבנים צריכים להיות מודעים לתהליכים, ולא להפיל את כל ה״עבודה״ על הבנות.

הוצאת לי את המילים מהפה

כשצריך - אומר זאת גם לחבריי. אבל כשאתה כותב שיר אתה לא כותב מאמר לאוניברסיטה עם נימוקים בעד ונגד וגורמים שונים - אתה כותב מה שקשה לך... מסכים שדרושה עבודה של שני הצדדים. באתי לבטא כאן צד מסוים.

יישר כח על הדגשים..

(מודה, לא קראתי את כולן בעיון..)

 

ודווקא אהבתי את השיר. כן, זה קשה להיפתח ולהתגבר על העבר. אבל השיר כתוב בכזאת צורה קלילה וכיפית ש-וואלה. באלי לשחרר את העבר עם הבנאדם שכתב את זה (נשואה, חברים. לא לקפוץ ובעלי קליל וכיפי ). 

זה קשה אבל זה נשמע שהבנאדם רוצה לעזור לשחרר, רוצה להיות שם בשבילה כשהיא תרצה להתגבר. וזה מקסים בעיני.. 

 

הערה שלי הייתה באופן כללי על כל שיריו עד עכשיו.
ותמיד הוא נותן את התחושה הטובה והכיפית הזו. וזה באמת מרגיע. רק העניין, שאם המשורר יגיד לה את זה במילותיו - אני בטוחה שיקרה כפי שהוא רוצה בשיר.

רצית שאגיב?

א. אוקיי, לי אישית זכור שכתבת בעיקר כמו הסיגנון והזווית שכתבת כאן (לא ביקורת חלילה, פשוט עובדה).

ב. בגלל שהזווית ראיה והסגנון חוזרים על עצמם, נשמע או נראה כי (נטו לפי מה שכתבת כאן. אין לי שום דרך אחרת להסיק או לדעת זאת), שנפגעת מהצד השני לא מעט פעמים. ותמיד היא זו לכאורה שאשמה.
- אם זו מישהי אחת שנפגעת ממנה זה משהו אחר.
אך אם זו כל פעם מישהי אחרת, אולי כדאי לשנות הסתכלות. כי זה חוזר על עצמו. אולי כדאי לשתף אותה במחשבותיך ובתהיות ליבך? אולי כדאי לפתוח את הדברים? אולי כדאי לראות את הצד שלך בעניין? כיצד אתה נוהג?
שוב, אלא אם כן זה היה קשר אחד שנגמר והזיכרון צף שוב ושוב.
וגם אם כן, הייתי מציעה שתתקדם הלאה. תפסיק לחשוב עליה. יקדם אותך זה לא.

לא יודעת למה כתבתי את זה.
אולי בגלל שרוב השירים שכתבת כאן זכורים לי באותה נימה ובאותה זוית ראיה, והרגשתי אולי לנכון לפתוח ולהתייחס לדברים.

אולי אני סתם מגזימה ולוקחת את הדברים למקום שונה לגמרי..
בכל אופן, אלו מחשבותיי.
מקווה שלא נכנסתי למקום אישי וכואב. השתדלתי להיות עדינה.

תוכל להתעלם לגמרי מתגובתי, כמובן.
בהצלחה רבה ושילך בקלות.

דבר שני, אני באמת חושב שזה שאלה מעניינת מאיפה מגיעים השירים ומה הם מבטאים... אני כותב על פי רוב כשאני מרגיש משהו עמוק יחסית. השירים שהעלתי כאן מתחלקים לשניים - אחד זה הכמיהה לקשר ולחיבור השני זה הביקורת כלפי הצד השני. ביקורת כלפי עצמי או חבריי בד"כ לא מלווה ברגשות, לכן פחות מעוררת לכתיבה. ביקורת כלפי משהו שמשפיע עליי רגשית מעוררת הרבה רגשות ובאופן טבעי באה לידי ביטוי גם בכתיבה.

דבר נוסף, אין כאן מישהי ספציפית. זה קורה לא מעט, פעמים רבות כלל לא במודע. הבחורה סגורה כי היא סגורה. רק כשמקלפים את הקליפות מגלים שזה שחיקה מקשרים קודמים. או איזה מנגנון הגנה עצמית כתוצאה מפחד להפגע.

שתהיה לך הצלחה גדולה בהמשך ושילך בקלות.

תודה על התשובות.

הבחורה מתוסבכת בעקבות קשר עם מישהו אחר או איתך?

אולי נוצר פער בין איך שהיא חשבה שאתה לבין המציאות, אם במראה או בסגנון-דיבור/אישיות, יכול להיות שמשהו הרתיע אותה או שהיא התאכזבה (אגב כמובן זה מנותק לגמרי מהמקרה הספציפי שלך)
לפעמים קשה לנו גם להסביר לעצמנו
לפעמים מדובר בתת מודע שלא מאפשר לנו ומאותת שמשהו לא טוב
לפעמים באמת קשה להניח את האצבע על משהו מסוים
ולפעמים להתחיל להסביר יכול אולי לפגוע או להעליב

אני מודה שלפי מה שתיארת זה נשמע קצת נחפז להגיד ישר שזה לא זה, ואולי זו מישהי שלא שמעה על ''לפחות שלוש פגישות'' ומחכה לאיזה אורות וברקים על הרגע הראשון שתיפגשו.
באמת נשמע חבל.
אבל יאללה, לפגישה הבאה!
(מופנה גם לההוא שפתח לא מזמן שירשור בסגנון)

בס"ד

 

ובכל זאת אני חושבת שבד"כ האמירה הזו מגיעה בעיקר כשלא רוצים להרחיב מהי סיבת הפרידה או שלא רוצים חלילה להעליב או לפגוע..

אני מרגישה ככה כי אני בחורה אמיתית וכנה. תמיד אמרתי את האמת והסברתי בצורה עדינה מדוע אני רוצה להיפרד או חושבת שזה לא מתאים. (קרה לי גם אחרי פגישה אחת שבאמת ראיתי שזה לא הכיוון ונפרדתי- ואמרתי למה..)

אני חושבת שאדם מסויים הקדיש זמן ואנרגיה ומן הראוי שאהיה כנה איתו במידה והחלטתי שלא..

עד שנתקלתי בקשר שרציתי לחתוך, ובאמת לא ידעתי איך להגיד לו את הסיבה בלי שייעלב...

אז כן, חירטטתי משהו.

כי לא תמיד אפשר להיות כנים עד הסוף.

גם בנים הרבה פעמים עושים את זה 

בס"ד

 

זה בהחלט נותן מושג כלשהו על הטיעון המעורפל הזה. תודה 

זה כמו להשתמש במילים "נראה לי לא מתאים".
לא רצתה לפרט מדוע, ופשוט גמרה את הקשר באמירה כללית.

אם היא באמת התכוונה למילותיה, אז פשוט כמה דברים קטנים יחד שהפריעו לה במקצת גרמו לה להרגיש שהקשר פחות מתאים למרות דברים גדולים הנראים כי הקשר כן.

הזכיר לי מישהי
תכלס זה המשפט האולטימטיבי כשאני לא רוצה לפרט את הסיבה לסיום הקשר. (מרגישה איתו בנח אחרי פגישה-שתיים. אם הקשר יותר רציני ומסתיים מצידי, אני ארחיב יותר..)

שב"ה כבר התחתנה, והיתה מספרת לי כל פעם מחדש ששוב אמרו לה "זה לא זה"... קיצור, זה לא קשור דווקא לנשים.
לי נראה שזה יותר קשור לסיבה שלמישהו לא מתחשק לפרט, או לדברים שמרגישים וא"א להצביע במדוייק...

ואני חושבת, שבאמת ראוי יותר לספק איזו תשובה...

לדעתי האישית?אני חושבת פשוט שהיא לא מרגישה מה שהיא מצפה להרגיש או שלא מסתדר לה..לא מרגישה כימיה..חיבור..זה לא זה פשוט..היא מצפה למשהו אחר.בגלל זה לדעתי צריך לדבר בפתיחות ולתאם ציפיות..מה אני מחפשת..מה אני מצפה מהקשר..ה'זה לא זה' זה מאוד באוויר כביכול..פשוט אין את ההרגשה שזה מתאים..לא הכל חלק מבחינתה כי זה לא מה שהיא ציפתה...מקווה שעזרתי פחות או יותר..

הפגישה הראשונה היא היכרות בסיסית. בד"כ הרגשות עדיין לא עולים, לא כ"כ מהר. עדיין לא הכרת את הבנאדם... וגם- הדיבור על מה אני מחפשת וכל זה לא אמור להיות עם הבחור שאת נפרדת ממנו. כל אחת צריכה לחשוב עם עצמה... יכול להיות שהיא תגיד לו "זה לא מתאים למה שאני מחפשת", אבל לא תתחיל לפרט לו מה היא מחפשת...

בס"ד

 

הפגישה הראשונה היא זו באים לבדוק אם בכלל יש ביננו כימיה...!

אם לא מרגישים כימיה אחרי פגישה ראשונה- לדעתי לא כדאי לחתוך.

כי זה עדיין ההיכרות, ואת רק מתחילה להכיר ת'בנאדם. אולי המילה "כימיה" היא לא נכונה (היא בכלל מזכירה לי את שיעור כימיה בחטיבה ) התכוונתי לרגשות, לתחושה של קשר. 

מישהי אמרה לי משהו, זה לא תמיד עובד בדיוק ככה אבל בערך-

פגישה ראשונה- שלישית: באים להכיר את הבנאדם. כל עוד אין משהו שממש מפריע- לא כדאי לחתוך בד"כ.

מפגישה שלישית והלאה- כבר אמורים להרגיש רגשות, לצפות לפגישות וכו'..

איך כבר בפגישה ראשוה אפשר לבדוק כימיה.?

בס"ד

 

אפשר לבדוק.. ברור שלא תמיד רואים את זה על הפעם הראשונה בברור, ולפעמים אחרי פעם אחת עוד קשה לדייק את התחושה.. וברור שלא חותכים אחרי פעם אחת..! יחד עם זאת, אם לא מרגישים כלום אחרי 3-4 פגישות אז זה כן מדד שזה לא זה...

 

קצת קשה לי להסביר לך לעומק בכתב.. אם את רוצה אז נדבר בשמחה..!

1. מראה 2. רמה דתית 3. אופי 4. אחר ...  

 

והכל במילה אחת (סגנון) לא מתאים

 

הרגשה שזה לא. 

שאני לא רואה קשר.
בכלל, אין קשר בנינו וחבל למרוח

לרוב, המשפחה מכירה הכי טוב, ככה שזה אמור לצאת מוצלח(:

הקשר שהיה מבחינתי הכי משמעותי והכי מותאם למה שרציתי, היה כשאחי שידך לי.
(אני בד''כ לא אוהבת כשעונים לי על השאלה ''למה נראלך שזה מתאים לי?" ב- "זה פשוט את! אני אומר לך.."
אבל כשהוא אמר את זה האמנתי שהוא יודע על מה הוא מדבר. וזה התברר כנכון(: )


ולהיפך, אני מחכה שאחים שלי יואילו בטובם להתחיל לצאת. וברור לי שאשדך להם. (כבר יש לי בראש חברה שמתאימה רק מחכה ל-אוקיי שלו..)

שאני מחפש לאחתי את הטוב ביותר. וכל פסול מוריד לי הצעות..

ואז תציע רק הצעות באמת טובות...

אתה בדיוק כמו אחי!!

בגלל זה עד עכשיו הוא הציע לי הצעה אחת. (שהאמת הוא חפר לי עליה מס' שנים, ומשומה לא יצא לנו להיפגש, עד לא מזמן..)
רק אחרי שהוא הכיר את הבחור טוב ואת המשפחה שלו.

פשוט יוצאים מנק' הנחה, שאין מושלם. ככה שבטוח יהיה חסרונות.
אבל העיקר זה רוב הדברים, מידות טובות, שאיפות דומות, אם מכירים אותו/ה בהתנהלות יומיומית, זה עוד פלוס.

ולא צריך הרבה הצעות. צריך אחת טובה ומדוייקת.

היה פעם אחת שגיסתי שידכה... 

אבל מתישהוא הסגולה תהיה נכונה

זאת לא המטרה של הליווי

עוד לא זכיתי

אם את מרגישה שזה ניצול- אל תעשי את זה.

לי זה נראה דווקא תפקיד מהמם ומרגש....

לפני שנתיים וחצי

אני כבר חשבתי שעם הכלה הקשה הזאת אין מצב שלא יהיה נס וזקנה כמוני בת 18 וחצי תמצא בקרוב את זיווגה(בלחי"ת למות)נפלתי על כלה לחוצה מוות.רק ששמתי לה שירים של חאפלה היא נרגעה.רוב הזמן רציתי לתלות את עצמי..עד שאני והמלווה השניה מצאנו את עצמנו מעצבות לה ולחתן את החדר כאילו מינימום זה הצעת נישואין ודופקות שם צילומים ..

לא חשבתי על זה בכלל..
זה היה בעיקר החוויה העצומה איתה.
יום מיוחד, קדוש, הרגשה ממש מיוחדת ושמחתי להיות חלק מזה פשוט ולשמח אותה.

וכל הסגולות והדברים האלו, תכלס הכל תלוי בקב"ה ולא בשום סגולה כזו או אחרת.
כך שאם הוא החליט שאתחתן בזמן מסויים זה מה שיהיה עם כל הכבוד לכל הסגולות העצומות שקיימות

שירבו שמחות בע"ה!!

האמת שיש לאבא שלי אח מאומץ ואזאת אשתו הכלה.היא ביקשה מבנות דודות שלי שילוו אותה ולא היה להם זמן וכח..כי היא רצתה מינימום להרגיש כמו נסיכה והיה לה בקשות מוזרות לאללה.והתנדבתי להיות איתה.את הקדוש לא משהו הרגשתי ..היא לא דתיה כך שאת הכל הם כבר עברו ביחד..לא שהיה שם איזה הבדל בין לפני החתונה לאחרי.הכל אותו הדבר..היו מותרים לפני ואחרי.הקיצר היא היתה קשה..היה באמת יום מצחיק ושמח ..ועשיתי לה המון צחוקים אבל לא הכל דבש.

לא הבנתי איך את ככה מקטרת על חברה שלך שליווית לחתונה...

עכשיו זה קצת יותר מובן.

ב"ה, זכית בזכות גדולה!!

 

ועם הסגולות האלה- אני לא מאמינה בזה. ה' ייתן מתי שיהיה לי הכי טוב. אני לא אמורה להכתיב לקב"ה כלום. הסולות האלה סתם מכניסות לאשליות.

מסכימה עם כל מילה.
אין ספק שזה לא אותו דבר להיות סתם בחתונה, או להיות בחתונה שליוית!
בעיני זה זכות

עדיין לא התחתנתי...

לכו תדעו אולי פתאום יצוץ משהו..

בת דודה שלי חיפשה דיי הרבה זמן..היא ליוותה היא ועוד כמה.באותה השנה התחתנו כולן

הכל טוב

בע''ה בפעם הבאה

מקסים! ובעז"ה תזכי להראות לו את זה בקרוב ;)

מניח שזה על רקע השרשור הקודם?
אבל אין צורך לענות;)

"כמה טוב שנפגשנו"

בגלל שלושת השבועות לא העליתי

בע״ה יגיע בקרוב ממש!!!

 

 

 

כהרגלך בקודש

או שתציעי לו בעצמך או דרך מישהו שלישי