פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1017)

תחכי.

מה ששייך לך לא יברח לשום מקום.

הכי חשוב זה היציבות והבשלות

לא כל הדברים מתייצבים בהכרח לפני חתונה.

אפשר גם לפתח ולחזק נקודות מסויימות במהלך קשר.

 

בכל מקרה, לדעתי זה לא קריטי. אפשר כך ואפשר אחרת. העיקר לא להיות אובססיבי לגבי המחשבה שהאופציה השניה אולי עדיפה ממה שבחרנו.

 

תחושת הדחיפות והחשיבות לעשות את הבחירה הנכונה בתחום הזה היא מאוד טבעית והגיונית כי מדובר בסופו של דבר בעניין החשוב ביותר בחיים - זוגיות. אבל תופעת הלואי של זה היא שמפאת גודלה, התחושה הזאת זולגת גם לפרטי הפרטים כגון זה, שמצד האמת, ההתלבטות כאן היא לא הכרחית.

יש עכשיו שני בחורים טובים שמתייבשים לתשובה שלך.
אם את רוצה לצאת או לא זה החלטה שלך אבל אל תמרחי אותם סתם.

מציעים קודם לבחור, ואז הוא צריך לחכות ש"הוד מעלה" תואיל בטובה להחזיר תשובה.

 

הרוב מחזירות תשובה בזמן סביר, אבל יש גם אחרות (לפחות ממה שאני שמתי לב)

 

סליחה על הניסוח, זה לפעמים פשוט בלתי נסבל.

אבל כשמציעים לבן הצעה גם הוא שוקל, בודק, מברר ולפעמים גם יכול לקחת זמן עד שמשיב, וזה מובן והגיוני.
אולי גם היא צריכה קצת זמן לבדוק , לברר ולשקול. זה הסדר המקובל ואין מה לעשות.(להשתדל כן).

אבל היא אפילו לא בודקת אותם עכשיו היא סתם מורחת אותם במחשבה האם בא לה עכשיו להיפגש.

ודרך אגב באמת מי שיודעת שלוקחת לה שבוע + לברר שתודיע לשדכן והוא יאמר לבחור שיתקדם הלאה והיה אם היא תרצה אז השדכן יבדוק אם הוא פנוי שוב.

ונכון זה החיסרון בלקבל הצעה שני אבל היתרון הגדול זה כל ההצעןת הבוסריות שנחתכות על ידינו.
ושכל פעם שמציעים לכן מישו הוא כבר רוצה.
אני בשמחה הייתי מקבל הצעה שני אבל ההגיון בזה שבנים מקבלים קודם זה שלנו יותר קל (ולא לשמוע שהיא לא מעוניינת זה אף פעם לא קל) מאשר שזה יהיה לבנות.

חלושש אני מצטער שאני נופל עלייך אבל זה מציק לי שמדברים פה תמיד על זה שאנו לא רגישים ומתחשבים ומתעלמים מהצד שלכן כמעט תמיד.

סתם..
אם זה מציק לך סימן שכן איכפת לך ואתה בסדר אז אל תקח קשה...
אתה צודק שעדיף להיות בצד שמגיעים אליו ההצעות אחרי סינון ה"לא" ים..
צודק.

בתור אחת שיצאה לכמה דייטים עם בחורים כשעוד התלבטתי אם אני רוצה, ראיתי ממש שהרצון נבנה עם הקשר. אף פעם אנחנו לא נהיה סמוכים ובטוחים שאנחנו מוכנים- עד שלא נכיר את האחד המתאים בע"ה.

כי כשייווצר קשר אמיתי וטוב, את כבר תרגישי שאת רוצצה את זה ותרצי לעבוד על הנקודות שמפריעות לך.

בהצלחה!!

תודה לכולם!!

 

ואל דאגה, אני לא מורחת אף אחד... אני גם לא חושבת שזה בסדר.

אמרתי למי שהציע שאני מתלבטת בכללי אם לצאת, ושיגיד שאני בתקופה קצת עמוסה,

ושאם זה התאפשר והסתדר לשנינו אז נדבר בהמשך..

ככה שהם משוחררים

יש מעלה גדולה כשכל אחד מבני הזוג מגיע לקשר כשהוא כבר בוגר ושלם, אבל מצד שני נראה לי שגם לגדול ולהתעצב ביחד זו זכות גדולה...

אני חשבתי כמוך ותפסתי את עצמי בגיל 26.
השנים הללו עפות מהר ותמיד יש עוד משהו להספיק.

אכן זה חשש שלי...
מקווה להגיע להחלטה טובה בעז"ה

מוזמנ/ה לחפש

שידעתי שאני לא מוכן לנישואין, לא רציתי לצאת. "סתם" חברה זה דבר מיותר מבחינתי. 

 

היתה בחורה שמאד השפיעה עלי, מבחינת הרצון להתחתן. היא היתה פשוט מושלמת מכ"כ הרבה בחינות. 

אז אמנם היא לא רצתה אפילו לצאת איתי  אבל אין לי ספק שכאשר אתחתן ב"ה, יהיה לה חלק גדול בזה (מניח שהיא לא תדע). 

 

וזה עניין שמאד חשוב להדגיש לבנות ישראל - דווקא ההתנהגות הספונטנית והטבעית שלכן, לפעמים כ"כ משפיעה וכ"כ מחזקת ובונה. נניח, זה כ"כ מרומם אותי אישית מבחינה נפשית לראות את בנות ישראל הצדיקות אומרות תהילים בבקרים, באוטובוסים, בצמתים ובכל שנייה פנוייה שלהן, במקום לעשות דברים אחרים. 

 

You touch my inner smile

 

 

אכן. מדהים שזה משפיע יותר מכל חינוך אחר..

תחושה פנימית + רצון להכיר את זה

האלה היא יותר למה לא לפני..
הרגשתי שאני צריך עוד זמן לבד.

בס"ד

 

נכנסתי למדרשה תוך כדי הלימודים.. ואז התחלתי להרגיש שאני נבנית מבחינה תורנית ואישיותית, והיו לנו כל מיני שיחות בנושא זוגיות ודייטים... בסוף יצאתי כאשר הרב שלי (שאני מאוד מחוברת אליו ומעריצה אותו!!) הציע לי תלמיד שלו- הופתעתי וזה החמיא לי מאוד, ופשוט אמרתי לו כן- ובאמת אז היה לי רצון לצאת... וזה היה הסיפתח ליציאות...

לק"י

כשהייתי צעירה יותר, מסיבות כלשהן אמרתי שאני אתחתן בגיל 18- כשהגעתי לגיל הזה הבנתי שאני ממש לא רוצה להתחתן כרגע.
(ובואי נגיד ככה, נניח שהייתי מתחילה לצאת בשלב שבאמת רציתי זה היה אולי בגיל 23 ככה..ממש לא בגיל 20.
העניין הוא שאין תמיד קשר בין הגיל שבו מתחילים לצאת לבין הגיל שבו מתחתנים. את אריק הכרתי כבר בגיל 24+, ולמרות שיש לנו חברים משותפים לא בטוח שהיינו מכירים לפני).

סתם מעניין אותי. את לא חייבת לענות.

לק"י

דבר שני, הפורום מיועד לכל מי שמתעננין בנושא, לא רק למי שיוצא בפועל.
אני הייתי בין הכותבים פה- וכשהיו צריכים מנהל נוסף- פנו אלי...

למה? שאלה טובה, כמראה כי הייתי אידיוט אז.

רציתי כבר הרבה זמן ואז פתאום באה הצעה מכיוון דיי מפתיע -אז הלכתי על זה 

כי הרגשתי צורך ופחות או יותר מוכנות לקשר

הבן אדם הזמין לקפה ובכלל לא הבנתי שהתכוון במובן הזה..( קטנה ותמימה שכמותי)ואני מתוך נימוס ( נטו!) הסכמתי וכשקלטתי לאן הוא חותר הייתי בשוק...חח..
(לא חיכיתי אפילו רבע שעה מסוף ה"דייט" כדי שיבין שאני ממש לא בקטע).

אם היתה הצעה קודם מניחה שהייתי יוצאת.
(אבל כנראה זה לא היה עוזר לי למצוא את בעלי כי הוא עדיין לא היה בכיוון...)

עומד בלחצים בגבורה

אבל חכמולוג זו לא השאלה..

ולקחתי רק טלפון

ואז הציע שנשב באיזה מקום ואמרתי לו שאני לא יכולה כי באתי בלי תיק ואין עלי כסף

אז אמר שאני לא צריכה כסף

אני ככה בדיוק! חח
יש דייטים שאני רק עם טלפון, בכיסוי שלו יש רב קו ואיזה 50₪ או 100₪. וזהו לא צריכה יותר מזה..
ויש דייטים שזה נסיעה ארוכה או משהו בסגנון אז אני לוקחת תיק קטן עם בקבוק ומשהו לקרוא.
בעיקרון, תזרמי, לא קריטי ככה ולא קריטי ככה.
ובאמת כמו שנאמר פה, שאלה יהיו הצרות שלך, ושלנו...

וברצינות, קשה לי להאמין שהוא ישים לב ו/או יראה בזה משהו "לא מכובד".

רק עם נייד וכרטיס בכיסוי פלסטיק,

זהו ממש לוק חסר שיק

הורס רושם ראשוני, מעיק ומזיק!

 

 

פעם הגעתי ישר מהלימודים עם התיק, ובלי להתבלבל הוא הציע לסחוב לי אותו (תיק אדום ומהמם), והיה כל כך גברי עם התיק הזה עליו...
[אח"כ הוא צחק עליי שלו ידע מראש איך אסתכל עליו, היה לוקח ממני את התיק בדייטים מוקדמים יותר. הכחשתי כמובן. לא עזר; הוא המשיך לצחוק...]

אני הרגשתי ממש בסדר עם זה..
באמת קליל...
ומה עם תיק גדול- של 90 ליטר?
זה מרגיש לי כבד ומסורבל - וזה עוד תחילת הקשר אז לא נעים לי שהוא יסחב. ...

עד כדי כך
אין לך מקום להשאיר את התיק עד לסוף הפגישה?
90 ליטר זה באמת גדול...

שימי את התיק הקטן בתוך התיק הגדול - 

 

ותצאי ידי חובת כל השיטות...

 

[אם הוא בחור ישיבה, תסבירי לו את הסברא, ממש יעריך...]

 

 

 

 

 

נ.ב. נכתב, כמובן, בחיוך.... להמחיש כמה בן ממוצע לא יבין את השאלה..

אצלי התיק פשוט חלק ממני..בלעדיו אני אלך עקום בלי סיבה חחח

לעניות דעתי אם תשאלי בן יום לאחר הפגישה האם הבחורה הייתה עם תיק או בלי - לא בטוח שהוא ידע לענות לך. סיכוי טוב שהוא פשוט לא יזכור כי זה ממש לא מעניין אותו.

וכמובן עם כסף את ממש לא יכולה להיסתמך עליו שהוא ישלם

וחשבתי שזה יכול להיות מצוין, אפשר להסליק שם אקדח וזה יהיה ממש נוח

לדייט השני עם בעלי הגעתי עם תיק נסיעות גדול על הגב,
תיק עם לפטופ, תיק צד קטן, תקיית פוליגל ענקית ומעיל ביד כי נהיה חם.

והוא לא שם לב 😎

ולחזור לקחת אחרי אומר שנצטרך לגמור מוקדם יותר...

תעשי מה שנח לך.

 

 

זה נשמע ככה...

קראתי את זה מתוך נעליים של גבר, והשאלה הצחיקה אותי...

אני מבינה למה את מתכוונת.
אם השאלה נובעת מאיך זה נתפס אצלו, נראה לי שזה פחות אמור לעניין אותך, בלי קשר לזה שברוב המקרים הם בכלל לא מבינים מה הקטע שלנו עם התיק.

אם זה מצד התחושה שזה מעורר בך, כי בלי תיק מרגישים יותר מידי בבית, או כאילו את לא הולכת למשהו חשוב וכאלה, אז את יודעת...

מומלץ בחום...

הכי חדש זה של ד''ר מיכאל אבועלפיה.
יש גם של הרב יואב מלכא, הרב יורם אליהו, הרב אוהד תירוש(שיעור) הרב יוני לביא ועוד..

אמרו כאן את של הרב יואב מלכא. סדרה מעולה שמבוססת על הספר "שלוש שלומות הן".

 

יש גם סדרה יותר ישנה של הרב לנדאו. אבל אני לא מסכים עם כל מה שהוא אומר..

 

יש כמה שיעורים של רבי ומורי הרב אורי שרקי שלדעתי שווים האזנה.

 

בהצלחה.

הן ספציפית בנושאי זוגיות והן באופן כללי על נפש האדם, שגם מתחבר מאד לנושא הנ''ל..

 

פשוט תענוג

 

אבל הכל עניין של למי ולמה את מתחברת..הגן עדן של אדם אחד יכול להיות הגיהנום של השני

 

בהצלחה רבה!

בעיקרון, משני הצדדים חוסמים.

מהצד של שער יפו (ממילא) יש מחסום אוטומטי ומהצד של שער האשפות המשטרה בד"כ חוסמת.

אם אתם משיגים אישור מעבר במחסום האוטו' - אז עדיף.

אם לא, תקוו שיהיו שוטרים טובים בשער האשפות.

הפרוצדורה בעיקרון היא להביא ת"ז והזמנה לחתונה.

 

אם אתם מגיעים לותיקין (שזה ככל הנראה הרבה שעות לפני החתונה),

הייתי פשוט חונה באחד החניונים ליד שער ציון, והולך ברגל.

אנחנו מתכננים להתפלל ותיקין, אבל אין לנו זמן לחנות במקומות רחוקים. בזמן הוותיקין אין סיכוי להכנס דרך שער האשפות?

יש איזה טלפון שהם מתקשרים אליו ומזינים את המספר של הרכב שאמור להיכנס.

 

לגבי שער האשפות, כמו שכתבתי מקודם, זה תלוי בשוטר שנמצא שם.

בבוקר. הוא נסגר רק בתשע

ממש תודה רבה

עשרות פעמים נסעתי שם בין 22:00-4:00

תתקשר לרבנות הכותל והם יסדרו אותך ויסבירו לך הכל.

ממש תודה

מוזר אבל אני לא מוצא אותו כרגע, מצטער

גם אנחנו חשבנו ככה. הגענו אחרי החתונה לשער האשפות (עם השמלה והצלם והכל!) ולא הסכימו לנו... והתבאסנו רצח. חנינו רחוק והיינו צריכים לעלות ברגל.
קחו בחשבון. תתכננו את הזמן ככה שיהיה לכם מספיק נחת לחנות רחוק וללכת ברגל

מונית היא מתח"צ וככזאת היא יכולה להיכנס במחסום שער יפו בלי בעיות ולהגיע עד הכותל... וככה אפשר אולי גם חזור לרכב...

רק צריך להיזהר לא לדפוק אותו, ואז הבעיה היחידה היא השומרים בכותל.וכמו שאמרו מביאים הזמנה לחתונה וזה... ובנוסף אם האוטו מקושט אז בכלל רואים.

לגבי המחסום בשער יפו שמעתי בעבר שאם מקשטים את האוטו מספיק והוא נראה באמת כמו אוטו של חתן/כלה, אז פותחים לך את המחסום מרחוק אם הוא סגור. אבל לא ניסיתי בעצמי מעולם

לגבי הכותל: צריך לבא עם הזמנה לחתונה ואמורים להכניס...
כ״כ אפשר ללכת עם החתן למקווה של הרב גץ במנהרות הכותל ולבית כנסת שלו שהוא הכי קרוב לקודש הקדשים.. מומלץ מאוד!!

לפני חצי שנה בערך

הייתי שם לפני כמה חודשים עם חבר שלי והם אמרו שבקרוב אמורים לגמור לשפץ...
אפשר לבדוק.
עכ״פ, שווה גם להיכנס לבית הכנסת שלו, זה מקום רגוע כזה ומאוד קרוב לקודש הקדשים...

1. בית
2. פרנסה
3. אישה.


שינוי סדר מצריך חשיבה והתייעצות.


בהצלחה!

להתחתן על בסיס "ה ' יעזור" זה בעיניי לא נכון.

להתחתן עם תשתית- זה שונה לחלוטין!

והכל אפשר
אם רק רוצים ומתכננים נכון.

כולל לשמוע מבעלי נסיון.

הוא זה שצריך להתייעץ טוב טוב לפני, והוא זה שחייב לעשות שיקול דעת קפדני ומדוקדק בטרם יחליט ללכת לפי הסדר הזה.

בית בימינו עולה כמיליון ש"ח. גם אם הוא יחסוך אלפיים ש"ח כל חודש ממשכורתו החל מגיל 18, הוא יוכל להתחיל משכנתא רק בגיל 30.

 

דרך אגב, הסדר ברמב"ם אחר ממה שכתבת:

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואח"כ יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה".

בית אחרי פרנסה ולא להפך.

ותכנון טוב.



בהצלחה לכולם
ובנחת ובזמן
למי שרוצה וצריך

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואח"כ יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה".

מלאכה בשביל שיהיה כסף לשלם בשביל להקים בית- שהאישה היא העיקר בו.
עיקרו של בית.

אם מדובר בבת שעוד לא יודעת מה עושה עם עצמה בשנה הקרובה- לימודים/ מדרשה / עבודה וכו אז לדעתי זה שלב לא ככ מתאים לחשוב על חתונה אבל סביר להניח שבחורה שעומדת בפרק זמן זה היא דיי צעירה ולא בשנות העשרים המאוחרות. וכנ"ל לגבי בחור.יפריע לי לצאת עם בחור שעוד אין לו כיוון בחיים.לא אכפת לי שעוד לא החליט מה ללמוד אבל אם הוא עוד לא החליט אם הוא נשאר בישיבה או מתחיל ללמוד לדוגמא אז זה קצת בעיה לעניות דעתי.

אני בן 23, אז אני מבין שאני זקן, ישיש וקשיש?

הוא רשם מעל 22 אז לא ידעתי איזה גיל זה בדיוק..

כמו כל התלבטות, אחרי כמה זמן היא תיפתר. מה הבעיה?

לא חייבים להיות 40 שנה שוטף כלים.

מהסיבה שכל פעם אנחנו (לפחות אני) מגלה בעצמי עוד דברים שאני אוהבת..
ובכלל לא מחייב לעסוק במה שלומדים. נכון שזה לא המצב האידיאלי לא לעסוק במה שלמדתי. אבל זה אפשרי וכייפי.
בהתחלה גם חשבתי שזה מאוד קשור אחד בשני. אבל עכשיו כבר ממש לא.
וכדאי לשתף את מי שאתה יוצא איתה.

לדעתי אפשר להתחיל לצאת לפני שסגורים על פרנסה, אבל להסגר על פרנסה לפני שמתחתנים.

בס"ד

גם אחרי שאבחר מסלול לימודים לא בטוח שאעסוק בו. בימינו הסבת מקצוע זה לא דבר נדיר כל כך..
אני חושבת שהעיקר שיש עבודה מסודרת כרגע גם אם היא לא התחום שאני רוצה לעסוק בו.

אני אחלק את זה ככה-

אם אין עבודה מסודרת, אפילו אחת שאני מתעתדת לעזוב ברגע שאדע מה באמת אני רוצה לעשות, ואני עדיין קצת לא יציבה מבחינה כלכלית אז לא יוצאים. כמובן שיש מקרים חריגים ובלה בלה בלה אבל כהדרכה כללית אני חושבת שזאת ההדרכה הנכונה.

אם יש עבודה מסודרת (מזכירה, פקידה במשרד, גננת, כל מיני כאלה) ואני בסה"כ מחזיקה את עצמי ויודעת שיהיה לי גם איך להחזיק בית אז אין לי בעיה לצאת גם אם בעתיד אני יודעת שכנראה אחפש עבודה אחרת.

אין לי בעיה עם אנשים שעוד מחפשים את עצמם, יש לי בעיה עם אנשים לא מציאותיים שחושבים שעם אמונה קונים במכולת.

מה יותר חשוב, מי יהיה/תהיה בן/בת הזוג שלך או במה תעבוד/תעבדי בחיים? מה קודם למה?
לכאורה התשובה הפשוטה היא בן/בת הזוג, אבל אם אנחנו שואפים למימוש עצמי בעבודה זה כבר לא ברור בכלל...

הייתי מרגישה בחיפוש עצמי וזה היה מפריע לי אבל לא היה מפריע לי לצאת עם מישהו כזה...רק שיהיה במודעות שהוא צריך לפרנס איכשהוא

אבל להיות ריאלי ולהבין שעם החתונה באה גם האחריות ולכן צריך לקחת בחשבון את עניין הפרנסה.

יש כאלה שיודעים מה הם רוצים לעשות מגיל קטן ואז אין להם יותר מידי מה לחשוב- שיתחתנו

יש כאלה שכבר אחרי צבא התחילו ללמוד מה שם רוצים ואז אולי הייתי ממליץ להם לחכות שנה-שנתיים עד שיעלו על הגל

יש כאלה גם בגיל 30+ לא ידעו מה הם רוצים לעשות כאלה שלא משנה מה הם יעשו הם לא יצליחו- זה כבר לא משנה

הכי חשוב שתהיה להם המודעות שהם צריכים לפרנס משפחה

בס"ד

 

החכמתם אותי

תודה רבה!

 

לדעתי רוב הדעות היו שדווקא לא...

ועדיין יש תחושה שזו הנורמה. זו באמת הנורמה?

בעיניי זה נחמד, שאתם לא ''יוצאים לגלידה'' אלא ''הוא מזמין אותך לגלידה''.
כיף
אם לא נעים לך את יכולה להציע/ להתעקש לשלם, זאת לא הלכה מסיני.
סתם פה זה כזה עניין, לא כל אחד צריך משנה סדורה עם עומק ודרש בנושא😋

משום מה שזה בגדר "דרך אדם לחזר אחר אבידתו", וכביכול האישה היא האבידה של הגבר (אע"פ שאת המשפט "טב למיתב טן דו" הם מחילים דווקא על נשים בלבד ובאופן קטגורי. לא אכנס לזה כעת).
להבנתי זו תפיסה לא נכונה (בתקופת חז"ל לא יצאו לדייטים!! ה"חיזור" שהסבוראים מדברים עליו, להבנתי, הוא דאגה לענייני החתונה ושכל הצדדים המעורבים יתנו את הסכמתם - לאחר שכבר נבחרה הכלה המיועדת! אז לא היא שצריכה לפעול כדי שהכל יתקתק, אלא הוא). אבל זה מה שהם סבורים. ממילא זה לא קשור ליכולת שלך לשלם על עצמך, אלא על מה שמצופה ממנו לעשות באופן דאונטולוגי.

באופן כללי, דרך הגבר היא להוביל את הקשר.
כך גם נהוג שהוא מתקשר, ויותר היוזם באופן כללי.

אם גבר לא מציע את זה , זה נחשב חוסר כבוד .
מצד שני , אם בחורה חושבת שזה מובן מאליו שהגבר צריך אוטומטית לשלם - זה גם חוסר נימוס מהכיוון השני

סתם.... יש פה עוד כמה יחידות סגולה

אין לזה סיבה אמיתית היום. אבל היות וזה הנורמה אז די מצפים מאיתנו לשלם (וזה גם לא נורא) וגם לבחורה לא נעים לבקש וגם מי שלא מציע הוא חא רגיש או משהוא כזה.
תכלס זה סתם יוצר בעיות אבל זה המצב

זה לא ברור מאליו שגבר משלם. ממש לא.
זה כן ברור מאליו שהגבר הוא המשפיע בקשר...

את באמת לא צריכה שהוא ישלם עליך (כי יש לך כסף) אבל את כן צריכה את ההשפעה שלו, את החיזור שלו.(או שאת באמת באמת יחידת סגולה וזה לא רלוונטי לגביך. אבל נראה לי שפחות)

לא כל אחד חייב לחזר אחריך, אבל אני חושבת שכל אחת צריכה להיות מחוזרת ע"י הגבר שלה.

לפעמים כשמישהו משלם עליך, זה חלק מחיזור, חלק מהשפעה וזה יפה מאוד. גם אם לא חובה.

חוץ מזה שזה מקדם את התהליך של הביחד. (ויש בזה יתרונות וחסרונות כמובן)
וזה עושה טוב לנפש האישה (ברוב המקרים. לפחות לאלה שלא מרגישות עם זה מסכנות כי הן לא)

ובמקרה שגבר רוצה שיקרה אצלה משהו, זה אכן מצליח ברוב המקרים, ומימילא עושה טוב גם בשבילו בעקיפין (מעבר לזה שהוא מלמד את עצמו להשפיע ולתת. וממילא להיקשר)

ההבדל בין פעם להיום, זה שפעם היינו מושפעות מאילוץ (בגלל הקללה) והיום אנחנו הרבה פחות מאולצות (אם בכלל!) כי אנחנו מסתדרות לבד.

אז אפשר לבחור להילחם על המקום הזה, ולהישאר כל אחד עם עצמו.
ואפשר להפוך את זה מקללה לברכה. אני רוצה להיות מושפעת, לא נשלטת.

ולפעמים אנחנו אפילו צריכות להתאמץ בשביל זה מאוד. (בשביל להיות מושפעות, על הנשלטת פחות )

כשגבר מזמין אותך לדייט, (וראוי שכך יהיה, שהוא זה שיזמין אותה... שלפחות יבין שזה מה שאמור להיות),
זה יפה (ויש אומרים חובה, ואולי בצדק) שיביא משהו לשתות לפחות...
(אישה כמובן צריכה שלא להיות תלויה בזה, אבל כרגע אנחנו מדברים על הצד שלו, כי שאלת)
וכן ראוי שהוא יהיה זה שמתקרב אליה. כי הוא זה שהזמין אותה כמובן.

וזה יפה שהוא משלם עליה (כשהוא אוהב אותה).
גם כי זה מקדם את העניינים, גם כי הוא מתרגל להיות בעמדת משפיע ומאידך היא מתרגלת להיות מושפעת, וגם כי כשכל אחד משלם על עצמו, זה שני זרים שממשיכים להיות זרים כמו זוג ידידים.

אז בשביל שזה יפסיק להיות זר, צריך שמישהו יעשה את זה. וכשיש משפיע ומקבלת בקשר, ברור שהמשפיע צריך להשפיע. (והוא עדיין לא חייב להשפיע על כל אחת כמובן. אלא רק על מי שהוא בוחר)

פשוט בודקים באופן טבעי אם הוא מה שאת מחפשת מבחינת רצונות משותפים וכו...

באמת כואב. מותר לך להיעלב, מותר לך להיפגע. זה בסדר גמור. אבל אחרי שהכל נרגע קצת - אל תשכחי מי את באמת! אני לא מכיר אותך ואין לי דברים טובים להגיד עלייך, אבל חברות שלך יכולות לעזור בזה.
ואחרי הכל ממשיכים הלאה. בהצלחה!

ניצלו"ש פה השיחות טלפון נגמרו הרבה יותר גרוע:

אמנם אני כבר לא מחפש, אבל לתרום מהחוויה שלי בסקר,

ואני חייב להגיד שפשוט לא מצאתי אף תשובה שהתחברתי אליה בסקר הזה... הרגשתי מגמתיות משהו בתשובות.

זה נשמע שיש לכם דברים חשובים לומר. 

 

בנוסף אני מאמינה שגם לנשוי שהיה רווק לשעבר יש מה לומר 

 

במיוחד אם הוא היה יותר משנה - שנתיים בשידוכים. 

כך שאפשר יהיה ללמוד גם ממנו. 

לאיזה שאלה לא הייתה תשובה. 

 

או מה בעייתי בניסוח של השאלה או התשובות. 

 

ותודה רבה!

התשובות המוצעות אינן רלוונטיות בהרבה מהמקרים.

 

לא יודע למה יש נטייה במחלקות לפסיכולוגיה (ולא רק בשאלון הזה),

לתת אפשרות אחת טובה שהיא בד"כ אוטופית ולא מציאותית,

ועוד 3 אפשרויות שקשה להחליט איזו מהן יותר נוראית..

 

צריך לבנות את השאלון בצורה אחרת.

לתת שאלה שהתשובה שלה היא באמצעות ציון מ-1 עד 5, 7 או 10.

 

ותודה רבה למי שכתב והוסיף הערות. אני מעריכה.

 

בע"ה אחרי סיכום אשמח לפרסם את התוצאות.

מי שעדיין לא ענה (בדגש על מין זכר) ומעוניין להשתתף מוזמן לעשות זאת.  

 

 

עכשיו לכי נוחי לך מעט..

 

אולי הוא יבוא ממקום לא צפוי..

עשית את ההשתדלות המקסימלית שלך יישר כוח.
שה' ישלח לך בקרוב את זיווגך. המון כוח!

יש תקופות יבישות יותר ופחות.
תזכרי את צריכה רק הצעה אחת טובה
וכמו טרמפים שיכול להיות שמלא מכוניות יעצרו אבל הם לא בכיוון שלך את צריכה רק מכונית אחת ...
בהצלחה ותהיי חזקה

ותיזמי שם בעצמך! אל תחכי שמישהו יואיל בטובו לפנות אליך. ולא, זה לא מוריד מכבודך!

 

ב"הצלחה...

לעכל ובעז"ה אולי ימצאו מישהו..אני ממש מבינה את התחושה..בטוחה שזה לא פשוט!!
אני חושבת שכשאת מכניסה לעצמך את האמונה ש"אני עושה השתדלות ומשאירה מקום לקב"ה!" אז הרבה יותר קל..

תנסי גם דרך חברות נשואות שיחשבו עם הבעלים שלהם..לא דווקא אנשים רשמיים..
הרבה סיעתא דשמיא! חיבוק מרחוק!

עכשיו זהו, תרפי.

 

 

אני אחרי חיפושים של 6 שנים דיברתי עם אולי 6 שדכנים...

ובעלי בכלל לא הגיע מישם...

 

תהני מכל שניה שאין לך הצעה, זה זמן מעולה לבנות את עצמך לזוגיות.

בדכ כשמוכנים, הוא מגיע.

 

* כל הנל נכתב בלי ידיעה בת כמה את... אם מעל 27 אז סליחה אם פגעתי איכשהו כי זה כואב מאוד

לדעתי עדיף להיות ממוקדת יותר

תרשמי אצל שדכנית אחת שיש לך המלצות עליה ושבאמת איכפת לה ומתייחסת אליך

(אני פחות אוהבת שדכנים אבל כל אחד ומה שטוב לו, אם את רוצה יש אחת שהכרתי ושמאוד מעריכה)

תלכי למפגשים לפנויים פנויות ואתר הכרויות אחד

ותקופות יובש קורות, לא צריך להתרגש מזה ויש גם את המצב ההפוך שיש הרבה פניות

לדעתי זה קשור לאיך שאת מרגישה עם עצמך. תעבדי על עצמך כדי להיות מוכנה כאשר ההזדמנות מגיעה, ביטחון עצמי והרגשת הערך העצמי שלך

 

יש מחשבה כזאת שזה רק למצוא את הנכון, כאילו זה משהו חיצוני לנו שבע"ה יקרה מתישהו. אבל זה אף פעם לא חיצוני לנו, ההזדמנויות מגיעות כל הזמן ואנחנו צריכים לדעת לתפוס אותן, לעבוד על עצמנו, לטפל במה שתוקע, כדי להיות מוכנים לזוגיות הנכונה והטובה לנו

לכל אחד יש תקופות יובש... וזה קשה... אבל מאחלת לך שבע"ה התקופה הזו תעבור ותבוא תקופה עם הצעות טובות. בהצלחה!!

אני מכיר אחד שלומד בישיבה הגבוהה שם, באיזשהי תכנית שמשלבת גם תואר בהוראה. בסבירות גבוהה למדי יש שם משהו מסודר.

 

 

לפני חודשים התקשרתי למזכירות ואמרו לי שאין. ושמי שכן ארגן בעבר ואף מישהו אחר נתן לי את המספר שלו כבר לא עוסק בזה.

יתכן ויש להם אחד חדש. אם כן אשמח גם למספר.

לא המכינה ולא הישיבה, אבל מוציא המון המון שידוכים מהבוגר"צ אפשר לפנות אלי אם רלוונטי ואקשר

הבנתי שהוא משדך שם.
בעיקר מהבוגרי צבא.

להיות את.

 

 

ותמצאי מתאים וסבלן - שיחכה להכיר את הצדדים השונים.

שאת ההודעה סיימת באופן כ״כ אופטימי.
כי זה מה שחשוב!
ההבנה הזאת שלא קיימת בנו בעיה,אלא כך פשוט יצא,ושהשם ידאג! ידאג לנו למה שצריך בזמן שצריך.

את כל המורכבות והמיוחדות שאת נשמעת מלאה בהן.

באמת תגובות מעודדות כל פעם מחדש.

בעה יבוא הבחור שידע להעריך אותך כמו שאת

לקחת את מה שהפריע לבחור הקודם ולנסות ליישם את זה על הבחור הבא - זה מעשה שהוא לא נכון!

כי לכל אחד יש דגשים שונים ודברים שונים שמפריעים.

 

אז תנסי להתמקד במי את, ולא מה הבחור הקודם חשב עלייך.

 

זאת גם הסיבה  שאני אף פעם לא מסביר למה אני חותך, וגם אם היא שואלת אני לא עונה.

ואותו הדבר אני גם לא שואל כשחותכים אותי.

קרה לא פעם שבחורה רצתה להגיד לי בכ"ז למה היא חותכת,

אז אני פשוט אומר לה שזה לא רלוונטי, ומאחל לה בהצלחה!

היה מישהו שיצאתי איתו והחלטתי אחרי דייט שלישי לחתוך והוא לקח את זה קשה וכשהסברתי לו שהוא מקסים אבל אני מחפשת לומד תורה הוא הבין ואפילו שידך לי בהמשך. . זה גורם לצד השני להבין למה הקשר לא הצליח כמובן שלא בכל מקרה.. (כמו חיצוניות או מידות)

ומכיוון שמדובר בדבר שכ"כ פשוט לברר אותו והוא קריטי לך,

אז לענ"ד עשית טעות בעצם זה שלא בררת לפני ושנפגשת איתו.

וחשבתי שככה לא אפסול סתם.. למרות שאתה צודק היום עוד לפני אני פוסלת

בהצלחה

 

תלמדי להפסיק לרצות, ופשוט להיות מי שאת בסבבה שלך...
זה הכי כיף

אלה בכל פעם בוחרת להראות צדדים שונים. לפעמים לא מתוך בחירה...סתם מתוך מצברוח

אז אולי תהי שלמה עם זה? המצב רוח שלך זה חלק ממך, וזה בסדר שהוא לא יתאים לכל אחד.
וגם הצדדים השונים שבך לא סתם עולים מול אנשים מסויימים, ואם זה לא מתאים (לאחד מכם) הכל בסדר. (גם את צריכה להנות מהצד הזה שהקשר מוציא ממך)

מעולם לא הייתי קרוב למצב כזה.
נראה לי שמצב בו אני יכול לומר שאני מרגיש מספיק קרוב בכדי שהיא תהפוך להיות חלק מהזהות שלי, חלק ממני. כמובן שזה צריך להיות הדדי. זה השלב אחד לפני שהופכים לגוף אחד, ליישות אחת.

מקפיצה

מה זה נקרא בשבילך משיכה?

משיכה הייתי מגדירה כרצון למגע שחיוני לחתונה אבל גם צריך שהיה יותר מזה

לפחות שיהיה חשוב לך ואיכפת לך ממנו

חיבור רגשי

משיכה הייתי מגדירה כרצון למגע שחיוני לחתונה אבל גם צריך שהיה יותר מזה

לפחות שיהיה חשוב לך ואיכפת לך ממנו

חיבור רגשי

יכול להיות שאת צריכה משיכה של X ובחורה אחרת תתחתן בשמחה עם משיכה של X-5.

אם מדובר על מקרה קונקרטי- אז עדיף להתייעץ עם מישהו קרוב ולא בפורום, לדעתי.

חסם תחתון על-פולינומיאלי לפחות!!!

אז זה בעקרון סובייקטיבי, יש כאלה שרק מספיק להם להרגיש שלא מרתיע אותם שום מגע ויש אנשים שצריכים להיות ברמה שהם היו רוצים חיבוק כשנפגשים/ נפרדים..
כמובן שזה צריך להיות תוך כדי שיש משיכה רגשית נכונה, געגוע, ציפייה לפגישות וכו..

צריך לבדוק שהמחשבה על קרבה אינטימית יותר, מעוררת* תחושה חיובית*. נראה לי שזה המינימום לפחות ולא בטוח שצריך יותר מזה.
אם את אדישה לזה, משהו פה לא בסדר (לדעתי) אולי זה משהו בך שלא פתוח לזה, אולי זה הקשר בינכם ואולי משהו אחר שצריך לבדוק.
כמובן שאם נרתעים, אין שאלה...