פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1048)

אם את צופה במישהו הוא לא בהכרח שם לב לזה אז בהחלט יכול להיות שהוא ינסה לפנות אלייך

אם הוא ראה שאת צפית בו הוא ישלח לך הודעה\חיוך אם הוא מעוניין

אם הוא שלח לך הודעה\חיוך ואת לא ענית זה לא ימנע ממנו לשלוח עוד פעם

אם הוא שלח לך הודעה\חיוך ואת ענית בסירוב אם הוא נורמלי\לא עקשן  הוא לא ישלח לך הודעה או מקסימום עוד פעם אחת לראות עוד פעם את ה"לא" אם הוא מטרידן את יכולה לחסום אותו.

 

המלצה שלי: יש שם הרבה מאוד אנשים בלי עין הרע ומרוב עצים לא רואה את היער. מה שאני הייתי עושה, בחורות שהייתי פוסל על הסף (כמו אחת שלא מעוניינת בכיסוי ראש או הולכת עם מכנסיים) ועושה "חסום חבר זה" ככה מסנן הצעות לא רלוונטיות ומתמקד בבחורות שיותר מתאימות לי.

א. אין חוקים. נניח, אני פונה למי שאני רוצה ולא מתחילה לספקלץ בנוסח אם-הוא-הסתכל-ולא-פנה-אז-הוא-לא-מעוניין. ויש כאלה שכן עושים כל מיני חישובים...

 

ב. כן, אני מכירה בוודאות שני זוגות נשואים שהכירו שם. (והם מפרסמים מלא, עם תמונות ושמות.)

הודיע לי שהוא מתכוון להציע לה נישואין עוד מעט

מתכון לבאסות מרובות.
המלצה שלי, תתרחקי מזה.

יש תקופות שנמאס, ויש הרבה פניות לא קשורות, וצריך כוחות נפש מסוימים להמשיך לענות לאנשים שלא נראה לך שזה מתאים, אבל תודה... ההתנהלות בבירור ראשוני מול הבנאדם עצמו ולא מול מציעים היא שונה ומתישה יותר. 

אבל היתרונות שבאתר עולים על כל אלה מבחינתי. האפשרות ליצור לעצמך הצעות, ולפי מה שאת מחפשת. הכרתי משם לא מעט אנשים מאוד טובים ואיכותיים. צריך פשוט להתרגל לפלטפורמה וללמוד לסנן ולחפש. בפועל - יש להם המון הצלחות.

ותודה ריבוזום על התשובות

וגם לא...
האתרי הכרויות היו ספקי הדייטים העיקריים שלי ובוא נגיד ככה שדוכי הדודות לא יותר מוצלחים, והאמת שהתאכזבתי הרבה מאוד פעמים ויצאתי גם עם בנות לא ממש סימפטיות עם אופי מגעיל, נצלני ודוחה.
א-ב-ל אני בתקופה האחרונה יוצא עם מישהי שהכרתי שמה והיא שווה הרבה יותר מכל האכזבות שחוויתי שמה.

הייתי בחתונה של זוג שהכירו בשליש גן עדן...זוג מתוק ביותר!

ברור לי שיש עוד לא מעט... אבל אותם מכירה ממש.

אין אנונימיות?

אפשר לצפות מהצד כזה?

רק באמת אל תשכחו לבדוק את האנשים לפני שאתם מכניסים לשם .

הרפתקה מעניינת כלשהי בשידוכים. זה לא נמשך, אבל היה כיף ומעניין.

מוסיקה נהדרת בפסטיבל צלילים בירושלים.

היתה שבת נהדרת, נינוחה ומרוממת רוח.

השתחררתי סופית (ככל הנראה ) מקונספציה שהגבילה והלחיצה אותי.

 

ועל הכל אנחנו מודים ומברכים לשמו הגדול.

שבוע טוב!

בס"ד

 

בתוך 4 חתונות.

 

 כל שבוע חגיגה 

ושבע ברכות

 

ושבת חתן
 

 

המופע של אנדרדוס אמנם שופך עד לב השמיים (במיוחד שכולו סביב דייטים ובי"נישיים)
 

שפע שפעים יורד סביבי.

 

עוד חבר שהמתין שנים יצא ממאסרו ומצא את שאהבה נפשו.

החיים שלנו תותים, ישתבח ויתעלה הבורא.

באתי לשאול על מה הוא ישב..  

אחרי שבת כזאת נפלאה, 

תודה אבא.. 

 

שבת רגועה ושקטה.

מסתבר שנרשמתי ללימודים. צריכה להשלים עם עצמי בעניין.

הפלאפון הלך לפני כמה זמן. וחזר מרוקן מזכרונות מכל סוג שהם. קצת תורם הרגשת נקיות והתחדשות.

הרבה מדרשה בזמן האחרון. אור גדול.

וחברות.חברות. תודה עליהן.

תודה !!

שבת מרוממת עם דיבור אל הנשמה

יצאתי עם הרבה תובנות

וכוחות מחודשים לעבוד אותו יתברך

תודה לך אבא על שבת כזו

היית חסר לי תקופה

בד"כ אני בורחת (גם מבנות וגם מבנים כאלה). זה עושה לי כאב בטן...
מנסה לא לברוח מהר מדי כי לפעמים זה רק בגלל ההתחלה.

יש כאלה שמיד אפשר לקלוט ולהבין אותם, או שהם אמיתיים או שהם מלאים במסכות.
ויכול להיות, שאנחנו חושבים שהצלחנו למצוא אמת גדולה, אבל בעצם.... יש הרבה מעבר למה שראינו והרגשנו.
ואת זה אפשר לגלות רק אחרי הרבה זמן, הרבה מקרים שונים בחיים, או בעיקר רק מתי שהקב״ה מחליט לפקוח את העיניים שלנו.
הרבה תפילות ובהצלחה.

אם מסיימים קשר אני מוחקת.

אבל אם אני שומר אני לא מקפיד למחוק

אתה נפגש איתה ומדבר איתה, והמספר לא שמור?

אם אני יוצא איתה אני מתקשר אליה והיא אלי אז יש לי את המספר שלה. אבל לא רשום השם שלה

סתם מופיעה אצלך כרצף ספרות?

כיף לי...

יש עוד רבות רבות כמוני....

מי שאשמור אותו כנראה יהיה בעלי אח"כ... 

אין לי בכלל את המס' שלה עד פגישה 5

סתם <צ>

אני פנוי יותר מתמיד

ושכחתי להוסיף שם קריצה..

מתחתנים?

#סליחה

נגד עין הרע

אף פעם לא חשבתי על סיבות לשמור/למחוק...

ואחרי שנפרדים מוחקת רק אם אין סיכוי שאציע לחברות..

אני לא טורח לשמור בפלאפון החדש.

הדבר הכי עצוב שהיה לי, שיצאתי עם בחורה שהיה לה לב מאוד גדול, ונפרדנו. פעם כשחיפשתי מישהו בוואטסאפ, ראיתי באקראי את הסטטוס שלה, וזה היה סטטוס על איך שהלב שלה שבור להיות לבד ושאף אחד לא אכפת לו ממננה, וזה הכאיב לי מאוד מאוד.

אז למה לא נתת צ'אנס שני?

ואני צריך בחורה שתמשוך אותי לקרקע.

בעיקר כדי להציע.

לפעמים אם אני רואה שאחת גורמת לי לסרטים בראש,

 

אז מוחק אותה.

 

למען תמחק מליבי.

1. כן, גם אני כזה

2. כן, גם אני כזה

3. לא ממש, מעניין אותי ההקפדה על המצוות ופחות על ההגדרות

3. לא, העיקר שיהיה אדם ירא שמיים.

1. כן, אבל תלוי גם במה זה מתבטא

2. רוב הסיכויים שלא (שוב, תלוי במה מתבטאת החרדיות)

3.שואלת

חשוב יותר לדעת מה הכיון והשאיפות ולבדוק האם יש התאמה ביניהם.

הרי אנחנו בנ"א גדלים ומתפתחים כל הזמן, כל עוד יש התאמה בין השאיפות וכיון השקפה דומה- לא נראה לי שיש בעיה.

ברור ששואלת השקפה
מעדיפה שתהיה חפיפה כמה שיותר מלאה בהשקפה וברמה התורנית

@מרדכי
בהצלחה!

 

תפני אליי

ובכרטיס שייפתח חפשי 'כתוב: מסר חדש'. 

ואיך זה עובד פשוט מתקשרים אליו ומציגים את עצמנו? בכללי איך זה עובד אם שדכני ישיבות

ומי זה יוני?

דווקא חשבתי לשלוח הודעה.. יש פה משהו שאני לא רואה?

חושבת שזה 120 למנה שזה נחשב זול יחסית..
ויש כל מיני בבני ברק.. צריך לבדוק לפי כמות המוזמנים כמה מקום צריך.

לדוגמה-

מי יודע איך אפשר לעשות חיפוש במסרים? [אם אפשר בכלל?] תודה. - צעירים מעל עשרים

ואתה בכזו קלות אומר 'חתולה'. לא יאמן.

מהנדירים בארץ...

 

פעם הבאה שתסתבכו תקראו לי 

 

כי ^ↀᴥↀ^ זה חתולה.

אבל את ^_^ היא הבינה.

והשתמשה בו נכון

 

בשונה ממך שממשיכה לצחוק עלי במקום להבין

 

עכשיו מובן? ^_^

עוד נסיון, הפעם עם תמונה אחרת, יותר פרקטית

 

והיי, זה >.<" לא נמצא שם.

><  זה עיניים

.  זה פה

"  זה זיעה

 

רק שהם טעו בסמיילי אחד: -_- זה ממש לא מחייך. הוא משועמם, או נאנח, או מיואש

 

אבל אני אכן מכיר את הרגשון הזה מזה שנים רבות

לפחות באופן הזה >.< שלו.

גם ככה >< עובד

ולא בהכרח זיעה.

תלוי בהקשר

אני מיוחדת. לא מצליחה להבין ולאהוב את זה

והתכוונתי שמבקש אמונה אמר שזה חתולה והיא רק אישרה את דבריו.

מזל שיש את @שקר החן בעולם

אבל כן יצא לי לעודד מישהי לצאת עם מישהו שחתכתי את הקשר בינינו. ואז הם התחתנו.
זה עשה אווצ' קטן בלב אבל גם שמחה אדירה!
ולא, לא התחרטתי לרגע....

והיא כבר חשבה על חתונה) וחתכתי, ואז הם יצאו עם חברים טובים שלי והתחתנו, אז אמנם לא הלכתי לחתונה, אבל לאחת הלכתי ל-7 ברכות, והשנייה לחנוכת הבית. פשוט, רציתי להגיד אמירה שמבחינתי הכל בסדר, ואני מאוד שמח, ושלא יהיו רגשות לא נעימים.

אמנםנבמקרהנשלי בלי קשר אני בחו"ל אבל גם אם הייתי בארץ נראה לי אין מצב שהייתי מגיע.
ואם הייתי מגיע זה בטח היה נגמר לא טוב.

בס"ד

אבל אם אקבל הזמנה בוודאי, {יצא לי גם לבקש שיזימנו אותי בחורות שהיה קשר ארוך, למרות שאני לא בטוח כמה זה יצא בפועל, כנ"ל על להזמין אותן יהיה תלוי באשתי לעתיד}

 

אבל אם יש יכולת למה לא? סכ"ה עוד יהודי/ה מעם ישראל שזכינו להכיר, מסיבות, שחלקם יודעים חלקם לא, וזה שאנחנו לא חתן וכלה לא מוריד מערך כל ישראל אחים, ולאחותי אני יבוא לחתונהבכל זאת

 

ככה נראה לי... למרות שאין לי נסיון ממש בשידוכים.

הם לגמרי לא שלי!

אין מצב שהייתי משתתפת...
לא בשבילי, בשבילו... על האחוז הקטן...

אבל זה בטוח לא היה גורם לי להרהורי חרטה! לא נפרדים בלי להיות שלמים עם זה.
אם אנחנו מתחרטים, זה סימן שהיינו פזיזים (או שבכלל ההתנהגות שלנו בהקשר הזה פזיזה וחייבים לעבוד על זה) ואולי זה מעיד על איזושהי בעיה פסיכולוגית שלא כדאי להרחיב על זה כאן... אבל צריך לטפל בה.
וזה גם אומר שאנחנו אוהבים להאשים את עצמנו ושאנחנו חושבים שאנחנו אלה שמנהלים את העולם.

הייתי מאוד שמחה לדעת שהם מתחתנים (ושמחתי מאוד, חוץ מאחד שדאגתי לו)...
ואולי אחד שאם יתחתן עכשיו בכ"ז זה קצת יצבוט אותי ריגשית, כי הוא המיתולוגי... אבל קצת מאוד וזה יעבור מהר, ובלי שום הרהורי חרטה.
ואני אתפלל עליהם שיהיה להם טוב.

כלל לבוא לחתונה שלו ושל חברתי. 

מי שנפרד צריך להיות שלם עם זה, וגם מי שנפרדו ממנו, שיאמין בטוב ה' בע"ה וזה יעזור לו...

אבל אם אתה חתכת אז אתה צריך להיות במקום שלם יותר.. ולא ממש אמור להזיז לך.
כשזה הפוך אולי עדיף באמת לא להגיע.

ומקווה מאוד שלא יצא

ועדיין רוקדים לפניהם וכו'...

אשרי כל הכותבים

 

אשר שלמים עם פרידותיהם וחיתוכיהם.

שנזכה לידע באמת ובתמים שהכל מיוצר כל.
 

כל השרשור מחדש
כי אצלינו לא רואים את הכלה.

והרבה יותר נוח מהחתונות המעורבות....

לא הייתי בטוח אם היא תהיה שמחה או לא... למרות שכל המשפחה שלי הייתה(המשפחה שלה חברים של המשפחה שלי...)

בעידן של היום זה נכנס אם אתם יותר נפגשים ממדברים בוואצפ..

"בוקר/ צהריים/ ערב טוב"

שמעתי השבוע באיזה שיעור נושן של מכון מאיר שזה עדיף...לתת מרווחים בין הפגישות ולא להעמיס...
ת'אמת שזה גם תלוי כמה זמן אתם יוצאים...
מכיוון שזה כל כך מפריע לך- הייתי מדברת איתו על זה...יכול להיות שזה נובע מהדרכה כזו או אחרת

יכול להיות שהוא פשוט לא רוצה לחנוק אותך

לא נקשרים סתם אחד לשני

יש זמן לחשוב בין פגישה לפגישה אם זה באמת מתאים.

מצוין!

 

אחרי החתונה יהיה לכם מספיק זמן לדבר.. עכשיו צריך לברר אם זה מתאים בכלל

 

 

אני אישית מכיר מישהו שכבר נפגע פעם אחת רק בגלל זה בפגישות.

במקום לשאול מה שצריך ישר התחילו לצחוק אחד השני... עברו למחמאות...

חשבו שהם כבר מתאימים.. אחרי ארבע חודשים הם נזכרו להם לפוצץ על משהו שיכלו לברר בפגישה ראשונה או שניה...

מחולל פלאים

בעיניי זה מעולה. הפגישות צריכות להישאר מרכז הקשר. יחד עם זאת, הגיוני שהיית שמחה למעט תקשורת והתעניינות בין לבין, ועל זה לדעתי כדאי שתדברו - תאמרי בעדינות שזה חסר לך ותבקשי לשמוע את היחס שלו לנושא. עצם היכולת לדבר על זה עשויה לקדם את הקשר ביניכם.)

כמו פתרונות להרבה דברים אחרים שנשאלו פה בפורום - תקשורת בין בני זוג מסייעת מאד. 

 

לגבי המקרה שלך - יצאתי לאחרונה עם בחורה כזאת, שהגיבה לי בווטצאפ בעיקר במשפט-שניים כשאני כתבתי לה מגילות... אחרי ששאלתי אותה אם אני ממש מציק לה אז היא אמרה שלהיפך, ושהיא נהנית לקרוא את הדברים שאני כותב. אז זה לא בדיוק המצב שלך (את מחפשת אפילו 'בוקר טוב' בלבד...) - אבל בהחלט ייתכן שאם תשלחי לו הוא יחזיר לך ודווקא יהיה לו נעים עם זה. 

שאנחנו לא 'מוצהרים' כזוג... כלומר לא הכרנו דרך שידוך במטרה ל..
פשוט הכרנו, שמרנו על קשר ויצאנו סתם כזה לכל מיני מקומות יחד.
אז * בהנחה* שזה מוביל לקשר , הרגיש לי לנכון כן לייחס חשיבות גם לקטע הטלפוני (שיחות, הודעות וכו)
לכן לשתף אותו בקטע הזה זה מוזר ולא שייך, גם כי אנחנו מכירים ממש לא הרבה זמן וגם כי אנחנו לא ממש זוג

כדי לבדוק לאן זה הולך מבחינתו. 

 

ושיהיה עם טאקט. אני יכול להבין למה מביך לפתוח את זה. 

אתם לא זוג במוצהר, אז למה את מצפה?

הוא דאג להתקשר ולתאם פגישה *כל יום* בערבים.
ויש חיבור , כיף לנו יחד וכו..
בנוסף- הוא תמיד שואל ומבקש לדעת עלי..

אז.. איך אמורים לפרש את הדבר הזה???חח
אנחנו עוד לא במקום של תיאום ציפיות.

ובהחלט לגיטימי לדבר איתו על עניין התקשורת בין הפגישות!

 

ותיאום ציפיות זה לא בהכרח 'אז מחר מתחתנים?'! אפשר באופן כללי (ואמור להיות פחות מביך, אם זו הסיטואציה) לשאול אם נעים לו איתך, אם יהיה לו נעים אם תשתפי אותו באמצע היום בתחושות שלך / תובנות שלך וכו'. 

הוא משדר לי את זה הכי בעולם אבל לפעמים מתנהל בצורה כל כך אחרת מבן זוג (כילו, בקטע הזה).

אני חושבת שהזמן כן מדבר פה( אנחנו מכירים כמה ימים ) וגם שאלות פשוטות וכלליות עלולות להוביל למצבים לא נעימים.

מעצבן החוסר וודאות הזאת..

אתם צריכים להחליט את זה. 

פשוט אם אתם יוצאים כל ערב, ובאופן כללי הוא משדר לך את זה 'הכי בעולם', אז שווה לברר איתו את ההגדרות *שלכם* בצורה ברורה. אפילו אם זה כמה ימים. 

שלא תחיי באשליה ותיפגעי.
תשאלי אותו באיזה קטע הוא מזמין אותך כל ערב...

זאת לא בושה להיות רצינית בעניין הזה.
את אישה, אל תצאי איתו כשאת לא בטוחה במטרות שלו.
וזה לא רע להפוך את זה לרשמי... זה לא גוזל מהרומנטיקה

ותראי אם הוא עונה תשובות יבשות או זורם...
והמלצה שלי, אל צשאירי את המצב ככה, שלא ברור לאחד הצדדים אם הקשר רציני או מה מטרתו וכו'... דברו על זה (למרות הפדיחה...)

יאמר לזכותו שהוא חזר אלי תוך תוך דקות ספורות. הוא אמר שהוא היה ממש עסוק ועייף..זה לא נשמע תירוץ לא לדבר איתי ? (על אף הפירוט שהיה נשמע מוצדק) אמור להיות לו כיף סהכ..

סתם מעניין, איך בנים מקבלים את זה שבת יוזמת דיבור/ פגישה??
לפעמים מרגיש לי כילו הוא מחכה שאני אעשה את זה :/

על השאלות שלך כבר עניתי בראש השרשור אז כנראה את מחפשת תשובות מאדם יותר משכיל

דאגת לתאר לנו את כל הסיפור מכל הכיוונים כלומר, לתאר מה היא מרגישה/ תרגיש. איך אתה חווה את הקשר ,איך היא מקבלת את הקשר , איך אתם כזוג ואיך אתם כיחידים בתוך קשר זוגי.
מה שניסיתי להגיד שניתחת לבד את המקרה שלך והיחיד שבאמת ידע מה טוב לך זה אתה.
אל תרגיש רע שהגעת למסקנות /למחשבות הללו ,הן נובעות מתוך מציאות קיימת. אני חושבת שתוסיף לדבר איתה על זה ותראה לאן זה יוביל.בהצלחה!

הייתי רומזת לה אפשרות של פרידה - כי בתכל'ס היא לא עושה כלום לקשר ביננו,

אם היא לא הייתה מבינה הייתי אומרת לה בפירוש - שזה לא מתאים לי, ואני מרגישה

שלא אכפת לה וכו'...

תראה,

אין סיבה שתסבול,

אתה באמת טוב, ולא רוצה להשאיר אותה ככה...

אבל אם לא אכפת לה?

מה תעשה כשתתחתנו? אתה תפרנס, ותדאג לבית בעצמך?

אם היא תראה נכונות להשתנות - הכי טוב

ואם לא  - תנסה להבהיר לה שזה לא יכול להימשך ככה...

בהצלחה

 

 

 

שאחה כזאת דווקא בפורום דתי..

צריך להיזהר עם חשדות. זו שאלה לגיטימית מה שהוא שאל...

מקווה שהדברים יהיו מתקבלים. אם לא, אז סליחה ותדע שהכל נכתב מאהבה.

אתה בחור מוסרי, חכם ומאוד טוב ועמוק.
והגעת גם ללימודים חשובים מאוד.
קשר לא יכול להיות מבוסס רק על כיף ועל משיכה.

פעם מישהו הגדיר לי את זה ככה:
"קשר זוגי טוב צריך להיות מורכב מ- 3 דברים ובסדר הבא-
מ-ל-ך.
מח- הערכה.
לב- אהבה.
כבד- משיכה."

אלו התנאים הבסיסיים שצריך בשביל שיהיה נוח לעבוד ביחד.

או כמו שפעם מישהי חכמה אמרה לי, "בשביל להתחתן איתו את צריכה לבדוק 3 דברים:
שיש עם מי לעבוד,
שאת רוצה לעבוד איתו
ושאת מסוגלת לעבוד איתו".

זוגיות = עבודה.

מה גורם לנו לשכח את זה?
הנטיה שלנו לחפש רק את ההנאות והכיף... והאשליה שיש כיף אמיתי בעולם שאפשר להשיג, בלי עמל ויזע.
"יגעת ומצאת- תאמין".
אין עונג בעולם שאינו כרוך בכאב.
בלי כאב, העונג הוא לא עונג. (תחשוב על זה)
(אולי זאת הסיבה שקורט מלח בעוגה דווקא משבח אותה)

*
מפה, אתה לא חייב להקשיב או לקחת באופן מעשי כרגע אם קשה לך ולא מדבר אליך, אני כותבת בשביל מי שרוצה לקרוא.
פעם, אנשים לא היו נוגעים זה בזו עד שהיו נישאים. (אני לא מדברת על דתיים)
מה זה נישואין? נישואין זה ברית. (במיוחד למי שמתחתן כיהודי)
התורה מצווה אותנו לשמור נגיעה, אוסרת את הארוסות ומתירה את הנשואות על ידי חופה וקידושין.
אחד הטעמים לזה, זה שלא נסתנוור מהמגע ונאבד את השכל.

ויש לזה עוד כמה טעמים, למרות שאנחנו מקיימים את המצוות גם בלי לתלות את זה בהבנה שלנו.

למה בכלל צריך לכרות ברית? מה זה ברית בכלל?
למה שלא נקום כל בוקר מאוהבים ונחליט להישאר זה עם זו מבחירה?
(תחשוב על זה)

יש הבדל בין אהבה להתאהבות. התאהבות תמיד חולפת באיזשהו שלב.
ואם זה הדבר הכי חשוב בחיים, אף פעם לא נישאר עם מישהו/ מישיהי אחד / אחת.

בדורינו אנחנו לא יודעים מה זאת אהבה כי אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לחוות אותה.

אין אהבה אמיתית לפני נישואין.
אין אהבה אמיתית בלי ברית.
ברית, זה אומר שלא משנה מה יקרה, אני אישך ואת אישתי.
זה לא תלוי באם אני אוהב אותך הבוקר או לא.
זה אומר שאנחנו נעבוד ביחד בשביל שהאהבה שלנו תמשיך לפרוח. ולא נברח.

לפעמים נראה לנו שהמצוות הם חוקים שנועדו להגביל אותנו.
ההפך הוא הנכון, ההגבלה היא חיצונית.
התורה רוצה בטובתנו.

למשל הציווי ל"טהרה"...
זה אולי הציווי הכי קשה.
מה עכשיו שבועיים נהיה מורחקים? או עד החתונה אני אחכה?
אבל זה בדיוק מה שמשמר את הדלק של האהבה וכו'.
זה בדיוק מה שמאפשר לנו לבנות קשר אמיתי נפשי, ולא רק פיזי חיצוני שימאס לנו.
זה מה שגורם לנו להתגעגע.
זה מה שעוזר לנו לעבוד — לאהוב באמת, ולא רק לחכות לפרוק איתה / איתו סיפוקים פיזיים.
ככל שהאהבה גדולה יותר, גם הסיפוקים הפיזיים גדולים יותר, ובשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים לאפשר את האהבה ע"י ההרחקה.
וכו' וכו'
כנ"ל גם לגבי למה לחכות לאחרי חתונה...
יש עוד הרבה טעמים ידועים שידי קצרה מלפרט אותם עכשיו.
*

כמו שאמרתי למעלה, מ-ל-ך...

וכשזה בסדר הפוך, זה מסמא את עיניינו מלהצליח לזהות האם קיימות באמת אהבה והערכה.

לא מקיימים יחסים וכו' לפני שאוהבים, לא אוהבים לפני שמעריכים... (לא רק שאפשר לשלוט בזה, זה באמת תלוי אחד בשני. כמו מעגל)

אחרי חתונה או אחרי הרבה זמן שמכירים, קורה דבר מוזר.
מה שגרם לנו להימשך האחד לשניה, הוא המקור לבעיות (העבודה) בנינו.
בתת מודע שלנו אנחנו מחפשים השלמה, אנחנו מחפשים איזון, ולכן אנחנו נמשכים למה שיהווה לנו בעיות בעתיד.
למה אנחנו נמשכים לדומה? זה ברור.
למה אנחנו מחפשים את השונה? כי אנחנו מחפשים מישהו שיאזן אותנו. אנחנו רוצים לעבוד!

אנחנו מעריצים בו את היכולת להיות X כי אני Y.
אני מסודר, ולכן אני נמשך למבולגנת.
אני טבע של גבולות, לכן אני נמשך לחופש שבבלאגן שלה...

והאמת היא ששניהם צריכים איזון, הוא צריך ללמוד מהנטיה שלה לחופש והבלאגן, והיא צריכה ללמוד ממנו את הגבולות והסדר.

ובשביל לעבוד על האיזון הזה מבלי להישבר באמצע, חייבים ברית. זו עבודה לא קלה גם אם משתלמת.

צריך לשאול את עצמנו למה אנחנו נמשכים למישהו, ולפי זה לדעת איזו עבודה תהיה לנו אח"כ והאם אנחנו מסוגלים ורוצים לעבוד אותה.

היתרון הוא חיסרון, והחיסרון הוא יתרון.

ולא טוב היות האדם לבדו, גם כי הבית צריך את האיזון, וגם כי הוא בתוכו צריך אותו בשביל להיות שלם ומאוזן.

לפני החתונה צריך לבדוק בעיקר את החסרונות, ואחריה לראות רק את היתרונות.
ולעבוד. מתוך שמחה.

אנחנו מתחתנים עם חבילה שלמה, אנחנו בוחרים אותה כמו שהיא ולא בוררים מתוכה רק את מה שנוח לנו.
כל עוד לא החלטנו לבחור אותה כמו שהיא בדיוק ולא כרתנו ברית, היא לא חייבת לי ואני לא חייב לה.

וגם אח"כ כדאי שנעבוד מתוך אהבה וכבוד, ולא מתוך מחויבות.

הרב דסלר אומר שאין אהבה בלי נתינה.
מי שרוצה לאהוב באמת, שישאל את עצמו "מה אני יכול לתת לה" "איך אני יכול לשמח אותה" ולא- "מה היא חייבת לי"...
רק ככה אפשר לאהוב באמת. וזו באמת עבודה. אבל משתלמת )

סליחה על האורך והחזרתיות.

אשריך שאתה נאמן לה... זה יפה מאוד.
אתה לא צריך לחיות חיי אילוץ.
תנסה לחשוב אם הקשר הזה מתאים לך. אם קיימים בו כל הסעיפים שאתה זקוק להם.

אל תכעס עליה, היא לא חייבת לך כלום.
פשוט תבחר אם אתה מעוניין בקשר הזה. זכותך המלאה
בהצלחה...
ושנזכה שדבריו יהיו לנו נר לרגלינו ואור לנתיבתינו.

אכתוב בכל זאת.

אין לי עצות לגבי הקשר הזה.

אבל ראיתי תשובה מרב שלפני כל הקשר יש דברים מינימליים שההלכה מחייבת..



מספר סידורי: 132771
שאלה:
שלום כבודו !!! הרב !!! אני רוצה להתייעץ איתך בעניין שלי, ושל חבר שלי, חזרתי קצת לשיעורי תורה, ספגתי מעט קדושה, ודיברתי עם חבר שלי על כל איסורי הנגיעה, התפשרנו ביחד, כי הרי אינני יכולה לכפות עליו לשמור נגיעה לגמרי, אחרי שבניתי ציביון שונה מזה, אין בינינו מגע (אפילו לא נשיקה) אך יש מגע רגיל כזה ,הורדתי הילוך בזה שאמרתי לו, שכשהוא ישן אצלי, הוא ישן בחדר נפרד ,(אני בחיים לא ישנה אצלו) מניעת חיבוקים וכל זה, זה לא לעכשיו... אני מניחה שזה יגיע בתום הלבוש החשוף ואחרי הצבא! מה הרב אומר על כל הנושא? חשוב לציין, שהוא קיבל זאת מכל הלב והוא נורא מכבד, אנחנו יחד כבר 3 שנים, בתשעה החודשים הראשונים לא היה מגע בכלל!!! הוא מאוד מכבד אותי. ההורים שלי מתים עליו. מגדירים אותו כבן שלהם ואני מאוד מאוד אוהבת אותו, ומרגישה שזה הדדי !


תשובה:
אחותי היקרה.
א) שמחתי לשמוע שהוא מכבד אותך ויש ביניכם איטראקציה טובה
ב) שמחתי לשמוע שלמרות העובדה שאתם רחוקים מתורה ומצוות אתם מכבדים
ג) לצערי הרב אין שום היתר לחיות בצורה שבה אתם חיים וע"פ ההלכה זה איסור חמור
ד) אני מבין שאתם מתחזקים בצורה הדרגתית וזה יפה , אבל וודאי וודאי שאין היתר לדבר
ה) לא ממש ברור מדוע אחרי כל כך הרבה שנים שאתם ביחד אתם לא מתחתנים?
ו) אני מאוד מעריך את העובדה ששמרתם על עצמכם זמן רב, זה בהחלט לא פשוט
ז) חשוב שתדעו , שאין דבר נפלא יותר מלחיות ע"פ ההלכה ולשמור קלה כבחמורה
ח) ברור לי שלא תצליחו ברגע אחד להשתנות מקצה לקצה , אבל עצם הרצון מעורר השראה
ט) צירפתי לכם שמונה קטעים בסוף התגובה , תראו אותם ותקבלו כוחות עצומים.
י) הכי חשוב שתראו את הקטע האחרון מצד שמאל שנקרא: "הבית היהודי - פרומו קצר"

עצה טובה:
לדעתי תעודדי אותו ללכת לשיעורי תורה , לפחות פעם בשבוע וגם את בעצמך תלכי לשיעורים
ואין לי ספק שזה יפעל בכם , נשמע שאתם חפצים לעשות רצון ה' , פשוט נכון לעכשיו לאור
העובדה שהורגלתם בחטא , יש פער גדול בין הרצוי למצוי , שמחתי לשמוע שהמשפחה שלך
אוהבת אותו ורואה בו בן משפחה , זה רק מעיד על המידות הטובות שלו ועל הרושם הטוב
שהוא הותיר בבני משפחתך ובך , אבל אם את רוצה שהקשר הזה יצליח ויחזיק מעמד לאורך
זמן , חשוב שתהיה לכם הכוונה נכונה והדרכה נכונה , אחרת מהר מאוד הכל יכול להשתנות.

כדאי שתדעי.
לפני החתונה , כל זמן שאין מחוייבות , הכל נראה אחרת , ברגע שיש מחוייבות הקשר נראה
שונה , אף אחד לא אוהב להרגיש חייב , ולכן חשוב לקבל כלים נכונים לבניית בית בצורה
טובה ויציבה , הספונטניות והמוסריות לא מספיקים כדי להחזיק זוגיות , לצערנו הרב כל זוג
שני מתגרש היום , אם אתם לא רוצים להיות חלק מהסטטיסטיקה , תתחילו להגיע לשיעורים
לקבל כלים , ללמוד להתאפק ולטפח את הרוחניות שלכם ולא רק את הגשמיות , בהצלחה.

לסיכום: אם חשקה נפשכם להקים בית כשר ונאמן בישראל , אל תכניסו את עצמכם לניסיונות
מיותרים , תקבעו תאריך לחתונה ותחסכו מעצמכם את האיסורים החמורים שעליהם אתם עוברים
גם אם אתם ישנים בחדרים נפרדים , אין היתר לדבר , אבל אני מאוד מעריך את ההשתדלות שלכם
ניכר שאכפת לכם ואתם חפצים לעשות רצון ה' וכולי תקווה שתזכו להקים בית כשר בקרוב ממש.

בואי נעשה עסק!
בעניין הלבוש החשוף , אתן לך עצה טובה , תחשבי על זה בצורה כזאת, כל זמן שאת
מתלבשת בחוסר צניעות , סביר מאוד להניח שבנים אחרים נכשלים בך , אני מניח שגם גברים
נשואים נכשלים , מה שאומר שאת גורמת נזק וצער לנשים אחרות , כדי שבן הזוג שלך לא
ייכשל בעתיד בנשים אחרות , אני מציע שתקבלי על עצמך להתחזק יותר בצניעות ואין לי ספק
שזה יועיל מאוד לכבוד האישי שלך ולזוגיות שתהיה לך בעתיד , לדעתי אין זמן יותר נפלא מפסח
כדי לבער את החמץ הזה של הכשלת הרבים , תשרפי את כל הבגדים הלא צנועים שלך עם
החמץ בפסח ויהי רצון שבבית שלך לא ייראה ולא ימצא חמץ לא בבגדים ולא במאכלים חחח
אם תקבלי את זה על עצמך , תצלמי לנו את שריפת החמץ ונברך אותך בשידור חי בשיעורים
שתזכי להקים בית כשר ונאמן בישראל ותזכי לילדים כשרים ולבעל נאמן וישר. תשמחי אותנו.
כדי לקבל חשק לעשות את זה צפי בקטע הבא: "בקרוב יתחיל בעולם ביעור חמץ מטורףףף"





בהצלחה

האמת שאני אעריץ אותה אם היא תתחזק אחרי זה...
אצלי זה היה יוצר אנטיגוניזם רציני.

שישאר בטוב שהוא ראה בה... לא צריך להפחיד אותה.

לא להפחיד בכלל,כתבתי וזו תשובה שאולי לא נוגעת אליו,כי אין לי מושג מה הוא,סתם הבאתי דוגמא לאיסור.
אם הוא לא דתי- בכל זאת שיקרא,זו העצה היחידה שיש לי לתת.
אם הוא דתי-הסבר טוב מאוד להלכות ואיסורים.

דיברתי על זה שענה לשאלה של אותה אחת...

גישה לא טובה בעיניי.
רצה לקרב ויצא מרחיק. וגם אם הוא קרב, אני תוהה כמה זמן זה יחזיק מעמד.
הכי קל להפחיד.
הוא מעריך את ההדרגתיות של ההתחזקות שלה, ובאותה נשימה זורק אותה למים רותחים.

וגם קודם כל כדאי שנקרב את עצמנו, אח"כ נטיף מוסר כ"כ כבד.
הוא מלחיץ אותה. חבל מאוד...

זו האמת.להגיד מה מותר ומה אסור.
זה רב,זה מה שהוא צריך להגיד.
והנכון להגיד.

העניין של ההפחדה אני לא חושבת שהפחיד-חוץ מהעניין של שריפת בגדים לא צנועים,שזה בכלל לא ראוי לעשות בעייני. כנ"ל על פלאפונים,אין לא מבינה איך נותנים בזה יד לזריקת רכוש.
צודקים... יש עניין לזרוק מה שמכשיל אבל לשרוף ולשבור..זה לא מוסרי בעייני,ואפילו זלזול,למרות שזו למטרה טובה.

טוב לא ננצלש ..
זו התשובה.

אז היית מגלה אחרי, כשכבר היית נשוי והברירה היחידה גירושין.. גם היית עושה את הצעד הזה?
אז לדעתי אל תיהיה עם עיניים יותר מידי גדולות, זה מה שבעצם כבר יש לך, אותה.. ואתה יכול לנסות לדבר איתה על אחריות וניקיון..
לא נראה לי להיפרד בגלל זה.
(בכלל מה עם חיי הלכה.. מי מתיר לכם לפני נישואין כבר להיות יחד?)
והאחרות שאתה רואה, לא בטוח שהן טובות יותר. אתה לא יכול לדעת באמת..

שיכולים להגיד לא ידענו..
ועכשיו הוא כבר ידע מהתגובה שלך ושל עוד
(אגב, תגובה מושקעת! יישר כח)