ננסה פה
מחפש חברה, בטווח גילאים 18 - 23
אני חושב שהיא צריכה להיות חמודה מכל בחינה
ושואפת להיות יהודיה טובה בהקשר של תורה ומצוות
כמובן שבהמשך אני אתחתן איתה
בינתיים אני לוחם בצה"ל ובכללי אני לא מספיק יודע להגדיר
מה אני רוצה באשתי ולכן אני מחפש חברה.
מחפשת חבר? שלחי מסר
אני לא תמיד נמצא פה, גם כשאופיע כמחובר
פנקי אותו בסטייק הגישה שלו תשתנה.. (:
האות "ר" שייכת לאותיות הלשוניות ד-ט-ל-נ-ת ולא לאותיות החיך ג-ד-כ-ק ולא לגרוניות א-ה-ח-ע
את מתכוונת לזה?
אז זה יכול להיות הפיך אם הוא ילך לקלינאית תקשורת שתלמד אותו להגות נכון.
לא מכירה ככ הרבה סוגי "ר" חוץ משל צרפתיים ואמריקאים. תצאי עוד כמה פגישות ותראי אם זה עובר לך.
))
arixon
רחפת..שולי להוריד על כזה דבר..
וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
לדעתי ממש חשוב לומר רגשות באופן מפורש. לתת אהבה באופן עקיף זה נחמד, אך לא תמיד הצד השני יפרש זאת כאהבה ואף יוכל לקחת את זה כמובן מאליו באיזשהו שלב...
ממכון מאיר, היא מדברת בדיוק על זה.. ממנה כתבתי
שאתם יוצאים לדייט תכיני לו משהו ביתי. הוא הכי יפתח אלייך בעולם, עדיף שהוא חוזר מהצבא ישר ולא עובר דרך הבית
כשאתם נפגשים- תיצרו ותעשו דברים חוויתים יחד, זה כלכך יכול לתת הרגשה טובה, ותשתדלו לא לעשות רק יציאות ודברים רגילים, אלא פתאום טיול, או משהו כזה יחד. זה מאוד יכול לפתוח. ועל זה יכול להיות עוד נושאי שיחה..
א. מה את יכולה לתת מעצמך כדי שיהיה עומק?
מה לספר/ לתת/ לעשות..
ומה את יכולה לשאול אותו שיוביל למשהומשמעותי עבורך?
תחשבי מראש על רעיונות.
ב.להעלות את זה לשיחה- מה כן יש בקשר, מה הולך טוב, מה מתאים.
וגם מה נראה לך שחסר לך...
שאולי עוד צריך זמן לזה, אך תשמחי לדעת מה דעתו, מה הוא מגיש..
בהצלחה!
נורופן.אני ב"ה אדם מוכשר מאוד (אני מרשה לעצמי לכתוב באופן הזה כי זה אנונימי), אני משתדל לא להיות מרוצה מעצמי יותר מידי, אני רואה בזה שליחות ואני משתדל לנצל את זה ולעשות בזה שימוש לטובה.
הבעיה היא שהכישרון שלי גרם לכך שמאוד מאוד קשה לי להעריך אנשים, אדם צריך להיות מאוד מאוד מיוחד בכדי שאני אעריך אותו (אני לא מעריך אנשים רק על פי יכולתיהם וכשרונותיהם חלילה). מעטים האנשים שאני מעריך אותם ואת מה שהם אומרים (אני כמובן לא מבטא כלפי חוץ את זה, אבל ככה אני מרגיש)
לעניין, אני רוצה להעריך את אשתי (לעתיד לבוא. אני עדיין לא מכיר אותה, אני חושב), להעריך אותה מאוד. אני מאמין ומשוכנע שזה חלק חשוב מאוד מכל מערכת יחסים ועל אחת כמה וכמה ממערכת יחסים זוגית. הבעיה היא שאני לא בטוח כמה בנות יש שאני (במצבי כעת) אעריך...
מה עושים?
להסביר אתזה בפורום מצומצם (2-3 ילדים גג באופן צנוע ומתאים לגילם) אבל לתת מספיק פעילות תוכנית ופיזית בשביל שימלא את החלל ויתן פורקן למרץ הנעורים.
זה יכול להיות ריצה/מוזיקה/ התעמלות/ אגרוף בזמנים הפנויים שלא לומדים תורה.
שלמוח ולגוף יש מקום להסיח את הדעת לדברים אחרים זה יכול לעזור.
זה לא אומר שצריך עבודה
אבל עם כלים מתאימים זהיכול להיות הרבה יותר קל
תהנו
מבקש אמונה
מוטיבציהופעם רציתי להציע למישהו שאני מכירה מישהי ושאלתי אותו מה הוא מחפש, אז הוא אמר לי שבתכלס אין לו יותר מדי קריטריונים כי הוא פשוט רוצה טלית 
אולי הם עוד יתחתנו
יטבתהיצאו חמודים
סתם שאלה-פנויים שם החברה?
*פרט שולי..
אפעם לא ראיתי בנים כ"כ בלחים 
ענק !!!
להבא שיקראו לי גם..
(:
נורופן.תשאלי את הבחור אם הוא חושב שתדירות הפגישות מספיקה כדי להחליט.
לא חייבים "לדבר רצוף". ענין של מושגים. אולי הוא רוצה קודם להחליט לאן פניו. תדברו ותתאמו עמדות.
ב-1.90
אשמח לרעיונות...
ולא הגזמתי עם הסלשים.. 
זה בא לידי ביטוי בכל סיטואציה או באופן נקודתי?
לפני בערך שנה יצאתי עם מישהי כמה חודשים והתחלנו לדבר באופן רציני על חתונה ( אחרי שעשינו שיחת יחסנו לאן ושנינו אמרנו שאנחנו מאד מרוצים מהקשר ולא רוצים למרוח עוד הרבה). יום אחד ללא התראה היא הפסיקה לענות לטלפונים והודעות למשך שלושה ימים ואז אמרה לי שיש לה התלבטות לגבי המשך הקשר.
הסכמנו שהיא תחשוב על זה ותחזיר לי תשובה תוך כמה ימים. אחרי כמה ימים נפגשנו והיא אמרה שהדיבורים על חתונה הלחיצו אותה והיא לא מרגישה מוכנה לחתונה ולכן היא מסיימת את הקשר (כמה ימים לפני זה היא סיפרה לי שקרה לה אותו דבר בשני קשרים קודמים אבל עכשיו היא מרגישה שהיא לגמרי במקום אחר וממש מוכנה להתחתן).
יצאתי עם תחושה מתסכלת שהשקעתי הרבה מאמץ במשהו שלא היה לו סיכוי מלכתחילה (מה שלא הייתי מרגיש אם למשל היא הייתה מסיימת כי לא התחברה לאופי שלי, לרמה הדתית שלי או משהו בסגנון).
מאז היו לי כמה קשרים קצרים ולא מוצלחים וגיליתי שגם אצלה המצב דומה.
השאלה שלי אם שווה לנסות לחדש את הקשר (והשאלה עולה רק בגלל הנסיבות שבו הקשר הסתיים)?
אם יש כאן אנשים שחידשו קשר אחרי שהסתיים אשמח לתובנות
חידשתי פעם קשר עם בחורה (למעשה, פעמיים, עם אותה הבחורה). אבל בכל הפעמים אצלנו זה הסתיים מסיבות שונות (כל פעם מסיבה שונה, ואף לא אחת מהפעמים מפני שהרגשנו 'לחוצים' מהרעיון של חתונה).
אני חושב שחידוש קשרי עבר זה רעיון טוב, בייחוד כאלו שהיו מוצלחים. יש כ"כ הרבה דברים שטותיים שגורמים לחתוך, גם אחרי קשר רציני, שפשוט שווה לדעתי לבדוק אם הפעם השטות הזאת לא תפריע. חוץ מזה - בהחלט יכול להיות שזה 'קצה לא סגור', שאם תצא איתה שוב תצליח לסגור אותו, איך שלא ייגמר הפעם.
אבל - וכאן מגיע 'אבל' גדול: הייתי ממליץ לך, אם אתה פונה אליה, לנהל איתה כבר די בהתחלה (לא יודע אם בהכרח בטלפון הראשון, אבל בהחלט בשבוע הראשון) שיחה רצינית על הנושא, ולהגיד שאתה לא מוכן 'להתקשקש' שוב במשך כמה חודשים כדי לקבל בסוף תשובה כמו "הרעיון של חתונה מלחיץ אותי". אם הוא עדיין מלחיץ אותה - אז שתשלם לפסיכולוג. אתה לא צריך לשלם את המחיר על כך.
מקווה בשבילך שזה יעבוד הפעם. בהצלחה!
שהגבת להודעה הלא-נכונה?
תמהני... יש איזה סרטון שכל הזמן שמים פה כשמתרחשת התופעה הזאת... לעיונו של צריך עיון, כמדומני.
לענות ל'דרדסונים', אז אתה צריך לפתוח את ההודעה שלו, וללחוץ על 'תגובה'. לא על ההודעה שלי (גם אם היא משום-מה האחרונה שקראת)
כמו שזה נראה כרגע, אתה מנסה לומר לי לחזור עוד פעם לבחורה שכבר חזרתי אליה פעמיים בעבר, כי חבל לפספס...
כמעין הנובעכמעין הנובעצריך עיוןולשיורם של שירשורים מורשים בלבד.
יש מקום לגשש בזהירות.
מה שהיא אמרה אז, אינו דבר "מטופש".. אלא יש באמת כאלה. מפחדת כשמרגישה שזה רציני וקרוב.
השאלה היא, האם זו תכונה, או שייך לשלב שהיתה אז. אולי התבגרה בינתיים. ואם זו בעיה, אולי מוכנה לטפל בה.
לכן, יש מקום להתענין: האם את מרגישה כבר שהתגברת על הבעיה של ה"פחד מלהתחתן" כשזה רציני?...
יש להניח שהיא תבין למה אתה שואל, וכך ניתן יהיה לראות כיוון.
מה שכן, גם אם היא תרצה - זה צריך להיות הנושא הראשון, אחרי שמחדשים אוירה סבירה: למה היא חושבת שזה שונה. ואם עדיין חוששת, האם מוכנה לקחת ייעוץ טוב בענין. כדי שאתה לא תתאכזב שוב.
לבקש ממישהו חיצוני לבדוק אם חל שינוי בשנה האחרונה - אם היא מרגישה כעת בשלה להתחתן או לא?
אם המצב דומה, לא חושבת שכדאי לחדש את הקשר .
אבל אם כן חל שינוי והיא אכן מתכננת להתחתן בזמן הקרוב והיא לא חוששת יותר, אולי כדאי.
לפי איך שזה נשמע זה נשמע כפחד חתונה.. דבר כזה צריך לבדוק, והיא צריכה אולי לדבר אם מישהו חכם שמבין בזה, שיגיע איתה למסקנות האמיתיות למה הפחד הזה הגיע ומה זה הפחד הזה. זה יכול להגיע ככה בכל קשר אם לא תברר את זה באמת, זה מין לופ כזה שמישהו הגדיר לי. שיכול להיות טוב אבל ברגע שקולטים את זה או מגיעים לנקודה הזו שוב- עוד פעם היא תלך אחורה.. אם בקשר ובדברים שחשובים לה בקשר ו בבעל לעתיד- לא השתנו דברים מהותיים ועקרוניים- אין למה להפסיק, במיוחד אם לפני זה היה טוב, דברים התאימו, היה נעים וכו.
אני חושבת שאם זה חשוב לך, אולי תיגש אליה ותדבר איתה בעדינות על העניין תנסו ללבן את זה יחד- אם היא בעניין שאולי כן לנסות שוב. ואם כן והיא באותו "פחד" כדאי ומומלץ לדבר עם מישהו שמבין בזוגיות וכאלה. חבל מאוד לפספס וזה גם חלק מהעניין של " לקפוץ למים" אם הנתונים כן מתאימים.
שיהיה הרבה הרבה הצלחה ובעזרת ה' הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר לשניכם.
זהו פחד מאוד לגיטימי!! לא חושבת שהיא "לא רצינית" זה משהו שיכול לקרות לכל אחד, ובכמה פעמים אפילו.
אני גם לא חושבת שזה תירוץ ככ עלוב.. סליחה ככה, כן?
זה משהו שצריך לברר ולא כולם יודעים ישר ובאים רק בהתרגשות ובידיעה ברורה שזה זה עם הפרפרים שכולם רוצים או חושבים. ובהחלט יכול להיות שהם יגיעו, אם זה חשוב ויש לכם על מה לדבר.. על לנסות שוב- כדאי לברר את הנקודה הזו. אישית כל אחד
לומר לי שהיא לא מוכנה ורק נתנה לי איזה תירוץ עלוב... (אם זה באמת היה התירוץ האמיתי שלה אז היא באמת, תסלחו לי, טפשה)...
יש גם סוג כזה של אנשים שכשיותר מדיי טוב להם הם תופסים רגליים קרות וחותכים...
אתה שווה הרבה יותר מזה! בע"ה תשאר בשמחה, ותראה שבסופו של דבר הקב"ה לא נשאר פראייר וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו בדיוק בזמן הנכון... העניין באמונה זה לקבל שהכל לטובה וגם ההשקעה בקשר והסטירה שקיבלת הם חלק מהמהלך הגדול ובסוף תראה שזה היה לטובה.
אך טוב וחסד
הוא יתווך ביניכם ויראה לאן הולכים פני הדברים
אין לנו חברים משותפים ואנחנו גרים במרחק יחסית גדול אז אני לא אוכל לפנות אליה באופן לא ישיר (אולי דרך הרב שלי או משהו).
בכל מקרה, התשובות כאן עזרו לי להמשך אז תודה.
עד כמה לדעתכן הלבוש משפיע על מה שאתן חושבות על הבחור?
ועד כמה חשוב לכן הלבוש שלו ?
בונוס:
תעדיפו לבוש זרוק / רשמי יותר ..
אושר תמידיאורה2xמוטיבציה
נקודה טובהשיהיה על קיפול שרשור!!!
סתם. מזכיר לי שיצאתי לדייט עם בחורה, ובית הקפה היה מלא בלונים, ושנינו שאלנו את המלצרית למי יש יומולדת ולמה הם שמים בלונים בכל בית הקפה ולא רק על הכסא שלו, והיא הסתכלה עלינו כאילו אנחנו שרוטים לגמרי ואמרה לנו 'סילבסטר'. זה אכן היה ה-31 בדצמבר... היה משעשע...
רחפת..שאני בדרך כלל כן משתמש בלועזי (אוניברסיטה, בעוונותיי); אבל תחילת השנה האזרחית כל כך לא מעניינת אותי בשום צורה שהיא, שפשוט לא היה בתודעה שלי. בטח לא לשים בלונים... מה נסגר?
הייתי בשוק כשנכנסתי לחנות מלאה בלונים ונצנצים.. ניסיתי להיזכר איזה חג פספסתי..
מוגזם לחלוטין כל העסק.
כל מי שצוחק ביום הזה מקיים הלכה למעשה את הגמרא ממסכת מגילה כה: "כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים"
אפילו בהגדה כתוב "אני יודע, תשעה ירחי לידה" למרות שזה יותר מתשעה חודשים.
שתשעה ירחי לידה לא יהיו חודשים מדויקים.
זו גם התשובה ל@צריך עיון - זה בכ"ז תקף כבדיחה, כי 9 חודשים זה לא מדויק על היום...
אני שונא את הטרמינולוגיה שבה מתייחסים ל"חודש" נוצרי כחודש
שלא מנו לה את חודשי ההריון לפי הלועזי? כאילו, תראה מה יצא ממנה בסוף...
אני מקפיד לזכור את רצח רבין ב-4 בנובמבר, נניח. אני לא חושב שמגיע לו תאריך עברי...
ט'
יוניגם לכם יש חבר/ה מאוהב/ת??
בקשר כזה מהסרטים?
אויי איך שזה עושה לי חשק 
לא אמרתי שאני ינקום,
אלא רק שיש כזאת אופציה.
(:
1. בחורה עדינה ביישנית, לא דברנית במיוחד.
יש לה את ההומור שלה, החן והסגנון הייחודי לה.
משהו "לא רגיל, שונה מהנורמה", אבל ישנם צדדים פחות מעניינים באופיה ( אם יש כאלו צדדים - הם חבויים בתוכה או שהיא לא מפגינה אותם)
בעיקרון ילדה טובה . יותר רגישה מאחרות, חיי חברה - לא בשמיים,
יודעת לאהוב ולתת חום, ואת כל ליבה. מתרגשת מכל התייחסות קטנה והבעת חיבה, אך לוקחת ללב (נפגעת) גם מדבר קטן...
בייבי פייס 
או:
2. טיפוס חזק, שיודעת מה רוצה מעצמה, שואפת גבוה ועובדת קשה כדי להגיע למטרה
כושר ביטוי מעולה, תוססת חברותית מאד, יכולה להתפרש כגסת רוח טיפה.. (בעיניי המתבונן)
מצחיקה ודומיננטית. לעיתים יכולה להידמות לעוף דורס (לא רואה בעיניים 
)
תווי פנים קשוחות.
אלו התכונות שבחרתי להעלות ב2 הטיפוסים, נכון שיש עוד פלוסים ומינוסים בכל אחד
אבל אל תתקעו על זה..
תחשבו דוגרי, מה אתם הייתם מעדיפים לפי טעמכם?
היה נדמה לי שהצגת את זה ככה בכוונה.
מחילה.
(לא רואה את עצמי מצליח לתת תשובה כשזו התמקדות כ"כ מסויימת...)
ולא קורה כלום!
איך למען ה' גרום לבחור דתי, בחור טוב, לעשות את הצעד הראשון??
ואיך לרמוז לו שאני מעונינית ושהוא יכול לעזור אומץ, שאני לא אוכל אותו.....?
הוא מסתכל ומפטפט איתי ומראה עניין אבל לא יכול להיות שהוא מצפה שאני אעשה משו בעניין נכון?
מה איתך??
קודם כל אני יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה שגבר שיצאת איתו 8 (!) חודשים מרגיש התקררות ומתרחק. ועוד יותר חותך בהודעה ( כאילו מה?!). אבל דבר אחד צרם לי, לכל אורך ההודעה חשבת איך הוא ירגיש אם תעשי ככה, והאם יקבל את זה את זה ככה, ושלחת לו הודעה נחמדה (אחרי שהוא חתך אותך בהודעה!! כאילו לא הייתה לו את ההגינות והכבוד המינימלי לשבת איתך לשיחה ולהבהיר את מצבו?? קצת מזלזל. קצת הרבה לטעמי.) אני אישית לא הייתי מסוגלת לשלוח לו הודעה נחמדה אחרי שהתנהג בצורה כזאת. אולי הייתי שולחת הודעת " ביי ביי" כאילו נחמדה וממשיכה בדרכי.
אז מה בעצם אני מנסה להגיד- אני פשוט חושבת שאת צריכה לחשוב על עצמך. איפה את בכל הסיפור? האם את בכלל מעוניינת בו. האם נפגעת? כי ממה שכתבת זה מרגיש שלא עצרת ולקחת את השניה הזאת לחשוב איפה זה תופס אותך.
כמובן, כל האמור לעיל עפ"י ההודעה היחידה הזאת. אין לי מושג מה באמת את מרגישה. איך היה ביניכם וכו'. רק רוצה לסייג כדי לא לפגוע(:
אני חס ושלום לא מתכוונת לביקורת.או לשומדבר שדומה לזה. אני איתך ומבינה ללבך ממש. רק היה חשוב לי לכתוב את זה כדי אולי לגרום לך לשים לב לנקודה שאולי פיספסת. הלב שלך
אני מבינה אותך ואת ליבך. את מרגישה שיש פה משהו. שיש קשר עמוק שנבנה. (8 חודשים כמעט חובה שיווצר קשר כזה.)
העניין הוא לאו דווקא להפנות את הגב. אלא באמת לקחת את הזמן הזה כן ללקק את הפצעים ולחשוב שניה. איפה אני בכל הסיפור? האם אני רוצה, מתכננת, מקווה שהוא יהיה בעלי? (האם דיברתם על מיסוד הקשר במשך כל התקופה?) איפה זה תפס אותך? מין חשיבה מחדש כזאת. (למרות שמניסיון זה מאד קשה כשכל הרגשות צפים והלב כואב.)
ואם התשובה היא שאת כן רוצה אותו. שאת כן רואה פה את מה שאת מחפשת. אז אני חושבת שהודעה קצרה בסגנון של "אני מרגישה שונה ממך-אשמח שניקח פסק זמן כדי לקבל החלטה בצורה שלמה יותר-וכו"
בכל מקרה. הוא יודע שאת רוצה אותו ואת הקשר. ולשכנע את הלב שלו אי אפשר. ככה זה עם רגש. אם הוא זקוק לזמן הזה, לא תעזור שום הודעה לטעמי. עדיף שתתני לו את הזמן. וככה הוא יעריך את המרחב שנתת לו וגם יעריך אותך - שאת רוצה את הקשר רק אם הוא גם איתך בו. מחויב. רוצה. מכבד. וכו.
אם זה רק סיבוב, אז הזמן צריך לעזור לו ליישר את עצמו. לא היא. ולכן. לדעתי, עדיף שתתמקדי בעצמך. (וזה קשה כרגע. אני יודעת.)
ממה שכתבת עד כה זה נראה שאת מאד מודעת. לעצמך ולו. ולמצב. אז קודם כל שאפו שאת מצליחה להתעלות מעבר לפגיעה ולראות איפה זה יתפוס אותך אם בכלל בעוד חצי שנה, שנה. (בקשר לזה שאת רוצה לסיים כל אפשרות ולמצות הקשר בלי להתחרט עכשיו וכו)
את כתבת שאת רוצה להגיד לו שאת כן מאמינה בקשר. ולהשאיר אופציה בשבילו לחזור. וכל זה בלי להיות מסכנה/ מזוכיסטית(את לא. זה טבעי ההרגשה שלך.)/ נואשת וכו
אפשר משו בסגנון של "מצטערת לשמוע שככה אתה מרגיש. לא לגמרי שותפה להרגשותיך. בכל מקרה מכבדת אותן ומאחלת בהצלחה בהמשך".. משו כזה או שתכווני אותי יותר? (בואי נעשה סיעור מוחין אבל תכלס. עדיף שהניסוח יבוא ממך כי רק את יודעת בדיוק מה את רוצה להגיד לו(:! תסמכי על עצמך. אני לא חושבת שאת נואשת אלא חכמה. שרוצה, אם כבר סיים. אז להיות בטוחה שהכל מוצה. ולא נגמר בגלל סיבוב בראש.בשבילך יותר מבשבילו. הבנתי נכון?
(ושוב. באמת שמה שהכי צריך להיות חשוב לך כאן. זו את. ואם את מקבלת את התחושה ממנו שזה זהו.אז לטובתך תחתכי ותתחילי במסע ההתגברות הקשה אך השווה (אומרים של קשר. פגישה. מקדם אותך אל הזיווג. אז קשה אך שווה בהחלט) )
ואם ירצה הוא יחזור אליך
בינתיים תמשיכי הלאה
זה קורה בד"כ לבחורים קצת מערער אותם כשיש להם רגשות, כשזה הופך למשמעותי
אם את בטוחה שיש לו רגשות כלפיך סביר מאוד שינסה לחזור
אבל אל תחכי לו!!
בס"ד
בשביל להבין את ההלכה את צריכה לקרוא את כל התשובה. כיוון שזה מורכב קצת אמליץ שתקראי פעמיים.
http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=43
"
שאלה:
בס"ד
שלום.
בפניני הלכה בעיניין משלוח מנות כותב הרב אליעזר מלמד( פניני הלכה | זמנים | טז - מצוות השמחה והחסד | ו – החייבים במשלוח מנות ומתנות לאביונים):
"ומפני הצניעות, יש להקפיד במשלוחי המנות, שאשה תשלח לאשה, ואיש ישלח לאיש. אבל במתנות לאביונים, אין צריך להקפיד בזה, כי בנתינת צדקה אין כל כך קירוב דעת (רמ"א תרצה, ד, ושם מובא חשש קידושין במשלוח מנות)."
וכן כותב הרמ"א:
"ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל לא בהפך, שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין. אבל במתנות לאביונים אין לחוש."
האמת שאני כרגע די מבולבל מההלכה הנ"ל לעיניין דייטים/פגישות, ורציתי לברר הלכות הנוגעות למעשה:
האם אסור לתת מתנה למדוייטת?
לדוגמא מתנה ליום הולדתה?
ומה לגבי נתינת מתנה של דבר מאכל, כמו לדוגמא נתינת חטיף שוקולד בדייט, האם הדבר אסור? ומה לגבי לשלם עליה במסעדה?
ושאלות נוספות בנושא:
זכור לי שאם זוג מחליטים להתחתן אסור לחתן לתת לכלה טבעת במעמד ההחלטה אלא רק בחתונה מכיוון שזה גם חשש קידושין. האם אני צודק?
ולגבי המנהג שלפני החתונה החתן קונה לכלה תכשיטים, האם גם דבר זה אסור?
כלומר, איפה הגבול? והאם לחשוש לדבר הנ"ל בכל מקרה, ואפילו כשמדובר בחטיף שוקולד?
תשובה:
שלום וברכה!
סוגיה זו, של מתנה שעלולה ליצור חשש קידושין, מפורטת בשולחן ערוך אבן העזר (סימן מ"ה, א), ושם רואים שחשש זה מוגבל בתנאים רבים:
א. חוששים לכך רק באיש ואשה שכבר "השתדכו", דהיינו הסכימו ביניהם להתחתן, מה שנקרא בלשון ימינו "מאורסים". בסתם איש ואשה, או בזוג שנפגש למטרות היכרות אבל טרם התארסו, אין חוששים לכך.
ב. גם בזוג לאחר "אירוסין", החשש הוא רק כאשר האיש נותן לאשה חפץ ללא הבהרה של מטרת הנתינה. אם בשעת הנתינה האיש הודיע שזו מתנה, אין בכך בעיה, שהרי נאמר בבירור שזו מתנה ולא לשם קידושין.
ג. החשש הוא רק אם הנתינה של החפץ (או שליחתו, אם אין נותנים במישרין) נעשתה בנוכחות שני עדים, ואם אין עדים אין בעיה.
ד. מלבד זאת יש שכתבו, שהחשש הוא דוקא במתנות מסוג שהחתן רגיל לשלוח לכלה (כגון תכשיטים וכדומה, כל מקום לפי מנהגו), ובסתם מאכלים וכדומה אין חשש כלל (אבני מילואים שם, ס"ק ג'-ד').
ממילא יוצא, שבמקרים שפירטת, וכן ברוב המקרים המצויים, אין בעיה כלל לתת מתנות או לקנות דברי מאכל זה לזו.
לגבי נתינת טבעת בשעת הצעת נישואין: בזה יש יותר חשש, משום שאין זו סתם מתנה, אלא אנשים מתייחסים לכך כסוג של טקס שמבטא שלב מהותי בקשר שבין האיש לאשה. אף על פי כן, מעיקר הדין אין בזה חשש קידושין, כיוון שברור לכל כיום ש"הצעת נישואין" אין משמעה שעכשיו אנו מתחתנים, אלא שהאיש מציע לאשה להתחתן בעתיד, וכעת עדיין לא אמור להתרחש שינוי מהותי במעמדם. כדי למנוע בכל זאת חששות כלשהם, נהגו בעבר שאת טבעת האירוסין לא נותן החתן לכלה, אלא הורי החתן קונים אותה ומעניקים אותה לכלה כמתנה. אם הבחור רוצה לקנות ולתת טבעת בעצמו, רצוי להקפיד שלא יהיו שם עדים, או שיבהיר במפורש שאין מדובר בקידושין.
אם אכן כך, עולה השאלה - מדוע במשלוח מנות בפורים החמירו בעניין זה? הרי אין כאן את התנאים של האיסור: אין מדובר בזוג שהחליטו להתחתן, וידוע לכל שמדובר במשלוח מנות ולא בקידושין, ולרוב גם אין אלו מתנות מן הסוג שמקובל שהחתן שולח לכלה, ואם כן מדוע החמירו בכך? שאלות אלה מופיעות בכמה פוסקים (עיין שו"ת משנה שכיר ח"ג סימן ל"ז; ילקוט הגרשוני או"ח תרצ"ה, י'), אך ללא מענה ברור.
נראה להציע שתי אפשרויות:
א. בפורים ישנה אווירה של קלות דעת וליצנות, וחלק מן האנשים אף שתויים. משום כך יש בפורים יותר חשש לתקלה, שמתוך בדיחות הדעת אנשים יאמרו בשעת נתינת משלוח המנות "הרי את מקודשת לי", או אף ינסו באמת לעשות קידושין מתוך פזיזות וחוסר שיקול דעת.
ב. כאשר איש מעוניין מסיבה כלשהי לתת מתנה לאשה מסויימת, אין אוסרים זאת עליו, ולפיכך כל עוד אין חשש ממשי לקידושין הדבר מותר. אולם במשלוח מנות אין לאיש סיבה לתת משלוח דוקא לאשה, והוא יכול לקיים את המצוה בדיוק באותה המידה בנתינה לגבר. לפיכך העדיפו להחמיר בדבר, שאיש יקיים את המצוה בנתינה לאיש ואשה בנתינה לאשה וכך לא יגיעו לידי חשש כלשהו.
[שתי הערות לגבי דברי השולחן ערוך באבן העזר עניין זה:
א. בשולחן ערוך שם הדיון הוא לגבי דיעבד, באיזה מצב חוששים לקידושין ובאיזה מצב לא, ולכאורה ניתן לטעון שלכתחילה יש להימנע ממצב כזה בכל אופן, ואין לתת כלל מתנות לאשה רווקה. אולם בדברי הפוסקים שם רואים שהנוהג לכתחילה היה שהחתן שולח לכלה מתנות, ואין בכך בעיה כל עוד עומדים בתנאים אלה. וכן מופיע בפוסקים במפורש שסתם אשה אינה נמנעת מלקבל מתנה מגבר, ואין בכך בעיה כיוון שאינה משודכת לו (עיין בט"ז שם ס"ק א').
ב. בדברי השולחן ערוך שם ישנו דיון נוסף: האם נתינת מתנה מן החתן לכלה עשויה להוות ראיה על קידושין. דהיינו: במקום שבו הנוהג הוא שיש פער זמנים בין הקידושין לבין הנישואין, ובתקופת הביניים רגילים לשלוח מתנות מסויימות מן החתן לכלה - אם ראינו שאיש שלח מתנות כאלה לאשה, האם יש בכך הוכחה שהם כבר ביצעו קידושין קודם לכן. לגבי עניין זה חלק מן הפרטים שונים מן התנאים שפורטו לעיל. אולם הדיון הזה כמובן אינו שייך לענייננו, ובזמננו אין זה שייך כלל, משום שהנוהג הוא שהקידושין נעשים יחד עם הנישואין.]
"
