פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1050)

למשל סוכרת זאת בד"כ מחלה שהסביבה לא מרגישה בכלל.

למי שיש בעיה בריאותית כלשהי, מומלץ שישתף. בכנות את מי שהוא/ היא יוצא/ ת איתו/ ה. ועל פי זה לברר מה ההשלכות של אותה בעיה ועד כמה זה משפיע על החיים.
רק מדגישה, לאף אחד מאיתנו איו תעודת ביטוח על חייו. לעיתים אנו נוטים לפסול בגלל בעיות פשוטות כלשהן.. למרות של"ע אחרי הנישואין חו"ח עלולות לצוץ בעות יותר קשות.
לסיכום, לשתף בכנות בבעיה, לברר אודותיה, ולהחליט בלב שלם ואמונה גדולה בה׳.
בהצלחה.
(בתור אחת שנשואה לבעל יקר עם אחת מה"בעיות" שצויינו לעיל)

מבחינה אישיותית. כלומר: מה אפשר "להרוויח" מזה שהוא האדם הספציפי. אולי הוא בעל מידות נפלאות, יר"ש, מתחשב וכד'.

 

ב. אם נראה שזה יכול להיות מתאים וטוב - אז לבקש מידע על מה בדיוק מדובר, ולברר מבחינה רפואית, עם מומחה, מה חומרת הענין ומה המשמעות, לטווח קצר ולטווח ארוך (למשל, "אפילפסיה", יש שלש רמות, שלפי מה ששמעתי יש ביניהן הבדל רציני). לפעמים, כדורים מנטרלים את הבעיה ביום-יום. יש כאלה, שאחרי החלטה להכיר, כשרואים שיש כיוון, הולכים ביחד אל הרופא-המטפל, כדי לשמוע בבירור, ספציפית.

 

אחרי שיודעים - כל אחד יכול להחליט מה מתאים לו.  לפי הנתונים, לפי האישיות של המוצע, ולפי האישיות של האדם עצמו.

 

כך נראה לענ"ד.

 

יכול להיות קשה ויכול להיות מאוזן על כדורים ככה שיהיה התקף פעם בעשר שנים..
וזה רק דוגמא, כל מקרה לגופו

אין ערובה לשום דבר בחיים

אז אפשר להגיד את זה על כל אחד שיש סבירות שידרס/יחטוף התקף לב או כל דבר אחר.
אני אישית מכיר מישו עם אפלפסיה מאוזנת שבחמש עשרה+ שנה אחרונים פעם אחת התעלף, שום דבר מעבר..

מתאימה לך.
כלומר, אין נכון ולא נכון באופן גורף. יש מי מתאים לך.
לברר האם מתאים לך מה שהתמודדות הרפואית כוללת. זה לגמרי אינדיבידואלי ודורש הכרה עצמית והבנה מה מתאים לכוחותיך.

מדובר כאן על הגיור הצהלי. הרבה מהמתגיירים שמה לא ממש מקפידים על שמירת מצוות. הוא אפילו בעצמו סיפר על מקרים כאלו.

אני אישית מכיר חייל שעבר את הגיור הצה"לי
בנאדם זהב שהלוואי כולם היו כמוהו. תמיד שמח,
תמיד מחייך, באמת שאדם ממש איכותי.
כמובן שצריך לבדוק ולברר האם מדובר במישהי
ששומרת תורה ומצוות באופן קבוע.
אני בכו"מ אפסול בחורה כזאת בלי קשר להיותה
מישהי שעברה גיור או לא אלא כי זה פשוט לא בשבילי.
אבל אי אפשר להכחיש שבחברה הדתית יש אנטי גדול מאוד כלפי גרים והתחתנות איתם והרגשתי צורך
להביע את עמדתי ודעתי בתקווה שעוד אנשים יצטרפו לכך.

זה מאוד נחמד להביע תמיכה מצד אלד ומצד שני לשלול על הסף...
מה רצית לומר בזה?
סליחה שאני קצת מציקה..

אני תומך בלהתחתן עם גרים.
לגבי כאלה שלא שומרים תורה ומצוות- הבאתי את דעתי האישית
שלא מתאים לי להתחתן עם מישהי כזאת, לא ביקשתי מאף אחד להצטרף לדעתי בנידון

אז אתה בעצם אומר שאתה בעד שאחרים יתחתנן עם גיןר שלא שומר תו"מ? וגם האחרים לא בדיוק מדקדקים?

אני בעד שכולם יתחתנו עם גרים, כמובן שעם גרים וגרות ששומרים תורה ומצוות וכו'.

אני מדגיש שוב אמרתי שאני אישית אפסול מישהי שלא שומרת תורה ומצוות מבלי קשר להאם היא גיורת
או לא, העובדה שמישהי גיורת לא רק שלא מורידה
מערכה בעיני אלא אפילו להיפך.

ואני אדגיש שוב על מנת שלא יהיה מצב שאובן לא נכון: אני כמובן בעד שכולם יתחתנו עם אנשים/נשים שומרי תורה ומצוות

גרים מסורתיים כאלה, חפפנים..יש לא מעט כאלה.

יש נטייה , חיובית אגב, של הציבור הד"ל לערוך חשבון נפש על כל דבר ולרצות לקחת אחריות על דברים, . במקרה הזה , אני חושבת שזהות של אדם הוא יסוד הכל, איך אפשר להכנס לספקות בדבר הזה?

זה תלוי מאוד האם בתהליך הגיור עצמו הוא התכוון באמת להתגייר או סתם רצה "להיות כמו כולם בישראל" שאךה הלכתית לא פשוטה
שרבנים צריכים לדעת עליה את הדעת.

בס"ד

דייני בית הדין לגיור הם דיינים חשובים שתאמינו לי שהם מכירים את ההלכות בעניין.
וכמו שרב מג אמר, רגע הטבילה הוא הקובע.
והרב עובדיה יוסף זצ"ל גם פסק שאפשר לגייר גם אנשים שפשוט רוצים להצטרף לעם ישראל. כמובן שצריך ללמד אותם ולהסביר להם, אבל בסופו של דבר בית הדין דורש מצוות בסיס שזה טהרת המשפחה, שבת, וכשרות אאל"ט.
ובלי קשר לזה-
"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
אם בית הדין רואה מישהו שבקיא בהלכות ואומר שהוא רוצה באמת להצטרף לעם ישראל על כל מה שכרוך בזה (ובימינו זה די הזוי לרצות דבר כזה) אז הוא מגייר אותו.
ואפילו לפעמים מפתיעים אותו בטבילה ושואלים אותו שוב כדי לראות איך הוא יגיב (שמעתי על מקרה אחד כזה).
אי אפשר לפקפק בכולם.
ואני אישית סומכת על דייני בית הדין שעשו את השיקולים לפני שהם גיירו מישהו.
ואם הייתם יודעים מה זה תהליך גיור במדינת ישראל אולי הייתם פחות מפקפקים.
אם מישהו שרד את כל התהליך אני מתקשה להאמין שזה לא כי הוא באמת רצה להצטרף לעמ"י.
זה תהליך ארוך, מייגע, וקשה.
וזה תהליך מדהים.

ככה שלא הייתי ממהרת לפסול את כולם גם אם הם לא שומרי תו"מ אחר כך.
אף אחד לא יכול לדעת ואם הדיינים החליטו שהם ראויים לגיור אז על זה אנחנו סומכים.
כי לא בשמיים היא.

א. שמעתי כבר מכמה אנשים שעובדים במערך הגיור שכל הזמן מקלים ומקלים על המתגיירים, חלקם אמרו לי שלדעתם חצי מהתלמידים שלהם לא אמורים להתקבל כיהודים. אני אף פעם לא עבדתי במערך הגיור ולכן לא יכול לומר דברים מיד ראשונה (ולכן גם אין טעם להתווכח איתי על הנקודה הזאת; אני בטוח גם שאנשים שונים יגדירו 'קשה' ו'מתיש' באופן שונה, בין היתר גם לפי השקפת עולמם ולפי סיפורים ספציפיים שהם מכירים), אבל זה מה ששמעתי מאנשים שעוסקים בתחום, כאמור. 

 

ב. יש היום הרבה סיבות לכל מיני גויים לרצות להצטרף לעם ישראל. ב"ה מצבנו אינו כמו שהיה בתקופת הגמרא. הרבה גויים חיים פה ומחוייבים להתחתן על פי ההלכה, אז כן - יותר נוח להם להיות יהודים. 

 

ג. בהרבה מהדיונים של רבנים בבתי הדין לגיורים אתה רואה שהסיבות שהם משתמשים בטריקים הטכניים (ו'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות' זה טריק הלכתי טכני, שיש לגביו הרבה דיונים במקרים אחרים, כמו למשל דיין שבטוח שאחד מבעלי הדין משקר לו, ויש לזה הרבה פתרונות בסוגיות אחרות, אבל כאן לא משתמשים בהן, מהסיבות שאומר להלן) כדי להגיע לתוצאה שהמועמד לגיור יהיה מגוייר, כי יש לזה השלכות חברתיות / מדיניות וכו', ז"א - אתה רואה שמבחינתם מדובר בסופו של דבר בדרך לעקוף את הבעיות ההלכתיות הקשות ביותר עם ההליך הזה כפי שהוא מתנהל היום. 

לצורך העניין - ההורים שלי התנדבו כמה פעמים להיות משפחה מלווה למתגיירים. חלקם באמת היו גרי צדק. לגבי חלקם היה לנו ברור שאין להם כל עניין להיות יהודים ולשמור תו"מ. ואני בטוח שגם לדיינים לא היה קשה לגלות את זה. ובכל זאת הם גויירו, על בסיס טריקים טכניים כמו זה שהזכרת, למרות שאני ממש לא בטוח שאפשר להגדיר מישהו שלכולם ברור שהוא משקר כ"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (כאמור, יש על זה דיונים לגבי דיני ממונות, נניח). 

 

כפי שכתבתי בהודעה אחרת - יש הרבה דעות בגיור. לכל הצדדים יש טיעונים שקשה להתמודד איתם. הצגת צד אחד בלבד היא בטח לא הדרך. 

בס"ד

 

אני פשוט סומכת על הדיינים מהכרות איתם.

 

ואני לא יודעת עם אלו אנשים מהמערך דיברת אבל טכנית המורים הם לא עובדי המערך..

וטכנית לא כל הגרים האלה מתקבלים אחרי הפעם הראשונה. בטח אם המשפחה המאמצת לא ממליצה עליהם.

או המורים.

אם היא עברה הליך גיור ולא שומרת תורה ומצוות יש סימן שאלה גדול על עצם הגיור שלה!
ברוב המקרים, בפרט בגיורים הצבאיים, בחורה כזאת היא גויה ואין חשש ליהדותה למרות שיש לה תעודה שאומרת אחרת...

שהוא בכל מקרה לא יתחתן עם מישהי שלא שומרת מצוות באופן קבוע ברמה שלו. הוא אפילו הוסיף "בלי קשר להיותה מישהי שעברה גיור או לא" = גם בחורה יהודיה מבית. וזה נראה לי נכון לגבי הרבה מאד אנשים. 

האלה שמתגיירים בלי שום כוונה אמיתית להתגייר מוציאים שם רע לאלו שמתגיירים באמת. עוד לפני הרבה שנים שהייתי משגיח כשרות שאלתי את הרב על זה וקיבלתי תשובה מתחמקת.
אני גם ממליץ בחום על מתגיירת

אבל אני חייב לציין שמעולם לא נחשפתי להתייחסות פוגענית לגרים ולגיורות, אני מכיר כמה (נשואים), ויש לי הערכה רבה כלפיהם (ושום בעיה עקרונית להתחתן עם גיורת. פשוט טרם יצא לי לצאת עם אחת). 

"בקטע ההלכתי, צריך לשכוח מתפיסות ומשפטים אכזריים שלמדנו על גיור. התפיסה שצריך לדחות את הגר כשהוא מגיע אלינו - צריך לשכוח ממנה. המשפטים הללו הורסים את הכול והם לא נכונים בימינו".

באיזה שלב מה שכתבו חז"ל הפך להיות לא רלוונטי לימינו?

אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיני

לא זכרתי את הקטע הזה.
אבל האמת שקצת קשה להבין באיזו סוטאציה בדיוק זה נאמר ולגבי איזה מקרה מבלי לקרוא את כל הכתבה.
אגב אני חושב שהוא התכוון לאחר תהליך הגיור עצמו,
ואפילו אם הוא גם לפני תחילת תהליך הגיור
יכול להיות שבאמת יש דברים שהשתנו מבחינת המהות
הטכנית, צריך לבדוק אם יש רב רציני שתומך במה שהוא אומר.

אני ספציפית פחות נוטה להסכים עם הדעות המקלות. 

 

פעם הרב דייכובסקי (שהוא רב 'רציני' לכולי עלמא) העביר אצלנו בישיבה שיעור ודיבר על קוּלוֹת מופלגות בנושא הזה (שבכלל לא צריך לבדוק אחרי הגר, וכל מה שבית הדין צריך לשמוע זה שהוא אומר שהוא מקבל על עצמו את המצוות, ולא שום דבר מעבר לזה, ואף אחד מאיתנו לא בוחן כליות ולב, ויכול להיות שבאותו הרגע שהוא טבל הוא באמת התכוון לזה, ולכן אי אפשר לפסול אף גיור שבו המרכיב הטכני של קבלת מצוות מן השפה ולחוץ התקיים). 

 

זו אמנם אמירה שונה לחלוטין מ"לא רלוונטי", כי הוא טוען שזה מה שעולה במישרין מהסוגיות. 

בס"ד

גם הרמב"ם כותב שאין צורך להעמיס על הגר מדי ושהוא אפילו לא צריך ללמוד את כל המצוות ולקיים את כולן.
יש מצוות בסיסיות שהרמבם מונה שאותן הגר צריך להכיר וזהו.

בקיצור תחום הגיור הוא תחום רחב ומסובך. אני אישית הסתפקתי בתשובות שנתנו לי הדיינים.

בס"ד

וכיום באמת יש מגמה של לקרב ולאפשר.
סתם כי גם ככה התהליך ארוך וקשה אז אין טעם להקשות עליהם עוד בתהליך בירוקרטי או בהתקטננויות.
אני חושבת שדבריו הוצאו מהקשרם.

לא הבנתי איך הגעת למסקנה שהדברים הוצאו מהקשרם עוד לפני שראית את הכתבה...
עכשיו אשמח אם תסבירי לי איך צריך להבין אותם.

בס"ד

הבנאדם כבר הגיע לקורס גיור, קורס שהוא לגמרי לא פשוט. אין צורך להקשות עליו יותר ממה שזה קשה גם ככה.

לא יודעת למה הוא בחר להתבטא כל כך בבוטות אבל מהמשך דבריו אני אישית מבינה את מה שאני אמרתי באחת התגובות פה.

אני גם שמחה לראות שהוא אמר את העניין של "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
סה"כ הוא הסביר יפה. וחבל שהמציאות היא כזאת.
אחד החלומות שלי זה להיות משפחה מלווה לגרים (בין שאר חלומותיי הרבים..).
זה חסד עצום.
ואני מקווה שהרבה משפחות יבינו את זה ויסכימו..

הדבר הראשון שאני בודק.
אפשר להבהיר את השאלה? אני חושש שלא הבנתי אותה.

משום מה ככה שמעתי מאנשים...

דגים זה עם של ליצנים- אדר וזה.

תאומים- זה עם של הרמוניה של שילובים וכו'
 

שור- משהו חזק כזה איירי- עצמאי ירושלמי.
 

אריות- אריות טרגיים, עם גברוה פנימית וכו'.

 

בעירקון בספר יצירה מופיעים מהויות של ודשים אז אולי זה באמת משהו שיכול ללמד משהו על הבנאדם.

יש השפעה על יום הלידה כמופיע בגמרא בשבת.

אז תהיתי אם אנשים שמים לב לזה בעולם הפגישות והמפגשים.

 

כשהם נותנים לזה משקל ויודעים מראש מה המזל ומה מצופה מאותו מזל להיות הם כל הזמן גם בצורה לא מודעת מחפשים ומוצאים אישור לכך שהאופי שלהם הוא מתאים ל למזל או למשמעות של השם או לעדה של המדוייט

זה יצא מהמודה כבר לפני שנים...

אשרייכם. שבת שלום.
 

לגבי אין מזל לישראל עיין בדברי- זה לא מדוייק.

לכלל ישראל אין מזל
אבל ליחידים יש.

כך לפי הבנתי.
 

 

פעם שמעתי שמזל זה מלשון נוזל- מה שנוזל על האדם מהשמיים.

אז יכול להיות שלכל אחד יש צינר מסויים והשאלה עד כמה הצינור הזה נקי...

"על דברי הגמרא שבחודש אדר "בריא מזלי'" של יהודי - נשאלת השאלה: חז"ל הרי אומרים"אין מזל לישראל"?

לכאורה הי' אפ"ל ע"פ דברי רש"י על "אין מזל לישראל" - "דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". היינו, שלבנ"י יש מזל, אך ע"י כח חזק יותר (תפלה וזכות) יכול מזלם להשתנות לטובה. אבל אי"ז ביאור מספיק בנוגע לחודש אדר - כי "בריא מזלי'" פירושו בפשטות הוא לא שע"י כח שני (תפלה וזכות) משתנה המזל, אלא שהמזל מצד עצמו (בחודש אדר) הוא "בריא".

ויש לומר הביאור בזה:

בעצם, מצד שרשם למעלה, בנ"י אינם כלל תחת שליטת המזלות ח"ו, כמ"ש] "אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה".

חידושו של יהודי הוא יותר מזה, שאפילו כפי שהוא יורד למטה כנשמה בגוף בעולם הטבע, וגופו "נדמה בחומריותו לגופי אוה"ע"(שמונהגים ע"י מזלות), גם כאן הוא במצב ד"אין מזל לישראל". ולכן אמנם יש בכחו - על ידי תפלה וזכות - לשנות את מזלו לטובה. אבל כ"ז עדיין מצד כח עליון יותר (תפלה וזכות), לא המזל מצ"ע.

החידוש דחודש אדר הוא יותר מזה: אפילו כפי שיהודי, יחיד, כאן למטה קשור לענין המזל, ונמצא בעולם בו "אית לי' דינא בהדי נכרי" (עד שבחודש אב עליו להשתמט מכך כי "ריע מזלי'") - בחודש אדר "בריא מזלי'", מיד בכניסה לחודש (אפילו בלי שום עבודה מצדו), המזל מצ"ע הוא "בריא", עד שאפילו אינו יהודי רואה ומרגיש זאת.

ויש להוסיף ע"פ הפירוש הפנימי ד"אין מזל לישראל", ש"מזל ישראל" הוא בחי' אין (ביטול). והחידוש בדבר הוא, שכך הוא לא רק למעלה, אלא המזל (בחי' אין) הוא נוזל ונמשך למטה, שגם כפי שיהודי נמצא למטה בעולם המזלות, ו"אית לי' דינא בהדי נכרי", הרי מזלו - הוא בחי' אין (ביטול לה'), כמדובר לעיל (ס"ה) שרצונו הפנימי של יהודי הוא לקיים את רצון ה', עד שזה מתבטא בכך ש"בריא מזלי'", מזלו הוא בריא וחזק גם לעיני בשר (אפילו לאוה"ע)"

(מדברי הרבי,פרשת תרומה תשנ"ב)

לענ"ד יש להפריד בין המזלות עצמם לבין זיווג בין בני זוג.
כידוע, דברים רבים משפיעים על האדם ולכל דבר יש את סודו וכוחו בפני עצמו. באותו עניין- גם שמו של האדם ושם משפחתו משפיעים עליו לא מעט.
אך לדעתי, כאשר ילמד האדם על "סודות הנפש" באופן ספציפי על המדוייט/ת שלו, זה עלול להביא אותו למין קיבעון וליצור על המדוייט/ת סטיגמה שלאו דווקא נכונה מה שעלול לגרום לפסילה המסתמכת רק על "ספרים" בלי התעמקות בנפש עצמו של המדויט/ת.
ובכלל, אנו בני אדם. לעיתים מה שנראה בעינינו לא מתאים כלל, לקב"ה יש תכניות אחרות ויודע כמובן יותר מאיתנו.
לעיתים פשוט צריך לתת לה' לנהל את העולם ללא התערבות מצידנו.. בלי חקירות והתעמקויות *יתר על מידה* ובמיוחד בנושא הספציפי הזה- בבחירת בן זוג.

תודה

אבל הייתי מדריכה כמה שנים טובות בכל מיני מסגרות. מתוקף זה, אני מוכשרת מאוד בקישור כל שני עניינים שבעולם ע"פ מה שבא לי.
קיצר - לך, תמצא אותה, תתחתן אתה. אני נותנת לך את המילה שלי: בואו אליי, ואסדר לכם את המזלות.


נ.ב1 - הכול הולך אחר הפה.
נ.ב2 - ישראל מעל למזל.

הסובבים והנוגעים לאדם (שם, שם משפחה, תאריך לידה וכד').
וכמובן שע"י עבודה פנימית כל דבר יכול להשתנות בנו.

בתיכון נהגו לומר אצלנו
שאלו שמדריכות בסניף הרבה יותר טובות בספרות,
כי הן פיתחו את המיומנות של לקשר בהתחכמות עמוקה-לכאורה בין כל שני דברים, בלתי קשורים ככל שיהיו.

הבדיחה היתה שדרשן טוב צריך לדעת לקשור כל דבר לפרשת קרח. 

בעבר היו עושים אבל במקרה הצורך היו משנים לאישה את השם שלה כדי שיתאים לשם של הגבר

 

פתחת חזית בנים מול בנות. "אתן יותר רכלניות!"
אם תשאל שאלה כללית
"למי את / אתה מספר את מה שמתנהל בדייט, ועד כמה את / אתה מספר / מספרת פרטים מסגירים"

אבל אני לא יכול לערוך עכשיו :-/

אני לא מבינה בכלל איך אפשר לחשוב אחרת...

אני לא מסכימה.
רכלניות באופן כללי- נכון.

רוב הבנות יותר ישתפו חברה בענייני דייטים. (ובעיניי זה לא מעיד על רכלנות/ לא רכלנות, אלא על לקחת ברצינות ויותר מחשבה והתעסקות, לטוב ולרע. כך שהשאלה הפותחת בכלל לא נכונה.)

רכלנות באופן כללי- אולי, לא יודעת. שניהם הרבה יותר מדי.

(עריכה: הבנתי עכשיו משרשור אחר שהתכוונת רכלנות- פשוט לפטפט על הדייטים, גם אחרי שזה נגמר. אין לי דרך לדעת אם פטפטו עליי, כך שאין לי מושג לגבי כמה בנים עושים את זה. בכל אופן, אם זה סתם סיפורים- בנות עושות את זה הרבה, וזה לא רע, זה הופך את הסיפור להיות חוויה שחלפה. וזה טוב. אם זה לספר דברים אישיים לגבי המדוייט- כמעט לא מכירה שעושים את זה, ב''ה. לא בנים ולא בנות.)

בנים שפוט יגידו שהיה דייט. זהו

ומזה יש בשני המינים.

(לדוגמא: יש לי שני בנים,

כמו שאני רואה אותם עכשיו,

הראשון לא ישתף אותי כמעט בכלום, והשני- אני אדע הכל לפרטי פרטים)

או שיש לך עוד עכברון?

יש לי שלושששה!!

וחוש אימהי חזק אומר לי שהוא יהיה כמו הראשון.

 

אחותי הייתה בטוחה לגבי אחד מהילדים שלה שהוא יהיה עדין...

 

היום היא צוחקת על עצמה שהיא חשבה ככה...אפשר לומר עליו הרבה דברים טובים.. אבל עדין?  ממש לא!!! חח

יודעות לעצור איפה שצריך לעצור,
בנים לעומת זאת...

איפה צריך לעצור.;)

וברצינות-שתיקה זה טוב. לענ"ד.

היא מספרת למשפחה, לחברות, לקולגות ולכל הסביבה.
הגבר מספר רק אם צריך

תלוי בסגנון האדם.
יש כאלו סגורים יותר ויש כאלו פתוחים יותר..
‏(:

מה יותר.

אז אחדש לך ואומר שיש אחרים מכל סוג ולא מעט...

את תוכן הפגישות גם בנים וגם בנות מספרים אם יש למי. כלומר, מי שנמצא בסביבה עם חבר'ה שנמצאים ג"כ בתחום כמעט בטוח יספר, למשל מי שלומד/ת בישיבה/אולפנא

הבעיה היא בשיתוף מידע ופרטים אישיים על המדוייט שאפשר להניח שלא היה מרוצה אם היו מספרים וכל שכן דברים אישיים ממש, סוד שלא היה מספר אלא אם נוצר אמון בסיסי.. בגידה באמון זה חמור.

(מי שדתי) והולך לפי התורה יודע שיש איסור! לדבר לשון הרע.

כדאי לכם ללמוד את זה. את בספר של החפץ חי"ים.

בהצלחה בלימוד.

מי אמר שזה רע בהכרח? חלק מתחברים וחלק פחות..

בכל אופן לידיעה כללית @אנונימית1111 להגיד דבר אפילו לא רע אבל נתפס כגנות בעיני השומע... גם נחשב ללשון הרע. 

כל שכן אם המספר מסתכל על זה כדבר גנאי

 

עד ששמעתי כמה בחורים
אז זה בנים, הם יותר חופרים

אז תבררי אם הבחור לקח צד בעניין, איך זה השפיע עליו ועוד. ייתכן שכדאי מאוד להתרחק וייתכן מאוד שדוקא בחור כזה יבנה בית נהדר יהיה סופר רגיש וייזהר מאוד מלעשות שטויות.
אם מבררים אצלך לגביו תבהיר את הנקודה הנ"ל- עד כמה ולאיזה צד הבחור הושפע מהעניין. לא כדאי לספר לפני פגישה שלישית, אחרי שהבחורה תראה שהוא כשלעצמו בחור טוב צריך לספר לה וכנ"ל

הייתי מעוניין לבדוק את העניין בעצמי.

איך ילדים להורים גרושים יתחתנו אם יפסלו אותם?!!!
מה הם יתחתנו אחד עם השני? למה הם סוג ב?

כמובן שגם בנים ובנות של הורים גרושים ראויים להתחתן, וח"ו לא סוג ב'.

אבל גירושין, לפעמים, יכולים להיות מאוד משמעותיים לנפש של הילדים וגם לתפיסת הזוגיות וההורות שלהם, וברור שלפעמים זה "תיק" שהבחור או הבחורה מביאים איתם.

האם לכל אחד מתאים כזה תיק? לא

האם יש הרבה מאוד בחורים ובחורות מצוינים ומצוינות שיוכלו להתמודד עם התיק הזה? ברור שכן.

ולכן זו שאלה רלוונטית.

לחשוב על זה אולי..
אבל לפסול על זה?!
לפסול בן אדם טוב בגלל שההורים שלו התגרשו? מה הוא עשה רע?!

במגזר החילוני מסורתי זה סוג א ועצם השאלה מוכיחה את זה

לגיטימי. הגיוני. קצת מתבקש.

 

די מתאים לאווירת הפורום לאחרונה.

אותי אישית זה היה מפחיד

כי יש משמעות רבה לחוויות שצברנו ולדמויות לחיקוי שעמדו מולינו

והרי ברור שאלה ההורים

וכן, אם הייתי פוגשת בחור להורים גרושים הייתי חושבת על זה..

 

אבל

 

הדמויות הדומיננטיות בחיינו משפיעות עלינו לשני הכיוונים:

יש איזור- אולי פחות מודע- שגורם לנו לחקות את המעשים שלהם

ויש מעשים שאנחנו "סולדים" מהם ונשתדל ממש להימנע מהם

לדוגמה- אני גדלתי בבית שהכריחו אותי לאכול, וכאמא אני ממש משתדלת לא להיסתכל אפילו על כמה הילד שלי אוכל. אם הוא רוצה שיאכל ואם לא אז לא. לא מתערבת לו בזה..

 

והדבר הזה נכון גם לגבי תפיסת המשפחה

אבא של בעלי הוא בן להורים גרושים. והגירושים ל"ע היו כתוצאה מהתנהגות לא מוסרית כלפי אם המשפחה.

אבל בעלי גדל במשפחה לתפארת, עם אבא אוהב ואמא מקסימה. והם נשואים באושר ב"ה. אין שום זכר להתנהגות כזו אצל אבא שלו.

 

אז אני מבינה למה זה מדליק נורה אדומה. אולי הייתי בודקת היטב את התפיסה שלו בנוגע לעניין (לא לגמרי יודעת איך לעשות את זה, לוודא שיעשה הכל כדי שיצליח ולא יוותר גם ברגעים הקשים)- אבל לא הייתי פוסלת על זה.

 

בהצלחה!

לדעתי כיום הדמויות המשפיעות על האדם הם לאו דווקא הוריו, בעקבות פנימיות, ישיבות וצבא. יוצא שהבן/בת מגיע הביתה רק בסוף השבוע, ואולי אפילו פעם בשבועיים.. מי שמשפיע עליו יותר זו הסביבה שלו, החברים שלו, רבנים שלו ופחות ההורים שלו.
לכן אני לא חושב שהייתי פוסל מישהי בגלל הוריה.

במיוחד לאחר גיל 18.

הורים וחינוכם משפיעים יותר על הנפש (לזמן ארוך).

הייתי בודקת  דברים מסוימים ביותר שימת לב ופירוט.

מכירה כאלה שכן. חושבת שצריך לומר באחת הפגישות הראשונות.

מה לגבי כאלה שההורים חיים ביחד והילד חווה בית של תוהו ובוהו?!

 

אבל מלכתחילה שאומרים הורים גרושים ישר יש סטיגמה שלילית..

אבל אם ההוריים חיים ביחד ולא מסתדרים זה עושה לא פחות נזק לילד שגדל ככה! אבל העיקר כשיוצאים לשידוכים העיקר שהורים לא גרושים.. נו באמת..

שיטתי היא שדברים גדולים ומשמעותיים כאלו מספרים עוד לפני הפגישה או חכל הפחות בפגישה הראשונה.

שלא.

 

בודקים את הבחור. מכל כיוון אפשרי.

אם הוא בחור בריא עם מידות ויר"ש אז אין סיבה לפסול.

 

אפשר ליידע את הבחור/ה מראש.

ואפשר גם לזרוק את זה כדרך אגב בשיחה סתמית בפגישה שניה/שלישית.

בס"ד

 

בטבעי.

אם אני שואלת במה ההורים שלו עובדים או כל מיני דברים על המשפחה שלו אז שפשוט ישחיל את זה תוך כדי שיחה בקלילות.

בהנחה כמובן שהוא כבר עבר את התהליך של לעבד ולעכל את זה..

(וגם לא פסלתי. יצאתי עם לפחות שני ילדים להורים גרושים)
אבל כן מבררת.
כי הגירושים יכולים להשפיע בצורה לא טובה על הבנאדם..
(הבעיה זה שיש דברים שאפשר לגלות רק כשיוצאים )

אפשר לבקש ממי שהציע לך מספרים לבירורים על הבחור (רב, חברים טובים).

 

ואם בכלל זה מפריע לך.. אז אולי בכלל לא כדאי לגשת לשידוך הזה בכלל..

כי חשוב שתהיה מציאת חן ולא רק פרטים של רשימת מכולת..

 

תחשבי אם לא תתביישי בבחור כשאת ליד אנשים..

הוא נראה צדיק וירא שמים וזה המון!!!
להתבייש???
חלילה!!

אנשים שממש מכירים אותו.

 

ולשאול יותר במדויק על הנושא שמלחיץ אותך, "פרפקציוניזם"..

 

לגבי ה"איבחונים" - דברים שאמרת יכולים להיות, ויכולים גם שלא. אם מי שאת מבררת יודע, אז אפשר לדעת.

 

אם לא, ומה ששאלת מניח את דעתך, אז כנראה מתוך פגישות. ובמקרה כזה, אפשר לשאול שאלות-בכיוון ולנסות לעמוד יותר על המדובר.

אם אחרים לא חושדים כמוך, יכול להיות שירגיש שאת פולשת לתחום פרטי ועדין שלו...
זהירות. ...

מאוד ספציפית.

הכיוון השקפה שלך..

חשוב לציין נקודות עיקריות שאת לא מתפשרת עליהם..

אם יש תכונות אופי שחשבות לך..

 

וכמובן כמובן שיהיה לו מידות טובות, לב טוב, יראת שמים..

בכמה תחומים.

 

טווח גילאים שמתאים לך. גובה אם זה חשוב.

 

בתחום הדתי: לאיזו רמת הקפדה את מצפה? ולאיזה סגנון בערך? 

 

עיסוק \ תכניות לעתיד: ישיבה \ צבא \ עבודה \ לימודים אקדמיים?

 

אופי: את מחפשת אדם תוסס וחברותי? אדם יותר שקט? טיפוס חמים \ קריר? חשוב לך שתחלקו תחומי עניין משותפים? אם כן - מה למשל? אולי יש תכונות מסוימות שחשובות לך במיוחד? (כאן זה מאוד אישי)

 

 

פשוט לפעמים אני מרגישה שאני מגדירה שונה כל מיני דברים מאנשים אחרים.. קשה להכניס ל"מסגרת" את ההגדרות האלה.

אם יש למישו עוד תובנות בעניין אשמח.

גם אלה שחושבים שמכירים אותך.. מפשלים...

פתאום אתה מגלה כמה הם רחוקים מלהכיר אותך..

יש סיפור בגמרא על מטרוניתא שבזה למדרש שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים, ואמרה שגם היא יכולה, וזיווגה 400 (נראה לי) עבדים שלה עם 400 שפחות, ובבוקר ראתה שכולם יצאו בשן ועין... 

 

אנשים מכירים הרבה אנשים אחרים. כשהם מעוניינים להציע לך מישהו - הם לא רוצים שתצאי איתו, ואז תרגישי "מה לעזאזל הם חושבים עליי, למה נראה להם" וכו'. הם מעדיפים להציע לך מישהו שאת חושבת שיש סיכוי שיתפתח ביניכם משהו. אין טעם לבזבז לשניכם את הזמן. וזה גם לטובתך, לא רק כי הם יורדים לחייך ו'רוצים שתיכנסי להגדרות'. 

מלבד זאת, גם אנשים שמציעים - אם הם חושבים על זה ולא סתם יורים מהמותן - אז זה דורש מהם מחשבה ואנרגיות (כאן המקום לומר תודה לכל מי שהציע לי אי פעם בחורה). גם הם צריכים לחשוב ש'זה זה' כדי שיהיה להם האומץ להציע. 

 

אז נחמד מאד שכשתדעי שזה בעלך את תדעי, אבל עד אז, אם את סומכת על הצעות, אז תדעי שזה גם דורש ממך להגדיר. 

 

ולפותחת השרשור - אם את לא יודעת מה את מחפשת, אז לפחות תנסי להגיד מה את מחפשת שלא... זה גם עוזר לסינונים. 

וזה קורה גם בשיחת בירורים עם החברה של המוצעת.
אז חוץ מלסמוך על שדכן שמכיר את שתיכם אין מה לעשות

בס"ד

אם כי טכנית אני לא מחפשת כרגע..

הייתי עונה על פי מה שחשוב לי.
במקרה שלי זה פתיחות מחשבתית והלכתית, רצון לעשות טוב, אכפתיות, ולא אחד שרוצה לגור ביישוב בחור עולם.

ושיהיה בהצלחה לכולנו בע"ה

תגידי מה את מחפשת ונגיד לך מה לענות

עם כל מדוייט הרשימה הפכה יותר ויותר ממוקדת.
יכולה לשתף אותך בחלק מההגדרות ב"רשימה" שלי - (לא לפי סדר מסויים):
* מתכנן לפרנס (כלומר לעבוד, לקחת אחריות על כלכלת הבית ולא מתכנן לשבת בישיבה ולסמוך על אבאמא ואלוהים)
* דתי לאומי (כלומר לא חרדי, למשל)
*שומר שבת, כשרות, נגיעה.. (תלוי מי שואל. לא לכולם ברור שזאת דרישה בסיסית...)
* סבלן (כלומר מסוגל להשקיע זמן ההקשבה או התבוננות ולא רק בדברים פרקטיים)
* אכפתי ורגיש (רואה במצוקת אחרים, עושה פעולות של חסד וכואב כאשר אחרים נפגעים)
* מוזיקלי (נהנה כמוני מתחביב שהוא חלק משמעותי בחיי
* בלי זקן (לא מסוגלת להתחתן עם מישהו בעל זקן. לא אישי בכלל, פשוט שריטה שלי. מעולם לא פסלתי על זה, רק אומרת מראש)
* לא שיפוטי (מסוגל לנהל שיחה עם אנשים שונים ממנו ולקבל את דעתם)
*לא כעסן בשום אופן, כמה שפחות כעסן יותר טוב..(כל אחד כועס לפעמים, השאלה היא באיזו תדירות, על מה מתכעס, ואיך מתנהג בשעת כעס)
*חברותי (בעל מעגל חברים טובים שיוכל למצוא אצלם את מה שלא אוכל לתת לו כאשה, וגם יבין כשאני מבלה עם חברות)

מקווה שעזרתי. אינלי בעיה אם מישהו רוצה להעיר..
מה שלדעתי חשוב זה ללמוד מהעבר מה הפריע לך בקשרים קודמים ומה היה לך נעים באחרים. ולנסות להבין ולברר אם הדרישה שלך היא אמיתית ומאיפה היא מגיעה.

בת

ממש חזקה של מוות,
יש בזה הגיון?...

למה?

אבל ייתכן שגם הוא תרם לאווירה..

את ההשראה לשיר קיבלתי
ממכתב שכתב דודי ז"ל לאשתו
שאותו חתם במילים "אלוף נעורייך"
אולי זה מה שהרגשת שבא לידי ביטוי
בשיר שלי.

שאני מכירה את דוד שלך.
(וזה די מסביר באמת..)

ו.. אתה כותב יפה.

פורים פעמיים. מעייף ומתיש.
אבל שמח וכיף.
משפחה.חברות.מדרשה.ואפילו לרב הגעתי ב"ה!

טוב לגלות עוד רבדים באנשים הקרובים.

ומלא השגחה וניסים.

שבוע מבורך !

מרגיש לי שזה נכתב מליבו של מישהו שיצאתי איתו..

ואני נאלצתי לחתוך כי גיליתי שהוא שיקר לי.

כ"כ רציתי להמשיך איתו את הקשר הוא בנאדם מדהים!

אבל את האמון הוא שבר לי ואי אפשר לחיות ככה...

למה לא שומעים את השירים שלכם כולל לחן, שירה ועיבוד?? קדימה..

את השירה שאני כותב כמעט ולא ניתן להלחין,
אני כותב ממקום מאוד כואב עם הרבה מאוד רגש ולהט ורק גאון כמו עמיר בניון מסוגל להלחין משהו כזה.

ממש אהבתי את השיר. המילים ממש עמוקות. מבטאות רגשות ענקיים.

אני לא חושב שכל שיר צריך להלחין. יש שירים שאפשר לשיר עם מנגינת הלב וללא מנגינה ממש.


ואתה ממש צודק, רק עמיר בניון יכול להלחין שירים כאלה. אבל זה באמת לא נצרך.

אין מילים.

 

 

היא פשוט לא רוצה להקשר אליך יותר ממה שצריך .

זה די טבעי ..למרות שאני מעדיף מישהי שתזרום ולא תתקע.. אם אני רואה ככה אני ישר פורש לדוקים

לא אוהב מישהי שלא זורמת ולא מאריכה בשיחות ..מעדיף מישהי שמתבאסת שנגמר ומחכה שוב שנדבר ונפגש

כאן זה לא נראלי המצב , פה היא פשוט רוצה לא להקשר לחינם ואם תחתוך או מאיזה שהיא סיבה זה יגמר

שלא יהיה לה באסה יותר מידי

 

אבל זה רק חודש וסביר מאוד שהיא עדין לא בטוחה שזה הדבר הנכון ולא רק מהסיבה שהיא לא רוצה להקשר

תן לזה זמן ..

אי אפשר להיות עם סטופר.. יש כאלו שלוקח להם יותר זמן להיפתח. אז בנחת ובכיף תתקדמו באותו קצב ואולי גם תעשו דברים שייגרמו לכם להיקשר יותר.
בהצלחה

אין כאן שאלה בכלל. תשתף בתחושות שלך, תשאל איך מרגישה בקשר וכו'... רוב הסיכויים ששיחה טובה תקדם משמעותית את הקשר והתקשורת ביניכם. גוד לאק!

אני חושש שהיא תראה את זה כאילו אני מציג מסמך דרישות...

רק לרמוז שאתה מבסוט מהקשר, מצד שני לא ללחוץ אותה ולחכות בסבלנות שהיא תראה סימן שזה הדדי.
חבל לרוץ לבד קדימה, היא לא בכושר.

זו לא פעם ראשונה שאנחנו יוצאים (מורכב, לא רוצה להיכנס), נראה לי אפשר לתת לי פרס על סבלנות כבר עכשיו...

אני לא יודע מה אני הייתי עושה בתכלס.
רק מה שהייתי מנסה לעשות, זה להכניס את שיחת יחסינו לאן בצורה הכי עדינה וזורמת.
תמיד השלב הזה הוא החלק הכי קשה.
מחזיק לך אצבעות!

אל תחזיק אצבעות, ע"ז וזה...

יש משהו בתקשורת ביניכם חסום? צריך לפורר אותו. ע"י דיבור.
למה מסמך דרישות?
אתה לא אמור לדרוש ממנה שום דבר. אתה מתעניין ומנסה להבין מה קורה בקשר ביניכם, בפתיחות ובנעימות.
יכול להיות שיש משהו שמטריד אותה ולא מודעת לזה שאתה שם לב ? יכול להיןת אלף ואחת סיבות...

יכול להיות שצורת התקשורת שלה קצת שונה משלך או אלף דברים אחרים, אז אל תניח מראש שהיא לא מעוניינת.

בס"ד יש כאלה (כמוני) קצת רחפניות ושונאות לדבר בטלפון, וחותכות את השיחה כמה שיותר מהר, זה לא מראה על בעיה בקשר' אולי בעיה של קשב וריכוז. אבל באמת יש מצבים שהגבר כמה צעדים  קדימה מהבחורה. והבת לא שם עדיין, והוא צריך להיות המנוע של שניהם. יש קטע יפה כזה של מיקי שיינפלד על יאיר ששוכב בוכה במגרש כדורסל, כי הוא מרגיש שהוא לא מקבל תגובה תואמת למה שהוא היה מצפה. ובאמת זה מוקדם, וצריך בחיים סבלנות. 

זה לא קצר ולמעשה עבר הרבה זמן, אני חושב שאני יכול לייצג את ישראל באולימפיאדה על סבלנות (לא יכול להבטיח מדליה).

אין לה בעיה אם שיחות טלפון ארוכות (את השיחות הכי ארוכות by far שעשיתי עשיתי איתה).

זה תמיד עושה את העבודה

אתה ו-

@עדןעדן

נערך. תודה

שנעים לך, שאתה מחכה לפגישות או כל דבר אחר שפותח ולא מלחיץ מידי

ואז תשאל בעדינות איך היא מרגישה ושתשמח שתשתף אותך.

להתייחס למה שאתה מרגיש, אלא רק לעובדות שציינת, ואני חייבת לציין שגם הן לגמרי לא מספקות.

אני רוצה לומר בזהירות לגמרי שממה שאני מריחה מבין השורות, אולי אתה מעמיד אותה קצת במצב דחוק.
קצת מאשים אותה, קצת שופט אותה... (אפילו אם אתה לא אומר לה את זה, היא מרגישה את זה)... אולי. לא בטוח.
"היא לא שם באמת", "היא חצי צעד אחורה", " אני עובד לבד"... וכו' וכו'...

להרגשתי אני כאילו קוראת כאן מסכת "התחייבויות"...
ציפיות ממישהי שהחלטת שהיא "הגבירה על הסוס הלבן" ואתה דוחק אותה להגדה הזאת בכח ומצפה ממנה שתענה על זה באופן מלא.
ומעבר לזה, קיימת תפיסה כזאת שהמעלות שלך הן המינימום הנדרש כשהן בעצם מעלות
אם אני עושה x, אני מצפה שגם היא תשיב לי x.

זה יפה מאוד שאתה כזה ושכך אתה מתנהג איתה, ואתה צודק בצורך וברצון להדדיות בקשר.

אבל אולי זה האופי שלה, ואולי היא לא מרגישה בנוח מאיזושהי סיבה וצריך לבדוק אותה.
אולי היא מרגישה שהיא צריכה להיכנס למשבצת שתתאים לך (ככה גם אני מרגישה מהכתיבה שלך) וזה סוגר אותה, מונע ממנה להיות היא. טבעית.
אולי בנוסף לכל היא עוברת תקופה קשה כזו שגורמת לה להיות מרוכזת בעצמה ואין לה פניות נפשית לאחרים.
אולי היא חוששת מלהתעניין ולפרגן, מכל מיני סיבות.
אולי היא טיפוס סגור ומופנם בכל מה שקשור לפרגון ומחמאות. אולי היא לא מכירה את השפה הזאת.
אולי היא לא בטוחה שהיא מעניינת אותך ולכן היא חוששת להראות לך התעניינות מצידה.

אני מציעה שלפני שתדבר איתה, תנסה קודם כל לשנות בך כמה תפיסות. (אם אכן צדקתי).
1. נכון שאולי נראה לך שהיא "הגבירה על הסוס הלבן", אבל הנה, אנחנו רואים שקשה לך איתה מכמה בחינות. אז אולי היא בעצם לא הגבירה שלך?
תנסה לבדוק אם היא כמו שהיא מתאימה לך.
אל תחליט שהיא שלך ותנסה לשנות אותה.
אל תצפה שהיא תיכנס למשבצת החלומות שלך.
תנסה להכיר אותה, לאהוב את מי שהיא ובמצבה. ואם זה לא קורה (אתה לא אוהב אותה במצבה), אז היא לא שלך.
היא לא התחתנה איתך, היא לא חייבת לך... אתה רשאי לבחור אם היא מתאימה לך או לא. כמו שהיא.
(סליחה על החזרתיות)
2. תאמין בזה שעשויות להיות קיימות עוד סיבות להתנהגויות כאלה (ושהיא לא בהכרח אשמה בהם. יותר נכון- בהכרח שלא), חוץ מזה שאתה לא מעניין אותה. (אם לא היית מעניין אותה, כנראה שהיא היתה חותכת, לא?)
3. תדבר איתה מנקודת מוצא שכנראה שיש סיבה לזה שהיא לא מתעניינת (ולא רק בך), או לזה שהיא לא מפרגנת (ולא רק לך). [בלי להגיד לה את זה, זה נשמע שיפוטי]
(שים לב שכתבת "כמעט". אז היא כן מפרגנת לך... היא רק לא עונה למה שאתה מצפה).
4. תגיד לה " את יודעת? לפעמים אני לא יודע מה את מרגישה, כי אני רגיל לx,y,z, ופה אני מרגיש... ולפעמים כשאת מסיימת ככה וככה שיחה או פגישה, זה נותן לי הרגשה שאני לא מעניין אותך , שזה לגיטימי, אבל אני מניח שאם אנחנו ממשיכים, לא זאת הסיבה... שמת לב לזה? "

בגדול, בכל מצב, כדאי שהיא תרגיש בטוחה איתך.
בשביל להרגיש בטוחה, היא צריכה להרגיש נאהבת כמו שהיא, בלי תנאי. בלי ציפיות.
אתה טוב בלפרגן ובלעמוד לצידה, והיא טובה בדברים אחרים...
רק ככה (אולי) זה יגרום לה להיפתח... וגם אז לא בטוח (במידה שזה אופי כללי שלה, וזה לא מתבטא רק איתך).

כל מה שאמרתי אני אומרת בסימן שאלה, רק לפי מה שהרחתי...

לגמרי יכול להיות שאני טועה, הרי אני לא באמת מכירה אותך, ולא את הסיפור עצמו.

גורם הרבה פעמים ליתר קרבה ולהתקדמות. אם אתם כבר הרבה זמן ביחד זה בהחלט יכול לגרום לה להתקדם כלפיך. בדוק! כמובן שהכל תלוי בסיעתא דשמיא

פתח את זה מולה בלי לחשוש ותראה מה תהיה התגובה.

אם היא תבין את ההרגשה ותסביר לך שהאופי שלה לא מתלהב אבל היא בהחלט מעוניינת בך, מה טוב.

אם היא תיבהל ותרגיש שאתה לוחץ/לחוץ, שחרר ותמשיך הלאה. היא מבזבזת את זמנך.

אולי "לא מתענינת" כי מתביישת?

אולי "גומרת שיחות בצורה מוזרה" כי יש לה אופי עניני?

אולי לא, כמובן, אבל כדי לבדוק את הכיוון הזה.

זה לא הרבה זמן ואולי היא עוד לא נפתחה אליך עד הסוף..

אין לי עצה פרקטית אבל זו נקודה למחשבה שאולי כדאי להמתין לפני שמדברים על זה.

הכרתי משם בחור ואברך, קשה למצוא מכנה משותף ביניהם...

אמנם יש שם גם כמה שהדגש הוא יותר על ה"דוסים" מאשר על ה"פתוחים"

ממה שאני מכיר זה פחות בכיוון.
אבל תמיד יש יוצאי דופן.

שכשלמישהו מהישיבה של הרב מיכה יש משבר, הוא הולך להתחפש בהר המור.
נו, אותנו זה מצחיק

מהר המור ומי שנשבר שם הולך לנוח בהר המור

מישהו מכן מכיר בחורים שלמדו שם ולא סתם סטיגמות?

ובאמת, אחד מהם הוא בחור סגור על גבול החרדי, והשני הוא האדם הכי פתוח שאני מכיר. כאילו, בכל רמה. לומד ריקוד, אומן, אוהב ספרות - איש העולם הגדול.
לכן גם פעם קודמת ששאלת הגבתי ככה, כי זאת באמת שאלה שאי אפשר לענות עליה. אין ישיבה שאין בה בחורים פתוחים, ואין ישיבה שאין בה צולרים (ע"ע).
אם את שואלת אותי, תבררי על פי בחור, לא ישיבה.

אגב, דווקא בעולם הישיבות הגבוהות באים הרבה פעמים בחורים מאוד פתוחים, והם בחרו בדרך הזו מבחירה גמורה שלא סותרת כלום בהם. זאת הדרך שלהם בעבודת ה', לא לפלייליסט.

בתור אחד שמכיר טוב מאוד אני יכול לומר שלרוב הבחורים יש הרבה שמחת חיים- לא יודע להשוות למקומות אחרים. כמובן שמכיון שרובו ככולו של היום עוסקים בתורה זה לאו דווקא יוצא לפועל ביום יום, זה כן בא לידי ביטוי לדוגמא בחתונות של בחורים מהישיבה שם שהן מאוד שמחות שמחה אמיתית מכיון שכל הישיבה שמחה בשמחתו של החתן.

כמו כן את רובה ככולה של הישיבה מה שמדריך זה התורה - לא יודע מה זה אומר ביחס להגדרות כ"דוסים פתוחים" וכדו'  (וגם לא רואה בהן כ"כ ערך...).

אבל באופן כללי לכל אחד יש אישיות שונה מחבירו ואי אפשר ללמוד מאחד שלומד במקום מסויים על אחרים שלומדים באותו מקום.

אולפניסטית גאה, אפשר להיות יהודיה כשרה ולענות לך בשאלה?

מה זה דוס פתוח? בכלל, מה את מחפשת? (בקטע הדוסי/תורני)
פתוח למה?
למחשבות שהוא לא מכיר? לרבנים אחרים? לומד רק דבר אחד או ממגוון היבטים על התורה?

אין ולא יכולה להיות לי תשובה על כל אלה (אם בכלל לעניינים האלה התכוונת), כי זה עניין של אופי/אשיות. וברור שישיבה לא מקבלת לשורותיה תלמידים לפי עניינים אלה בהכרח, ולכן זה לא יכול להגדיר ישיבה.

חשוב להבהיר מה זה "דוס פתוח" בשאלה כ"כ כוללנית.

קיבלת משם הצעה? מישהו מנסה לרחרח עבורך על בחור משם?
את צריכה להיות מוכנה לפניכן, לדעת מה את מחפשת. ואז בזמן ההצעה מהר מאוד תגלי אם זה הכיוון או לא...

אגב, מוזמנת בחום לפנות אליי לאישי לפרטים נוספים על הישיבה. מכירה ממקור ראשון.


ולכל שאר העונים בשרשור- שאלות כגון אלה יכולים לחרוץ גורלות.
אני מבקשת בכל לשון של בקשה- שימו לב לתשובתכם. האם היא עונה בהכרח על השאלה? כי תשובה סתמית יכולה פשוט לעשות עוול גדול לכל הבנות שמחפשות דרך להבין איפה, למען ה', לחפש את החתן שלהן, וכנ"ל לגבי הבחורים - מדברים עליהם סטיגמות מפה ועד טיזנבה...

אני ממש מתחננת- לענות רק לפי מידע מקורב או לפחות לא נחרץ....

שב"ש

הגדרה דוס פתוח באמת הגדרה שהייתה צריכה ברור מצידי מה אני מגדירה דוס פתוח.
בעיקרון אני מאמינה שהתורה זה קו מנחה וצריך ללכת על פיה כל מה שזה אומר.וכנראה הוציא את ההגדרה הזאת מהסיסמאות שלי
כמה תשובות עזרו לי להבין...
תודה רבה

*א י
*יא כ
*כא ל
*לא מ
*מא-נ
*נא- ס
*סא-ע

*צא ק
*קא/ קיב
*קיג קיח
*קיט קכא
*קכב קל
*קלא קמ

*א י
*יא כ
*לא מ
*מא-נ
*נא- ס
*סא-ע
*צא ק
*קא/ קיב
*קיג קיח
*קיט קכא
*קלא קמ

*נא- ס
*סא-ע
*צא ק
*קא/ קיב

*קיט קכא

אורה(ילדה)
שמחה
ששון
ויקר
משאלות לבבכם לטובה ולברכה
לעבודתו ית
בשמחה ובטוב לבב
מרב כל!!!

(?)

כי אם כך, נראה לי שיותר פשוט להפעיל מכונית עם שלט מאשר בית עם עץ... 

ברור שעדיף מנגו על אבטיח!

באבטיח יש גם ארוחה+ שתיה+ גרעינים!

צנענית חבנית או עדנית?

איזה מיץ יצא משילוב כזה?!

זה כבר לא יהיה רלוונטי להיום..

למחר זה גם סבבה.

אם את סטודנטית אז יש עוד
ויש עוד דברים בירושלים

אם זה בירושלים או במרכז או באזור אשדוד.. מישהי שאלה אותי.. אני שולחת לה את הקישורים ושתחליט מה מתאים לה..

אז מה שאת יודעת.. אשמח! תודה.. והיא סטודנטית עתידית- אז זה לא נקרה..

 

זה בעיקרון רק לסטודנטים (ככה הבנתי)

חבל שאתה חושב כך כי זה הבסיס להצלחות ולא משנה במה.
דוס = חרדי?
‏(:

כמובן שאני יודע שמתישהו זה ילך.
ומה ה'בסיס להצלחות'?
ודוס זה בחור ישיבה גבוהה

למה אתה מתייאש מהר מידי?
נפגשים עד שמגיעים לאחת.
צריך לעשות השתדלות,שדכנים זה גורם חיצוני,הקב"ה הוא זה שקובע איך תכיר,מתי תכיר,איפה תכיר ומי תהיה אישתך לעתיד בע"ה.
צריך לסמוך על הקב"ה שהוא כבר ידאג לך לכל העניינים. ביחד עם השתדלות.
אין בעיה שתכיר בצורה עצמית אבל אם אתה שומר על ההלכה. ז"א אפשר לדוגמא שמישהי תיראה אותך ותגיד מי אתה ?! אולי תתאים לבת שלי? זאת סתם דוגמא לא דרך שידוך עם שדכנים. ויכול להיות בכל מקום אחר,הקב"ה מסדר אלף ואחת דרכים לאדם למצוא את שורש נשמתו!
אזמה אם אתה דוס,גם אשתך דוסית ואתה תכיר אותה בדרך שהיא עושה את ההשתדלות שלה להכיר אותך בדרך שלה ושלך. ואל תתייאש,לא צריך לשנות את עצמך,אפשר לשנות גישה ולא דרך שדכנים,אלא דרך מכרים,שכנים,עבודה אבל שהכל יהיה בגדר ההלכה.
בהצלחה רבה [;

מתפללים ומקווים לישועת ה׳

פתאום חשבתי לעצמי שלהיפגש בשידוכים יכול להיות רעיון חביב...

אולי אתחיל בקרוב אם יתחשק לי

קודם כל,אולי כדאי שתברר יותר לפני שאתה יוצא לפגישה.. כדי לחסוך מעצמך סבל מיותר.

אבל פה לפחות, בגלל שזה דרך שדכן, אז אתה לא נקשר לבחורה ואתה שואל את השאלות הנכונות ולכן אתה מגלה שזה לא מתאים כבר בפגישה ראשונה - שניה

 

שתדע, שבאותה מידה יכול להיות שתכיר בחורה שלא מתאימה לך בהיכרות אישית. הבחורות ברחוב ואלה שאצל השדכנים אותו דבר.

רק שבהיכרות אישית הסיכויים שתגלה את זה קטנים יותר. 

א. כי כשמכירים לבד מדברים על שטויות במקום לשאול מה שבאמת צריך.

ב. אחרי שכבר נקשרים לבחורה מכל הדיבורים כבר מסונוורים ולא מייחסים חשיבות אמיתית לחסרונות.

 

אז או שתגלה את זה אחרי שהתחתנת... (הכי גרוע)

או שתגלה את זה אחרי כמה חודשים של מריחה ותפתח לנו פה שרשור תנחומים

שבכל אופן אני יאלץ להיפגש עם מלא בנות סתם ולפחות דרך השידוך יחסוך לי כמה.
זה לא מעודד יותר מדי...
טוב עכשיו הרסת לי גם את הפנטזיה הזאת 😕
למרות שתכלס אני דוס אז לא באמת התיחסתי אליה ברצינות אני סתם מוציא קיטור על הפגישות המיותרות.

אבל הכל זה בגזירת שמים... עם כמה תפגש ומתי תתחתן

תתפלל על זה אחי, ובעזרת ה' יהי רצון שהבחורה הבאה תהיה השידוך שלך 

אחותי לדוגמא יצאה לשידוכים בגיל 19 והתחתנה בגיל 26 ויצאה להרבה פגישות,והלכה לרבנים והתייעצה.
יש להם סיפור יפה, שהבנתי שאם הוא/היא שלך. אתם תחזרו!
בסופו של דבר התברר שבעלה הוא חוזר בתשובה
וכנראה שהיה עיכוב כדי שבן הזוג יתעלה ויגדל בתורה במצוות כדי למצוא את זיוגו הראוי לו.
לא סתם קורים דברים. שיש אמונה,אז הישועה בע"ה גם תגיע!

בס"ד

אבל אני גם באמת מכירה בהכרות עצמית...

מקווה שלא אצטרך לעולם להגיע לעולם השידוכים.
נשמע אומלל למדי ומרגיש אומלל למדי.

שוק השידוכים לא קורץ לי