פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1072)

אבל,

אני צריכה תמריצים לעשות את ההשתדלות כדי להשיג את המטרה ששמה נישואים.. כך שלהתחיל לפרט את הטוב שברווקות, קצת בעייתי במקרה זה :/ (הייתי פותחת שרשור הפוך..נק' חיוביות בחיי נישואים)

ואם לזרום.. אז:

אין יותר מידי דאגות פרנסה, לא מחויבים כ"כ לזמנים, שוב, לא צריך כסר"ש , קיצר, סטטוס חופשי ומאושר..

החיים פחות מורכבים.. פחות עבודה.. יותר חופש.. יותר שקט נפשי...
אולי בעצם זה שווה הכל...

ככה שלא באמת מצאת משו חיובי.

לא צריך לשלם חשמל, ארנונה, שכירות - אפשר לגור אצל ההורים בלי ייסורי מצפון!!
לפעמים אפשר להיראות סתם זנוחהה
לטייל עם חברות אלףף!! אפשר הרבה יותר לזרום!! אפשר לעשות ריצות בלי לדאוג למטפחת/ פאה / כובע טבחים...
ויש עוד הרבהההה!!!!
ואני חושבת שזה חשוב להזכיר את הדברים האלה לפעמים, כי תקופת הרווקות היא אחת ה- תקופות! אז תהנו גם בה

עכשיו תחליט אם אתה מעוניין להתמודד עם החסרונות האלו.

 

בד"כ זה הרבה הרבה יותר קשה לאישה.

א. היא נמצאת לבד ומתמודדת עם המציאות לבד,

    הגבר לעומת זאת נמצא עם חברים ולא צריך כ"כ לדאוג לצרכים היומיומיים הבסיסיים.

ב. בנים באופן כללי יודעים יותר להסתדר לבד מאשר בנות בעיקר מבחינה ריגשית.

ואני לא אומרת את זה בגלל שאני בת..
זה ידוע, בנות יודעות להסתדר לבד ולכאורה, בתפקוד היומיומי לא צריכות כלל את הגברים. מה שכן קורה ההיפך (הגברים כן זקוקים לנשים בתפקוד היומיומי).

התחלנו לדבר על חתונה וכבר היינו בתכנונים אבל עצרנו (דחינו) הכל כי הבנתי שאני אצטרך להיות הרבה לבד ולא הצלחתי להבין איך זה אפשרי, לדעתי זה קשה מאוד. מהרבה סיבות.
אז כמה חודשים אחרי, הוא בדק קצת אצל המשקית ויכלו להקדים לו את החפש"ש אז התחתנו 3 חודשים לפני השחרור. שעדיין אני חושבת שזה היה הזוי אבל ב"ה...!

 

ואם לא שמעת קטע תקראי אותו ועד איפה שהשליח ציבור קורא (כי בינתיים הוא המשיך אחרי הפספוס שלך ..)

ומשם תמשיכי לשמוע את ההמשך רגיל

 

 

נראה לי שעוד כשאנחנו בגן אנחנו מוכנות להתחתן 😅 אבל ברצינות, כמה דברים:
א. אף אחד לא עושה תחרות. זה לא משחק ויש מנצחים! כל אחת בזמן שלה ומתי שהכי מתאים לה.. שזה מוביל כבר לנקודה ב. את בנאדם מאמין? תאמיני! תבטחי בקב"ה שהוא מסדר הכל לטובה..! שה' לא עושה טעויות והוא בוחר לנו את הזיווג בפינצטה. הוא יבוא בזמן הנכון ברגע הנכון ובמיוחד בשבילך..
כל אחד ואחת ומה שנכתב לנו..
ברצינות..תתפללי לה'
בסופו של דבר את צעירה והכל פתוח..

עד שתמצאי את הבן אדם הנכון... נראלי

כל מילה, רק שהייתי ממליצה על שילוב של 2 הדרכים, להתחיל להפגש ותוך כדי המשהו יבשיל.. לא בטוחה שתהיה הבשלה בלי תנועה קדימה/ בחישה..

בן זוג.
שאת מוכנה להתחלק בחיים שלך עם מישהו, שזה כולל להבין אותו ואת השגעונות שלו ולקבל אותו כמו שהוא.
בהבנה שזה אתגר עצום.

האם הרצון להתחתן, לזוגיות ,לאמהות קיים בצורה חזקה וגם יש פחד, והוא קיים אך הרצון עולה= אז אין מה לעשות, תתחילי להפגש ולאט לאט הפחד יתמסמס בעיקר אם תמצאי את האדם שישרה בך בטחון. אך אם להיפך, הפחד גובר על הרצון, וכשאת חושבת על זוגיות והורות זה עושה לך מחנק ולא טוב עדיף לחכות מעט.

אני מאמינה גם בסבלנות לתהליכים... ואת, בפנים יודעת בדיוק מה גובר על מה...

שה' יברך אותך ואת דרכך ברק טוב!

עם מלא סימני קריאה...

אני ב"ה מאורסת

ולהגיד לך שהרגשתי ''מוכנה''?! ממש ממש לא! כאילו- בעיקרון כן אבל אף פעם את לא תרגישי 'זהו עכשיו אני באמת בשלה' אין מה לעשות תמיד יהיה שם חשש, וטוב שכך!!!!!

זה סימן שאת מבינה את הגודל העצום שיש לחתונה, את מבינה שזה דבר משמעותי ועצום ולכן זה מפחיד..

גם אני אמרתי לעצמי-

'מה, אני.. באמת אני ראויה לדבר כזה? איך אדע אם אני באמת מוכנה לזה?...'

ד''א גם לפני הקומונה פחדתי ממש להכנס לזה, כי זה מפחיד! את מבינה שיש לך אחריות מטורפת...

אם מה שמפחיד אותך זה גודל האחריות אז הפיתרון הוא פשוט להרפות ולסוך על ד'...

 

פשוט שמים בצד את כל הספקות, מתפללים לד' ועם הרבה אמונה וסיעתא דשמיא בע"ה תקפצי למים...

'ספק' בגימטריה 'עמלק'! במיוחד עכשיו בר"ח אדר- שנזכה למחות את זכר עמלק באמת!!! בהצלחה נשמה!

המון הצלחות!

לא מתרגלים!! פשוט מנסים ומנסים..

אני אישית לקחתי הפסקה של שלושה חודשים ונתתי לזמן לעשות את שלו, אבל במקביל גם דאגתי לחזור לשגרה ולהתנהל כרגיל כדי לא להכנס לדיכדוך.

איך מתרגלים... באמת קשה... בדידות מייסרת ממש...

 

תפנקי את עצמך, תשקיעי בעצמך!

 

תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב! (שם, שם, לא?)

 

תני לעצמך מנוחה, תהיי בסביבת אנשים שאוהבים אותך ולא לוקחים ממך כוחות.

תורידי לחץ, תחזירי לעצמך את הביטחון העצמי והשלווה הנפשית.

טיול טוב ממש לא יזיק, רצוי עם חברת נפש או משהו כזה.

 

קיצור, את צריכה להבריא את הנפש. הפרידה בטח קשה מנשוא...

 

והקב"ה משגיח. הוא המנהל היחיד של העולם.

מאז ששת ימי בראשית הוא יושב ומזווג זיווגים.

 

בע"ה תבשרי לנו המון בשורות טובות!!

ב"ה שזה בוטל עכשיו ולא מאוחר יותר, רק המחשבה שהקב"ה הציל אותך בשלב הזה, צריכה לשמח אותך...

חוצמזה , מצטרפת למה שכולם אמרו, תפילה, זמן ותעסוקה הם המרפאים הטובים בהקשר הזה לדעתי..

אלא אם התכוונת לדופק בלב?

צרם אפילו מאוד.
אם היה דופק,חלקנו לא היינו כאן.
וכשם שצריך לברך על הטובה, כך להיפך וד'ל..

.

יש את המושג כף זכות .

ובכלליות יש דברים שגם לצחוק עליהם אסור.. (: 

לפני כמה חודשים... הבחור חתך אחרי הצעת נישואים...
זה הדבר הכי כואב ועצוב... תני לעצמך לבכות...זה טבעי שיהיה קשה! תקבלי את זה. לא למהר לחזור לדייטים... תעשי דברים כיפיים, חברות, טיולים, אוכל, להמשיך בחיים.... זה עובר! מבטיחה!
לא האמנתי שאצליח להתאהב ולהיקשר לבחור חדש אבל זה הצליח ב"ה....
פשוט באמת לתת את הזמן.... לא לייסר את עצמך. לדעת ולהתפלל שהכל לטובה... ושזה מה שהכי טוב לך כי ה' עשה שזה יקרה לך. מקווה שעזרתי....

לא הייתי שם וגם בעז"ה לא אהיה שם. 

טיפים כבר קיבלת מטובים ממני.

מה שרק יש לי להוסיף - 

תגידי תודה לה' שזה קרה עכשיו ולא יותר מאוחר. 

כי אחרת החיים היו נהפכים לגמריי.. 

 

תהיי חזקה.. 

 

(: 

https://www.ateret.org.il/hebrew/contact.asp

אבל אפשר לשבת באוטו עם שתיה חמה ועוגיות, שירים כיפיים ברקע...
אפשר להיות במקום שקט, ואם אין גשם אז אפשר טיול קטן באיזור..

מסכן. פגישה ראשונה שלנו, הוא נתן לי צעיף שלו וקפא מקור. אבל ישבנו כה איזה ארבע שעות ואחרי כמה חודשים התחתנו, אז כנראה שזה היה משתלם.

כמו שלא יסכימו לצאת עם סטודנט.
אז אולי נחכה עד 120 וזהו?

כי זה חיים מנותקים מהמשפחה

כי איש או אשת קבע זה סגנון מאןד מסויים של בנאדם...

לבין עתיד לא ברור.

לגבי הראשון- זה תלוי גם בתפקידו בקבע. מתי חוזר לבית, מה התנאים וכו'.
לגבי השני- לא משהו מיוחד.
לגבי השלישי- אנסה לראות בערך מה הכיוון שלו ולפי זה אחליט.
כמובן, כשהקשר רציני ניתן לתכנן את העתיד הצבאי יחד. כמה שניתן..

להיות בת זוג או נשואה לאיש קבע,זה לא קל,ברור.
אבל הצבא שלנו כל כך חשוב לעם ישראל,וזה שליחות אדירה.!

תוכלי למצוא תשובות ל(לפחות חלק מ)השאלות שלך בספר "מחול הכרמים" של הרב יצחק גינזבורג. (אולי גם באהבה", הנ"ל)

 

מצטער שאני לא זוכר בע"פ

זה מטריד את מנוחתי...

בלי חפירות? רק השאלה זו חפירה בפני עצמה...;)

ותשובה לבונוס: לאדישים -שילחצו, ללחוצים-שירגעו.

חפירות בתשובה לא יתאימו במקרה זה

איך זה מרגיע?

ויותר מרגיע, לסמוך על הקב"ה שיוביל אותנו לבחירה הנכונה, ושאנחנו בידיו.

והאם לא קרו מקרים שבהם אנשים טעו בבחירתם?

מידת הביטחון היא לבטוח בטובו, אך אין שום הבטחה בשום מקום שאתחתן... (הלוואי שהיתה).

לעשות השתדלות ולבטוח בה'.

בכל דבר זה כך. את לא יודעת מה יהיה, עליך מוטלת חובת ההשתדלות ומכאן זה כבר ביטחון בה', שיעשה את מה שנכון בשבילך. ולהאמין שהוא כל יכול, והוא טוב ומיטיב, ורוצה בטוב ביותר בשבילך.

קרה שאנשים טעו בבחירתם, כמו שטועים בהרבה בחירות בחיים.. נתפלל ונשתדל שלא לטעות, מעבר לזה, אין לנו שליטה.

*כל זה לעניות דעתי.

סוטה ב, ב; מועד קטן יז, א.

 

1) בזיווג ראשון כן, בזיווג שני - לא.

 

2) כן. בערך כולנו פספסנו אותו...

בשם המקובלים מסבירים שעוסקים בשרשי נשמות, לא בסדר כרונולוגי.

ייתכן שהזיווג הראשון שלי נולד לפני מאתיים שנה, או יוולד עוד 20 שנה...

 

3) מועד קטן יז., זה לא קשור לתועלת - זו האמת...

 

4) כן. עיין ביעב"ץ שם, ובאחרונים עם נטייה לנסתר (חיד"א, בן יהוידע וכו') על הסוגיא.

 

בונוס: עלינו ללמוד את דרכי הקב"ה והנהגתו את המציאות!

שנית, אני בת.

לא הבנתי את 2) מאיפה לך? ומה ההגיון בזה? (לומר שיש זיווג מפוספס?!) אז מה הטעם בלומר את זה?

3) האמת היא תועלת וברצוננו להבין אותה.

4) אשמח לנימוק והרחבה, לא מתעסקת בחומרים של בנים...

בונוס- כיצד?

2) כך כתוב ברמח"ל, ביעב"ץ ובעוד רבים מהמקובלים (אני לא מבין במקובלים, אבל כך כתבו בשמם).

ההיגיון הוא שיש רמות בהתאמה בין בני זוג.

יש זוג משמיים, כמו דוד ובת שבע, שהייתה מוכנה לו מששת ימי בראשית.

ויש זיווג שיכולים להסתדר יחד, למרות שהם לא בדיוק, וזה דורש הרבה יותר עבודה.

 

3) 40 יום נאמר על זיווג ראשון. שמא יקדימנו אחר וכו' נאמר על זיווג שני.

אנחנו לא יודעים באיזה זיווג מדובר, ולכן מארסים אפילו במועד (בזמנם וכו').

יש תועלת מעשית מוסרית גדולה: לא לסמוך על כל מיני סברות לא ברורות, אלא לפעול.

בטח בד' - ועשה טוב!

 

4) וקשים לפני המקום לזווגן כקריעת ים סוף - הנך דלפי מעשיו (סוטה ב. ורש"י).

הקושי להתאים זיווג לאדם נובע מכך שהזיווגים הולכים לפי המעשים,

צנועה לצדיק ופרוצה לרשע (רש"י).

 

בונוס: אם מבקש אתה לראות את השכינה בעולם הזה -

עסוק בתורה בארץ ישראל! שנא' דרשו ד' ועזו בקשו פניו תמיד!!

אם רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם - למוד אגדה!1

אנכ"י - אנא נפשי כתבית יהבית! אני נפשי כתבתי ונתתי (בתורה)

שנשים מבינות בהרבה דברים שאתם אינכם מבינים... ולא עוד, אלא שהן יכולות ללמוד גמרא ובוחרות להשאיר את זה לנשות הכותל.

תודה על ההרחבה.

2) מתכוונת לשאול מה הנ"מ באמירה הזאת.

3) אם הכוונה של "זיווג שני" זה אדם שהתגרש, איך לא חלה עליו האמירה של ה40 יום בזיווג הראשון?
(הסברת שם שזה זיווג משמיים וזה אמור ללכת בינהם)
אלא אם כן כיום אין זיווגים ראשונים וכולם בבחינה של זיווגים שניים "שמא יקדימנו אחר"

4) ה' ירחם... ומה עם מי שחוזר בתשובה? (מה ששאלתי את חסדי הים)

בונוס -

אין לי שום בעיה ללמוד עם אשתי שתחי' חברותא בגמרא, אני רק לא אדחוף אותה לשם...

זאת לא התנשאות. אלו תפקידים. אני לא אהיה בהיריון, לכן אין מה ללמוד גמרא...

 

2) הנפקא מינה להבין איך הקב"ה מנהל את העולם.

 

3) זיווג שני זה לא אדם שהתגרש. זה בדיוק מה שאומרים המקובלים.

סוף דברייך יותר מתקרבים לאמת...

 

4) מי שחוזר בתשובה - יקבל לפי מעשיו של עכשיו, בע"ה

לא תשובה סופית, ומה הנ"מ להבין איך ה' מנהל את העולם?

3) טוב, ממש לא מבינה בקבלה...

ולגבי הגמרא, חשבתי שאתה אומר את זה בעקבות זה שראית שאין לי ראש לגמרא...
זה לא פוגע בי, אני מודה בזה בפה מלא אבל אל תזוח דעתך עליך בכ"מ...

איכס... שונא את המילים האלה...

נפ"מ לכל הגישה לעולם הזה...

ולמה שונא?
איך ידיעת ההנהגה הזאת עוזרת לך לבחור השקפה?

ועל פי התשובה שאתן לה, אחליט אם ללמוד במיר או בהר המור...

 

למה שונא, כי שונא...

כי אני לומד ר' נחום פרצוביץ ואת הרב מרדכי שטרנברג,

ולא למדתי יום אחד במיר, ולא בהר המור...

כי חבר אני לכל אשר יראוך!

כי אלה הגדרות מגזריות, מפלגות, מטופשות, שטובות אולי לשידוכים... ואני עוד לא שם...

דווקא לחרדים... (מבחינות מסויימות, חוץ מהממלכתיות)

ותראה כמה אנחנו מאוחדים למרות זאת...
"כשם ש.. דעותיהם שונות"
כל אחד ודעותיו, אבל זה לא רע לבחור "זרם"...

ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים (מועד קטן יח: )
קיצר ע"י תפילה זה יכול להשתנות לכאן ולכאן

אותה, כדברי הגמרא בבבלי (סוטה ב.), אבל האר"י כותב שבגלל שהיום רוב הנשמות מגולגלות, אז לכן להרבה אין זיווג מסויים, ומתאימים לאדם זיווג לפי המעשים הטובים או הרעים של האדם, כמו שהגמרא אומרת לגבי זיווג שני.

2. כן אדם יכול לפספס אפילו זיווג שמיועד לו מלכתחילה, אם עושה מעשים מאוד רעים, כדברי הזוהר. [הרמ"ק אומר שזה הולך על האיש והאשה בשווה, התשב"ץ אומר, שזה רק על הגבר, ולא על האשה. על כל פנים, לפי מה שכתבתי לפני כן על פי האר"י, רוב הזיווגים היום, הם לפי המעשים של האיש והאשה.]

3. הגמרא ב'מועד קטן' אומר 'שמא יקדימנו אחר', אבל היא מפרשת שיקדימנו ברחמים-תפילות, והזוהר מפרש שזה רק יכול להועיל, אם יש פגם במעשים של האדם שהזיווג מיועד לו, ולכן מקדימנו אחר ברחמים-בתפילות.

4. המעשים של האדם משפיעים בעולם הזה, לאדם אכן יכול לפספס את זוגתו. כאמור היום לרוב האנשים אין זיווג מסויים, והכל תלוי במעשים.

לגבי 1) תודה. מיישב את דעתי בנושא ומרגיע.

2) לגבי תשובתך, אם אדם חזר בתשובה הוא יכול לקבל את זיווגו שיועד לו מלכתחילה או שהוא בליגה של חוזרים בתשובה כעת?

3) מה הכוונה יקדים בתפילות? (מה הנ"מ?)
בעצם זה אומר שאדם עשוי לפספס את בת זוגתו אם אדם אחר הקדים אותו ברחמים?...
ותמיד אומרים את זה בהקשר של "לא לדחות", האם זה יצא מהקשרו?

4) אז אפשר לחזור בתשובה! איזה יופי...

*הבבלי במועד קטן, מפרש את המאמר של 'שמא יקדימנו אחר' שזה בתפילות, הזוהר אומר שהתפילות רק יועילו, אם האדם הראשון פגם במעשים.

*המאמר הזה של 'שמא יקדימנו אחר' מופיע בעוד מדרשים, בלי הפירוש שזה הולך על תפילות, אז לכן יש יסוד למה שאומרים שהאדם צריך לעשות השתדלות מעשית כדי שלא יאבד את זיווגו, אבל אם האדם לא פגם במעשים, אחר לא יכול להקדימו.

לא?

וזה לא נראה לי לגמרי המקום לפתוח את הנושא פה..
וברשותך שאלה קצת בוטה..
עד כמה שידוע לי בחורה לא אמורה להתעניין בשאלת הידיעה והבחירה..

סליחה אם זו שאלה ישירה מידי, מתעניין בכנות, מאיפה הגעת לחקירה הזו?

הפתעת אותי בשאלה... למה בחורה לא אמורה להתעניין בשאלת ידיעה ובחירה, למה, היא עז?

ולא חושבת בכלל שזה נוגע לעניין של ידיעה ובחירה.
זה קשור לעניין שירדתי מדרגתי והשאלה הזאת מטרידה אותי לאחרונה כי מיסטית אני מרגישה חסימה בעניין הזה, אבל לא ניכנס למיסטיקה ואינטואיציות.

אולי סתם תקפתי בלי לחשוב..
אולי כי זה חתיכת מחקר ולא סתם התעניינות ויש רושם של למדנות רצינית..
אבל אני חוזר בי, בהחלט ראוי שגם בנות יענו לעצמן על השאלות האלו, הן די בסיסיות.

ועדיין נראה לי שזה קשור קשר ישיר לשאלת הידיעה והבחירה.
האדם מצד עצמו לא צריך להתעניין בחשבונות אלוקיים אלא להתנהל בכלים שהקב"ה נתן בידיו.

אבל אני בכלל לא נוגעת בה מהצד הזה כמו שכבר אמרתי...

באמת מעניין אותי, יש לך מקור למה שאמרת שנשים לא אמורות להתעניין בזה?

למדנות רצינית שלי? מה אני אעשה שתורת ה'... משיבת נפש גם לי?

פעם שמעתי בחורה אחת באוטובוס, הריצה ראשונים ואחרונים על נושא הלכתי משהו פחד.

מאז יש לי סיוטים.

ועכשיו זה יוצא עלייך על לא עוול בכפך.

מה אתה מקנא?
אגב, היה לנו את סוגיית "ידיעה ובחירה" בבגרות...

שטוף במעשים רעים.

כי מצד אחד אתם אומרים שהיום כולם בבחינת זיווג שני, ומצד שני אתם אומרים "שמא יקדימנו אחר".
אם אין שום זיווג ספציפי שמיועד למישהו כיום, והכל ע"פ מעשיו, אין רלוונטיות גם ל"שמא יקדימנו אחר"...

שכשאדם יכיר את עצמו וילמד בשכל מה הוא רוצה וינסה להרגיש בלב אם זה מתיישב לו נכון ויתפלל לה' על השידוך שה' יכוון אותו בבחירת בת הזוג שהכי נכונה לו וששכלו וליבו ידעו לזהות אותה כשתבוא
ואז כשהנישואים עולים יפה והזוגיות פורחת ויש אהבה וכבוד וחום והרמוניה בזוגיות ובהתנהלות המשפחה אין משמעות אם זאת זאת האחת שהוכרזה לאדם ארבעים יום לפני לידתו או לא או האם הם מאותו שורש נשמתי או לא.
ואיך בכלל אפשר למדוד דבר כזה או לבדוק?
אי אפשר.
נדמה לי לפעמים, שיש אנשים שכל כך כלואים בדמיון של האחת והיחידה שכשבאות בנות מתאימות הם דוחים אותם(עם סיבות שכליות כביכול) כי הם חוששים שהם לא האחת
צריך להתפלל על זה בנוסף לחיפוש השכלי וההרגשתי ולהאמין שהחצי השני שעבר את כל הסינונים שלנו וקיבל את השריטות שלנו ושאנחנו עברנו את כל הסינונים שלו ושקיבלנו את השריטות שלו זה זה החצי שאלוקים בטוח שהוא החצי הכי מושלם בשבילך והכי נכון והכי מדויק
למה לאדם מישהי שתהיה משורש נשמתו אבל הם לא יהיו מתאימים בכלל? אם בכלל לא תהיה התאמה חיצונית בשאיפות ובאידיאל של הבית ובערכים שחשובים להם?
או מישהי שהוכרזה שתהיה אשתו ארבעים יום לפני אבל אין שום כימיה? אין הרמוניה ואהבה וכבוד?
או שבכל מקרה מי שיימצאו חן זה בעיני זה ויתאימו עד שיחליטו להתחתן הם אלה שהוכרזו אחד לשני כזוג, אז למה זה משנה ?

בס"ד

 

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/7791

 

אולי זה נראה לא קשור אבל יש שם תשובות לשאלות שלך.

כיוון שההשגחה "זורמת" עם בני האדם ומעשיהם ומצביהם הזמניים וגם בו זמנית במבט נצחי יעודי

 

ברמת הנשמה יש התאמה קדומה שאמורה להתגלות במציאות

אלא שאדם יכול להיות לא מחובר לעצמו ברמת הנשמה ואם רואים בשמיים שהוא אפילו לא בדרך לשם, מרחמים עליו ונותנים לו זיווג שמתאים לו זמנית, ואולי עם הזמן יגיע לרמת הנשמה ויגלה התאמה קדומה (שגם היא בינתיים כנראה היתה לא מחוברת לעצמה..)

 ושתי מגמות אלו קורות בו זמנית ויכולות לקדם אחת את השניה

למשל סיפור ששמעתי לפני כמה ימים מקיבוצניק חילוני מבוגר שבנערותו ירד מהארץ עם ארופאית גויה וגר בחול הרבה שנים וילד ילדים, עד שהם התגרשו ו.. הוא הכיר שם באירופה יהודיה רחוקה מאוד שבקושי ידעה שהיא יהודיה והם התחתנו ועלו שניהם ארצה והספיקו גם ללדת.

רואים מסיפור כמו זה שהבן אדם היה רחוק וקיבל משהו רחוק מאוד ("הנהגת שכר ועונש" - סיבה ותוצאה) ודווקא המקרה הרחוק שלו קידם אותו למצב הקרוב יותר שלו שהכיר שם יהודיה ועלו ארצה. זה המשמעות שהקב"ה משתמש גם ב"רע" לקידום הטובה ("הנהגת היחוד")

 

"הכל צפוי והרשות נתונה" - הוא היה צריך להתחתן עם היהודיה (- "צפוי"), אלא שמעשיו ( - "רשות") קידמו את זה בדרך עקומה. *אם* הוא היה יותר מחובר לעצמו בנערותו, הקב"ה היה מסדר שגם היהודיה תגיע אליו בדרך "כלה"..

 

ויתכן ולפי הגישה של המקובלים (אולי רמח"ל) יקראו לנישואיו הראשונים "זיווג שני" ולנישואין השניים "זיווג ראשון", לפי רמת החיבור ולא לפי סדר כרונולוגי

 

 

 

מין הראוי לפסול.

 

 

 

 

 

 

 

 

ציניות כמובן.

ואם כשהיא היתה בגן זההיה שם אחר,

אבל כעבור כמה שנים היא שינתה לשם זהה לשל הבחורה?

היית פוסל?

גם נגדשה הסאה בשרשורי ירידות על אותם שרשורים.

אני מעריכה שהממוצע הוא 21-25..

נראה "שהמשוטטים" כאן צעירים ברובם

בהצלחה לכולם....

גמני משתחלת לטווח הזה,יששש!! 

יש כמה סיבות 

 

וואי וואי.

מסתבר שלא כולם

אל תתנשאי פה על אחרים

הרוב פה בסביבות ה20-21
אז אני שייכת לחברה הגדולים 💪

אל תכניס לי מילים לפה,
אני מהגדולים

חבר'ה, הבלחיות הורגת

סתם סתם,
הצלחות

וחברה מהשירות לאומי גם אם היא נשואה היא  לא נחשבת.

וזה ששאל/ה- אני גרה באיזור המרכז.

תמיד הרגשתי נח לידו.. אני באמת יכולה להגיד משהו ותמיד הוא מקבל את זה גם אם זה תהיה הערה כלשהיא אליו. הוא בחור עם המון סבלנות..

אנחנו מרקע שונה.. הסגנון של המשפחה.. הוא טבעוני...

הרגש אצלי איתו זה לא דבר יציב- אני לא מרגישה געגועים אליו או צפיה בין פגישה לפגישה... ובעצם השבוע שאלו אותי אם הייתי רוצה שהוא יתקשר אלי.. ותכלס כן.. היה באלי.. אז הבנתי שכן יש פה משהו.. אבל במשך השבוע זה די התפוגג..

ומצד אחר כן היו פעמים שכן רציתי לחבק אותו או שחיכתי שהוא ישלח הודעה/יתקשר-

אגב אני לא מרגישה קושי ממש לשמור ממנו נגיעה- וזה לא שהוא דוחה אותי..

 

לפני כמה חודשים היה לי קשר עם מישהו והיה לי רגש חזק יותר כלפיו.. (אולי זה משפיע..)

 

ומה דעתכם על זה שהוא הולך לפסיכולוג.. (זה לא פסול- זה רק מראה על אחד שרוצה לעזור לעצמו!) אבל מה כן בכ"ז צריך לבדוק בהקשר לזה? מה שכן מפריע לי בהקשר לזה שהפסיכולוג לא דתי.. 

היא יועצת בעניינים כאלה.. אישה מדהימה!
זה המספר - 052-6070005

תמיד יכולות לצוץ התלבטויות לפעמים גם אחרי החתונה...   לא חייב להרגיש זיקוקים ואורות לפני.... וגם- לא אצל כולם  היה קליק מההתחלה וכו וכו... וזו לא הערובה לחיי נישואין מאושרים! אם בגדול טוב לכם יחד- בעזרת השם זה יגיע בהמשך!! בהצלחה!

יכול להיות שהפסיכןלוג הדתי היה יותר מועיל לו אבל גם פסיכולוג דתי בסדר וגם הוא סוג של רופא זה היה מפריע לך אם הוא היה הולך לרופא דתי?

באמת אולי תתייעצי אם אנשים שחשובים לך או אפילו עם רבנית או פסיכולוגית

היא כתבה שהיה לה רגש חזק יותר עם בחור אחר.

לגבי הבחור הקודם.. לא יודעת להגיד עד כמה נפתחתי אליו באמת רגשית אבל הרגשתי אליו רגש חזק שאהבתי בו כל דבר.. וזה בכלל לא בגלל נתונים חיצונים.. 

 

לגבי הפסיכולוג- יש הבדל מאד מהותי בין פסיכולוג דתי לבין פסיכולוג רגיל. (למיטב הבנתי.. תקנו אם אני טועה)

פסיכולוג- תפקידו באיזשהו מקום לתת לך הרגשה שאתה לא אשם..

פסיכולוג דתי משלב את המסרים עם אמונה בה'..

לימודי פסיכולוגיה באקדמיה ממש לא אמורים להיות מושפעים מהדת, וגם הפרקטיקה הפסיכואנליטית ממש לא. אלא אם ב"פסיכולוג דתי" את מתכוונת למי שלומד את מה שקרוי תורת הנפש היהודית, אבל זה לא נקרא פסיכולוג בטרמינולוגיה המקצועית. פסיכולוג (כמשמעו והסמכתו האקדמאית) דתי עשוי להבין יותר את החוויות האינטראקטיביות של המטופל הדתי (בחיים הריטואליים), אבל האבחנה ממש לא אמורה להיות מושפעת מזה אלא מהאסכולה הפסיכולוגית והפסיכו-קלינית (פרויד [שכבר מאוד התיישן], יונג, אדלר וכדומה).
האם הבחור רואה פסיכולוג עקב הפרעות נפש? אם כן, האם את מוכנה להתמודד עם אדם שחלק מהווייתו כוללת טיפול כזה (בפרט אם הוא לטווח ארוך)?

העליתי את הנקודה הזו רק כדי להדגים שבעצם, לדעתי אין בסיפור שסיפרת שום דבר שיכול להעיד כי את "נוטה לסבך דברים". יש כאן עניין מורכב וממש לא פשוט כשלעצמו. האם סיבכת אותו? אני ממש לא חושב כך. זו גם זכותך גם חובתך לדון בו בכובד ראש ובמלוא הזמן הדרוש. וכל החלטה שתתקבל אני מאמין שתגלם בתוכה שיקול דעת וטוב טעם. זה ראוי להערכה שמקדישים זמן למחשבה ולשיקול.

ואחרי שתטפלי בזה אז הכל ישתחרר עם הנוכחי, כי נשמע שבגדול טוב לכם יחד.

תנסי

כל קשר שמסתיים עובר זמן עד שמשתחררים ממנו. מקשר שהיה רגש חזק (שאגב זה לא בהכרח דבר טוב) קשה הרבה יותר.

ממליצה בחום על נחמה ביטקובר מעומק הקשר

ממליץ על הרב יחיאל פאוסט מרחובות

הבחור הנוכחי, שהוא "בחור זהב", איננו זה שמיועד לך! לכי על מי שהלב שלך אומר לך. מי שיש לך רגש חזק כלפיו. מישהו שאת כן רוצה לחבק. את תעשי עוול ל"בחור זהב" אם תינשאי לו. מגיע לו מישהי שתתגעגע אליו, שתרצה לחבק אותו בכל מאודה. אם יש משיכה חזקה אל הבחור אז אולי אפשר להתפשר על עניין הטבעונות, אבל, כפי שהדברים בינך לבין ה"בחור זהב", חבל סתם לסבך את חיי שניכם. באמת יפה שהוא לא מסתיר את הצרות שלו ממך אבל יש הרבה בחורים ממש טובים שלא מתאימים לך.

 

רק אם תעזבי בחור שאת מאוד נמשכת אליו, בחור שהשקפותיו די קרובות להשקפותיך, בחור שגם הוא מאוהב בך והוא בחור נורמטיבי  באופן כללי, אז, באמת, את בחורה מבולבלת שצריכה להתייעץ עם מישהו מתאים. אבל בהינתן העובדות כפי שאת כותבת אותן כאן, הספקות שלך באמת במקום !

1.עד שנתחתן

2.עד שנמצא את החצי השני

3.עד שיבוא הגואל

טוב, זה היה בציניות כמובן..;)

ואתה לא בן 19.5 בסה"כ???

 

בכל אופן, תתעודד! יהיה טוב בע"ה

יא צעיר!!!

חח.. הייתי חייב..

סיימתי את השירות הצבאי!(פטור וכו)

ה' ישמור

יפה שאתה מסתפק במועט.

לפעמים מדובר בדברים שאפשר לתקן יחסית בקלות על ידי העלאת מודעות אצל הצד-השני,

וכשזה לא אפשרי, צריך להחליט בעצמך אם אלו דברים שאת מסוגלת להשלים איתם או לא.

 

לגבי האם למשוך את הקשר, בעיקרון זה תלוי כבר כמה זמן את מתמודדת עם השאלה הזאת..

בעיקרון אם הגעת למסקנה שזה לא כ"כ פתיר או שאת לא מסוגלת להשלים עם זה - אז עדיף לא למשוך.

 

באופן כללי, כשתתחתני בע"ה, יהיו לך גם כך הרבה התמודדויות אפילו אם תתחתני עם "הגבר המושלם".

לכן עדיף לא להתחתן עם מישהו שכבר עוד לפני החתונה את לא משלימה איתו.

כי זה להתחיל את הנישואין ברגל שמאל, וזה ממש לא מומלץ!

פוזות? מה זה אומר? תנסי לתרגם את התחושות למילים, להגיון, להסבר .. מה טוב לך איתו? מה מפריע? ממה את מתלהבת? ממה מתבאסת?
ואז לשקול שוב..
בהצלחה!

תקשיבי למה שהלב אומר.

מה שחשוב בהמשך, להגיע לחתונה בלב שלם.

בע"ה נו"נ

 

נושא לשיחה בדייט הבא שלכם...