פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1090)

סוף סוף מישהו שרואה את הטוב שבפגישות גם אם לא יצא מזה משהו

בעה''י שתזכה בקרובב

שימשיך תמיד בטוב, 

וזהירות ממחשבות גאוה של "אני עדיין מנצח" מה לשטות זאת? 

השם אוהב ענווה לא כדאי לך לקבל על זה שיעור ממנו 

תלמד מנסיו ןשל אחרים

ברור שהוא לא מתכוון להתגאות. הוא מסתכל בצורה חיובית במקום להתבאס על זה ולהרגיש רגשי נחיתות.
די יומרני מצידך לרמוז שה' יעניש אותו על זה..

קודם כל, זה נאמר לגמרי בהומור.
ובקשר לדבר עצמו שנאמר - לא התכוונתי ח"ו בקטע של גאווה ומשחקי כבוד... כתבתי פה בפורום אתמול איפשהו, שלדעתי אין מקום למשחקי כבוד בעניינים האלה. זה נישואין, זה עניין רציני. זו אחת הבחירות הגדולות והמשמעותיות ביותר בחיים שלנו, וצריך לעשות אותה ואת כל מה שקשור בה לפי מה שמתאים. אני לא רואה פה שום מקום לאי-נעימויות או משחקי כבוד.
(ואם כבר משחקי כבוד - דווקא הצד החותך יכול להיחשב "מנצח"... אף-פעם לא חתכו אותי נשמע הרבה יותר "מנצח" מאשר אף-פעם לא חתכתי)
מה שהתכוונתי הוא, שאני שמח על כך שתמיד הייתי מוכן להמשיך. אני משתדל להיות במקום של - גם אם יש קשיים או בעיות, צריך לנסות להמשיך הלאה. כמובן, לא להגיע עם זה להגזמות, אלא כל עוד זה באמת עדיין יכול להיות שייך. ואני שמח על כך שב"ה, אעפ"י שבכל אחד מהקשרים שלי היו סיבות - רציניות ומשמעותיות יותר או רציניות ומשמעותיות פחות - לחשוב שזה לא מתאים, תמיד הגעתי למסקנה שעדיין יש בסיס מספיק טוב כדי להמשיך, וגם ברגע האחרון עוד הייתי מוכן לתת מעצמי ולנסות להתגבר על המניעות. כביכול מין נצחון עצמי כזה.
ושלא תצא טעות - אני בוודאי לא בא לשפוט את הבנות שהחליטו לסיים איתי קשרים! ממש לא. כל אחת וסיבותיה עמה, וכמו שאמרתי - זו אחת הבחירות המכריעות ביותר, צריך לעשות אותה נכון (ובוודאי שלא לגבי האחרונה, שמכיוון שהסבירה הכל אני לגמרי מבין ומסכים שהיה צורך לסיים).
ושוב, המשפט עצמו נכתב בהומור ובחיוך

אני עכשיו חוטף.. (: 

זו חנה זלדה ובעלה

כי אני עיצבתי...

משום מה נראה לי שהזוג השני נפוץ יותר.

בשני היא גם מכה אותו רק עם מערוך, ועוד הנמושה שם קסדה.

זאת כיפה בוכרית

זאת כיפת ברסלב (רואים את הצ'ופצ'יק)

אתן רוצות לספר לי על החברותא שלי לשעבר מהישיבה?

הפנת אותו ל"לצדכם"?

מילה אחת לא במקום יכול להיות יותר כואבת מ 2 הדוגמאות ביחד.. 

 

חג שמח וזה.. 

(: 

אך מצד שני אתה מתעב שמאלנים.

 

הייתי מציע לך כבר להיקרע ולגמור עניין.

או דרך מישהו משם.

וכמו שצ"ע תייג ל @יזהר יש בקובץ מחשב.

ננסה דרך תורת החיים.. תודה!

סביר להניח שגם בטוהר מוכרים את זה.
ת'אמת החוברת לא ממש חידשה לי. אחו דברים די פשוטים שחשבתי עליהם לבד.

בע"ה שבוע חדש. חג חנוכה... שנתמלא באור תמיד.

התחלתי עבודה חדשה

קיבלתי הצעה אחרי תקופת יובש רצינית!

שיהיה לך הרבה הצלחה שרק תתקדמי בחיים

ואוכל לנסות לענות...

של "כי עזה כמוות אהבה"- לא אהבה של "כמוצ'י מוצ'י", אלא אהבה שיש מתיחות, התנגדויות, התנגשויות קשות, וכל אלו דווקא מתדלקים אהבה סוחפת עמוקה "בין איש לאשתו".

אני אישית מעדיף אהבה של הרמוניה ולא סבל.

דברים שמטפלים בהם שעובדים עליהם האהבה חזקה יותר. הרגשה של עברנו מהמורה ושנינו עדיין פה כי אנחנו רוצים. כי לא זה מה שיגרום לנו ללכת.
אין זוגיות שאין בה קונפליקט וגם הכי קטן וגם הוא מדגיש את הרצון להשאר יחד.

מה שאיפשר לי להתחיל להכיר זה דבר אחד: בשלות

עד כה זה צלח לכל אחד בבחירתו ??

שאני בשל ומוכן להכיר ולבנות קשר שתכליתו הקמת בית

בנוסף לעוד כמה תחושות אחרות שביחד הביאו אותי להכיר בצורך/רצון.

לכן לא שמעתי הצעות בשירות למשל כי זה לא היה רלוונטי...
גם היה לי חשוב להבין מה קורה עם החיים שלי לפני שאני מתחילה לצאת אז אצלי זה היה אחרי שהתחלתי ללמוד

והבוסית שלי הייתה (ועודנה לצערי) רווקה מזדקנת שמתקרבת היום לגיל 70 ואז הבנתי שאני לא רוצה להגיע למצב שלה, לא משנה מה...

יותר נפוץ אצל המין הנשי... כי הן "ריגשי"

אין הסבר אחר.

אגב, אחלה ניק בחרת

זה העיקרי .גם הורים מתחילים לדבר על זה כבר וגם מנסים לשדך לך .ובמיוחד שאני גדלתי בהפרדה אז הגיל עושה את שלו ואתה רוצה להיתחתן

הרבה לפני שהיה מותר חוקית להתחתן.

כי צריך שיהיה מוטיבציה ורצון

בגוגל 'דבר תורה לחנוכה'.. האפשרות השלישית נראלי זה משהו מהערוץ מלפני כמה שנים משהו ממש יפה

חנוכה פוגשת אותנו בימים הכי חשובים בשנה, בימים שבהם כדור הארץ נמצא בתחום אורה של השמש זמן מועט ביותר.

כמה מתאים להאיר את הימים והחשוכים ביותר בנרות חג.

אותה נקודה של אור במצב הכי חשוך הוא בדיוק הנקודה של חנוכה. חנוכה התרחשה כמאתיים שנה לפני חורבן בית שנה דווקא אז בטרם היציאה לגלות ולחושך חכמים התקינו לנו את נרות החנוכה, שמונה נרות שיאירו את חשכת הגלות ויוסיפו אומץ ותקווה. בגלות כנסת ישראל חולה, ובחג החנוכה ה' הוא בבחינת מבקר חולים, חנוכה חל ביום חול ולא בשבת או יום טוב, ה' מבקר אותנו דווקא כשאנו בחול, בריחוק ולא כך כשאנו קדושים ופורשים ממלאכה.

מסופר שכשהאדם הראשון ראה שהעולם מחשיך הוא חשב שהעולם נחרב וכשראה שהיום מתחיל להתארך הוא הודה לה' ועשה שמנוה ימי משתה. אחרי שהיום נהיה קצר הוא מתחיל להתארך שוב- דווקא בנקודה הכי חשוכה מתחיל האור. בשמן הזה אנו נקראים לעשות מאמץ- לא להישאר בחושך אלא להאיר אותו, להדליק נר, לקרב את הגאולה, ומובטח לנו שהאור יחזור.

תודה רבה!

אם לא סופית - תשקלי ותחליטי סופית. סיימת? עכשיו הוגן לברר לגבי השני..
זה לא הוגן ולא יפה לדעתי להרשות לעצמך להיות במקום כזה..בין 2 קשרים ( גם אם השני רק בראש וכאופציה עדיין לא ממומשת). בהצלחה!

עזבי קצת מורכב. הוא אמר שהוא רוצה לחשוב אם לחדש את הקשר או לא.
אמרתי לו שיודיע לי, ואני בינתיים אעשה את השיקולים של עצמי אם מתאים לי או לא.

הוא לא חזר אליי מאז ולכן לא יודע את התשובה..
קיצור..טיפהלה מורכב. אבל יהיה בסדר נו..

מהעבר.

לא נעים? אז מה. אין פה שום איסור, אם את רוצה את גם יכולה להגיד לבחור מהעבר "אני בבירורים כרגע נראה מה יהיה".

זה לא מצב כל-כך נוראי.

היו לי פעם 11 הצעות בשבוע אחד. כמעט קיבלתי התקף לב, ואחרי שזה עבר, הבנתי שסתם נבהלתי כמו ילד קטן.

בכללי ממליצה על עומק הקשר
בטוחה שילכו לקראתך..

ישפה.
י.נ.ר
אולי גם במדרשת נשמת .
או בנין שלם.
בהצלחה"

ואולי עכשיו מה שהיה לא מתאים לך בעבר, כן יתאים לך עכשיו  - זה אל דבר רחוק ודבר שקורה הרבה (ותאמיני או לא - גם מתחתנים מהיכרויות כאלו. אישית מכיר  לפחות חבר אחד שהתחתן עם מישהי שיצא איתה, נפרד ממנה, ואחרי שנתיים יצאו שוב והתחתנו. נשואים באושר).

 

אז אין צורך לפסול את זה על הסף ולהחליט באופן מוחלט שאין שום סיכוי שזה יקרה עם מישהו, ובטח שאין לתמוה למה לעשות את זה בכלל - לעשות את זה כי כן יכול להיות פוטנציאל.

 

את לעצמך - מעולם לא חשבת על אף אחד שחתכת אותו/הוא חתך אותך - לאחר זמן מה (אפילו שנים) שאולי בסוף זה כ-ן יכול להתאים? לא קרה לך בכלל?

מבינה ..
לאלה שאולי חתכו אותם יהיה קצת יותר קשה להזדהות. לחתוך זה גם קשה במיוחד אם ההחלטה התקבלה אחרי לבטים לא קלים..וקשה שמחזירים אחורה אחרי התקדמות הלאה מתןך הבנה שלא שלא נכון ולא מתאים למרות הקושי.

חשבתי שיש איזה מוסכמה חברתית ( שאולי לא אומרים אותה בקול) שמי שצריך ליזום ניסיון חזרה זה הצד החותך ולא הנחתך..

למה שדווקא לצד החותך יהיה "מותר" לשיטתך, ליזום ניסיון חזרV? אחרי שהוא העליב ופגע בצד השני וחתך אותו, "Zרק" אותו - פתאום יהיה מותר לו ורק לו להחליט שבעצם הוא "נותן צ'אנס נוסף"? לפי הדרך חשיבה שדומה לשלך - אני הייתי אומר שבהחלט ם כבר אז בטח שאסור גם לו, ויותר מאשר לצד השני... מי שחתך - אין לו פריווילגיות יתר בגלל זה.

 

אם אפשר ליזום ניסיון לחזור - שני הצדדים יכולים לעשות את זה. ואם אי אפשר - אז לשני הצדדים אי אפשר.

 

ובהנחה שאני מבטל את האפשרות ש"אי אפשר" כי זה הזוי ולא נכון - הרי שלשני הצדדים זה "מותר". אין פריווילגיה מיוחדת לצד החותך, ואם הוא "כועס" על זה שנחתך שהוא "מעיז" להציע שוב - אז שבעצמו לא יעיז אף פעם להציע גם לכזה שהוא בעצמו חתך (או חתכה) לחזור - כי אז הוא מגלה בזה צביעות, כאילו לחותך יש פריווילגיה יותר מלנחתך לחשוב על אפשרות לחזור. ואין לו.

לצד החותך אין שום פריוולגיות יתר. ברור.
וזה שאדם חותך זה לא אומר שהוא הצד הפוגע. לא התאים, מה לעשות? להמשיך בכח?למה החותך מצטייר בתור הרע בסיפור?? לחותך יכול להיות מאוד מאוד קשה, הוא גם צריך להתמודד עם ספקות, לסטים, זכרונות..
מאוד מאוד הגיוני שדווקא הצד החותך ולא הנחתך יהיה זה שיזום חזרה כי הוא זה שהפסיק את הקשר, כי לחותך לא התאים ורק החותך יודע אם עכשיו כן יתאים או לא. זה כמובן לא אומר שהנחתך יסכים לחזור בהכרח.
אבל רק ככה יש סיכוי הגיוני וסביר שהקשר יוכל להתחדש ולהמשיך כי השינוי בקשר לעמדה כלפי הקשר צריך לבוא מצד החותך ולא הנחתך, כי הנחתך כן רצה את הקשר ..

אחרי הרבה זמן, כששני הצדדים כבר לא מה שהיו בדיוק בעבר - מותר לבדוק אופציות שפסלת/שפסלו אותך בעבר, ולבדוק עם עצמך האם לדעתך יש אפשרות שנייה.

 

להפסיד לא מפסידים מזה - את תמיד יכולה להגיד לו לא. להרוויח, כן אפשר.

 

ואם את בעצמך מכניסה לכאן את העניין של "זה לא הוגן, הוא גורם שוב למחשבות...אוףף.... - אז ייתכן שבעצם את כן מרגישה שאולי כן יש קצת אפשרות וזה מה שמעצבן אותך - ואז את צריכה לבדוק את עצמך למה זה מעצבן אותך, ולא להפיל את זה עליו.

 

הוא עשה דבר לגיטימי בכל קנה מידה. לך יש את כל הלגיטימציה להגיד לו שזה לא מתאים לך, וזהו. מעבר לכך אם יש לך קשיים משל עצמך - סבבה, אבל אל תפילי את זה עליו. (ואני לא מדבר כאן על מטרידן סדרתי שאת אומרת לא "לא" ואז כל יום הוא מתקשר ומנג'ס...אלא כמובן על משהו ראוי והגיוני...)

כתבת "שלהפסיד אין מה להפסיד.."
אז זהו, זה בדיוק ניסיון הפריקה שלי שאתה עכשיו בולם לי אותו..
אתה כאילו אומר שבגלל שאני הייתי במקרה הספציפי הזה החותכת אין לי מה להתבכיין?? ;(
אז זהו, זה גם יכול להיות מאוד קשה!

 

אני רק אומר ש(לדעתי, בסדר. בכל זאת מדובר כאן בפורום שאנשים עונים על פי דעתם..) אין היגיון בלטעון ש"אסור לו לעשות את זה" "למה הוא עושה את זה" - הוא עושה את זה בטח לא כי הוא שונא אותך (אלא אם כן הוא משוגע) אלא כי הוא אשכרה חשב שזה יכול להתאים. אז אפילו אם את לא חושבת שאתם מתאימים - זה אמור להחמיא לך שבנאדם אשכרה השקיע פעם שנייה מחשבה בכך שאולי את יכולה להתאים לו - ובהנחה שלא מדובר בפושע/כופר/חילוני אוכל טרפות וכו' - זה לא "Vכי נורא" שיש.

 

זה שזה כואב לך, עם כל הצער- את צריכה לבדוק בתוך עצמך למה זה כל כך מפריע לך. למה מפריע לך שאדם חושב שאת יכולה להתאים לו, ושאפשר לבדוק שנית. האם זה בגלל שהוא עצמו בחור נורא ומגעיל ואז את מזדעזעת מכך שהוא בכלל מעיז "להתחיל" איתך שוב, או שזה בגלל משהו אחר שלא בהכרח קשור בו...

 

"להפסיד אין מה להפסיד" - כן, אני עומד בדעתי זאת - את יכולה להגיד לו לא. את והוא לא תצאו שוב ושלום על ישראל. לא "הפסדת" כלום. לעומת זאת אם תחליטי לצאת איתו שוב, ונניח תיאורטית ששהייתם מתחתנים - היית מברכת את אלוקים ואותו על כך שלא הקשיב ל"מוסכמה החברתית" המטופשת שלטענתך קיימת לפיה "לנחתך אסור להציע שוב".

 

לך כחותכת (אם חתכת) מותר להציע לצאת שוב, ולא (כנחתך) מותר להציע לצאת שוב - ולשניכם מותר לסרב, ולהמשיך הלאה. ושלום על ישראל.

מוסכמה הכוונה יותר מקובל, הגיוני, מתקבל על הדעת שהיוזם יהיה החותך. מותר גם לנחתך ,אף אחד לא אסר.
לגבי ההפסד-
החיים בד"כ הם לא שחור או לבן, יש מצבי ביניים. הרוב הוא מצב ביניים. יכול להיות אחד/אחת שמתאימים קצת או קצת יותר או די הרבה ולא מספיק וכו' לכן הגיוני שכשמעוררים קשרים מהעבר שקבלת החלטה שהם לא מספיק מתאימים כדי להמשיך ויחד עם זאת תיאןרטית אפשר להתחתן עם הרבה בני זוג פוטנציאליים אם עושים עבודה נכונה מבחינת מידות וסבלנות.אז זה יכול להיות קשה וקצת מעצבן שמחזירים אותך אחורה ללבטים מהעבר למרות שהמסר היה ברור כדי שלא יהיה מקום לחוסר הבנה . קשה להבין את זה??זה אומר שהבעיה אצלי? נראה לי נורמאלי..

גם בעיה יכולה להיות דבר נורמאלי ולהיפך....

 

אבל לנסות להפיל את האשמה על הצד השני "למה עשית את זה.." - זה בהחלט לא נורמאלי, לדעתי. זה היטפלות סתם לאדם שלא בחר מרצון לעשות לך משהו רע, ומעולם (כנראה. כמובן אני לא מכיר אותך..) לא רצה להזיק לך. 
המסר היה ברור - נכון, היה ברור אבל יחסית לאותו זמן. אם עבר זמן, ויש מקום למחשבה שאולי משהו השתנה - אז כן הגיוני שהוא ישאל שוב, אולי, אם בכל זאת יש מקום... - ואם מבחינתך "אין מקום לחוסר הבנה" בפעם הראשונה - אז פשוט תגידי את זה שוב בפעם השנייה ושלום על ישראל.

 

לא קשה להבין את זה שקשה לך - קשה להבין את זה שבגלל שקשה לך את בוחרת להאשים את הצד השני בזה. הוא לא אשם בזה שקשה לך, במחילה... וסליחה שאני מכאיב אבל אני אומר את האמת שאני מאמין בה...

בזכותך גיליתי שיש לי בעיות שלא ידעתי על קיומן..מה, אתה רציני?
אז מי מעורר את לבטי העבר אם לא הוא?
אני לא האשמתי אותו. לא אמרתי לו "למה עשית..?". אולי הוא התלבט במשך זמן מה ועכשיו אחרי ששאל וקיבל תשןבה הוא נפטר מהלבטים שלו והעביר אלי. אז כן, זכותי להתעצבן קצת.
. להתעצבן בהרגשה, לא בהטחת האשמות. מותר, לא?

את הבחור הזה במה שקורה לך כשהוא מציע הצעה לגיטימית לגמרי. אין שום מקום "להאשים" זה כל מה שאמרתי. ואם לא התכוונת להאשים, ובכן, מההודעה שלך לא השתמע ככה. היה נראה שלפחות בהודעה את נופלת על הבחור חזק "למה הוא היעז לעשות את זה" כולל מה שאמרת על ה"מוסכמה" וכו'.

וסליחה שאני חריף.

היה לה קשה עם ההתעוררות מחדש של כל העניין, וזה הפריע לה. באופן טבעי, היא הרגישה כעס כלפי אותו אחד, שמכיוון שזה טבעי להרגיש כעס כלפי אדם שגורם לך להרגיש קושי...
זה לא אומר שתישאר לה קפידא עליו, אפילו. היא כעסה על זה שנגרם לה צער, והוא פשוט היה במוקד הצער...
וכמובן, היא טעתה לחשוב שיש מוסכמה כזו. אני מסכים שזה אכן לא נכון שיש מוכמה כזו, אבל זו טעות לגיטימית... ומתוך הטעות שלה, זה הפריע לה יותר.
לגיטימי שיפריע לה, לגיטימי שהוא יהיה במרכז הכעס. שום דבר לא אישי פה...
(לפותחת, תקני אותי אם אני טועה...)

ברור שאם הבחור היה מישהו שהייתי מעוניינת בחידוש הקשר איתו הייתי שמחה אם היה יוצר קשר בשנית . אני לא נגד יצירת קשר ובדיקה חוזרת אם יש רצון לבחון אפשרות התאמה .
יש שמצפים ומייחלים לזה,
יש שלא.
בס"כ תיארתי את מה שאני מרגישה וחושבת בקשר למקרה הספציפי הזה שלי שלווה קודם קבלת ההחלטה בלבטים וקושי.

חשבתי שתהיה יותר אמפטיה..לא נורא..

"תוקפת" את הבחור, ולא מבינה "למה הוא עשה לי את זה" (אם אני מתרגם את מה שכתבת להבנה שלי...)

 

ואז, באמת, זה לא עניין של אמפטיה, אלא התקוממתי על כך שלכאורה "נופלים" על הבחור המסכן.

 

אם את מבינה אותו ומבינה את זה שזה לגיטימי מבחינתו לעשות את זה, ואת רק קשה לך באופן אישי עם זה, אבל את לא מאשיהמה את הבחור - אז סבבה. הכל טוב... (כלומר, חוץ מזה...ובעזרת ה' הקושי יעבור. אפילו לפני שתצאי עם מישהו אחר, אבל מקסימום כשתמשיכי לצאת, זה מאליו יעבור)

הבנתי שתפסת את הצד של המציע . אני גם מבינה..
אם למשל הוא היה פותח שרשור שמתאר את האכזבה מכך שהציע ונדחה בסבירות גבוהה רוב התגובות היו תגובות של חיזוק והזדהות ואולי גם אמירות שהיא לא שווה את זה וכו...כנראה שגם אני הייתי מגיבה ברוח הדברים האלה .
רובנו נמצאים פעם בצד החותך ופעם בצד הנחתך.. זה לא נכון שהנחתך הוא בהכרח "המסכן" והחותך "הרע".
נראה לי שמי שחושב שככה זה בהכרח טוב שיבדוק את עצמו ( חלילה אני לא מפנה את זה אליך אישית, בכללי..)

וכדאי להיות ברורים מאוד, כשחותכים. זה עלול לחסוך דברים כאלה.
ק"ו אם מישהו ביקש לחזור ולא שייך, להיות ברורים. אחרת העניין עלול להמשיך להישאר בראש, "אולי לא הסכימה רק כי...", ו"אולי אחרי כך וכך ובתנאים כאלה וכאלה זה ישתנה...". אז יעזור להיות ברורים.

והכאב מובן... אם תנסי להבין את המקום שלו, שהוא מרגיש שעליו לפחות לנסות - אולי יקל יותר... רק ניסה.

אין מוסכמה שרק החותך יכול להציע שוב. וביחס למה שעלה פה, בוודאי שאין מקום למשחקי כבוד הפוכים, של "הוא חתך ופגע, אז למה שתהיינה לו פריווילגיות?"
זה לא עובד ככה. זה נישואין, זה רציני. אין מקום לאי-נעימויות או לשמחקי כבוד... צריך להגיע להחלטות הנכונות.
כל מי שנכנס לקשר יודע שזה לא בהכרח ייגמר בנישואין, ולא בהכרח מצידו. צריך להבין את זה, ולהשתדל שלא להיפגע. כמו כן, אם מגיעים למסקנה שיש צורך לסיים, אז עושים את זה. אין מקום לאי-נעימויות. זה ה"משחק" של היכרויות, וצריך לעבור אותו כדי להתחתן.
אז לפחות לעשות את זה בשמחה.

נכון שיש הסברים למה כן, אבל זה עדיין היה נראה לי מוזר...
ואיכשהו זה קרה לי עם 4 מתוך 5 שיצאתי איתם! ודווקא היחיד שהייתי מוכנה לחזור לנסות - לא...
והקטע היותר מצחיק, זה ששניים התקשרו אחרי שהתחתנתי...

אז אולי תביני למה זה בהחלט לגיטימי לשאול ולבקש את זה.

אנחנו לא בני אדם סטטיים אלא דינמיים, וכל מקרה הוא שונה, ככה שלקבוע שמעשה כזה הוא "לא יעשה" זה לא הכי ראוי...

ב. אמרתי שהוא יהיה היחיד שהייתי חושבת לחזור, הכוונה שיש איזשהו סיכוי קלוש... לא שרציתי לחזור! עם השאר אפילו זה לא היה.

בשל סיבות לא קונקרטיות או נסיבות משתנות שהשתנו. אם דחית על סיבות מהותיות שדורשות שינוי ממך או ממנו או משניכם וזה לא התחולל השינוי הנדרש-זה באמת לא כדאי.

ואז פגשתי איזה בן שאני מכירה מהקו, חילוני, שכתב לו הודעה חדה וחותכת, שלא יעיז להציק לי שוב.

לא באמת התעוררו לבטים. סתם ברגעים של בדידות, הצומי קסם לי ולא מיהרתי להבהיר שזה בכלל לא מתאים..

יושבים עם דף ועט וכותבים פרטים של חוסר התאמה בינכם...

רק אם היתה הבהרה (מיד, או אחרי כמה פעמים) שהוא מעיק עלייך ושאת דורשת ממנו בתוקף שלא ייצור קשר איתך יותר, מכאן והלאה אין לו רשות לנסות שוב. אמנם ההבהרה הזאת היא צעד מאוד מאוד לא נעים (וחשוב להיות מודעים לזה) אבל לפעמים היא באמת נצרכת.

הם רק רוצים בטובתך

 

 

סתם בכיינים..

[הדיבורים שלהם זה מן הסתם כמו קיטורים של מישהו עשיר על הצורך להתעסק בכסף... חלק מתחושת העשירות, שהוא יכול אפילו לקטר על זה. מרגיש בטוח בענין....  על הכסף לא היה מוכן לוותר]

בהתחלה אומרים "בקרוב אצליך" כי זה מה שמקובל.. ואז לאט לאט נופל האסימון שרווקות ממושכת היא ניסיון לא פשוט וכדי לנחם -אומרים " בעצם ,זה לא איי ייי.."

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152588351417113&set=a.10151989002812113.1073741834.528667112&type=3&pnref=story

בוודאי שהם קשים הרבה יותר. גם מבחינה מנטאלית (עומס וכו')
אלא שיש יותר ישוב הדעת, יותר ביטחון ויותר סדר.
לדעתי הם בוודאי קשים יותר אבל גם הכוחות של ההתמודדות חזקעם יותר

(בהגדרה, לא מדברת על מקרים ספציפיים שכן)

 

כולנו רוצים להתחתן ולא רק בשביל לחיות חיי אמת, אלא בשביל למלא את תחושת החסר והבדידות

 

נישואים זה דבר טוב!!! זה דבר כיף ומהנה!!!

מאוד לא כדאי להתחתן מתוך מחשבה שאיזה בעסה עכשיו מתחילים חיי קושי והתמודדות..

 

בחיי נישואים יש עבודה והשקעה, יש אתגר (אפשר לקרוא לזה גם "קושי"..)

אבל זה בשביל אדם אהוב, שגם הוא משקיע בשבילי, ובשביל הכיף שבחיים האלה שווה לי להשקיע,

וזה גם מה שהופך את העבודה הזאת להרבה פחות קשה

בד"כ הקושי לא עולה על הכיף וההנאה ולא עולה על הקושי שבחיי רווקות

 

 

לעבוד אח"כ על המידות זה הקושי. 

 

בפרט שהאשה חופרת..  (: ... 

 

יש גם הרבה גברים שחופרים!!!!

הסטטיסטיקות מדברות .. (: .... 

בוכים בלילה

מה שמעניין שלא ראיתי נשים מקטרות על חיי הנישואין

פעם ראית דייג שמקטר על הדג שתפס

 

באנה בנות, באנה!!

עוד מעט יחשבו גם עליך שאת נשואה...

נשואה?

מתי הספקת להתחתן?

זה לא נראה כך משרשורים שפתחת לפני שלושה חודשים בערך....

 

(אני לא היחידה שזה לא היה ברור לה....|מרגיש פסיכי|)

כנראה שהוא...כזה באמת ;)

אבל עזבי

זה לא באמת משנה לי...

שמ"פ, את בסדר, את!

גרוע מזה, 

יש את כל האלה שמנחמים אותי 

זה לא נורא שלא התחתנת עד כה

חיי נשואין זה לא כזה כייף, 

שלא תחשבי שמתחתנים פתאום הכל נהיה סבבה

מה הם מתכוונים להגיד בזה? שרווקות זה פסגת האושר? לא ידוע לי על כך!

 

לפעמים בא לי לענות שבאמת זה הסיבה שאני לא מתחתנת. 

סתם. 

אבל ברצינות שהמילים האלה שאני שומעת אותן שנים ארוכות

מורידות מאוד את החשק והמוטיבציה

נישואים זה כמו שירותים. הרווקים מתים להיכנס והנשואים מתי לצאת ;)

וזה קורה רק בגלל שמשהו אצלם לא בסדר!

אני מתה להיכנס לשירותים