פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1142)

עשית צעד חשוב.

המון בהצלחה בע"ה!

תודה שעדכנת
ואמן. בהצלחה בעז"ה!

רדוקציה מכל פורום ללנ"ו! יוהו!!

ומה כתוב למטה?

פתקים בלתי נראים לאל הספרדי?

יונה?
(דובר ספרדית?)

אלו לא אבני הכותל!

מי אמר שזה אמור להיות?

לא מבינה בכלל מה הקשר לשאלה הפותחת...

(בהתחשב בזה שאני לא קוראת ספרדית/איטלקית או מה שזה לא יהיה...)

לא צריך אותו.

אבל התמונה לא שלמה..

 

עריכה: מה שעזר לי לראות היה ללחוץ על התמונה שנפתחת לכרטיסיה חדשה.

ומעצבן.

אמא אווזה- מה העניין?

 

אוף!

קצת מאכזב האמת חח
סורי

וכותב שרואים שם את תאריך הגאולה!
זה היה משתלב יופי עם שירשור אחר פה

במחשבה שניה, אם מישהי הייתה מספיק תמימה ומאמינה שבתמונה מהוואצאפ יש תאריך גאולה....

 

לא.

לא הייתי יוצא איתה.

שיטת השלילה היא לרוב אחלה דרך

רווק וטוב לי, תודה.

ממש אין אף אחת וטוב לי, תודה

ועכשיו- נא לענות לתשובה של איש השקים,

שמצא לו דרך מעניינת במיוחד להעלות את התמונה לפורום לנ''ו.

 

.

ענק

לק"י



איפה צולמה התמונה?

לק"י

אז אם הוא לא רואה סיגריות בכלל זה נפלא בעיני!

התמונה עם התשובה-יש מקום לשקול שנית/;

שפן סלע קטן וחמוד ,או יונה (התלבטתי)

 

מה ,עכשיו אף אחד לא ירצה לצאת איתי?

 

או שבעלי לעתיד ראה אותו הדבר כמוני 

 !!

כוס עם שוקולדים
כרטיס לסרט/הצגה
כל דבר שהיא אוהבת..

כשיהיה משהו רציני, לקנות משהו שנשאר.
כרגע משהו אכיל/ מתכלה/ נגמר......

מזל טןב

זה היה ממש לא נעים כי הייתי קרובה ללחתוך... וזה לא משהו מתכלה שמקסימום- נגמר...

אבל עבד לו

(המכתב עדיין שמור אצלי)

צריך רעיון למקום לדייט באזור המרכז - לקראת נישואין וזוגיות

בתי קפה כמו קפה קפה, קפה הילל (אאל''ט) ועוד.

רמת גן - פארק הלאומי- מקום יפה.

 

 

 

יש את הפארק ברמת גן- פארק ענק ויפהפה... 

ויש גם את הירקון- אפשר ללכת בשביל עד הנמל, או לצד השני- עד גני יהושע... יש שם מלא ספסלים וזה מקום מהמם שכיף לטייל בו!!

ויש גם משהו ליד מסוף כרמלית- איזשהו פארק קטנצ'יק...

בחוץ:

 

הפארק הלאומי רמת גן

פארק הירקון

פארק מרום נווה רמת גן

פארק וולפסון תל אביב

פארק דרום תל אביב

אוניברסיטה

פארק ליד הקניון פ"ת

פארק רמון גב"ש

ים (טיילת כלשהיא)

 

ועוד עשרות גנים קטנים וגדולים שאפשר למצוא בגוגל-מפות.

 

בפנים:

 

קפה קפה ליד קניון אילון (מהדרין)

דברים בתוך קניון אילון

ארומה ליד קניון אילון (נראה לי שלא מהדרין)

קפה קפה ליד פארק מרום נווה הנ"ל (מהדרין רבנות ר"ג)

עוד כל מיני ליד הפארק הנ"ל (יש שם קניון קטן)

קניון גב"ש עם כמה בתי קפה מהודרים ועוד כמה מקומות לא מהודרים וגם פיצה וגלידה כמדומני

בית קפה נוסף בגב"ש בשם coffee inn שאני לא בטוחה בדיוק איפה הוא ולא נראה לי שכשרותו מהודרת

אלתרנתיב בתל-אביב (מהדרין)

קניון ביאליק רמת גן (גרג מהודר נראה לי)

קניון קרית אונו (לא ממש יודעת מה יש שם)

קניון פ"ת (קפה ג'ו מהדרין, ועוד כל מיני דברים שלא)

 

ועוד עשרות בתי קפה, מסעדות, וכו' וכו' שגוגל-מפות יוכל למצוא.

 

http://irgunkesher.blogspot.co.il/

 

הגיוני שיש להם גם דף בפייסבוק.

 

ואני לא בטוחה שהרעיון בהודעת הפתיחה הוא כל-כך טוב. מפגש בעל אופי חברי לא נראה מתאים אם אין לו מטרה של קשר ביניהם.

 

ו"ממה נפשך", בפגישה רגילה, אם אחד הצדדים חושב שזה מתאים, למה שלא ירצה להמשיך בעצמו. ואם לא - הרי רבים אכן מנסים להתאים לחבריהם \ חברותיהם במקרה כזה.

במקרה כזה, למרות שחברים שלהם, הרבה מהם יכולים בוודאי להיות קרובים יותר.)

 

וכמובן - אם רואים שמתאים ביניהם עצמם ממש, אדרבה.

בכל זאת, זה לא נראה לי רעיון מוצלח.

 

נראה שהיתרון שאתה מנסה להשיג הוא שתהיה יותר אפשרויות שידוך בין-חברים, שמכירים יותר צעירים וגם מכירים אותם טוב יותר. וכדי שיכירו היטב גם את הצד השני שהם משדכים, אתה רוצה להפגיש ביניהם להיכרות. אבל יש הרבה מפגשים כאלה גם כך (מפגשים שהם פגישות רגילות).

 

לגבי ההודעה בהמשך השרשור, שמעתי בדיוק לאחרונה על שידוך מוצלח אחרי שהשדכן רק שוחח בטלפון

אבל גם שדכנים לא "יוצאים לדייט" עם המועמד. הפגישה אתם דומה יותר לראיון. וקונספט כזה, במיוחד אם הוא קבוצתי ולא מפגש אחד-על-אחת נראה יותר טוב (וגם דומה הרבה יותר למה שקיים בארגון "קשר").

ויותר מזה - האנשים שבאים למפגש לא מחפשים שידוך עבור עצמם (לפעמים גם עבור עצמם, אבל לא זה הקונספט).

אם הבנתי נכון, המטרה הסופית היא כדי לשדך חברות שלה לחברים שלו? אז בשביל מה להיפגש? שיעשו את זה דרך הטלפון

המטרה היא לשדך חברים שלו לה, וחברות שלה לו

כשנפגשים כדי לחוש את החומר יותר טוב. להכיר ולדעת.

יש טלפון

כאן זה בערך אותו עניין. לא מדובר בטכניות אלא בחישה של האישיות, שוודאי שתאפשר עבודה בהתאמה יותר טובה.

קורה שמגיעים לפגישה, ומגלים שזה לא שייך, הרבה לפני שהפגישה נגמרת.

אפשר להסתכל על זה מהשלב הזה כראיון שידוכים מהסוג שהזכרת.

אפילו אם הם לא יוצאים בשביל דייט אבל שאולי יצא להם מזה משהוא....אבל אם זה סתם אז חבל אולי הוא יקשר אליה סתם ואולי היא אליו..

לדעתי רק אם יש לו מחשב להשתדך איתה יצא איתה

הם יכולים להיות גם שני גברים או שתי נשים(שיש להם חברים/ מכרים/ קרובי משפחה שזקוקים לשידוך משני המינים)

וזה רעיון מעולה

 

ומה זה שונה מלהיפגש עם שדכן?

 

ולמה שתשקיעו בפגישה שהיא בכלל לא עבורכם?? 

 

אני לא הייתי באה לכזו פגישה,  אולי עניין של אופי.

שזה לא מוחלט אבל ההתנהלות (החיצונית, הנראית) היא נגזרת של המחשבות שלו, ההרגשות שלו. לכן אם אדם מתנהג בצורה מסויימת אז כנראה שזה היחס שלו לאותו דבר.

הגדרות זה מסוכן אבל אי אפשר בלעדיהן (אחרת הכל מטשטש).

לכל אחד (ואחת) יש את העניינים שלו, ואם הוא בוחר לשים דגש על דבר מסויים ועל פי זה לבחור לא להפגש עם מישהו זו זכותו, אל תנסה לכפות את עצמך על אחרים.
תבוא מישהי שתרצה אותך כמו שאתה (בגלל שתתאים לה).

בכ"א, אני מסכים שלפעמים צריך לעשות דברים שנראים לנו קצת שונה מהרגילות שלנו, כלומר לא להפסיק להגדיר אלא למרות ההגדרה ולמרות שזה שונה ממני (ואולי זה לא מתאים) לעשות את זה. כי החיים לא מסתכמים בהגדרות שלנו, הם רחבים יותר ועמוקים יותר, וממילא מפגש יכול להביא ברכה (למרות שחשבנו שלא).

ואז הן מסוגלות אפליו לגרום לך ללא טוב זאת אומרת היא חושב שאתה לא טוב במובן מסויים וזה לא נכוןפשוט ככה היא הבינה ואז אם תצא עם חברה שלה היא תגיד לה את זה ואז יצאת קירח

לחיות בצלופן.

ככה העולם עובד, אנשים חיים איך שהם תופסים את העולם (ולא איך שהם לא תופסים אותו), ממילא יש פעמים שטועים (כי הבנו את הדברים לא כמו שהם באמת), אם תהיה לי יכולת לתקן את הטועה אעשה זאת, ואם לא תהיה לי אפשרות, זה נכנס בגדרי "כבשי דרחמנא" שמעורר את האדם להבנות מסוימות והתנהלות מסוימת.

 

בכ"א, תהיה טוב יהיה לך טוב (עם כל הסיבוכים שמסביב, בהתנהלות העולם והאנשים. כידוע מחז"ל).

עדיף לרמות את עצמנו בתחפושות, כדי שנחשוב שאנחנו יודעים משהו?

לא מרמים אף אחד. אנחנו בוחנים את הדברים ומבינים אותם. כמו שכתבתי לספרדי גאה, אנחנו לא יכולים לחיות איך שאנחנו לא תופסים את העולם, כן בהכרח ההתנהלות שלנו נובעת מאיזו הבנה, מעיכול של הדברים (במודע או שלא במודע) בין אם הבנו נכון ובין אם הבנו לא נכון.

הטעות היא אפשרית, היא לא מוכרחת.

בשביל להתנהל צריך הגדרה, כל דבר צריך את המקום שלו. זה לא עניין של עדיפות זה עניין של הכרח (בהכרח אנחנו נתפוס משהו בצורה מסויימת, מזה ינבע היחס שלנו אליו. לא מוכרח איך נתפוס אותו).

אבל אם זה נשאל ככה, אז עדיף לחשוב שאני יודע משהו ולהתבדות בחלקו (כי טעיתי בחלק) מאשר לטשטש ולטעות בהכל.

אבל הן גורמות לנו להיתפס לחיצוניות-החלק שניתן להגדיר.

את הדברים הפנימיים הרבה יותר קשה להגדיר.

גוף אפשר למדוד ונפש לא.

 

הרבה יותר קל להגדיר עושר ויחוס מאשר נדיבות או רוגע.

אני חושב שלפעמים עדיף לשכוח מהעולם החיצוני, כדי לא להתנתק מהעולם הפנימי.

והעולם החיצוני זה לא רק הגוף החומרי. כל העולם המוגדר. כל מה שגורם לנו לחשוב את עצמנו לחכמים.

גם "ילד מופרע", או "ערס", זו סטיגמה חיצונית.

אני לא אומר שאנחנו צריכים להתעלם מהחיצוניות.

יכול להיות שיש אדם שהוא טב מלגיו וביש מלבר ואנחנו צריכים להתרחק ממנו בגלל זה.

אבל צריך להיזהר מלבנות את חיינו על זה.

(וחשוב לציין, שיש הבדל משמעותי בין התורה, שעוסקת גם כן בהגדרות, לבין כל הגדרה אחרת. ואכמ"ל.)

 

יש פסקה שאני מאוד אוהב מ"עין איה". קישור כאן. אבל לא יכולתי מלהתאפק מלצטט את סוף הפסקה.

 

"מתון מתון ד' מאה זוזי שויא. כאומר הנה הזדמן איזה מכשול מהשלטת כח המדמה אפילו בהשלמתו וטהרתו על הכח השכלי המלא חשבונות קרות. אבל היתרון שהי' במתינות, הוא מוגבל, ונערך רק ד' מאה זוזי שויין. אבל המגרעות הבאות לרגלי קרירות הלב, וחיפוש חשבון בשכל אנושי לכל דבר שהוא טוב נשגב, אינו נערך כלל באומד, כי גדול הוא מאד. ולעומת זה המעלות והיתרונות הבאות מהעבודה התמה, והמוסריות הנעלה מהשלטת הציורים הקדושים בלב בכל עוזם, לא נתנה להספר במספר, "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים"."

 

אציין גם, שבמקומות אחרים, אפשר למצוא סיפורים שמראים את הנזק העצום מחוסר החשבון כשהוא עובר את גבולו, ואפילו אצל אותם אנשים שאצלם מוצאים גם את היתרונות שבתופעה הזו.

חלקית.

יותר קשה להגדיר מידות או תכונות אבל לא בלתי ניתן. אני לא צריך להגדיר נפש אני צריך להגדיר התנהלות של אדם. ההתנהלות של האדם היא המידות שלו, והן התשקיף של הנפש שלו.

כל דבר שנמצא בעולם ניתן להגדרה, אחרת לא היה לנו מגע איתו (וזה חוזר להסבר בהודעה הקודמת שלי).

אל תרחיק את האדם מתפיסה (כלומר מהיכולת להבין אותו, מידותיו), אנחנו לא אלוהים.

מסכים שצריך להיזהר בהבנות שלנו (וכמו שכתבתי, הטעות אפשרית, בשני מובנים. האחד, שיכול להיות שמישהו יטעה בהבנה של מישהו אחר, כי אנחנו לא חוקרים כליות ולב. והשני, שהיא לא מוכרחת אלא יכול להיות שיטעו), אבל בלתי אפשרי להמנע מזה.

ומסכים שיש חשש שהעולם החיצוני יבוא על חשבון העולם הפנימי. פחות חושב שזה קשור.

אבל הבעיה שלי היא לא עם עצם ההגדרה, אלא התופעה האבסורדית הזאת שאני מיוצג ע״י הגדרות כ״כ סותרות. לפחות צד אחד טועה מאלו שהצגתי, ולכן אני לא מבין את הסיבה הזאת לשלול.

אבל לא מוכרח שיש כאן טעות.
בגלל שזה לא ערך מוחלט וכל אחד קובע לעצמו את הפרמטרים, בהגדרה של אחת אתה משהו מסויים ובשל אחרת אתה ההיפך.

לפחות אלו שלא רוצות לצאת איתך בגלל סטיגמות,למרות שזה מעליב אתה יודע שכנראה הם לא הזיווג שלך.

אולי בנות חושבות שאם אתה כך וכך..כנראה שלא תנהל את הבית כמו שהיא הייתה רוצה.או רואה או מדמיינת..אני אומרת שווה לדבר בטלפון קודם...

במראה? בגדים?

אני די סטנדרטי לדעתי... לא מגדל פאות ולא עושה קוצים ;)

ג'ינסים משופשפים/דגמח מרכז וחולצה משובצת?
אם אתה לא חזק בזה תפוס מישהי שתהיה הסטייליסטית שלך;)

לא.
וגם על ההצעה המעניינת אני נאלץ להשיב בשלילה (אלא אם כן הגברת העתידית משמשת גם בתפקיד סטייליסטית, ולעסקת חבילה כזו כבר יותר קשה לסרב...)

קודם כל ממש מומלץ באפליקציה של מכון מאיר יש שיעורים של הרב יואב מלכה על זוגיות הוא חוזר בתשובה ומאוד עמוק יש לו שם שיעורים מדהימים! מומלץ ביותר! וכדי להבין שמירת נגיעה צריך גם ללמוד על זה תורה כי זה עוזר להבין ולצייר מציאות שלמה וטובה ועדינה יותר וגם מושך את הרגש להביא את החיים בפועל לעומק הזה.אז אל תסתפקי בהודעות פה.
ושמירת נגיעה פשוט הענין, יש בנו כח ועוצמה פנימית אדירה של אהבה. ודווקא מההערכה העצומה שלנו אליו אנחנו רוצים שיתבטא ויתממש בצורה הכי טבעית שלו והכי נורמלית, בגודל ובעומק שלו. לכן אם עושים ממנו משהו קטן ובינוני וממשמים אותו בנגיעוצ קטנות זה כמו לומר לצייר כשרוני "אל תשקיע ביצירה מטורפת, פה ושם צייר ציור קטן אין לך זמן" זה פשוט בזבזוז של הטבעיוצ העצומה של הכשרון האדיר שלו.
ככה גם באהבה שהיא בין שתי נשמות והיא כל כך גדולה שהיאממופיעה גם בקשר הפיזי וגם הפיזי נותן עומק משלו.אבל כל זה בזמן הטבעי והמיוחד שבו האהבה מתממשת בשיא ההערכה לכח שלה במדידה הנכונה כדי שהרגש בין בני הזןג יהיה הכי טבעי עוצמתי עמוק. וגם שההתחדשות בין בני הזוג יהיה חי ותוסס אי אפשר לעשות את זה משהו זול.
לכן ההתאפקות בשמירה עד הזמן שיהיה מותר זה לא כמו לרסן דוב רעב.אלא זה חלק מהאהבה עצמה שהיא מתבטאת גם בריחוק לעיתיםשהוא לשם ההערכה של הכח שלא יתבזבז ולשם שההתחדשות צהיה טריה ורעננה ולא זולה כל הזמן. ובזמני הנגיעה יש ביטוי של האהבה בצורה עמוקה יותר וחיה ומתחדשת וממילא גם מתבטא בה כל ההשקעה דווקא בחיזוק הקשר הפנימי בין בני הזוג בזמן שלא נגעו והזמן הזה מיועד להעמקת הקשר בשיחה ורגש.
גם השמירה היא ביטוי של אהבה, האהבה הטבעית ביותר מתבטאת גם בריחוק וגם בקרבה. הכל בעדינות, עומק ועוצמה.בריחוק זה הזמן שמקשיבים לשיח הפנימי של האחר ובקרבה הפיזית כל הקשר הפנימי מקבל העמקה ועוצמה מהנגיעה בזמנה.

בכלל, בענין צניעות, צריך להבין למה אנחנו נמשכים? נגיד באוכל, אני מבין, זה מעורר את בלוטות הטעם, וזה טעים, אבל בזה יש משהו הרבה יותר עמוק..

לדעתי, יש רצון לחיבור בין חלקים שונים במציאות, שכולה יוצאת ממקום אחד, ה' אחד ושמו אחד. חלק מהחיבור כיול להיות פיזי ממש- נגיעה. יש גם חיבור בדעת, שמשתפים בדברים אנטימיים או רוקמים חלומות יחד כד'. ויש אפילו חיבור במראה, שכל צד מוכן להראות את גופו, כמובן שהחיבור הכי עמוק, זה בדעת, אח"כ הראייה, ואז גם הנגיעה.

נאסר עלינו אפילו 'קירוב דעת'  כלשון הפוסקים עם בני (או בנות) המין השני. הבן נברא 'חסר אישה' והאשה נבראה 'חסרת איש', ולכן מובן מה הדחף הגדול של כל אחד למין שני. אלא שצריך סדר בדברים. אם לדוגמא, אשה הולכת ברחוב בלבוש לא צנוע, וכמה גברים מסתכלים עליה, נהייה ביניהם קשר של שותפות מאוד רדודה ביופי הגוף של האשה. היא רוצה שאנשים יסתכלו עליה, ויעריכו אותה. אבל הגברים האלה אולי לרגע יקדישו לה מחשבה, ומיד יעברו הלאה.. לא נשאר כלום, חוץ מרסיס של קשר רדוד. וכידוע, אשה צריכה רק גבר אחד. וכן גבר, צריך רק אישה אחת. (לפי ההלכה מותר לגבר לשאת כמה נשים, לולי חרם דרבינו גרשום, משום שהקשר שבעל צריך לעומת מה שהאשה צריכה, שונה מאוד בגלל השוני הטבוע ביניהם, ואין כן מקום להאריך) כל קשר לא נכון שהוא עושה, יהיה על חשבון היחס והקשר המלאים שהוא צריך להעניק לאשתו. וכן להפך.

גם ככל שקשר יותר רדוד, הוא מחזיק פחות זמן, וכן גם אפשר ליצור אותו עם קהל יותר רחב.

לכן, היות והקשר הכי חשוב, זה הדעת, בפגישות קודם כל בודקים שזה מתאים. שישנה התאמה. והיות וזה הקשר הכי מורכב, לא תמיד זה עובד. לפעמים חותכים. לעומת מגע/ ראייה, זה תמיד 'כיף' ומגרה את היצר...

לכן גם לא נוגעים בשום שלב עד רגע הקידושין. רק אז האשה מקודשת ומובדלת לבעלה. לפני זה , שום דבר עוד לא סגור. צריך לשמור על הקשר המורכב והקדוש  ביותר טהור לגמרי. בלי שום נגיעות צדדיות, לא אמיתיות. רק ברגע ה'גמירות דעת' שבקידושין, שהאשה והבעל מתחייבים זה לזה, הם רשאים וחייבים לפתוח את שאר ערוצי התקשורת..

יש גם ראייה שיטחית שמותרת, ואפילו רצויה בדר"כ לפני הקידושין, שכידוע אסור לו לאדם שיקדש אשה עד שיראנה. (אמנם לת"ח מותר). כמובן שזה רק מה שמותר עם כל גבר (אם הואלא עושה את זה ליצור יחס ביניהם, שכן אסור להתסתכל עם מטרות הנאה אפילו 'על אצבע קטנה באישה' כלשון הפוסקים) ולא מעבר לכך. ככה מובטח שבאמת הם יחליטו להתחייב זה לזה,רק כשהדעות מתאימות לא על סמך ריגושים זולים יותר.

בהצלחה!!

להסתובב כשרואים אתכם, בחברת אנשים, לשמור על דיני הרחקה, וכמובן להתפלל לד' יתברך.

אגב, מסיבה זו, רצוי מאוד - כן כתב הגר"ע יוסף זצ"ל - לא להמתין זמן רב בין האירוסין לנישואין, כי שמענו גם על רבים וטובים שלצערנו וכו'...

ויהי נעם ד' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו

לעדכן מה קורה ולא להשאיר באוויר, גם אם לא מתאים.

וגם אם כן..

ב"ה

 

מי החליט שחייבים להתקשר כל יום במהלך הקשר?? במיוחד אם זה לא קשר מתקדם ורציני זה יכול להיות אפילו קצת מעיק...

לא צריך כל יום אין חוק כזה, מה גם שלא כל בחורה רוצה בזה..

כזה.

כל כך כל כך מסכימה!!

אני רואה את זה גם אצל חברות שלי.. וזה באמת מעצבןן

ואפילו לאחרונה שמעתי על בחורים שיצאו עם מישי עוד כמה פעמים כדי לא להעליב אותה..  פשוט לא יפה!!

אין שום חובה או הכרח שהבחור יתקשר אחרי הפגישה.

תאמיני לי שהבחור בלחץ מאוד גדול ולעתים נבוך, 

בהחלט סביר שהוא לא יעיז להתקשר לפני שהוא יקבל את ההודעה שתשבור את הקרח.

 

אני כשיצאתי בין פגישה לפגישה היה הפרש של שבוע, וגם כשידעתי כבר שאנחנו הולכים

להמשיך עם זה הלאה לא מיהרתי להתקשר.

התקופה הזאת שבין פגישה לפגישה היא תקופה מאוד לחוצה ומבלבלת, 

לעתים קרובות הבחור אומר בטלפון דברים אחרים מהתחושות שלו בנוגע לקשר עצמו

אלא פריקה אחרי היום עבודה\לימודים\צבא\אחר שהיה לו וככה במקום להגיד את דעתו

יוצא שהוא סתם מדבר שטויות ומכאן הבחורה כבר מבינה שזה לא לענין.

וכן הלאה וכן האלה..

 

נ.ב.

זה רק נקודה למחשבה, אני לא אומר שאף אחד לא יכול להתקשר מיד אחרי פגישה ראשונה

וכל יום לנהל שיחות אל תוך הלילה, 

רק תדעי שגם הגברים וגם הנשים שניהם יצורי אנוש, צריך להתחשב אחד בשני..

היא מצפה לזה, אז גם אם הוא לחוץ שיהיה גבר ויתקשר

זה לא שהיא תצעק עליו או משהו גם אם כן וגם אם לא מתאים,  זה חשוב

 

ולהיפגש בהפרש של שבוע בין פגישה לפגישה זה לא מספיק ובמיוחד אם לא מדברים בטלפון באותו זמן, זה לא מאפשר לבנות קשר והופך את הקשר למעיק

לא מסוגלת לסבול בנים שמצפים לשיחות טלפון בין הפגישות

Iמאדים פני חברתו ברביםI

לכל קוקו יש קוקיה

אתה לא חייב להציק בכל הזדמנות

ילד קוץ

 

לק"י

לי זה היה חשוב.
אבל אם שני בני הזוג לא סובלים שיחות טלפון, אז כדאי להם למצוא דרך תקשורת אחרת בין הפגישות או להפגש יותר צפוף.

יש לא מעט (ברוך ה') בנים שבתמימות לחלוטין יודעים ורוצים שאישה צריכה להתלבש בצניעות,

ולא מעט פעמים המחשבה שעוברת לגבר בראש זה 

"ככה היא התרגלה ללכת, לא נורא, אם נעיר לה על זה היא פשוט תשתנה כי היא כנראה לא יודעת את ההלכה"

או משהו בסגנון.

אודה ואתוודה, שעד שלא הסבירו לי את הנושא באופן מפורט, לא הבנתי בכלל מה הבעיה של אישה ללכת 

עם בגדים צנועים באופן בסיסי.

 

ולענין.

לנשים- אני לא בא בטעות לרגע על צורת הלבוש, רק מזכיר שבן אדם שרוצה אישה צנועה שתהיה אשתו- 

אם את חושבת שהוא ירצה אותך יותר כשתהיי פחות צנועה - את טועה.

גברים שדורשים לעצמם (לפעמים זה אפילו תנאי בסיסי) להצאת עם אישה צנועה, זה יכול לפגוע בהם שאישה

שמגדירה את עצמם מולם כדתיה הולכת בבגדים לא צנועים [כהגדרתם!] וזה יהיה פחות יפה בעינהם.

 

לבנים- זו טעות איומה להעיר לאישה על צניעות. אם אתם רוצים שאישה תהיה צנועה יותר

[כהגדרתכם, וזה באמת לא משנה באיזה נושא] 

אל תשללו לה את הקצר, אלא תחזקו את הארוך. תחמיאו על לבוש ארוך וצנוע. 

תאמינו לי (מנסיון!) אם גרמתם לאישה מרצונה להיות צנועה שניכם תהיו מרוצים, 

אם לא - שב ואל תעשה עדיף.

 

מקווה שהועלתי, אם לא - הערות והארות יתקבלו בברכה

ודרך אגב, אם אתן מתכננות לחתוך, אל תחכו שהבחור יתקשר אליכן אלא תתקשרו אליו.

 

ואני ממש לא חושב שזה טוב להתקשר כל יום במהלך הקשר וזה אפילו פוגע וחונק לענ"ד, בייחוד בשבועות הראשונים.

מסכים בהחלט, אך מסייג: אם הבחורה בענין ורוצה להמשיך, מה טוב ומה נעים, תמתין לטלפון מהבחור. אך אם היא איננה בענין, שהיא תתקשר לבחור ותגיד- זה לא שייך מבחינתי.

אגב הכתיבה נזכרתי בפסוק משירת דבורה (שופטים ה', כח): "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו"..

באשר לשיחות טלפון יומיות- "הכל כמנהג המדינה". לא לחיות לפי קלסר כללים, אלא לפי תחושות. וד' הטוב יעזור.

באשר לבעיות צניעות- אינני חושב שראוי לבן להעיר על זה, ודאי לא בפגישות הראשונות. במידה והקשר מתקדם, ניתן לומר בעדינות: תראי הכל בסדר ויפה, אך הייתי שמח אם היה... אני מכיר מישהו שבפגישות המדוייטת באה עם מכנסיים, והוא העיר לה בעדינות שזה לא לענין מבחינתו. היא המירה את המכנסים בחצאית והם נשואים היום ב"ה באושר ובאושר.

בשורות טובות ברכות והצלחות ואין מה להתייאש, כי אפי' חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (ברכות י, סע"א) וחבל להכתים את כל הקערה בשביל כתם קטן.

אני מהאלה שדוגלים בכך שבחור יתקשר, אני הייתי מהאלה שמתקשרים ערב אחרי. אבל אם הבחור לא מתקשר, אז מה הבעיה להתקשר אליו?

גם בקטע של להתקשר כל יום, יש אנשים שלא אוהבים לדבר כ"כ בטלפון, זה לא אוהב שהם יבשים, להיפך, הם מאד זורמים ופתוחים, הם כבר מחכים לפגישה הבאה עם הבחורה, הם סה"כ אוהבים לדבר פנים אל פנים ולא בטלפון או בהודעות. חשבת על זה שיש אנשים כאלה?
כן, גם אלה שלא אוהבים טלפונים והודעות, צריכים לעשות מאמץ, להתקשר ולשלוח הודעות פה ושם. אבל גם את צריכה לבוא לקראת (אם על נופלת על בחור כזה) ושתדברו פעם ביומיים-שלוש, במקום כל יום.

בשביל זה יש 'כללים'.

אני יודעת שמקובל שהוא זה שמתקשר, אז אם הוא לא מתקשר אני מבינה שהוא עוד לא החליט.

ואז... אם אני אתקשר זה רק יביך.

ברור שלא תמיד זו הסיבה לעיכוב, יכול להיות שלא היה לו זמן/ אומץ/ אנערף...

אבל למקרה שזו הסיבה, אני לא אתקשר.

אלא אם כן באמת עבר הרבה זמן...

 

הובנתי?

אבל אני חושב שהכללים האלה מיותרים. אם הוא עוד לא החליט ועוברים כמה ימים, אז תתקשרי לראות מה קורה, או שהוא יגיד לך שהוא עוד לא החליט. הכללים האלה הם בסיס לתקשורת לקויה ולא בריאה לזוגיות, "הוא אמור... היא אמורה... אלו הכללים...", ציפיות חסרות בסיס זה מזו, זה מה שהכללים האלה.

אני הייתי מתקשר ממקום של יוזמה ואחריות, לא בגלל שמישהו אמר שזה ה'כלל'. זה מגעיל להגיד דבר כזה, אבל אני בז 'לכללים' האלה. קחו אחריות על עצמכם ותפסיקו לחשוש ולפחד מתגובות של אנשים.
אם הבחור לא מתקשר, אז תתקשי את אליו. אם הוא עדיין לא החליט ומובך מזה שהתקשרת, אז שיאזור אומץ ויגיד שעדיין לא החליט. אם מתלבטים, אז גג יומיים-שלושה, זה לא מכובד למרוח אדם יותר מזה (ולפי דעתי גם זה יותר מדי זמן). ואם למישהו לא מתאים, אז שיגיד את זה ושלא יצפה שיבינו לבד, כי זה דבר מכוער ל'השאיר אדם תלוי באוויר' (חוויתי את זה 'על בשרי' מכמה בנות).
ואלו לא 'כללים' שלי, אלא זה מוסר והיגיון פשוט, לקיחת אחריות ויוזמה, למרות הקושי וחוסר הנעימות שלפעמים צריך להתמודד איתה.

אני אישית דוגל בזה שהגבר יקח אחריות ויוזמה, אבל אם הוא מתעקב או שלא עושה כלל, אז תקחו אתן אחריות ויוזמה, אבל די להתלונן. חורה לי העניין הזה שאנשים מתלוננים ומאשימים כשדברים לא זזים בהתאם לרצונם, במקום לעשות משהו בנידון בעצמם ולהזיז את העניינים קדימה.

או עשר שיחות ווצאפ כל יום או שיחת טלפון אחת כל יום, במה הייתן בוחרות? 

 

 

 

כשבחורה פוגשת בחור היא רוצה לדעת לאן זה הולך - זה הכל.

ולכן מנומס להתקשר או מינימום לסמס אחרי פגישה.

ובין פגישות זה טוב לשמור על קשר יומיומי ואם אין לכם פנאי כדאי בהודעה. זה בונה את הקשר ולוקח בדיוק שניה.

מה אכפת לכם לכבד את הצורך הזה בשמירה על קשר? או להבדיל בלומר לצד השני מה הכיוון שלכם לגביה?

אני בכללי דוגלת בלא לדבר בהודעות כי זה מזיק לקשר הזוגי בעיני.

אבל גם לא היתי רוצה טלפון כל יום.

עדיף יום כן יום לא.

בכללי את צודקת בכל מה שכתבת, להוציא דבר אחד.

 

אין כל "חיוב" להתקשר כל יום.. זה ענין אישי. בפרט שאת הרי מדברת במהלך בירור, לא שאנשים כבר בכיוון.

ואם לא אמרת להם את זה אל תאשימי אותם שהם לא יודעים מעצמם

מסכים איתך בכול אופן...מי שלא מתקשר זה ביזיון אמרתי פעם ואני יאמר שוב...אם זה עושה לבחורה טוב ואתה אוהב אותה אכפת לך זה יעשה גם לך טוב!!

כלומר ברור שצריך להתקשר אחרי הפגישה אבל לא פחות הבחורה צריכה להחזיר תשובה בקצב הזה

לק"י

אבל לפחות ליצור קשר ולהגיד שרוצים עוד לחשוב.
לגבי שני המקרים.

מעבר לזה, תנסו ללכת למקומות יחד, נגיד ליפתא וכדומה..

 

אבל שוב זה בעיקר עניין של זמן..

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"

 

(אבל אין לי הרבה נסיון..)

 

בהצלחה!!

אנחנו הולכים למקומות יחד כל הזמן- זה הרעיון של לצאת. השאלה מה אפשר עוד לעשות חוץ מלשבת איפשהו ולדבר, משהו עם עשייה.

תנסו אולי לשנות אווירה: לצאת לטיול, אפילו קצר, לעשות פיקניק

ללכת למקום שעוד לא הייתם בו, אפשר נגיד לבאולינג, אולי זה למתקדמים יותר, לא יודעת..

חברה שלי פעם אמרה לי שהם שיחקו צלחת מעופפת באיזה דייט אחד..

ממליצה לך לשתף אותה, הרבה פעמים חשיבה ביחד עושה תעבודה אפילו יותר טוב.

בהצלחה!!

 

 

 

נראלי היו פה כמה פעמים כלמיני רעיונות..
רביעיות שכל אחד ממלא את ההגדרות..
פתקים עם הגדרות שכל אחד כותב את התשובות על השני ומשווים
ועוד כלמיני..
אפשר גם סתם אסוציאציות וכאלה..
זה משדרג. ומעמיק את הקשר בעה..

והעומק שתחשפו, זה יוצר קירוב.

קירוב עצום.

אני לא בטוח שיהיה כל כך קל ללכת ולמצוא מישהי אחרת, לעזוב את החברה הווירטואלית כביכול.

זאת רק דעתי.

מבין אותך מאוד. זה באמת לא קל. ובכל זאת אני חושב כמו שכתוב למעלה.
אם זה מנחם אותך אתה לא לבד.
ובכל אופן: הלוואי ויהיה לך טוב.

 

אז למה שלא יתחתנו.. מתוך שלא לשמה בא לשמה..

אתה שואל אם זה טוב או כדאי?לדעתי לא..
זו דרך מצויינת לפתח תלות רגשית..
ולדעתי אם הייתי נכנסת למצב כזה-באיז'הו שלב זה לא היה מספיק לי.הייתי רוצה לראות את הבנאדם,לדבר איתו,לעשות איתו דברים...אבל זו אני וזו רק דעתי-איך שאתה מכיר את עצמך ותחשוב גם על הצד השני...(כמובן שאם בסוף יוצאת מזה חתונה אז בכיף (;אבל אם זה "סתם"...

באותו מצב שלך, עם אותם קשיים... תכלס, מה ההבדל?

סתם חבל עליה ועליך. באמת.

שתהיה "חברתך ואשת בריתך" באמת.
בלי משחקי "נדמה לי".
אפשר לפנות לשדכנים/ לבקש וליידע את סביבתך שאתה מחפש ומה...
ולהתחיל לחשוב בכיוון רציני.
בהצלחה.
בשורות טובות בעיתו.

זה עצמו לא "כשר"..

 

סביר שיצור קישור רגשי מסויים לפחות (ואם מתאים - אז למה לא להיפגש פשוט ולבדוק), בתור דבר שהוא קבוע.

 

עלול גם לפתח פנטזיות, דווקא כי לא מכירים בפעל.

 

הבדידות באמת קשה ומובנת - וה' יעזור למצוא במהרה.  אבל לא חוצים את הים סוף של הנסיון למצוא מישהי מתאימה ובלעדית - ע"י העמקת קשר עם משהי אחרת..

למה *חברה* ולא חבר?

מכתיבתך עולה שאתה בגיל של נישואין, תחפש את הדבר האמיתי. לא את הזיוף.

בהצלחה!

שזה ממש מובן


אבל תחשוב שבכך עשית צעד אחד בכיוון מסוכן

מי ערב לך שלא תעשה את הצעד הבא?

שאם לא מדברים בטלפון, נפגשים או רואים תמונה, לא נוצר קשר נפשי.

 

אז קשר נפשי נוצר מעצם זה שאדם חולק עם אחר את עצמו- חוויותיו, רגשותיו, קשייו..

 

בהתכתבות כזו וודאי שנוצר קשר כזה, כשכולו מבוסס על שיתוף אישי.

בטח שכיושבים מול מסך ומרגישים יותר חופשיות להיחשף.

בטח ובטח כשלא רואים עם מי מדברים אז הדמיון ממריא..

קל מאוד להתאהב בדמות המושלמת שהראש שלנו יוצר כל עוד לא נפגשים פנים אל פנים גם עם החסרונות.

 

 

בקיצור- לא.

אתה יכול להכיר עוד אנשים דומים לך.
עוד חברים (חברים! לא חברות) שנמצאים באותו שלב כמוך בחיים, ואיתם לדבר ולפרוק.

אם כל החברים שלך נשואים, אולי כדאי שתתחיל להכיר חברים חדשים.
(או שתמצא את המשותף עם הנשואים ותדבר ותעמיק את הקשר איתם.)

זה מסוכן לנפש, וזה לא נגמר בקשר הוירטואלי.
אבל מעל לכל זה, זה ממש אסור. קשר עמוק עם מישהי, כשמוגדר מראש שהכוונה היא להמשיך בסוף כל אחד לדרכו - בוודאי אסור.
ואשמח להרחיב באישי, אפשר?

ואני לא אומר את זה סתם, אני מכיר אנשים שנכוו מזה ועד היום מלקקים את הפציעות שלהם, שנים אחרי.

 

לטובתך, ולטובת כל אחת כזאת שאולי גם "תרגיש" שהיא צריכה "קשר וירטואלי " שכזה - תברח, תברח רחוק. אל תעז אפילו לחשוב על זה.

 

וסליחה שאני מאוד מאוד חריף, פשוט מי שמכיר ויודע מה זה גורם דברים כאלו, יודע עד כמה זה יכול לפגוע בלבבות של בני אדם.

תודה על לכולם על המענה, מי בוטה יותר ומי פחות. השאלה מה יש לכם להציע במקום? מי אמר שהבדידות טובה יותר. ותודה לעוגי פלצת שידעה להיטיב להגדיר את זה כ"אמפטיה נשית", אין חבר שיכול לעזור בזה.. בדוק ומנוסה ‎:'(‎

זה מפתח תלות רגשית ורצון להכיר...

זה לא יהיה רק וירטואלי בסוף..

ואל תנסה את עצמך.. תאמין לי (מנסיון מסויים) שזה אחת הטעויות הכי גדולות שתעשה בחיים שלך.

 

ונכון שאין לאיש כמו אשה אחת שמבינה אותו ולא הפוך, אבל זה ממש ממש לא טוב, לא טוב נפשית להכיר סתם משהי, ואפילו בצורה ווירטואלית..

ויש אנשים שיכולים לעזור, לפחות קצת..

בהצלחה בכל בע"ה!

ומה שכבר הציעו (אמא ואחות) זה לא אותו דבר.

אפשר אולי לנסות, אבל אם זה לא יהיה אותו דבר אל תתאכזב.

ולא ענית - אפשר להרחיב לך באישי?

שיעזור לך לצלוח את התקופה הזו בקלות, ובצורה מצמיחה.
תזכור שהגבורה העצומה שלך היא למען הבית המקסים שתבנה בזמן שלך, ולמען האשה שתעניק לך הרבה יותר מאשר אמפטיה וירטואלית, באהבה ובטהרה.
זה לא קל. אולי זה ישמע לך טיפה מוזר אבל תנסה להעמיק את הקשר שלך עם עצמך. לאהוב את עצמך, להכיל ולקבל את עצמך.
זאת אחלה הזדמנות להעמיק את הקשר עם הי"ת.. לדבר איתו.. לשפוך לו, לבכות לו, להתכתב איתו (אני רצינית). להרגיש ממש איך אתה מקבל ממנו חיבוקים וכמה הוא מאמין בך ואוהב אותך..
וכן, אם זה רלוונטי אצלך אז אמא או אחות בהחלט יכולות להקל..
מכירה מקרוב את הקושי, אל תוותר לעצמך.
בהצלחה.

דןןקא מבינה אותך.

יש רצון כזה לדבר עם מישו שיוכל להבין אותך והרבה פעמים חברים זה לא מספיק.

במיוחד שבאתר כזה יש אנונימיות לגמרי, אפילו ת'שם שלך אף אחד לא ידע אם לא תרצה בזה..

וזה הכי קל לפתוח ת'לב ולהתייעץ ולדבר בלי שום מחוייבות וגם בלי להתבייש מהאדם הזה כי גם אם תפגוש אותה מתישהו בחיים לא תדע שזאת היא..

הקיצור, זה באמת מובן, פשוט צריך להסתכל על ההשלכות של כל זה.. ואת זה רק אתה יכול לבדוק 

"הבינו אותו"..

 

מה שידברו זה על ה"השלכות" והמשמעות..

 

ולא נכון שאת זה "רק הוא יכול לבדוק".. אם הוא יבדוק - זה כבר יכול להיות קצת מאוחר מידי.

 

זה לא משהו שתלוי רק באדם ספציפי; אלא בכללי, דבר כזה קבוע אכן מועד להתפתחות רגשות כלשהם, קרבה יתרה, לעיתים ה"וריטואלי" אפילו תורם לכך. אז טוב מאד להיזהר.

אבל זה באמת יכול להיות לא בריא

 

זה ממש לחיות בסרט, זה לא יהיה ככה בוודאות גמורה. אין דבר כזה.

למה שלא תמצא לעצמך *חבר* וירטואלי? הוא גם יוכל לשמש אוזן קשבת ותוכלו להזדהות יחד.

מהר מאוד זה הופך לקשר רגשי של ממש

ואז... לפעמים מתברר שזה ממש לא מתאים ו/או

שייך ואתה נקרע בין שתי עולמות.

תמיד יותר קשה לשכוח אותו. יש משהו חדש, לא מוכר, מרתק (אולי אפילו טהור) ומעניין בקשר הראשון וככל שנכנסת אליו יותר עמוק יהיה לך יותר קשר להתנתק ממנו.

חוויתי את זה והפתרון הטוב ביותר הוא הזמן שהוא המרפא הגדול ביותר, מעבר לזה תמשיך לצאת ותנסה יותר להתמקד במה שטוב לך בקשר הנוכחי בלי להשוות בין הקשרים..... ובכל אדם שתפגוש תמצא דברים טובים, חדשים ולא מוכרים...

שיהיה לך הרבה בהצלחה

אחת שהחליטה שלא למרות שהיה מדהים ממש אבל היא חיפשה איזה תכונה מיוחדת שהיא חייבת בשבילה, וכשביררתי איתה לאחר מכן כי לא תפסתי את זה מדוע ועל מה נפל דבר, הייתי בשוק טוטאלי כי היא תפסה אותי בצורה ממש לא נכונה!! (ולא, אין לה סיבות אחרות שלא היה לה נעים לומר כי ביררתי את זה עם עוד כמה שהיא קשורה אליהם...  ניסיתי לכתוב לה באותו סוף שבוע בהודעה ולהסביר את עצמי - לא עבד...   לאחר חודש שבמהלכו ניפגשתי עם מישהי וניפרדתי רק בגלל שההיא לא יצאה לי מהראש ועשיתי השוואות כל הזמן ולא הצלחתי לצאת מזה.. ממש התעללתי בה כי היא ממש רצתה ולא היה סיבה הגיונית מצידי והיא גם באמת הייתה מתאימה.. אבל אני הייתי דפוק והרסתי את זה בגלל ההיא... בקיצור לאחר חודש נשבר לי וניסיתי ליצור איתה קשר שוב פעם אם רק נוכל לדבר בטלפון ושתשמע מה יש לי לומר..    אבל זה היה מאוחר מדי היא הייתה בקשר אחר כבר..

 

אחי, מבין אותך, אתה לא יודע כמה..

עצות שיכולות אולי לעזור למרות שאני לא חזק בעצות:

תן קצת זמן עד שתתחיל שוב.. הזמן זו תרופה טובה (מזהיר-לא לכולם.. יש כאלה לחוצים ממש ואולי עדיף שימשיכו לצאת..)

תכתוב, תכתוב לעצמך. כמה שרצית וזה לא הלך, היא לא רצתה. ושאתה את ההשתדלות שלך עשית ואם זב מה שיצא אז ברור מעל לכל - שזו לא היא! אותי זה הוליך למסלול ארוך של ביטחון בה' ואמונה בו. אסור לחשוב שעכשיו המציאות תקועה כי זו אישתי והיא הרי לא חושבת כך אז אני אבוד..   לא! אין מציאות תקועה, היא כל הזמן מושגחת ומונהגת, תבטח בה', או לפחות כך זאת כפרוייקט לעבוד עליו

תמצא איך זה עזר לך כל העסק של הקשר הזה. תמיד אנו יוצאים משם עם עוד תובנות על עצמינו והרצונות שלנו נעשים מדוייקים יותר , מה אנו מחפשים.   ובכלל - אני מוצא שזה מבגר אותי, בקטע טוב. מכניס קצת רצינות לתמונה ושחתונה זה לא משחק ילדים, המחשבות, ודווקא החיפוש אחרי אישתך ושזה לא בא בקלות עם הראשונה שלך - מקנה לך ערך וכובד גדול יותר לדעתי בתוכך..

מקווה שעזרתי, שבת שלום!

גם אני חוויתי וזה היה ממש לא מזמן וזה מאוד כואב

תנסה ע"י צד ג' להסביר שרק היית צריך עוד טיפה להכיר אותה קודם.

לעניות דעתי, את סתם נותנת פה פתח לתקווה שסביר להניח שהיא לא רלוונטית.

זה רק יגרום ליותר בלבול.

 

הוא ניסה פעמיים - באיזה שהוא שלב צריך לעבור הלאה.

בס"ד

 

גם אני חוויתי את מה שאתה עובר.

 

קודם אכתוב את השורה התחתונה, צא מהדימיונות שלך. ניסית פעמיים לחזור וזה לא הלך? תמשיך הלאה. ב"ה יש המון בחורות מעולות. והקב"ה יודע מה הוא עושה.

 

בנוסף, תן לזמן לעשות את שלו. רשמת שעברה שנה, אבל בפועל נראה שלא השתחררת ממנה בראש. ברמה הפרקטית - מחק את התמונות, מספר הטלפון, וכל מה שקשור אליה או שיכול להזכיר אותה. תתפלל שהיא תצליח למצוא את זיווגה ושתזכה להקים בית נאמן בישראל - כך גם תשלים עם זה יותר בקלות שאתם כבר לא יחד.

 

תבדוק את עצמך - אילו תכונות (בדגש על תכונות ולא מה היא היתה עושה) שאהבת בה וחשוב לך שיהיו בזוגתך לעתיד? מה למדת מהקשר להבא? כך תוכל להעביר 'הילוך' בראש לקשר הבא.

 

זכור תמיד- הקב"ה יודע טוב יותר מכולם מה הוא עושה, תאמין והיה בטוח שהוא דואג שתקבל את מה שמגיע לך.

 

ובע"ה שנזכה לראות שרשור על אירוסיך בקרוב.

שבוע וחודש טוב.

 

בס"ד

 

סתם,נו,

אתה יכול לשאול חברים על אחיות/ חברות של אחיות/בנות דודות וכן הלאה על זו הדרך...

לשאול את אמא אם היא יכולה לגשש אצל חברותיה(-אני יוצאת מנק הנחה שאמא שלך מכירה אותך הכי טוב מכולם...)

לבקש מקרובי משפ שיסתכלו סביבם קצת...

וכמובן-אתה יכול גם לנסות דרך שדכן/ית..

 

ב"הצלחה!

א. לשוחח עם חברים \ מכרים \ בני משפחה: להודיע להם שאתה מחפש ושתשמח לשמוע הצעות, ולתאר להם את הכיוון של מה שאתה מחפש

ב. לפנות לשדכן(ים).  נראה לי שהיו בפורום היו בעבר שרשורים עם שמות וטלפונים של כאלה (ניתן לחפש מצד שמאל למעלה).

ג. להרשם לאתר(י) הכרויות

 

(דרכים כשרות וטובות והמון אנשים נורמטיביים, מצוינים ובלתי-נואשים מנסים אותן.)

 

בהצלחה רבה!

ובע"ה כשתגיע האחת שמיועדת לך הלב שלך יהיה כולו איתה...

ובשבילך- אל תסתכל על זה כ"הפילה אותך לקרשים"

תחשוב על זה שיכול להיות שהייתם ממשיכים ואח"כ היית סובל...

ותחשוב על זה שגם לה זאת היתה סיטואציה קשה "להפיל אותך לקרשים"

בכך שהאור יבוא בסוף אין לי ספק, אבל גם האמונה שהוא יבוא תחזור אליך כשהגל יעבור..

חיבוק. בהצלחה רבה ובסיעתא דשמיא!

יש לנו להתפלל איתך ובשבילך לימים טובים נעימים יותר, ולחכות לאהבת אמת.

אולי היא תסכים להתקרב? אולי עם הזמן זה ישפיע עליה?

יש לי חבר דוס שיצא עם מישהי דתלשית. הייתה הולכת עם גינסים.. אמא שלו כמעט קיבלה התקף לב כשראתה אותה.. היום הם נשואים, שניהם דוסים למופת

ממש חיזקת אותי!

אתה לא מתאר כמה אני מתפלל לקב"ה שכך יקרה.

ובעז"ה שנצליח ושכולנ"ו נמצא את זיווגינו.

 

שבת שלום !! 

אבל זה מקרה יחסית לא מצוי.

לא יודע כמה כדאי לבנות על זה שהיא תשתנה, בייחוד שהוא מכיר אותה בעיקר על-מנת שהיא תשתנה.

לא בשבילך, אלא כי גם היא רוצה יותר, אלא שקשה לה..

אבל אל תשלול אפשרות של יתוק, ע"מ שיהיה לך שלום בית... רגעים קשים כאלה, לפעמים שוים. זה נורא קשה, במיוחד שאתם מכירים הרבה זמן...

יהודי!

אל תפחד כי יש לך כנפי רוח..

שהגדרתי לעצמי שבעז"ה לא אהיה בקשר

עם מישהי שעשתה צבא

[שלא לדבר על להכיר מישהי מהצבא]

לא הסגנון שלי, לא מי שאני מעונין שתהיה אם ילדי,

ולא הדרך בה בעז"ה אחנך את ילדי

(מצד שני דווקא אלא שהכי התאימו לי עד עכשיו

"על הנייר" היו ממש לא מתאימות)

 

 

 

בברכה

כפיר

 

זכינו ל4 ספרי תהילים, שבשבת הם נחשבים ל4000 ספרים! (כל ספר בשבת נחשב ל1000 ספרים)!

כן ירבה וכן יפרוץ בע"ה!

שבת שלום לכולם

א. זה לטובה
ב. קשר כפי שאת מספרת הוא לא "סולתה ושמנה" של החברה הישראלית, זה שיצאת עם מישהוא לא מתאים ונפרדת את רק צריכה לשמוח לו היה קורה שהיית מתחתנת, איזה מקומות חמורים יכולת להגיע וניצלת..

1- עצה - לעזוב אותו
2- מזדהה לגמריי
3-הבנאדם לא יציב בשיט כדאי מאוד שתחפשי מישו שראוי לך , ולא אחד שמשחק בך

נשמע שהוא לא כל כך יציב כבן אדם,רק את היציבות שלו וגם זה לא. ולא כדאי להמשיך קשר לא יציב,זה פוגע שוב ושוב. לכן ממליץ לך לקחת צעד התגברות ולסיים עם זה. יהיה קשה וכואב אך משתלם. כמה שבועות של 'נשיכת שפתיים' וזה יעבור..
גם תחשבי כל הזמן על שהפרידה הייתה מוצדקת..

בהצלחה!

אם הוא ממשיך עם התנהגות כזו מזלזלת אז שיחפש מישהי אחרת..

 

לפי הסיפור שהצגת - נראה שלטובת עתידך כדאי מאד שתנתקי את הקשר,

זה קשה מאד מאד מאד. ביחוד כשאת אוהבת אותו.

 

אני מבינה אותך.

 

אך כאשר יהיה לך את הכח הנפשי והאומץ - תעשי זאת.

ורק הזמן ירפא את הכאב וישכיח אותו...

 

אני על בשרי למדתי שהזמן הוא תרופה מעולה.

 

 

זה נשמע שהוא צריך טיפול ממש -לא ברמה של מה שאת יכולת לעזור לו.

ועובר עליו משהו, אבל הוא לא מצליח או לא יכול לשתף אותך.

 

לעשות הפסקה ו/או להקציב זמן  ו/או לבקש ממנו ישירות לספר לך מה עובר עליו,

לפעמים זה עוזר אבל הרבה פעמים זה לא עוזר ולפעמים זה אפילו עלול להזיק.

 

למרות שלענ"ד האופן האידיאלי הוא שעדיף שזוג יפתור את הבעיות שלו עם עצמו ושיהיה כמה שפחות תלוי באחרים.

אבל לפעמים אין מנוס אלא להכניס חבר קרוב שלו "לתוך העסק", ושהוא ינסה ליישר את ההדורים.

 

מניסיון, זה דבר שממש יכול "להציל" זוגות,

אני מכיר זוגות שהם הצליחו להתגבר על בעיות בדרך רק בזכות עזרה קטנה של חבר.

ואני מכיר זוגות שבגלל שלא היה מי שיעזור נפרדו על שטויות.

כמובן שהכל זה מלמעלה, אבל אנחנו צריכים לעשות לפחות את ההשתדלות.

אם את רוצה, אשמח לעזור בפרטי.

תאמיני לי. יש גם נורמאלים...

חבל עליך!!

שווה לדעתי הקושי של הניתוק, בשביל ששאר החיים יהיו שלווים.

 

בהצלחה!!

אל תתפתי לחשוב שזה יעבור לו!

קודם כל אני ממש מבינה את המקום שלך. זה לא פשוט כל המצב הזה. במיוחד שזה קשר ארוך.

וגם שבאמת יש לכם התחברות רגשית וזה קשה להיפרד במצב כזה.

אבל עם כל הכאב אני חושבת שאסור לך להישאר איתו. אם את מייחלת לעצמך חיים נורמלים ותקינים.

את ניסית להציל אותו ואמרת שהוצאת אותו ממקום נמוך וזה חסד גדול- אשרייך.

אבל אני לא חושבת  שזוגיות יכולה לצמוח ממקום של הצלה.

בכדי לבנות זוגיות כל אחד צריך להיות בנאדם בפני עצמו.

וכמו שאמרת רק לך איכפת באמת מהקשר. ואת אוהבת אותו פי 3  ממה שהוא אותך.

וזה לא עובד ככה, מגיע לך מישהו שיאהב אותך פי 2 או לפחות כמו שאת אוהבת אותו.

מישהו שישקיע בקשר ולא ינתק לך פעם ביומיים את הטלפון סתם כי לא בא לו לדבר איתך.

אני אומרת לך אל תקחי את התיק הזה על עצמך. כי נשמע שזה יביא לך הרבה סבל ורוב הסיכויים שתתגרשו אם תתחתנו.

אז עדיף עכשיו סבל ולא משנה כמה זמן ייקח ללב שלך ליתרפא. זה עדיף על שנים של סבל.

אני ממש מעריכה אותך על זה שאת פונה ושואלת.

כי כשרואים שמשהו לא הולך טוב תמיד טוב שתהיה עין מבחוץ שתייעץ. כי למי שבתוך הסיפור קשה לראות.

מאחלת לך הרבה הצלחה.

ושתכירי את האדם הראוי לך באמת שיהיה טוב ומקסים בפני עצמו ולא תצטרחי להושיע אותו.

חבר'ה אתם יותר מדי ממהרים לפסול את הבן אדם ולהמליץ לה להיפרד ממנו.

 

היא כתבה רק דברים טכניים שקרו בלי לפרט יותר מדי על הקשר.

אז מהיכן היכולת הפנומנלית שלכם ישר לאבחן את המקרה ולשלוף לה המלצה?? (בייחוד שהיא שוללת כבר בהודעה הראשונית את ההמלצה שלכם)

אולי הוא עובר כרגע חוויה קשה שהוא לא יכול לשתף אותה, וכשהוא יעבור את זה הזוגיות שלהם דווקא תצא יותר מחוזקת?

 

הרבה זוגות עוברים משברים בקשר, ולא תמיד הדבר הנכון הוא ישר לרוץ ולהיפרד.

הרבה פעמים דווקא מתוך המשברים יוצאים יותר מחוזקים.

זה נשמע שהיא הצילה אותו ממצב קשה לדעתי בזוגיות לא צריך להציל.

וגם לא הגיוני שכל הקשר יבוא ממנה בשביל קשר צריך שניים.

לי זה לא ניראה מקום טוב לזוגיות.

אבל אם לא בטוחים אז אפשר ללכת לייעוץ זוגי. מישהו מקצועי שיגיד לכם בדיוק.

דרושה מילה חלופית למשרה מלאה