לגבי שאלה 2 לדעתי זה סביר, הלהקה שלנו הייתה לוקחת +\- את הסכום הזה אם הם לא היו צריכים לסוע לסוף העולם 
1- בערך 4000
2- זה המחיר... (לדעתי בין הזולים)
שתוציאו רק על שמחות
1. 1000 דולר.
2. לא מתמצאת.
בס"ד
כסף כפי שכתבו לעיל. בין 2500-ל4000 כל צד. אין בזה מנהגים קבועים.
להקה זה אחלה מחיר.
אבל אם להקה זה דבר שמאוד חשוב לכם ויש לכם את האפשרות-
אז ישמצב שזה שווה את זה.
(ממה שאני יודעת, הממוצע זה בין 5-7.. ככה שההפרש ממילא לא רציני.)
לפני כמ זמן היה שרשור
עם הקלטה של "עת דודים"/ הראל טל [כאן- השיר-]
מישהי הקליטה אותו בחתונה...
ואני מחפשת את ההקלטה. MP3
אם יש למישהו
אשמח.
תודה!
אם את רוצה אנסה להעלות
התחושה הזו. זו שנגרמת לי בהקשר עם פלונית שבסוף החליטה שזה לא זה.
התחושה שאני ממש רוצה להיות במגע איתה (לא בקטע הפיזי..) שזה עושה לי טוב. אבל באופן ממשי לגמרי! שזה משפיע בכל דבר.
נגיד טלפון ממנה מתעכב, גם הלימוד יהיה פחות טוב. ולא כי אני חושב עליה, כלומר מוטרד ודעתי מוסחת לדברים אחרים. אלא שזה פשוט מבפנים ממעט את כוחות החיים בכלל ויש פחות כוח ללמוד. בסדר, אז אם זה רק טלפון שמתעכב זה אולי לא כזו רמה, אבל הבנתם את הכיוון.
וכמובן להיפך, כשהקשר זרם טוב ויש הבנה והסכמה וכיוון חיובי, פתאום יש כוח לשאר הדברים בחיים. וגם הלימוד נגיד, עוד יותר טוב ממה שהיה גם לפני שיצאתי איתה בכלל. כי פתאום מבפנים יש כוח להכול.
זה מבפנים כזה, אפילו לא מרגישים קשר ישיר בין הדברים. פשוט מבינים בהיגיון, כי זה תמיד קורה ביחד. כשחיובי איתה המוטיבציה בחיים עולה בכל דבר, מבפנים אבל, והפוך.
אז בסוף כשמעכלים שנגמר וכשמצליחים בעז"ה להמשיך הלאה. כשמוצאים בסוף אחרת, את האחת. זה מגיע שוב, נכון?.. 
כמובן בדגש על הקטע החיובי, אבל מה לעשות ברור שזה עסקת חבילה..
נקודה טובה בס"ד
ובאופן אישי- התרגשתי מהכתיבה שלך, הרבה ישרות ואמת, העלה בי חיוך!
וכשזה יגיע,
זה יגיע בהרבה יותר טוב
וגם- מה עושים עם כל מיני דימיונות כאלה שעוד נחזור? כי היא קטנה מדי וזו בעצם הסיבה שלא התאים לה, אז הדימיון מדמיין שפתאום כשהיא תהיה גדולה יותר זה יחזור..
אני לא באמת רוצה להיתקע בגלל זה אלא זה דימיונות, וגם זה סתם דמיונות כי כשהיא החליטה שזה לא זה היא אמרה שזה לתמיד.
הבעיה שכל דימיון כזה הוא כמו אבן בבניין דימיוני של קשר שאני מרגיש כלפיה בדימיון. אז אם תגידו להסיח את הדעת בכל פעם. זה לא בטוח יהיה מספיק, כי הבניין הדימיוני נבנה עוד קצת ועוד קצת גם מהשבריר של הדימיון שמתחיל, גם אם עוצרים אותו בסוף. ואז יש כזה מין תקווה דימיונית שסתם נתקעת בראש. גם גורמת הסתכלות לא נכונה על מה שהיה ושיהיה, וגם אולי קצת עוצרת את הלב להמשיך באמת הלאה.
איך מתמודדים?
ולנסות לזרום ולהמשיך את החיים ,
פחדים זה דבר שנובע מהדמיון ולכן (וממש לא פחדים מהתחום הזה ) ברגע שהבנאדם עסוק, פועל , מפעיל את עצמו , לא נשאר להם מקום
ב"הצלחה!
אני כל כך מזדהה עם דבריך... ואני חייב לומר שאני מרגיש על עצמי בדיוק כך אז אתה לא לבד...
בס"ד
לא התכוונתי שיש לו בעיה כלשהי.
זה הופך אותו לילד שמטבע הדברים החיים שלו היו פחות נורמלים משל אחרים...
אני עדיין מעדיפה לחשוב שהנורמה זה לא להתגרש.
לא נורמלי זה לא קונוטציה שלילית כמו שכולם חושבים, זה פשוט תיאור מציאות שמשום מה השאילו אותה לשליליות.
מצטערת אם הובנתי לא נכון..
אוקיי,אחרי דייט חמישי, ברור שאין בזה חוקיות מסוייומת אבל וואלה, אני אמורה לרצות לראות אותו שוב?
הכל מרגיש לי בערך, בערך בא לי לצאת שוב, בערך בא לי לדבר בטלפון.. באמת בחור מקסים, תוהה אם שייך.
איך לדעת אם לחתוך או להמשיך? למה חשוב לשים לב? אני מבזבזת את זמני או שאולי זה באמת ממש ממש מוקדם לדעת בכלל והכל יכול להשתנות ואני סתם מצפה לניצוצות?
איזה מסובך העסק
גפן36ובע"ה זה יבנה. פעמים שזה נבנה מהר יותר ופעמים מהר פחות. אבל אם לא מרגישים עם זה טוב או שיש משהו עקרוני אז לחתוך.
בהצלחה!
שזה עניין של תחושה, אם את מרגישה שמיצית (ואין לזה לאן להתקדם) אז תסיימי, אבל אם זה רק עיכוב בפתיחות (שיכול לעבור) תחכי קצת. (שתי הדרכים לפניך, ניצוצות או אבק, שמעתי צדדים לפה ולפה ואני לא יודע להגיד מה יותר נכון או באיזו דרך כדאי ללכת אבל) יכול להיות שאם תבלו יותר יחד תרגישי יותר חיבור ונצרכות לקשר (אם את רוצה בזה בקשר הספציפי הזה). תסמכי על עצמך ועל התחושות שלך ותראי אם זה מתאים לך או לא.
[גם נראה לי שאולי כדאי לשאול את עצמך אם זה (האדישות) בקשר הזה דווקא או שבכללי את פחות פתוחה להתחבר למישהו (למרות שאם את יוצאת אז כנראה שאת רוצה להיות עם מישהו, אבל לפעמים אנחנו יוצאים למרות שבפנים אנחנו פחות רוצים). אם יתברר לך שזה דווקא בקשר הזה אז חוזרים למה שכתבתי בהתחלה]
ז"א, יש כלכך הרבה דגים בים. עוד לא יצאתי עם יותר מדי..
מצד אחד אני לא רוצה באמת באמת לחתוך כי תכלס אולי אני חיה בסרט שכבר צריכים להיות ניצוצות וחיבור..
מצד שני, למה לנסות להמשיך, או עד מתי להמשיך? למה לרצות ספציפית אותו? או מה יגרום לי כבר לאיזשהוא שינוי שיגרום לי לרצות את הקשר הזה איתו ספציפית?
נראה לי קצת מסוכן לחשוב כך "יש הרבה דגים בים", ולנסות הרבה פגישות, כי אין לדבר סוף. עכשיו הבחור טוב. אולי יהיה טוב יותר? האויב של הטוב הוא הטוב יותר. אם אין סיבה קונקרטית לחתוך, לנסות להמשיך הלאה. וגם לא לחשוב "אוי אין 'ניצוצות'" - שכשם שאין פרצופיהם שווים אין דעותיהם שוות. יש ניצוצות שעולים מהר ויש ניצוצות שעולים פחות מהר..
יש בו משהו שאת אומרת "יהרג ואל יעבור"? תסיימי את הקשר. אם לא - תנסי להמשיך.
אולי אם תעשו דייט מסוג אחר (פורסם בפורום כמה פעמים) יתחזק הקשר ויהיה לך קל יותר.
בהצלחה רבה!
אני מזכירה! חבל כלפי הפותחת שהשרשור יינעליעל מהדרוםזה שלדעתך היא יפה לא מחייב שהיא מוצאת חן בעיניו.
ששידוך עם פוטנציאל מוצלח ירד לטמיון מבלי שנתנו לו הזדמנות מינימלית.
(אני ביום טוב. בד"כ אני לא כל כך פלורליסטית 
),
אבל זה כל כך אינדיווידואלי שאין טעם להיכנס לזה.
כשמשדכים לאחרים צריך לזכור (אומרת גם לעצמי!) שבסופו של דבר אנחנו יכולים לנסות לאפשר את זה, אבל האדם הוא שמחליט ויודע מה טוב לו. זכותו לבחור עם מי הוא רוצה ליהנות למשך כל חייו.
כל הכבוד לך על הניסיון. זה לא קל בכלל.
מעריכה אותך על זה.
בהצלחה בעז"ה.
אך "שקר החן והבל היופי", וההמשך חד כתער.
אני קורא ספר בשם "על הדברים החשובים באמת" מאת חיים שפירא.
הוא סיפר שם על סקר שהוא עשה: 5 דקות כדי לכתוב מהם הרגעים המאושרים ביותר בחייכם, ולדרג אותם לפי עוצמת האושר.
הוא חילק את התוצאות לפי גברים ונשים, והבחין בהבדלים משמעותיים בין הגברים לנשים.
הוא מביא גם סקר שבו גברים נשואים נתבקשו לנחש מה האישה שלהם תבחר בתור הרגע המאושר בחייה. לצערי הרב הוא לא מביא סקר הפוך, שבו הנשים נשאלות מה הבעל שלהן יבחר.
(סקר: בנים, נסו רגע לנחש מה היתה התוצאה המובילה אצל נשים נשואות+, עוד לפני שתקראו אותה.
בנות, נסו רגע לנחש מה היתה התוצאה המובילה אצל גברים נשואים+, עוד לפני שתקראו אותה.
כשאתם עונים על הסקר, כתבו אם זה בן או שזו בת)
רוב תוצאות הסקר של "מה אשתך תבחר" היו קשורות בגבר, בשלבים שונים של ההיכרות שלהם: כשהיא הכירה אותו, פגשה אותו, קיבלה ממנו הצעת נישואין, התחתנו.
מנגד, רוב תוצאות הסקר של "מה הרגע המאושר בחייך" לנשואות+ היו - באופן מוחץ (הוא כתב שלא היתה כמעט שום התפלגות) - הרגע שבו הביאו חיים לעולם.
הוא לא מביא תשובה שהיא תשובה מובילה אצל גברים, ואם אני מבין נכון אין כזו בצורה בולטת מספיק. התזה שלו שם היא שגברים מוצאים את האושר בדברים קטנים מאוד (אפילו ברמה של - הרגע המאושר בחייו הוא גול שהכניס שחקן מקבוצת ההכדורגל שהוא אוהד), והם לא צריכים דברים גרנדיוזיים בשביל זה. לעומתם נשים אינן מסתפקות בדברים קטנים, והן מוצאות את האושר שלהן בדברים הגדולים. בין אם הבנתי נכון שלא היתה תשובה מובילה ובין אם לא - הספר לא מספר על תשובה מובילה, ולכן זה פחות משנה לענייננו.
אני מודה שגם אני, לפני שראיתי את תוצאות הסקר של הנשים, ניחשתי בקטנה שזה יהיה משהו שקשור לרגע שבו הוא והיא החליטו שזה זה. אבל למען ההגינות, אציין שאם הייתי נשאל מה הייתי עונה בעצמי בתור נשוי - הייתי עונה גם כן שכנראה אבחר ברגע שבו החלטנו שזה זה (מממ. לא בדיוק, אבל זה מה שהייתי עונה בסקר. ולא כדי לסבן את הסוקר, אלא כי הדבר הראשון לא נחשב. עזבו את זה).
זה עורר אותי לחשוב...
האם אנחנו מנסים להשיג את האושר הגדול ביותר כשאנחנו מתחתנים? אולי בעצם אנחנו מנסים להשיג שזה יהיה רגע האושר הגדול ביותר לבן/בת-הזוג, כלומר - לקבל את התחושה שאני הכי נחשב/ת בשבילו/ה?
או שאולי הנישואין הם רק אמצעי מבחינתנו להשגת דברים אחרים, שהם אלה שיתנו לנו את האושר?
אשמח גם לתשובות מכיוונים אחרים, ובמיוחד אם יש למישהו תשובות עפ"י מקורות, שיעורי תורה וכדו'.
כשזוג נישא אז ברור שזה רגע מאושר בחייו וככה גם הרגע שמביאים חיים לעולם.
כנראה שהסיבה שנשים נשואות + ענו שהרגע המאושר הוא כאשר הן ילדו, זה בגלל שהם ממש עברו את החוויה..
האם תוכלו להאיר את עיני ולהסביר לי מה הייתם עונים כשהייתם נשאלים:
"איפה את/ה רואה את עצמך מבחינה רוחנית בעוד 10 שנים?"
לא יודעת אם אני מטומטמת או לא, אבל ממש לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של השואל.
בוקר טוב,
דייט ראשון והבחור מציע להגיע עד הבחורה ומשם יצאו ..
מה דעתכם ?!?
(קצת לא נעים לי )
תודה רבה !!
יש הרבה שזה ממש מקובל אצלם
אבל אין סיבה שאם זה לא נעים לך תעשי את זה (ניסיתי יותר להוריד את האי נעימות
)
תתייעצי איתה בפתיחות על זה...
אם היא בעניין, שווה לדבר איתה על זה. ואם פחות זורם- אז תנסי לזרוק משהו. שהיא תדע שאת כבר מתחילה לחשוב על זה..
אני משערת שזה עלול להיות לה קצת כואב, (כמובן, שתלוי כמה מרווח יש בינכן.) אבל סכ"ה לא חושבת שהיא תרצה שאת תעבירי את מה שהיא עוברת.
אם את חושבת שישמח אותה שתשתפי אותה בתהליכים האלה- לכי על זה.
אם את חושבת שדווקא זה לא ישמח אותה- אז לא.
הכי חשוב לענ"ד זה פתיחות ורגישות.
בהצלחה! והעיקר בבשורות טובות!
אומנם זה לא אותו דבר אבל אם לא היה לאחותך רישיון נהיגה ואת היית רוצה להתחיל היית מחכה שהיא תוציא?
הללישכתומה בלב!ותן טל תכל'סותן טלחסדי הים
מוטיבציהאושר תמידיאושר תמידיסטף-מוצא...
השקטים-יד קנדי והאזור...
ועם רכב ותכלס הכי כיף לדעתי-לרדת קצת לכיוון ים המלח
גדר תיל
נקודה טובה
יוני
"איפה אתה רואה את עצמך מבחינה רוחנית בעוד 10 שנים?"
עכשיו תחשבו על הקשר
נקודה טובה מקום ולהכין א. בוקר ביחד.(פקל קפה, מחבת, להכין חביתה, ירקות חתוכים..גבינות.)
להכין פונדו.
להכין סלט פירות.
למצוא בית ריק של חברה, דודים, סבאסבתא, ולהכין שם ארוחה.
ללכת לשיעור ביחד, ואז לדבר עליו כל אחד מנקודת מבטו.
לעשות טיול לצפון ברכב / באוטובוס.(יש נחל שנקרא נחל שופט ליד יוקנעם, שיא הנחמד)
ללמוד משו ביחד.
ללכת לעיר דוד.(מהמם שם!)
ללכת למיצג של הבית השרוף ברובע.
ללכת למוזיאון הפלמח בת'א.(ממש יפה שם.)
לשבת במסעדה ולקנות את הדברים הכככיי יקרים!!
יש המון, רק צריך לפתוח את הראש..
זה באמת לא פשוט בהרגשה.
אבל מנסיון של כמה וכמה:
כאשר מגיע מי שמתאים, אומרים, מזל שחיכינו..
בד"כ גם מבינים מה "הרוויחו" מזה שזה דווקא אז ולא קודם.
אז תשחבי שכך יהיה - ותפני את הראש לשמוח בשמחתה, בידיעה ברורה שמי ש"שלך", עוד קצת ב"הכנות"....
בקרוב ממש אצלך!
הוא שואל, איך התורה יכולה לצוות על "לא תחמוד"? הבן-אדם רואה משהו יפה אצל החבר, הוא חומד אותו... איך אפשר לצוות נגד זה?
והוא עונה במשל. אם בן-כפר, שעובד יום יום בשדה, מתעסק בקוצים ובזבל אורגני, בעבודת אדמה קשה או במשק, היה רואה בת-מלך ענוגה ומעודנת. לא משנה כמה שהיא תהיה יפה או טובת-מידות, הוא כנראה לא ירצה בה לאישה - כי הוא מבין שזה לא מתחיל בכלל. אין על מה לדבר, זה הרי לא שייך עוד לפני שחושבים על זה.
כך הקב"ה אומר לנו, אם לחבר שלך יש רכב יפה - זה החלק שהקב"ה ייעד בשבילו. לא בשבילך. אתה צריך להבין, שזה לא מתחיל בכלל. זה לא שייך שתרצה גם את הרכב הזה, הוא בכלל לא נוגע אליך ולחלקך.
התחושה הקשה מאוד מובנת. אבל יכול להיות שאם נבין שצריך לבחון כל אחד עפ"י מקומו, והקב"ה נותן לכל אחד את מה שמגיע לו ומה שהקב"ה מבין שהוא צריך עפ"י מקומו בחיים וכו' - יהיה יותר קל.
זה לא דומה בכלל, אבל בכל זאת - אחי הקטן ממני בשנה וחצי סיים רישיון לפני שבכלל התחלתי ללמוד תיאוריה. אז זה היה קצת מבאס לראות אותו נוהג כשאצלי זה מקסימום בגדר חלום - אבל זה עוד לא היה נורא, כי אפיו לא התחלתי.
מאז כבר התחלתי ללמוד נהיגה, והיה סיבוך מסויים שעיכב את זה מאוד וזה נמרח ונמרח, ועדיין לא עשיתי תיאוריה למרות שאני לקראת שיעור 28. ואני גם לא מצליח למצוא כמעט שום זמן להכניס שיעורים נוספים. ועכשיו פתאום גיליתי, שאחותי הקטנה ממני כמעט ב4 שנים - גם היא כבר הוציאה טופס ירוק... הפעם זה כבר ממש יבאס אותי אם גם היא תעקוף אותי.
אבל אלו החיים...
וכמובן, אני לא משווה. רישיון נהיגה זה משהו אחר לגמרי מאשר בן-זוג...
אבל יש איזשהו קו חורז משותף.
ב"הצלחה
ואגב- לך רוזן, תעשה מבחנים מאפליקציית למד, רק מבחנים, עד שתגיע לטעות אחת תמיד או מקסימום מידי פעם שתיים ותיגש ותראה שתעבור! אין צורך אפילו ללמוד את כל הנושאים כי התאוריה היא בדיוק השאלות משם.
האבן-עזרא המדובר מופיע בשמות כ, יד.
קישור לאבן-עזרא על כל פרק כ (תגללו למטה עד פסוק יד).
אם היה לי פתרון הייתי כותב. אבל נראה לי שזה בעיקר אמונה, כמו שכתבת. והלוואי שנהיה תמיד במצב שמסוגל להגיד אמונתו בלילות , אבל שנעבור כבר להגיד בבוקר חסדו.
רק לאחל שתצליחי ושיהיה לך טוב
תודה על התזכורת.
רק שמוזר לי לברך בגשם....
מצב בריאותי לא משהו, מרגיש בודד,
מחפש את ה' ית' ולא מוצא... ואעפ"כ איזה טוב ה'!!
שם הוא נמצא..
ורפואה שלמה, "חברותא" מהירה וטובה -
ולזכות למצוא את הקב"ה בכל מקום ובכל זמן בשמחה.
שלוות עולמים.
הרוזן!שבת בישיבה - הרב שרקי הגיע ליישוב בהפתעה (למשפחה)
זכינו לשיעור נפלא על תפקידנו ביחס לאומות
מרדכיבס"ד
ב"ה בשעה טובה זכיתי להתארס
נקודה למחשבה
נקודה טובהאושר תמידיאלעזר300
הרוזן!מרדכימוטיבציהקולולולולו
שלוות עולמים.דוד ה.חנה צוריה.יבמות סג עמוד א.
רש"י מסביר
לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה:
יענו הגבר צריך להיות יותר מהאישה.
מה דעתכם
ולא הכוונה דוקא משכיל ממנה בתארים או מוצלח בעבודה וכד',
אלא שיהיו בו מידות או כשרונות שיותר ממנה והם שניהם ידעו ויעריכו את זה.
מספיק לי שבעלי ידע גמרא ותלמוד והלכה יותר ממני וכבר אני אפס לידו...
(התשובה שלי קצרה ולא מספיק מקיפה)
לרדת בדרישות, לא לצפות שבת הזוג תהיה יותר מושלמת ממך, להבחין בין עיקר לטפל ולרדת לקרקע המציאות.
זאת מבלי להתעלם מהנאמר קודם לכן: "מתון נסיב איתתא".
נאמר לגברים, אבל הרעיון הכללי תקף ונכון לענ"ד גם לנשים.
איך אני רואה את ההודעות ששלחו לי אנשים בצ'אט (או מה שזה לא יהיה)?
העניין הוא ששלחו לי הודעות, עניתי ועכשיו אני לא מוצאת איפה זה... (נכנסתי למסרים ולהודעות אישיות ולא מופיע לי שום הודעה...)
תודה לעוזרים!
מזכיר לי סיטואציות שעברתי בעצמי.
עברתי.
עד ששאלתי את עצמי-
למה? בשביל מה? למה מגיע לי לעבור את זה?
תחשבי אם מגיע לך את זה ואם הוא שווה את זה.
אני מצטערת שהתגובה שלי כזאת---
אולי זה יעזור לך
אך סלחי לי.
קשה לי עם זה שמבחינתי עשיתי את כל ההשתדלויות האפשריות שיכולתי לחשוב עליהם, אבל לפחות לפי מה שנראה לי זה פשוט לא מתקדם.. מה עוד אני צריכה לעשות? כדי שיזוזו דברים, ויוכלו לזרום אליי הצעות בקצת יותר פשטות וטבעיות, בלי מאמץ אדיר כדי שיגיעו..
מצד אחד יש בי מחשבות שעולות בי ואומרות , דיי פשוט תעזבי את זה ואל תחשבי על זה, ותתני לדברים לזרום מאליהם.. ומצד שני, אולי לא עשיתי מספיק, אולי אני צריכה להשתדל עוד קצת.. הרי לא כל דבר הולך בקלות ואולי זה בא לבנות אצלנו משהו באשיות..
וב"ה שדברים אחרים בחיים שלי, הולכים הרבה יותר בקלות וטבעיות, אז אולי זה הדבר שאני צריכה להשקיע יותר כדי להשיג אותו..
אבל גם שהשתדלתי הרגשתי שדברים לא זזים..
מזדהים עם התחושה? אשמח לכיווני מחשבה חדשים.. כי אני קצת מותשת נפשית מהנושא...
מתיש..
צריך הרבה סבלנות..
להזכיר לשדכנים/ות, שאת סומכת עליהם/ן - ולא להתייאש אם הצעה אחת לא מתאימה; אולי הבאה כן, אחרי שתסבירי יותר מה ה"נקודה". ועם ה"מאמץ" הזה, גם הרפיה נפשית. כלומר: אכן להשתדל לא "לחשוב על זה" כל הזמן.. בלי סתירה לזריזות במה שצריך לעשות.
ולהתפלל.
בהצלחה רבה.
תפילה מצד אחד, להמשיך ככל האפשר בהשתדלות מצד שני, ולהשתדל להרפות נפשית מצד שלישי. אעפ"י שזה באמת מתיש וקשה מאוד להרפות...
אמנם ברוך ה' לא חסרי לי הצעות, אך אני יוצא כבר די הרבה זמן ואני כן משתדל כמה שאני יכול וזה פשוט לא הולך, כך שבקטע הזה אני ממש מזדהה אתך. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חושב האם אני משתדל מספיק? האם אני צריך להגיד זה מי שאני ולהמשיך לצאת או אולי לחפור יותר לבדוק מה אני צריך להשתנות וכו' וכו'...
לדעתי מה שאת שואלת זה שאלה של בטחון מול השתדלות ואיפה הגבול עובר בניהם השאלה הזאת היא אחת השאלות הקשות בחיים ומן הסתם אם תחשבי קצת תגלי שנתקלת בכך בעוד מקומות ונקודות בחייך. על השאלה הזאת כתבו הרבה אך תשובה ברורה איפה בדיוק הגבול עובר קשה למצוא.
חז"ל הורו לנו "לא עלייך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה" לדעתי אדם צריך לעשות השתדלות בגדר הנורמלי, לא להתחפשן אך לא לחשוב כול היום אולי אני לא בסדר אולי אני דפוק (אם בנ"א מרגיש שהוא כבר יוצא מדעתו ושזה משגע אותו אז זה כבר לא בגדר הנורמלי). אם את רואה משהו שאת צריכה לבנות באישיות שלך אז אדרבה תתקני אבל אל תסתובבי עם מחשבה שאולי יש משהו שאין לך מושג עליו, מה זה יתן לך? מה תתקני בזה?.
לאחר כול זה לדעתי כמו שהזכירו מקודם פשוט לעשות תשובה ולהתפלל להגיד לה' לדעתי אני עשיתי מספיק השתדלות, אנה ה' אם יש עוד משהו שאני צריכה לעשות תאיר לי את הדרך.. מקווה שעזרתי... ישועת ה' כהרף עין!
קראתי כאן שרשור שמשהו מסויים במראה הבחורה לא מוצא חן בעיניי הבחור שיוצא איתה והוא לא יודע איך להגיד לה את זה.
גם לי יש בעיה,אבל אחרת,
יש לי משהו חיצוני לא כ"כ יפה ורגיל שלא רואים אותו ככה ורק אחרי החתונה בעלי יוכל לראות
אבל אני לא יכולה לספר לו דבר כזה לפני החתונה גם בגלל הצניעות וגם כי אני מפחדת ומתביישת.
אבל מפחיד אותי שאחרי החתונה הוא לא יימשך אליי בגלל זה .אני מאד לחוצה מזה
ואנשים לא יודעים את זה,אני בחורה יפה וגם התחילו איתי כמה פעמים,
אבל אין לי ביטחון עצמי רק בגלל הסיבה הזאת
ואני לא יודעת מה לעשות?
האם האהבה באמת תנצח הכל ?
לעניות דעתי, אני חושבת שעלייך לספר לו לפני כן.
ואני לא יודעת על מה את מדברת.. אבל הרבה דברים אפשר להעלים עם טיפולים וע"י אנשי מקצוע.. אז אולי כדאי להשתדל..
הרבה בהצלחה
אחרי החתונה זה נראה לי לא הוגן כלפי הבחור.
די"מובחור שבאמת אוהב אותך,
ובאמת רוצה להתחתן איתך,
שום דבר בעולם לא אמור לשנות לו את הרצון הזה.
יש הרבה דברים מהותיים שמספרים בכל מיני שלבים בקשר,
ולא חוששים שזה יביא לקיצו.
אם התוצאה היא ניתוק הקשר,
אז טוב שהקשר מסתיים, כי זה מראה משהו על טיבו....
בס"ד
כל עוד אתה לא מלאך לא יכול להיות ואין מצב בעולם שמראה של אישה לא משפיע עליך.
ומה לעשות, יש מראה שיותר מתחברים אליו ויש מראה שפחות.
לבנות ולבנים כאחד.
אם-כי אני לא בטוח, שהרי זה למשל כמו נקודת חן... לא נספר היכן יש נקודות חן..
אם חושבים לספר, לדעתי, רק כשמרגישים שזה הולך לכיוון רציני.
המון בהצלחה בע"ה!
שבת שלום
כאשר ברור כבר שהקשר רציני והבחור לא יתפוס את זה באופן השטחי ביותר.
מבחינת צניעות - תתייעצי עם רב או הרבנית שלך אם יש לך, איך לספר את זה בצורה שגם לא תסתיר דבר שיכול להיות משמעותי, אפילו במידה נמוכה, וגם לעשות את זה בצניעות נדרשת.
אין לי שמץ וגם לא נראה לי שאצליח להבין למה את מתכוונת - אבל אולי דיבור עם איש/אשת מקצוע בנושא, יכול לעזור לך להרגיע את חששותייך בנושא (לדבר עם רופא/רופאה או לחלופין קוסמטיקאית או דברים בסגנון, ולשאול לדעתם ואולי זה משהו שאפשר במקרים מסויימים "לשנות" או "לשפר" ככה שהרגשתך תהיה טובה יותר).
בגדול, את אפילו מודה שכלפי חוץ את יפה וש"מתחילים איתך" - אז אל תחששי. את קודם כל תיצרי קשר עמוק עם מישהו, ואז תדאגי לפתוח את הנושא בעדינות ובצניעות הנדרשים, ותקווי שהבחור הזה מספיק רציני כדי "להכיל" את אותו דבר שבעינייך לא מוצא חן.
ב"הצלחה - והכי חשוב, לעולם, לעולם אל תחשבי שאת סוג ב' בגלל שהו שהוא אולי כאילו "פגם" כלשהו בך - מי שחושב שהוא סוג ב', עושה מעצמו סוג ב'!
כל השאר זה לא לכאן.
די"משאני כותב בצחוק?
ולגבי המשך דבריך - זה בדיוק מסוג הדברים שלא כותבים כאן, מלבד הנמהרות והטעויות ב"פסיקת הלכות" כזו בעניינים חמורים.
ומציע להיזהר כשאומרים "חייבים לספר". קצת זהירות ב"פסיקת הלכה"; שלא תהיה בכלל מי שעליו נאמר "רבים חללים הפילה - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה"..
[ובכוונה כתבתי ש"כל השאר לא לכאן". יש עוד אפשרויות לבירור בעיות חוץ מעל גבי פורום]
אע"פ שכמו שאמרתי, "פורום" אינו מקום ל"דיוני הלכה" כאלו,
אבל כיוון שעלה -
אז כדי שלא ינקוף ליבו של מישהו (וגם אני אין בכוונתי "לפסוק הלכה", אל רק לאפוקי ממה שהובא כאילו "פשוט"):
כתוב בשו"ע אבן העזר סימן ל"ט סע' ג:
"המקדש את האשה על מנת (כלומר:בהתניה מפורשת) שאין בה מומין ונמצאו בה אחד מן המומין הפוסלים בנשים, אינה מקודשת. נמצא בה מום אחר.. אע"פ שאמר מקפיד אני אפילו על זה, הר זו מקודשת".
אבל "פסיקות" בלשון שזה נאמר, על מה שנאמר, כשזה השלכה אישית לבחורה - זה כבר "יותר מידי"...
[ולא כתבתי בלשון "אין צורך". הצעתי לה ספציפית ש"לא תספר"]
וההיפך - כי אין בה "פסיקת הלכה"...
ולענין: הרי גם אני הבנתי שיתכן שבמקרים מסויימים בעולם, לאו דווקא נוגעים לכאן, עלולות להיות בעיות אחרות מלבד "הלכה" כפשוטה. אבל הדרך אינה ע"י "תספרי". זהלא שייך לדעתי מכל מיני סיבות. כיוון שהציעו לה אחרת, כן לספר, וזה יכול ממש להזיק, אז כתבתי בקצרה ש"לא תספר". מה כן לעשות אם בכלל במקרים מסויימים (שאני מניח שלא שייכים לנידון כלל), כבר אמרתי שאפשר לברר לאו דווקא כאן.
[אגב, גם אם היה "אחד מהמומים הפוסלים", זה דווקא אם התנה מראש, עפ"י לשון השו"ע שהבאתי מקודם. ואז זה "קידושין על תנאי". לא שייך למציאות רגילה שבה זה לא משנה גם אם "מפריע לו". ולא שייך להמשיך לדון בכך כאן..]
סביר שאין צורך לספר במקרה הזה, לא היה ברור מהשאלה שזה משהו באמת חמור.
בנות רגישות למראה שלהן, ולכן גם אם לשואלת עצמה זה נראה משמעותי מאוד, זה לא חייב להיות באמת כזה.
אבל אני לא מבין איך אפשר להכריע בלי לדעת שזה באמת המצב.
שהיא תספר לו - זה לא שייך לדעתי מכמה סיבות.
וכדי שלא "תקבל עצה" לספר, ויהיו מזה בעיות, כתבתי לה בקצרה "אל תספרי". אחרת, כלל לא הייתי מגיב על זה.
אבל גם הוספתי, שמעבר לכך זה לא כאן. משמע שאם יש ענין שנראה לה ממש חשוב לברר, היא תמצא דרך לא כאן.
הוא יתייחס לזה כמו שאת תתייחסי לזה!!
תנסי את קודם כל לקבל את עצמך
ואם זה עוזר, אני בטוחה שלכל אחת יש משהו חיצוני-נסתר שהיא לא אוהבת בעצמה
ובכל זאת כל הזמן מתחתנים מסביבנו
צרת רבים חצי נחמה?
ה"משהו החיצוני" הזה לא אמור כ"כ להפריע לו.
לי גם יש משהו לא יפה שהוא מתחת לחולצה, שהוא רק אסטטי ולא רפואי,
אבל ברור לי ב-100% שאני לא אגיע איתה להחלטה להתחתן לפני שהיא תדע מזה.
נכון, זה קשה ולא נעים, אבל אני חושב שזה לא הוגן כלפיה אם אני אספר לה את זה רק לאחר החתונה ואפילו רק לאחר שהחלטנו להתחתן.
כבר יצא לי פעמיים להגיע לקשר מספיק רציני כדי לספר על זה לבחורה, ואף-אחת מהן לא חתכה אותי (אני זה שהחלטתי להיפרד).
מכיוון שלא מדובר כאן על מראות אסורים, אלא רק על דיבורים בעלמא.
אני חושב שהשבירת אמון בזה שאת מסתירה ממנו את המידע הזה, הוא הרבה יותר חמור מה"צניעות" שבעניין.
רק שתדעי שאם לאחר החתונה זה לא ימצא-חן בעיניו ואת לא סיפרת לו את זה מראש,
באופן תיאורטי הוא יכול להגיד שהקידושין שלך הן מקח טעות מבחינתו, ואז את מפסידה את הכתובה וכו'.
אז לכן בכ"מ כדאי לך מאד לספר לו את זה לפני החתונה, ולדעתי כדאי גם לפני האירוסין.
בכ"מ, במקרה שלי יש ניתוח פלסטי שהוא יחסית קל שאמור לשפר את המראה של הפגם,
אז אני חוסך כסף, ובמקרה שזה יהיה מה שיעכב אותי מלהתחתן - אז אני אעשה את הניתוח.
ב"ה
ברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וברוכים השבים ל***תהילים לשבת***!
מספר כללים לתזכורת:
1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.
5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו 
(מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.
*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.
שבת שלום ומבורכת!
