פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1148)

זה לא חייב להיות באופן כזה רשמי, כלומר, עם כותרת של "סיכום", אבל אחרי פגישה ראשונה בוודאי יש ציפיה של הבהרה האם ממשיכים ואם כן - החלטה מתי נפגשים שוב. בכמה פגישות הראשונות (שניה-שלישית נניח? זה תלוי בקשר ובתחושה) ההמשך לא מובן מאליו וצריך לברר ולהסכים לגביו. זה נכון אפילו אם נראה שלצד השני היה מעולה וגם לך - עלולות להיות הפתעות.

אבל לא קריטי

כי בד"כ יום אחרי הפגישה מחליטים "לאן פנינו מועדות".

ראה כאן.

 

או בכלל אחרי כל דבר שקורה לו.

אומר ממש או בתת מודע.

 

בסופו של דבר גם אתה עשית לעצמך סיכום לאחר הפגישה: איך היה, מה הכיוון שלך, מה הצעד הבא שלך. וכו'.

 

הדרך שלה היה לאמר זאת בפה, ולך.

אולי היא סוג של אדם שאוהב דברים ברורים ו/או דוגרי.

אל תקח את זה כזה רציני וכבד.

אולי זה סוג של: ''אז מה אתה אומר?''

 

 

 

גם אם אני יושב באוטובוס חזרה לבית וחושב על מה שהיה בפגישה, זה לא אומר שאני מסכם. אני חווה מחדש את הפגישה, מה היה ואיך היה, נהנה שוב מהאווירה שהייתה, מחייך לעצמי מדברים שנאמרו..
'סיכום' אם אפשר לקרוא לזה ככה, אני עושה יותר מאוחר...

"בא נסכם" שבא בסוף פגישה, נשמע לי כמו "לא החמאת לי מספיק במהלך הפגישה אז תעשה את זה עכשיו" או מהצד השני "לא בא לי עלייך אבל אני לא רדודה שחותכת אחרי מפגש אחד אז בא כבר נקבע את הפגישה הבאה בשביל שלא אוכל להבריז כי אני לא עומדת בזה ועוד רגע אני בורחת"

שכל אחד מתכוון למשהו קצת שונה כשהוא אומר : ''בוא נסכם''

ולכן המלצתי לא לקחת את זה כבד מידי. 

לא להיתפס למילים. לזרום. (חיפשתי מילה אחרת אבל לא מצאתי)

הייתי בטוח שהוא מדבר על סוף הפגישה ממש :X

אבל אתה יודע, היא (ואולי גם אתה) במתח לאיזה כיוון הקשר הולך,

אז אני משער שלשניכם זה יעשה טוב לתאם ציפיות להמשך,

כי לפחות בשלבים הראשונים אף-אחד לא יודע מה עובר לשני בראש.

אני מניחה שהיא רצתה לדעת מה קורה עם פגישה שניה. אולי הניסוח לא היה הכי שגרתי, אבל זה באמת בקטנה...

(ארוסי ואני החלטנו על פגישה שניה באמצע הראשונה זה גם לא הכי נורמלי, אבל זה מה שזרם לנו באותו הרגע)

אבל צריך לזכור ש:

א. יש השקפות עולם שונות לגבי זוגיות, שחלק מההמלצות שהבאת קצת סותרות את חלקן.

ב. לא כל הזוגות הם אותו דבר, ולכן לחלקם חלק מההמלצות שהבאת לא יהיו רלוונטיות להם.

 

סתם לדוגמא:

יש רבנים שסוברים שהגבר צריך להנהיג את הבית ושהאישה אמורה להיות מעין השתקפות שלו,

להשקפת העולם הזו (שאני לא מסכים איתה, אבל היא קיימת גם בפורום הזה.) המלצה מס' 3 שלך לא מתאימה לה.

תהיה נחמד, תהיה אדיב, אל תכעס ...
העניין הוא להבין לעומק, בפועל, מה השוני בין איש לאישה בכלל, ובקשר הספציפי של כל אחד ואחת..

ויש הוראות ברורות של רבנים על סכומים שמומלצים לקחת כשהשידוך מצליח.

שדכנות זו עבודה קשה, המון זמן, המון מאמץ, וחשבון טלפון מכובד למדי.

אז למה שיהיה בחינם?

בייחוד למי שנמצא במסלול של רמי לוי ב-20 ש"ח בחודש ללא הגבלה.

 

ולא יודע למה, ההרגשה שלי כלפי השדכנים שהיו לי, שגם אם השידוך היה מצליח,

אז לפחות מבחינת המאמצים לא היה מגיע להם סכום שפילו מתקרב ל10% מהסכום שהרבנים ממליצים.

 

וההסבר שאני שמעתי בכלל, שהכסף לשדכנים מגיע כתמריץ לשידוכים, וזה לא באמת אמור לשקף את המאמצים שלהם.

לצערי, גם זה פעל לרעתי, כי בעקבות התמריץ המכובד יצאתי עם הרבה שידוכים שלא היו רלוונטיים וסתם יצאתי מזה מתוסכל.

אומרים שדמי שדכנות זה כסף כשר.

 

(קיבלתי 100$ רק על זה שהייתי המציעה הראשונה של שידוך שיצא. וזה לא נחשב הרבה...)

כדי שייקח את הכסף וישאיר לי את השליש גן-עדן שלי.

 

ואחת הסיבות שאני לא אוהב שידוכים בעיקר מכאלה שאינם במעגל הקרוב שלי, היא שכל העסק הופך להיות כלכלי.

שיביא את החתן, ושיקח את חלק הגן-עדן המגיע לו.

 

ברור שיש לזה צד כלכלי. 

הרבה מהעולם שלנו מונע ע''י הצורך לכסף.

 

זמן כה רב מהחיים שלי אני משקיעה בלחפש שידוכים למכרים/ות שלי, 

שלא יהיה אכפת לי בכלל לקבל קצת $ על שידוך שיצליח, למרות שזה ממש לא מה שמניע אותי.

 

 

ומה הבעיה? זה יפה לשלם לשדכן שהצליח
זה נותן תמריץ חיובי, יש כל כך הרבה שלא מקבלים מספיק הצעות או בכלל..

כמובן מי שגם ככה עושה את זה ובחינם- תבוא עליו הברכה

אבל עזוב.

נסגור את הדיון.

אני חלילה לא חושבת שלא צריך להביא מתנה/סכום מסויים גם אם זה היה חברה או בת משפחה שמציעה את השידוך. פשוט היום זה הפך להיות מסחרה כלכלית שאני לא כלכלך מתחברת לזה אישית. לכן אני מחפשת מישהי שעושה זאת בזמנה הפנוי לשם מצווה. אין ספק שזה דורש ממנה מאמצים וכד׳ אבל אם היא עושה זאת לשם שמים וכי באמת אכפת לה והיא עושה זאת מכל הלב זה שווה את זה(;

אבל בד"כ אני לא אקשיב לאדם שישדך אותי כי הכסף ממריץ אותו.

אני מעוניין בשידוך של אחד שמעוניין בטובתי, ולא באחד שמעוניין בכסף שאביא לו.

כשאני שידכתי חברים שלי, חשבתי רק עליהם, וכשהם שילמו לי אני החזרתי להם את כל הכסף.

אמרתי להם שהאושר שיש להם זה המתנה (התשלום) הכי גדולה שהם יכולים לתת לי.

אבל דמי הרשמה נראה לי קצת מיותר...

כששידוך מצליח- בטח לשלם!! מצווה גדולה . הכרת הטוב....

אבל מראש?
מאוד לא אוהבת את הרעיון.
לכולנו יש אחריות לדאוג אחד לשני . אני כנשואה באמת מרגישה ככה. שזאת אחריות שלי לפחות לנסות לחשוב על רעיונות..
לקחת על זה כסף?

אני הלכתי פעם לשדכנית...נסעתי שלוש שעות באוטובוסים..באמת השקעתי!
היא ביקשה 100₪ מראש. ככה היא עובדת.
שילמתי.
מעולם לא שמעתי ממנה שוב.

התקשרתי אחרי כמה חודשים- התברר שהיא עסוקה ולא מתעסקת בזה כ''כ. היא לא זכרה מי אני. מעולם לא ניסתה לחשוב על רעיון.

לאירגונים- יותר שייך לשלם כי יש הוצאות.


למשהי פרטית- אולי רק אם היא באמת רצינית. ורק כשהיא מציעה מישהו. לא מראש.

ואני לא הייתי רוצה לקחת שקל ..לא מוותרת על המצווה.
מדברים אחרים אפשר לנסות להרוויח.

ולמשהי פרטית לא אמורות להיות הוצאות- היום אפשר להרשם לתוכנית שיחות חינם בכלום כסף.

כששידוך מצליח- בטח לשלם!! מצווה גדולה . הכרת הטוב....

אבל מראש?
מאוד לא אוהבת את הרעיון.
לכולנו יש אחריות לדאוג אחד לשני . אני כנשואה באמת מרגישה ככה. שזאת אחריות שלי לפחות לנסות לחשוב על רעיונות..
לקחת על זה כסף?

אני הלכתי פעם לשדכנית...נסעתי שלוש שעות באוטובוסים..באמת השקעתי!
היא ביקשה 100₪ מראש. ככה היא עובדת.
שילמתי.
מעולם לא שמעתי ממנה שוב.

התקשרתי אחרי כמה חודשים- התברר שהיא עסוקה ולא מתעסקת בזה כ''כ. היא לא זכרה מי אני. מעולם לא ניסתה לחשוב על רעיון.

לאירגונים- יותר שייך לשלם כי יש הוצאות.


למשהי פרטית- אולי רק אם היא באמת רצינית. ורק כשהיא מציעה מישהו. לא מראש.

ואני לא הייתי רוצה לקחת שקל ..לא מוותרת על המצווה.
מדברים אחרים אפשר לנסות להרוויח.

ולמשהי פרטית לא אמורות להיות הוצאות- היום אפשר להרשם לתוכנית שיחות חינם בכלום כסף.

צריך לדעת להוקיר ולהעריך. לפעמים גם ע"י ביטוי חיצוני, שיעודד להשקיע ולנסות לשדך.

זה הגיוני, אבל לשדכן שבזכותו אפשר לשלם לכל השאר, זה לא ברור?

כי זה בכלל לא על אותו המשקל.

 

לאולם, לקייטרינג, לצלם וכו', אתה משלם על זה שהם נותנים לך שירות,

ובד"כ יש יחס ברור בין מה שאתה משלם למה שאתה תקבל.

 

לעומת זאת לשדכנים (בציבור שלנו) אתה משלם לרוב כהכרת תודה,

בין אם מדובר על שיחת טלפון קטנה רק כדי להכיר ביניכם ובין אם מדובר בהשקעה שלא ניתנת לתיאור.

 

אם נלך לפי ההיגיון שלך, אז אתה כבר יכול להתחיל לחשב כמה כסף אתה מחוייב לשלם להורים שלך.

למה אנשים מצפים לקבח שרות בחינם?

 

אבל אם מישהו בא להציע לי, אני לא רואה הבדל בין טובה שההורים עושים לי לבין טובה שהחבר עושה לי.

 

כמובן שאתן לו מתנה כהכרת תודה, אבל לא צריך להגזים עם תשלום של כמה אלפי שקלים.

גם אז תצפי שיעשה לך טובה ורק תתני לו מתנה כהכרת תודה?

זה לא נקרא "לתת שרות".

לא שיהיה לי בעייה לתת לו כסף מי שיכיר לי את אשתי מצדי לתת לו כמה שאני רק יכול ולעשות חתונה בחצר של הבית עם כנפיים וקצת יין וכל הכסף אני יתן לו העיקר שימצא אותה...

@אלירז היא הבת של הראש ישיבה של הישיבה בשדרות(לב לדעת, לא של הרב פנדל)..

לק"י

אלא אם כן, זה ברור שהתשובה שלילית, ואז עדיף כמה שיותר מוקדם.

אבל הכי טוב זה לקבוע בפגישה עצמה מתי מדברים.

הכי טוב לקבוע בפגישה מתי מדברים..

בס"ד

 

אני אישית מעדיפה ביום אחרי הפגישה.

אני משתדלת לגבש דעה בערב אחרי הפגישה ככה שביום למחרת אני כבר מצפה לטלפון

אז כמה שיותר מוקדם-פחות זמן להיות במתח

אבל שוב-כל מקרה לגופו...

 

 

שבוע טוב וחודש מבורך!!

אפילו אם החלטת כבר באותו ערב.

גם אם החלטת שכן - תן לבחורה זמן לחשוב.

גם אם החלטת שלא - זה לא כל-כך מנומס, לפחות שייראה ששקלת זאת היטב (ובדרך-כלל אכן כדאי לשקול את הדברים במתינות).

אם זה כן באותו היום.
אם לא ביום למחרת כמו שכתבו שייראה שחשבת...

מסכמים ב5 דקות האחרונות של הדייט.

תכלס? כולם יודעים תוך 10-20 דקות מה הכיוון הכללי, למה למרוח יום שלם ומתח נפשי?

 

עושה איתה סיכומון קטן ויאללה לדייט הבא או להמשך החיים.

 

עוד לא פגשתי בחורה שלא זרמה על הסיכומונים שלי חחח

כשהאופי זורם זה מתקבל בברכה וברוח טובה לא כל אחד יכול לפעול כך.

ערב למחרת, גם כי כמה אפשר לדבר וגם כדי באמת ששתי הצדדים יוכלו לחשוב על זה ולעכל ולא סתם להחליט בפזיזות.

אני לא מגיב כמעט, אבל זה נושא שממש מעצבן. למה הגבר זה שצריך להתקשר? התשובה לזה כמובן ברורה, כי רוב הגברים בדרך כלל פחות יקחו את זה קשה כי הם פחות רגישים. אבל אם המצב הוא לא כזה? ואני מכיר מספיק מקרים שזה הפוך. הרי בסופו של דבר לכולנו יש רגשות.

אני אישית מאוד רגיש, אבל יודע שאני צריך להתקשר. ואני גם מתקשר מתוך התחשבות ורגישות בצד השני שאולי הוא יותר רגיש ממני. אבל מזה ועד לומר לי שזה לא בסדר שאני לא מתקשר זו ממש חוצפה לדעתי. מה קרה? רק הגבר צריך להתקשר? מעוניינת, מעולה קחי את הטלפון ותקבעי פגישה שוב, ואם יגידו לך לא, זה קשה אבל תתמודדי, כמו שכל גבר צריך.

 

לסיכום, ברור לי בשברים צריכים להיות יותר מתחשבים ורגישים כלפי בנות ולכן הגיוני שזה יתבטא בזה שהם יתקשר. אבל לצפות מכל הגברים להתקשר וזה לא בסדר שהם מורחים, זו הכללה לא בריאה לדעתי.

|הייתי חייב לפרוק|

- פעם אחת עשו לי את זה והופתעתי מאוד!! 

(אבל אני חושבת שזה היה ביום חמישי לפני ערב יום כיפור אז יותר הגיוני בדיעבד). 

שאפשרי אז להתקשר בערב שלמחרת הכי טוב ומקובל...  

 

- גבר צריך להתקשר- כי הבת צריכה להרגיש שרוצים אותה, שבוחר אותה... (כך הנורמה). 

לק"י

אפשר לקבוע שהבחורה תתקשר.
הרי מישהו חייב להתקשר בסופו של דבר....

לטובה - את לא חושבת שגם בנים רוצים שירצו בהם ויבחרו אותם? ובנוגע לנורמות, כמו כל נורמה, זה נכון בכללי אבל יש יוצאי דופן. ולכן לא צריך לצפות שתמיד יקרה מה שקורה בדרך כלל.

יעל מהדרום - אני מסכים איתך על זה שזה כך מקובל ואפילו בסדר וטוב שזה כך. אבל עצבן אותי שבנות לא מבינות שגם לבנים זה קשה ועוד באות בדרישות. רואות שהוא לא מתקשר? תתקשרו!

לק"י

למרות שאני מכירה יותר נשים שיש להן בעיה עם להתקשר, מאשר גברים..

הגבתי בהרחבה בפרטי. 

ברור שכולם רוצים שיבחרו בהם.. 

ותמיד בכל דבר תמצא יוצא מהכלל. 

 

ב"הצלחה! 

אבל אני כן רוצה לנסות.

 

יהיה טוב בסוף. טוב גדול.

ולדעתי-אם חשוב לך משהו מסויים שאת לא מוכנה להתפשר עליו-אל תתפשרי!

את צריכה לעשות הכי הרבה השתדלות להגיע למה שהכי מתאים לך ולסמוך על הקב"ה שיעשה את השאר-ב"הצלחה!

בחור שלא עשה ישיבה לפני הצבא ואחד שכן זה עולם אחר לגמרי ובטח בעניין השקפה דתית...

אבל מצד שני זה לא סותר את העובדה שאולי הוא ירצה לעלות ברמה רוחנית ולהתחזק, מה עוד שמה שעשה לפני הצבא לא גורע מהמידות שלו..

קיצור, אם רמה דתית זה תנאי ברזל ברוך ה' עשית בשכל.. אבל בכל מקרה תקחי בחבון גם פרמטרים אחרים שאולי יפצו על ה'דתיות' שלו..

 

לשמוע על ישיבה גבוהה לפני צבא..ושאפשר להתגייס אחרי חתונה..נכון , והיה לו לכן היה קשה לי לחתוך!

וגם אם זה לא מעיד יש לזה השלכות מעשיות.
אל תאכלי לעצמך את הראש, נשמע שבחרת בחירה נכונה.
גם אם לא ברור מה יהיה. הרבה פעמים לא ברור. צריך להתפלל.

 

לק"י

ולא בטוח שאת הבחירה שהם בחרו בגיל 18, הם היו בוחרים שוב כמה שנים אח"כ.

לי אישית אין סיבה להתחתן עם משהו שמבחינה גנטית אנחנו לא מתאימים.

אז מלחתכילה לא יוצאים עם משהו שלא מתאים גנטית.

ויעידו הסיפורים המצמררים מה קורה כשזוג מתחתן למרות אי התאמתו הגנטית.

 

קיצר- חבל להתחיל קשר ורז לגלות שאתם בכלל לא מתאימים מבחינה גנטית. זה מבאס ומאכזב וגורם להמון כאב לב מיותר.

חסוך את הכאבי לב ותעשה מראש. בד"כ שדכנים עושים את הבדיקה בדור ישרים בשלב שני. אבל אתה יכול לעשות את זה בעצמך.

 

בהצלחה!

מה שתארת זה נראה לי אמנם מצב מתוקן יותר, אבל זה רק בציבור החרדי לפי מה שאני מכיר. כי  אצלי אף שדכן לא עשה ככה. בגזרתי זה לא נראה לי מקובל.

חברה, קחו אחריות על עצמכם!!

אני ביקשתי מבעלי בטלפון הראשון לפני הפגישה, ואז הוא עשה, ולכן נפגשנו רק אחרי שבוע וחצי.

בשמינית ואני בודקת את זה ישר בהתחלה

כי באמת כשיוצאים כבר כמה פגישות אז לא נעים לי להעלות את זה 

שמה יראה שאני סגורה על עצמי או משהו כזה...

ולא אני לא חרדית. היום זה גם ממש מקובל לעשות גם בציבור שלנו...

זה כל המטרה, לא לגרום לזוגות ש 99% יהיה להם ילדים מסכנים להפגש.

ואני כותבת ממקום של הכרת אמיתית וקרובה עם אחת מתוקה כזאת, שהיום אני מפחדת לברר מה שלומה, כי אני לא מסוגלת לחשוב מה איתה היום..

אבל אם בודקים, אז לבדוק כמה שיותר מוקדם, ואם אפשר אפילו בשלב הבירורים.

או , מה ההבדלים באמת בין בדיקות כאלה לבדיקות של בי"ח?

והיא נועדה למעשה רק לציבור החרדי,

ששם אם נודע שמישהו נשא של איזה פגם גנטי זה פוגע בשידוכים של כל המשפחה.

אז לכן יש שם את החיסיון הזה.

ובין השאר בגלל זה מתפספסים הרבה דברים בבדיקות שלהם.

 

בציבור שלנו ב"ה לא מתנהגים בצורה כזאת.

כך שאצלנו גם אם אתה נשא של איזה פגם, כל עוד לבת-זוג שלך אין את הפגם הזה לא יווצרו מניעות לחתונה.

ולכן אין עניין לחיסיון, בייחוד כשזה גורם לבדיקה להיות פחות אמינה.

 

חוץ מזה יש עניין לבטל קשר מסיבות גנטיות רק במקרים שלא נוצר רגש,

אבל אם נוצר כבר רגש בין בני-הזוג, גם לדעת רופאים יכול להיות שעדיף להמשיך את הקשר על אף הנשאות.

ק"ו שאין שום טעם לבדוק (אלא לסמוך על הקב"ה) במקרה שנוצר כבר רגש.

ולכן הם לוקחים לכל אחד מספר אחר של מבחנות.

 

ב. לגבי הפסקה האחרונה שלך- 

זה בדיוק העניין של דור ישרים, לבדוק לפני חתונה.

 

ג. לא בטוחה שלא יהיה מניעות להתחתן עם משהו נשא,

כי הנשאות עוברת לילדים.

 

ד. אם לא דור ישרים, אז לפחות שכל בחורה תעשה בדיקות גנטיות בקופה (שהרי אם היא לא נשאית, זה לא משנה מה הבחור)

אז אני לא בטוחה שזה אפשרי לפני חתונה, וגם זה פרוצדורה יותר מסובכת, ולזה לוקח שלושה חודשים בכל מקרה (ככה שהיא חייבת לעשות לפני שהיא בכלל חושבת על זה)

 

ה. עם כל כמה שאומרים שאהבה עדיפה על פני בעיות גנטיות,

אני מאחלת לכולם שלא יתנסו, אני בחיים לא הייתי לוקחת את הסיכון הזה,

כי יש מחלות נורא נורא קשות, שהילדים מתים בצעירותם וסובלים כל הזמן,

ולהכנס לחתונה בידיעה שתצטרך להביא את כל ילדיך בהפריית מבחנה,

שזה טיפולים מאוד מאוד קשים ושוברים, ולעיתים לוקחים גם הרבה שנים,

ואז יהיה פחות ילדים, וזה ממש קשה פיזית,

זה נראה לי כל כך חסר אחריות, אם יש דרך כ"כ קלה לפתור את רוב המחלות (יש כמה שזה לא משנה מה הבן זוג, אלא עובר ישר מהאישה, ואת האמת שאת זה צריך לשלוח כל מאורסת לבדיקות גנטיות, במקום להלחיץ נשים בהריון)

וה' לא סתם נתן לנו את האפשרויות לדעת את זה, הוא א רוצה שנסבול סתם..

בדיקות גנטיות אפשרי לעשות לפני החתונה והן לוקחות חודש וחצי ולא שלושה חודשים.
דבר שני בדיקות גנטיות לא רלוונטיות אם אין בן זוג מאחר ובדיקת הנשאות נעשה ביחס למוצא של שני בני הזוג. כלומר אם אצא עם אשכנזי לא יהיו הבדיקות דומות לספרדי.

אני עשיתי וממליצה מאוד על לעשות. חוץ מזה שממה שידוע לי מגיסתי ברגע שנכנסים להריון הרופא שולח לאחות גנטית בכל מקרה שבודקת נשאות של מחלות.

מתי עשית? לפני החתונה?
כי זה משתנה אם יש בן זוג או אין, כבר אמרנו..
אני עשיתי גם וגם, ואני ממליצה מאוד לעשות גם וגם.
ואני ממליצה לעשות בדיקות גנטיות מיד אחרי החתונה, ולא כשהרופא שולח בהריון, כי זה יכול ממש להלחיץ אם ח"ו מצאו משהו.

את האמת אני מאמינה שזה ממש קריטי, כי אם ח''ו יש מחלה דומיננטית שעוברת רק דרך האישה, כבר לא נכנסים להריון בדרך הרגילה, אלא בדרך חתחתים קשה, אז צריך להיות ערוכים לזה..

היה ברור לי אז שבעלי יהיה בעלי אז עשינו (אחרי בערך חודשיים +-)
זה מאוד פשוט.
הלכנו יחד לקופת חולים שאלו מה המוצא של כל אחד מאיתנו ולקחו דם. אחרי בערך 5 שבועות הגיעו בדואר תשובות.
זה היה טיפה מביך כי היא כל הזמן דיברה על ההריון כאילו אנחנו בהריון כי זה מי שמגיע בדר"כ לבדיקות.

וחשוב לעשות כי בגנטיות עושים בדיקה לx שביר שזה משהו שעובר רק דרך האישה.

בדור ישרים עושים את הבדיקה ולא אומרים לך אם אתה נשא או לא

ברגע שאתה יוצא עם מישהו אתה נותן להם מספרים של שניכם ואומרים לכם אם יש התאמה או אין

לא מקטלגים אדם בתור נשא ואז יש עליו כתם קל וחומר לא על משפחתו לא יודעת מאיפה הבאת את זה.

וכן ממש חשוב לבדוק את זה לפני החתונה "אל הר המוריה" הסבירה את העניין מצויין.

אם מחליטים שהבחירה לא תהיה אם, אלא איך. היום יש מספיק אפשרויות להתמודד רפואית גם עם נשאות של שני הצדדים ולהביא לעולם ילדים בריאים. הבטחון שלנו בקב"ה הוא חשוב מאוד, אבל למה לא להשתמש לצידו בכלים שיש לנו?

אני מכירה משפחה שהיו לה שלושה ילדים עם מחלה מאוד לא פשוטה ("היו" זה כי שניים נפטרו). ההתמודדות, גם שלהם וגם של המשפחה, היא משהו שאני לא מאחלת לאף אחד. אז כן, אם אפשר למנוע דבר כזה מראש - בעיניי ברור שזה חשוב. (ותאמין לי שזה עדיף בהרבה מאשר להתלבט רגשית, הלכתית ורפואית על ביצוע הפלה...)

אני אישית לא שמעתי על זה...אני שמעתי שזה מצוית יותר אצל האשכנזים הדברים הללו כנראה בגלל זה לא שמעתי על זה..

חושבת שצריך לבקש דבר כזה בצורה עדינה ורגישה, ורק אם הצד השני רוצה.

אני אישית לא חושבת שזה נכון לעשות תבדיקה הזאת, אבל מי שעושה לו טוב שיהיה לו לבריאות..

בדרך כלל אני לא מגיבה בפרומים פה אבל הפעם הרגשתי שאני ממש חייבת!!
יש פה אנשים שטוענים שזה לא חובה ולא כ"כ צריך לעשות את הבדיקה.
אז.. אני אומרת שהבדיקה הזו חובה!!
אם אתם לא רוצים ילדים פגועים. בדברים כאלה צריך לסמוך על ה', ולעשות את ההשתדלות שלנו.
אני אומרת את זה בתור אחת שעשיתי שנתיים שירות בעמותת על"ה. ילדים הלוקים בפיגור קשה עד עמוק, פגיעות מוחיות ונכויות פזיות קשות!!
ויש הרבה ילדים שעבדתי איתם שההורים שלהם לא עשו בדיקות גנטיות.. (דור ישרים וכו')
ולדעת שהיה אפשר למנוע את הסבל של ההורים ושל הילדים. אני אומרת ומדגישה תעשו טובה תשקיעו קצת כסף קצת זמן. שיהייה לטווח הארוך שיהיו לכם ילדים בריאים. בהצלחה

וגם קצת אצל מרוקאים.. אצל ספרדים (חוץ מהמרוקאים) זה כמעט ולא קיים, ולכן הרבה אומרים שהם בכלל לא צריכים לעשות..

 

אני לא אומר שאם יבקשו ממני אני לא אעשה, אבל לא נראה לי שצריך..

טוב לכל הספרדי םשחושבים שאין להם בעיות גנטיות

לחברה שלי הנשואה עם ספרדי נולד ילד עם CF

אם לא אכפת לכם לגדל ילדים כאלה, אז בהצלחה!!

כ

כשספרתי זאת למורה שלימדה אותי

היא אמרה לי שכל הCF שהיא מכירה

זה מזוגות כאלה חצי-חצי.

 

 

בעיות גנטיות יש לכל העדות.

שאני אתחיל לצאת לדייטים...
אז.. ברור לי שאני יעשה בדיקת דור ישרים
ואני לא חושבת שזה דבר שצריך להתבייש בו.
זה בדיקה בשביל העתיד של הזוג לחיות חיים נורמאלים עם משפחה עם ילדים בריאים בע"ה

גם אצל הספרדים יש את הבעיות שלהם עם מתחתנים אחד עם השני.. שספרדים ואשכנזים מתחתנים אחד עם השני פחות יש את הבעיות האלה.

ואם מתייחסים לזה ככה זה חוסך את הבעיה של "הלו, לא לעוף... כולה מכירים"

 

לפני שאת מתחילה קשר עם בחור, את רוצה לבדוק שמבחינה טכנית זה שייך. אם לא, חבל על הכוחות והרגשות של שניכם, זה רק יצור בלבולים שאפשר לחסוך.

ואחר כך בע"ה בונים את השלב הבא...

אנחנו עשינו דור ישרים בשלב יחסית מוקדם, דייט רביכי או חמישי, זה יכול לגרום לאכזבה אני מניח אבל הסיכוי ממש קטן.

אני גם חושבת שטיול זה רעיון ממש טוב.. =) ותשקיעי גם בפיקניק נחמד..

מעבר לטיול..אטרקציות וכל זה..

לא באמת. אלא אם כן אתם בכיוון

עשית צעד חשוב.

המון בהצלחה בע"ה!

תודה שעדכנת
ואמן. בהצלחה בעז"ה!

רדוקציה מכל פורום ללנ"ו! יוהו!!

ומה כתוב למטה?

פתקים בלתי נראים לאל הספרדי?

יונה?
(דובר ספרדית?)

אלו לא אבני הכותל!

מי אמר שזה אמור להיות?

לא מבינה בכלל מה הקשר לשאלה הפותחת...

(בהתחשב בזה שאני לא קוראת ספרדית/איטלקית או מה שזה לא יהיה...)

לא צריך אותו.

אבל התמונה לא שלמה..

 

עריכה: מה שעזר לי לראות היה ללחוץ על התמונה שנפתחת לכרטיסיה חדשה.

ומעצבן.

אמא אווזה- מה העניין?

 

אוף!

קצת מאכזב האמת חח
סורי

וכותב שרואים שם את תאריך הגאולה!
זה היה משתלב יופי עם שירשור אחר פה

במחשבה שניה, אם מישהי הייתה מספיק תמימה ומאמינה שבתמונה מהוואצאפ יש תאריך גאולה....

 

לא.

לא הייתי יוצא איתה.

שיטת השלילה היא לרוב אחלה דרך

רווק וטוב לי, תודה.

ממש אין אף אחת וטוב לי, תודה

ועכשיו- נא לענות לתשובה של איש השקים,

שמצא לו דרך מעניינת במיוחד להעלות את התמונה לפורום לנ''ו.

 

.

ענק

לק"י



איפה צולמה התמונה?

לק"י

אז אם הוא לא רואה סיגריות בכלל זה נפלא בעיני!

התמונה עם התשובה-יש מקום לשקול שנית/;

שפן סלע קטן וחמוד ,או יונה (התלבטתי)

 

מה ,עכשיו אף אחד לא ירצה לצאת איתי?

 

או שבעלי לעתיד ראה אותו הדבר כמוני 

 !!

כוס עם שוקולדים
כרטיס לסרט/הצגה
כל דבר שהיא אוהבת..

כשיהיה משהו רציני, לקנות משהו שנשאר.
כרגע משהו אכיל/ מתכלה/ נגמר......

מזל טןב

זה היה ממש לא נעים כי הייתי קרובה ללחתוך... וזה לא משהו מתכלה שמקסימום- נגמר...

אבל עבד לו

(המכתב עדיין שמור אצלי)

צריך רעיון למקום לדייט באזור המרכז - לקראת נישואין וזוגיות

בתי קפה כמו קפה קפה, קפה הילל (אאל''ט) ועוד.

רמת גן - פארק הלאומי- מקום יפה.

 

 

 

יש את הפארק ברמת גן- פארק ענק ויפהפה... 

ויש גם את הירקון- אפשר ללכת בשביל עד הנמל, או לצד השני- עד גני יהושע... יש שם מלא ספסלים וזה מקום מהמם שכיף לטייל בו!!

ויש גם משהו ליד מסוף כרמלית- איזשהו פארק קטנצ'יק...

בחוץ:

 

הפארק הלאומי רמת גן

פארק הירקון

פארק מרום נווה רמת גן

פארק וולפסון תל אביב

פארק דרום תל אביב

אוניברסיטה

פארק ליד הקניון פ"ת

פארק רמון גב"ש

ים (טיילת כלשהיא)

 

ועוד עשרות גנים קטנים וגדולים שאפשר למצוא בגוגל-מפות.

 

בפנים:

 

קפה קפה ליד קניון אילון (מהדרין)

דברים בתוך קניון אילון

ארומה ליד קניון אילון (נראה לי שלא מהדרין)

קפה קפה ליד פארק מרום נווה הנ"ל (מהדרין רבנות ר"ג)

עוד כל מיני ליד הפארק הנ"ל (יש שם קניון קטן)

קניון גב"ש עם כמה בתי קפה מהודרים ועוד כמה מקומות לא מהודרים וגם פיצה וגלידה כמדומני

בית קפה נוסף בגב"ש בשם coffee inn שאני לא בטוחה בדיוק איפה הוא ולא נראה לי שכשרותו מהודרת

אלתרנתיב בתל-אביב (מהדרין)

קניון ביאליק רמת גן (גרג מהודר נראה לי)

קניון קרית אונו (לא ממש יודעת מה יש שם)

קניון פ"ת (קפה ג'ו מהדרין, ועוד כל מיני דברים שלא)

 

ועוד עשרות בתי קפה, מסעדות, וכו' וכו' שגוגל-מפות יוכל למצוא.

 

http://irgunkesher.blogspot.co.il/

 

הגיוני שיש להם גם דף בפייסבוק.

 

ואני לא בטוחה שהרעיון בהודעת הפתיחה הוא כל-כך טוב. מפגש בעל אופי חברי לא נראה מתאים אם אין לו מטרה של קשר ביניהם.

 

ו"ממה נפשך", בפגישה רגילה, אם אחד הצדדים חושב שזה מתאים, למה שלא ירצה להמשיך בעצמו. ואם לא - הרי רבים אכן מנסים להתאים לחבריהם \ חברותיהם במקרה כזה.

במקרה כזה, למרות שחברים שלהם, הרבה מהם יכולים בוודאי להיות קרובים יותר.)

 

וכמובן - אם רואים שמתאים ביניהם עצמם ממש, אדרבה.

בכל זאת, זה לא נראה לי רעיון מוצלח.

 

נראה שהיתרון שאתה מנסה להשיג הוא שתהיה יותר אפשרויות שידוך בין-חברים, שמכירים יותר צעירים וגם מכירים אותם טוב יותר. וכדי שיכירו היטב גם את הצד השני שהם משדכים, אתה רוצה להפגיש ביניהם להיכרות. אבל יש הרבה מפגשים כאלה גם כך (מפגשים שהם פגישות רגילות).

 

לגבי ההודעה בהמשך השרשור, שמעתי בדיוק לאחרונה על שידוך מוצלח אחרי שהשדכן רק שוחח בטלפון

אבל גם שדכנים לא "יוצאים לדייט" עם המועמד. הפגישה אתם דומה יותר לראיון. וקונספט כזה, במיוחד אם הוא קבוצתי ולא מפגש אחד-על-אחת נראה יותר טוב (וגם דומה הרבה יותר למה שקיים בארגון "קשר").

ויותר מזה - האנשים שבאים למפגש לא מחפשים שידוך עבור עצמם (לפעמים גם עבור עצמם, אבל לא זה הקונספט).

אם הבנתי נכון, המטרה הסופית היא כדי לשדך חברות שלה לחברים שלו? אז בשביל מה להיפגש? שיעשו את זה דרך הטלפון

המטרה היא לשדך חברים שלו לה, וחברות שלה לו

כשנפגשים כדי לחוש את החומר יותר טוב. להכיר ולדעת.

יש טלפון

כאן זה בערך אותו עניין. לא מדובר בטכניות אלא בחישה של האישיות, שוודאי שתאפשר עבודה בהתאמה יותר טובה.

קורה שמגיעים לפגישה, ומגלים שזה לא שייך, הרבה לפני שהפגישה נגמרת.

אפשר להסתכל על זה מהשלב הזה כראיון שידוכים מהסוג שהזכרת.

אפילו אם הם לא יוצאים בשביל דייט אבל שאולי יצא להם מזה משהוא....אבל אם זה סתם אז חבל אולי הוא יקשר אליה סתם ואולי היא אליו..

לדעתי רק אם יש לו מחשב להשתדך איתה יצא איתה

הם יכולים להיות גם שני גברים או שתי נשים(שיש להם חברים/ מכרים/ קרובי משפחה שזקוקים לשידוך משני המינים)

וזה רעיון מעולה

 

ומה זה שונה מלהיפגש עם שדכן?

 

ולמה שתשקיעו בפגישה שהיא בכלל לא עבורכם?? 

 

אני לא הייתי באה לכזו פגישה,  אולי עניין של אופי.

שזה לא מוחלט אבל ההתנהלות (החיצונית, הנראית) היא נגזרת של המחשבות שלו, ההרגשות שלו. לכן אם אדם מתנהג בצורה מסויימת אז כנראה שזה היחס שלו לאותו דבר.

הגדרות זה מסוכן אבל אי אפשר בלעדיהן (אחרת הכל מטשטש).

לכל אחד (ואחת) יש את העניינים שלו, ואם הוא בוחר לשים דגש על דבר מסויים ועל פי זה לבחור לא להפגש עם מישהו זו זכותו, אל תנסה לכפות את עצמך על אחרים.
תבוא מישהי שתרצה אותך כמו שאתה (בגלל שתתאים לה).

בכ"א, אני מסכים שלפעמים צריך לעשות דברים שנראים לנו קצת שונה מהרגילות שלנו, כלומר לא להפסיק להגדיר אלא למרות ההגדרה ולמרות שזה שונה ממני (ואולי זה לא מתאים) לעשות את זה. כי החיים לא מסתכמים בהגדרות שלנו, הם רחבים יותר ועמוקים יותר, וממילא מפגש יכול להביא ברכה (למרות שחשבנו שלא).

ואז הן מסוגלות אפליו לגרום לך ללא טוב זאת אומרת היא חושב שאתה לא טוב במובן מסויים וזה לא נכוןפשוט ככה היא הבינה ואז אם תצא עם חברה שלה היא תגיד לה את זה ואז יצאת קירח

לחיות בצלופן.

ככה העולם עובד, אנשים חיים איך שהם תופסים את העולם (ולא איך שהם לא תופסים אותו), ממילא יש פעמים שטועים (כי הבנו את הדברים לא כמו שהם באמת), אם תהיה לי יכולת לתקן את הטועה אעשה זאת, ואם לא תהיה לי אפשרות, זה נכנס בגדרי "כבשי דרחמנא" שמעורר את האדם להבנות מסוימות והתנהלות מסוימת.

 

בכ"א, תהיה טוב יהיה לך טוב (עם כל הסיבוכים שמסביב, בהתנהלות העולם והאנשים. כידוע מחז"ל).

עדיף לרמות את עצמנו בתחפושות, כדי שנחשוב שאנחנו יודעים משהו?

לא מרמים אף אחד. אנחנו בוחנים את הדברים ומבינים אותם. כמו שכתבתי לספרדי גאה, אנחנו לא יכולים לחיות איך שאנחנו לא תופסים את העולם, כן בהכרח ההתנהלות שלנו נובעת מאיזו הבנה, מעיכול של הדברים (במודע או שלא במודע) בין אם הבנו נכון ובין אם הבנו לא נכון.

הטעות היא אפשרית, היא לא מוכרחת.

בשביל להתנהל צריך הגדרה, כל דבר צריך את המקום שלו. זה לא עניין של עדיפות זה עניין של הכרח (בהכרח אנחנו נתפוס משהו בצורה מסויימת, מזה ינבע היחס שלנו אליו. לא מוכרח איך נתפוס אותו).

אבל אם זה נשאל ככה, אז עדיף לחשוב שאני יודע משהו ולהתבדות בחלקו (כי טעיתי בחלק) מאשר לטשטש ולטעות בהכל.

אבל הן גורמות לנו להיתפס לחיצוניות-החלק שניתן להגדיר.

את הדברים הפנימיים הרבה יותר קשה להגדיר.

גוף אפשר למדוד ונפש לא.

 

הרבה יותר קל להגדיר עושר ויחוס מאשר נדיבות או רוגע.

אני חושב שלפעמים עדיף לשכוח מהעולם החיצוני, כדי לא להתנתק מהעולם הפנימי.

והעולם החיצוני זה לא רק הגוף החומרי. כל העולם המוגדר. כל מה שגורם לנו לחשוב את עצמנו לחכמים.

גם "ילד מופרע", או "ערס", זו סטיגמה חיצונית.

אני לא אומר שאנחנו צריכים להתעלם מהחיצוניות.

יכול להיות שיש אדם שהוא טב מלגיו וביש מלבר ואנחנו צריכים להתרחק ממנו בגלל זה.

אבל צריך להיזהר מלבנות את חיינו על זה.

(וחשוב לציין, שיש הבדל משמעותי בין התורה, שעוסקת גם כן בהגדרות, לבין כל הגדרה אחרת. ואכמ"ל.)

 

יש פסקה שאני מאוד אוהב מ"עין איה". קישור כאן. אבל לא יכולתי מלהתאפק מלצטט את סוף הפסקה.

 

"מתון מתון ד' מאה זוזי שויא. כאומר הנה הזדמן איזה מכשול מהשלטת כח המדמה אפילו בהשלמתו וטהרתו על הכח השכלי המלא חשבונות קרות. אבל היתרון שהי' במתינות, הוא מוגבל, ונערך רק ד' מאה זוזי שויין. אבל המגרעות הבאות לרגלי קרירות הלב, וחיפוש חשבון בשכל אנושי לכל דבר שהוא טוב נשגב, אינו נערך כלל באומד, כי גדול הוא מאד. ולעומת זה המעלות והיתרונות הבאות מהעבודה התמה, והמוסריות הנעלה מהשלטת הציורים הקדושים בלב בכל עוזם, לא נתנה להספר במספר, "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים"."

 

אציין גם, שבמקומות אחרים, אפשר למצוא סיפורים שמראים את הנזק העצום מחוסר החשבון כשהוא עובר את גבולו, ואפילו אצל אותם אנשים שאצלם מוצאים גם את היתרונות שבתופעה הזו.

חלקית.

יותר קשה להגדיר מידות או תכונות אבל לא בלתי ניתן. אני לא צריך להגדיר נפש אני צריך להגדיר התנהלות של אדם. ההתנהלות של האדם היא המידות שלו, והן התשקיף של הנפש שלו.

כל דבר שנמצא בעולם ניתן להגדרה, אחרת לא היה לנו מגע איתו (וזה חוזר להסבר בהודעה הקודמת שלי).

אל תרחיק את האדם מתפיסה (כלומר מהיכולת להבין אותו, מידותיו), אנחנו לא אלוהים.

מסכים שצריך להיזהר בהבנות שלנו (וכמו שכתבתי, הטעות אפשרית, בשני מובנים. האחד, שיכול להיות שמישהו יטעה בהבנה של מישהו אחר, כי אנחנו לא חוקרים כליות ולב. והשני, שהיא לא מוכרחת אלא יכול להיות שיטעו), אבל בלתי אפשרי להמנע מזה.

ומסכים שיש חשש שהעולם החיצוני יבוא על חשבון העולם הפנימי. פחות חושב שזה קשור.

אבל הבעיה שלי היא לא עם עצם ההגדרה, אלא התופעה האבסורדית הזאת שאני מיוצג ע״י הגדרות כ״כ סותרות. לפחות צד אחד טועה מאלו שהצגתי, ולכן אני לא מבין את הסיבה הזאת לשלול.

אבל לא מוכרח שיש כאן טעות.
בגלל שזה לא ערך מוחלט וכל אחד קובע לעצמו את הפרמטרים, בהגדרה של אחת אתה משהו מסויים ובשל אחרת אתה ההיפך.

לפחות אלו שלא רוצות לצאת איתך בגלל סטיגמות,למרות שזה מעליב אתה יודע שכנראה הם לא הזיווג שלך.

אולי בנות חושבות שאם אתה כך וכך..כנראה שלא תנהל את הבית כמו שהיא הייתה רוצה.או רואה או מדמיינת..אני אומרת שווה לדבר בטלפון קודם...

במראה? בגדים?

אני די סטנדרטי לדעתי... לא מגדל פאות ולא עושה קוצים ;)

ג'ינסים משופשפים/דגמח מרכז וחולצה משובצת?
אם אתה לא חזק בזה תפוס מישהי שתהיה הסטייליסטית שלך;)

לא.
וגם על ההצעה המעניינת אני נאלץ להשיב בשלילה (אלא אם כן הגברת העתידית משמשת גם בתפקיד סטייליסטית, ולעסקת חבילה כזו כבר יותר קשה לסרב...)

קודם כל ממש מומלץ באפליקציה של מכון מאיר יש שיעורים של הרב יואב מלכה על זוגיות הוא חוזר בתשובה ומאוד עמוק יש לו שם שיעורים מדהימים! מומלץ ביותר! וכדי להבין שמירת נגיעה צריך גם ללמוד על זה תורה כי זה עוזר להבין ולצייר מציאות שלמה וטובה ועדינה יותר וגם מושך את הרגש להביא את החיים בפועל לעומק הזה.אז אל תסתפקי בהודעות פה.
ושמירת נגיעה פשוט הענין, יש בנו כח ועוצמה פנימית אדירה של אהבה. ודווקא מההערכה העצומה שלנו אליו אנחנו רוצים שיתבטא ויתממש בצורה הכי טבעית שלו והכי נורמלית, בגודל ובעומק שלו. לכן אם עושים ממנו משהו קטן ובינוני וממשמים אותו בנגיעוצ קטנות זה כמו לומר לצייר כשרוני "אל תשקיע ביצירה מטורפת, פה ושם צייר ציור קטן אין לך זמן" זה פשוט בזבזוז של הטבעיוצ העצומה של הכשרון האדיר שלו.
ככה גם באהבה שהיא בין שתי נשמות והיא כל כך גדולה שהיאממופיעה גם בקשר הפיזי וגם הפיזי נותן עומק משלו.אבל כל זה בזמן הטבעי והמיוחד שבו האהבה מתממשת בשיא ההערכה לכח שלה במדידה הנכונה כדי שהרגש בין בני הזןג יהיה הכי טבעי עוצמתי עמוק. וגם שההתחדשות בין בני הזוג יהיה חי ותוסס אי אפשר לעשות את זה משהו זול.
לכן ההתאפקות בשמירה עד הזמן שיהיה מותר זה לא כמו לרסן דוב רעב.אלא זה חלק מהאהבה עצמה שהיא מתבטאת גם בריחוק לעיתיםשהוא לשם ההערכה של הכח שלא יתבזבז ולשם שההתחדשות צהיה טריה ורעננה ולא זולה כל הזמן. ובזמני הנגיעה יש ביטוי של האהבה בצורה עמוקה יותר וחיה ומתחדשת וממילא גם מתבטא בה כל ההשקעה דווקא בחיזוק הקשר הפנימי בין בני הזוג בזמן שלא נגעו והזמן הזה מיועד להעמקת הקשר בשיחה ורגש.
גם השמירה היא ביטוי של אהבה, האהבה הטבעית ביותר מתבטאת גם בריחוק וגם בקרבה. הכל בעדינות, עומק ועוצמה.בריחוק זה הזמן שמקשיבים לשיח הפנימי של האחר ובקרבה הפיזית כל הקשר הפנימי מקבל העמקה ועוצמה מהנגיעה בזמנה.

בכלל, בענין צניעות, צריך להבין למה אנחנו נמשכים? נגיד באוכל, אני מבין, זה מעורר את בלוטות הטעם, וזה טעים, אבל בזה יש משהו הרבה יותר עמוק..

לדעתי, יש רצון לחיבור בין חלקים שונים במציאות, שכולה יוצאת ממקום אחד, ה' אחד ושמו אחד. חלק מהחיבור כיול להיות פיזי ממש- נגיעה. יש גם חיבור בדעת, שמשתפים בדברים אנטימיים או רוקמים חלומות יחד כד'. ויש אפילו חיבור במראה, שכל צד מוכן להראות את גופו, כמובן שהחיבור הכי עמוק, זה בדעת, אח"כ הראייה, ואז גם הנגיעה.

נאסר עלינו אפילו 'קירוב דעת'  כלשון הפוסקים עם בני (או בנות) המין השני. הבן נברא 'חסר אישה' והאשה נבראה 'חסרת איש', ולכן מובן מה הדחף הגדול של כל אחד למין שני. אלא שצריך סדר בדברים. אם לדוגמא, אשה הולכת ברחוב בלבוש לא צנוע, וכמה גברים מסתכלים עליה, נהייה ביניהם קשר של שותפות מאוד רדודה ביופי הגוף של האשה. היא רוצה שאנשים יסתכלו עליה, ויעריכו אותה. אבל הגברים האלה אולי לרגע יקדישו לה מחשבה, ומיד יעברו הלאה.. לא נשאר כלום, חוץ מרסיס של קשר רדוד. וכידוע, אשה צריכה רק גבר אחד. וכן גבר, צריך רק אישה אחת. (לפי ההלכה מותר לגבר לשאת כמה נשים, לולי חרם דרבינו גרשום, משום שהקשר שבעל צריך לעומת מה שהאשה צריכה, שונה מאוד בגלל השוני הטבוע ביניהם, ואין כן מקום להאריך) כל קשר לא נכון שהוא עושה, יהיה על חשבון היחס והקשר המלאים שהוא צריך להעניק לאשתו. וכן להפך.

גם ככל שקשר יותר רדוד, הוא מחזיק פחות זמן, וכן גם אפשר ליצור אותו עם קהל יותר רחב.

לכן, היות והקשר הכי חשוב, זה הדעת, בפגישות קודם כל בודקים שזה מתאים. שישנה התאמה. והיות וזה הקשר הכי מורכב, לא תמיד זה עובד. לפעמים חותכים. לעומת מגע/ ראייה, זה תמיד 'כיף' ומגרה את היצר...

לכן גם לא נוגעים בשום שלב עד רגע הקידושין. רק אז האשה מקודשת ומובדלת לבעלה. לפני זה , שום דבר עוד לא סגור. צריך לשמור על הקשר המורכב והקדוש  ביותר טהור לגמרי. בלי שום נגיעות צדדיות, לא אמיתיות. רק ברגע ה'גמירות דעת' שבקידושין, שהאשה והבעל מתחייבים זה לזה, הם רשאים וחייבים לפתוח את שאר ערוצי התקשורת..

יש גם ראייה שיטחית שמותרת, ואפילו רצויה בדר"כ לפני הקידושין, שכידוע אסור לו לאדם שיקדש אשה עד שיראנה. (אמנם לת"ח מותר). כמובן שזה רק מה שמותר עם כל גבר (אם הואלא עושה את זה ליצור יחס ביניהם, שכן אסור להתסתכל עם מטרות הנאה אפילו 'על אצבע קטנה באישה' כלשון הפוסקים) ולא מעבר לכך. ככה מובטח שבאמת הם יחליטו להתחייב זה לזה,רק כשהדעות מתאימות לא על סמך ריגושים זולים יותר.

בהצלחה!!

להסתובב כשרואים אתכם, בחברת אנשים, לשמור על דיני הרחקה, וכמובן להתפלל לד' יתברך.

אגב, מסיבה זו, רצוי מאוד - כן כתב הגר"ע יוסף זצ"ל - לא להמתין זמן רב בין האירוסין לנישואין, כי שמענו גם על רבים וטובים שלצערנו וכו'...

ויהי נעם ד' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו

לעדכן מה קורה ולא להשאיר באוויר, גם אם לא מתאים.

וגם אם כן..

ב"ה

 

מי החליט שחייבים להתקשר כל יום במהלך הקשר?? במיוחד אם זה לא קשר מתקדם ורציני זה יכול להיות אפילו קצת מעיק...

לא צריך כל יום אין חוק כזה, מה גם שלא כל בחורה רוצה בזה..

כזה.

כל כך כל כך מסכימה!!

אני רואה את זה גם אצל חברות שלי.. וזה באמת מעצבןן

ואפילו לאחרונה שמעתי על בחורים שיצאו עם מישי עוד כמה פעמים כדי לא להעליב אותה..  פשוט לא יפה!!

אין שום חובה או הכרח שהבחור יתקשר אחרי הפגישה.

תאמיני לי שהבחור בלחץ מאוד גדול ולעתים נבוך, 

בהחלט סביר שהוא לא יעיז להתקשר לפני שהוא יקבל את ההודעה שתשבור את הקרח.

 

אני כשיצאתי בין פגישה לפגישה היה הפרש של שבוע, וגם כשידעתי כבר שאנחנו הולכים

להמשיך עם זה הלאה לא מיהרתי להתקשר.

התקופה הזאת שבין פגישה לפגישה היא תקופה מאוד לחוצה ומבלבלת, 

לעתים קרובות הבחור אומר בטלפון דברים אחרים מהתחושות שלו בנוגע לקשר עצמו

אלא פריקה אחרי היום עבודה\לימודים\צבא\אחר שהיה לו וככה במקום להגיד את דעתו

יוצא שהוא סתם מדבר שטויות ומכאן הבחורה כבר מבינה שזה לא לענין.

וכן הלאה וכן האלה..

 

נ.ב.

זה רק נקודה למחשבה, אני לא אומר שאף אחד לא יכול להתקשר מיד אחרי פגישה ראשונה

וכל יום לנהל שיחות אל תוך הלילה, 

רק תדעי שגם הגברים וגם הנשים שניהם יצורי אנוש, צריך להתחשב אחד בשני..

היא מצפה לזה, אז גם אם הוא לחוץ שיהיה גבר ויתקשר

זה לא שהיא תצעק עליו או משהו גם אם כן וגם אם לא מתאים,  זה חשוב

 

ולהיפגש בהפרש של שבוע בין פגישה לפגישה זה לא מספיק ובמיוחד אם לא מדברים בטלפון באותו זמן, זה לא מאפשר לבנות קשר והופך את הקשר למעיק

לא מסוגלת לסבול בנים שמצפים לשיחות טלפון בין הפגישות

Iמאדים פני חברתו ברביםI

לכל קוקו יש קוקיה

אתה לא חייב להציק בכל הזדמנות

ילד קוץ

 

לק"י

לי זה היה חשוב.
אבל אם שני בני הזוג לא סובלים שיחות טלפון, אז כדאי להם למצוא דרך תקשורת אחרת בין הפגישות או להפגש יותר צפוף.

יש לא מעט (ברוך ה') בנים שבתמימות לחלוטין יודעים ורוצים שאישה צריכה להתלבש בצניעות,

ולא מעט פעמים המחשבה שעוברת לגבר בראש זה 

"ככה היא התרגלה ללכת, לא נורא, אם נעיר לה על זה היא פשוט תשתנה כי היא כנראה לא יודעת את ההלכה"

או משהו בסגנון.

אודה ואתוודה, שעד שלא הסבירו לי את הנושא באופן מפורט, לא הבנתי בכלל מה הבעיה של אישה ללכת 

עם בגדים צנועים באופן בסיסי.

 

ולענין.

לנשים- אני לא בא בטעות לרגע על צורת הלבוש, רק מזכיר שבן אדם שרוצה אישה צנועה שתהיה אשתו- 

אם את חושבת שהוא ירצה אותך יותר כשתהיי פחות צנועה - את טועה.

גברים שדורשים לעצמם (לפעמים זה אפילו תנאי בסיסי) להצאת עם אישה צנועה, זה יכול לפגוע בהם שאישה

שמגדירה את עצמם מולם כדתיה הולכת בבגדים לא צנועים [כהגדרתם!] וזה יהיה פחות יפה בעינהם.

 

לבנים- זו טעות איומה להעיר לאישה על צניעות. אם אתם רוצים שאישה תהיה צנועה יותר

[כהגדרתכם, וזה באמת לא משנה באיזה נושא] 

אל תשללו לה את הקצר, אלא תחזקו את הארוך. תחמיאו על לבוש ארוך וצנוע. 

תאמינו לי (מנסיון!) אם גרמתם לאישה מרצונה להיות צנועה שניכם תהיו מרוצים, 

אם לא - שב ואל תעשה עדיף.

 

מקווה שהועלתי, אם לא - הערות והארות יתקבלו בברכה

ודרך אגב, אם אתן מתכננות לחתוך, אל תחכו שהבחור יתקשר אליכן אלא תתקשרו אליו.

 

ואני ממש לא חושב שזה טוב להתקשר כל יום במהלך הקשר וזה אפילו פוגע וחונק לענ"ד, בייחוד בשבועות הראשונים.

מסכים בהחלט, אך מסייג: אם הבחורה בענין ורוצה להמשיך, מה טוב ומה נעים, תמתין לטלפון מהבחור. אך אם היא איננה בענין, שהיא תתקשר לבחור ותגיד- זה לא שייך מבחינתי.

אגב הכתיבה נזכרתי בפסוק משירת דבורה (שופטים ה', כח): "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו"..

באשר לשיחות טלפון יומיות- "הכל כמנהג המדינה". לא לחיות לפי קלסר כללים, אלא לפי תחושות. וד' הטוב יעזור.

באשר לבעיות צניעות- אינני חושב שראוי לבן להעיר על זה, ודאי לא בפגישות הראשונות. במידה והקשר מתקדם, ניתן לומר בעדינות: תראי הכל בסדר ויפה, אך הייתי שמח אם היה... אני מכיר מישהו שבפגישות המדוייטת באה עם מכנסיים, והוא העיר לה בעדינות שזה לא לענין מבחינתו. היא המירה את המכנסים בחצאית והם נשואים היום ב"ה באושר ובאושר.

בשורות טובות ברכות והצלחות ואין מה להתייאש, כי אפי' חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (ברכות י, סע"א) וחבל להכתים את כל הקערה בשביל כתם קטן.

אני מהאלה שדוגלים בכך שבחור יתקשר, אני הייתי מהאלה שמתקשרים ערב אחרי. אבל אם הבחור לא מתקשר, אז מה הבעיה להתקשר אליו?

גם בקטע של להתקשר כל יום, יש אנשים שלא אוהבים לדבר כ"כ בטלפון, זה לא אוהב שהם יבשים, להיפך, הם מאד זורמים ופתוחים, הם כבר מחכים לפגישה הבאה עם הבחורה, הם סה"כ אוהבים לדבר פנים אל פנים ולא בטלפון או בהודעות. חשבת על זה שיש אנשים כאלה?
כן, גם אלה שלא אוהבים טלפונים והודעות, צריכים לעשות מאמץ, להתקשר ולשלוח הודעות פה ושם. אבל גם את צריכה לבוא לקראת (אם על נופלת על בחור כזה) ושתדברו פעם ביומיים-שלוש, במקום כל יום.

בשביל זה יש 'כללים'.

אני יודעת שמקובל שהוא זה שמתקשר, אז אם הוא לא מתקשר אני מבינה שהוא עוד לא החליט.

ואז... אם אני אתקשר זה רק יביך.

ברור שלא תמיד זו הסיבה לעיכוב, יכול להיות שלא היה לו זמן/ אומץ/ אנערף...

אבל למקרה שזו הסיבה, אני לא אתקשר.

אלא אם כן באמת עבר הרבה זמן...

 

הובנתי?

אבל אני חושב שהכללים האלה מיותרים. אם הוא עוד לא החליט ועוברים כמה ימים, אז תתקשרי לראות מה קורה, או שהוא יגיד לך שהוא עוד לא החליט. הכללים האלה הם בסיס לתקשורת לקויה ולא בריאה לזוגיות, "הוא אמור... היא אמורה... אלו הכללים...", ציפיות חסרות בסיס זה מזו, זה מה שהכללים האלה.

אני הייתי מתקשר ממקום של יוזמה ואחריות, לא בגלל שמישהו אמר שזה ה'כלל'. זה מגעיל להגיד דבר כזה, אבל אני בז 'לכללים' האלה. קחו אחריות על עצמכם ותפסיקו לחשוש ולפחד מתגובות של אנשים.
אם הבחור לא מתקשר, אז תתקשי את אליו. אם הוא עדיין לא החליט ומובך מזה שהתקשרת, אז שיאזור אומץ ויגיד שעדיין לא החליט. אם מתלבטים, אז גג יומיים-שלושה, זה לא מכובד למרוח אדם יותר מזה (ולפי דעתי גם זה יותר מדי זמן). ואם למישהו לא מתאים, אז שיגיד את זה ושלא יצפה שיבינו לבד, כי זה דבר מכוער ל'השאיר אדם תלוי באוויר' (חוויתי את זה 'על בשרי' מכמה בנות).
ואלו לא 'כללים' שלי, אלא זה מוסר והיגיון פשוט, לקיחת אחריות ויוזמה, למרות הקושי וחוסר הנעימות שלפעמים צריך להתמודד איתה.

אני אישית דוגל בזה שהגבר יקח אחריות ויוזמה, אבל אם הוא מתעקב או שלא עושה כלל, אז תקחו אתן אחריות ויוזמה, אבל די להתלונן. חורה לי העניין הזה שאנשים מתלוננים ומאשימים כשדברים לא זזים בהתאם לרצונם, במקום לעשות משהו בנידון בעצמם ולהזיז את העניינים קדימה.

או עשר שיחות ווצאפ כל יום או שיחת טלפון אחת כל יום, במה הייתן בוחרות? 

 

 

 

כשבחורה פוגשת בחור היא רוצה לדעת לאן זה הולך - זה הכל.

ולכן מנומס להתקשר או מינימום לסמס אחרי פגישה.

ובין פגישות זה טוב לשמור על קשר יומיומי ואם אין לכם פנאי כדאי בהודעה. זה בונה את הקשר ולוקח בדיוק שניה.

מה אכפת לכם לכבד את הצורך הזה בשמירה על קשר? או להבדיל בלומר לצד השני מה הכיוון שלכם לגביה?

אני בכללי דוגלת בלא לדבר בהודעות כי זה מזיק לקשר הזוגי בעיני.

אבל גם לא היתי רוצה טלפון כל יום.

עדיף יום כן יום לא.

בכללי את צודקת בכל מה שכתבת, להוציא דבר אחד.

 

אין כל "חיוב" להתקשר כל יום.. זה ענין אישי. בפרט שאת הרי מדברת במהלך בירור, לא שאנשים כבר בכיוון.

ואם לא אמרת להם את זה אל תאשימי אותם שהם לא יודעים מעצמם

מסכים איתך בכול אופן...מי שלא מתקשר זה ביזיון אמרתי פעם ואני יאמר שוב...אם זה עושה לבחורה טוב ואתה אוהב אותה אכפת לך זה יעשה גם לך טוב!!

כלומר ברור שצריך להתקשר אחרי הפגישה אבל לא פחות הבחורה צריכה להחזיר תשובה בקצב הזה

לק"י

אבל לפחות ליצור קשר ולהגיד שרוצים עוד לחשוב.
לגבי שני המקרים.

מעבר לזה, תנסו ללכת למקומות יחד, נגיד ליפתא וכדומה..

 

אבל שוב זה בעיקר עניין של זמן..

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"

 

(אבל אין לי הרבה נסיון..)

 

בהצלחה!!

אנחנו הולכים למקומות יחד כל הזמן- זה הרעיון של לצאת. השאלה מה אפשר עוד לעשות חוץ מלשבת איפשהו ולדבר, משהו עם עשייה.

תנסו אולי לשנות אווירה: לצאת לטיול, אפילו קצר, לעשות פיקניק

ללכת למקום שעוד לא הייתם בו, אפשר נגיד לבאולינג, אולי זה למתקדמים יותר, לא יודעת..

חברה שלי פעם אמרה לי שהם שיחקו צלחת מעופפת באיזה דייט אחד..

ממליצה לך לשתף אותה, הרבה פעמים חשיבה ביחד עושה תעבודה אפילו יותר טוב.

בהצלחה!!

 

 

 

נראלי היו פה כמה פעמים כלמיני רעיונות..
רביעיות שכל אחד ממלא את ההגדרות..
פתקים עם הגדרות שכל אחד כותב את התשובות על השני ומשווים
ועוד כלמיני..
אפשר גם סתם אסוציאציות וכאלה..
זה משדרג. ומעמיק את הקשר בעה..

והעומק שתחשפו, זה יוצר קירוב.

קירוב עצום.

אני לא בטוח שיהיה כל כך קל ללכת ולמצוא מישהי אחרת, לעזוב את החברה הווירטואלית כביכול.

זאת רק דעתי.

מבין אותך מאוד. זה באמת לא קל. ובכל זאת אני חושב כמו שכתוב למעלה.
אם זה מנחם אותך אתה לא לבד.
ובכל אופן: הלוואי ויהיה לך טוב.

 

אז למה שלא יתחתנו.. מתוך שלא לשמה בא לשמה..

אתה שואל אם זה טוב או כדאי?לדעתי לא..
זו דרך מצויינת לפתח תלות רגשית..
ולדעתי אם הייתי נכנסת למצב כזה-באיז'הו שלב זה לא היה מספיק לי.הייתי רוצה לראות את הבנאדם,לדבר איתו,לעשות איתו דברים...אבל זו אני וזו רק דעתי-איך שאתה מכיר את עצמך ותחשוב גם על הצד השני...(כמובן שאם בסוף יוצאת מזה חתונה אז בכיף (;אבל אם זה "סתם"...

באותו מצב שלך, עם אותם קשיים... תכלס, מה ההבדל?

סתם חבל עליה ועליך. באמת.

שתהיה "חברתך ואשת בריתך" באמת.
בלי משחקי "נדמה לי".
אפשר לפנות לשדכנים/ לבקש וליידע את סביבתך שאתה מחפש ומה...
ולהתחיל לחשוב בכיוון רציני.
בהצלחה.
בשורות טובות בעיתו.

זה עצמו לא "כשר"..

 

סביר שיצור קישור רגשי מסויים לפחות (ואם מתאים - אז למה לא להיפגש פשוט ולבדוק), בתור דבר שהוא קבוע.

 

עלול גם לפתח פנטזיות, דווקא כי לא מכירים בפעל.

 

הבדידות באמת קשה ומובנת - וה' יעזור למצוא במהרה.  אבל לא חוצים את הים סוף של הנסיון למצוא מישהי מתאימה ובלעדית - ע"י העמקת קשר עם משהי אחרת..

למה *חברה* ולא חבר?

מכתיבתך עולה שאתה בגיל של נישואין, תחפש את הדבר האמיתי. לא את הזיוף.

בהצלחה!

שזה ממש מובן


אבל תחשוב שבכך עשית צעד אחד בכיוון מסוכן

מי ערב לך שלא תעשה את הצעד הבא?

שאם לא מדברים בטלפון, נפגשים או רואים תמונה, לא נוצר קשר נפשי.

 

אז קשר נפשי נוצר מעצם זה שאדם חולק עם אחר את עצמו- חוויותיו, רגשותיו, קשייו..

 

בהתכתבות כזו וודאי שנוצר קשר כזה, כשכולו מבוסס על שיתוף אישי.

בטח שכיושבים מול מסך ומרגישים יותר חופשיות להיחשף.

בטח ובטח כשלא רואים עם מי מדברים אז הדמיון ממריא..

קל מאוד להתאהב בדמות המושלמת שהראש שלנו יוצר כל עוד לא נפגשים פנים אל פנים גם עם החסרונות.

 

 

בקיצור- לא.

אתה יכול להכיר עוד אנשים דומים לך.
עוד חברים (חברים! לא חברות) שנמצאים באותו שלב כמוך בחיים, ואיתם לדבר ולפרוק.

אם כל החברים שלך נשואים, אולי כדאי שתתחיל להכיר חברים חדשים.
(או שתמצא את המשותף עם הנשואים ותדבר ותעמיק את הקשר איתם.)

זה מסוכן לנפש, וזה לא נגמר בקשר הוירטואלי.
אבל מעל לכל זה, זה ממש אסור. קשר עמוק עם מישהי, כשמוגדר מראש שהכוונה היא להמשיך בסוף כל אחד לדרכו - בוודאי אסור.
ואשמח להרחיב באישי, אפשר?

ואני לא אומר את זה סתם, אני מכיר אנשים שנכוו מזה ועד היום מלקקים את הפציעות שלהם, שנים אחרי.

 

לטובתך, ולטובת כל אחת כזאת שאולי גם "תרגיש" שהיא צריכה "קשר וירטואלי " שכזה - תברח, תברח רחוק. אל תעז אפילו לחשוב על זה.

 

וסליחה שאני מאוד מאוד חריף, פשוט מי שמכיר ויודע מה זה גורם דברים כאלו, יודע עד כמה זה יכול לפגוע בלבבות של בני אדם.

תודה על לכולם על המענה, מי בוטה יותר ומי פחות. השאלה מה יש לכם להציע במקום? מי אמר שהבדידות טובה יותר. ותודה לעוגי פלצת שידעה להיטיב להגדיר את זה כ"אמפטיה נשית", אין חבר שיכול לעזור בזה.. בדוק ומנוסה ‎:'(‎

זה מפתח תלות רגשית ורצון להכיר...

זה לא יהיה רק וירטואלי בסוף..

ואל תנסה את עצמך.. תאמין לי (מנסיון מסויים) שזה אחת הטעויות הכי גדולות שתעשה בחיים שלך.

 

ונכון שאין לאיש כמו אשה אחת שמבינה אותו ולא הפוך, אבל זה ממש ממש לא טוב, לא טוב נפשית להכיר סתם משהי, ואפילו בצורה ווירטואלית..

ויש אנשים שיכולים לעזור, לפחות קצת..

בהצלחה בכל בע"ה!

ומה שכבר הציעו (אמא ואחות) זה לא אותו דבר.

אפשר אולי לנסות, אבל אם זה לא יהיה אותו דבר אל תתאכזב.

ולא ענית - אפשר להרחיב לך באישי?

שיעזור לך לצלוח את התקופה הזו בקלות, ובצורה מצמיחה.
תזכור שהגבורה העצומה שלך היא למען הבית המקסים שתבנה בזמן שלך, ולמען האשה שתעניק לך הרבה יותר מאשר אמפטיה וירטואלית, באהבה ובטהרה.
זה לא קל. אולי זה ישמע לך טיפה מוזר אבל תנסה להעמיק את הקשר שלך עם עצמך. לאהוב את עצמך, להכיל ולקבל את עצמך.
זאת אחלה הזדמנות להעמיק את הקשר עם הי"ת.. לדבר איתו.. לשפוך לו, לבכות לו, להתכתב איתו (אני רצינית). להרגיש ממש איך אתה מקבל ממנו חיבוקים וכמה הוא מאמין בך ואוהב אותך..
וכן, אם זה רלוונטי אצלך אז אמא או אחות בהחלט יכולות להקל..
מכירה מקרוב את הקושי, אל תוותר לעצמך.
בהצלחה.

דןןקא מבינה אותך.

יש רצון כזה לדבר עם מישו שיוכל להבין אותך והרבה פעמים חברים זה לא מספיק.

במיוחד שבאתר כזה יש אנונימיות לגמרי, אפילו ת'שם שלך אף אחד לא ידע אם לא תרצה בזה..

וזה הכי קל לפתוח ת'לב ולהתייעץ ולדבר בלי שום מחוייבות וגם בלי להתבייש מהאדם הזה כי גם אם תפגוש אותה מתישהו בחיים לא תדע שזאת היא..

הקיצור, זה באמת מובן, פשוט צריך להסתכל על ההשלכות של כל זה.. ואת זה רק אתה יכול לבדוק 

"הבינו אותו"..

 

מה שידברו זה על ה"השלכות" והמשמעות..

 

ולא נכון שאת זה "רק הוא יכול לבדוק".. אם הוא יבדוק - זה כבר יכול להיות קצת מאוחר מידי.

 

זה לא משהו שתלוי רק באדם ספציפי; אלא בכללי, דבר כזה קבוע אכן מועד להתפתחות רגשות כלשהם, קרבה יתרה, לעיתים ה"וריטואלי" אפילו תורם לכך. אז טוב מאד להיזהר.

אבל זה באמת יכול להיות לא בריא

 

זה ממש לחיות בסרט, זה לא יהיה ככה בוודאות גמורה. אין דבר כזה.

למה שלא תמצא לעצמך *חבר* וירטואלי? הוא גם יוכל לשמש אוזן קשבת ותוכלו להזדהות יחד.

מהר מאוד זה הופך לקשר רגשי של ממש

ואז... לפעמים מתברר שזה ממש לא מתאים ו/או

שייך ואתה נקרע בין שתי עולמות.