כותבת מנקודת המבט שלי, מקווה שלא מרגיש מרוחק מדי ויעזור אפילו קצת במשהו...
אני חושבת שמצוות כיסוי הראש היא מהממת. היא מסמלת את המחויבות שלי לבעלי, את האינטימיות שתהיה ביננו- שיש דברים שהם רק של שנינו, בלי לערב את כל העולם בחוץ.
היא מסמלת שאני קודם כל ולפני הכול שליחה של הקב"ה בעולם, שהגוף שלי- הוא ברא, כדי לקיים את התורה. וזו זכות שלפעמים היא ממש בלתי נתפסת.
אם הוא ברא אותי והוא אמר לי ככה- מי אני שאומר אחרת?
אבל... זה לא סתם דופק אותך- קחי, תסתדרי.
יש לך המון מרחב בתוך המצווה הזאת. המון דרכים לקיים, למצוא את הדרך שלך בתוכה.
אם זה במטפחת- מלא סוגי קשירות (היום זה ממש תופס ולדעתי מהמם בטירוף), בסוגי בדים, בכובעים נוחים (גם סרוגים ממש תופסים היום), גם פאות...
את לא צריכה להרגיש מכוערת כדי לקיים את התורה, ההיפך הגמור!!! תחפשי את הסגנון שלך, את הדרך שלך בתוך המצווה, בתוך התורה.
אם הקב"ה נתן לנו את המצווה הזאת- סימן שיש לנו גם דרך להתחבר אליה ולמצוא איך לאהוב אותה יותר, כדי לקיים אותה באהבה ובשמחה. נשאר לנו רק להשקיע ולהתאמץ ולחפש ולמצוא.
אולי גם בלימוד החשיבות של המצווה, ובכלל באמונה שכל חיינו בעולם הם בשביל הקדוש ברוך הוא.