פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1172)

ואם לא משתנה, כנראה לא ישתנה גם בעתיד בצורה משמעותית

גם לי קרה מקרה דומה- יצאתי עם בחור שבהמון דברים חשבתי שאנחנו ממש מתאימים אבל- לא אהבתי את המראה החיצוני שלו. קיוותי שעם הזמן האישיות שלו והאופי שלו (שהיו סבבה ממש) יקרינו על החיצוניות שלו וגם ממש לא רציתי להיות מהאנשים האלה שחותכים על פרט כל כך גשמי ואז מה זה יגיד עלי. אחרי חודש- הוא חתך  אז תכלס לא הספקתי להגיע לתשובה כלשהי, בדיעבד אני לא חושבת שזה היה משתנה אבל זה אישית אצלי- בקיצוווור המסקנה שלי היא שתיתן לזמן לעשות את שלו ואם זה ממשיך להפריע לך אז כנראה שזה לא זה (כי תכלס צריכה להיות משיכה... )

אם יש לך סיבה מספיק מוצדקת ככה שהצלחת להסביר לה בפירוט למה לא אז פשוט תגיד לה שזה לא מתאים לך וזהו. עדיף מאשר להיכנס לקשר כזה בידיעה שיום אחד היא תבין את זה ותסיים את הקשר בעצמה. 

אם אתה מבין את זה היום- היא תבין את זה יותר מאוחר. חבל לך יותר מאשר חבל לה.. 

אומרים לא וזהו

זה לא כמו מקרה רגיל, שמישהו אומר לא, כי לו עצמו זה לא מתאים.

מה זה אומר לא לטובתה? האם אתה "נוקשה" עם עצמך וחושב שתעשה לה רע חלילה?

[מצטערת מראש על התגובה, ממש לא בכוונה לפגוע חלילה! ]

בס"ד

אבלאבלאבל, למה אתה מחליט בשבילה את זה?

אני חושבת שזה כבר חוזר בכמה שרשורים.

אני שמה לב שפשוט זאת הגישה שלך, אולי אני טועה.

אבל אני לא מבינה- אתה לא מעריך את עצמך?

אתה לא חושב שמגיע לך להתחתן עם מישהי דתייה, נורמלית, חמודה וצדיקה?

קשה לי להרחיב פה.

אולי אחרי שאראה לאן השרשור יתפתח .

אבל אם אתה רק לא מרגיש מספיק טוב או דימוי עצמ נמוך כלשהו אחר,

אז תן לזה הזדמנות.

*כשעסוקים מאוד במשהו-מצליחים קצת להרפות מדברים אחרים

יש הבדל בין לנסות ללמוד בבית למבחן (שאז עלולים להמרח במחשבות)

לבין ליצור לעצמך מסגרת (כגון,ללמוד בספריה\אוניברסיטה\עם חבר)

*אם זה משהו ספציפי שמטריד-לדבר על זה עם דמות מתאימה\

לנסות לברר את הנקודה הזאת עם עצמך

*ודבר אחרון,לנסות קצת לשחרר

לא הכל על הכתפיים שלך

בסוף ה' תמיד מסדר את העניינים 

לנשום עמוק לטייל דמיון מודרך, רסקיו, 

נשאר: ז'-כ"ג, ס"א-קי"ט

כיוון שזה מראה על רצון חיובי - אין סיבה שזה יעליב.

תקבעו איזה "סטנדרט" סביר, עד להתבררות הכיוון בוודאות סבירה בעז"ה.

ובעיקר- מראה לבד בכלל לא שווה למראה+אופי

אחרי שמכירים את הבנאדם גם המראה נראה אחרת (עוד לפני אהבה וכו')

אתה חושב שאתה יכול לחיות עם משהיא שאתה לא סובל איך היא נראת??

אני אישית- לא הייתי יכולה...

האופי משפיע- אבל יש גבול גם להשפעה הזאת ויש פעמים שזה ממש לא בא בחשבון- כן, גם אם רק המראה החיצוני לא מוצא חן/ ממש מפריע.

קודם כל- אני אף פעם לא ביקשתי תמונה. לא רואה בזה דבר שייך בכלל וגם לא נכון בדיוק בגלל כל הסיבות שאמרו פה מעליי. ממליצה בכלל להימנע בשביל לא להכנס לברוך הזה.

אז כן, הייתי יוצאת- האופי זה מה שמשנה- גם את דרך ההסתכלות וגם את קיום/ חוזקת המשיכה.

א-ב-לללללללל

אם זה ממשיך להפריע, אם אתה מרגיש לא בנוח, אם זה ממש משמעותי לך כשהקשר נמשך- שווה לשים לב. קודם כל- למה זה קורה לי? זה ממש לא חייב לבוא ממקום שטחי של "אני מסתכל רק על החיצוניות"- אל תכנס למקום הביקורתי הזה! שב עם עצמך בנחת ותבין למה. אולי זה יושב על משהו שמפריע לך באופי שלה.

ואולי באמת אתה לא מצליח להימשך, אולי זה באמת מפריע לך. אל תתחתן בלי משיכה, באופן אישי אני חושבת שזה לא משהו ש"יקרה אחרי החתונה"- אנחנו לא עושים ניסויים בבני אדם

ב"הצלחה לך! עדכן אותנו

*ההודעה מנוסחת בלשון זכר אך מכוונת לשני המינים.

לפעמים מחווה כזאת של לבוא למקום הלימודים וכד' יכולה להתפרש ממש לא נכון.. ואני מדברת מניסיון.
צריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים דבר כזה או דומה לו, אבל כמובן שאם זה במקום ומשקף את מצב הקשר ואת מה שאתם מרגישים אחד כלפי השני אז זה מבורך!

ואם אתה באמת רוצה לשמח ולעיזור בזמן מצב רוח מעפן וכדומה,

תאלץ להיות כנה עם בת הזוג ולברר מה עושה לה טוב,

יש כאלה שחייבות שיחת טלפון ויש כאלה שירצו סמס מחמם , וזה יעשה להם את היום.

יש כאלה שיראו בסמס דבר מעליב ולא מספיק רגיש,

סתם נגיד קוראים לה רותי,

רותי שלום, מה שלומך? אני מבין שקשה לך היום מה ישמח אותך?

שים לב, אין תשובה נכונה שמתאימה לכולן , 

אתה בקשר איתה צריך לחפש מה הדברים שהיא אוהבת מה משמח אותה, מה נחשב אצלה.

אחת ישמח בדיחה אחת פתגם של חז"ל,

זה למעשה הקטע של יצירת קשר וקשר אינטמי ואישי להכיר לשתף ולהקשיב למקומות האישיים האלה.

בהצלחה.

​

יש לי תדיסק של הראל טל מומלץ בחום

מכיר לא מעט זוגות כאלו אישית - וכן, הם חיים. ולא, לא כולם נסמכים על ההורים כמו שנהוג לחשוב - אם כי אין זה אומר שההורים לא עוזרים לעיתים.

בית של אברכים לא חייב שתהיה בו גבינה צהובה כל יום, או קורנפלקס עם חלב (כמות גדולה של חלב.. קפה לוקח כמות הרבה יותר קטנה). וכו' וכו' - יש המון דרכים להתצמצם, ואם התורה באמת חשובה לזוג - מוצאים את דרך המלך.

יש כאלה שזה הכי לא באסה בשבילם להצטמצם בשביל ערך לימוד התורה.

אם זה מרצון אז זה ממש לא באסה אלא תחושה נעלית,

אם זה מהכרח זו באמת בעיה.

וחוץ מזה, יש כאלו שנמנעים לאכול גבינה צהובה וקורנפלקס בגלל שהם אברכים ויש כאלו בגלל שהם פוחדים מהשמנה, ויש כאלו בגלל שלא אוהבים, הרבה יכולים לעבור אותה דרך, השאלה מה מקבלים בסוף.

כל אחד מוציא על מה שחשוב לו. יש כאלה שחשוב להם תורה ויש כאלה שלחשוב להם רכב

נכון, אני גרה בקראוון בישוב. 

כן, זה לא חמש דקות נסיעה מהלימודים שלי ואני משקיעה את הזמן בנסיעות.. (יש הסעה, ואני יוצאת מהבית ב6 ורבע 3 ימים בשבוע..)

אבל בחירה שלנו איפה לגור.

ואם למישהו אין יכולת כלכלית מספיקה לגור בעיר/ ישוב יוקרתי/ דירה-- אפשר לגור גם בישוב/ ישוב קטן יותר/ קראוון. אפחד עוד לא מת מזה.. (חשבתי שאני אמות מהקראוון בחור שאנחנו גרים בו. מסתבר שזה די נחמד..)

בעלי סיים צבא ואז התחתנו כשהוא חזר לישיבה (לא עשה הסדר אלה 3 שנים) אז לא היה לנו תשמ"ש. אני הייתי בשנה ב' ללימודים מאוד קשים. איך חיינו?

מצאנו דירה קטנה בישוב באיזור ירושלים שהוא יחסית זול (1600)

בעלי קיבל מגלה של 1000 ש"ח

הוא עבר בהפסקות צהריים שלו (חוקי!!!) בתור מורה בת"ת וזה עוד 2000 ש"ח

וכהה שנשאר לנו 1400 ₪ בחודש לחיות שזה יפה מאוד!! אומנם הצטמצמנו מאוד, כי רצינו לחסוך לכל מני דברים אבל בעיני זה אפשרי לגמרי. באמת לא היה חסר לי כלום. היינו יוצאים מדי פעם גם למסעדות. הצלחנו לחסוך לחופשה של 4 ימים.

ולא קיבלנו כסף מההורים!

ההורים של בעלי נתנו לנו מתנות אבל יותר בקטע של פינוקים (שובר למסעדה, דברים יפים לבית, אמא שלו הייתה לוקחת אותי לקנות בגדים מדי פעם) 

ואין, אין אין כמו בעל שלומד תורה!!!

בעלי עזב את הישיבה זמנית כרגע כי קראו לו לעשות תפקיד בטחוני אבל הוא יחזור לשם!!

בד"כ זוגות כאלו שמתחתנים צעיר ידאגו שיש הכנסה. והרבה פעמים הבחורה תעבוד בעבודה צדדית שתכסה את ההוצאות. לפעמים ההורים עוזרים, או מפרנסים את הזוג לשנתיים-שלוש הראשונות. ברור שזה קשה- אבל הם הסתדרים. הם כמובן לא גרים בבית ענק, מסעדות, תפנוקים- הם חיים בצמצום, מה שהם צריכים הם קונים, ומה שלא צריך- הם מחכים עד שהם יכול לקנות. תהיי מופתעת כמה אפשר לחסוך אם לא הולכים לקניות בסופרמרקטים הקטנים והיקרים, קונים בשר וירקות מחלוקה שכונתית, ולא קונים את ככככככככככלללללללללללל הדברים החדשניים שהרגע יצאו לשוק.

לגבי האם לחכות להתחתן- אני בעיקרון בעד- אבל ממה ששמעתי מחברות שלי- זה בד"כ לא קורה. כי ברגע שאת מוצאת את מי שמתאים לך בד"כ קשה לחכות יותר מכמה חודשים, חצי שנה גג. 

לצאת לדייטים בזמן שהוא בישיבה והיא לומדת- לא ממליצה. אבל אם הבחור/ה מרגישים שהגיע הזמן והם מוכנים לחיות בתנאים שיהיו להם אחרי החתונה- בכבוד...

ובהצלחה!!!!

זה יעזור לי מאוד..

כלומר- עד מתי מחכים? עד שכל אחד מבני הזוג יביא הביתה משכורת של 5000 ש"ח? של 7000 ש"ח?

עד שאפשר לקנות דירה?

בוודאי שצריך להביא בחשבון את הענין הכלכלי, ולחשוב ולחשב איך לחיות בצורה סבירה בלי ליפול על ההורים ובלי להיכנס לחובות, אבל יש חשיבות לא פחותה להתחתן כשאפשר וכשמוצאים, ולהתחיל ליצור זוגיות ומשפחה.

ובאמת בתחילת הדרך, אם גרים בקרוון, ההוצאות לא אמורות להיות כ"כ גדולות.

גרים במקום זול, לא בדירת 3 חדרים בעיר, 

רהיטים משיגים - לא הכל חדש,

בד"כ באופן טבעי בשבתות נמצאים הרבה אצל ההורים - זה כשלעצמו חוסך הרבה כסף,

בד"כ יש מספיק בגדים ואין צורך להשקיע כסף בזה , לומדים לחיות לפי סדר עדיפויות .

כשרוצים מסדרים ומוצאים פתרונות.

גם אם קשה בהתחלה כלכלית , 

קשיים תמיד יש , מי יגיד לי לא קשה אצלי הכל זורם??  אולי בתקופות מאוד מסוימות, החיים מלווים בקשיים, 

יש קושי מכל מיני סוגים,

תבחרי , האם שווה לחכות ולהישאר בינתיים לבד, זו בחירה שלך וסדרי עדיפויות שלך.

השאלה אם להתחיל או לא לצאת - יהא תלויה ברצון שלך כמה חשובה לך כרגע הזוגיות.

משקיעים במה שחשוב.

וכשהוא גומר ללמוד- מחליפים..

מבינה אותך מאד שכדי שתהיה מוטיבציה להיפגש רוצים שיהיה איזה משהו מלהיב בהצעה אבל מניסיון, כל פעם שהלהיבו אותי וזה היה נשמע מושלם, בפועל זה היה פשוט לא קשור והפגישות היו בחלקן מזעזעות!

ההצעה היחידה שלא הלהיבו אותי ורק אמרו לי כמה פרטים יבשים מאד היו פגישות נפלאות וכיום הוא בעלי(:

וגם בתור מי שמציעה לחברות, לפעמים אנחנו לא לגמרי סגורים על זה ולא רוצים סתם להלהיב אנשים ובסוף הם יתבאסו אחרי שבנו ציפיות אז יוצא קצת יבש.. אבל זה באמת לא אומר כלום ולדעתי אל תפסלי על זה!

בהצלחה!!

אז תכתבי: "תודה על ההתענינות, אבל לא נראה לי מתאים באופן סובייקטיבי (לא בגלל איזה "משהו לא בסדר"..)". וזהו. אף אחד לא חייב לפרט באתר הכרויות סיבה.

את באמת לא חיבת לפגוע ולהגיד לו את הסיבה האמיתית.

את יכולה להגיד לו שזה פשוט לא מתאים לך.. מזה משנה מה הסיבה.

הוא מין הסתם יבין. לא ניראלי שיקח את זה קשה.

לי זה נשמע כאילו את אומרת שאולי יש מצב מבחינתך לצאת עם  מישהו שמתאים לפי הפרטים ולא לפי יופי חיצוני.

ואני חושבת למה לפסול. תנסי ותראי אולי  הוא כזה חמוד שלבסוף היופי הפנימי יתעלה על החיצוני ואז גם  הוא יראה לך יפה מבחוץ.

השאלה אם הוא מכוער עד כדי כך שאת דוחה אותו. אם את דוחה אותו אז לא כדאי.

ואם לא עד כדי כך אז תנסי שווה.

מה שחשוב זה האופי  לא היופי. וזה לא  קלישאה. זה באמת מה   שמהותי בחיים האלה.

תחשבי על  זה.

ואם זה לא מתאים לך בכלל אז זה לא בעיה להמציא תירוץ למה לא בלי לפגוע..

הרבה הצלחה.

לבנים זה מובן מאליו שבחורה שהיא נפלאה מכל בחינה חוץ מהבחינה החיצונית -- תיפסל. מאידך, הם לא מסוגלים לקבל את זה שגם לבנות החיצוניות חשובה. לא במובן של מלך היופי, מישהו שראוי לאחד מהפסלים היוונים הגדולים לפסל פסל בדמותו, אלא במובן זה שמראהו יהיה חביב למדי ובוודאי לא יהיה מאוס עליה כבן זוג.

נכון שעם האופי של בן הזוג חיים כל החיים ואילו היופי הולך ונעלם עם השנים אבל בדרך כלל לא במידה שהוא הופך לדוחה.

ובאשר ל"אורחת", מי יתן ותמצאי את התכונות שמצאת באיש הזה נתונות בכלי יותר מתאים לך.

בס"ד

תעני כמו שהציעו פה. בפשטות" פחות מתאים לי". לא צריך נימוק. הכל טוב.

רק אל תשאירי את הבנאדם תלוי באשליות

אלא מאחר והדיון הנ"ל חוזר על עצמו ביחס של כמעט אחת לשבוע כאן בפורום, ובכלל, רציתי רק להביע שהאופציה לא להגיב היא פשוט מקוממת וחסרת כל רגישות מינימלית, עד כדי כך שאינני מבין איך בכלל אנשים מעלים זאת על דעתם.

מתנצל אם זה היה חריף מדי.

הביקורת שלי היא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

אשמח אם תנמקי מדוע זה לא צודק.

ואתה כתבת שזה חוסר אנושיות.

בהתחלה היא באמת לא היתה פנויה.
אח"כ היא התלבטה מה להגיד והתייעצה פה.
זה אתר הכרויות ומדובר בהרבה אנשים שלא מכירים אחד את השני.
זה לא שידוך פרטי שהוא מחכה לתשובה.
אז לדעתי היא היתה אנושית ביותר ורגישה ביותר
וזו הסיבה שהיא התייעצה. כי היא רצתה לדעת מה התגובה הטובה בלי לפגוע בו.
 

הביקורת היא לא כלפיה, אלא על עצם הרעיון לא להגיב.

ואם נדייק, ההתלבטות מצידה, והיא כתבה זאת במפורש, היא לא רק מה להגיב, אלא האם בכלל להגיב.

לגופו של עניין, זה שלא מדובר בשידוך פרטי, לא מכסה על העובדה שבצד השני יש מישהו שמחכה ועלול להיפגע (ואם נדייק שוב, פותחת השרשור כבר מניחה שהוא נפגע).

ואם הוא ממש מתאים לך?? וכשתפגשי אותו תראי מכלול שדוקא ימצא חן בעינייך??

זכותך להגיד שלא נראה לך מתאים גם ללא הסברים,

רק מה חבל בשבילך שאת לא מנסה על רקע חיצוני,

כשמשוחחים עם בן אדם היופי האמיתי שרואים זה היופי הפנימי שהוא משדר,

ללא שיחה פנים אל פנים? לשפוט על פי תמונה?

כשכל שאר הפרמטרים נראים לך מתאימים, זה מאוד מאוד חבל.

שיהיה בהצלחה.

כתור רווק אתה בדרך כלל מתמקד בדברים לגמרי לא נכונים 

אך יהיה זה מעניין יותר אם כת"ר יוכל לפרוט זאת לפרטים.

למה לא בדקתי אם היא אוהבת עוף??

|בכי תמרורים|

קודם כל, מבינה מאד את השאלה. נסיעות עשויות להיות חוויה יקרה, ומה שמבאס - שהן לא נחשבות לכאלו ולכן קצת פדיחה לדבר עליהן בקול (בשונה משתיה שקונים בדייט שעשויה להיות זולה יותר, אבל עליה כולם מרגישים נוח להתדיין).

בתור בת, כמובן שלא אוכל לענות על השאלה, כי בפעם - פעמיים הראשונות תמיד הבחור יבוא אלי ואני אסע מקסימום בתוך העיר (עסק מציק לא פחות אבל זול בהרבה). אם המשכנו להיפגש אז גם אני נסעתי נסיעות במרחק של שעה בערך, והסכום בהתאם, אבל בשלב זה כבר רוצים יותר להשקיע, כמובן. 

באופן כללי, תקופת דייטים מלווה בהמון הוצאות. הוצאות של כוחות נפש, הוצאות של זמן, הוצאות על שדכנים (לאמיצים שבינינו) הוצאות על בגדים ואיפור, הוצאות על קפה. אני חושבת שאין כל כך דרך להתחמק מזה, חוץ מלהתפלל על מציאת החתן/ כלה במהרה. ואפשר, כמובן, להתנחם בכך שתמיד, גם הצד השני מבזבז מצידו משהו: זמן, איפור ונחמדות

הרבה הרבה הצלחה!

פעם בכלל לא היה אפשרות לנסוע רחוק כדי להכיר מישהי - כאשר לא היו כלי תחבורה ובפרט לא מהירים, ולכן "יצאו" ושידכו רק בין אנשים שגרים יחסית קרוב - אז אין מניעה שבאמת אם אין לך יכולת אמיתית  להוציא סכומים גדולים לנסיעות - שלמעשה היא נמצאת ממש קרוב אליך ואתה רק צריך לפקוח את העיניים על שכנות, בנות שירות שקרובות גיאוגרפית, מדרשות, אוניברסיטה קרובה וכו'... - הרי אתה לא חושב שה' ישאיר אותך לבד אם אין לך האפשרות הכספית לממן נסיעה מצפת לבאר שבע פעמיים בשבוע

ב"הצלחה!

נסעתי מרחק של שעתיים ויותר...

אבל זה רק בגלל שאני גרה בחור=]

- אני פשו טנוסעת בטרמפים- אז זה יותר זול...

בס"ד

לא רוצה לחשוב מה יקרה כשייגמרו לי הנסיעות חינם .

אבל מתחשק לי לענות לך לשאלות-

א. הייתי מגיעה לירושלים או תל אביב [מהצפון], אבל אני בכללי חושבת שיותר מתאים להיפגש באמצע ושכל אחד יעשה את המאמץ.

ב. זאת שאלה להפנות למשרד התחבורה הסכום שאני צריכה להוציא על נסיעה הלוך ושוב לירושלים\תל אביב הוא 80 שקלים בערך רק הנסיעה.

ועוד לא דיברתי על אוכל, שתייה, נסיעות בתוך העיר אם צריך, וכו'.

ג. הסכום הנ"ל. דייט בירושלים.

אישית עכשיו כשיש לי נסיעות חינם אני בדעה שאין פה שום עניין לג'נטלמניות ועדיף שאני אסע גם כדי שלא יוציא כסף שאין לו וגם שיהיה פחות ביטול תורה.

כשייגמרו הנסיעות חינם נדבר

סתם חבל על הפדיחות של שנינו כשבכלל לא הספקנו להכיר.

אם הקשר כבר התקדם והעמיק חובה לעשות זאת בפגישה פנים אל פנים

ובחיים אבל בחיים לא בהודעה!!!

חויתי גם וגם,

פנים אל פנים זה מפדח יותר ופחות נעים לי.

גם למה להטריח אותי להיפגש כדי להגיד לי לא???

אני חושבת שמלכתחילה לא אמורים להתחיל לצאת לפני הצבא, בדיעבד יכול לקרות מקרה אבל אני חושבת שזה מכניס להרבה סיבוכים מיותרים..

בס"ד

אבל בכללי אם הוא מתכוון שנה-שנתיים אחרי החתונה ללמוד ורק אז להתגייס אז ממש לא.

ב. לחלוטין כן.

ג. אעדיף שלא אבל אולי אשקול זאת .

למה?

כי אני לא רוצה להתחתן ולחיות כאילו לא התחתנתי.

אז הסדרניק, אפילו אם מתחתנים שנייה לפני שהוא מתגייס, זה יותר סבבה לי כי זה לא שלוש שנים.

והשנות ישיבה אחר כך הן לא מה שישנה לי יותר מדי..

אבל לאחר סיום החמש שנות הסדר [למיטב הבנתי זה: שנה וחצי ישיבה, שנה וחצי שירות ושנתיים ישיבה נכון?] אני כן אצפה שהוא ייצא לעולם לעבוד והכל.

החמש שנים של ההסדר מורכבות מ:

לפחות שנה ישיבה

חיול ל4 שנים שבתוכם נכנס שנה ו4 של צבא.

בס"ד

צבא מבחינתי זה השנה וארבע.

כמדומני שעכשיו זה כבר שנה ושמונה..

בס"ד

אין לך מסדרים, שעות השכמה, שמירות, ואתה לא צריך להיות במקום מסוים 7\24..

אסור לך לעבוד בלי אישור עבודה.

אסור לנסוע בסרמפים ויש הנחות באוטובוסים.

בס"ד

כי אני מכירה מלא הסדרניקים שלפעמים יוצאים .

אבל תודה

תלוי בישיבה

ב"ה
אם הבחור יראה לי ממש,אז  זה יהיה טיפשי בעיני לפסול רק בגלל הצבא...

זה בהחלט קשה להתחתן ככה גם לבעל אבל בעיקר לאישה,אבל שווה יותר להתחתן עם אדם שאוהבים...ולא הייתי רוצה לפספס את זה.

ואם כבר צבא - אני אברר למה לא עשה עד עכשיו ,ומה הוא מתכוון לעשות בצבא (אם לא עשה סתם מתוך סיבות טיפשיות או שעושה ג'וב כדי לחפש חיים קלים אז זאת תהיה סיבה בשבילי לפסול (או כול משהו בסגנון הזה...))

בוא נגיד ככה ,אם זה בגלל לימוד תורה זאת לא תהיה סיבה בשבילי לפסול!

ואם כבר אתה חושב על זה - תחשוב טוב גם על האישה שלך ,שאולי תצטרך להישאר לבד...נקודה למחשבה!!!

(יכול להיות מאוד שעדיף שתעשה הפסקה בלימוד תורה ותעשה צבא כדי שלא תהיה לבד, אני בטוחה שרבנים דנו בזה הרבה,ולכן אני לא מייעצת לשום כיוון...)

א.- לא 

ב.- אם נשאר לו חצי שנה אז כן, אולי. אם יותר אז לא.

ג. גם אם נשאר לו חצי שנה בערך...

לא הייתי מתחתנת בזמן שהוא עדיין בצבא.לא חושבת שאפשר לבנות ככה את הקשר של השנה הראשונה, של ההתחלה ביחד. אא"כ מדובר על קבע, שזאת צורת החיים לאורך שנים רבות... ואז אני נכנסת לשאלה האם הייתי מוכנה להתחתן עם בחור בקבע, ועדיין אין לי תשובה

מרגיש לי שחלק מהאחריות על בחור היא לקחת בחשבון שהוא יתכוון להתחתן מתישהו בהמשך. ולכן- אני מצפה מבחור לתכנן את הזמן כדי לגמור צבא או לפחות לעשות את הרוב לפני שהוא מתחיל לצאת... אז תלמד שנתיים למרות שהיית מת להשאר עוד קצת בישיבה, ותעשה צבא- כי זאת האחריות שלך כלפי מי שתהיה אשתך. 

(יוצאים מן הכלל הם כמובן מסלולים מיוחדים, שאז הזמן שירות ארוך מהרגיל ולכן אין אפשרות לתכנן לגמור בגיל נורמאלי. או בחור שהמשיך לדוג' לקצונה, ואז הוא ישרת עוד כמה שנים)

עשיית צבא היא אחריות כלפי האשה העתידה לבוא.

מוזר. עד עכשיו שמעתי דברים אחרים...

יש ת"ש 2, מגיעים כל חמישי(מתישהו בערב) הביתה, גם קרביים.
אני אגיד לך מה שאמר לי רבי ומורי זצ"ל - לכתחילה עדיף לחכות לאחרי, אבל אם יש "מרגילתא טבא בידך", אין סיבה לחכות.
ויותר מזה- אם אתה כבר עכשיו מעוניין באופן רציני להקים בית בישראל, ויש לך שנה שנתיים לפני הצבא לבנות את הקשר, אולי עדיף להתחתן לפני, אני יכול להעיד שהנשואים במחלקה שלי היו האנשים הרציניים יותר והחזקים יותר, אחד מהם יצא למסלול מקוצר לקצונה אפילו, כשבבית יש לו אישה וילדה. 
אז נכון שזה קשה, אבל אם אתה באמת רוצה לקבוע את דרך התורה בתוכך, אתה צריך יותר משנתיים. הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שבע שנים בעקבות הגמרא בסוף חגיגה, תלמד שבע שנים, אחרי שבע+ שנים בישיבה וארבע שנים לפחות נישואים תעשה צבא- אם אתה רוצה מסלול מלא ואם לא- הסדר מרכז, שמונה חודשים ואתה חוזר לעסוק בתורה, ולמשפחה.

ב"ה

נתתי לך תשובה לפי מה שאני מרגישה עכשיו, זה לא אומר שכשזה יקרה אני ארגיש אותו דבר, עכשיו כשזה לא נוגע

לי למציאות הדוגמה שנתת ,אז באיזה שהוא מקום אני מרגישה שזה לא יפריע לי אבל יכול להיות מאוד שבמציאות זה יהיה אחרת ושאני לא אוכל לעמוד בזה ואז התשובה שלי יכולה להיות שונה.אבל עדיין אני מאמינה שאם זה האיש שלי שאיתו יש סיכוי שאני אתחתן, אני לא ארצה להפסיד את זה . שווה בעיני השלוש שנים האלו תמורת חיים שלמים ביחד,ושוב אני  אומרת את זה ממבט מרחוקץ

בס"ד

דבר ראשון בשנה הראשונה של הנישואים ממש חשוב לדעתי שהבעל לא יהיה בצבא (אלא אם כן זה ממש סוף השרות שנשאר רק כמה חודשים..) לא סתם התורה אמרה "נקי יהיה לביתו..". זה באמת הזמן לבנות את הבסיס של הבית וכשהוא בנוי יציב אז אפשר באמת אח"כ לפעול ולעשות דברים גדולים.
ולמי שאומר שאחרי שיסיים תצבא אז יבנו וכו', אז זה ממש לא אותו דבר, במיוחד אם כבר יש ילדים...

דבר שני לגבי הצבא, מי שמתחתן לפני צריך לקחת בחשבון שאם יהיה מצב בו הוא או אישתו זה יהיה גדול עליהם (וכל אחד מחליט בעצמו ומרגיש מתי זה עובר את הגבול) אז הוא יעבור לג'וב.

ובעלי עוד לא עשה צבא (אבל מתכוון בע"ה בסוף שנה..) טוען והוא גם שאל אנשים שכבר עשו (נשואים) ורבנים שמבינים בזה, שהנשואים בצבא בדר"כ באמת הרבה יותר רציניים והשרות שלהם הרבה יותר משמעותי...

יש אחלה תפקידים בג'וב שהם ממש משמעותיים.

כמו שאמרתי לך בעלי בוגר סיירת (מגל"ן) והוא עבר לתפקיד עורפי בסיום השירות בגלל שהתחתנו אבל הוא אומר שאם הוא היה עכשיו צריך לבחור מסלול כשהוא נשוי הוא היה הולך לג'וב

הוא סיים את הסדיר שלו 4 חודשים אחרי החתונה

שמעי, זה קשה בטירוף. כל יום היה לי סיוט. כיום הוא בקע בתפקיד בטחוני (חוזר כל יום הביתה... בד"כ) ואני לא מבינה איך חייתי ככה.

אבל, אני יודעת שיש הרבה בנות שזה לא ככה ושמסתדרות עם זה יותר טוב. תלוי בך.

אה, והוא היה אחרי 4 שנים בישיבה. וכנראה יחזור לשם בסוף התפקיד הנוכחי כשאני אסיים את התואר

צריך גם לחשוב על דברים אחרים- לא רק על כמות הזמן שתבלו ביחד. כמו למשל:

כמה כסף זה יכניס, הכסף לא גודל על עצים ופרנסה היא לא משחק ילדים- צריך לחשוב על זה. אם אתה מתכנן לעשות צבא מייד אחרי החתונה- מאיפה הכסף יבוא? האם אתה והיא מסכימים לחיות על קצבת הצבא. (שלא מזהיר במיוחד) ממה ששמעתי אסור לחייל לעבוד בעבודה נוספת- תברר. והבחורות בד"כ  עדין לומדות בשנים הראשונות לחיי הנישואין את המקצוע שהן התחילו מימי הסמינר/ תיכון. והתעודה שיש בידן מספקת עבודה שמכניסה פחות או יותר קנייה קטנה בסופר- לא יותר מזה. חשוב לחשוב מאין יבוא מקור הפרנסה.

שנית- האם ההסדר של שעות העבודה בצבא מקובלים על הבחורה הספיציפית, וגם עליך. אתה לא יכול לומר בכלליות, אם הבחורה הספיציפית מרוצה מהמצב ומבינה שהוא ישתנה עם הזמן- אז מה הבעיה?

שלישית- שלדעתי חשוב מאוד- מבחינה רוחנית חשוב מאוד לוודע היכן הבחור נמצא. כל עוד הבחור בישיבה בשנים הראשונות של חיי הנישואין אין לשאר את הפער לבינו לבין מי שכבר יצא לצבא. לא אומרת שפחות טוב- אבל שונה. בחור בישיבה הוא במגמת עליה, הוא שואב דברי תורה ללא הפסקה, כשמילא את כרסו בתורה וביראת שמיים רק אז הוא יוצא לצבא. צריך לחשוב על זה קודם. אתה מדבר על שלבים אחרים של התנתקות מהישיבה והסוג של ההתנתקות. אחד שעדיין בישיבה עדיין מחובר למקור לימוד התורה. אחד שבהסדר ג"כ, אחד בשירות רגיל- אין לי מוסג כמה קשור אבל אני מאמינה שלא הרבה.

בשיקולים שלי הייתי לוקחת את הכל בחשבון, לא רק את כמות הזמן שהייתי מבלה עם אחד כזה. (חושב על צבא, הסדרניק וחייל רגיל)

כדאי שתביא בחשבון גם אתה שיקולים כאלו ואחרים לפני שאתה מחליט על צעדיך הבאים-

בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פשוט שיש בנות שלא כל כך מבינות בעניינים כאלה

ומה שקורה שיש הרבה שלא רוצות לצאת אם בנים לפני צבא

וזה קצת מטריד

אז העניין הוא כזה

צריך להבין שהלימוד בישיבה הוא לא פחות ואף יותר תורם למדינה

אני מקווה שעל הנקודה הזו אין צורך להתווכח

טיעונים כמו תעשה צבא אח"כ תלמד, לא מדויקים.

הרב שלי אמר שמניסיונו רוב מוחלט של הבחורים שיוצאים וחוזרים

לעולם לא חוזרים לאותה נקודה

תמיד יהיה הבדל בלימוד. זו כבר לא אותה תמימות שהייתה

א"כ ברור שצריכה להיות המסקנה שכל בחורה שרוצה בעל שלמד מספר שנים תורה

תצטרך להתחתן עם בעל לפני צבא

אני מדבר בעיקר על בנות 18-22

כי בעצם נוצר פה עוול מסוים

הבחורה כולה בת 19-20 והיא רוצה בחור אחרי צבא

משמע שהוא לפחות בן 22-23

למה בגלל שאני בן אני אמור לחכות יותר זמן עם חתונה?

ובעצם הבחורה דורשת בעל שיעבוד קשה והיה בצבא

בעוד שהיא בעצמה לא מוכנה להקריב את הקרבן של בעל בצבא

וזה קצת מקומם....

מצד אחד רוצים בעל שלמד בישיבה כמה שנים טובות

ומצד שנים גם מאוד חשוב בעל ש"עשה צבא"

מה לעשות שאי אפשר להחזיק בשני קצוות החבל

והרבה פעמים מתחתנים "תוך כדי"..

וכן, זה לא פשוט, ודורש. זה לא אומר שצריך לצאת בהצהרות שזה יהרג ובעל יעבור להתחתן תוך כדי גיוס..