פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1173)

תוך כדי הדיבור רואים אחד את השנייה) - כי אם זה אפשרי, לדעתי זה משדרג הרבה יותר את שיחות הפלאפון מרחוק מצד אחד, ומצד שני מאפשר גמישות רבה יותר ביחס לפגישה ממשית פיזית - כאשר מדברים וגם רואים אחת את השנייה בווידאו בסקייפ או בפלאפון, זה נותן תחושת קרבה הרבה יותר, מאפשר לקרוא הבעות פנים, לחייך וכו' - דברים שקשה יותר לבטא בשיחה רגילה בפלאפון.

 

בהודעות טקסט - אפשר לרבות יותר מלפני כן, בסמיילים מחייכים וכו',כדי לתת הרגשה של קרבה למציאות (או עצובים אם את כותבת על משהו עצוב), ויותר להיכנס לדברים רציניים ופחות רק טכני - כאשר נכנסים לעניינים עמוקים אפילו בהודעות טקסט קצרות יחסית, בני האדם מעמיקים את הקשר הרבה יותר מאשר הודעות טכניות של "מה עשית היום" וכו' (שגם הן חשובות כמובן, שלא תביני לא נכון...)

כמו פעם.
כי במכתבים לא סתם מתקשקשים כמו בטלפון והודעות ..
נראה לי מכתבים (עם בול וזה..) זה דבר שנראה לי ממש ישדרג את הקשק

זה נש ..

לאמא שלי יש מכתבים שמא שלה שלחה לה והיום למעלה מ15 שנה אחרימשהיא מפטרה עדיין יש לה אותם...

אבל לא כ"כ רלוונטי בימינו. זאת אומרת, אפשר לשלוח מכתב פעם ב... אבל לא לבסס קשר על מכתבים...

בס"ד

 

היא בעצמה ציינה שזה לא כתחליף לפגישות..

זה להיות כמה שיותר מעודכנים במה עובר על השני. לדבר במשך היום, לשתף בהתלבטויות תוך כדי, להתקשר אם קורה משהו...

לק"י

לשלוח הודעות נחמדות.

כל זוג והקצב שלו.

ואני עוד צעיר וקטונתי מלייעץ... אבל היה לי גם הרגשות דומות רק מהצד השני, כתור גבר...

נראלי שזה טבעי ונורמלי, ואם זה קשה אפשר ליזום את ההודעות ולא לחכות שהוא ישלח... זה גם מה שאני עשיתי...

ושוב, לא הייתי ממש במציאות כמו שלך...
וקטונתי מלייעץ למישהו...

בהצלחה רבה רבה!
בעזרת ד' יתברך הכל יסתדר ויהיה שווה הקושי הזה..
בעזרתו יתברך!

בס"ד

גם אני מכיר את התחושה..

זה באמת נקודה קשה 

להרפות ולבטוח בה'. להרפות ולהיות פתוח לגמרי.

זה דורש עבודה. יכול להיות שהוא מאוד עסוק וכד'.

והדמיון עובד שעות נוספות.

סיפור לדוגמא.  (לא נראה לי שהיא מסתובב פה).

לאחר שיחת "יחסנו לאן" . חיכיתי לתושבה, בדריכות קלה עד בינונית. 

היא אמרה "נדבר מחר בבוקר". חיכיתי צהריים- שלחתי הודעה אין תגובה..

ערב- עוד הודעה- אין תגובה. ומצטבר איזה כעס דרוך כזה.

"תרגיע" "שפוט לכף זכות". עד שבסוף התקשרתי ב22.

תגובתה המפתיעה לא אחרה לבוא.

"הי, סוף סוף". "שלחתי לך מלא הודעות, והתקשרתי, והמנוי לא היה זמין".

כך שהתברר שהייתה לי בעייה בטלפון של קבלת הודעות ושיחות.

זה לא המקרה שלך. אבל נראה לי העקרון קשור

מה שממוחש פה זה הפעולה של הדמיון שעות נוספות. וכאן צריך להכניס הרבה בטחון בה' ובבני אדם.

זה לא קל. אבל "הרפו ודעו כי אנכי אלקים ארום בגויים ארום בארץ". זה הסוד. שחרר אחי שחרר. שחררי אחותי שחררי.

ה' יושיענו וישמחנו. ויאיר עינינו לעבדותו בכל ליבנו ובכל נפשנו.

אשרייך. 

מקווה שעזרתי אם לא. אז סליחה ובהצלחה

תשימי את הטלפון לידך ואת כבר תשמעי כשהוא שולח הודעה

ואת גם יכולה לשלוח הודעות ואין מה לפחד

יש משהו כיף בהצקות האלה ולהיפך אולי הוא מחכה שגם את תשלחי ותראי התעניינות.

 

לגבי הפחד מלהיפגע זה רק לבטוח בה' שמה שצריך לקרות יקרה. כי אנחנו רוצים למצוא אהבה אז זה פשוט סיכון שצריך לקחת

זה נשמע שאת דרוכה מסיבה מסוימת, אולי תבדקי מהי הסיבה שאת לחוצה כ"כ מהקשר הזה.

אבל דעי לך - הזיווג שלך לא נוצר על ידך ולא ע"י שום אתר הכרויות. הוא התחיל עוד לפני שנולדת והוא נוצר ע"י מי שמנהל את העולם. הוא- ורק הוא- יחליט איך ומתי תפגשי איתו.

את באמת חושבת שאם תפסידי הודעה, תשגעי אותו וכו' הוא ייפרד ממך? הקשר יופסק? אם הקשר שלך הוא לנישואין- דעי לך שלא תפסידי את מי שמיועד לך. תרפי קצת. תביני שהאחד המיוחד מחכה רק לך.

ואם הוא האחד שאת איתו בקשר- אז מה טוב.

ואם הוא לא- את בסוף תמצאי את מי שטוב ומתאים לך.

הדריכות הזאת- לדעתי- נובעת מכך שאת משוכנעת שהוא הטוב בשבילך, ואם תעשי משהו לא נכון/טוב הוא יברח ממך ואת תפספסי את האחד שהיה מיועד לך.

זכרי שהקב"ה- זה שתכנן את הזיווג שלך עוד לפני בריאת העולם- הוא לא ייתן לך או לכל משהו אחר להפריד בינך לבין מי שמיועד לך. הפעולות שלך (כן לסמס, לא לסמס, להשאיר הודעה או לא וכו') לא ישנו את סדרי בראשית שקבע הבורא.

לפעמים אנו חושבים שאנו מנהלים את העולם, לחיצת כפתור שלנו יקבע את עתידנו- אבל לא כך הדברים.

לפעמים אנו חושבים שמה שאנו רוצים זה הכי טוב בשבילנו- לפעמים זה נכון ולפעמים לא.

אם האחד שאת יוצאת איתו הוא זיווגך- את תנשאי לו. ואני לא חותמת לך על זה אלא הקב"ה חותם לך על זה. מפורש בתורה. אבל תכנסי ללחץ היסטרי של: אני זאת שמנהלת פה את העינינים. את לא וחשוב שכולנו נזכור את זה. שאנחנו לא מנהלי העולם אלא רק אזרחי ארעי בה. באנו לבקר פה. יש כללים וחוקים שאותם קבע ראש הממשלה- הקב"ה- של העולם ואלו יקבעו את עתידך- לא מעשייך. 

 

(אוסיף הערת אגב חשובה: יש דברים/מעשים מסוימים שכן יכולים להשפיע על זיווגך- אבל זה יותר בכיוון של הורדת/העלאת הרמה הרוחנית, לא בקטע של הודעות וסמסים... אם את מעונינת בפירוט אשמח לפרט לך יותר) 

 

לעכשיו- המון הצלחה וס"ד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אף פעם לא האמנתי בסגולות אבל תפילות שבאות מעומק הלב- תמיד עוזרות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

תודה לכל מי שהגיב זה כבר מרגיע..

שמעתי שיש חוקים בדייטים  וכל  מה שקשור לזה  ואני מפחדת לעשות משהו לא נכון בקשר..

כמו למשל  להתקשר ולשלוח הודעות ואז זה ייפגע בקשר מבחינת זה שלא יהיה את  המתח הבריא בקשר..

 

אשמח לתגובות.

תהיי עצמך, עזבי את החוקים וכל השטויות. תתנהגי בצורה שהכי נוחה לך. בסופו של דבר, את מחפשת מישהו בשביל לחיות איתו את החיים שלך ולא נראה לי שאת רוצה להיות כל החיים בהצגה של מישהו אחר.

המון בהצלחה!

מתוך דברייך משתמע שאתם מתכתבים הרבה בוואצאפ

לענ"ד זה לא הדבר הכי בריא בתחילת קשר

ז"א אפשר לעשות שיחות טלפון בין פגישה לפגישה או לשלוח הודעות ענייניות

אך נשמע לי (תקני אותי אם אני טועה) שההתכתבות הזו היא אובססיבית

יוצרת יותר מדי תלותיות ותחשבי שעוד נפגשת איתו רק פעם אחת..

אז הייתי מנסה להשתדל להפחית את המינון של ההודעות

או לנסות למצוא זמן שבו הוא כן יכול לדבר בטלפון (נניח כשהוא נמצא בעבודה)

אמרתי לו  שזה לא בריא לקשר שאנחנו מדברים הרבה בואטסאפ. ושכדי  שנפסיק.

עיקר הבעיה זה שאין לו קליטה בדירה ועכשיו היתה סערה ולכן לא היו כ"כ אפשרויות.

אבל זה באמת נכון.

ו..המון בהצלחה

את באמת לא מכירה את האדם הזה, היחס הנכון אליו צריך להיות כבדהו וחשדהו. אני יכולה לחשוב על כמה סיבות למה הוא לא מדבר איתך בקול.
אל תפתחי בנתיים שום דמיונות, תעסיקי את עצמך - אני בטוחה שבתור אמא גרושה לא חסר לך מה לעשות. ואל תחכי להודעות שלו - אולי בכלל תכבי את הנייד לכמה שעות ביום אם זה אפשרי.
תפנקי את עצמך, תצאי עם חברות, תעשי דברים כיפיים.
תנסי לברר על האיש דרך מכרים משותפים אם יש כאלה.
לדעתי, גם לבקש ממדויט לראות ת. זהות שלו בפגישה הראשונה זאת לא בושה, ככה גם תבדקי את הבגרות שלו.
את בוודאי צמאה לקשר , אבל להיפרד זה לא הדבר הכי רע שיכול לקרות.

מקווה שכל החשדות והאזהרות שלי יתבדו. בהצלחה ענקית!

אגב, אני נשואה למישהו שהכרתי ברשת, ככה שיש לי מושג במה מדובר.

לא הבנתי למה אני צריכה להיזהר. לא נבהלתי ממנו..

פשוט הוא ניראה קצת אדיש זה הכל והעניין בבדיקה.

וכן זה נכון כבדהו וחשדהו זה נכון לכל קשר..

אין לי הרבה לומר חוץ מזה שזה נורמלי. זו הרבה עבודה אישית וזוגית. ממש בהצלחה!

 

לא מכירה ממש מהאיזורים האלו.
בהצלחה!

ואם העכשווית לא ילך- תלך לזאת שחתכה.... חחחחח

יצא קצת מצחיק...

אכן, דילמה רצינית- שים מבטחך בה' ותתפלל שמה שה' רוצה יהיה. (ולא לשקר לבחורה...)

אל תדאג, מה ששלך יגיע.

 

ותחשוב טוב, עדיף דילמה כזאת מאשר דילמה: "למה אין לי הצעות? מה זה כ"כ יבש?"...

ב"הצלחה ענקית! תהיה אופטימי! ה' איתך!

שלום יהודי יקר,

לענ"ד הקטנה, כדאי לברר עם הבחורה הקודמת מה הסיבה שהיא רוצה שתחזרו. מכיוון שאם מדובר בגעגוע וצורך ריגשי שמישהו ימלא את החלל, אזי שעלול לקרות תסריט חוזר שהיא תיפרד ממך בזמן אמת של בחינת הקשר 'ביחסנו לאן', ואז תיפגע מזה שוב ותצא עוגמת נפש גדולה לשני הצדדים. 

לכן, במידה והסיבה שהיא רוצה לחזור איננה געגוע חולף וצורך למלא חלל ריק, הייתי חושבת יחד איתה מה אפשר לעשות אחרת כדי שהפעם זה כן יילך, בכדי שזה לא יהיה מה שנקרא 'צער בעלי חיים'. 

*כמובן כל זה במידה ואתה מרגיש שלא תוכל להמשיך לנהל את הקשר עם הבחורה השנייה עד שתנסה שוב עם הראשונה.

 

בהצלחה רבה! מחזקת את ידיך.

 

 

שוב רלוונטי. כמו שיהל אמרה לא בטוח שההצעה לחזור כל כך מבטיחה כמו שהיא נראית וגם כל עוד אתה יוצא עם הבחורה הנוכחית זה לא הוגן כלפיה לפתוח את זה.

כך ראוי, וכך נדרש.

 

ביחס לקשר הקודם, חוסר היציבות הזה הוא במידה לא מבוטלת תמרור אזהרה עבורך.

להתקשר אליך שוב? מה השתנה בין לפני חודש לעכשיו אצל הבחורה- תשאל אותה---

על זה אתה תענה. אתה יודע איזה קשר היה לכם ועל בסיס זה תוכל לענות.

עכשיו בקשר לאחת החדשה- תחשוב למה היא כ"כ מקסימה, למה אתה רוצה להיות איתה, למה טוב לך איתה. כשתברר את התשובה לכל השאלות תגיע למסקנה אחת-

מה יש בבחורה שעזבה אותך- שימנע עזיבה נוספת, אם אתה חפץ בכך.

וכן- מה משותף בין שני הבחורות (מידות, אופי, זרימה וכו') ומה שונה ביניהם- ועל פי זה תחליט.

 

לדעתי- אם הבחורה שעזבה אותך עשתה את זה בצורה שממש הכאיבה לך- אני לא מציעה לך לחזור על התסריט הזה שוב. יש מנגנון עצבים שמרתיעים פני פגיעה פיזית ויש כזו שמונעת פגיעה נפשית- קוראים לזה אינטואיציה. 

אבל אם אתה מרגיש שאתה חצוי ריגשית ובגלל זה אתה לא מסוגל להמשיך בשלמות עם הנוכחית, אז לדעתי תלך לייעוץ.

אם אתה עם הקודמת מה אתה עושה עם הנוכחית.

ואם אתה עם הנוכחית מה אתה מפנטז על הקודמת?

 

כדאי להסגר על עצמך לפני שאתה בוחר לצאת עם מישהיא אחרת.

שלא תגיע למצב שאתה מציע למישהיא נישואין ומדמיין מישהיא אחרת ברקע. (יש בזה חשש בגידה)

בס"ד

שה' יאיר עיניך. זה באמת מצב לא פשוט.

אבל כפי שיעצו קודמי, נראה שהדבר הנכון לעשות זה להמשיך עם הקיימת. ולדחות את מחשבות ה"אילו". בכל הכח.

הייתי במצב מאוד דומה, מבלבל בצורה נוראית ולא ידעתי את נפשי.

עיקר השיקול פה הוא לדעתי לא רק מהשכל, כי אם גם מהלב.

אם אתה לא באמת מצליח להמשיך עם הבחורה העכשווית בלי לחשוב על הקודמת- אז אין טעם שתמשיך איתה.

אתה לא באמת שם. ובפגישות אי אפשר לרמות לא את עצמך ולא את הצד השני.

 

לדעתי קח לך כמה שעות בשקט לבד ובלי פלאפון ותחפור בעצמך היטב היטב מכל הבחינות עד שתגיע להחלטה שאתה מרגיש שהיא הכי נכונה עבורך והכי הוגנת כלפי הבחורה שאתה נפגש איתה עכשיו.

ב"הוגנת" כוונתי לאו דווקא שתישאר איתה, אלא גם יכול להיות הפוך- שאם אתה ממשיך אבל לא באמת איתה זה גם לא הוגן.

במקרה שאתה רק חושב על הקודמת כל הזמן- בעיני הכי הוגן זה להיות כנה עם העכשווית, להסביר לה בכנות ובפתיחות את המצב, לבקש סליחה מעומק הלב אם זה פוגע בה, ולהבטיח שאם זה יהיה רלוונטי- תיצור איתה קשר.

 

(לא יודעת אם זה מעודד- אבל אני בסוף התחתנתי דווקא עם ההוא שהסברתי לו את המצב ודחיתי אותו לעוד חודש וחצי..)

 

בהצלחה! תקשיב ללב ותוודא עם השכל...

אני חושבת שכדאי שתישאר עם הבחורה החמודה שאתה יוצא איתה עכשיו.

הבחורה הקודמת  לא ניראית סגורה על עצמה ולכן לא ניראלי שכדאי לרוץ ולפרק קשר חדש שהולך טוב בשבילה

במיוחד אחרי שזרקה אותך פעמים.

זה לא פשוט ובאמת זה משהו שאתה צריך לחשוב עם עצמך ולעשות על זה התבודדות שה' יוליך  אותך  בדרך הנכונה.

לדעתי תקשיב גם למה שהשכל אומר ולא רק ללב. כי הלב  לפעמים מתעתעת ומוכר לנו אשליות כיד  הדמיון.

מאחלת לך למצוא את הזיווג  האמיתי  שלך בקרוב.

הרבה הצלחה.

ובקומך"
איזה דת אני?

וגם אני לא אהבתי אתת הכותרת

בוודאי שיש אידיאל ללמוד תורה כל החיים (ואין לכך כל קשר/סתירה לדברים הנכונים שכתבת על מדינה מוסרית וכו').

 

וכל אחד צריך ללמוד כמיטב יכולתו. יש שלומד ומלמד. יש שלומד ועובד (בין אם לצורך פרנסה, בין אם כי זה מה שמתאים לו לישוב של עולם וישוב הארץ). יש שלומד ולומד.  מי אמר סוג א,ב,ג?...  ו"חיים טובים" זה לגמרי גם למי שלומד תורה כמובן..

 

ובוודאי שיש אנשים צריכים ויכולים להקדיש הרבה זמן לתורה - ולצורך פרנסה עובדים כפי ההכרח. למה לא? כך אומר ר' חיים מוולוז'ין בנפש החיים (יוצא לו מס' שעות די קטן בשביל זה..).

 

"ובכלל הדבר תלוי לפי התכונה ונטבע הנפש של כל אחד ואחד" (אורות התורה, ט,ו).

 

תאמר שאנחנו אומרים אותו דבר - בהחלט יתכן. אבל הכותרת.....

 

 

בין האנשים - אבל השאלה שאומרת הגמרא ששואלים בשמיים "קבעת עיתים לתורה?" - זאת שאלה שכל יהודי נשאל, לא רק אברכים בישיבות, אתה יודע...

לקבל החלטות משותפות ביחד,

לא תמיד לעשות "מה שבאלך" אלא לדעת ולדאוג

לטובת השני.

בהמשך בעז"ה ילדים-לקום בלילה.

להסתדר עם ההורים משתי הצדדים ולמצוא את האיזון הנכון בינהם.

ויש עוד הרבה ב"ה...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בברכה

המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!

כפיר גולן

 

 

יומקסימלאושרוחניותר

כלכלה- חשבונות דיור, חשמל, מים, טלפון, בריאות- קופ"ח.
מזון, ביגוד, מוצרים לבית וכו'
ניסיתי לסבר את האוזן מעט
בעיקר צריך כושר נפשי, בגרות, לקבל, להכיל, להבליג.
לצאת מהעצמי ולהיכנס לנעלי השני.
וכמובן סייעתא דשמייא.
ב"הצלחה!

זה ממלא. מספק.
מקום לעבוד ולהתרומם בכל פעם מחדש.
זה משמח. אל תחששי מהטכניות שבדבר.

בס"ד

אחרי החתונה המציאות משתנה מאוד..תחשוב שכבר לא תהיה אותו בחור חופשי שעד היום לא כל כך עשה חשבון לאף אחד ודיי חי את החיים שלו..הולך לישון מתי שרוצה..יוצא עם חברים,מנהל את הזמן שלך כרצונך..
אחרי חתונה בד"כ אנו צריכים לעדכן ולהתייעץ לגבי כמעט כל דבר שנרצה לעשות..צריך להתחשב והרבה פעמים לוותר..נצטרך להתמודד גם עם לחץ כלכלי ואישי ותפקידנו להוביל את הבית בצורה נכונה,מחושבת בכל זאת בסופו של דבר האישה נשענת על בעלה(בד"כ).
מאמין שזה קשה אבל גם הדבר שהכי בונה..גם את האישיות וגם את האהבה בין בני הזוג...בהצלחה לכולנו

עם תוספת של צורך לשאול את השני כשאתה רוצה להוציא כסף, לצאת או בכלל בנוגע למה שאתה מתכנן לעשות,

צורך לנהוג באחריות כלפי משפחה נוספת מלבד שלך וצורך להיות שם (גופנית או רגשית)

בשביל מישהו אחר גם כשלא נוח לך.

וכשיש ילדים האחריות גדלה כמובן

האחראיות היא הרבה מעבר לטכני...

לזה לא נראה לי אפשר ממש להתכונן, כי קשר זוגי הוא קשר הכי אינטימי,

 

אבל סידור וארגון בית, הוא בהחלט המון אחריות וזה בהחלט ליפול על זה עם לא רגילים לפני,

 

בזה בהחלט שווה להתאמן, 

 

בית מסודר ונקי תורם לקשר החיובי נעים לשני בני הזוג,

 

אם תהיה אלוף בזה , כבר חסכת המון עוגמת נפש לשניכם.

 

בהצלחה.

 

מחשבה יפה להתכונן מראש.

נסיוני מלמד אותי שרוח הכתבה בודאי באה במטרה לתת את התחושה שכביכול "אפילו דתיים לא שומרים נגיעה",אז בודאי שמותר לנו "החילונים"

ואין בתהייה הזו הקשר למה שכתבתי

כל מה שנכתב הוא שיש כאן מגמה מנפולטיבית של הזנת תפיסת עולם נמוכה,זאת ותו לא

לכן אפילו לא קראתי את זה.

 

ברור שהעיתון הזה לא כותב כדי להרבות צניעות.. וברור גם מי יתראיין, בכללי (וזה לאו דווקא בשביל "לא דתיים".. אלא כדי לרופף את הענין הדתי. אדרבה, אצל דתיים. יש כאלה שדי מפחדים מההתחזקות הרוחנית..)

 

זה לא חידוש שאמצעי תקשורת מנסים להסית לדברי עבירה ע"י "דיווחים" בדיוק מהיכן שהם רוצים.  

[גם לא חידוש שלפעמים דווקא בגלל "בעיות" ומרירות - אנשים "רואים" מה שהם רוצים]

 

 

ואכן, יש עליה גדולה ב"ה בצד התורני - ואין זה נכון שהיא "נעצרה".. ההיפך. 

 

אלא שככל תופעה שהופכת להיות המונית, אז אלו שעשו רק בגלל ש"כמו כולם", בשלב מסוים יכולים להיסחף קצת. בסופו של דבר זה יגרום ליתר העמקה בערכי הטוב והצניעות, ולקיומם מאהבה והכרת ערכם.

לא קראתי כמעט כלום מהכתבה אבל מהכותרות המשניות בצדדים אני חושבת שהרבה מהקוראים-כותבים בערוץ הזה לא בדיוק מגדירים את עצמם כמו האנשים בכתבה..

סתם ציטוט: "אנחנו הרי דתיים לאומיים- מותר לנו לראות טלוויזיה, לצאת למסיבות ולבתי קפה. אז מה, פתאום כשזה מגיעי לזוגיות אנחנו צריכים להתנהג אחרת, כמו החרדים? "

 

וואט?! זה לא דווקא עניין של מותר/אסור אבל אני חושבת שהרבה מאיתנו לא בדיוק מתלהבים מטלוויזיה ומסיבות...

 

חוץ מזה שיש שם גם בורות- 

"אנחנו לא מביאים ילדים לפני הנישואין כדי לא לגרום לממזרות"- אם שניכם רווקים זה אסור אבל לא גורם לממזרות..

 

בקיצור- לא התרשמתי, ב"ה יש לנו הלכה ואנחנו לפחות רוצים ושואפים ללכת לפיה,

לא אוהבת שאנשים מעגלים את ההלכה ועושים מזה אידיאל- מילא קשה לך, סבבה, תגיד שקשה, אבל להפוך את ההיתר ללכתחילה כדי שתרגיש טוב עם עצמך זה גרוע בעיניי..

כעיקרון כוחם של הרבנים וההלכה מאוד ירד בציבור הדתי-לאומי.
פעם מרכז הרב הייתה ספינת הדגל של הציונות הדתית והיום מה שנשאר ממנה זה פלג 'תקומה' שמונה מנדט וחצי ומכונה בגנאי 'חרד"לי' או הר המור שמושמצת גם היא כל הזמן.

ואם כבר יש רבנים שקולם נשמע, אלו רבני צוהר ובית הלל שלחלק מהם אין בעיה עם תצוגות אופנה של נשים שבקושי לבושות בבית הכנסת או דברים מהסוג הזה.
ב'בשבע' עשו כתבה על רווקות ששומרות נגיעה, ובעצם הציגו את זה כתופעה מיוחדת ששווה לעשות עליה כתבה - לא כעניין בנאלי ופשוט אצל דתיים שמחויבים להלכה.

השאלה היא באמת עד כמה יש גם דתיים אחרים ועד כמה הם מצליחים לשמור על התורה בסביבה כזו שהולכת ומתחלנת.

פעם פחות שמרו נגיעה ורקדו ריקודים מוערבים מתוך חוסר תודעה או רמה רוחנית,היום התודעה של האיסור עלתה וגם הרמה הרוחנית בנוגע לשמירה של איסור זה.

אני לא שמעתי על מי מהארגונים שהזכרת שתמכו במה שהיה בבית הכנסת בתל אביב זו חציית קו אדום לדעת הכל.

ואגב, פעם לא פחות שמרו נגיעה.
יש את עניין הריקודים המעורבים שהיה פעם ונעלם אך חזר בהרבה מקומות, ואת עניין כיסוי הראש שגם הוא לא היה חזק פעם וחזר אך כיום שוב מתמעט.

בכל פרמטר שתבדוק, המגמה מאוד ברורה לכיוון הזה. פעם למשל חד מיניות הייתה נחשבת אסורה,
היום זה יותר ויותר מקובל. זה בפרט בנושא הצניעות אבל ממש לא רק.

זוהי השפעה מערבית שנמצאת בקצוות של הציבור החילוני

 

לגבי שאר הדברים,אני לא בעמדה להשיב על זה,זה מה שאני אישית יודע,ולא נכתב סתם אלא נטען פעמים רבות ע"י בוגרים ממנו שהיו בקרבת הדור הקודם

ברור שפעם היו דתיים הרבה יותר מאשר היום.

ומה טווח ההגדרה של פעם ? קום המדינה ?,אני מדבר על תקופה זו ואחריה

אי אפשר לחלק תקופה של מאה שנים ולגלות בה מגמה אחת,היו ירידות לפי מה שמספרים ומדובר על התקופות המאוחרות יותר,ולכן צריך להתייחס לזה כעלייה

שאחריה עליה מתמדת או יחסית מתמדת,השאלה שלי עדיין לא נענתה,מניין אתה מסיק אחרת ? מה המקורות לזה ?

 

החזון איש אמר ( או רב אחר אני לא זוכרת בידיוק) שפעם היראת שמיים היתה יותר, אבל ידיעת ההלכות היתה ירודה. למשל אתרוג וסוכה- האי ידיעת ההלכות בהם היתה מרובה, כיום- אפילו הפועלים הערבים שעוזרים בבנית הסוכה יודעים שקודם שמים את הדפנות אח"כ את הסכך... ברור שידיעת ההלכות צמחה בדור האחרון- ויבורך המהלך הזה. 

פעם לא הפרידו בין בנים ובנות:

אלף- כי אף אחד לא חשב על זוגיות לפני נישואין. אז לא חשבו להפריד אותם. (ואני מדברת מניסיון- היו לי קרובי משפחה בבני עקיבא, מעורב- בנים ובנות. ולאף אחד לא היה את התעוזה שיש בימינו...)

בית- המודעות ההלכתית היתה מאוד ירודה. היו סקטורים נרחבים שלא ידעו מה זה בכלל 'נגיעה' ודברים אחרים. רבים הגיעו ממשפחות של דור שלישי להשכלה- והם לא הבינו ולא היו מודעים להלכות עצמן.בנוסף לכך באירופה היו שנים רבות של פוגרומים, סכנות, אנטישמיות אחת גדולה שהפרידה בין קהילות רבות. כך שאם היתה קהילה שהיה בה רב- הם ידעו את ההלכות שהרב התמחה בהם,  אך לא היו בקיאים בשאר ההלכות. כך נוצר מצב שרבים לא ידעו את ההלכה. כיום- פותחים את האינטרנט והכל שם...

שאלו ניצול שואה למה הוא חושב שהוא היחיד מעיירתו שניצל- והוא ענה שאימו הייתה היחידה שכיסתה את ראשה לאחר החתונה- לא מחוסר יראת שמיים אלא מחוסר ידיעת ההלכות.

כיום- לעניות דעתי- חוסר קיום המצוות לא נובע מחוסר ידיעת ההלכה- אלא מתוך הרצון לפרוק עול או מפני שכך מקובל. כך שהייתה תקופה של הפרדה בין בנים לבנות, ריקודים שהפסיקו מלהיות מעורבים, אבל ברגע שהטרנד המערבי חדר אל תוך המחנה- דברים השתנו.

70-80 שנה (או ההורים שלהם, זה העיקרון..) - רקדו ריקודים מעורבים ובוודאי שירה משותפת בציבור של בנים ובנות יחד.

 

בגדול זה כנראה בא בגלים, ואולי אולי זה פשוט עניין של מרידה במוסכמויות ובדיוק בגלל זה זה בא בגלים.

 

אבל לטעון שהיום הרבה הרבה פחות דתיים מפעם זה קצת להתעלם ממה שהיה בתקופה של פעם... אני יודע בבירור שבבני עקיבא של פעם (ואז עוד לא היה אריאל - בערך כולם היו בבני עקיבא, רק מעט יחסית בעזרא) - רקדו ריקודים מעורבים, שירת נשים וכו' וכו'...

וחוץ מזה- כשכתבתי תעוזה התכוונתי לזוגיות ואיניטימיות זוגית לפני הנישואין- ואת זה לא היה בבני עקיבא ובכל מקום אחר. זאת המצאת של הדור העכשווי שכמו שאמרת- בועט במוסכמויות. אבל חייבים להבין שפעם- חוסר הדתיים לא נבע מרצון- הוא נבע מחוסר מודעות להלכות. כיום- זה בא מהרצון החופשי של פורקי עול...

ולא כל בני עקיבא נגעו בבנות ורקדו מעורב וכו', והדבר הכי חשוב, כמו ששירוש אמרה:

פעם הייתה בורות וחוסר מודעות, ומזה זה נבע. היום זו פריקת עול לשמה.

לק"י

אני משתדלת לקיים את המצוות כמו שצריך..
בלי קשר לחרדים.
(וגם לנו אין טלוויזיה ומסיבות זה לא מקום שאנחנו מבלים בהן).

על פי מה שידוע לי ההגדרה של יהודי דתי הוא אדם שרואה את עצמו מחויב לדת משה,

ובוודאי שלא מתגאה באי קיומה.

בס"ד

 

ממזר זה לא ילד שנולד מאישה נשואה?

למה שיהיה לה ילד ממזר?

 

סתם הציק לי בעין.

בכללי כתבה הזויה מכל בחינה אפשרית.

 

ועצוב עצוב עצוב שאנשים חושבים שזה לגיטימי. פשוט עצוב.

נגיעה היא אסורה משום גילוי עריות שזהו אחד ממצוות ייהרג ואל יעבור.

היא לא אסורה כי אנו דתיים/חרדים/לאומיים. זה בא מכוח זה שיש בכל יהודי נשמה יהודית והוא מחוייב (מטעם היותו בהר סיני) לקיים את המצוות.

זה שלא נוח פתאום דבר שהיה כ"כ ברור ממתן תורה- זה בעיה.

גם טלוויזיה ומסיבות זה לא בסדר אם עוברים בהם על מצוות התורה.

נראה לך שאם משהו מכריז על עצמו כפחות דתי- זה יוריד מעול האחריות בשמירת מצוות???!!!!

מה? רק חרדים היו בהר סיני ומחויבים לשמור את התורה על כל פרטיה? 

מי שכתב את הכתבה פשוט לא חי את התורה, ההסתכלות שלו מוטעת.

יהדות זה לא לאום- כמה שאני מחובר אליה אני יותר מחויב אליה- ממש לא!!!!!! יהודי מחויב לתורה ולמצוות.- וכן- גם אם זה לא מוצא חן בעיניו.

לפעמים קשה לנו בקיום מצוות, לפעמים היצר מתגבר ואנו מוצאים תירוצים למה מה שאנו עושים זה בסדר- וזה הגיוני- הקב"ה יודע מזה ומחכה לשובנו. אבל להגיד שמלחתכילה זה 100 אחוז כשר, זה כמו חזיר בהכשר הבד"ץ....

זו דעתי---- סליחה על הקיצוניות אבל בחיים שלי לא שמעתי כאלו סילופים על התורה, כזו גישה מוטעת מכאיבה ממש!

מה חוב על זה אבא שבשמיים שככה מזלזלים בתורתו???

והאם הכתבה מייצגת את הציבור הדתי לאומי לגווניו.

אני אמנם דיי נגד[מפתיע, אה?]

 

אבל בחברה שלי זה מאוד נפוץ אצל דתיים...

רק רציתי לומר שגישה זו מוטעת, לא משנה לאיזה מגזר אתה שייך. התורה לא נתנה במגזרים- היא נתנה כמקשה אחת- הלא כן?

כל כך רחבה שנכנסים אליה כל הגוונים האפשריים.

יש לי חברים בצבא שמגדירים את עצמם דתיים ושמירת נגיעה זה אפילו לא בעולם שלהם כי הם חיים בזוגיות מלאה עם חברות שלהם (אחד הפיל את התינוקת שלו כי הוא לא הרגש מוכן להיות אבא ולהרוס לעצמו את הילדות.. זוועה)

ומאידך גם אני מגדיר את עצמי דתי לאומי ואני מחמיר מאוד בצניעות ויש לי חברים שהרבה יותר ממני (יש לי חבר שלא היה מוכן שבחורה תספור כמה מתח הוא עושה כי הוא רוצה להתרחק מנשים)

לכן כל הכתבות האלה אף פעם לא מייצגות את הציבור (שנמצא אגב, בעלייה מתמדת ברוך ה')

ועוד אזכורים של "עדיין דתי/ה" כדיי להבין שזה כתבה סופר מגמתית.
ברור לי שגם מי שחלילה נכשלים ולא משנה באיזה רמה(ומגדירים את עצמם דתיים) ברור להם שזה לא בסדר, והמרואיינים שעושים מזה משהו לכחתחילה קיימים בשולי השוליים.

וגם יצא לי לראות חלקים מהסרט (בהזדמנות זו - *לא* לראות אותו)
 

גם הסרט וגם הכתבה באמת עיצבנו אותי.

 

מה זה השטויות האלה שזאת לא הלכה מפורשת וזה לא כתוב במפורש בתורה, ושיש דעות והתרים?!

זה כתוב במפורש, ידוע שמי שעובר על הדברים זו עבירה חמורה.

מה זה כל ההקלות האלו? לאן הגענו?

 

ונכון, זה קשה.
נו, אז כל דבר שקשה מפסיקים? וגם התרים - כמה רחוק ניתן להגיע איתם? וזה נראה שאת הקו האדום עברו מזמן.
אין רב אחד שמתיר נגיעה לפני חתונה.

 

ה' נותן את זה ולא סתם. 

פשוט כאב לי לקרוא ולראות.

 

שה' ייתן לכולנו את הכח לשמור על זה!
ושלא נהפך ל'מעטים' (כמאמר הכתבה...)

ובשבוע שלאחריו: כתבה בנושא קריאה בשטרי הדיוטות בשבת בציבור הדתי

 

 

הישארו עמנו, יהיה עסיסי

הכי כדי פשוט ללכת ולהכיר באופן טבעי,

אם יש מישו שמוצא חן בעיניך תבברי עליו פרטים
ותנסי להציע לו דרך צד ג' (או אפילו ישירות!)

לא ממליץ ישר להתחיל עם שדכנים/אתרים

 

לגבי שאלתך-ממליץ ממש! רק תבדקי שהוא אכן מתאים להשקפתך/דעותיך

ושיש יסוד סביר להתאמה

 

בהצלחה ממש!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בברכה

המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!

כפיר גולן

 

 

יומקסימלאושרוחניותר

אם המשפחות מכירות זה יתרון גדול...
אם המשפחות עדייין לא יודעים שיש (או שיהיה) ביניכם קשר, אז לדעתי לשמור על דיסקרטיות... בישוב זה יכול לעבור מהר מאוד מפה לאוזן ואם חלילה תיפרדו זה לא נעים...

למה לא להיפגש עם משהו מהיישוב?
כמובן שלא מומלץ להיפגש ביישוב...
בהצלחה!

ובהמשך לשאלה-

יש 2 בחורים שהמשפחות מכירות ושניהם נראים לי מתאימים

אחד מהישוב ואחד מישוב שכן

חוץ מזה שאני ממש מתפדחת!

 

אפשר להתקשר בצורה ישירה, אפשר מייל או סמס או מישהו שלישי שיבדוק ויקשר בינכם,

 

ברור שכן אם הבחור מוצא חן בעיניך לכי על זה,

 

בהצלחה רבה.

אני מרותקת. ואפילו עם דמעה בזווית העין..
והחתימה..
בקיצור וואו

לא יודעת מה לכתוב כדי להביע השתתפות.

אז קבל רק  

 

אתה מזכיר לי אדם שאני מכירה. אולי זה בכלל אתה?

הכתיבה שלך מדויקת עם כל כמה שהיא מפוזרת, כי אלו רגעים אמתיים וטבעיים.

'פתאום לא התחשק לי' נשמע לי פשטני מידי אבל אני מניחה שלא רצית לפרט מעבר לכך.

מאחלת שתקשיב ללב וגם לחבר,

רק טוב

 

 

לדעתי אתה צריך לחשוב עם עצמך אם זאת האוירה שעושה לך געגוע או אולי יש כאן געגוע מבוסס... אני מכירה את ההרגשה של האשליה והחזרה אל הדימיונות בהתאם לאוירה- לרוב זה סתם אשליה.

מקווה שתמצא את התשובה- מאמינה שהיא נמצאת בתוך ליבך.

כגון גודל כיפה, יש / אין משקפיים, פיאות, גובה משוער וכדו' 

פשוט תיק גדול, כיפה סרוגה ושיער קצוץ מתאים לכל הבחורים שאני מכיר... 

בהצלחה!

זה כבר פחות אחד ....

בכל מצב נראה לי באמת ש'יהודי!!' מכיר אותו ומנסה לעזור לי.. 

אנשים באמת טובים יש פה
תודה

בבושקה, את בובה אמיתית 

אם הוא לא מאותם יחידים אז אסור לו לעשות עצמו לומד ולומר שהציבור יפרנס אותו.
אם הוא כן מהיחידים הללו אסור לו להתבטל מהתורה.
וזה לא קשור לצד טכני או אידאלי, רבנים גדולים עסקו בתורה מתוך עוני מחריד.

אתה מדבר מתוך האידיאולוגיה, מה היה צריך לעשות אם לא היו מפריעים למיניהם. אבל חשוב לזכור שזה לא לימוד תורה וזו גם לא תורתינו. יש עמים מסוימים שאנשי הרוח שלהם מתבודדים בין ההרים, והם משיגים כוחות רוחניות עליוניים ביותר. אבל לא זו דרכינו ודרך התורה. התורה היא לא ספר פילוסופיה שאפר לדון על מצוותיה- טובים או לא. המצווה "והגיתם בו יומם ולילה" זה ציווי מפורש, לדון אם זה אידיאולוגיה- לא בא בחשבון. כי זה לא. זה לא מחשבה נחמדה שננסה להגיע אליה אם יהיו לי התנאים הטובים להגיע אליה. יש את שיעור ספרות ובו דנים על הספרים שהוציאו פילוסופים ומנתחים את דיבריהם. אבל ספר התורה הקדושה היא לא כך. היא ספר הדרכה לחיים עצמם, כיצד לתפעל את המכונה האדירה ששמה 'חיים'. התורה (ובכללה ערך לימוד התורה) זה לא מאמר נחמד שאפשר לערוך עליו דיון- ערך לימוד התורה כ"כ חשוב דווקא בגלל הפן המעשי שלה. אם אתה רוצה לדעת על החשיבות זה רק מצד התורה- והחשיבות העצומה מצוייה בכל דף בגמרא. אם תשים לב בשיעורים שמדברים על חשיבות לימוד התורה מצטטים פסוקים מהתורה עצמה, אין מקום לדעה אנושית אם היא לא מעשית. אבל אם אתה רוצה לדון בנושא- זה רק בפן המעשי.

 

במשפט אחד: אין כזה דבר בתורה מצב אידיאולוגי- יש רק מצב מעשי. התורה לא נתנה כדי שנדוש ב'הגיגיה' אלא שנקיים אותה כי היא מקור חיינו ועל פיה נפעל בכל- גם בלימוד התורה.

 

יכול להיות שהלכתי קצת קיצוני בקטע הזה- אשמח לשמוע תגובות נוספות-

האם מה שצריך אדם לשאוף אליו זה ללמוד כל הזמן, ובת להינשא עם אחד כזה... או שאדם צריך לשאוף ללמוד קצת "ולצאת לחיים"...

לי התשובה מאוד ברורה... אני רק רוצה לשמוע עוד דעות בנושא... (כי כבר שמעתי כאלו שאומרים שאין עניין ללמוד כל החיים אלא אם כן אתה הרב עובדיה או הרב אלישיב... "יחידים"...)

השאיפה תמיד צריכה להיות ללמוד תורה. מה זה לקבוע עיתים לתורה? שכל היום הוא אומר: יש לי עיסוקים והם ליגיטימיים לגמרי ומוצדקים, אני לא יכול ללמוד תורה כל היום למרות החשיבות הגדולה (שא"א לדון עליה), אבל מתי אני חוזר לדף גמרא??????? זו אמורה להיות שאלתו של כל יהודי שבאמת מאמין שתורה היא חיינו. הכמיהה הבלתי פוסקת ללימוד התורה- מבלי קשר לתוצאות בשטח- זהו המצב שכתוב בתורה שצריך להיות. יהודי שאומר: אני יוצא לפרנסה/ לחיים וכו' אבל אני חוזר בערב/בבוקר/בצהרים ללימוד התורה. כי הוא מבין שזהו תפקידו פה בעולם- אשריו. 

 

אדם צריך לשאוף כל הזמן ללמוד, אך לא ללמוד כל הזמן.

אא"כ נתנו לו הכוחות המיוחדים האלה משמיים. (והוא מיחיד סגולה כמו שציינת.)

 

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי----

אני יכול לומר בוודאות על עצמי שאני לא יחיד סגולה...
ואני בפירוש רוצה ושואף ללמוד כל החיים שלי תורה... ונכון, זה קשה, ממש! אבל זה שאיפת חיי ואני בע"ה יצליח אפילו שאנינלא יחיד סגולה...

אשרי ביתך שאתה רוצה להקים, אני מקנא באשתך ובילדיך לעתיד. יהיה להם אבא חזק שיוכל לעמוד ברוחות הזמנים ולאשתך תהיה מקור לשאיבה רוחנית שנשים מאוד רוצות, במיוחד מבעליהן. החינוך בבית שלך יהיו על אדנים חזקים ביותר ויהיו שונים- תסכים או לא- כך זה יהיה.

כל עוד אתה באוהלה של תורה- אשרך ואני מקנא בך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רק תזכור להקדיש זמן ללמוד למען כלל ישראל שלא זוכה כמוך להישען על דף הגמרא ללא סוף.....

כך חונכתי... וכך אני משתדל לחשוב..
אני לומד תורה כי אני יודע שזה מה שהכי חשוב לעם ישראל... זה מה שחסר בעמנו היקר, תורה, אנשי תורה...
ובשם ד' נעשה ונצליח!

להלכה למעשה בדרך כלל הולכים כרבי ישמעאל, אבל בלעדי האנשים שהיו הולכים כרשב"י בכלל לא הייתי יודע שיש מחלוקת כזאת.

להתמסר על זה

כשמישהו מאמין בערך באמת ועד הסוף
ומוכן להתמסר אליו אישית
השמיים הם הגבול.

אבל תלוי בכוחות של הזוג.




ויש דברים הרבה יותר עקרוניים וחשובים.

 

ואני באופן אישי חושבת שבשנה/שנתיים הראשונות לשבת וללמוד. אח"כ כדאי לרכוש השכלה תורנית או אקדמית כזו שתאפשר משרה מכובדת שפרנס ותכבד בן תורה., במידה ומבחינה כלכלית,אי אפשר להמשיך רק ללמוד...

אך את ההחלטה כדאי לקבל עם ההורים ובת הזוג המיועדת. בהצלחה!

צריך ליגע בתורה כדי להשלים את הצד השכלי והרוחני, וליגע בד"א כדי להשלים את הצד החומרי והגשמי. (מהר"ל 'דרך החיים']

בצורה אידיאלית צריך לעסוק בשניהם!

[לגבי רשב"י:
*כבר כתבתי בשם החת"ס שזה לא בא"י. (יש לי ספק אם זה נכון, ואני נוטה שזה לא נכון, וכמה אחרונים חלקו עליו).

*עכ"פ עיקר הענין שרשב"י דיבר על תקופה מסוימת בחיים של האדם, כמו הפרישה שלו למערה, או כלשון הגמרא והראשונים התקופה שתלמיד נמצא לפני רבו, ובימינו זה נקרא תקופת הישיבה. אבל ברור שרשב"י, לא התכוון כתוכנית חיים כללית.

*מסתבר שהיום אין כרשב"י, וכולם צריכים לנהוג כ-ר' ישמעאל, לכן גם בתקופת הישיבה, צריך להקדיש מעט זמן: לגמילות חסד, לישוב א"י, לעיסוק בחכמות חול, לעיסוק באימון גופני, ולימי כיף, כדי לבנות את הקומה החומרית.]

אם כל אחת מהתכונות שציינת הן תנאי סף, ז"א שלא תצא עם אף אחת שאין בה את כל התכונות האלו יחד, אז אתה אכן בררן.

אם אתה מוכן להתגמש קצת יותר ולחפש מישהי שהתכונות האלו הן "המודל" שאתה מחפש ולחפש מישהי שתהיה קרובה נאמר ב70-80 אחוז לאותו מודל שדיימנת אז זה בסדר גמור.

 

זה גם תלוי בגיל שלך, באישיות שלך, בהשכלה שלך וכל מה מה שתוכל להציע בהתאמה למודל הנ"ל.

הכל שאלה של איך אתה מציג את זה.

בוא נגיד ככה - אם אתה לא עומד לצאת עם מישהי שחושבים שפחות או יותר מתאימה לתיאור כי אין לה את חצי מהתכונות - אז לא יהיה פשוט למצוא את החצי השני שלך. וזה גם מכיוון שחלק גדול מהחבר'ה שיכירו לך מישהי לא ממש יכירו את התכונות שלה ב100%. (לי למשל אמרו שאני מתנהג בצורה שונה מאוד כשאני עם חבר'ה X לעומת חבר'ה Y ...)

 

אני חושב שיש בנות כאלה השאלה מה הקו האדום שלך בחיפוש.

בכל מקרה - אני מצליח מאוד להתחבר למה שאתה מחפש ואני מאמין שיש גם בנות כאלה (מוזמן לחפש אותה פה, יצאו מכאן כבר 50 זוגות לפי מה שאומרים)

(אולי טיפה פחות מפורט) אבל כשבפועל לא כל הזמן רצים ומשווים עם הרשימה ולא נותנים לשום קשר להתחיל ולהתפתח כי על רקע המודל שגובש כל פגם בולט ופוסל.

צריך כיוון כללי ועם השאר לזרום..

אלא אם כן זה דברים שבאמת עקרוניים..

הי..

אני חושבת שכשיוצאים לדייטים עדיף לא  לבוא עם רשימה של קווי אופי שאותם אתה רוצה.

ברור שאתה רוצה משהו מסויים ומישהי שתתאים לך.

אבל מאיפה אתה  יודע שמה שתיארת זה מה שאתה  צריך.

אולי  יכירו לך  מישהי  שיש  לה תכונות  קצת שונות  ויהיה לכם טוב ביחד ואתם תתאימו.

ברגע שאתה קובע  מראש זה קצת  בעייתי, גם כי אתה שולל מלא אפשרויות  של בחורות טובות שיכולות  להתאים לך.

וגם שמי אמר שדווקא הרשימה הזאת זה מה שאתה  צריך.

חשוב מאוד שיהיו דברים שחשובים שיהיו  בבן זוג.

כמו למשל רמה דתית,  כמובן התאמה לאשיות ותכונות אבל לא צריך להיכנס לדקויות.

בקיצור אני חושבת שאתה צריך להתגמש. ולאו  דווקא בגלל  שאין כזאת בחורה.

אלא  שפשוט מי אמר לך שזה  מה שהכי טוב  לך.

תנסה ותראה.   הרבה הצלחה.

חייבים לצמצם את החיפוש, יכול להיות שאני 'מקצין' או 'בררן' אבל מה שאת אומרת נראה לי קצת תמוה...לפי מה שאת אומרת כל בחורה יכולה להתאים ולהיות רלוונטית ולפי דעתי זה לא הדבר הכי ריאלי. וחייבים איזשהו קו מנחה.

זאת הולכת להיות האישה שתלווה אותך לכל החיים, ומותר לך לרצות את מה שמתאים לך.

ובייחוד שהרצונות שלך הם לא רצונות רדודים (שאפילו הם לגיטימיים), אלא רצונות שמשקפים אופי!

 

המונח "בררן" שגור יותר מדי בפה של השדכנים.

שים עליהם פס גדול ורחב, ותלך בדרך שמתאימה לך!

אבל צריך גם סבלנות טיפה.

 

כלומר: בחורה עדינה, גם אם היא עם ביטחון עצמי, לא בהכרח "תזרום" לגמרי על הפגישה הראשונה.

 

כיוון כללי לגיטימי בהחלט לדעתי.

חוץ מעדינה, אני כל מה שכתבת.

ואני לא חושבת שיש הרבה כמוני.

אבל זה סתם בגלל שאני סנובית.

אה ואני בת 17.

 

סליחה אם ביאסתי, שיעשע אותי הסיטואציה

קודם כל אני חייבת לציין שאתה נשמע לי בחור אחראי, אתה יודע מה שאתה רוצה בחיים ואתה לא מהסס לבטא זאת. הרבה בחורות מחפשות אחד כזה, ואולי אתה מחפש במקומות הלא נכונים. שים לב שכל מה שכתבת על בחורה שאתה רוצה משקפות על פנימיותך- אדם אוטומטית רוצה משהיא שדומה לו. ואתה נשמע לי אחד טוב ונדיר- ואולי טוב שתחפש במקומות נוספים, שדכנים הנכונים הם גם סוג של זיווג. אתה לא חייב לרדת מהדרישות שלך, כמו שכתבו לפני- זה האחת שתהיה איתה עד סוף החיים ובעזרת ה'- גם בג"ע. אמן. אבל לגופו של עינין- אם זה מה שאתה רוצה- אתה באמת חושב שנשמתך התאומה לא נמצאת? הרי הדרישות האלו לא באות (אני מאמינה) מלחץ חברתי/ משפחתי. זה בא מתוכך- וגם מחשבות אלו נשתלו ע"י הקב"ה. הוא רוצה שתדרוש כך כי זה הזיווג שמותאם לך. אם מדובר בדברים חיצוניים שלא משמעותיים לך או דרישות של החברה או המשפחה (שנובע מלחץ חברתי- לא שהתורה דורשת זאת. ותבדוק את ההלכה המפורשת אל תסמוך על "אמרו לי כך וכך") הייתי אומרת שאתה לא צודק. אבל ברור, בלי ספק, שהזיווג שלך מתאים למה שאתה מצפה והיא תבוא. מובטח בשמיים לאדם שיש לו זיווג. תאמין לי- אם תשנה את הציפיות שלך לא תשנה את זיווגך. 

במילים קצרות- הדרישות שלך נורמליות, מקובלות ואפילו יפות (לדעתי, אני בת 18 בחודש ניסן, תחשוב על כך). מי שאומר בררן כנראה עדיין לא בירר עם עצמו מיהו ועם מי הוא רוצה לבנות את ביתו לעתיד. 

הבהרה קטנה: זה כמו מורה שלי שלא מבינה מחיים שלה מזה מייל. כשקיבלתי מייל לא מדוייק בכדי ליצור קשר עם משהיא אמרתי שזו בעיה וצריך לברר את הכתובת הנכונה. היא שאלה למה? למה א"א להתפשר על מה שיש? (אותיות חלקיות ולא מובנות) ואתה מבין טוב מאוד מה הבעיה. אם תשים אות אחת לא נכונה בכתובת המייל- לא תגיע לאדם שאתה רוצה ליצור איתו קשר. כך גם בנושא שלך. אתה מעוניין ליצור קשר עם הבחורה המתאימה בכדי לבנות איתה את הבית שלכם. אם תתפשר על אות אחת- על מידה אחת שאתה ממש מעוניין שיהיה בה- אתה אולי תמצא אחת מהר יותר או בקלות יותר- אבל שים לב- אתה לא תמצא את האחת שאתה מחפש. אתה לא תמצא את הזיווג שלך. וחבל.

 

קיצר- המון הצלחה וס"ד. 

(הייתי רוצה ליצור איתך קשר. תחליט אם כן או לא)

ותפילות- תמיד עוזרות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מהדוגמא שהבאת אפשר להבין שייש רק אדם אחד שאפשר להתחתן איתו. את באצמת חושבת ככה?

אם אתה יודע איך נוצר זיווג ומהו מקורו בשמיים- אשריך. אם לא אפרט לך בקצרה: האדם מורכב מנשמה אחת שמתפצלת לשניים כשהיא יורדת לעולם, האחד יורד לגוף האישה והשני לגופו של האיש. הקב"ה קובע מתי הזוג יפגש, כיצד ואיך. אין לאדם אפשרות להזדווג עם משהו שלא מתאים לו- כי פשוט הם לא אותה נשמה. כשהזוג מתחתן בשעה טובה ומוצלחת שני החצאים של הנשמה באים ומתאחדים תחת החופה ונקראים "אדם". (כמו באדם הראשון- אבל זה סיפור ארוך ולא לעכשיו). זה כמו להרכיב פאזל של שתי חלקים- פאזל מכינים מגוש אחד שמופרד, בכדי ליצור עינין ואתגר יוצרים מה שנקרא 'חורים' ו'בליטות', אם החורים ובליטות לא מתאימים אחד לשני סימן שהיצרנים שלא תכננו אותם כמקשה אחת. הם כנראה לא קשורים אחד לשני. שני אנשים שבאים להתחתן- אם הם לא שני חלקים של אותה נשמה- הם לא יתאחדו לעולם ולא יהיו מקשה אחת. כי הם פשוט לא נוצרו כך.

 

אני אישית שונאת כשמצטטים לי משהו מהתורה ולא מביאים לי מקור, פשוט אותי לימדו את המדרש הזה מהיסודי- כך שאני אף פעם לא ביררתי על מקור מדויק. אבל אשמח לברר ולהביא אותו אם אתה מעוניין.

את צודקת. 40 יום קודם לידתו של אדם מכריזים על זיווגו וכו' אבל במציאות בפועל...הסיכוי למצוא את אותו זיווג הוא לא הכי מציאותי.
המטרה לי לפחות במציאת בת זוג היא מצית מישהי ששותפה לרצונות ומטרות שלי בחיים ולהביא אותם לידי ביטוי.
לפי רבי נחמן יש הרבה זיווגים שהם האחד סוג של פירמידה כזו. חלק מתאימים יותר וחלק מתאימים פחות. אפשר לראות את זה גם אצל אנשים שלא עלינו אלמנים- למרותשלכאורה נראה שהיה להם זיווג חלקם מתחתנים שוב. נראה מוזר..

ראשית- שנה את כיוון המחשבה שלך. לא חיפוש אחר דברים מסוימים בבחורה יקבעו עם מי לבסוף תתחתן, אלא התכונות שאותם יש במיועדת לך- אותם תחפש. הקב"ה כיביכול אומר: בבחורה הזו ש'מבולבל' אמור להתחתן יש את התכונות x,y, z אז אשתול בדעתו של 'מבולבל' לבקש את אותן תכונות כדי שהוא יגיע למיועדת לו. שנה כיוון חשיבה- זה יעזור מאוד עם הלחץ במציאת בן/בת זוג.

שנית- גם לנשמתך התאומה יש את אותן מטרות בחיים ותאמין לי- בסוף תמצא אותה. הקב"ה ערב לך לא אני. קח את מילתו שלו.

לפי ר' נחמן יש הרבה זיווגים- לא להגזים יש שלוש. וזה קצת יותר עמוק ממה שזה נראה.

לכל אדם יש שלוש זיווגים ורק מחצית מנשמתו התאומה! זה אומר ששניים מהזיווגים הם לא חלק מנשמתו ואחד הוא הזיווג שייעדו לאדם כשירד לעולם. אם האדם בעולם הזה לא הגיע למצב שבו הוא יוכל להתחתן עם נשמתו התאומה (מבחינה רוחנית ) הוא ינשא במקרה הזה לזיווג השני, עד שהוא יהיה מוכן לזיווג המקורי שלו. וכן להפך. יש על זה שיעורים שלמים ואם אתה רוצה באמת לשמוע על זה אפנה אותך להרצאות המתאימות.

את דברי חז"ל. פעם ראיתי קטע מהרב קרליבך שאומר משהו בסגנון של: עד שאתה לא מרגיש שעמדתם ביחד לפני הר סיני זאת לא היא.
לדעתי אמירות מהסוג הזה מסוכנות ומכניסות לסרטים ושיפוטיות שגם ככה יש הרבה יותר מדי.

פעם גם חשבתי שזה גישה פשטנית.
אבל בעיקר כי פחדתי שזה יגרום לי לעצבות...

בזמן האחרון התחלתי לחשוב שוב שזה באמת נכון אבל ממש בזמן האחרון אנימשוב מתלבט ..


עזבו תתעלמו ממה שנכתב פה.
אני סתם מבולבל עכשיו..

למסע חיפושים ארוך ומייגע. ככל שאתה דבק יותר בסרטים על החשמל באוויר בפגישה עם הנסיכה המושלמת המיועדת משמים ככה הוא יתמשך יותר.

אבל אז יש הפסקת חשמל...
אז זה מבלבל ...

פעם חשבתי כמוך.
היום אני מבולבל

ואחרי יום יומיים החיים חזרו למסלולם. אין לך עסק בנסתרות ובהדי כבשי דרחמנא למה לך. הקב"ה יעשה את שלו ואנחנו נעשה את שלנו.

 לך, אתה  לא תתיגע בחיפושים- כי הקב"ה ישלח לך את הזיווג אליך. ואתה גם לא תהיה בלחץ- כי את הקבוע לך תקבל. לא משנה מה תחליט. וחוץ מזה- שום חשמל באוויר- זה קורה אחרי החתונה- אחרי שמחליטים שיש התאמה ושיש על מה לדבר לבנות בית וכו'- אז מתחילים להתאהב ומבינים שהתחתנו עם הנסיכה המושלמת- תפסיקו לחיות בסרטים שמשקרים לכם. 

 

זה לא לחפש את המיועדת- זה להבין כשאתה מתחתן- תדע שהיא היתה המיועדת.

זה חוסך התלבטות רבה וחרטות אחרי החתונה.

אסור אצלם להתגרש...

סתם שיהיה ברור- הקטולים לקחו כל פיפס של הכללים שלהם- מהיהדות. נקודה למחשבה.

וברור- אם יש הרגשה של חוסר התאמה מובהק בין השניים- התורה לא סתם מתירה להתגרש. השאלה היא למה הכנסת את עצמך לכאלו נישואין- כי לא היה לך סבלות לחכות למי שבאמת תתאים לך? כי לא ביררת מספיק שהיא אכן מתאימה לך? התחתנתם מתוך לחץ חברתי/משפחתי כשלא היתה באמת התאמה? או חוסר מידות ויכולת ויתור? 

 

תחשוב קצת על זה....

ולשירוש: קודם כל להנמיך ווליום.
אם אני מבין אותך נכון אנחנו מסכימים שלא תמיד מתחתנים עם האדם המתאים מכל מיני סיבות ולא תמיד אפשר למנוע את זה.
אני מוסיף שצריך לחפש בכיוון כללי ולא להינעל על מודל ברור ומושלם מדי

לא כדאי לוותר על דברים שחשובים לך. בטח לא בהתחלה. כן כדאי לבדוק אם אתה מחפש במקומות הנכונים. בהצלחה.

1. אני לא מבין למה עמקות = דיכאון. זה פשוט לא נכון. בקשר לדומה\שונה, כל אחד והטעם שלו, אבל צריך שיהיה
בסיס משותך לדיבור.

2. תלוי מה אני יודע ומה ההצעות, מה שמתאים יותר.

3. מדברים עם אנשים שסומכים עליהם שלא יפיצו... אם אין לך כאלו, אז אתה בבעיה.

למה שיהיה אכפת לך לברר על בת בכלל?

1. כמו שאמרו- עמקות ממש לא שווה דיכאון. רוב האנשים העמוקים שאני מכירה בכלל לא דכאוניים..
ולגבי דומה או שונה- אני די חושבת שהדימיון בין שני הצדדים עוזר ומונע חיכוכים. אך כמובן שבנקודות מסוימות, בעיקר אלו שהאדם לא אוהב בעצמו, או לא שלם איתן, הוא יעדיף שהצד השני יהיה ההיפך שלו ויאזן אותו.
2. לצאת עם בת/בן מהפורום ( אני אישית לא עושה את זה אבל ) זה ברור שזה תלוי הצעה ופרטים קונקרטיים ולא לפי רמת הכירות מוקדמת.
3. למה כל הפורום צריך לדעת? :O

ד'. (בדיוק כמו כל פורום אחר כאן בערוץ..)

ונראה לך שמישהו יענה ב?

בין השאר בהחלט כן.

בס"ד

 

נראה לי יהיה נחמד מצידכם להתחשב בזה.

 

[שרשרתי לדי"מ אבל כמובן שזה מופנה גם למנצלשים האחרים ]

אשמח אם המנהלים יפצלו את הנצלו"ש לשרשור חדש

סתם נראה לך - ד

כל התשובות נכונות

למרות שבדרך כלל ד'

מה הראשי תיבות של ניצלו"ש?????

|מרגיש ותיק|

 

המשך:

 

שורש מרובע נ.צ.ל.ש: 

פִעל - נִצלֵש

פֻעל - נֻצלַש 

וכן ע"ז הדרך//

 

|ע"כ רגע של עברית|

 

חח לא באמת..
ג'

הרגל

תלוי בנק' מבט

בס"ד

 

היה חופש מהשירות

 

הייתי בחתונה של חברה והיה מהמם!

 

חברה התארסה

 

 

בס''ד
חברה התחתנה בשעה טובה
חברות התארסו ב''ה
גשום ב''ה
היינו כמעט כל המשפחה בבית השבת
למרות שחלק מהאוכל קפא ב''ה לא היה חסר כלום
יש עוד שמחות שהתאריך שלהם מתקרב ב''ה

שיהיה שבוע טוב ומבורך בע''ה בשורות טובות

ב"ה סגרנו עוד כמה דברים לקראת הארוסין.

 

ה' נתן לי תזכורת מאוד כואבת לגבי חוב שיש לי, תודה אבא

 

ובכלל, תודה אבא שבשמיים!

לפעמים זה אקטואליה וחדשות

נשאר: נ'-פ"ט, ק"א-ק"ח

תם סבב שני