ואז נפרדנו.וזהו.
עבר כבר כמה זמן, ואני עדיין חושבת עליו, ומתגעגעת אליו..להתעמק בזה? או להתעלם ולהמשיך הלאה?
אני לא מתפלא שקשר שהיה מבוסס על רגש ונחתך על שכל
יקעקע ויעלים את הרגש.
וכל הכבוד על האומץ לעשות דבר כזה!
קשר שמבוסס על רגש ומבחינת השכל אין התאמה, אח״כ בחיי הנישואין כשהרגש לא בשיאו כל הזמן מה שמחבר הזה התאמות בדברים הקטנים וכשאין את זה הכל הרבה הרבה יותר קשה..
איך "בזכות האהבה" נשים יהודיות סובלות.
הדוגמא האחרונה שיכולת להביא בשביל להוכיח שאהבה מתגברת על פערים.
(חוץ מזה שהיא מזעזעת בפני עצמה, אז צפה לקפיצות..)
(מצטערת של הניצלו"ש. פשוט עיוורון שקשה לא להגיב אליו)
ב100 או כמעט 100 אחוז מהמקרים האלה הנשים סובלות עד מוות
אז עדיף (בלי קשר להלכה רק) שהם יתפוצצו
מה שבטוח- אהבה אין שם אחרי החתונה
אלא כי זה בעייתי.
אבל גם נכון, אני חושבת, שכמעט לעולם זה לא מצליח (גם לא במושג הדל של הצלחה שבו זה יכול.. שכמובן לא כולל חיבור נפשי עמוק).
כמו למשל שהוא מתכנן לגור בחו"ל ואת רוצה להיות בארץ
אלא זה דברים שתהיו מוכנים להתגבר עליהם או שלא באמת מהותיים לבניית קשר
אצלי החיבור עם כל האנשים סביבי מבוסס על רגש בלבד.
אף פעם לא ידעתי להסביר למה אני חברה דווקא של חברות מסויימות.
אם את כזאת - תקשיבי ללב שלך ואל תתרשמי מדי מכל התיזות שאומרות להתעלם מהאהבה ולבחון את הקשר בקור רוח על פי רשימה ממוספרת של תכונות אופי...
יש אנשים שזה נכון להם ויש אנשים שלא.
את הרגשות כלפיו אין סיבה להדחיק. תקבלי את זה, ואני מקוה בשבילך שעם הזמן זה יתעמם...
אבל כל עוד שאת מבינה בשכל שאתם לא מתאימים והתכונות אופי שלו לא מתאימים לך וזה לא דברים פעוטים אני לא חושבת שיש סיבה לחזור.
בהצלחה!!!
שאלה שמציקה לי זמן די רב,
האם לדעתכם חלק מההשתדלות במציאת זיווג צריכה להיות בדברים חיצוניים? לדוגמא הרזיה?
עד כמה לדעתכם זה מעכב ומפריע בשידוכים??
אני מאוד גדלתי על העיקרון שמה שאנחנו- זה הכי טוב, כמובן אם צריך להשתפר אז עובדים ומנסים לשנות, אבל גדלתי על ביטחון עצמי ושמחה במה שאנחנו.
קשה לי לחשוב שזה אולי תוקע אותי קצת, אני לא מדברת על תקיעה חריגה בשידוכים אבל כן זמן כבר לא קצר.
מה דעתכם?
אני רוצה להגיד לך שבתור בחורה מלאה לפני שהתחלתי לצאת,
לא היה לי מספיק ביטחון עצמי רק בגלל המשקל (בכללי היה לי ביטחון עצמי,עם חברות ואנשים אבל רק מהפגישות קצת חששתי)
אמרתי לעצמי שעד שאני לא מרזה לגמרי אני לא יוצאת!
אבל זה לא כ"כ פשוט ותהליך הרזיה הוא ארוך ובסוף החלטתי לצאת ככה איך שאני
וראיתי שב"ה לא פסלו אותי על זה..ורוב הבחורים רצו להמשיך,(תתפלאי הרוב היו רזים)יש בנים שזה פחות חשוב להם כנראה.
חשבתי לעצמי שאם ה' ירצה שאני אתחתן,אז הוא ישדך לי את הזיווג המתאים לי שירצה אותי ויקבל אותי איך שאני.ואם לא אז זה פשוט לא מתאים והכל לטובה.
אז לדעתי כן חשוב לעשות השתדלות כדי להרגיש טוב עם עצמך ,אבל לא בשביל אנשים אחרים,
אם אין לך מספיק ביטחון עצמי ככה ואת לא שלמה עם עצמך אז כן לעשות שינוי.
אבל לזכור שה' מזווג זיווגים ואני מכירה לא מעט בחורות מלאות שהתחתנו בקלות.
אני אספר לך משהו,לא מזמן התקשרתי להציע בחורה למישהו,הוא שאל אותי איך היא נראת חיצונית,
אז אמרתי לו שהיא קצת מלאה ואם זה מפריע לו,הוא אמר לי שלא והוא מעדיף בחורות מלאות.
אז נכון שזה נשמע מוזר ואין הרבה כאלה אבל תראי שההשתדלות שלך כרגע זה לצאת איך שאת וה' גדול ואם ה' רוצה הוא ישדך לך זיווג שיאהב אותך ככה,ובכללי כדאי לרזות בשביל הבריאות אבל שזה לא ימנע ממך ויעכב כלום
אם יש לך אופי טוב ומידות טובות זה הכי חשוב
המון בהצלחה יקירה!![]()
ב"ה
ביום שישי האחרון דיברתי עם הרב שלי, והוא המליץ לי להתחיל לעסוק בפגישות וכו' (להתחיל להיות לנ"ו).
עוד לוקח לי קצת זמן לעכל, אבל באופן כללי אני שמח מזה ורוצה באמת להתחיל.
אח"כ דיברתי על זה עם ההורים שלי, והם העלו נקודה חשובה שעשויה להיות בעלת השפעה ממשית.
יש לי עוד בערך שנה (ואולי קצת יותר) עד שאסיים את השירות הסדיר שלי בצבא. אז יש בזה כמה בעיות, שלחלקן הרב שלי כבר התייחס ביום שישי; אבל אבא שלי העלה שיקול נוסף.
בצבא האדם משתנה. הדברים שהוא עושה במהלך היום-יום שלו שונים לגמרי ממה שהוא עושה כשהוא בישיבה, ולכן הדברים שהראש שלו עסוק בהם, הדברים שמעניינים אותו והצורה שבה הוא חושב, שונה מבד"כ. ולכן בזמן הצבא אתה שונה קצת ממי שאתה, אי-אפשר (או קשה הרבה יותר) להכיר את מי שאתה בחיים הרגילים דרך ההיכרות עם מי שאתה בצבא, כי בצבא אתה בתקופת-חיים קצרצה שהיא מאוד יוצאת דופן, ומשפיעה על צורת החיים שלך - אבל רוב ההשפעות הניכרות שלה חולפות, כי אתה חוזר להתעסק רוב היום סביב דברים אחרים, כמו שהתעסקת לפני הצבא (תורה וכו').
מה דעתכם? עד כמה זה מפריע? האם זה אומר לדחות בכ"ז, או לנסות לקחת את זה בחשבון ולעשות עם זה משהו - ואם כן, מה לעשות עם זה?
על כל שאלה ואולי גם להחליט על משהו קבוע שעושים גם בצבא- כמו לימוד יומי כלשהו.
וכך אין סיבה שתשתנה
ואנחנו משתנים כל הזמן..מה שלא משתנה זה האופי והדברים שטבועים בתוכנו.
זה לא משנה מה אתה עושה ביומיום אם הדברים נמצאים בתוכך הם יתבטאו בכל סביבה [לא בקטע של לימוד דווקא [משהו טכני כאילו]]האמונה, העומק זה תמיד קיים.
ברור שבכל תקופה יש דברים אחרים שמעסיקים אבל זה עדיין יתבטא בדרך שלך, במי שאתה, במה שאתה מאמין.
גם אני בתקופת השירות לאומי התנהלתי בדרך מסוימת שהשתנה במהלך הלימודים לתואר ועכשיו גם..זה לא טוב או רע אבל הפנימיות שלך - אם היא מספיק חזקה בך היא תהיה שם תמיד.
וזה לא רע להשתנות..אין לי ניסיון אבל אני בטוחה שזה קורה גם אחרי שמתחתנים בתקופות שונות..
זו דעתי ואני מקווה שהניסוח מובן...
מהגיוס שלי עברו קצת יותר מ9 חודשים
והפער במבט לאחור בין איך שהייתי טרום הגיוס
לאיך שאני עכשיו הוא עצום.
דברים שלא האמנתי שאעשה אי פעם,
נראו ונראים לי ברורים וטבעיים.
כוחות הנפש משתנים ומתעצמים
הצבא בונה אותך מהרבה בחינות
גם פיזית אך לדעתי מעל הכל מבחינה נפשית.
אני מבין את הקושי ואת הרצון למצוא את שאהבה נפשך
אך נסה להסתכל על העניין מבחינה פרקטית.
להתחתן תוך כדי צבא?!
פעם בכמה זמן תפגשו לדייטים?
יש לך פנאי וזמן בשבילה שתהיה בבסיס?
ואם בעז"ה תחליטו להתחתן
תחשוב כמה לחץ,זמן וכוחות נפש צריך בשביל חתונה
עכשיו תוסיף לכל זה את המשוואה של צבא ברקע...
אתה בטוח שתוכל/ו להתמודד עם משו כזה?!
בעז"ה נכון לעכשיו התיכנון שלי הוא לחכות לסיום הסדיר
כדי להתחתן (והשירות שלי מתוכנן להיות יותר ארוך משלך)
גם כי אני חושב שהצבא בונה אנשים מבחינה נפשית
והופך את רובם לאנשים בוגרים ואחראים יותר
(או כמו שהגדיר זאת חבר שלי:
שאתה הולך בתור עם נשק וכדור בקנה אתה באופן טבעי מתבגר)
ואפילו מי איננו קרבי אין למיטב הבנתי וידעתי הצבא מעצים אותו.
ממליץ לך לחכות אחי...
בברכה
המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!
כפיר גולן
יומקסימלאושרוחניותר![]()
הרבה פעמים רואים כבר מהרגע הראשון שזה לא זה, הרבה עמים קולטים את זה כבר מהדייט הראשון.
בברכה
המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!
כפיר גולן
יומקסימלאושרוחניותר![]()
מה אתם אומרים,יש דבר כזה?
אנשים שהעומק שלהם הוא כ"כ עמוק
עד שזה לוקח זמן\חפירות\אתים\דחפורים עד שמגלים אותו?![]()
יעזור לי מאוד שתענו,מקווה שהובנתי![]()
מים שקטים חודרים עמוק-
כלומר הרבה פעמים לשקט יש עומק...
התכוונתי יותר לאנשים עם מראה מטעה
שיכולים להיראות מאוד פרקטיים\פלפלים\קלילים מבחוץ
אבל עמוקים מבפנים
בת-שבע77בכל מקרה,תודה שעניתם![]()
סתם.
לפי מה שיצא לי להיפגש עד עתה, אנשים "עמוקים" והמוגדרים ככאלה,
הם מאוד ניכרים. זה יוצא להם מכל חור.
גם אם המציאות שתיארת תיתכן (וכנראה שכן), כנראה זה חבוי לא בגלל
הסיבה שציינת, אלא משום שהם עצמם לא הכי מחבבים ומטפחים את
אותן מסילות בלבבם.
אם הבנתי נכון,
הכוונה היא לעומק ששוקע למטה מרוב שהוא לא נמצא בשימוש?
בברכה
המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!
כפיר גולן
יומקסימלאושרוחניותר![]()
יש פה אנשים שמכירים את הישיבה בשדרות?
וזה ישיבה חזקה כזאת ז״א דוסים ממש או זורמים כאלה?
ישלי חבר שלומד שם,
לברר משו?
בברכה
המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!
כפיר גולן
יומקסימלאושרוחניותר![]()
זוג משדך בחתונות
כנודע לכולנו ותמיד זוהי ההרגשה שלי בחתונה
שיש מלא בנים מצד אחד שמתים להתחתן
ומהצד השני בנות שמתות להתחתן
חסר רק מישהו שיעשה את התיווך.
הצעתי היא. שיהיה זוג ידוע באותה חתונה כ"זוג משדך"
ניתן יהיה לשדך בשני אופנים:
אור ישר- לביישנים והצנועים
הבחור יפנה לגבר המשדך יתן פרטים בסיסים
מה הוא מחפש וכו''
וכן בצד השני עם האישה
תוך כדי החתונה יפגשו הבעל והאישה בצד ויבדקו אם יש שידוך פוטנציאלי
(אופציונאלי - לא מן הנמנע שלפני ההצעה הגבר יראה לבחור את המוצעת מהצד
והאישה תראה לבחורה את הבחור ללא ידיעתם, לפני נתינת האישור לדייט. )
אור חוזר- לחסידי האינטואיציה
בחור שמצא עלמת חן נאה בעיניו
ולפי תחושת הבטן שלו נראה לו שזה יכול להתאים
יפנה לגבר המשדך והוא יבקש מאישתו לברר איתה אם זה רלוונטי
ועוד פרטים בסיסים
כנ"ל גם הפוך אם בחורה וכו'
זה שלב ראשון.
שלב שני יוצאים מהאולם לאיזה חצי שעה
נפגשים ברחוב הסמוך, מדברים קצת
ומחליטים אח"כ אם יש פוטנציאל להמשך
מה מרויחים מכל הנ"ל:
א. מימלא כולם מתיפיפים לפני החתונה
לא צריך ליסוע ולבזבז זמן וכסף בשביל זה
הפגישות קצרות מלכתחילה חוסך דייטים משמימים וארוכים
ב. חוסך את כל הסחבת של כל הקטע לפני הדייט הראשון
ג. ובגדול סה"כ הבחורים בד"כ בראש של החתן והבחורות בראש של הכלה
כך שזה מעלה פי כמה וכמה את סיכויי ההצלחה
כמובן שדרוש זוג רציני שיש לו קצת נסיון בשדכנות
וגם אמיץ מאד ואסרטיבי.....
מוטיבציהבס"ד
רעיון טוב. לך על זה.. עד כה ראיתי משו דומה. לצד לוח טרמפים. היה מונח רשימת לא זוכר איך קראו לזה. קיצר שתי שורות-
מצא חן בעיני מצאה חן בעיני
חחחחחחח. נשפכתי. לא כ"כ הבנתי מה אמורים לרשום שם..- "מצאה חן בעיני זאתי עם השמלה הירוקה". "מצא חן בעיני הממושקף עם הבלנדסטון"- (30 תוצאות) וכו'. אבל התבדרתי טובא. אז חזק ואמץ.
רעיון בהחלט מענייןמרדכיבס"ד
אם כי לא נראה לי שהיה לי את האומץ לעשות את זה 

בגדים יפים, מוזיקה.
בהחלט רעיון..יעל מהדרוםבישיבת רמת השרון הוציאו חולצה עם הכיתוב:
איך אני רוקד
והמספר של השדכן של הישיבה.
לגבי הבעייתיות - לא נראה לי שזה מה שיגרום לבן אדם להסתכל על העזרת נשים.
חוץ מזה בשביל מה יש מחיצה?
אלעזר300הבעיה העיקרית שאני חושב שתהיה אצלי היא שקשה לי לתאר מראה של אנשים, ובמיוחד אם אני לא בוחן אותם יותר מדי.
דבר נוסף - הזוג המדובר יהיה די עמוס, בזמן קצר.
וגם צריך לעשות את זה באלגנטיות,בלי לחולל מהומות
תארו לכם חתונה שבה 10 בחורים עומדים בתור ליד זוג צעיר
ופתאום החברים של החתן והכלה מתחילים לטפטף החוצה...
ועוד בעיה קטנה,זה עלול לפגום בהנאה מהחתונה ובספונטניות
כי כל אחד כבר הופך לאובייקט פוטנציאלי
קיצר,צריך לעשות את זה בתבונה,על אש קטנה
בלי לעורר יותר מדי רעש
ובלי לפרסם לכולם שיש זוג משדך
פשוט אם יוצא משהו אז נפלא
ואם לא-לא
שממילא כל אחד ואחת הם כבר אובייקטים פוטנציאליים.)
אני קצת פסימי..
מה שכן אני יודע על שדכנית שעושה את זה בצורה קבועה.

ומי ישמח את החתן והכלה ?
אז כבר נכנסים מתחת לחופה עם הזוג
וחוסכים עלות של מנות - ממילא כל החברים נמצאים ![]()
(תימני שכמותי )
וכן, כשהיינו בחתונות היינו זוג כזה בשקט
ובחתונה עצמה לא שייך דייט
אבל הסכנה היא שמלא חברים וחברות של החתן והכלה יסתובבו בחוץ ולא יהיו עסוקים במצוה שבשבילה הם הגיעו-שימוח חתן וכלה....
שלום לכולם,
[מקווה שלא תזהו את הכתיבה פשוט ניק שפתחתי לשאלה, אך את מכירים אותי טוב טוב..]
מדוע ולמה עזרתכם ממש תסייע בעדי.
אז כך פגשתי אותה דרך חברים ואנו יוצאים כבר 6 פעמים.
אני אשכנזי משני הצדדים, והיא חצי חצי.
סה"כ הכל טוב ונחמד ויפה רק ש........
1- כל פגישה מאין הסתלבטות קטנה קטנה על אשכנזים..אז פעם זה מצחיק ופעמם זה מצחיק יותר..
אבל [ מאיפה זה בא ?] אז נניח שפעם ראשונה זה תרגשות ואומרים שטויות שלא סמים לב, אך פעמם שניה ופעם שלישית ?@$??#$%?#?? בקיצור לא מבין.
2- דברנו מעט באופן ובפן רציני הלכתית ושאלתי אותה מה דעתה הלכתית על שלל דברים ובגדול התקבלה תמונה כוללת, דבר אשר נוצר מאין שולחן ערוך אישי, לא נגיד הרב נוח אך לא רחוק מאוד משם,.. נגיד שאלתי אותה למה היא מגיע עם חצאית קצרה [ טיפה מעל הברך] אך כאשר יושבים היא הרבה מעל הברך.. , למה אז לזוכתה יאמר כי קשה הלכתית עם זה והיא יודעת שזה לא בסדר, אך..זה מה יש.
3- אני במקצועי "טייס" והיא "אחות" בבית חולים. עכשיו כל פעם שאנו נפגשים ומדברים בטלפון, היא אומרת דברים כמו אין על עבודה בבית חולים והכי חשוב זה בית חולים ורק בית חלים וחולים וחולים וחולים. וכו' [לא שאני אומר שלא חשוב], אך יש עוד מלאה מקצועות שהם חשובים ועוד, אך למה הכל סביב הבית חולים ????
4-אני לא ידע אם זה טוב או לא טוב, ובכן, המוסג "פשטות" זה מאוד מאוד יפה ומאוד נחמד להשתמש להתנהג, אך מה קורה כאשר מוסג מקבל עולם שלם, עולם אשר הוא על סף התנגשות ? והיא מתארת לי על הפשטות שהיא רוצה לחיות ולא חיים "נוחים" לא מותרות ולא ולא, אלא על דרך הממוצע.. עכשיו זה ברור שלכל צריך פשטות, אך מ קורה לפרט ?
בקיצר לא יודע מה לעשות.
עזרתכן/ ועזרתכם..
אך ידוע כי הדברים הקטנים הם אחרי זמן מה נעשים לגדולים ומפוצצים..

יטבתהאבל יש דברים יותר חשובים לא צריך להיסחף![]()
יחד עם עו"ד ורופא
![]()
[רק שלא נראה לי שאני בדיוק ברשימה שלהם או לכבודם
]
1. זה לא נשמע לי בעייתי כ"כ, אבל זה נשמע משהו שכדאי לפתוח ביניכם, [כמובן במלוא העדינות].
2. נשמע שיש כאן בעייתיות, אני לא יודע מה לומר.
3. נשמע לי מאוד טבעי שאנשים ידברו על העולם שהם שקועים בו. אני מניח שאם תחפש מספיק טוב מצא פה בפורום תלונות של בנות על בנים שמדברים רק על הישיבה/ הצבא.
4. לא כ"כ הבנתי.
שבגלל שהיא יודעת שגם המקצוע שלך חשוב היא מדברת בכוונה על שלה כדי שיהיה למקצוע שלה ערך בעיניך?
אולי היא מרגישה חסרת ביטחון לידך ורוצה "לשבח" את העבודה שלה..
בנוגע לבדיחות אתה יכול (ואולי גם צריך) להעיר לה, יש מצב שהיא פשוט מנסה להכניס אוירה קלילה לפגישות שלכם דרך זה והיא לא מודעת לעניין שזה מפריע לך..
ומי אמר שגם בפגישה השניה/שלישית/רביעית היא לא בלחץ? יש אנשים שלוקח להם טיפה יותר זמן להרגיש בנוח.. זה לא אומר שאתה צריך להמשיך ולחכות עד שזה יקרה אבל אם היא מוצאת חן בעיניך תיפגש איתה עוד כמה פעמים כדי לראות אם משהו משתנה.
בנוגע לרמה הדתית זה כבר עניין שלך, תבדוק עם עצמך כמה זה מפריע לך. אתה צריך לקבוע לך את העקרונות האלו על מה תוכל "להתפשר" ועל מה לא.
האמת שלא הבנתי את השאלה האחרונה אז אני לא רוצה להגיד את דעתי סתם.. אבל כל עוד זה משהו שהוא לא קיצוני אפשר להסתדר וכל צד יכול לבוא לקראת השני השאלה אם זה שווה את זה.
אני חושבת שאתה צריך לברר מולה את רוב הדברים שכתבת פה.. את עניין ההלכה, סגנון החיים וכו.
שיהיה בע"ה בהצלחה![]()
לא מזהים 
לגבי 1+3 - פשוט לברר
בדברים שאתה יכול לקבל ממנה תשובות, אך א''א לשאול ישיר, הייתי ממליצה לך לשאול אותה בצורה עקיפה, כדי להגיע להבנה.
לדוגמא:
לשאול ולתת תשובה שהיא לא נכונה בודאי: ''שמתי לב את מדברת המון על בית החולים, זה בגלל ש...'' ואז היא תענה: ''לא, זה לא בגלל זה אלא.../לא שמתי לב לזה....'' ותסביר את עצמה.
לגבי 2 - זה החלטה שלך בלבד מה מתאים לך או לא מבחינה רוחנית.
לגבי 4 - לא כ''כ הבנתי מה כוונתך...
כי אידיאליזים וכי אידואולוגיה היא דבר חשוב והינו מבורך,
אך מה קורה כאשר לא רוצה לחיות בצמצום ? רוצה לאכול יותר מלחם עם עגבניה, לא רוצה להיות חנוק עם משכנתא ל50 שנה וכל חודש להתפלל לכך שיהיה יותר נוח, לא רוצה לשבור את הראש על כל הוצאה קטנה.
אך כאשר נמצאים באידיאל של פשטות .. זה קצת שונה,
אך ממה שדיברתי עם חברים נשואים, הם סיפרו לי סיפורים שכמה הנשים והם היו עם אידיאל וכו/ אך כאשר סוף חודש וכאשר הגיע גם הגיע, הם עשו הרב שמיניות בכדי להרים את הראש מעל המייייים.
אז כרעיון זה נחמד אך ברמה של המעשה לא מדבר אלי, וממנה נשמע כי זה כל עולמה.
אם את יודעת שדברי התורה אמת הם, אין זה נסיון ליפות את המציאות,אלא חשיפת שורשה ומהותה.
בנוסף אין כאן נסיון להסתיר את הקושי,אלא לחשוף את הכלים של האדם להתמודד איתו ולדעת את המהלך של הדברים במציאות.
לכן זה לא נסיון ליפות את המציאות משום שהיהדות לא מנסה לתת עידוד חברי שלא בהכרח בא מתוך מגמה בלתי מתפשרת של אמת,להפך היא מלמדת אותך אמת
הזכיר לי את דברי הגמרא ביומא (סט: ) :
מתוך שיודעין בהקב''ה שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.
הכוונה של ה'אומרים' היא באמת להקל. כמו אנשים שבאים לנחם אבלים.(ובאמת אבא שלי ראה בהלכה שניחום אבלים הוא בלי מילים, בשתיקה.)
אבל זה לא סותר את הסיסמאות, כי כמו שמישהו חכם אמר לי: סטיגמות זה הדבר הקרוב ביותר למציאות, למרות שהן לא נכונות.
מומלץ כוזרי בעיון.
בהצלחה!!
שלא הכל טוב, ואף אחד לא הבטיח לך שבסוף יהיה טוב (אולי המדריך בסמינריון), ולא כתוב בשום מקום שאם תתמודדי - תצליחי.
להיפך.
מלחמה זה טוב - ובמלחמה אנשים מתים.
ניסיון זה גזירה אלוקית שנועדה לטוב - אבל אפשר להכשל.
אפשר לשלם מחיר כבד.
אפשר לא להצליח.
אפשר לא להבין לעולם מה טוב בניסיון הזה.
אפשר לכאוב עד כלות הנפש.
אמונה זה לא = אופטימיות
מאוד קל לכפור באמונה כזו, כי המציאות לפעמים נחווית מאוד רעה.
כל כך כואבת, שלא מצליחים לשקר לעצמנו שזה בעצם טוב.
ואז מה קורה? אנשים מורידים את הכיפה. כי הבטיחו להם שמנסיונות קמים, שניסיונות מגדלים, שניסיונות זה בעצם דבר טוב!
שאמונה היא דבר אופטימי! שיש תשובות אינסטנט לכל בעיה!
והופ, מכיון שכל האמונה מתבססת על "הכל טוב" (או לחילופין "הדוסים הם שמחים וטובים"), האמון נשבר.
ואם ה' לא עושה לי טוב בסופו של דבר, כמו שהבטיחו לי, אז למה שאני אשמור על קשר איתו?
לא.
יש נסיונות שהם קשים. כואבים. רעים, כן, רעים.
מוות זה לא דבר טוב.
ואני לא אוהבת שישר מחפשים פתרון קסם, כמו שאמרת, "לייפות את המציאות".
זאת בריחה. זאת התעלמות מהחוויה האמיתית שלנו את המציאות.
למה? כי אין לנו תשובה. אין לנו מענה. כי יש פה שאלת איוב, שאלה עצומה וגדולה,
ובמקום להציף את השאלה ולהתמודד איתה,
אנחנו מעדיפים להגן על האמונה הקטנה שלנו ולהגיד "תחייך הכל לטובה" "זה לא באמת רע".
כי אם ח"ו לא נהיה אופטימיים, אז מה המשמעות של האמונה?
(כנראה שיש לה משמעות אחרת ממה שלימדו אותנו בסמינריון...)
לסיכום:
להכל יש מגמה אלוקית עליונה, שתכליתה להיטיב עם הבריות.
כרגע אנחנו ממש לא רואים את זה. לפעמים אנחנו נראה רק את ההיפך.
לשקר לעצמנו ז-ה בעיני, לא אמוני. ה' ברא עולם ובו כאב ואי הבנה, והניסיון להתעלם, זה ניסיון להתחמק מהבירור שה' מביא לנו.
התשובה שאיוב מצא, זה שהוא לא מבין. שנזכה.
(זה גם מאוד מסוכן, לעקר את התוכן והמשמעות מהמושג "טוב". מסוכן גם אמונית, ואכמ"ל.)
אוסנת, אולי תהיי רבנית ? ![]()
ׁׂוואו,יצא לי לחשוב על זהבת-שבע77אז ככה..
*קודם כל, לפעמים האמונה שהכל לטובה יכולה להישמע לנו כמו משהו ילדותי ונאיבי
אבל אם נחשוב שניה...נגלה שזה בדיוק הפוך!!![]()
ילד
קטן חושב על הטווח הקצר,על הרגע הבא. לעומת זאת, מבוגר מצליח לראות את המציאות בטווח יותר רחב
אז כשאומרים הכל לטובה,לא מתכוונים שהטוב יתגלה מיד,אולי הטוב יתגלה רק בעוד שנה ואולי באחרית הימים.לא בטוח שמה שקרה לי הרגע הוא טוב לי,אולי קרה פה משהו שנועד להציל חיים של אדם אחר..
*דבר שני,כשאומרים שה' נותן לנו כוח להתמודד עם הניסיון,השאלה היא למה אנחנו קוראים התמודדות..אף אחד לא הבטיח לנו שההתמודדות תהיה כיפית וקלה,אף אחד לא הבטיח התמודדות חלקה.אבל מה שכן...ה' נותן כוחות להתמודד. ולפעמים ההתמודדות עוברת דרך ים של תפילות ונהרות של כאב.כן,גם דמעות
הן חלק מההתמודדות,ההקשבה הפנימית,המחשבות הכנות.אולי צפינו ביותר מדי סרטי פעולה שבהם לימדו אותנו שהתמודדות=עשיה.העשייה היא חלק מההתמודדות אבל צריך לזכור שזה לא הכל!
ודבר אחרון,כשבאמת מאמינים שה' נותן לנו את הכוח להתמודד עם הניסיון,מצליחים לגלות כוחות שלא ידענו על קיומם

יש ניסיונות שהמטרה שלהם היא לכפר לנו על גלולים קודמים
יש ניסונות שהמטרה שלהם אכן היא לקרב אותנו להיות מאמינים יותר
בנאדם יכול לומר שהכול לטובה רק אחרי 120 . באמצע החיים באמת לא תמיד אפשר לראות את זה
האומנה אומרת , שזה שאני מתמודד עכשיו וקשה לי זה לא לחינם
אני לא סובל סתם כי מישהו רצה להתעלל בי, אלא יש מישהו שתכנן את זה בשביל איכשהו לעזור לי
(כפרת עוונות, לימוד לחיים, התקרבות לד' או דברים אחרים )
עצם הידיעה הזאת מחזקת כל אדם שמתמודד
כך שאין מניעה עקרונית לצאת
בלי להיכנס לפילוסופיות מעמיקות, יותר בריא לזוגיות
היכן תגורו? ממה תתפרנסו? וכו'.
שלום, אני חדשה פה. וחדשה בעסק בכלל.
בפגישות ראשונות אם קונים משהו קטן כמו קפה, גלידה וכו'.... מי אמור לשלם?
לי אמרו שראוי שהבן ישלם... אבל אם הוא לא משלם, מה זה מראה?!
ומה הגבול בין חסכן לקמצן?
אשמח לתגובות מה דעתכם.
לאחד שכבר מכירים (4-5 פגישות)
ניתן לשלם על הצד השני כמחווה טובה
וגם זה באיזון נכון
ובת שמצפה שהבחור ישלם עליה (בלי אפילו הצעה אמיתית להתחלק בתשלום)
בד"כ נתפסת בצורה לא יפה אצל הבחור
וכאן גם קריאה לבחורים
לפעמים הן באמת צמאות או רעבות
עשו טובה, תתארגנו על משהו לאכול או לשתות (אפילו להביא חבילת וופלים וטרמוס תה/בקבוק שתיה קרה זה נאה לדעתי לפגישות הראשונות)
בעיני משאיר דעת נקיה יותר לשקול לא לפי ג'סטות אלא לופו של עניין
(אם בן היה שואל היה מקבל דעה שונה)

בס"ד
אשמח לקבל המלצות לשדכנים/יות (עדיפות לבנות)+ טלפונים..
ובאופן כללי- איך זה עובד? קובעים פגישה עם השדכן/ית? רק מדברים בטלפון? וכו'..
תודה!!
025386218
בדרך כלל מדברים איתה ואז ניפגשים כדי שתראה את מי היא משדכת.....
בהצלחה!!!!
[...]
איפה את?![]()

מעריצה של אבאתכתוב לנו כשתמצא אותה בעזרת ה'..
שמואל_8אני רואה שאתם גם רווקים ... אז אני מקווה לשמוע בשורות טובות עבורכם הקרוב ! ![]()
ב"הצלחה רבה ובשורות טובות
חברה טובה שלי, ממש חברת נפש ,שיש לי אתה קשר מיוחד מאוד מאוד התחתנה לאחרונה.
וכמה ששמחתי בשבילה תמיד השמחה הייתה מהולה במעט עצב על הידיעה שהקשר כבר לא יהיה אותו קשר.
ב"ה במהלך התקופה שלפני החתונה הצלחתי לשמוח שמחה אמיתית ולהיות שם בשבילה אך לאחר החתונה ממש קשה לי לפגוש אותה..תמיד שאנו נפרדות אני בוכה ומרגישה שמשהו בי נשבר. אני כ"כ רוצה להתנער מההרגשה הזאת אבל היא פשוט שולטת בי. הידיעה שאין את אותה חברות (ולא יעזרו כל ההבטחות שזה יישאר אותו דבר כי זה פשוט לא אפשרי).
אני מרגישה גם לא בסדר עם עצמי ,שאינני מצליחה לשמוח עם חברתי על חייה החדשים מכל הלב.
אני מבין אותך לחלוטין ..אין לך מה להרגיש לא בסדר אצלך,לא קל "לשחרר" חבר/ה קרובים אלינו מאוד..
תנסי לחשוב שרמת הקשר בעצם "עלתה מדרגה" , עכשיו אתן חברות ברמה גבוה יותר..
אבל באמת שזה קשה ואין כ"כ מה לעשות
תשתדלי לחשוב כמה את שמחה שב"ה היא התחתנה..וכמה היא שמחה שהיא נשואה,ובאמת שזה לא קל אבל תנסי להתרכז באמת בכמה טוב לה.
אגב, קשר בין חברים/ות שאחד הצדדים עדיין לא התחתן הוא יותר מורכב, אם תתחתני גם(בעז"ה בקרוב
) זה יהיה יותר קל לפי דעתי
בהצלחה!
חד פעמיתלא מגיבה הרבה,
אבל הייתי חייבת, כי הנושא הזה בוער בי.
נפגשתי עם זה לא פעם ולא פעמיים.
כבר כמה פעמים חברה או מישהי קרובה אליי התחתנה, והקשר שהיה חזק מאוד, נחלש ולפעמים נפסק.
יש לי כמה דברים להגיד, אולי מהניסיון שלי אוכל לעזור לך:
א. תזכרי שיש חיים אחרי. שהחיים שלך משמעותיים והמשכיים, גם ללא אותה חברה.
אני מבינה את העניין שיש חברה מאוד משמעותית וטובה, אבל נכון לבנות את החיים שלנו כך, שהם לא "תלויים" בבן אדם אחד.
למה אני אומרת את זה? כי כשאני חשתי ככה, שבורה ומרוסקת כמו שאת מתארת, אז הרגשתי ושמתי לב שבדיעבד, הרבה מאוד מחיי היו תלויים בחברה הזאת, בדעות שלה על דברים שאני עוברת, על דיבור ושיח איתה.
מנסיון העבר שלי, למדתי לבנות לעצמי את החיים שלי, את התחביבים שלי, חברויות ודברים אחרים שלא בהכרח קשורים לחברה הזאת. למלא חיים מגוונים, כך שתמיד יש לך עוגנים. גם כשחברה האולפנא מתחתנת, גם כשחברה מהעיר שלך, וגם כקורים דברים מטלטלים אחרים שלא בהכרח קשורים לנישואים של חברה.
כשחברה טובה שלי התארסה לאחרונה, הרגשתי הרבה פחות שבורה וחוששת, אלא יותר בטוחה, ומתוך המקום של השקט והבטחון, גם יכולתי לשמוח בשבילה הרבה יותר, לשמוח איתה בלב שלם.
ב. שימי לב אם הקשר נחלש בגלל שאת אולי מחלישה אותו.
קרה לי מקרה שבו חברה התחתנה והקשר באופן טבעי נחלש.
כשאח"כ חברה טובה אחרת התארסה, כל כך חששתי שזה עומד לקרות, שאני בעצמי יצרתי את המצב שדיברנו פחות, שהקשר נחלש, רק מתוך החששות האלה.
אז שימי ♥.
וג. כיום, כשנה ומשו אחרי שחברה טובה שלי התחתנה והקשר נחלש וכמעט נותק, היא מיוזמתה חידשה אותו. אחרי שנה וחצי אינטנסיביות עם הבעל והילד, פתאום היה חסר לה העניין של חברות וחברה טובה.
לא חשבתי על זה, אבל יש תקווה.
ואולי, מי יודע, אחרי שתתחתני גם בעז"ה, שוב יהיו נושאי שיחה משותפים, שוב הקשר יעלה מעצמו.
מקווה שעזרתי במשו..
מוזמנת לפרטי לעוד..
בהצלחה!♥
דוד ה.
טנגענס
דוד ה.
חזק אחי...דוד ה.
נהג צעיר?
רוב החברות
נהג חדש?
בד"כ מבקשים לפחות שנה וותק
וכמובן שככל שיש יותר נסיון נהיגה, כך גם המחיר פוחת
"שלושים פרות, עשרים שוורים, הרבה בגדים לך אתנה
יעקוב,
סכום כסף רב וגם עוד מתנות"
כאן, או בכרטיס האישי.
לא צריך שם מלא, אבל - אתה בן 17 או 35?
וכן לכתוב עוד אי אלו פרטים שיאפיינו אותך, ועשויים לגרום לחשוב שיש סיבה לברר באישי.
ותלוי מה זה נקרא "רגש מסויים"
קצת קשה לענות בלי להכיר את הסיטואציה מקרוב
כי מצד אחד, מסוכן להגיד שתחכה עד שימחק כל חלקיק של רגש
כי זה יכול לקחת המוון זמן ואולי מישהי אחרת תוכל למחוק את הרגשות הקודמים
מצד שני,כן צריך איזה פרק זמן מינימלי להתרעננות
ולא נכון לצאת עם משהי כשמישהי אחרת לא יוצאת לך מהראש

או שאתה מדבר על הודעות אוטומטיות? שהאינסטגרם מודיע לך שמישהי עוקבת אחריך ומציע לך לעקוב אחריה?
באינסטגרם שלי מוגדרים גם חשבון הפייסבוק, המייל ואולי גם אנשי הקשר בפלאפון.
כשמישהו שנמצא באותן הרשימות פותח חשבון אינסטגרם, האינסטגרם שולח לי הודעה אוטומטית "היי! Noa Levi הצטרפה לאינסטגרם, האם תרצי לעקוב אחריה?" הרבה פעמים אני מסמנת שכן ומתחילה לעקוב אחרי חשבון חדש שעוד אין בו תמונות. אם זה מתוך סקרנות ואם זה מתוך רצון לפרגן ולעודד משתמש\ת חדש\ה, או כל סיבה אחרת.
אולי זה המצב?
הייתן יוצאות עם עצור בית ? (מבחינה טכנית לא אידיאולוגית )
לשמחתנו אין שאלה כזאת לבנים...![]()
הכוונה למעצר בית אמיתי...![]()
די"מאפשר הסבר?

הללישאחרונהשל מישהו שמגיעה לדייט, ומגלה שמי שהוא נפגש איתה היא סוכנת משטרתית, שבאה להפליל אותו על הפרת תנאי המעצר.
[כדי שיהיה סוף טוב לסיפור, אז נסיים בזה שהם מוצאים חן אחד בעיני השני למרות הכל, ומתחתנים בסוף , וחיים באושר..]
אור השחר..טכנית זה כמו חולה שלא יכול לצאת מהבית ויתרפא ...
ויש את האפשרות של להיכנס לכלא,זה גם בעל משמעות לא?![]()
עמיחיאל דאגה המצב לא כ"כ גרוע
(לצעירים שביננו
)
מישמר ויגש כבוד!!!
בס"ד
מלהיות בתוך הבית סוהר - מעצרי בית - הרחקות למינהם.
כך שאם אתה במעצר בית וחושש שלא תמצא כלה, לא נראה לי שיש לך כ"כ מה לחשוש.
הקב"ה שולח לכל אחד את המכסה שלו....
אלעדשתי נקודות למחשבה, לחיוב ולשלילה:
חיוב- מדובר באדם אידיאליסט בעל אמונה חזקה, כזה שישמור אמונים ויותיר את הלהט ואהבה על כנה בכל מצב
שלילה- מדובר באדם שלא יודע פשרות, ויתכן ויתקשה להכיל את בן/ת הזוג ולהתפשר פה ושם


מאמע צאדיקה



הלליש
חנניו
אור השחר..
שיר ידידתכמה זמן לא לקחתי תהילים 
ונסי כל הכבוד!!!
אנונימוס