פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1241)

אולי מחפש דרך יצירתית לפנות.

(ע"י מתווך?)

והממליצה היתה האמא.

גם אצל הבחור וגם אצל הבחורה

אבל היית פונה לאבא של בחור ומציעה את עצמך לבחור?

אם את מחפשת בחור יר"ש הגיוני שההורים שלו יעשו לו סינון ראשוני..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t610106#6766309

???

!!!!

 

סתאם, תגיד שהיה מאוד נחמד אבל אתה מרגיש שזה לא זה..

 

ושאם תרצה תחשוב על חבר.

 

(גם אם אתה לא באמת מתכוון להציע, זה מראה שלא משו אישי..)

לעניות דעתי,חבל סתם להגיד ולפתח ציפיות

(אלא אם כן באמת חשבת על מישהו להציע..)

עדיף להגיד שהיה נחמד אבל אתה חושב שזה לא מתאים

או משו בסגנון

כמו שאמרת הבנאדם השקיע.. גם את השקעת, ביררתם לפני, מי ששידך ביניכם עשה את זה מסיבה מסוימת...
אם את ככה כבר עדיף שתקומי ותלכי תוך 5דק' ולא תבזבזי לו את הזמן!

וסליחה שאני מגיבה ככה, אבל מתי הפכנו לחברה כל כך חיצונית? עצוב, ועצובה הליגיטימציה שאתם נותנים לזה בתגובות..

ובנימה "אופטימית" זו
חג שמי'יח!

זה בחינם כמובן...

 

ולמה רק מאגר של בנים? גם של בנות!

מוזמנים לפנות באישי

את החגיגה".

 

אך מכיוון שמדובר בניק חדש יחסית,

 

מציע לא לפנות עם פרטים לפני ווידוא הענין ע"י מנהלי הפורום.

 

 

כמו כן, לא לנהל "שיחות-התכתבות" מעבר למינימום הנדרש, לצורך מסירת פרטים.

 

כמו כן, גם שמות ש"מוצעים" - לבקש מישהו מוכר שמכיר אותם, טרם יצירת קשר.

 

היו כידוע דברים טובים מנסיונות להכיר דרך הפורום.

 

לצערנו היו גם ההיפך.

 

אז כדי שיהיה רק טוב - מוטב לנקוט קודם אמצעי זהירות בטוחים.

 

 

מנהלת הפורום אישרה שזה לא פירסומת...

 

קשור לכך שמכירים אישית את מי שיוזם את זה. לפחות ביררו עליו עם מי שמכיר אותו ואפשר לסמוך עליו.

 

יודעים שאינו מישהו שמחפש סתם "להתגלגל" בשיחות עם בנות.

 

יודעים שמי שהוא מציע זה חבר'ה רציניים, שיש מי שמכיר אותם לפני שמדברות איתן.

 

אלו כללי זהירות בסיסיים.

 

כבר היו כאן תקלות. אז צריך להבטיח את הענין מראש.

 

זה לא משהו "אישי" חלילה, אלא לכל מי שיפרסם ולא מכירים אותו.

 

 

 

 

בשביל זה בהתחלה מגששים ולא נותנים מיד פרטים!!!

אנחנו שולחים למי שרוצה טופס למייל ואז היא ממלאת..

זה חברה מהישיבה שאנחנו לומדים..

זה אני ועוד חבר...

 

לא מוכר בעצמך..

 

מה נעשה...

 

אז תחפשו פה מישהו שמכיר אתכם, או תבקשו ממישהו מוכר מהישיבה שיתווך בינכם למישהו מהמנהלים פה, שיהיה "קצה חוט" מוכר ואמין. וכמובן, גם אח"כ, לדאוג שאם מוצאים אופציה שנראית מתאימה, שיהיה מישהו מוכר שיכול להגיד לבחורה שהוא יודע במי מדובר.

 

הרעיון לכשעצמו הוא מצוין. אבל צריך שיהיה בטוח שזה אכן רציני, מאנשים אמינים. הרי כל אחד יכול לבקש מבנות שתמלאנה טופס..

תשאלי את המדוייט מה הוא אומר על להיפגש בפסח.

אם יסכים - מעולה, תיפגשו.

אם לא - לא נורא, תחכו לאחר הפסח.

 

בעזרת ה' את תמצאי את הבחור שלך שהוא הכי ימצא חן בעינייך.

 

בהצלחה!

 

 

 

ולגבי הבחור, אם דברים הפריעו הם היו ממשיכים להפריע. אחרי שקשר מסתיים זוכרים את הדברים הטובים שהיו ולכן זה יותר קשה, אבל תביני שהלכת עם השכל שלך כי לא היית שלמה עם זה וזו האמת שלך. יבוא לך מישהו שגם אם יפריעו כמה דברים הם יהיו כ"כ לא משמעותיים מול המכלול של אישיותו, ואז תהיי בטוחה שלא תרצי לחתוך

 

ברינות - לא רואה סיבה מיוחדת שבפסח זה "תקוע" יותר מכל זמן אחר להתחיל להפגש. דווקא יכול להיות מגניב, אם בסוף זה יהיה הקשר האמיתי, תוכלו לעד להגיד לעצמכם ולילדים שבפסח הזה התחילה היציאה לחירות גם הפרטית שלכם כזוג .

   <צ>  

 או שלא?...

בד"כ בחגים, יש חוויות משפחתיות ו/או פעילות עם חברים,

ונראה לי חבל לפספס אותם בשביל פגישה ראשונה.

כי בפגישה ראשונה א"א לדעת מראש, אם הולכים לבזבז ערב, או שיש כאן פוטנציאל אמיתי.

אז לכן, אם אני נתקל במקרה כזה, אני בד"כ דוחה את הפגישה הראשונה לאחר החג...

 

אבל אם זה מסתדר ואת לא מפספסת כלום וזה גם נוח, אז אני לא רואה בחג עצמו מניעה כלשהי.

מה שבאתי לענות, ואז ראיתי שעשו זאת לפני..

 

אם  אתם קרובים והפגישה לא תיקח לך יום, אז יש מה לשקול,,

אבל אם בשביל הפגישה את צריכה להשקיע יום, חבל עליו.

יש יומיים חול המועד, כשיש מצב שאת הבחור לא תראי יותר (בע"ה שלא כך..) וסתם תתבאסי אח"כ על יום מבוזבז.

מה גם שאפשר להיפגש אחרי פסח.

אני הייתי נפגשת אחרי..

 

בנוגע לשאלה השניה- אם את ממש עמוק בהתלבטויות- שבי עם עצמך, תחשבי שוב על הקשר הזה.

מה אהבת, מה הפריע, מה גרם לך לחתוך.. כך שתגיעי שוב להחלטה הזאת שלמה עם עצמך, או שתחליטי להציע לו לנסות שוב.

רק אל תסחבי איתך את הספק לבחור הבא. כשאת יוצאת שוב, תהיי בטוחה שכל האחרים לא שלך ולא רלוונטיים.

 

בהצלחה לך 

אם נראה לך שזה בסדר- אז קדימה בכל הכח.. העניין הוא שאין פה חוקים (מלבד כמה מעטים..).. יש פה מפגש של 2 נפשות עם אישיות שונה וכל אחד חייב להביא את עצמיותו עם כל רצונותיו..

ובקשר לשאלה השנייה- אם את החלטת, את צריכה להיות שמחה בהחלטה הזו ולסמוך על עצמך שזה נבע מתוך מקום אמיתי בנפש (ולא היית מעדיפה שזה יהיה הפוך.?..נכון?)..

== אל דאגה, "יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש משהו ישתנה..וכו'"(רייכל,שם,שם)... בעז"ה בזכות פסח הקרב ובא "נצא" כולנו מעבדות לחירות ומרווקות לחתונה!!!

בס"ד

 

קטניות או שרוייה, לפתית או שמן קנולה, או שהוא בכלל תמני שיבוא אם פיתה לפגישה ויגיד לך שזה מצה, ועל זה הדרך.

 

וברצינות-

כמו שאמרו מעלי, אז אם לשניכם מתאים, אז לדעתי אין שום משהו שמפריע להיפגש.

כמה זמן הגיוני שבחור יברר עלי?

אל תתייחסי אל עצמך כ'תפוסה' בזמן שמבררים עלייך.

 

לפעמים כשיש לו כמה הצעות, והוא בוחר בינתיים אחת,

אבל מצד שני הוא לא פוסל את השנייה, אז זה  יכול לקחת חודשים עד שהוא יחזיר תשובה.

 

גם לפעמים קורה שהשדכן לא מחזיר את התשובה של הבחור, או מחזיר באופן לא נחרץ,

ואז הבחורה קצת מתבלבלת.

וזו התשובה לשתי השאלות.

 

אחי וגיסתי יצאו פעם ראשונה במוצאי שבת הגדול ובמהלך כל החג הם נהנו מההכרות הכי לא פורמלית שיש ובמוצאי המימונה הם כבר כבר היו מאורסים...

 

יש לי כמה זוגות שחתחו וחזרו ובסוף התחתנו, הצעתי לך היא שתשבי לדבר עם משהיא שאת יכולה לפתוח איתה את כל ההתלבטות שלך כמו חברה, רבנית, קרובת משפחה, וביחד תנסו להבין האם מה שהפריע לך היה עקרוני לקשר ולבניית זוגיות טובה או שכמו שכתבת לכל אחד יש חסרונות ועם החסרונות האלו את יכולה להתמודד.

בהצלחה גדולה וחג שמח

והכי חשוב - מלא באופטימיות של גאולה...

בקיצור, זה לא אומר כלום!

 

חתונה זה לא נגמר, חתונה זו ההתחלה..

וצריך לבדוק אם ההתלבטויות שהיו לפני, באמת נעלמו לאחר שהם התחילו לחיות יחד..

 

כמובן ש..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רוב הזוגות שאני מכיר לא התגרשו, אבל אם טוב להם אני לא יודע.

במוצאי החג הראשון נפגשנו... פתאום למחרת הוא מתקשר שרוצה להפגש שוב... יום א' של חוה"מ - נפגשנו ולמחרת שוב...  ביום ג' של חוה"מ אני הולכת ברחובות הרובע היהודי וקולטת אותו מרחוק עם משפחתו (שיערתי שזה הם) הסתתרתי מהר בצד וחייגתי אליו... ומשם המשכנו לעוד דייט... וגם באסרו חג נפגשנו...

אחר כך שאלתי אותו מה זה היה הלחץ הזה שהוא רצה שניפגש כל יום? הוא אמר שזה היה נראה לו מעניין וידע שאחרי פסח יצטרך לחזור לישיבה ולא יודע מתי נוכל להפגש שוב...

אחרי שלושה חודשים התארסנו ועד היום (כמה שנים טובות...) אנחנו תמיד חוגגים במוצאי חג ראשון את מספר השנים להיכרות שלנו... (בלע"ה)

זה היה הפסח הכי נהדר שאני זוכרת... מאחלת גם לך!!! 

זה נשמע שממש טוב לכם ביחד,

ומה שאני יכול לאחל לכם זה את מה שחז"ל אמרו במסכת תענית דף ה:

 

"אדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.

אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך..."

 

הייתי רק משנה את עושר => אושר

זה טבעי שאת כל הזמן חושבת עליו..

התרופה היחידה - הזמן

תהיי שלמה עם ההחלטה שלך..


*גם כשאני חתכתי כל הזמן חשבתי עליו ולפעמים גם עכשיו (שעבר המון זמן מאז) יש סיטואציות שמזכירות לי אותו..

אבל אין מה לעשות, רק כשתתחילי לצאת שוב - הוא יצא לך מהראש ולא יעניין אותך יותר..

ב"הצלחות!!
ומאחלת לך שהבחור המדובר יהיה המדוייט האחרון שלך!!
(ה-אחד!!)

מגיעים לפגישה באווירה אחרת פחות עייפים ובלי הלחץ של היום יום דווקא נשמע מצויין

זה זמן משפחתי כזה,

 

וזה אומר לוותר על דברים בשביל קשר שאולי ייגמר מחר.

 

לגבי השני- תחשבי עם עצמך האם זה היו נקודות מהותיות,

 

ואם כן- אז חסל, תעברי להצעה הבאה

אל תשכחי שים סוף נקרע בפסח...

לשאלתך השנייה, בכל אדם יהיו דברים שיפריעו לך. גם בבחור הבא. השאלה היא מה ערכן של ההפרעות לעומת האישיות הנושאת אותן.

יש חופש מהעבודה, נחת מה צריך יותר מזה?

ומה אוכלים כשלא יוצאים בערב פסח...?

ותפוצ'יפס

לגבי הבה"ח תמיד יהיה אפשר לחזור אליו..

אבל מסתבר שכן יוצאים איתי,

ולא היה להם בעיה,

פשוט הם דאגו לי...

אני מבינה את המקום הזה אבל לאחרונה נתקלתי בתגובות משונות ומגוונות אז מעניין אותי לדעת מה הכלל חושב על זה ולא רק קבוצה ספציפית של אנשים, ואם זה באמת מגיע ממקום של דאגה או משהו אחר, חח סקר דעת קהל

בס"ד

 

אם אקרא למה אחרים פסולים בגלל זה אז אולי אצטרף אליהם

תלוי איפה היא גרה וכל מיני נסיבות. השאלה אם זה כבר אם היא נשואה, כלומר שהיא תמשיך לקחת טרמפים (וזה בהנחה שבעל לא לוקח טרמפים. אם הזוג לוקח טרמפים זה לא חלק מהדיון).

כמו שכתבתי, זה מעבר לטרמפים לכניסה ליישוב, זה בכל מיני צמתים ראשיים ולא הכי בטוחים כביכול

אבל כשהיא נשואה עם ילד או שתיים? לא חושב שזה ראוי

איך הייתי מגיעה לדייטים?

 

סתם..

ובנים- אתם חייזרים, ת-ת-מ-ו-ד-ד-ו

בתנאי שהיא תבין אותי שאגיד לה לא לתפוס...

לא  לתפוס פעם אחת טרמפ עם ערבי ולהחטף. לא בא לי להיות בעל/מאורס של חטופה - יותר מידי תקשורת וזה

 

מתסכל אותי שאנשים חושבים ככה!!
מה לעשות, יש מקומות שפשוט- אין דרך אחרת אלא רק לנסוע בטרמפים!
וה׳ עוזר ושומר!

אוטובוסים לא עושים טוב לכולם,
ולפעמים בטרמפים יותר מהיר...

זה לדאוג לה תמיד ,זה סיכון מיותר שבחורה לבד
עולה בטרמפים...

אם היא צנועה היא לא תעצור טרמפים
״כל כבודה בת מלך פנימה״
וטרמפים זה ממש לא פנימה

בהם בטרמפים זה לא יראה לאף אחד מוזר או לא צנוע.

אני לא לוקחת אף פעם 

אבל אני מכירה מלא בנות צדיקות וצנועות שכן לוקחות..אז זאת קצת הכללה.

אני נוסע גם בלילה. ואם אני לא חושב שזה אסור הלכתית אז למה שלה יהיה אסור?

אם כבר יתרון

זה נגמר לא טוב מנסיון..

שמחה לשמוע

ילדההההההההההההההההההההה

בנין עדי-עד

את לא יודעת כמה אני מתרגשתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

ומזל טוב גם מחניכה שלך... (היא לא שוכחת אותך...)

יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

אני מתלהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

את לא יודעת מה אני עושה עכשיו מרוב התרגשותתתתתתתתתתתתתתתת

שמחה בשבילך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מלא מזלטוב!

מתי ואיפה הארוסין?

ולא לשחק משחקים בנדמה לי אלא לומר מה שחושבים 

 

בהצלחה !

ש "בנים לא מבינים רמזים!! תגידו אל תרמזו!!"

אז את יכולה לפנות אליו דרך צד שלישי.

ב"הצלחות!!

אני דרך הפלאפון, יקח לי שנים עד שאני אמצא..

שאת חושבת שזה לא הסתיים בצורה נכונה, ואם יש נכונות מצידו תשמחי להמשיך כי הוא אחלה סך הכל..

בהצלחות אחות!

ולהבהיר את כוונתך,

 

או שתלמדי מזה לבחור הבא

תבקשי מגורם שלישי לגשר..

 

אם ממש ממש אין לך מי אני מוכנה...

יפה מאוד...
מורכב...! (עד שהתלבטתי איזה סמיילי לשים)...

חג כשר ושמח..

תודה.

הם תמיד חזקים וכנים.
בע"ה שתזכה שנה הבאה לשמוח איתה!

http://kyachad.co.il/#

ב"ה ח"ח לכולם. לשבת חול המועד, אשמח שנאמר כרגיל. בשביעי של פסח: יש המון זמן לומר תהילים (אין סעודה שלישית ואין ליל סדר) ואין הרבה זמן להרשם (יום ראשון). בכל אופן: חג פסח כשר ושמח. שנזכה בשנה הבאה לומר יחד את ההלל בירושלים.

שתיים במחיר אחת!

אבל בגמ"ח חתנים כן.

קטניות בפסח, שעות בין בשר וחלב..הכל משתכלל במחיר הסופי.

 

לפי השרשורים פה...מישהי שלא יודעת לבשל או לנקות יש לה פחות נקודות..
ואל תשכחי את היופי
שמשתכלל הכי בסוף..
איפה הגמ"ח של הבנים?! משום מה זה נראה לי המוצא האחרון

יש לי כמה אקסים להכניס לשם 

 

 

 

מי שלא יודעת לבשל/לנקות או שאין לה זמן לזה מעומס - זה לא מוריד לה נקודות, להיפך, אם היא לא מתביישת להודות בזה, במקום להיות חלטוריסטית ועלאק לבשל משהו שהבעל בסתר אחרי זה יקיא את הנשמה שלו כי הוא לא רוצה להעליב אותה - ובמקום זה היא מסבירה מראש שהיא לא טובה בבישולים/בניקיונות, או שאין לה מספיק זמן עקב העבודה התובענית - הרי שבעיניי לפחות זה מוסיף נקודות זכות! הבחורה לא סטיגמתית, גם לא כלפי עצמה - וזה בונוס גדול! היא אמיתית, ישרה וכנה. 

 

לא כל אישה צריכה להיות מודל האישה המושלמת כמו שלא כל גבר צריך להיות מודל הגבר המושלם. זה לעולם לא יקרה - ומי שלא יודו בזה, ימשיכו לשקר את עצמם ואת בן/בת זוגם, לנצח.

 

אגב, דווקא יש המון גמ"חים של בנים. קוראים לזה שדכני ישיבות . תנג'סו להם, תצלצלו אליהם כל יום, ובסוף הם יזכרו אתכם.

האמת צחקתי...נזכרתי לרגע בשרשור שפתחת..
תכלס בסוף כל הבנות מגלות את כישוריהן אחרי החתונה
אז אני מבינה שבגמח יבחרו רק על פי "כלה נאה וחסודה..".כן,בטח...
ולגבי שדכני הישיבות? מי ואיפה?!!
ותילה- יש לי כמה אקסים להוסיף לרשימה...

כל כלה שיודעת לגרום לאנשים להיות שבעים בפסח תזכה למרב הנקודות.

אז כאן כמו "גמ"ח תרופות" או "גמ"ח הלוואות" -גמ"ח כלות.

הבינות? 

תחשבי על קשר שאת בונה עם חברה חדשה שלך- שאת מכירה מהלימודים\ שכונה\ חברה משותפת\\\ -

כמה זמן עובר עד שאת ממש "אוהבת" את החברה הזו?

שהיה נהיית חברה קרובה לליבך?

זה לוקח זמן, מפגשים, טלפונים, השקעה

 

חזל אמרו "קנה לך חבר"- לא סתם

קיניין חבר זה דבר שלוקח השקעה, מאמצים, זמן

זמן שיעבור לו לאיטו

 

את צודקת לגמרי שאת לא עפה על עצמך ועל הקשר- לוקחת את זה מתון, בלי ניצוצים

 

הרגש שצריך להיות עכשיו זה "נחמד ביחד" "בא לי לראות אותו"

ולא הרבה יותר

 

עם הזמן - יתאים לכם שגם את תיזמי יותר בקשר- ואז "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"

 

 

ותתפנקי על האנטר!

לק"י

יש רגש כלשהו?
נעים לך איתו?
את מחכה לפגוש אותו?
וכדומה..

זה^^^ בסדר בשלב הזה.

לוקח הרבה זמן לניצוצות, והם לא תמיד מגיעים. אל תבני על זה שהם יבואו גם בהמשך.

כרגע את אפילו לא אמורה לחפש את הרגש, כי את עדין מבררת. (העיקר שנעים לך להיות איתו ולראות אותו)

ברגע שתרגישי שזה באמת מתאים שכלית, כדאי להתחיל להשקיע ברגש (איך את מצפה שזה יבוא לבד בלי השקעה?)

ההשקעה באה ע"י גיוון בפגישות, יזימת דברים, עשיית דברים מעניינים יחד וכו'

ורק אח"כ אפשר לבדוק אם יש רגש או לא.

וגם אז- לא מחפשים "ניצוצות" את זה יש בעיקר בסרטים של דיסני.. מחפשים רגש עמוק, געגוע, רצון להמשיך את החיים איתו.

לא תמיד יש ניצוצות (וניצוצות גם לא אומרים שהנישואין יצליחו)

 

אני ממש ממליצה לך ללמוד קצת על איך מחפשים בן זוג בספרים שכתבו רבנים.

צריך להיות זהירים כלפיהם.. 

ולוודא שאכן יש התאמה שכלית, לפני שנותנים להם דרור.

אבל שלא ייבהלו פה אם זה אכן קרה למישהו..

ולזכור - שבסה"כ ההתאהבות הזו היא דבר חיובי!

לנו זה קרה וכבר שנתיים מנצנצים..

זה אינדוודואלי לחלוטין! 

מבחינה מסויימת עדיף שאין לגמרי ניצוצות, כי אז שוקלים בשכל יותר בקלות,

אבל באמת יש גם זוגות שהניצוצות כן מגיעים אצלם, והם גם מתאימים.

רק פה זה לא המקרה הזה 

(אם זה היה המקרה הייתי כותבת את מה שאת כתבת)

למה הוא רוצה לקחת את זה לאט...יכול להיות שזה האופי שלו אולי עשית משו לא נכון שגרם לו לחשוב על הכל..

לק"י
ובכלל עדיף לבנות את הקשר לאט אבל בטוח.
ולבחון את הדברים בקצב סביר..

הוא הרגיש שאני בשלב מתקדם יותר בקשר, אולי הרשתי לעצמי והרגשתי יותר בנוח מה שאפשר פתיחות שהוא כנראה מאוד נרתע ממנה. הוא לא הבחור הראשון וגם לא השני שאני יוצאת, הלמידה והחיפוש אחר בן זוג היא לדעתי לא רק משהו שאפשר ללמוד מספרים. אין חכם כבעל ניסיון. הניסיון הוא זה שמלמד אותנו איך להתנהג וההתייעצות עם אנשים שמבינים. אולי השאלה היתה  אמורה להיכתב בפורום של נשואים..

מה שכתבתי על הספרים שכדאי לקרוא-

התכוונתי שמספרים על זוגיות ומציאת בן זוג ביהדות אפשר ללמוד במה להתמקד בחיפוש, איזה סוג רגש מחפשים ובאיזה שלב בערך הוא אמור לבוא ואם אין אותו זה בעיה (כי חשוב שיהיה רגש, אבל הכוונה היא לא לניצוצות כמו בסרטי הוליווד, וזה גם לא אמור להגיע תוך 4 פגישות בד"כ)

כי אנחנו מושפעים ממש בימינו מתרבות המערב שחודרת לכל פינה (ספרים, סרטיפ, פרסומות ואפילו צורת הדיבור וההתנהגות של האנשים ברחוב), ולפעמים היא חודרת ובאה על חשבון גישת היהדות לענין הנישואין.

לכן לפעמים כדאי ללמוד על איך זה ביהדות.

(כי השיטה של תרבות המערב לא מצליחה, ויעידו כמות הגרושין שרק עולה עם השנים.

ולעומתה הגישה של היהדות בונה ב"ה בתים שמחזיקים מעמד לרוב)

 

וודאי שהקריאה בספרים לא באה במקום נסיון וייעוץ עם אנשים מבינים, אלא רק בנוסף.

פילגש?
פוליגמיה?
אשת יפת תואר?
קידושין בביאה?
נישואי נאנסת לתוקף?

(כולן נאמרו במעמד הר סיני)

אל תשכח שכל דבר אתה צריך להשוות לפי מה שמקובל בחברה שמחוץ ליהדות באותו דור. מה שקוראים חז"ל "דיברה תורה בלשון בני אדם".

 

קח למשל את נישואי נאנסת לתוקף.

 זה כשהיא רוצה. לא כשהיא איננה רוצה.

במציאות החברתית של אז היא היתה אמורה להישאר ברווקותה עד סוף ימיה, אז התורה חדשה שאסור לו לזרוק אותה לפח בגמר השימוש.

פוליגמיה - זה נאסר לפני 1,000 שנים כבר  לא התעדכנת?

ואפשר להמשיך לגבי השאר...

 

זוגיות ביהדות - אפשר לקרוא מאמרים יפים בני זמנינו.

מכיר את הספר מרחק - נגיעה? (על אינטימיות ביהדות)

אם לא מכיר, אז אולי זה הזמן.

כבר אכלת?

אז אל תחתכי!

כנראה אז שאת קצת החלטת להוציא רגשות וללחוץ מאד מוקדם..אני לא יודע אם כמה יצאת אבל זה נראה לי כאילו יצאת אם הרבה ואת קצת לחוצה להתחתן צריך להזהר תבדקי האם את רוצה את הבחור או שאת רוצה להתחתן..

אני אכן בחורה לחוצת חתונה. אני אומרת את זה בקול חד וברור(ולא כאן המקום לפרט מהן הסיבות) יצאתי עם הרבה בחורים יחסית לגילי(22) ויצא לי לחוות אהבה ממקום אמיתי. ולא התאהבות של בחורה בת 16. גם התבגרתי המון מאז, ואני בטוחה שזה תהליך טוב שאדם עובר בחייו. אני לא מחפשת ניצוצות בקשר. אבל חשובה לי התחושה שלי כשאני איתו. כי כרגע זה נחמד מינוס. בוודאי שאני לא מעוניינת לבזבז את הזמן, לא שלו וגם לא שלי. ומאמינה באמונה שלמה שיש השגחה פרטית מכוונת ומדויקת בכל רגע . אך בתווך הזה- בין ההחלטה שאני צריכה להחליט אני מוצאת את עצמי קצת חסרת אונים. מבחינה שכלית, רמה דתית, תחומי עניין משותפים. יש. הוא בחור מקסים, ירא שמים, עם אמונה והתמדה גדולה בעבודת ד'. אבל אין רגש, אני מרגישה שהוא לא נפתח בפניי, מאוד מאוד סגור. אני צריכה לחלוב ממנו ממש. ולמען האמת, הייתי שמחה לשמוע אותו אומר לי איזה מילים חמות, מחמאות במינון הנכון. אבל זה לא קורה. אז מה עושים?

מדובר כאן במערכת זוגית. אחרי שבוע וחצי לא ניתן לצפות לכלום. מה שאת כן יכולה לעשות
לפרגן לו, לתת לו מחמאה ככה גם הרגש שלך יתעצם גם ככה אולי תהיה לזה תגובה חיובית אצלו.

אבל בתחומים אחרים

גרררר אני לא יודעת מה לעשות.
למה לא קיבלנו הוראות הפעלה כשנולדנו? למה???? למה צריך להחליט החלטות כאלה גורליות שישפיעו בעיקר על הצד השני לבד?? אוף........

אין לי מושג בדיוק מה הסיטואציה, ואעפ"כ..

אם יש לך זמן - קחי אותו!

תנשמי עמוק, תנוחי, תרגעי לפני ההחלטה.

אם הדיון הוא הצד השני - תעשי חשבון (משוער..) מה עלול לקרות ביחס לכל בחירה,

ותנסי לבחור את הדבר שיביא לתוצאה הטובה ביותר.

 

מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, בע"ה!

שנשמע ונתבשר בשורות טובות!

ישלי זמן כמה שבאלי. לצערי.
אני מקווה שמה שאני עושה כרגע לא יהרוס. לא אותי ולא אותו..
משתדלת לנשום, לא לחשוב כ"כ הרבה אלא ללכת אחרי הרגש..
נראה מה יהיה.
בינתיים...

אווווףףףףףף

שולחת את תמיכתי ...

 

שה' יצליח את דרכך והחלטותייך...

בהצלחה!!

שאתה "נורמלי"..

למה שרב יתן תשובה לזה יותר ממישהו אחר?

ותאמת, אפילו את זה הם לא יודעים.

 

יצא לי לצאת פעם אחת עם מישהי שהיא לא נורמלית,

ודווקא עליה שמעתי הכי הרבה זמירות ותשבחות מהמורות שלה.

אלא עצם זה שבעל סמכות כלשהי כמו רב יתן עליך איזשהו אישור, זה כבר כאילו קבלת ויזה למדינה, עוד לפני שקנית כרטיס טיסה בכלל

אז הייתי אומר, שגם הרב צריך אישור שהוא מוסמך לומר על אנשים אם הם נורמלים או לא!

כרופא. כמאבחן פסיכולוגי וכד הי"ו

(כי כ"כ השתניתי מאז שסיימתי את האולפנא שאני באמת לא רואה טעם)

 

ויצא פעמיים שביררתי אצל ר"מ אבל זה היה מקרים חריגים קצת (שלא בא לי לפרט)

 

בד"כ נותנים מספר של חברים- ואני מבררת אצלם (אבל גם לא תמיד)

ואני נותנת מספר של  חברות.

 

גם כשביררתי אצל ר"מ לקחתי בעירבון מוגבל כי אני יודעת שהוא לא מכיר  אותו כמו שחברים שלו מכירים אותו.

(אבל אני תמיד לוקחת את הבירורים בעירבון מוגבל אז זה לא באמת דוגמא)

 

 

אצלנו בכל אופן יש מחנכות במדרשה. והן בהחלט קשורות לבנות. כך שבבירורים יש מה לומר מהצד הנ"ל.

אמנם לא ממדרשה.. אבל שתי מורות מהאולפנא שאני עוד בקשר מסויים איתן- יכולות להעיד עלי יותר טוב מחברות במקרים מסויימים.. יודעות יותר מה להגיד, ומכירות אותי מספיק טוב גם בפן החברתי-רגשי בשביל לספר גם עליו..

וזה לא נכון שבשביל מורות מובילה לימודית היא גם מובילה אישיותית.. לפחות מה שאני מכירה..

להתחמק...

 

אם יבררו אצל חברות שלי הן מייד ידעו ויתחילו לתחקר ולשאול שאלות.

 

ואצל מורות זה יותר רחוק.

 

דבר נוסף בד"כ הן הרבה יותר עסוקות ולא פנויות לדבר. אז הבחור ינסה וינסה עד שייתיאש ופשוט יחליט לצאת וזהו.

 

מה שכן, אני אף פעם לא נתתי טלפון של מורה, אני בעצמי לא דיברתי עם המורה שלי מאז שסיימתי את הלימודים

ספק אם היא בכלל זוכרת מי אני? ומתי סיימתי?

אני מרגישה שהרמי"ם יכולים לתת חוות דעת יותר אמיתית כי הם לא חברים של הבחור ויגידו רק דברים טובים.

אלה מסתכלים עליו ממקום יותר בוגר.

וברור שאפשר ללמוד הרבה דברים רק מלהסתכל על אדם. אני למשל הייתי קומונרית וכשמתקשרים לברר על מדריכות שלי יש לי המון מה להגיד,על האחריות שלהן בקבוצה,על הרמה הדתי,על היחס שלהם לאנשים...

 

ובכללי-אני חושבת שבבירורים קשה לראות אם יכול להיות חיבור,כי אדם זה דבר מורכב וגם כי ההגדרות של הצד השני הם לא תמיד ההגדרות שלך...

 

לצוות הדרכה... יש אמנם יתרון למבט הבוגר, אבל יש עוד תחומים שהמבט הבוגר לפעמים לא מגיע אליהם.

ושרק אצלי זה מוזר שמבררים ככה..

שמחה לדעת שיש הזדהות.

אני לא מאמין שהקשר שלך לרבנים שלך מסתכם בלימוד נטו.. ואני דיי בטוח שהרב שלך יודע קצת יותר עליך(מבחינת אופי וכו')...מה עוד שיש פה מבט קצת יותר בוגר על האישיות.. תוסיף לכך שזה אדם ניטרלי יחסית לחברים\חברות שמידיי פעם נגועים בדבר מתוך רצון טוב לעזור- בקיצור אני חושב שזו דרך דיי טובה לברר על אדם אם כי הייתי לוקח את הנאמר בערבון מוגבלל.

כפי שכותב הרמב"ם בהלכות 'תלמוד תורה' [ה, יב]: "הרב צריך לכבד את תלמידיו ולקרבן... וצריך אדם להזהר בתלמידיו ולאוהבם שהם הבנים".

כך ראיתי בעיניי בגדולי ישראל בדור הקודם.
אני זוכר את ר' אהרון סולובייצ'יק איך הוא היה ממליץ על תלמידיו בחום ואהבה. אני זוכר את היחס של ר' אברום זצ"ל לתלמידיו. פשוט מדהים!

יש גם רבנים היום שנוהגים כדברי הרמב"ם. הלוואי שכל הרבנים היום יהיו כך!

מראש ישיבה להכיר ארבע מאות בחורים?

הוא קשר קרוב ומשמעותי. (יש שיתוף, התייעצות..)

כך שהמורה מכירה אותה טוב ויכולה לספר על הבחורה לא פחות מחברה. או לתת זווית מבט שונה/בוגרת יותר...

במקרים כאלה, לא רואה סיבה שהבחורה לא תיתן מס' של מורה.

 

אם הקשר נשאר ברמת מורה-תלמידה ואין הכרות קרובה יותר, באמת פחות קשור.

 

ובירור אצל ר"מ-כנ"ל.. (לכן אני לא יבקש מספר של ר"מ. אם הוא לא נתן לי לבד, הוא כנראה יודע שהר"מ לא יעזור לי יותר מחברים שלו, ואם הוא כן נותן- אני מבינה שיהיה לו מה להוסיף, שכנראה יש בניהם קשר טוב..) 

כשאתה מתקשר לברר על בחורה אצל *המורה* שלה? סליחה, אבל זה נשמע לי קצת מוזר. אתה לא חרדי, לא?

 

כשבחורה מבקשת ממך מספר אתה בתור תגובה \ נקמה מבקש ממנה את המספר של המורה שלה?

 

 

 

בד"כ זה הפוך, קודם אני מברר עליה, ורק אח"כ היא עלי.

 

מה שקורה זה שאני מבקש מספרים של חברות מהשדכן,

אני מתקשר ל"חברה" ומתחיל לברר, ואז מה שקורה זה שמשהו בבירור מרגיש לי מוזר,

אז אני שואל את ה"חברה", מהיכן היא מכירה את הבחורה?

ואז ה"חברה" פתאום אומרת לי שהיא בכלל לא חברה שלה, היא מורה שלה!

 

במידה והחלטתי להחזיר תשובה חיובית, אני מביא לשדכן מספרים של חברים,

אחרי כמה שעות הוא חוזר אלי ומבקש מספר של רב, אבל הרבנים אצלנו לא הכי זמינים בעולם,

אז לאחר כמה שעות/ימים, השדכן חוזר אלי ואומר שהבחורה מתעקשת לדבר עם רב,

והיא אינה מוכנה להחזיר תשובה בלי שהיא מדברת עם רב, אז הוא מבקש מספר נוסף של רב.

 

(זאת פרוצדורה שחזרה עליה כמה פעמים, ולכן פתחתי את השרשור)

 

עוד בעייה שקוראת לי, זה שמעולם אבל מעולם לא קרה שאמרתי למישהי "כן" והיא החזירה בתשובה שלילית (*בניגוד לרצוני).

מה שזה אומר, שהחברים והרבנים שלי יודעים "לסבן" טוב, למרות שכל הזמן אני אומר להם אל "תסבנו", זה סתם חבל!

בנות מה שזה אומר, שאם אתן רוצות לברר עלי, תקחו את החברים והרבנים שלי בעירבון מוגבל, כי אני לא כזה מושלם

 

*כתבתי בניגוד לרצוני, כי פעם אחת קרה שאמרתי למישהי "כן" כי החברות שלה "סיבנו" אותי,

ואז כשהיא בררה עלי התברר לי שאנחנו לא מתאימים, אבל מה לעשות שגם החברים שלי "סיבנו", והיא באה להחזיר "כן".

אז ביקשתי מאחד החברים שלי שיחזור אליה, ויגיד לה שהוא מתנצל, אבל אני והיא לא מתאימים לדעתו.

ואז כשלמחרת כשהשדכן הגיע אלי כולו מבואס על ה"לא" שקיבלתי, ואמר שהוא ישב עליה שעתיים, כדי לנסות לשכנע אותה.

אז אני שיחקתי אותה מבואס, וניחמתי אותו שלא נורא, אולי בפעם אחרת..

דווקא היו רבנים שהצילו את המצב אבל הגענו אליהם לבד.....מספיק שיודעים את שם הישיבה / שיעור ...קצת בירורים פה ושם ומגיעים.... ו...תתפלא....זה נשמע רע...אבל דווקא הרבנים האלו יודעים לפעמים לספר על האופי והאישיות שלכם....סתם ככה כל הבירורים זה עסק מעפן כי בד"כ כולם אומרים אותו דבר....חוץ מאלה שמעיזים ויודעים באמת מה לומר.....בכ"א...בהצלחה...."כי בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"....

אבל בקטע עם הר"מים כל מילה נכונה.

זה כ"כ כ"כ לא נכון לברר עם ר"מ שמכיר אותך 15% ממה שהחברים שלך (תלמידים/אברכים) מכירים אותך (ויש מקרים שההיכרות נמוכה אפילו יותר מכך).

חבל שעוד הרבה בנות לא התפכחו בקטע הזה וכתוצאה מכך נגרם להן בהמשך הרבה עגמת נפש, וחבל.

בנות, לתשומת לבכן.