פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1298)

כל אחת אחרת..

לי באופן אישי זה היה מפריע כנראה כי אני 1.68 וחשוב לי שהבחור יהיה גבוה יותר..

מה שבטוח- לאשתך זה לא יפריע

יש בנות שלא אכפת להן שהבחור באותו הגובה..או טיפה נמוך מהן

אבל לי לא היה מפריע כי אני 1.55 

אבל לא כדאי לקחת אותי כמדגם מייצג כי אני נמוכה

תכלס,כשאני חושבת גם על החברות שלי-לא חסרות בנות טובות ונמוכות

 

על החסרון של זה.. כאילו מול היתרונות.. בוא נגיד- זה לא מה שישבור אותי.. הגובה.
אם אנחנו באותו הראש והכל זורם ובסדר, כמעט בטוחה שלא הייתי פוסלת על זה.. בסופו של דבר, זה ר-ק גובה

גם אני חשבתי ככה בהתחלה, אבל במציאות זה מאד מציק שמישהו נמצא לך בגובה החזה ולא בגובה העיניים..

כמובן שמילימטרים לפה ולשם זה באמת לא משמעותי.

 

אבל אני לא הייתי רוצה גם מישהו גבוה מדי, ובאמת לא חסרות נמוכות מקסימות.

לא שמראש אני מעדיפה נמוכים כן..?! אבל זה לא יפריע..
אני לא חושבת שחוסר נוחות כמו-״לא נמצא לי בגובה העיניים״ זה דברים משמעותיים כמו פנימיות ואופי.. (או לפחות שמצריכים שיקולים של ׳להמשיך קשר או לא׳ אם הכל טוב ומצויין בניכם..)
דעתי בלבד.

יותר בכיוון של בגובה אמצע הראש ובדרך כלל ומעלה.בחורה גבוהה תגיע ל1.70 לא הרבה מעבר.

גבוהות ממני...ואני לא אספר לכם על פדיחות שהיו לי בנושא הזה... בו נגיד שזה נשמע רדוד ושטחי אבל אי אפשר להתעלם מזה...גם מהצד שלו וגם מהצד שלה..דבר קטן..תעשו טובה ותבדקו את הגובה לפני שאתם זורקים מספר ונכנסים למקומת פחות נעימים...באמת...באסה קצת להתארגן ולהשקיע ונסיות ועניינים ובסוף להתאקע בדייט שהיה "לא!" מהמבט הראשון. take it or leave it.

יש לך עוד זמן לגבוה.

כן, לא התעצלתי ונכנסתי לכרטיס האישי שלך 

אני כנראה לא אגבה יותר אם לא יהיה משהו חריג.גבהתי בשנתיים האחרונות ברך 2ס״מ. 

|חייבת להרוס את השרשור שלך|

וכבר סגרנו שעקבתי אותך,לא?

אני, אישית, לא חושבת לשאול על גובה כשאני מבררת.

ובכלל לא על מראה חיצוני...

יש דברים חשובים מזה

חסד

מידות

ערכים

אידיאלים

מסירות

אהבה

קדושה

שמחה

התחברות

ידידות

חביבות

תורה

 

אז לא, זה לא יפריע לך.

 

לו היית כדורסלן, 1.98 של

קרירות

חוסר אכפתיות

אנוכיות

עצלנות

סתגרנות

קשיחות

 

אז זה היה מפריע לך הכי בעולם.

יישר כח על הדברים. אולי לך הוא יקשיב..

 

אח שלי, אתה 3% גובה ו97% גבר!

 

 

אם האישיות בסדר הגובה הוא עניין שולי.

 

ומטר שישים ושתים זה גובה סביר לגמרי! פשוט תלך עם כתפיים זקופות וב"ה הכל יהיה בסדר.

במציאות, המון בנות מתקטננות על גובה.

 

אחת פסלה אותי מראש בגלל שהיא 1.80 ואני 1.765. אתה צודק ברמה העקרונית, מה לעשות שאת הבנות כנראה לא שכנעת..

עד כמה יפריע לך שהבחורה מטר שמונים ו..?

 

 

זה לא מוצג למכירה שחוטפים. מן הסתם היא תהיה מתאימה לך גם בגובה, (וגם אם תהא גבוהה בהרבה ממך, חוסר האכפת מזה יעיד על ההתאמה מן הסתם)

פשוט נכונה.ותשובה כ"כ יפה!אל דאגה,!

ב"ה

 

לפי מה שלי אמרו, זה היה הגובה המדויק שלו.

אגב, הוא התחתן.

ויצא לי לנסוע איתו כמה וכמה פעמים. דווקא אחלה נסיעה, יש לו חוש הומור בשמים, והוא ציני, אוהו...

אולי אנחנו מדברים על אותו אחד?!

פפ..

הייתה לך מורה רווקה בת יותר מ40.

 

ועד שאתה שומע שהיא זכתה להתחתן, כמה חודשים אחרי זה אתה שומע שיש גירושין כי הבעל התגלה כרמאי וכבעל בעיות נפשיות ככל הנראה, שלא סיפרו לה לפני זה

 

ואתה חושב - ה', כמה עוד סבל היא יכולה לסבול בחיים שלה?

 

לפחות אנחנו היינו כמו הילדים שלה... (מדובר בבית ספר יסודי, היא הייתה מחנכת שלי שנתיים).

לק"י

ואפילו יש לו ילד..אחד רק.

ואני מכירה עוד רווקים בסביבות הגיל הזה.
מה אני אגיד?! לא כיף גדול..

רק מה?! שיש אנשים שלא רוצים להתחתן.
אז אין מה לרחם עליהם (חתונה זה לא הכל בחיים).

זה שהם לא רוצים להתחתן זה סיבה לרחם עליהם

ויש להוסיף שיש כאלה שזה נובע אצלם מטראומת ילדות אפילו...

לא כל רווק זקן זה נובע דווקא מחוסר רצון, יש הרבה מניעות לא עלינו.

לק"י

 

באופן אישי אני מכירה רווקים מבוגרים שרוצים להתחתן, אבל הם עוד מחפשים..

ואני ממש לא שופטת אותם, לא כולם בררנים.

(ובכלל אני שונאת שאומרים עליהם שהם לא מתחתנים כי הם בררנים! יש מקרים שזה פשוט לא נכון).

לק"י

 

אני לא מכירה הרבה אנשים שלא רוצים להתחתן בכלל, אלא יותר אנשים שרוצים ומחפשים ומחפשים ומחפשים ולא מוצאים (ולא בהכרח כי הם בררנים!).

 

 

אתה אומר שאינם עניים אלא בדעת.

ואתה מוסיף שצריך לרחם עליהם.

 

זו לא סתירה?

 

מה עם דבריהם (סנהדרין צב.):

"כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו"?

מכיוון שהם עניים בדעת (ואריק, אני מדבר על אלו שיעל ראתה שלא רוצים להתחתן, אין פה שום שיפוט)

אז צריך לרחם עליהם, 

איך העובדה שהם עניים בדעת סותר את זה שצריך לרחם עליהם. 

 

ובנוגע לקושייתך מסנהדרין,

קושיא יפה, אין לי תשובה, אבל אני חושב שהגמרא לא מובנת נכון, 

הרי זה קצת להבין שדווקא אסור לרחם על המסכנים ביותר. 

אולי הגמרא מתכוונת בהקשר של מסגרת וגבולות, שאסור לרחם עליהם כי זה עלול לגרום להם להפגע עוד יותר. 

בהחלט אימרה מפתיעה שכל כולה אומרת דורשני.

 

אוכל לומר לך שניים מהפירושים שאני זוכר כעת:

 

א. המס"י גם הביאה בספרו, ומפרש שכאן מדובר על אדם

שהוא חסר דעת - מדעת. הוא באופן יזום להיות בן דעת.

ועל אדם כזה שפושע ומרשל בעצמו, אין אנו מצווים לרחם.

 

ב. עוד פירוש נאה ששמעתי, שההדרכה של הגמרא היא

בעצם עצה אסטרטגית על מנת לדרבנו שיעשה עם עצמו משהו,

שאם רק נרחם עליו ונאמר לו כמה מסכן הוא, הוא עתיד 

להתאהב בחום הזה שמורעף עליו וממילא יותר ויותר ילך

וישקע במצבו הנוכחי. לכן, דווקא על מנת לחלצו ממצבו,

אנו מצווים לא לרחם עליו.

ועוד המצווה הראשונה שניתנה בתורה.

 

לא סתם היא הראשונה.

 

וכל אידך זיל גמור.

 

יש את הר"ן הידוע ברפ"ב דקידושין שיש לה דין מסייע.

ויש את דברי התוס' בכמה מקומות בש"ס שחידשו שאשה מחוייבת בשבת.

ומלבד זאת יש את האיסור משום חשד.

באמת כ"כ מצער!

יש לי דודה מדהימה בת 37 באמת כלילת המעלות (ולא בגלל הקשר המשפחתי )

ה'!! עד מתי??

לא ידעתי אם היא רווקה או לא

ולא ידעתי בת כמה היא

 

אתמול גילתי שהיא רווקה בת 36

וכן כן, היא עדיין לא התייאשה 

היא יוצאת לדייטים

 

עוד שבועיים יש לה יום הולדת

כך היא אמרה

היא היתה שם עם חברות שלה

"בנות, תכינו את הצ'קים, עוד שבועיים בעז"ה"

 

ראיתי הבעת שמחה אצל אחת החברות

צ'קים למה? היא זרקה לה

 

עוד שבועיים יש לי יום הולדת 36

מה? את בת 36??

כן כן

טוב שיהיה מזל טוב

 

ראיתי שהחברה רצתה לשמוע שאת הצ'ק היא צריכה לתת לכבוד החתונה

אבל לא

זה לכבוד היומולדת

 

כואב

בעז"ה שזה ישתנה במהרה!

לק"י

 

מכירה אנשים שהתחתנו אחרי.

גם אצל החילוניים. ככה ש36 בשום פרמטר, לאף מגדר שהוא - זה לא "יחסית צעיר". הרוב המוחלט מתחתנים בגיל נמוך יותר, והרבה פחות.

לק"י

 

כשאני מכירה בת 50+ שעוד יוצאת לדייטים (והיא לא גרושה או אלמנה), אז 36 לידה זה עוד צעיר..

כמו שמישהו במצב קשה הוא יחסית בריא ליד מישהו במצב אנוש

לענ"ד לא כדאי להגיד יחסית צעיר

זה קשה להיות בגיל כזה רווקה וזהו

 

לק"

 

לרגע לא מזלזלת בקושי שלהם.

נישאה במכוון בגיל 49

(היא תמיד טענה שהחיים עוד לפנייה ואין מה להפסיד)

היום היא נשואה +3

 

אבל היא נראית סבתא שלהם

ואבא שלהם בכלל..

ב"ה שלפחות יש להם ילדים.

 

אלא אם כן עשתה הקפאת ביציות, ואז זה מובן יותר.

 

אבל בהיסטוריה הרפואית של מדינת ישראל - נדיר למצוא אישה שילדה בגיל מעל 50. אפילו גיל 45 הוא כבר גיל שלא כל כך יולדים בו - אבל מגיל 50, שלושה ילדים?

איתמהה.

אבל היא ילדה אותם..
חמודים אחד אחד!

או מעצמה- שתרמה כאשר הייתה צעירה יותר או מישהי  אחרת ולא מהארץ כי בארץ  אין בנק ביציות.

ודרך אגב כל הדיבורים על נשים שילדו בגילאים מאוחרים זה איזושהי אשליה.

לאישה שלא ילדה אף פעם יכולת הפוריות יורדת בצורה דרסטית מגיל 35. הזמן  בו הפוריות של האישה היא הטובה ביותר זה בין גיל 20-35.

לק"י

 

אבל זה לא המקום לדון בנושאים צנועים.

 

 

מתוך בחירה.. 

 

יש לה חבר קבוע כבר כמה שנים טובות.. בן 70+ אם תהיתם P=

 

אני מקווה שלפחות ההורים שלה לא לוחצים

מוזר. מה, ההורים לא לוחצים עדיין?‏

הגון! לא אומר כל יום, אבל יש נוהגים.
(השל"ה היה סבא סבא סבא רבה שלי דרך הסבתא שלי)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתמציא לי ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים את זיווגי הראוי לי בזמנו. זיווג הראוי להוליד תלמיד חכם גדול בתורה וביראה, מזרע צדיקים ואנשי אמת ויראת חטא, כמו שהמצאת זיווגו לאדם הראשון, אברהם ויצחק ויעקב ומשה, כל אחד זיווגו בעיתו ובזמנו. ואותו איש שתמציא לי לזיווגי יהא איש טוב, אש נאה במעשיו, בעל מעשים טובים, בעל חן, איש משכיל וירא אלוקים, רודף צדקה וגומל חסד. ולא יהא בו שמץ פסול ומום ופגם, ולא יהא כעסן ורגזן, רק בעל ענווה ונמיכות רוח בריא ובעל כוח, ואל יעכב אכזריות הבריות ושונאים ומחשבותיהם ותחבולותיהם לעכב את בן זוגי המוכן לי. יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, ה' צורי וגואלי."

 

בהצלחה

ואת זה:

אבל צריך גם השתדלות...

מעצמי. על כל דבר ובמיוחד על זה. מקסימום פרק תהילים בנוסף

משהו שלמדתי מהרב שלי,

לכוון על כל מה שצריך בברכת "שהכל נהיה בדברו".

כי עד כמה שהברכה הזו "פשוטה" ומברכים אותה בערך 4-10 פעמים ביום, מי ששם לב למילים שלה הן פשוט מדהימות.

ולא משנה מה הנושא הבוער כרגע, הכל נהיה בדברו!

 

זו אמנם ברכת הנהנין ולא בקשה (כמו שמע קולנו), אבל עצם העובדה שמפנימים שהעולם שייך לרבש"ע והוא זה שדואג לצמיחה של פירות, לירידת גשמים, לפתיחת עיניים בבוקר וכו' מספיק חזקה.

 

כל טוב.

 

(וחוץ מזה, מעולם לא אהבתי את הברכות ה-"ממוקדות מטרה", למעט הברכה על עצירת גשמים בתפילת לחש)

בימינו, זה מוגדר כתפילה בשעת צרה, ואז שייך תפילה ממוקדת לפי כל הדעות. ה' ירחיב לנו בעת צרה ויראה לכולנו את האור!!!

אם תפילה ממוקדת נתפסת כמו 'תשלום' בשביל לקבל ישועה.
אבל אם מבינים שכל העניין של תפילה זה דבקות בה', אז ברור שתפילה אם יש חוסר, נובעת מעומקי הלב, בכוונה הרבה יותר גדולה. ומתוך כך התפילה הרבה יותר משפיעה על האדם.

צריך להתכוון גם בדברים הקטנים,(אהבתי את הדוגמה שנתת)

ואני בכלל בעד תפילה במילים שלנו,דיבור ישיר מהלב עם הקב"ה,התבודדות

אבל זה לא סותר את התפילות האלה ש"ממוקדות מטרה",זה משמח אותי,זה כתוב לי במילים המדויקות של

מה שאני מחפשת ומבקשת מה',ורבנים גדולים כתבו את התפילות האלה אז יש בהן עניין.

 

לא כ"כ זוכר את פרטיו, אבל תורף העניין היה

שליהודי אחד היו הרבה בעיות ולכן פנה אל הרב

בבקשה שיואיל בטובו לשמוע את צרותיו ויהנה ממנו

עצה ותושייה. הרב קבע לו מועד שבו הוא יהיה פנוי.

כהגיע המועד הקיש האיש בדלת ביתו של הרב, הדלת נפתחה

והרב ביקש ממנו שימתין דקה-שתיים עד שיסיים לגמרי

את ענייניו. ביני וביני, שתה הרב כוס מים ובירך במתינות 

ובכוונה גדולה, כדרכו: "שהכל נהיה בדברו". לאחר שתמו

להן הדקותיים, פנה הרב אל היהודי: "כן, במה אוכל לעזור

ר' יהודי?". ענה הלה: "כבר אין צורך. קיבלתי תשובה...".

 

 

וממש אין צורך להרגיש שלא בנח עם התפילות הממוקדות מטרה,

כהגדרתך. אלוקים כ"כ גדול, שגם הפרטים הקטנים, גדולים אצלו.

החור בגרב שלך מעניינת אותו לא פחות מגורל הגרעין האירני.

מספר ר' נתן, תלמידו של ר' נחמן (שבחי הר"ן  אות רלג):

"כן שמעתי אני גם כן מפיו הקדוש על דבר קטן ופחות מאוד,

שהיה קצת מוכרח לי, ואמר: תתפלל על זה להשם יתברך!

ועמדתי משתומם, כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך

על דבר פחות כזה, וגם, כי לא היה מוכרח ביותר. ואמר: אין זה מכבודך

להתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה??". 

 

ובמיוחד בהקשר של התפילה בשרשור הזה - למיטב זכרוני, גם

ללאה אימנו הייתה תפילה מאוד ממוקדת מטרה, ואם אינני 

טועה אפילו היא התקבלה. 

ראשוני:

 

יום חמישי בין 9 ל11 בבקר.

 

בהצלחה.

קרה לי פעם אחת,ופשוט המשכתי כרגיל עד סוף הדייט כדי לכבד אותה.

ובערב התקשרתי והסברתי לה שזה לא יתאים ולא ילך....

וזה מה שאני משתדלת לעשות

לפעמים מרוב שאני ממשיכה כרגיל-אני משכנעת את עצמי שזה מתאים

(ואז בבית קולטת שלא ממש..)

והייתה פעמים אחת שברגעים הראשונים הייתי בהלם

ממש הרגשתי שאין מצב ובכל זאת המשכתי כרגיל

והסתבר שזה היה אחד הדייטים היותר מוצלחים

מסקנה: מעבר לרגישות ולטאקט,כדאי לתת צאנס!

 

(ובהערת סוגריים,ברור לי שהבעות פנים זה משהו שאי אפשר לשלוט עליו בצורה מוחלטת אבל באמת  חשוב שמעשה השתדלות...דמיינת אותי אחרת: עם נעלי עקב ונזם באף? סבבה! זאת עדיין לא סיבה להתחיל את הדייט בפרצוף כזה- )

 

להמשיך כרגיל, ולהשתדל שלפחות כלפי חוץ לא תופגן

שום נטייה לכאן או לכאן. כך שמצד אחד הוא לא ייפגע,

ומצד שני לא יוּשלה לחינם.

 

גם אם הגעת למסקנה ברורה שחתונה לא תצא מכאן, מצד המוסר

הבסיסי חשוב מאוד לכבד ולהכיר ולגמול טובה לצד השני, בין אם זה הבחור

שטרח ונסע, ובין אם זאת הבחורה שטרחה, התאפרה, התרגשה והכינה

את שאר ענייניה לפגישה. ולאו מילתא זוטרתא היא.

 

יש לזכור תמיד שעוד לפני שאנחנו מדוייטים, אנחנו יהודים, ועוד לפני 

כן - בני אדם. 

 

וכבר אמר החסיד בחובה"ל: "החסיד - דאגתו בלבו, וצהלתו בפניו" - כלומר

שלא כולם צריכים לסבול ממצב רוחך הנחות.

כאפה.

אם אני רואה שזה לא קשור, אז אני מתחילה להרגיש 'יותר בנח' ולשאול שאלות מתעניינות (שאלות שלא שואלים בדייט ראשון נניח) שבאמת מעניינות אותי והוא מצדו חושב שאני מתעניינת בו..אני כזאת גרועה, אני חייבת להפסיק את זה..

תודה על השאלה.

משהו אטרקטיבי שיהיה שווה לך להמשיך, לא חראם?
לא מנומס ולא לעניין לפוצץ דייט על דברים כאלה, מפוצצים דייט על התנהגות חריגה או הרהורי עבודה זרה שהיא מעלה פתאום, תרגיע אח שלו, לא יקרה שום דבר אם תחכה לסוף הערב.
חוץ מזה יש מצב שגם היא תחליט שזה לא מתאים ותחתוך לפניך ואז יצאת בקטע טוב כי ופלים לימון זה אמנם איכס אבל ההרגשה טובה יותר אפ זה לא מיוזמתך.

אישית,בשבילי ל"פסול"בדייט ראשון צריך שיהיה משהו מאוד קיצוני,אני מאמינה שדייט ראשון לא כל כך משקף באמת את"המציאות"-ותמיד נותנת צ'אנס נוסף.וגם אם יש לי תחושה שזה לא זה ,אני נותנת עוד דייט בשביל לדעת שיש לי סיבות אמיתיות שמפריעות לי,ולא שזה בגלל מין הרגשה.

נראה לי אני אחתוך גם אם היא רק תהרהר מחשבת פיגול

באופן טבעי אם לא משדרים על אותו גל, זה כנראה לא יימשך ארבע שעות.

 

אם כי כן קרה לי פעם שלא היה נראה לי, וזה נמשך די הרבה זמן. אולי זה היה לא בסדר לא לרמוז לאדון שלא נראה לי כל-כך, כי היה די ברור שלו זה כן נראה. התלבטתי לגבי זה.

חלק מהעניין הוא שכמעט אף פעם אני לא בטוחה במאה אחוזים לגבי ההחלטה עד לאחר הפגישה - שאז שוקלת בשקט ומחליטה. רק פעם אחת היה לי ברור לגמרי עוד בפגישה שזה יהיה "לא". פעמים אחרות ששללתי, בפגישה עצמה זה יכול לנוע בין מידות שונות של ביטחון שאינן מושלמות.

כמובן שכולכם צודקים שאנחנו קודם כל בני אדם ולא עושים דברים שיפגעו בצד השני כמו לחתוך אחרי כמה דקות וכאלה. אבל אני רציתי להעלות את העניין מזווית אחרת. לפעמים הרצון להיות טוב "מידי" פוגע לא פחות. היה לי מקרה שפגשתי משהי וכבר תוך דקה שתיים הבנתי שאין מצב שיצא מזה משהו ואז פעלתי לפי אינסטיקט שאמר לי כביכול "לפצות" את הבחורה, שאם אני יודע שזה לא מתאים אז לפחות אני אשדר דייט כיפי ונחמד. ונוצר מצב שאחרי הדייט הבנתי שהיא חשבה שלפי הדייט כנראה אני ממש בעניין וזה היה ממש הונאה. והרגשתי שלא הייתי פייר איתה שלא רמזתי אפילו בקצת שהכיוון לא מתאים לי.
והתובנה הזאת רק התחזקה אצלי אחרי שאני הייתי במקרה אחר בצד "הנפגע" והייתי מצפה שאם הבחורה יודעת תוך כדי הדייט שלא מתאים לה, אז שתמצא את הדרך לרמוז שזה הכיוון, שלא יהיו לי אשליות.
לכן המסקנה שלי היא לחשוב תמיד מה ההשלכות של המעשים שלנו, כולל אלה עם הכוונות הטובות.

בדיוק לזה התכוונתי..

באמת חשוב לשים לב לעניין ההונאה

יש משהו במה שאתם אומרים

אולי אפשר לעשות חלוקה כזאת:

עברו איזה 20 דקות מתחילת הדייט וברור לך ב-100% שזה לא שייך?

תנסה להכניס איזה רמז קטן (ברגישות!) כדי שלא להשלות את הצד השני

בכל מקרה אחר,צריך לתת צאנס

זאת דעתי

למרות שאני לא כ"כ שייכת לפורום הזה...

כמו שכבר כתבו פה, לדעתי פגישה ראשונה הרבה פעמים לא כ"כ משקפת את המציאות. יש עוד הרבה חשש\פדיחה\המון רצון שילך טוב, שלפעמים משנה את ההתנהגות שלי, וכו'. זה לא מצב טבעי.

ולכן, אם אין משהו נורא, נראה לי לא נכון להפסיק אחרי דייט ראשון.

 

במקרה שלי - נפגשתי עם בחור, 4 שעות שלא היתה בהן טיפת זרימה. סיוט מתמשך! בסוף הבחור הציע שכבר נקבע את הפגישה הבאה... מרוב פדיחה הסכמתי.

באתי לפגישה השניה רק כי פעלתי לפי הכלל שלא אומרים לא אחרי פגישה ראשונה..... (ואולי גם כדי להכיר יותר כדי לשדך לחברה..)

היום הוא בעלי..... ואם הייתי חותכת, מה הייתי מפסידה..... תנו צ'אנס!

 

ומצד שני, שמעתי ממש עכשיו, על דייט ראשון שהופסק באמצעו, כי לשניהם היה ברור שאין כיוון, אבל זה היה בצורה נעימה, ושניהם יצאו מזה בהרגשה מאד טובה, בלי פגיעה בכלל. כך שאם יש רגישות, ודיבור כנה, לפעמים גם אפשר לחתוך באמצע, בלי שזה יפגע...

 

בהצלחה רבה לכולם פה!

זה נשמע שקרה לך ממש נס.

 

או שממש התעלת על עצמך...

 

בכל אופן, זה מחזק לשמוע סיפורים גם כאלה.

 

תודה לך!!!!!

כי מבחינה הגיונית אם סובלים זה אמור להתקצר...

במיוחד שמדובר על דייט ראשון.

בדייט ראשון,אפילו שהוא מוצלח+,גם שעתיים וחצי מרגיש לי מוגזם כבר

דייט שהוא משעמם אותי הוא מקסימום שעה וחצי בכח
היה אחד של שעה וזה היה סיוט.

אני דיברתי על דייטים גרועים..

לא ראשון -שני, אבל נהנינו מכל רגע פחות או יותר. לפחות מהצד שלי. נראה לי שגם היא נהנתה אז.

 

בסוף הקשר הזה נגמר,לכן כמובן אני עדיין כאן ולא פורום אחד למטה, אבל זה כבר סיפור אחר

 

הכל תלוי עד כמה פתוחים ועד כמה יש גיוון (חצינו את כל ירושלים פחות או יותר בדייט) ונושאי שיחה משותפים.

עשר שעות???
חוצמזה שיש בזה מן הבזבוז זמן, כי בא נגיד 5 דייטים של שעתיים כ"א בהפרש של חצי שבוע, אפקטיבי פי אלף. וכמו שאמרת עובדה שזה בסוף לא הלך.

פשוט יצא, והיה נוח לשנינו וטוב.

 

ובוא נשאיר את זה שזה לא הלך בסוף  בצד, אוקי? (נרי יש גם כאלה אחרי אירוסין שזה לא הלך - אז מה???).

 

 

טוב אולי כי יש לי בעיית קשב...

זה קורה גם עם בנות

משהו שיותר חשוב לי לדעת האם יש אפשרות מוחלטת לדעת כבר בדייט ראשון שזה לא זה - כשזה דבר שלחלוטין לא היה ניתן לברר בבדיקות מקדימות, על ידי חברים ועל ידי שיחת טלפון מקדימה?

 

כי לפחות מבחינתי - אני מעוניין לבצע את הבדיקות שקריטיות לי לפני הפגישה הראשונה, ואזי, כאשר אני מגיע לדייט הראשון, בהנחהשהבדיקות המקדימות היו אמת משני הצדדים וזה התאים לי - אזי לא נראה לי שיהיה מקרה שכבר בדייט ראשון יהיה ברור לי שזה לא זה, כי תמיד תמיד אתן צ'אנס לדייט שני ולו רק בגלל ההבנה שבדייט ראשון הכל עוד בוסרי וקשה לקבל החלטה בגללו. ואם עלה משהו שלחלוטין היה שקר בפגישות המקדימות (נניח ואני שואל - הבחורה מעשנת? כי חשוב לי שלא, נגיד, וזה קריטי - ועונים לי שהיא לא מעשנת, ובפגישה היא מוציאה סיגריה מעשנת...) - אזי אכן התאקל היה בבדיקה המקדימה שרימו אותי, לא בגלל הדייט הראשון עצמו...

אתה מסכים לצאת עם מישהו למרות דבר X שהפריע לך (מהבירורים), כדי לתת צ'אנס ובפגישה, אכן אתה נוכח לדעת

שלא חששת לחינם וזה לא מתאים...

דוג'?

אתה יודע שיותר מתאים לך מישהי לא ביישנית ושקטה אבל בכל זאת הסכמת כי שאר הדברים נשמעו טוב והנה בפגישה אתה מגלה שזה אכן דבר מהותי שמפריע לך..

אבל אם אחרי בחורה אחת שפגשת והבנת שבאמת לא מתאים לך הביישנות והשקט - אזי אני לא רואה בשביל מה בפעם הבאה שיציעו לך בחורה כזאת שהיא שקטה,  - למרות שיש לה עוד תכונות טובות, אני לא רואה בשביל מה לך לתת לה צ'אנס - שהרי אם ביררת שזה כבר משהו שמפריע לך באמת, וגם ראית את זה במקרה שממש נתת צ'אנס - לדעתי כבר אין עניין לתת צ'אנס נוסף, כי זה באמת דבר שמפריע לך, ואולי יש בזה אפילו משהו מצד הונאה שאתה מגיע לקשר רק על סמך צ'אנס מראש, ולא על סמך להגיע ממקום נקי לגמרי... זוהי דעתי.

 

אז בכל מקרה - לפעם ראשונה, בסדר, מעבר לזה, לדעתי - עם בחורות נוספות לעשות אותו "צ'אנס" שייפול כבר בפגישה ראשונה אולי- זה עוול כלפי הבחורה לדעתי.

 

וכמובן זה היה לדוגמה הזאת, אבל לדעתי זה מתאים להרבה דוגמאות דומות אחרות...

כי זה מה"שטח האפור" שא"א לדעת מה כוונת המשדך..

לפעמים הם אומרים "שקט" אבל בשבילך הוא ממש לא שקט..

זה תכונה שצריך לבוא לפגישה ולבדוק..לא?

כי יש הרבה בנות שהן ביישניות ושקטות בפגישה ראשונה ולוקח להן זמן להיפתח. זה לא אומר שהן באמת כאלו.

 

ובקשר לעניין הבירורים- לא תמיד מי ששאלת וביררת יודע את התשובות למה ששאלת גם אם הוא חבר/ה טוב! אז יוצאים "על עיוור"- כדי לגלות בעצמי מה שחשוב ולפעמים אחרי שיחה קצרה מגלים שזה לא זה על סמך שיחה פתוחה וכנה.

 

אז מה עושים?

אני בד"כ ממשיכה בדייט (לא יותר משעה וחצי דייט ראשון אחרי פעם אחת שעשיתי את הטעות של 3 שעות וזה לא היה זה) ותוך כדי זה מדברת בעיקר על הדברים שאנחנו לא מסכימים עליהם- הוא כבר יבין בעצמו שאנחנו לא מתאימים וכך אני לא משלה אותו

 

פשוט לא היה קשור..
תמיד המשכתי בדייט.. ואח"כ כשדיברנו אמרתי שלא מתאים..
מה שכן כשהבנתי שזה פשוט לא זה, ניסיתי להראות שזה לא שייך ולא קשור.. (התקלתי בשאלות וכאלה..)

נחמד לחזור לכתוב פה מידי פעם..

מרשים לי? למרות שאני נשואה כבר?

אבל זה לא אומר שלא יכול להיות נחמד! אפשר לנצל את הזמן ולעשות דברים דביליים (דלא יפגעו בצד השני חלילה..) שיהיה מה לספר לנכדים

לקרוא את כל השרשור כדי להגיב... אז ככה:

 

אני תמיד ממשיכה בדייט כאילו הכל כרגיל... כי בתכלס, אני לא יודעת מה יהיה ההמשך...

והמילה הבאה שלו.

 

נראלי שרק פעמיים בחיים זה קרה לי שבשנייה שראיתי את הבנאדם ראיתי שזה לא זה.

 

והיה לי מאוד חשוב להנות (אני עצמי) בדייט הזה...

כי מספיק התבעסתי שהגעתי לדייט ואין שום קשר... אז עכשיו גם אסבול ?!?.... התשובה היא לא...

 

אני זורמת... מדברת... עד שעובר מספיק זמן (בעיני לפחות שעה וחצי , נועם, לעיונך!!!)

ואז אומרת שנדבר כבר מחר.

 

בחיים לא אתקשר לבחור באותו יום ואגיד לו שזה לא מתאים...

אם הוא יעשה את זה, סבבה...

אני לא.

 

 

בכ"מ אני יודעת שיש מצב שבנים נפגעו מיזה שאני זורמת ומדברת בדייט (ולהם מרגיש שיא הכיף כי אני מדברת וצוחקת , כי ככה אני בטבעי, לא בגללו!!)

 

אבל מה עדיף?! שנעשה דייט תשעה באב כזה??

ואראה לו שאני לא מעוניינת...?! אני באמת לא מבינה...

 

וגם, תמיד יש סיכוי שיצא מיזה משהו... אז אני נחמדה.

 

וכואב לי שאחכ הוא מתאכזב... אבל מה עדיף?!?!

 

סורי על האורך, עזבו, אל תקראו...חחחח  

פשוט עוול להזהיר אותנו רק בסוף ההודעה.
לענייננו- ^^^^^^^^ כל כל מה שכתבת.
רק שלי זה קרה פעם אחת, [(שראיתי שזה לא זה) מרוב שזה היה ברור]..

והסיוט היה כששעה אני מתוסכלת מכך שבבית אני מנהלת עם עצמי שיחה יותר מעמיקה, מועילה ומעניינת. קשה לדבר עם עצמך שעה לעיני בחור זר.

בעניינים שקצת בעייתיים ללמוד ביחד לפני החתונה..

בסדר ללמוד ביחד..

 

עם עצמו. וכמובן דינים שהצניעות יפה להם ברור שלא ללמוד ביחד לפני שמתחתנים.

 

ביחד לא יודעת..

אל תלך.

 

אם תוכל להלהיב את עצמך קצת וללכת בכוח מלא, תלך. הרושם מהבירור לא אומר יותר מדי בכל מקרה. לך תדע אם בפועל לא יהיה הרבה יותר טוב..

זה קרה לי פעם

תשאל את עצמך: למה זה לא מלהיב אותך?

חשוב להבחין בין העובדות שנאמרו בבירורים לבין טון הדיבור

כמו שאמרו פה לא מזמן,יכול להיות שזו שביררת אצלה הייתה מותשת באותו רגע

אף פעם אי אפשר לדעת...

 

אבל הכי חשוב:מה שלא תבחר-תהיה שלם עם זה עד הסוף

בחרת לסרב? תגיד לא ותמשיך לחפש בלי שאריות של נקיפות מצפון

בחרת להגיד כן? תבוא עם ראש פתוח ורצון אמיתי להכיר את הצד השני

בהצלחה,החלטות טובות בעז"ה

אולי סתם מצברוח נוכחי שלנו, שיעבור בהמשך,

ולאו דווקא בגלל הנתונים ששמענו?

 

בכ"א הצד השני ממתין לתשובה, לכן- אם בסופו של יום התחושה היא שאין רצון אמיתי להפגש, מאיזשהי סיבה,

אין טעם לגשת לפגישה.. 

חוסר רצון לא יאפשר לראות את מי שמולנו באור אמיתי, לא יסייע לנו להציג את עצמנו כפי שאנו באמת, ויעכיר את האווירה..

 

אם זה בעקבות פרט מהותי בתהליך הבירור, שגרם ל"צינון" ההתלהבות, ובעקבותו הגיעה ההתלבטות, כדאי לבדוק פעמיים.
אבל חשוב להבין שמעטות ההצעות שעונות על כ-ל "רשימת המכולת"..
ומבחינת "לבזבז" את הערב לדעתי הגישה הזאת פסולה, גם פגישה שלא צלחה לא מוגדרת כ"בזבוז". כדאי ללמוד גם מפגישות שכאלה, להשתדל להנות ולהבין שזה רק מקדם אותנו לדבר האמיתי.
בהצלחה ;)

ההרגשה היתה שזה לא מתאים אבל לא היתה לי סיבה אז יצאנו...(זה לא היה קשור בגרוש..)

תחשוב גם על הצד השני.. יתכן והוא בא עם ה מ ו ן. ה ר ב ה ציפיות שתמוסס לו אותן ברגע כי לא תבוא בגישה חיובית מספיק..

אני לא הכי התלהבתי מאחת ההצעות (לא התלהבתי מהישיבה שלו) ובסוף החלטתי להיפגש בכל זאת עם הבחור,

ובסוף התחתנתי איתו  (מהישיבה אני עדין לא מתלהבת..)

מה שאומר שצריך להיזהר לפני שפוסלים...

לפעמים הלחץ נובע מכך שמתחילים להריץ את הסרט עד לחתונה (ואצלך זה גם על החיים שאחרי...)

תנשמי,זאת פגישה ראשונה,את באה להכיר נשמה

תסתכלי סביבך,לא חסרים זוגות מגוונים מכל שבטי ישראל ואפשר לראות שטוב להם ביחד

בהצלחה חמודה

 

בין משפחה למשפחה אחרת יש הבדלים גם בלי קשר לעדה.. זה חינוך, ותלוי הרבה בסביבה

מה שכן- במנהגים יש הבדל.. בזה הדת כמו 'מקשה' טיפה.. סליחה על המילה הקשה הזו, לא מצאצי תיאור עדין

"יתרמו" לך לפגישה הראשונה.

הרי, עובדה שלא פסלת על זה. 

ואם נתת את הכן-תגיעי לפגישה בראש "פתוח", להכיר בנאדם חביב..

אלו באמת מחשבות מלחיצות - אבל תכלס לא מביאות אותנו לשומקום טוב.

 

בהצלחה

 

וייש הרבה ספרדים שיש דברים שיש להם ממש אופי ספרדי ודברים ממש לא כמו בדוג שנתת לגבי יחס לאישה

וב"ה הכרתי תרבות חדשה . תסתכלי על זה ככה את הולכת להכיר מישהו חדש, הרפתקאה. אל תלכי כל כך רחוק.....

הספרדים הם עם חם בנשמה זה יתרון מאוד גדול.תלכי עם זה לפגישה ותראי כמה חמימות תמצאי.... בהצלחה.

 שימי לב, זה לא סתם! העולם מוכיח את זה שוב ושוב...אני מכירה מקרוב כמה וכמה זוגות שכל אחד קיצוני לכוון שלו(=אשכנזי בקיצוניות+ ספרדייה בקיצוניות\להיפך) והדברים מסתדרים יופי! אני רואה את זה כמשחק הרכבה מעניין.. ובאמת בסופו של דבר מדובר באדם יחידי, שלא מייצג אלא את עצמו. שיהיה המון בהצלחה!

לא צריך לכלול את כל הספרדיים בתוך אותה הגדרה .יש גם ספרדיים שמוגדרים freezer

 

לדעת מראש שיש שוני ותצטרכו לעבוד על גישור 
ככשני ספרדים ושני אשכנזים מתחתנים לפעמים יש אשליה שזה אותו דבר

ואז מסתבר שיש הבדלים בכל זאת בין הבית הזה לבית הזה

אז יותר קל בעיני לדעת שנצטרך לעבור שינוי.

זה הרבה יותר תלוי אופי, מקום לימודים, הבית שהבחור גדל בו וכו'. בקיצור- זה תלוי בבחור עצמו

אני אשכנזיה, נשואה לספרדי והבדלי המנטליות ביננו קטנים מאוד מאוד, ונובעים מעצם העובדה שאנחנו אנשים שונים, ולא מהמוצא השונה.

 

תסתכלי אם השיחה בינכם זורמת, זה לא קשור בכלל לעדה.

ואת מחפשת מישהו עם בית זהה בדיוק לשלך? תמיד יהיה פער כלשהו (וזה לא רע שיש פער כזה).

שהיה כל כך חכם, שרק הוא יכל לשלב בין השם אלברט שהוא מרוקאי, לבין איינשטין האשכנזי.
אז הוא אמר שיותר קל לפרק פצצת אטום מדיעה קדומה.
והנמשל יובן..

שהיו צריכים לכתובלך זה

שזיווג הוא משמים!

את צריכה לעבור התמודדויות מסויימות בעולם ותעברי אותן גם אם תתחתני עם ספרדי וגם עם אשכנזי!

קצת ענווה!

עם כל הכבוד לבחירת בן זוג- יש מי ששולח אותו!

לפי ההיגיון הזה, יש להסכים להתחתן עם הבחור הראשון שאיתו זה מתאפשר.

אם בן אדם מרגיש על סמך היכרות שלו את עצמו ואת הסביבה שלו, שיש דברים שלא יעברו אצלו אז אין צורך בהכרח לצאת "פוליטקלי קורקט" ולהסכים רק כי לא נעים. בסופו של דבר זו הבחירה של כל אחד מה מתאים לו ומה הוא מסנן. כי יש אלמנט חזק של שחיקה אחרי כמה פעמים של יציאות שכבר "על הנייר" לא התאימו והמשיכו לא להתאים גם בדייט עצמו.

פגשתי כמה וכמה זוגות שהבעל אשכנזי והאשה הופתעה מאוד מהציפיה לחלוקת התפקידים המגדרית (ולא לטובה)

כל התפוצה במזרח אירופה לא היו כ"כ פמינסטים בלשון המעטה וגם לא כ"כ משכילים, זוהי יהדות פשוטה ועממית.

ומצד שני התדמית של הגבר המרוקאי היא גם עושה עוול, אני יכולה לחשוב על כמה וכמה דוגמאות בשלוף של אנשים מבוגרים (שהתחנכו בגלות) והם עדיני נפש ובימי שישי וערבי חגים יושבים ומקלפים ערימות שום כמו כלום....

 

אני חושבת שהתדמית השיוויונית יותר מתאימה אולי לעליה ממרכז ומערב ארופה. הייקים וכו'

 

אם לא היה לך קליק עם בחור ספרדי קודם.. מי אמר שזה יקרה שוב???

ההורים שלי הם תימני 100% ואשכנזיה 100% וככל הידוע לי הם כבר המון שנים ביחד ויש להם שפה משותפת.....

שיהיה בהצלחה!

לא אמרתי שזה יקרה שוב,רק חשבתי שאולי זה המקור לחשש

כן,לפעמים החששות שלנו חסרי כל היגיון

בכל מקרה,תודה למגיבים

אנסה בעז"ה להגיע לפגישה עם ראש פתוח

אין לי בעיה עם ספרדים,עובדה שהסכמתי לצאת איתו

סתם היו לי קצת חששות,

בואו לא נשלה את עצמינו,אצל חלק מהמשפחות יש פערי מנטליות

ואצל חלק פחות

גם כשיש פערים זה לא בהכרח משהו רע,זה יכול להוסיף גיוון

כן,זה פער שאפשר להתגבר עליו

ובכל מקרה,נישואין זה עבודה קשה

יום טוב שיהיה לכם

 

 

 

1. תלוי באיזה שלב- כשהיינו קטנים הם כן היו בקטעים של חיבוקים קצת וזה, וכשגדלנו אז כיניי חיבה

 

2. כן, זה הדבר הכי בסיסי שניתן להעביר על זוגיות...

ואני חושב שצריך להביע אהבה מנימלית לפחות לעיני הילדים. לא בטוח בקשר למגע, אבל כינויי חיבה לפחות

זה חובה!!!

שברגע שההורים מראים שיש ביניהם אהבה וכבוד זה לזה, זה נותן לילדים תחושת ביטחון.

 

שכל דבר שהוא קשור ליחסי חיבה (כמו יחסים בין חברים) הוא מותר ואפילו רצוי לעשות ליד הילדים..

אבל כל דבר שהוא מיני-אסור

יכולים להיות אותם המעשים רק הכוונה היא שונה. ילדים קולטים מה חיבה ומה לא...

1. לא ממש (לפי הסוגריים שלך).

 

2. בטח! חשוב להראות שאכפת להם אחד מהשני. שהם חשובים אחד לשני.

אני רואה את אמא שלי דואגת תמיד להיות להיות בבית כשאבא חוזר מהעבודה.

אני רואה שאם היא עייפה אבא שלי ישר לוקח אחריות על הכלים, סדר וכו'.

אני רואה שאבא שלי דואג כשאמא שלי עושה נסיעות ארוכות.

אני רואה שאבא שלי מצליח להצחיק כל פעם את אמא שלי, גם כשהיא בלחץ..

וזה רק קצת מהדוגמאות..

 

אז כן, כזאת אהבה חשוב לי להראות גם לילדים שלי.

ולא צריך *להראות*, אלא פשוט להשתדל להיות כזאת..

1. לא ממש.

2. ודאי, אבל לא בדרכים שהצעת. כבוד, הערכה, אהבה ומסירות נראים ונקלטים הרבה יותר טוב כשהם צנועים ואולי אפילו ביישניים.

עניתי על 1 ו2 ביחד

1.כן..

2. אני חושבת שנכון להראות לילדים שאנחנו אוהבים אחד את השני-אבל לא בדרך של חיבוקים וכד' בגלל צניעות..

כלומר, כן כינויי חיבה, אכפתיות, כבוד וכו'..

מחנך להרבה דברים טובים לזוגיות ונותן תחושת ביטחון גדולה. וזה הזמן- ובמיוחד אצל דתיים שלא נוגעים לפני זה ומדברים פחות בכינויי חיבה..

סתאאם אני שיעור א'.

 

|צעקות "פולש"|

|רעש של ניידות|

|ירי טילי RPG על כל הניידות|

|השארות|

 

 

האמת נראה לי שזה מאד תלוי מתי,נראה לי שיש חודשים שיותר וחודשים של פחות.

זה פשוט לא עובד ככה אצלינו.. לפחות לא בגיל הזה

אל תתעסקי בזה!!

הצעה יותר, הצעה פחות זה לא משהו שמעיד על אישיותך או..משהו כזה.

הרי עדיף לנו תקופה רבה של "שקט" ולצאת רק עם הזיווג מאשר מלא הצעות לא מתאימות, לא?

 

"טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים"

אל תתלי את בטחונך בשדכן/בחברה אלא רק בה' יתברך כי הוא הוא המושיע הבלעדי.

סליחה שאני נשמעת מתלהמת אבל..

 

מה יקדם אותך להשוות את מספר ההצעות שלך לשל אחרים?

בכלל- מה את מתעסקת במספר ההצעות (שלך)?

 

אולי כדאי לחשוב איך להשיג את בעלך (מניחה שאת בחורה לפי הניק) ע"י פירסום לחברות שלך (בעיקר הנשואות) מה את מחפשת ואולי אפילו לשתף שדכנים בעניין...

 

 

או שסתם את עושה סקר של מס' ההצעות של אנשים בעולם?

אני לא בקטע להשוות ולא שאני לא בוטחת בה',רק רציתי לעשות סקר קטנטן.

וגם לא ממש סופרת, אבל בכלל- למה זה משנה?

אבל בכל אופן לא יותר מדי.

אומרים למציע בנימוס תודה רבה על המחשבה וממשיכים הלאה בחיים.

הראש לא מתבלבל כבר?

וכמה כבר בהצעה אומרים שזה לא שייך...

וה' יעזור שלא אפול בזה....

 

מדוייק יותר לומר "תקף לשני המגדרים"

בחיים לא שמעתי את הדיוק הזה.

לפני שאני כותבת אני מקדימה ואומרת: אני מסכימה שלסנן בלי הסבר זה לא יפה!! אבל.... קצת צרם לי לקרוא את ההודעה הזו, דווקא מהצד השני.
נכון, זה לא יפה, אבל יש מצבים שבהם הצד שרוצה להמשיך בקשר כל-כך לא עירני לגבי מה שהשני מרגיש, שאין לו בכלל זכות להתלונן שהוא זוכה ליחס כזה..
אני יודעת שאפילו במצב כזה הגיוני לתת הסברים אבל שים לב שלפעמים אתה יכול לפגוע בבנאדם עד כדי כך שהוא לא יצליח לענות לטלפון אפילו אם הוא יודע שצריך...

או בקיצור: בנים, בנות- תהיו רגישים למה שקורה סביבכם! לאנשים מסביבכם יש רגשות, אף אחד פה לא רובוט. משני הצדדים- יש פה בנאדם, אז לא לזלזל...

 

סליחה על ההשתפכות הפתאומית הייתי חייבת..

אני כבר מבין לבד שלא...
רק חבל שזה לא משהו ברור מההתחלה וצריך להימרח בתשובה.

יהיה טוב בע"ה

שונאת את הנודניקים שמורחים..

אבל צריך להיות גם עם מספיק רגיש כדי לדעת מתי ואיך לעשות את זה

תשאלי את עצמך: את מרגישה שלא בא לך לצאת איתו?

או שאת לא מרגישה שבא לך לצאת איתו?

יש הבדל בין השניים

הראשון מראה על רגש שלילי

והשני מראה על חוסר רגש

המקרה השני-זה משהו שאפשר לעבוד עליו,לפתח את הרגש

בכל מקרה,אולי כדאי לשתף בהתלבטות מישהי שמכירה אותך

כי אני עניתי לך על רגל אחת

שאת בלחץ מעצם העניין לצאת..יכול להיות?

נכון שיש בזה משהו מחייב שצריך לבדוק איפה אנחנו עומדים ומה אני מרגישה כלפיו וכו' מעין דין וחשבון לעצמנו..

אבל לפעמים זה ממש מלחיץ..

תנסי לגשת לפגישות בנחת, בלי מחשבה על הדו"ח שתסיקי מהפגישה..

זה סך הכל פגישה שניה..את לא אמורה לצאת עם ניצוצות בעיניים

 

אם את לא במקום הזה^^ סליחה אם בילבלתי..

מבחינת השכל והאופי זה בכיוון טוב, אבל נשמע שאת מרגישה לא נעים בחברתו. האם את יכולה לשים את האצבע על מה שמפריע לך?

תקשיבי.. האינטואציה שלך צועקת משו.. תקשיבי לה! אינטואיציה לא באה סתם.. ולא תמיד יודעים להסביר אותה למה היא באה..

את ממש חוששת ממנו זה נשמע. משו מבפנים כזה..

ה ישמור אותך!

תצאי איתו עד שתדעי בוודאות לאן זה הולך.

 

אני יצאתי עם מישהו כמה וכמה דייטים, והרגשתי מה שאת הרגשת פלוס מינוס.

 

ואני שמחה על כל דייט שיצאתי איתו . כי בסופו של דבר, כשאמרתי לא. זה היה ממקום בטוח ולא מתלבט וזה היה שווה לי את הכל.

 

 

הכ"מ בהצלחה!!

 

נסי למקד את מקור הקושי. ייתכנו מס' כיוונים.

 

דחייה, יובש  בדייט (אין צחוקים, לא נחמד), חיצוניות (לבוש, ריח, מראה...), מידות (קמצנות, שתלטנות) וכו'.

 

יש משהו תוקע? השוואות לאחר? קשר קודם? חשש מלהתחייב ?

 

האם יש לך תמונה בראש ואת מרגישה שהוא לא חלק  ממנה ?

 

יש משמעות למיקוד הקושי, פעמים ששווה להמשיך פעמים שאין מצב.

 

 

ההרגשה שלך לנסות ולהמשיך היא נכונה אבל צריך אמיתיות ולא לצאת ידי חובה.

 

בהצלחה בהחלטה.

 

 

משום מה הנשואים נראים לי כאלה טובי לב,יציבים,אכפתיים והרווקים (סליחה שאני אומרת) מתנדנדים כאלה,עם חוט שדרה דקיק ואולי אפשר למצוא פה טיפת נחמה.....חיי הנישואין מוציאים מהאדם את הצדדים היותר טובים שבו,נותנים לו הזדמנות להוציא את הכוחות הטובים שלו ביתר עוצמה.

אבל לפעמים זה רק בגלל הגיל

תראי אני רואה את חברי הנשואים הם עוברים שינוי גדול מאד.

ואכן הנישואים מוציאים מהאדם את הצד היותר יפה שלו.....

רוצים את מה שאי אפשר להשיג 

 

רווק מטבעו הוא בחור שהעולם די פתוח בפניו ויש לו המון המון אפשרויות. הוא יכול לעשות כמעט כל דבר. חוסך כסף חודשיים וטס בהתראה של שבועיים להודו/תיאלנד, או לחלופין שוקע פתאום חצי שנה בלימוד בישיבה, או הולך לקצונה עם רעל בעיניים שלי לספור כלום, או משקיע בלימודים לתואר שעות מטורפות לתוך הלילה ועובד בכל רגע נתון שאפשר - הוא גמיש הרבה יותר מבחור נשוי, שברגע אחד מקבל על עצמו עול של עוד מישהי. זהו. זה כבר לא אני לעצמי. מעכשיו חושבים בשניים. וכאשר חושבים ומתנהלים בשניים - כבר אין מקום לשבת בפארק עם חברים לפצח גרעינים ולשחק כדורגל מידי פעם - האישה בבית מחכה לי, חברים, אני מצטער, אני זז מוקדם...

 

בקיצור - האישה ממסדת את הבחור.

 

גם מהכיוון השני זה נכון... האישה הרווקה יותר משוחררת מהנשואה...

 

זה טבע העולם.

והמימוש העצמי הגדול והאמיתי ביותר- הוא שם

שיש תקשורת טובה,הערכה וכבוד אחד לשני

ומכאן לומדים שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

גם נקרעים מרוב התלבטויות

ואח"כ נקרעים מרגשות חרטה שהייתי צריך לעשות אחרת

 

א. חברה חמודה התחתנה.

ב.זוג צדיק שהקפיץ אותי בחזור.

ג. מסיבת פיג'מות עם חברות חמודות..

 

יצאתי לטייל השבוע ונהנתי

 

עבדתי ב"ה די הרבה ( עבודות מזדמנות.. ) 

 

יצאתי עם חברים שאני מודה לה' שיש אותם =) 

 

שבת היתה שבת מנוחה (ביחס לשבת הקודמת המרכז קליטה.. נונ סטופ ) 

הייתה שבת מדהימה אצל סבא וסבתא
ב"ה השתפרתי השבוע בלימוד

שבת נעימה

מפגש כיפי עם בני דודים

ממשיכה לגלות חברות טובות שמקיפות אותי

תגלית מפתיעה

שבוע חדש מתחיל

מריחים את חנוכה באוויר

עוד שבת עברה בלי ללדת באמצע!!!

שיהיה בשעה טובה

היום הסתובבתי ברחבי הישוב וכל פינה הייתה נראית לי יפה ומקסימה וממש שווה תמונה (נוף, עננים, עץ ליד ספסל...)

כשאנחנו מחייכים-העולם מחייך אלינו בחזרה

מעונן חלקית

חזרתי הרגע מסיבוב צילומים מתחת לבית

חברה טובה טובה מתחתנת

 

היתה שבת מדהימה וטובה וכיפית בטירוף!

עם אנשים שפיצים וחניכים שאני אוהבת!

 

ב"ה

זה טוב. אבל מה עם רעות?

 

חוששני מהמשנה דמגילה (כה.) ועל הטוב יזכר שמך עיי"ש.

גם על הרעות, ומקיימים את הפסוק "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא', ולא רק את הפסוק "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"!

ולגוף העניין עיין עוד בויקרא רבה (פרשה כד סימן ב).

מה זה שם המילה "ספיקלא"? אני פה באונברסיטה, ולא בביהמ"ד, אז אני בלי מפרשים.

המהרז"ו שם היא בשם הערוך שפירש דהיינו ייסורים ומכות 

הגוף. ולפי ההקשר פירושו, שהמלך גזר דין בעל אופי שכזה.

מה זה צמ"ע לכל הרוחות?

 

צמח מגן עדן?

צינור מתפוצץ עליי?

צייר מצייר על הפנים?

 

 

מה?

פורום מקביל שהרבה חבר'ה מפה נמצאים גם שם...

פצל"ש- פיצול אישיות- כינוי לניק מפוצל.
ניצלו"ש- ניצול שירשור.
נוג"ה- נוער וגיל ההתבגרות.
עוד משהו?

אכן, לפי המצב המסתמן כאן, נראה לי שזה לא יחסוך ממני

את ההפתעה היומית מראשי התיבות המוזרים שצצים להם מדי

יום ביומו כפטריות אחר הגשם.

אם למישהו יש רעיון לר"ת - אנא פנה קודם לאבן שושן, שנתעדכן.

אר"מ - ארץ מולדת

שתעוף מהר פורום אחד למטה - ברכה כאן, שתרד מהר לפורום נשואים טריים.

משפחו"צ - פורום משפחות החולים בצוותא.

מסו"ט - מחשבים סלולרי וטכנולוגיה

משוב - פורום משוב טכני.

ברוך - פורום בנים בוגרים

 

כינויים של כינויים בפורום, ממש לא שלם אלא חלקי ביותר:

נפשי תערוג- נפשי

חסדי הים - חסדי

שוברת גלית - שוברת

עוגת גבינה. - עוגה

פייגליניזית - פייגי

מאמע צאדיקה - צאדיקה. אשתו של משה. אשתו של אדמין

עוגי פלצת - עוגי

שורש וגרביים - שורש

כמו צמח בר - כמוצי

אושר תמידי - אושר

איזה טוב ה'!!! - עקיבא, מנהל לשעבר של לנ"ו.

זוגות פורום - זוגות שהכירו בזכות הפורום או חלקית דרכו (אריק+יעל, עוגי+אני והוא, אלעד+בת מלך ועוד רבים רבים רבים כאן...איפה שהוא מסתתרת רשימת זוגות הפורום)

 

אם יעלו עוד דברים רלוונטים שכדאי לך לדעת, אעלה לכאן...

 

אם כבר רשימה.. 

 

אדמין= משה

 

 

 

*ותן טל, אתה בנאדם מצחיק

לא ראיתי צורך להזכיר את זה

 

טוב לשמוע, ספר את זה לחברים שלי שמייבשים אותי אחרי כל בדיחה

שפכת אותי